פרוטוקול מליאה מס' 01/04

עיר: עכו
ועדה: מליאה
קטגוריה: מליאה
תאריך: 22/03/2015
מקור: הקובץ המקורי באתר עכו
עותק שמור: עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

/ אק רו

3 =

2 כָאִ 21 9 עיריית בו

הי ריר

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שמן המניין מס' 04/15 (14)

התקיימה ביוס ראשון, ב' בניסן תשע''ה,22.3.2015, בשעה 18.30

באולם מועצת העיר, אשר בהיכל העירייה, רח' ויצמן 35 עכו

בהשתתפות ה''ה:

מר שמעון לנקרי - ראש העיר

עוייד גימל אדהס - סגן ראש העיר

מר אילן פרומן - חבר מועצת העיר

עו'יד מעיין גולדנבלוס-צפריר - חברת מועצת העיר

מר הישאט שאמי - חבר מועצת העיר

עוייד מדיחה רמאל עיסא - חברת מועצת העיר

גב' פולה חדג'אגי - חברת מועצת העיר

עוייד איתמר סונינו - חבר מועצת העיר

גבי שרי גולדשטיין - חברת מועצת העיר

מר חאתס פארס - חבר מועצת העיר

גבי ולאא עלי - חברת מועצת העיר

מר עופר כהן - חבר מועצת העיר

מר נתנאל אלפלס - חבר מועצת העיר

מר רפאל לוזון - חבר מועצת העיר

נעדרו ה"ה:

מר ואב נוימן - מיימ וסגן ראש העיר

גבי אביבה גלעד - סגנית וחברת מועצת העיר

דייר בוריס מקגון - חבר מועצת העיר

בנוכחות ה'יה:

מר אוהד שגב - מנכייל העירייה

עו'יד כנרת הדר - יועצת משפטית

מר ראובן ויצמן - גובר העירייה

מר מנתם נויפלד - רוייח / מנהל הנהיית

מר יוסי כהן - מבקר העירייה

גבי ליוו לוי - ראש לשכת רהייע

גבי רוית נגר - מזכירת סמנכייל

מר יניב אשור - ראש מינהל התפעול והאכיפה

מר אלברט בן-שלוש - ראש מינהל תרבות/רכש

מר שרון דהאן - דובר העירייה

אדרי דרי מיכל סופר - מהנדסת העיר

מר משה סעדה - מנהל אגף מחסניס ואינוונטר

גבי דליה עבודי - מוכירת מנהלי כללי מזכירות

מר נועס שגב - לשכת רהייע

מר גיהאד בדראן -- טכנאי מחשוב מערכות מידע

על סדר היום:

הודעות ראש העיר.

אישור תביירים, הרצייב כנספת א'.

שינוי בתקציב רגיל שנת 2015, הרצייב כנספת ב'.

אישור תבייריס תוספת, הרצייב כנספת גי.

הרחבת התקשרות עס חברת מטרופולינט - הספקת זכות שימוש במערכות מידע

מילוליות למינהל הנדסה, עפייי בקשת עוייד כנרת הדר במכתבה מיוס 15.3.2015,

הרצ''ב כנספח ד/1.

כמו-כן מצורפים ניירות עמדה מטעס חבי קומפלוט ומטעם תבי מטרופולי-נט

הרצ''ב כנספח ד'2.

ופרוטוקול ההנהלה לפרוטוקול מהיוס מצורף הרצ''ב כנספח ד/3.

6. אישור קריטריוניס לתמיכה בעמותות החברתיות.

ב הו

1. הודעות ראש העיר

שמעון לנקרי - ראש העיר

תחילה, מודה לכל חברי מועצת העיר על התחשבות ודחיית מועד המועצה.

בשבוע שעבר התקיימו בתירות לכנסת ה-20 ואני מאחל לכל נבתרי הציבור דרך צלחה

וקידוס השלוס האזורי. הצלתה שלהם היא גם הצלחה שלנו.

הישאס שאמי

האם קיבלנו תשובה ממשרד הפניס בעניין הפחתה בארנונה!

שמעון לנקרי - ראש העיר

הגשתי לשר הפנים את בקשתנו לתיקון דיני הקפאת הארנונה, הוא עצמו מסכיס שיש לקונה

בחוק. הגשנו את ההצעה שאושרה במועצת העיר לביטול החיוב על שטתיס משותפיס והפחתה

של חיובי חניוניס תת-קרקעייס.

השר הבטיח כי השר הבא יקדס את הנושא. וה אחד החוקיס הראשוניס שיתקבלו במדינת

ישראל, ואני בטוח שכל התייכים יתמכו בחוק הזה. אני חושב שבשביל כסף קטן אפשר להפסיד

ציבור גדול.

1. לפני כשבועייס קיימנו את אליפות ישראל בסייקלוקרוס (תתרות רכיבה על אופניים)

עייש אדס פיש ז''ל בפארק האופנייס בתל נפוליאון בעכו.

2. תשעה עובדי עירייה קיבלו פרס עובד מצטיין במסגרת נשף יוס המשפחה שנערך

באודיטוריום.

3. ביוס שלישי, 24/3/2015 ייערך בעכו יוס המעשיס הטוביס, במסגרתו ישתתפו מאות

מתנדבים ובני נוער בפעילויות למען הקהילה (צביעה, שיפוץ מועדונים, טיפות גינות

קהילתיות ועוד). שיא הפעילות ייערך בשעה 15:00 בפארק האתגרי שייפתח לראשונה

לפעילות ייחודית למאות ילדיס בעלי צרכיס מיוחדים.

4. ביום רביעי, 25/3/2015 ייערך בבית הספר דרסקי בין השעות 13:00-9:00 לוס יישובי

לוכרו של רס''ן צפריר בר-אור ז'יל, שנפל במבצע צוק איתן.

5. ביוס חמישי, 26-28/3/2015 ייצא מהגלבוע מסע רכיבה לאילת, בן שלושה ימים,

לוכרו של תושב העיר אליאור פרייס ז''ל שנרצת לפני כשלוש שנים בפיגוע בבורגטס

בבולגריה.

6. ביוס ראשון 29/3/2015 בשעה 17:00 נקייס טקס מתן שס וחנוכת גן עייש יקיר חעיר

רואה שלום ז'יל. האירוע ייערך בגן שמול בית משפחת רואה בשיכון ציבורי עכו.

7. ומריית א-קפלה מודרנית תיערך באולמות האביריס בעכו העתיקה בין התאריכיס

5 - 29.3.2015 נמסרו לכס הזמנות לאירוע הפתיחה.

הפארק האתגרי ייפתח רשמית ב-1.4.2015.

9. אני מאחל לחברי המועצה היהודיס תג פסח כשר ושמח ולנוצריס חג פסחא שמת.

סס

שמעון לנקרי - ראש העיר

מבקש להוסיף מעל לסדר-היום, אישור רשימת פורשיס בתוכנית ההתייעלות לפי בקשת משרד

הפנים, הרצייב כנספת ה'.

ראש העיר מעלה להצבעה הוספת נושא של אישור רשימת פורשים בתוכנית ההתייעלות

לפי בקשת משרד הפנים, המצ''ב כנספח ה'.

בעד - 14 חברים.

נגד - אין.

נמנע - אין.

מת 64ת:- א6/6 פס שמ?.

2. אישור תב''רים, הרצ''ב כנספח א'

שמעון לנקרי - ראש העיר

יש שאלות?

התבייר הוא הלוואה לתשלומי פיצויים לעובדיס הפורשיס.

ראש העיר מעלה להצבעה אישור תב''רים, מצ''ב כנספח א'.

בעד - 14 חברים.

נגד - אין.

נמנע - אין.

0מ564:- ‏ 06/68 סק שת 9.

3. שינוי בתקציב רגיל שנת 2015, הרצ''ב כנספח ב'

ראובן ויצמן - גזבר העירייה

לא עשינו שוס דבר מיוחד, תיקון 3 סעיפים.

שמעון לנקרי - ראש העיר

שנת 2014 נגמרה בגרעון,תוכנית ההתייעלות היא חלק מהתיקון לשנת 2015.

הסיבות לגרעון, בין השאר הס היטלי הטמנה והסכמי שכר.

ראש העיר מעלה להצבעה שינוי בתקציב רגיל שנת 2015, הרצ''ב כנספח ב'.

