פרוטוקול וועדה למיגור אלימות מס' 4

12 מרץ 2025

פרוטוקול

ועדה למיגור אלימות מס' 1 לשנת 2025

תאריך: 02/03/2025 ; 17:00

משתתפים:

מר עדיאל אילוז, יו"ר הוועדה

מר מוטי ציטרינוביץ, חבר מועצת עיר

מר עומר לב, מנהל בטחון קהילתי

מר יהודה בן חמו, קב"ט מוס"ח

מר ניר אסולין, קב"ט מוס"ח

מר אביי דג'ן, קב"ט העירייה

מר דוריאל בצלאל, מפקד השיטור העירוני

מר דורון מלול, שיטור עירוני

גב' סיגל בניאס, מנהלת מחלקת הרווחה

חסרים:

מר מיקי כהן, מנהל אגף חירום וביטחון

מר יאיר כתר, מנכ"ל עמותת דוד לדור

מר חנן בן דוד, מנהל מחלקת נוער

גב' יהודית פרץ, מנהלת קידום נוער

גב' דיאנה איזנשטט, רכזת נוער ורכזת סיירת הורים

על סדר היום:

.1 פיתוח תכוניות חינוכיות ומודעות לחרמות – דיון בנושא העלאת המודעות בקרב

תלמידים וקיום סדנאות והכשרות מתאימות בנושא.

.2 חיזוק השיטור הקהילתי ושיתוף פעולה עם הקהילה – מה ניתן לעשות בנושא.

.3 תכניות חינוך לנוער בסיכון – דיון בנושא לגבי יוזמות ותכניות מיוחדות לנוער בסיכון

ובכלל – חילוץ והצלה.

עדיאל אילוז- אני שמח לפתוח את הוועדה למיגור אלימות הראשונה לשנת .2025

אחד הנושאים הראשונים שאני רוצה לדון זה נושא החרמות. לאחרונה אני נחשף להמון מקרים של

חרמות בבתי הספר וגם בשעות הבלתי פורמלית.

הצוות החינוכי צריך לתת דגש בנושא ולזהות את התסמינים לכך.

צריך למצוא פלטפורמה לכך שהילד/ה שנקלעים לסיטואציה כזו, הם יוכלו להתלונן ולהרגיש בטחון

ושינה אוזן קשבת.

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, מעין סיעור מוחות ונחשוב כיצד ניתן למגר/למזער תופעה זו.

בנושא חיזוק השיטור הקהילתי ושיתוף פעולה עם הקהילה, יש צורך בתפיסה של נוהל כתוב

ומסודר בשילוב עם בני נוער בוגרים ולאחד אותם יחד עם וועדי הורים על מנת לגייס כ"א נוסף

והורים לסיירת.

בנושא חינוך לנוער בסיכון. צריך לבדוק, כיצד ניתן לקדם מגמה בתחום חילוץ והצלה לבני נוער

בסיכון.

יהודה בן חמו – לאחרונה נחשפנו לאירוע קשה של התאבדות של ילדה מהצפון בעקבות חרם קשה.

זה נושא שלא ניתן להזניח ויש צורך במעורבות של כלל בעלי התפקידים בנושא.

אני סבור שהדבר מתחיל מהבית הן בחינוך והן בהתייחסות לאחר ולקבלת השונה.

ניתן לבחון כיצד לשלב לקהילה את בני הנוער ע"מ לחשוף אותם לעזרה ונתינה לאחר.

מוטי ציטרינוביץ – לדעתי הבעיה כרגע שאנחנו מעבירים כרגע את האחריות העירונית או החינוכית

שלנו כמנהלים. כמובילי דעת בעיר עצמה וכביכול כל אחד בביתו, אבל חשוב להדגיש שכל אחד בא

מרקע שונה ולכן, הרמה והקנייה של הערכים בעצם לא מתקיימת. ישנם הורים צעירים שאינם

מודעים, דור חדש ולכן, אם נוכל לסייע באמצעות קיום סדנאות או הדרכת הורים ולתת להם את

הכלים וההכוונה כיצד ניתן לזהות תופעה זו מכון שלא כולם חשופים.