הצבעה:

בעד - 14 חברים.

נגד ‏ - אין.

נמנע - אין.

0מ64מ:- א06!6 ₪9 את 9.

4. אישור תב'ירים תוספת, הרצ'/ב בנסיפח ג'

שמעון לנקרי - ראש העיר

בשכונת כרס גי אנו בוניס גן בוטני, בבפון העיר, בנינו שס פארק אחד היפים בעיר.

אדר' דר' מיכל סופר -- מהנדסת העיר

הפארק צריך להיות מוכן עד ה 15/5/2015.

שמעון לנקרי - ראש העיר

השקענו בו 20 מלשייח.

קיבלנו תרומה שמיקי שטראוס גייס עייי תורמיס מקנדה.

ראש העיר מעלה להצבעה אישור תב''רים תוספת, הרצ''ב כנספח ג'.

הצבעה:

בעד - 14 חברים.

נגד ‏ - אין.

נמנע - אין.

0מ64מ:- !26 פס שת?.

5. הרחבת התקשרות עם חברת מטרופולינט - הספקת זכות שימוש במערכות מידע

מילוליות למינהל הנדסה, עפ''י בקשת עו'יד כנרת הדר במכתבה מיום 15.3.2015,

הרצ'/ב כנספח ד/1 .

עו'יד בנרת הדר

הדבריס נכתבו לכם מראש בכדי שתוכלו לגבש עמדה. מדובר בהרחבת התקשרות עם

מטרופולינט לאחר שמכרז נפרד לעניין המערכת להנדסה כשל. הצעה אחת נפסלה בשל ניקוד

נמוך והשנייה נפסלה בשל חוסר באישור ביטוחי. צוות מקצועי בראשות המנכייל, החליט,

להגדיל את ההתקשרות עס חברת מטרופולינט. חברת קומפלוט הגישה עתירה נגד החלטת

העירייה להרחיב את ההתקשרות ולא לצאת למכרז חדש. בית המשפט אמר שהוא טרס גיבש

עמדה, אך הציע הצעת פשרה לתקופת התארגנות ואז לצאת למכרו חדש.

בישיבת הנהלה שהתקיימה היום 22.3.2015 בשעה 17.30.

שמענו את שתי החברות והוחלט לאשרר את הרחבת ההתקשרות ולא לצאת למכרז חדש.

מבקשיס את אישור המועצה.

אנחנו נצרף את פרוטוקול ההנהלה לפרוטוקול ישיבה צו, אס יש שאלות בעניין אשמח להרחיב.

אדר' דר' מיכל סופר - מהנדסת העיר

במהלך השימוע עלו כמה דבריס שחידדו כמה טוב שלא יצאנו למכרז חדש.

קומפלוט לא יכולה לבצע ממשק בין הנדסה לגביה - ממשק חשוב מאוד עבורנו.

היא אינה מסוגלת לתת השירות הזה!

שמעון לנקרי - ראש העיר

ההתרשמות שלי היא שחבי קומפלוט לא יכולה כרגע לתת את רמת השירות שאנחנו צריכיס

בעירייה. ואת במיוחד אחרי ששמענו את כולס ובעיקר את הצוות המקצועי.

ראש העיר מעלה להצבעה :

אישרור הרחבת התקשרות עם חברת מטרופולינט להספקת זכות שימוש במערכות מידע

מילוליות למינהל הנדסה.

הצבעה:

בעד - 14 חברים.

נגד ‏ - אין.

נמנע - אין.

0מ64מ:- א6!8ר סק שמ?.

6. אישור קריטריוניס לתמיכה בעמותות החברתיות

להוריד את הסעיף מסדר היום.

עו'יד כנרת הדר

מבקשת להגיש את הקריטריוניס לישיבה הבאה.

2מ64מ:- א06/8 סק אתל ש"' א[ל3ת. מעיכ.

7. אישור רשימת פורשים בתוכנית ההתייעלות לפי בקשת משרד הפנים, הרצ''ב כנספח ה'

ראש העיר מעלה להצבעה אישור רשימת פורשים בתוכנית ההתייעלות לפי בקשת

משרד הפנים, הרצ''ב כנספח ה/.

הצבעה:

בעד - 14 חברים.

נגד ‏ - אין.

נמנע - אין.

6470ק:- ‏ א₪/

אוהד שגב - מנכייל העירייה שמעון לנקרי - ראש וניר

4 \\:א\פרוטוקולים מועצה 04-2015\2015 - 22.3.2015 מעודכן דובר.006

פתיחת תב"רים חדשים

נתונים באלפי ש"ת

מועצה 3 שנת 2015

תאריך: 18/03/2015

מס' תב"ר| שם התב"ר

0 הלוואה

הכנסות

הלוואה מהבנק

סה"כ

* מגרש אימונים-תב"ר 2255

שינוי מקור המימון לתב"ר הנ"ל, מקרנות הרשות למפעל הפיס.

סכום

2,000

2,0

הוצאות

כיסוי גרעון

סה כ

סכום

2,00

2,(0

תב"ר קיים

2005

מועצה 3 שנת 2015

תאריך: 18/03/2015

[1020

170

סה"כ

השתתפות

באיגוד ערים

השתתפויות

ותרומות

מנגנון -הוצ'

שונות

100

2,000

1,000

פתיחת תב רים חדשים

נתונים באלפי ש"ח

מועצה 3 שנת 2015

תאריך: 18/03/2015

תוספת:

מס' תב"ר| שם התב"ר הכנסות סכום הוצאות סכום תב"ר קיים

]| פארק בוטני קק"ל 00 קבלניות | 850 00

עכו סה"כ 10 סה"כ |1,350

שם התב"ר הכנסות סכום הוצאות סכום תב"ר קיים

שיפוץ בית משרד הפנים 3 קבלניות |[ 63

עלמין נוצרי " " .

204 סה"כ 3 סה"כ ‏ [63

הלשכה המשפטית

\ רל הווה 6 |ה00 1

עורית עכו טל': 04-9956124/5 :.761

5 פקס': 04-9956167 :.אג

כ"ד אדר תשע"ה

יום ראשון 15 מרץ 2015

לכבוד

חברי הנהלת העיר

עיריית עכו

כאן

א.ג.נ

הנדון: הרתבת התקשרות עם חברת מטרופולינט -

הספקת זכות שימוש במערכות מידע מילוליות למינהל ההנדסה

מכרז פומבי 7/2014 לבחירת ספק להספקת זכות שימוש במערכות מידע מילוליות למינהל

ההנדסה לא הביא לבחירת ספק. למכרז ניגשו שתי מציעות בלבד. הצעתה של בר

טכנולוגיות בעיימ נפסלה עקב אי המצאת אישור ביטוחי העומד בדרישות ההליך. הצעתה

של קומפלוט (83) בעיימ קיבלה ציוני איכות נמוכיס ולכן וועדת המכרזים, בהסתמך על

המלצת מהנדסת העירייה, המליצה שלא לקבל הצעה זו. ראש העיר קיבל המלצת ועדת

המכרזיס שלא לקבל את הצעתה של חברת קומפלוט ולצאת למכרז חדש.

לאחר החלטה זו סברו גורמי המקצוע בעירייה (מנכייל העירייה, גזבר העירייה, המנמייר

והתיימ) כי יציאה למכרז אינה הדרך הנכונה להזמנת השירותים. מרבית שירותי המחשוב

ניתניס לעירייה על ידי חברת מטרופולינט בעיימ ולאור החשיבות הגדולה בהזמנת שירותי

המחשוב מגורס אחד, אשר מסוגל לאפשר ממשקים בין התוכנות השונות במחלקות

השונות, הוחלט לבצע הגדלת ההתקשרות הקיימת בהתאס לפטור הקבוע בתקנה 7(3)

לתקנות העיריות (מכרזים), תשמייח-1987.

בהתאס לקו מחשבה זה חתמו גזבר העירייה ורהייע על הזמנה המגדילה את היקף

ההתקשרות עם חב' מטרופולינט. חברת מטרופולינט מעסיקה לצורך ביצוע השירותים את

חברת בר טכנולוגיות.

חברת קומפלוט הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה עתירה נגד הגדלת חוזה זו.

במהלך דיון ראשון בעתירה, אשר התקיים ביום 10.3.2015, הציע בית המשפט מפי כבי

השופט אברהם אליקים הצעת פשרה לפיה העירייה, לאחר תקופת התארגנות, תצא

למכרז חדש לבחירת ספק לביצוע השירותים.

שתי החברות - קומפלוט מחד.ומטרופולינט מאידך הוזמנו על ידי להביע עמדתן בפני

הנהלת העיר בטרס תתקבל החלטת הנהלת העיר האס להיענות להצעת בית המשפט

הנכבד אס לאו.

לאור התחייבותי למסור את עמדת העירייה להצעת הפשרה עד ליום 24.3.2015, זומן

הדיון בשאלה זו ליוס די הקרוב, לשעה 17:00.

אודה על נוכחותכם בדיון על אף ההתראה הקצרה.

כנרת הדר, עו"ד "2

יועמ"ש העירייה

2 זו\זג 5:\0\פניה לחברי הנהלה - קומפלוט 006%.22488

עיריית עכו םח > 010 60

רח' ויצמן 35 ת.ד. 2007, עכו 2412001 1 0ס6\א\\, 2007 02.50%).? ,.54 חהחל)ו6/\ 35

חי 4

גלעד שר, קדרי ושות'

עורבי דין

. זתת א ,א9 תח 8 31040

ו אגם

גיורגיט והר | יותאי מיטל | רחל חדד בן-ברוך ! איתם לוי | תן לנור | קסניה גולברג ! ויקטוריה פאנוס ! אריאל נבאי

לועצוס: דן מדידור ! יתושע למבויגף | רהל בנזימן | שלדון קלימיסט (2014-1931)

*נוטריון ! *יחברת הלשכה בניו-יורק, ארהייב

ירושליס, 18 במרץ 2015 עלריית עכו

הלטרר הטפיטית

לכבוד 18-03-15

גבי כגרת חדר, עוייד \

לועמייש 3 שק 4 ל

עיריית עמב

בדואר רשוס ובאמצעות פקס 7 מבלי לפגוע בזכויות

שלום רב,

הנדון + תטפקת זכות ש*מוש גמערבות מידע מילוליות למינחל התנדס!

פנייתכם מיוט 15.3.15

בשם מרשתנו, חברת קומפלוט בעיימ, חרינו לפנות אליכם כדלתלן:

1 בחמשך לפנללתכם, מצייב גייר עמדה לעיון חברי ההנחלה לקראת חדיון בהרחבת

ההתקשרות עט תברו מטרופולינט.

2 מובן כי אין באמור בנייר עמדה וה כדי למצות את טענות מרשתנו בקשר עס חחליך

תמכרזי נשוא מכתב זה.

שר, קצרי ושות' עודכי זין

תל-אביב עוריאלי 1, בניין עגול, קומח 17, תל אביב 4701101 | ירושליט רחוב וושינגטון 6, ירושליט 9616704

טלפון 076-7137000 = | פקס 074-7137001 ] 460.008|-8836.06806008061 | ותסס.ם|-זסת 3ם- אועועו

גניר פלוט יימ 29543-12-14) לקר

ישיבת תנ ש 65

א. הקע

חדיון מתקיים בעקבות תעתירח שהגלשה חברת קומפלוט נגד חתלטת העיריה להגדיל את

ההתקשרות עם חברת מטרופולינט על מנת שתספק זכות שימוש במערכות מידע מילוליות

למנחל ההנדסת.

העיריה פרסמח מכרז בעניין זח, אך מכיוון שתוגשו רק שתי הצעות, אשר אחת נפסלה ואחת

תיתח בגיקוד נמוך -- החליטה העיריה לצאת למכרו חדש - וכך קבע ראש תעיר בחתימתו

ביום 7.7.2014 (קביעח וו אף אושררה בשנית ביוס 21.9.14),

על אף חהתלטח חזו, התליטת העורית לתרתיב התקשרות קיימת בנושאי ממשוב אחרים עם

חברת מטרופולינט - ולכלול בה גס את השירותים של מערכות מידע מילוליות למנהל

החנדסת,

חברת מטרופולינט אונח יכולה לספק את השירותיס באופן עצמאי, וחיא מספקת אותם

בפועל על-ידי התברת שתצעתה נפסלח בעבר על-ידי העיריח- חברת בר טכנולוגיות.

לכן עתרח חברת קוטפלוט נגד חעירית: לא ייתכן לבטל את התלטת ראש העלר לצאת למכרז

חדש, ולהכניס /יבדד'לת האחוריתי', באמצעות חברת מטרופולינט, את החברה שהצעתה נפסלת

בהחלטת מחייבוז של ועדת המכרצים.

ב. הדיון בבית המשפט

ביוס 10.3.2015 תתקלים דיון בעתירת; כבוד חשופט אליקיט תביע עמדתו (הבלוני מחייבת

בשלב זח) לגבי תתנחלותה תתמוחה של העיריה.

?. חלק ניכר מדברי השופט נעדרים מפרוטוקול חדיון, אולט רוח דבריו הייתה ברורה והוא הביע

מורת רות מחתנהלות העירייה אשר ניצלח את סעיף הפטור במקום לפעול בדרך חמלך

ולקייס את תתלטת ועדת המכרזיס לצאת למכרז חדש. מה עוד שהחברה שנותנת את

חשירותים בפועל הינח תברה שהצעתח נמצאה פטולה בחלוך המכרזי.

השופט הציע שהעיריח תצא למכרז חדש, וזאת במקום שיחיח צורך בפסק דין כתוב בעניין

זח.

ג. עמדת חעותרת, חברת קומפלוט

9. חעותרת סבורח כי דברי כבוד חשופט חיו ברורים, וכי ראוי לאמץ את חצעתו לפיח העירייח

תממש את החלטתה חמקורית לצאת למכרז חדש והטוכה ביותר תנצח.

0. חעותרת מבקשת מחנחלת חעיר לתתייחס בשיקוליה לענייניס חבאים:

₪

(ה)

₪0

לאחר ביטול חמכרו, התליטה ועדת המכרזים לצאת לחליך מכרוי חדש. ההתלטת תתומת

על ידי ראש חעיר.

שבועיים לאחר התלטת ועדת המכרזים, התליטה העירייח שלא לממש את ההתלטה,

אלא לחרחיב חחסכם הקייס עס חברת מטרופולינט למתן שירותיס אחרים כך שתיא זו

שתעניק את השירותים חדרושים.

כאמור, חחתלטח התעלמה מן העובדה שמטרופולינט כלל אינח :כולח לספק את

השירווניס בעצמה כי אס באמצעות קבקן משנח.

השגרותים המקורייס שלגביתס יש לעיריח הסכם עס מטרופולינט ונס ייממשק למערכת

הגבייח ממערכת תהנדסה וח- 01158י. זחו תחוט אחר לחלוטין מוכות השימוש למערכות

מידע מילוליות למנחל התנדסה, ועובדח שמלכתתילחה העיריה יצאח למכרו נפרד לגבי

האחרוכח. מדובר בשתי מערכות שונום

העובדח כי מדובר בשתי מערכות שונות ולא קשורות עולה בפשטות גם מכך

שמטרופולינט לא יודעת לספק את המערכת חוו, וחיא נזקקת להתקשרות עס הברה

אחרת לשס כך. ,

בכלל, חדין וחפסיקח קובעים כי שימוש בסעיפי חפטור צריך לתעשות במקרים חריגים

בלבד -- בוודאי שלא לשס ייעקיפהי' של החלטות ראש העיר והתלטות ועדת המכרזים.

אלח קבעו כי יש צורך במכרז נפרד וחדש, ולא ניתן לעקוף התלטות אלח על-ידי ייתכסיסי!

של הכגסת קבלן משנח לחוזה קייט העוסק במערכות אחרות בכלל,

1. יינורות אדומותיי:

ההתלטה לצאת למכרז חדש אושררח ביום 21.9.14 ואילו ההסכס עם מטרופולינט

לחרחבח נתתם ב 30.9 - תשעוז ימים בלבד לאחר מכן!

העיריה לא טרחח לעדכן על כך את העותדת, 'שחרדימוזיי אונח: החוזה נחתט ב-

4%, ולמרות שהעותרת פנתח לעיריה ב-6.11.14, הודיעה לח העיריה על חרחבת

ההתקשרות עט מטויופולינט רק ביום 30.11 -- למעלוז מחודשליט אחר? החתנימח.