דוריאל בצלאל – הדבר האפקטיבי שמסייע זה הרשתות החברתיות ואת זה צריך לחלק לשניים,

אחד זה המניעה והשני לאחר האירוע מה נעשה. אז במניעה צריך למצוא ברשות את המחלקה

שמטפלת בתחום וליצור מעין קמפיין פרסומי ולהפיץ באמצעי המדיה השונים תהיה מרבית משום

שבני הנוער נמצאים ברשתות, ואז יהיה יותר חשיפה ומודעות. והדבר השני זה לתת מענה שנועד

לאותו נער שנפגע לפנות אליו ולהרגיש בטוח. המשטרה שולחת מש"ק שכונה ונערכות הרצאות

שונות ומגוונות בנושאים שונים.

סיגל בניאס - יש ברשותנו, מרכז טיפולי גדול אשר נותן מענה לילדים והורים, נעשו סדנאות שנועדו

לקבוצות הורים בשעות היום ואחה"צ, אבל אין הירתמות של הורים ורצון להגיע. גם בתי הספר

מכירים את זה.

נושא החרמות הינו תפקיד של מערכת החינוך בלקבל את השונה. והורים צריכים להיות ערניים

ויותר מעורבים לרבות, בדיקת וואצאפ' של הילדים.

עומר לב - באגף חינוך בשיתוף וועדי הורים והצוות החינוכי יש המון תכוניות בנושאים אלו.

ויש גם מדריכי מוגנות שנותנים מענה.

אביי דג'ן – חיזוק ועיבוי השיטור הקהילתי ושיתוף פעולה עם המשטרה והקהילה ע"מ לבנות

תכנית סדורה ושיהיה ממש"ק עם התושבים ליצור אמון וגם לגייס אותם. גם בנושא סיירת הורים

צריך חשיבה מחודשת ורצינית ולא להסתמך רק כהתנדבות אלא תפקיד בפני עצמו.

המלצות הוועדה:

.1פיתוח תכנית למניעת חרמות בבית ספר והעלאת מודעות:

העלאת מודעות דרך חינוך:

יש לפתח תכנית חינוכית בתיכונים ובבתי הספר היסודיים הכוללת סדנאות, פעילויות ומשחקי

סימולציה בנושא ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של חרם.

שיתוף הורים ומורים:

יצירת שיתוף פעולה בין צוותי החינוך להורים, תוך מתן כלים למעקב אחר מצבים חברתיים

ובעיות קיימות.

מערכת דיווח אנונימית:

יצירת פלטפורמה שבה תלמידים יכולים לדווח באופן אנונימי על מקרים של חרם או פגיעות, תוך

מתן תמיכה מיידית.

הקמת נקודות חברתיות:

יש לשקול הקמת נקודות חברתיות מוסכמות בבתי הספר ביחד עם הצוות הפדגוגי, אליהן יגשו

תלמידים החדשים במצוקה חברתית.

.2 חיזוק השיטור הקהילתי וחיבור מול הקהילה:

פעילות ימי שיא בתוך הקהילה.

יש לייצר ימי שיא של כוחות הביטחון (משטרה, מד"א, איחוד הצלה, כיבוי אש, שיטור קהילתי)

שוטרים קהילתיים צריכים להופיע בצורה פעילה באירועי קהילה ובמפגשים פתוחים כדי לייצר

תחושת קרבה ושיתוף.

הקמה מחדש של תכנית "משמר בשכונה": חיבור בין השיטור הקהילתי לציבור ולמוסדות כמו

מתנ"סים, בתי ספר ומרכזים לנוער, ליצירת סיורים וקשרים קרובים עם התושבים.

יש לבחון מתן הטבות חוקית לקהילה האזרחית המשתתפות במשמר השכונתי ביחד עם השיטור

הקהילתי.

.3 מגמה בית ספרית של חילוץ והצלה:

יש לבחון הכנסה של מגמת חילוץ והצלה בבתי הספר העל יסודיים שתקנה לבני הנוער מיומנות

חילוץ והצלה בשעת חירום ותיתן ערך מוסף בכל נושא החירום וההצלה בעיר ותתרום לעיר את

המענה הראשוני ע"י בני נוער המוסמכים לנושא וגם תתרום לבני הנוער את הערך המוסף של

אחריות, עבודת צוות ותרומה לחברה.

עדיאל אילוז - מאחל לכולם חג פורים שמח ושקט.

העתק: משתתפים, לשכת ראש העיר, לשכת מנכ"ל

רשמה: חני פניכל, מזכירת ועדה למיגור אלימות