למרות פניית העותרת -- תעיריה התעלמה והמשיכה בתחליך הטמעות המערכות ללא

יציאה למכרז.

בניגוד לחוראות חדין ותפסיקה אין תיעוד של נימוקים או חוות דעת שקדמו

לביטולה של ההלטת ראש העיר לצאת למכרז חדש, ולחרחיב את ההתקשרות עם

מטרופולינט.

בניגוד להוראות הדין והפסיקה אלן תלעוד של ההלטח מסודרת על ביטול הההלטה

לצאת למכרז חדש, ועל הרחבת התקשרות עס מטרופולינט,

מטלס ושות' עורכי-ד'| *במטל/עיד 4 ,13101685 שנתמ/ר

תואר שני (מוסמך) במשפטים

(11.8) 1.4 ץס המירפ ואת

(400 8 /\ תואר ראשו במטפטים הדעל המחטר 505 אי 00 ₪ (11..8) וא

א דן קנטרובלף', עוייד ומגשר זו 8 ,0 טסיה ה תבכ

1 .0 8 דניאל גלעדל, עו"ד .40 ,0211801 3161

יוב גת | ₪₪=ת₪אאהה

גרעת ש עמרי מאלרי, עו"ד ג ,16171 גי 0

7 לדדדדההההלללהההההההההההההההההההההדההההההדהדדלרדלהההדדרהההדלרדהדלדדרדרקררלדההההההההההההההההדולטודו

15 א 7 גיא בללי, עוייד 0 ,5611611 ענו

יותס (ייס, עו+ד ץ\ ,155 / מנהזס צר

מעוז חלפון, עוייד ומגשר .שג ,118100 1802

רה - ואו א

תאריך: 16/3/2015 :86

לכבוד

גב' כנרת חדר, עו'יד -

יועמייש עיריית עבו

רח' ויצמן 35, ת.ד. 2007

עכו 2412001 בפקט': 04-9956167

ח.נ.,

הנדון: הספקת זכות שימוש במערכות מידע מילוליות למנהל ההנדסה עכו - עת''מ (חיי)

4 קומפלוט בע''מ נ' עיריית עכו ואחי

(סימוכין: מכתבך מיוס 15/3/2015)

בשס מרשותיי, מטרופולי-נט בעיימ (ת.פ. 512766429) ובר טכנולוגיות (ד.ש.) בעיימ (ח.פ.

6 ובמענה למכתבך אשר בסמך, הריני מונכבד בזאת להשיבך כדלקמן:

1. הנני מתכבד להודיעך על כוונתנו להשתתף בישיבת הנהלת עיריית עכו (להלן: ''העירייהי),

הקבועה ליוס 18/3/2015 בשעה 17:00 (להלן: ''יהישיבת'י).

2. כמבואר בתשובת מרשותלי לעתירה בתיק שבנדון, מרשותיי מבקשות לחבהיר בזאת, כי אין

בהגעתן המתוכננת לישיבה משוס הסכמתן לכל שינוי של מתווה ההתקשרות שבין מרשותיי

לעיריית עכו, אשר מעוגן כדבעי במסגרת הסכס הזמנת שירותיס מיוס 30/9/2014 (להלן:

'יההתקשרות הקיימת').

לא למותר לציין בהקשר זה, כי קבלת כל החלטה הסוטה ממטגרת ההתקשרות הקיימת,

תסב למרשותיי נזקים כבדים ולפיכך, שומרות הן על מלוא טענותיהן וזכויותיהן בעניין זת.

3 בהזדמנות זו ובהתאס להצעתך במכתבך אשר בסמך, מרשותיי תבקשנה להפיץ בין חברי

הנהלת עיריית עכו, עובר למועד הישיבה, את מאמרו של חמלומד עומר דקל, ישינוי תנאיה

של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז'' משפט ועסקים הי 287 (2006) (בפרט, הקטעים

המסומנים בעמודיס 304-302, 317-316 ו-320-319; להלן: ''המאמרי).

העתק המאמר מצייב למכתב ה ומסמן ''2?/.

4. אנו סבוריס, כי המאמר תומך ביתר שאת בעמדתנו, לפית אין כל טעס לפרסם מכרו חדש חלף

הרחבת ההתקשרות הקיימת, בגינה השקיעו מרשותיי עד יוס 31/1/2015 כ-685 שעות עבודה

ישירות ועקיפות במסגרת פעלו כדלקמן:

1. הטמיעו את היימערכת לניהול ועדהיי (להלן: ''מעוכת הניהול'יי) ואתר האינטרנט של

מינהל ההנדסה בעירייה;

2. הסבו את נתוני המערכות הקודמות של חברת קומפלוט (1983) בעיימ (510960693)

למערכת הניהול;

3. הדריכו, תמכו והעניקו סיוע טלפוני בקשר עם מערכת הניחול;

4. ביצעו פיתוחים והתאמות של מערכת הניהול;

5. וכן ביצעו התאמות בין ממשקי מערכות בר-טכנולוגיות (ד.ש) בעיימ למערכות הקיימות

בעירייה.

5. אין באמור במכתב ה כדי לגרוע מכל זכות, סעד או טענה של מרשותיי.

6. הננו עומדיס לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה.

בכבוד רב ובב'/ח,

')תף |"ס

לותם וייס, עוייד

מטלס ושות', משרד עורכי דין

9 משפט ועסקים ה, התשס"ו

(ספטמבר, 2006), 321-287

שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

עומר דקל"

תכופות מתעורר צורך לשנות את תנאיה של התקשרות שגכרתה בעקבות עריכת

מכרז בין עורך המכרז לבין הזוכה בו. צורך זה יכול לנבוע ממגוון רחב של נסיבות,

להתעורר בשלבים שונים של ההתקשרות ולהיות בעל מאפיינים מסוגים שונים.

המאמר מצביע על הקושי הטמון בשינוי מעין זה מנקודת*הראות של דיני המכרזים

גם אם השינוי נעשה בהסכמת הצדדים. כך, המאמר מצביע על החשש ששיגוי

מעין זה יהווה פתח לשחיתות, לפגיעה בעקרון השוויון ולחוסר יעילות. עם זאת,

המאמר גם מצביע על כך שאין הצרקה לאסור באופן מוחלט שיגוי מאוחר של תנאי

ההתקשרות, שכן הטעמים העומדים בבסיט השינוי מוצדקים לעתים וקיים צורך כן

להתיר את השיגוי.

המאמר מציע לפתור דילמה זו באמצעות הסדר הכולל מרכיב מהותי ומרכיב

דיוני. המרביב המהותי מציע לקבוע חזקה כי שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות

אסור, אלא אס"כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בהקשר זה המאמר

מצי רשימה לא-סגורה של שיקולים שראויים להיבחן בטרם יאושר השינוי, ומציע

שההחלטה בדבר התרת השינוי או איסורו תהיה פרי איזון ביניהם. המרכיב הדיוני

מציע כי ההחלטה בדבר השינוי תתקבל על-ידי ועדת המכרזים, ולא על-ידי

היחידת המומינה הנמצאת בקשר עם הספק, שההחלטה תתקבל תוך שקיפות מרבית

ושתוכר זכותם של המתמודדים האחרים במכרז להעמיד את החלטת השיגוי במבחן

הביקורת,

מבוא

פרק א: הדין

1. ניהול משא"ומתן עס הזוכה במכרז

2. שינוי תנאי ההתקשרות לאחר החתימה על החוזת

3. ההלכה הפסוקה

4. מבט משווה

* המחבר הינו מרצה בכיר במכללה האקדמית למשפטים - רמת-גן.

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

קְ

פרק ב: שיקולי מדיניות

ו. בעד גישה מקילה

(א) אין למנוע שינוי שהוא כורח המציאות

(ב) השינוי יעיל כלכלית

(ג) מדובר בתקופה החוזית, ומנקודת-ראות חוזית -- שינוי שנעשה בהטכמה אינו מעורר

קושי.

(ד) שינוי החוזה אינו פוגע בשוושן ההזדמנויות

(ה) חיזוק אמונה של הרשות בהליך המכרז

(ו) קיים קושי מעשי באכיפה

2. בעד גישה מחמירה

(א) פתח לשחיתות וחשש מפני ניצול לרעה

(ב) חשש ל"מדרון תלול* ולגלישת המשאדומתן לשלב המכרצ

(ג) חשש לפגיעה בעקרון השוויון

(ד) פגיעה באינטרס הציפייה של המתמודדים במכרז ושל מתמודדיס-בכות במכרז

(ה) מסר בעייתי לציבור המציעים ולנציגי הרשות

(ו) פגיעה באמון הציבור בהליך המכרז וברשות המנהלית

(ז) ספק אם השינוי יעיל מבחינה כלכלית

(ח) השינוי מהווה כריתה של חוזה חדש ללא עריכת מכרז

פרק ג: הצעה להסדר

1, המרכיב המהותי -- חזקה הניתנת לסתירה

(א) צפיות הצורך בשינוי ומועד השינוי

(ב) שינוי המוסדר בחוזה המקורי

(ג) לשון החוזה

(ד) שינוי טכני או שינוי מהותי

(ה) השפעת השינוי המבוקש על התחרות ההוגנת ועל העיקרון של שוויון ההצדמנויות

(ו) כפיפותו של השינוי המבוקש לחוכה לערוך מכרז אילו היה עומד לבדו

(ז) הזיקה בין החוזה המקורי לבין השינוי המבוקש

(ח) נתיצותו של השינוי המבוקש להגשמת יעדי ההתקשרות

(ט) יעילות השינוי

(י) קיומה של חלופה סבירה לטפק הנוכחי

(יא) היקף השינוי המבוקש

(יב) סוג ההתקשרות שבה מדובר

(יג) המניע שבבסיס השינוי: שיקול ענייני או שיקול זר

(יד) סיכום"ביניים

2. המרכיב הדיוני

פרק ד: סיכום ומסקנות

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

מבוא

האס צדדים לחוזה שנכרת בעקבות מכרז רשאים להכניס בו שינויים?ז אם כן, האם יש

מקום להתייחס לנסיבות של עריכת השינוי ולסוג השינוי המבוקש? אלה השאלות שיירונו

במאמר זה.

לכל מכרו באשר הוא נלווה חוזה שאמור להיכרת בין הרשות - עורכת המכרז - לבין

הווכה במכרז.' חוזה זה מהווה חלק ממסמכי המכרז כבר בעת פרסומו, והוא מגדיר במדויק

לכלל המתמודדים במכרז את הצפוי להתרחש לאחר סיומו של הליך המכרו וההכרוה על

הווכה בו. אולם לעיתים, הצדדים לחוזה שנכרת בעקבות המכרז, קרי, הרשות המנהלית מצד

אחד והזוכה במכרז מהצד האתר, מעוניינים להכניט בו שינויים, וזואת לאחר שההתקשרות

כבר יצאה לדרכה.*

הרצון לשנות את תנאי ההתקשרות המוגדרים בחוזה עשוי לנבוע ממניעים שונים,

בעלי מידה משתנה של לגיטימיות. כך, לדוגמה, הצורך לשנות את תנאי ההתקשרות עשוי

לנבוע משינוי ממשי בנסיבות, היוצר מצב שבו גוסת החוזה המקורי אינו תואם עוד את

צורכי הרשות ואינו משרת את תכלית ההתקשרות. דוגמה טיפוסית לכך יכולה להיות גילוי

אתר עתיקות בתוואי של כביש שאמור להיסלל על-ידי הזוכה במכרז. בנסיבות מעין אלה,

שינוי תנאי ההתקשרות הינו כורח המציאות ממש. הצורך לשנות את תנאי ההתקשרות

עשוי לנבוע גם מניסות רשלני של החוזה המקורי, כך שאם נוסח החוזה לא יתוקן, תסוכל

תכלית ההתקשרות. בנסיבות אחרות המניע לשינוי תגאי ההתקשרות עשוי להיות התפתחות

טכנולונית שלא היתה ידועה בעת ניסוח המכרז והחוזה המקורי, כך שאי-עדכון התווה

והימנעות מהתאמתו למציאות החדשה יובילו להתקשרות לא"יעילה. המניע לשינוי תנאי

ההתקשרות עשוי להיות הרצון להוזיל אותה כדי להתאימה למגבלות התקציב שהרשות

המתקשרת נתונה בהן. מניע אחר לשינוי תנאי ההתקשרות עשוי להיות הרצון להרחיבה

לתחומים נוספים או לרכישת מוצרים נוטפים מאותו ספק. מניעים מעין אלה עשויים

להיתפס על-ידינו כלגיטימיים במידה כזו או אחרת.

אולם ייחכנו מצבים שבהס המניע לשנות את תנאי ההתקשרות הינו בלתי-לגיטימי

בבירור, כך, לדוגמה, כאשר המניע הינו הרצון להיטיב עם הזוכה במכרז, וזאת מטעמים

מושחתים העומדים בבירור בניגוד לאינטרס הציבורי. ייתכנו גם מצבים שבהם המניע

לשינוי תנאי ההתקשרות אינו אלא עצלות מצד נציני הרשות באכיפת תניות החוזה על

הספק או בפרסום מכרז חדש כאשר ההתקשרות עם הספק הנוכחי עומדת לפוג. כל אלה

הן דוגמות בלבד לאין-ספור אפשרויות נוספות של מצבים שבהם יהיו הצדדים לחוזה

מעוגיינים בשיגוי תנאי ההתקשרות המוגדרים בחוזה.

1 ראו תקנה ג7(ב)(3) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג"1993, ק"ת 826 (להלן: תקנות חובת

המכרזים).

2 עניינו של המאמר אך בשינויים הנעשים בהסכמת הצדדים, וכלל לא בשינויים כפויים, ככל

שכאלה אפשריים בהתאם לתנאי ההתקשרות.

209

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

עוד יש לציין כי שינוי תנאיה של ההתקשרות יכול לשאת פנים רבות: במישור הומן

הוא עשוי להתרחש מייד לאחר סיום הליך המכרז או בשלב מאוחר של ביצוע ההתקשרות;

הוא עשוי לבוא לירי ביטוי בשינוי תקופת ההתקשרות - הארכתה או קיצורה; שינוי תנאי

ההתקשרות בעסקה לרכישת טובין או שירותים עשוי לבוא לידי ביטוי בהגדלה או בהקטנה

של כמות הטובין או של היקף השירותים שהספק נדרש לספק על-פי החוזה המקורי, תוך

התאמת התמורה שתשולם לו לכמות הטובין או השירותים שיסופקו בפועל, וכן בשינוי

האיכות או הסוג של המוצר או השירות שהספק נדרש לספק עליפי החוזה המקורי, חוך

התאמת התמורה שתשולם לספק (או ללא התאמתה) לנסיבות החדשות.' שינוי תנאי

ההתקשרות עשוי לבוא לידי ביטוי גם בשינוי מועדי ההספקה של הטובין או של השירותים

שהספק מחויב בהם על-פי החוזה המקורי,* והדוגמות הן אינסופיות, כאמור.

ראוי להדגיש כי שיגוי של תנאי ההתקשרות אינו חייב לבוא לידי ביטוי בשינוי מפורש

של החוזה, אלא הדבר יכול להיעשות גס בדרך של מחדל, וזאת על-ידי הבלגה מצר נציגי

הגוף המזמין על הפרת החוזה על-ידי הספק, הבלגה המהווה למעשה הסכמה שבשתיקה

לשינוי תנאיו*

3 ראו, לדוגמה, ת"פ (ת"א) 94/ 2881 מדינת ישראל נ' אלי לנדאו (לא פורסם), שבו הואשם ראש

עיריית הרצליה במרמה ובהפרת אמונים בעקבות הקלה שניתנה לספק לגבי סוג חומר-הגלם

שבו הוא נדרש להשתמש לבניית מריגה על-פי מסמכי המכרז. כן ראו ,90498008 1600/8408

0 60 79-2 ,(194,087-₪) 1979 .000 .00 ,.פכ) לטססי 1 6 סוי 3690 01 תסנפשקכז, שבר

סירב בית*המשפט המֶנהלי בארצות "הברית לאשר שינוי של חוזה לביצוע הדפסה באופן שיאפשר

לספק להשתמש בנייר מסוג שונה מזה שהוגדר במכרז. במסמכי המכרז הוגדר נייר מסוג

מיוחד וקשה להשגה, בעוד שאילו היה מוגדר מראש סוג נייר אחר, סביר להניח שמתמודדים

פוטנציאליים רבים היו מעונייגים להתמודר במכרז. ראו: .45500/8/05,10.5/ 6 זזש .1 מנעיוה/ת

(3-277,685 ;1997()8-277,684) .מ06 .קוח 00, בפרשה זו פסל בית"המשפט המָנהלי שינוי

של תנאי ההתקשרות שבמסגרתו נתן הצי האמריקאי את הסכמתו להספקת רהיטים מעץ שהיה

זול באופן משמעותי מסוג העץ שנדרש במסמכי המכרז.

4 ראו בג"ץ 38/811 אינווסט אימפקט נ' מנכ"ל משרד הבריאות, פ"ד לח(1) 729 (להלן: עניין

אינווסט אימפקט). בפרשה זו נדרש בית*המשפט להכריע אם משא-ומתן שנוהל בין עורכת

המכרז לבין הזוכה במכרז לצורך הורדת המחיר ולצורך שיגוי מוערי ההספקה שצויינו במסמכי

המכרז הינו כדין. בית*המשפט קבע כי משא"ומתן שמנוהל תוך כדי התנהלותו של המכרז היגו

פסול, בעוד שמשא"ומתן שמנוהל לאחר שהליכי הטכרז הסתיימו זה מכבר הינו כדין.

5 לדוגמה, מחוזי - עת"מ (י-ם) 834/02 פז נ' קק"ל (לא פורסם, ניתן ביום 64.12.2002 נלהלן:

עניין פז), בפרשה זו טענה העותרת כי הזוכה במכרז (חברת דלק) הפרה את החוזה שנכרת בינה

לבין קק"ל בעקבות זכייתה במכרז, וכי הבלגתה של קק"ל על ההפרה מהווה למעשה הסכמה

לשינוי תנאי ההתקשרות. לטענת העותרת, קק"ל לא היתה רשאית להבליג על הפרה זו, אלא

היה עליה לפעול לביטול זכייתה של דלק במכרז. דוגמות נוספות ראו מחוזי - ת"א (ידם)

4 מ,ע. סיורי הסעות נ' עירייח ירושלים (לא פורסט, ניתן ביום 29.11,1995) (להלן:

עניין סוורי הסעוח); מחוזי - ה"פ (חי') 30382/97 חבר - מקבוצת חבר המתרגמים נ' הנהלת

בתייהמשפט, (לא פורסם, ניתן ביום 24.12,1997), פסקאות 1*001(ח) לפסק"הדין ולהלן:

200

משפט ועסקים ה, התשס"ר שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

אם נבחן את השאלה המוצגת בתחילת המאמר מנקודת-ראות חוזית בלבד - שהרי

מדובר בשינוי במערכת היחסים החוזית שבין הצדרים - נראה לכאורה כי השאלה אינה

מעוררת כל קושי: ברור ששינוי חווי שנעשה בהסכמה מלאה ומודעת של הצדדים לחוזה

הינו לגיטימי. מנקודת-המבט החוזית אף אין כל משמעות נורמטיבית אם גכתיר את

השינוי כ"שינוי של החוזה הקיים" או כ"כריתה של תוזה חדש". הקושי שהמאמר דן בו

נוצר כתוצאה מכ," שבנסיבות העניין אין מדובר בחוזה שנכרת בעקבות משא-ומתן פשוט

בין הצדדים לאותו חוזה, אלא בחוזה שנכרת לאחר שמציעים שונים התמודדו בתנאים

שוויוגיים על הזכות לכרות חוזה זה עם הרשות. הקושי שהמאמר דן בו נוצר כתוצאה מכך

שבנסיבות העניין מדובר בחוזה שנכרת בעקבות מכרז. בנסיבות מעין אלה עשויה בהחלט

להתעורר שאלה בדבר הלגיטימיות של השינוי, אך זאת לא מנקודת-מבט חוזית, כי אם

מנקודת-מבט מכרזית. לשון אחר: הצורך לבחון את מידת הלגיטימיות של שינוי תגאי

ההתקשרות אינו נובע מדיני החוזים, כי אם מדיני המכרזים; זאת מכיוון שלמתן היתר גורף

לשינוי תנאיה של התקשרות שנוצרה בעקבות מכרז עשויה להיות השפעה מרחיקת"לכת

על הליך המכרז ועל דיני המכרזים בכללותם. כפי שיוסבר להלן, הדבר עלול ליצור פתח

לשחיתות ולפגיעה בטוהר המידות בשלב המכרז, לפגוע בשוויון ובתחרות החופשית בין

המתמודדים במכרז, לפגוע בעניינם של מציעים-בכוח שלא התמודדו במכרו, ואף להשליך

על יעילות ההתקשרות.* משמעות הדבר היא שמתן היתר גורף ובלתי מסויג לשנות את

תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז עלול לשמוט את הקרקע מתתת לרעיון

המכרז בכללותו ולרוקנו מכל תוכן.

לסיכום נקודה זו, הסוגיה של שינוי תנאי ההתקשרות שנכרתה בעקבות מכרז מעוררת

דילמה הנובעת מהמתח שבין שיקולים המחייבים הסדר גמיש, המאפשר שינוי של תנאי

ההתקשרות במגוון רחב של נסיבות, לבין שיקולים המצדיקים הסדר קשית, האוסר על

עריכת שיגויים כאמור, מטרתו של המאמר היא להתמודד עם מתח זה ולהציע לו הסדר

ראוי, ו

בפרק א שלהלן אציג את ההסדר הקבוע בדין לסוגיה של שיגוי תנאי ההתקשרות של

חוזה שנכרת בעקבות מכרז, ככל שקיים הסדר כזה, ואראה כי מדובר בהסדר חסר ובעייתי;

בפרק ב אציג מגוון של שיקולי מדיניות שיש בהם כדי להשליך על ההסדר הרצוי; ובפרק

ג, המהווה את לב המאמר, אציע הסרר משפטי המתיימר לסייע בהתמודדות עם סוגיה זו

עניין חבר); מחוזי - ה"פ (ת"א) 436/04 ג'יי. סי. אס. ספורט בע"מ נ' ההתאתדות לכדורגל

בישראל (לא פורסם, ניתן ביום 8.9.2004), פסקה 5(א) לפסק-הדין (להלן: עניין גַ'יי.סי.אס.

ספורט).

6 לעיתים, שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות עשוי לעורר חלק מקשיים אלה גם כאשר מדובר

בהתקשרות שנעשתה שלא בעקכות מכרז, כך, לדוגמה, בפרשת פרץ בוני הנגב (מחוזי - עת"מ

(ב"ש) 315/02 פרץ בוני הנגב נ' מִנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 29.1,04)) נידון

מצב שבו הוקצתה למשיב קרקע ללא עריכת מכרז, וזאת על-סמך מצג שלפיו הקרקע מיועדת

להקמת מפעל תעשייתי. בדיעבד התברר כי לאחר הקצאת הקרקע למשיב וכריתת חוזה חכירה

עמו, הוא נטש את כוונתו לבנות במקום מפעל תעשייתי ופעל להקמת מרכול.

291

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

פרק א: הדין

עיון בפסיקת בתי"המשפט מגלה כי הסוגיה של שינוי תנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז

עלתה בשני הקשרים, שעל-אף הדמיון והקרבה ביניהם זכו להתייחסות שונה מצד בית-

המשפט: התקשר הראשון שבו עלתה סוגיה זו מתייחס למצב שבו זבה מציע במכרז, ומייד

לאחר-מכן נוהל עמו משא-ומתן לשינוי תנאי ההתקשרות כפי שזו הוגדרה מראש במסמכי

המכרז. ההקשר השני מתייחס לשינוי תנאי ההתקשרות שנעשה בשלב מתקדם יותר של

ההתקשרות, ומכל מקום לאחר שכבר נחתם החוזה בין הצדדים.' לפיכך, ההתייחסות שלהלן

לדין המצוי תיעשה תוך הבחנה בין שני ההקשרים האמורים. לעומת זאת, בהצגת ההסדר

המוצע לא ראיתי הצדקה להחזיק בהבחנה זו, מאחר שלדעתי, ההקשר הראשון אינו אלא

מקרה פרטי של ההקשר השני.

1. ניהול משא-ומתן עם הזוכה במכרז

ככלל, ניהול משא-ומתן עם המציעים במסגרת עריכת מכרז רגיל הינו אסור.' אולם בית-

המשפט העליון התיר לנציגי הרשות לנהל משא-ומתן עם הזוכה במכרז - לאחר סיומו של

הליך המכרז - לצורך שינוי של תנאי ההתקשרות.* הנימוק שהעמיד בית-המשפט כבסיס

7 ראוי לצַיין כי על"פי פסיקה עקבית של בית-המשפט העליון, עצם ההכרזה על מציע כעל זוכה

במכרז משכללת חוזה תקף בין עורך המכרז לבין המציע הזוכה. לפיכך, לחתימה על החוזה

אין משמעות נורמטיבית, אלא מדובר בפעולה פורמלית גרידא. ראו, לדוגמה, בג"ץ 462/79

שרביב ג' ראש עיריית נהריה, פ"ד לדנ 1) 467, 472; בג"ץ 632/81 מיגדה נ' שר הבריאות,

פ"ד לו(2) 673, 679 (להלן: עניין מיגדה [); ע"א 431/82 חסיד נ' פרזות, פ"ר לט(4) 451,

0;: ע"א 4850/96 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ר נב(5) 562,

1; ע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 289. כן

ראו גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של חרשות הציבורית (1999) 148-147 (להלן: "שלו").

8 ראו, לדוגמה, בג"ץ 688/81 מיגדה נ' שר הבריאוח, פ"ד לו(4) 85, 95-91 (להלן: עניין

מיגדה 11); עניין אינווסט אימפקט, לעיל הערה 4, בעמ' 737, זאת להבדיל ממכרז מיותד או

מכרז גמיש, שבמסגרתו ניהול משא-ומתן עם המציעים במכרז הינו מותר. ראו תקנה 7 לתקנות

חובת המכרזים.

9 הלכה זו נקבעה בעניין אינווסט אימפקט, (וזאת להבדיל מעמדת השופט זוסמן, כפי שהיא

באה לידי ביטוי בבג"ץ 316/63 גזית ושחם נ' רשות הגמלים, פ"ד יח(ג) 172, 180), ולאחר*

מכן אומצה בפסקי-דין רבים נוספים. ראו, לדוגמה, מחוזי - ה"פ (ת"א) 200535/98 דגם

מערכות נ' משרד החינוך (לא פורסם, ניתן ביום 5.6.99), פסקה 11 לפסק-הדין גלהלן: עניין

דגם מערכות)ן מחוזי - ה"פ (חי') 154/99 מגל מעדכות בטחון נ' רשות שדות התעופה

(לא פורסם, ניתן ביום 27.5.99), פסקה 4 לפסק-הדין: מחוזי - עת"מ (ידם) 241/01 גשר

צילומי אוויר נ' ק.ק.ל (לא פורסם, ניתן ביום 7.5.01), פסקה 21 לפסק-הדין; עניין פז, לעיל

202

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרד

לקביעה זו הינו"

"משא-ומתן זה אין בו כדי לפגוע בשוויון התחרות בין המשתתפים השונים שכן

ההצעה הנבחרת היא זו המתקבלת ללא ניהולו של משא-ומתן בלשהו ועלדפי

ההצעות המקוריות בלבד. במסגרתו של משא-ומתן זה נקודת המוצא היא שהמציע

שהצעתו זכתה זכאי שיעשה עמו חוזה על"פי הצעתו המקורית וכל שיגוי בהצעתו

הוא עניין לשקול רעתו שלו בלבד. הדבר דומה בעיני למקרה שבו החוזה כבר נחתם

ומתבצע ובעלי החוזה מנהלים משא-ומתן במסגרתו של החוזה להכניס בו שנויים

מסויימים המתבקשים על-פי הנסיבות. כשם שהמשא-ומתן בדוגמה האמורה אין בו

כדי לפגוע בשוויון התחרות, כך אין משא-ומתן פוגע בשוויון זה שעה שהוא נערך

לאחר קבלת אחת ההצעות אך בטרם החלה העבודה ובטרם נחתם מסמך פורמלי.*

המגבלות שקבע בית-המשפט העליון לניהול משא"ומתן כאמור הינן שהמשא-ומתן

לא יהווה "אמצעי לעקוף את דיני המכרזים עצמם"," וכן ש"משא-ומתן זה חייב

הערה 5, פסקה 6 לפסק"הדין; מתוזי - עת"מ (ת"א! 1381/02 מחלב גדי שירותי הסעות נ'

עיריית רענגה (לא פורסם, ניתן ביום 21.5.2003), פסקה 8 לפסק-הדין.

0 עניין אינווסט אימפקט, לעיל הערה 4, בעמ' 737. מובן כי גיהול המשא"ומתן הינו בגדר

רשות בלבד. כך, בנסיבות שבהן ועדת המכרזים עומדת על כך שהזוכה במכרז יקייס את הצעתו

כלפונה, אין לזוכה במכרז כל זכות לדרוש שיגוהל עמו על כך משא-ומתן או שתינתן לו הקלה

ביחס לאיזו מררישות המכרז, ראו, לדוגמה, מחוזי - עת"מ (חי') 2221/04 קבוצת אלון נ'

מועצה אזורית משגב (לא פורסם, ניתן ביום 14.7,2004), פסקה 4.2 לפסק"הדין. עניינה של

פרשה זו במכרז שפרסמה המועצה האזורית (המשיבה) להספקת משאית לפינוי אשפה. העותרת

הציעה לספק למשיבה משאית מדגם מטוים, והצעתה זו זכתה במכרז. אולם לאחר זכייתה

הודיעה העותרת כי הדגם שצוין בהצעתה אינו מיוצר עוד, ועלדכן היא מוכנה לספק למועצה

האזורית משאית של אותו יצרן, אך מדגם חדיש ומתקדם יותר, ללא תוספת מחיר. המועצה

האזורית דחתה את ההצעה בשל חריגתה מן ההצעה שהוגשה למכרו, וזיכתה במכרו את המציעה

הבאה בתור. בית"המשפט לעניינים מנהליים אישר התלטה זו ושיבת את אופן התנהלותח של

ועדת המכרזים בנסיבות העניין. תוצאה זו נראית בעיני בעייתית, וזאת מכמה טעמים: ראשית,

בתחום הספקת כלי-הרכב גיתן לצפות שיצרן יפסיק לייצר דגם מסוים, ובנסיבות מעין אלה

ראוי להסכים להספקת דגם חדיש ומתקדם יותר כל עור אין בכך כדי להטיל על הרשות

המנהלית נטל כלכלי נוסף; שניח, בנסיבות העניין ברור כי הצעתה החלופית של הזוכה במכרו

היטיבה עם הרשות המנהלית; שלישית, קשה לראות כיצד פגע השיגוי המוצע בתחרות ההוגנת,

בעיקרון של שוויון ההזדמנויות או בערך אחר שהמכרז נועד להגשים, על-כן נראת כי בנסיבות

העגיין היה ראוי לקבל את הצעתה החלופית של הזוכת במכרז. כן ראו ע"א 1368/02 צמנטכל

ב. קוטיק נ' מינחל מקרקעי ישראל, פ"ד נזנ 1) 516, 825-725 גלהלן: עניין צמנטכלו;

מחוזי - ה"פ (ב"ש) 8007/03 י. בְעמי ובניו עבודות עמר ופיתוח נ' רשות הנמלים והרכבות

נמל אשרוד (לא פורסם, ניתן ביום 28,2,2005),

1 עניין אינווסט אימפקט, לעיל הערה 4, בעמ' 738.

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"

שיהיה מוגבל למטריה הנדונה בחוזה הראשון, ושלא יהיה בו משום שינוי מהותי או

משמעותי ממנה"."

הלכה זו שקבע בית-המשפט העליון בפרשת אינווסט אימפקט מצאה ביטוי מרומז גם

בתקנה 18א לתקנות העיריות (מכרזים), החלה על מכרזי השלטון המקומי;*

"לא ינוהל משא"ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז."

גראה כי מסקנה פרשנית מתבקשת מנוסח זה היא שאסור לנהל משא"ומתן כל עוד לא

גקבע הזוכה במכרז, אך מותר לנהל משאדומתן עם הזוכה במכרז לאחר שהוכרז ככזה.**

הקושי העיקרי שאני רואה בהסדר ההלכתי שקבע בית"המשפט הינו בפשטגותו, ובכך

שהסייג היחיד שהוא מציב לפני ניהול המשא"ומתן אינו מהווה הנחיה מספקת לווערת

המכרוים. בהתחשב בעמימותו ובכלליותו של חסייג, ועדות המכרזים מפרשות את ההסרר

כהיתר גורף לניהול משא-ומתן עם הזוכה במכרז, בעיקר בנסיבות שבהן הדבר נתפס

על-ידיהן כהזרמגות לשפר את תנאי ההתקשרות המעוגנים בחוזה; זאת גם אם בשינוי זת

יש בדי להיטיב באופן משמעותי עם המציע שוכה במכרז,

2, שינוי תנאי ההתקשרות לאחר החתימה על החוזה

דיגי המכרוים החקוקים מסדירים באופן חלקי בלבד את האופן שבו נציגי הרשות נדרשים

לנהוג כאשר ברצונם לשנות את תנאי החוזה שנכרת בין הרשות לבין הזוכה במכרז, ואיגם

מספקים מענה חד-משמעי לשאלה: האם שינוי מעין זה הינו אפשרי, או שהוא מחייב

עריכת מכרז חדש? עם זאת ניתן, לדעתי, ללמוד מאופן ההסדרה הקיים על עמדתו של

מחוקק-המשנה ביחס לסוגיה זו. נסביר.

תקנה 4(3) לתקנות חובת המכרזים מסדירה את הנסיבות שבהן רשות מנהלית

רשאית להרחיב או להאריך התקשרות קיימת מבלי לערוך מכרז לשם כך. התקנה

2 שם, שם. כן ראו ענייץ צמנטכל, לעיל הערה 10, בעמ' 427. גבריאלה שלו מציינת בספרה כי

תנאי לעריכתו של משא"ומתן מעין זה חיגו עיגונה של אפשרות זו במסמכי המכרז ושלו, לעיל

הערה 7, בעמ' 173), אולם לעמדה זו אין תימוכין בפסק-הדין, ובפועל אין הרשות נוהגת כך.

3 תקנה זו הוספה לקובץ התקנות בעקבות פסק"הדין בע"א 6585/95 מ.ג.ע.ר. נ' עיריית נשר,

פ"ר נ(4) 206. על נסיבות פסק"הדין ותוצאותיו ראו עומר דקל מכרזיט א (2004)/ 142,

4 לחיזוק מסקנה פרשנית זו ראו גם מחוזי - המ' (י"מ) 6008/96 ליפר נ' עיריית ירושלים (לא

פורסם, ניתן ביום 21,10,96); עניין דגם מערכות; מחוזי - בש"א (ב"ש) 2747/99 ובילי ערוער

נ' מועצה מקומית ערערה (לא פודסם, ניתן ביום 15.7,1999); מחוזי - בש"א (ב"ש) 4974/03

יראב שירותי נוי (1985) בע"מ נ' עיריית בארישבע ולא פורסם, ניתן ביום 17.11.2005), פסקה

7 בפסק-הדין (להלן: עניין יראב שירותי נוי

204

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

קובעת כי לא חלה על רשות חובה לערוך מכרז לגבי התקשרות העונה על התנאים

הבאים;"

"התקשרות נוספת המהווה המשך להתקשרות ראשונה בתוך שלוש שגים ממוער

ההתקשרות הראשונה, בתנאים זהים לה או מטיבים עם עורך המכרז, בנסיבות שבהן

השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חסכון או יעילות (בפסקה זו - התקשרות

המשך); שווין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך לא יעלה על שווי ההתקשרות

הראשונה. עלה שווין המצטבר של התקשרויות ההמשך על חמישים אחוזים משווי

ההתקשרות הראשונה - טעונה התקשרות ההמשך אישור החשב הכללי, ובהעדרו מי

שהוא הסמיכו לעניין זה; החשב הכללי רשאי לאשר, בנסיבות מיוחרות ומטעמים

שיירשמו, התקשרות המשך אף אם היא נעשית לאחר שלוש שנים ממועד ההתקשרות

הראשונה, אף אם עלה שוויין המצטבר של התקשרויות ההמשך על שווי ההתקשרות

הראשונה או אף אם היא נעשית שלא בעקבות מכרז; בפסקה זו - 'שווי ההתקשרות

הראשונה' - שוויה במועד כל אחת מהתקשרויות ההמשך."

הרבה או הארכה של התקשרות קיימת אינן אלא מקרים פרטייט של שינוי תנאי ההתקשרות,

היכול לבוא ליי ביטוי גם בדרכים רבות נוספות, כגון הקטנת היקף ההתקשרות, ויתור

על חלק מהדרישות המפורטות בחוזה, קיצור משך ההתקשרות, שינוי הטובין שהספק גדרש

לספק, שינוי המפרט הטכני של החוזה וכיוצא בזה. כאמור, תקנה 4(3) מסדירה סוג אחד

ממגוון השינויים האפשריים, מהעיון בתקנה עולה כי הנחת"המוצא של מתקין התקנת היתת

שהרתבתה או הארכתה של ההתקשרות החוזית אינן מהוות חלק מאותה התקשרות, אלא

מדובר ב"התקשרות נוספת המהווה המשך להתקשרות ראשונה". קרי: מדובר בהתקשרות

חרשה, שאלמלא נקבע במפורש בחיקוק שהיא פטורה מחובת מכרז, היא היתה מחויבת

בעריכת מכרז," מהסרר זה ניתן להסיק כי אילו היתה הסוגיה של שינוי תנאי ההתקשרות

שנכרתה בעקבות מכרז מוסדרת בחיקוק, סביר להניח שהמדיניות שהיה מתוקק-המשנה

נוקט בה היתה זהה. לשון אחר: מנוסח תקנה 4(3) לתקנות חובת המכרזים ניתן ללמוד כי

שינוי מהותי של תנאי ההתקשרות שקול בעיני מחוקק"המשנה לכריתתו של חוזה חדש,

המחייבת עריכת מכרז - אלא אט כן קיים לגבי ההתקשרות פטור מפורש מעריכת מכרז

בהתאם לאחת מעילות הפטור המעוגנות בתקנות חובת המכרזים.

1. ההלכה הפסוקה

מעשים המקרים שבהם חוקיות שינויו המאותר של חוזה שנכרת בעקבות מכרז עמדה

לביקורת שיפוטית. עובדה זו אינה נובעת מכך ששינוי מאוחר של החוזה הינו פרקטיקה

נדירה, אלא, ככל הנראה, כתוצאה מכך שפעולה זו נעשית בדרך-כלל רחוק מעין הציבור

5 לפרשנות תקנה 4(3) לתקנות חובת המכרזים ראו דקל, לעיל הערה 13, בעמ' 285-282,

6 לחיזוק עמדה זו, ראו גם: ]ווטחתטנטסכת! 1/10/00 806 סו/00/ 01 1.80 120 מווותצאוסזז 4 סטפ

9 (1996 ,1/00608),

2055

עומר דקל משפט ועסקיס ה, התשס"ו

ומעיגם הבוחנת של המציעים האחרים, ומכיוון שהתמריץ של המציעים לתקוף פעולה מעין

זו אינו רב בהתחשב בכך שלא תצמח להם בדרך-כלל טובת -הנאה ישירה מסיכול השינוי.

פרשה שהגיעה לדיון לפני בית-המשפט העליון וחייבה דיון בחוקיות שינויו של זיכיון

שהוענק במקורו בעקבות מכרז הינה פרשת טלסינימה." עניינה של פרשה זו בהחלטה

של שרת התקשורת לשנות את תנאי הזיכיון להפעלת טלוויזיה בכבלים באופן שיאפשר

לזכייגיות להוסיף ערוץ שידור דו-כיווני, שיאפשר למנויים צפייה בסרטים על-פי תשלום

(ס1ט-זסק--לפק). טענת העותרות היתה ששינוי מעין זה של תנאי הזיכיון מחייב עריכת

מכרז, בעוד שעמדתה של שרת התקשורת היתה שניתן לעשות את השינוי במסגרת הרחבת

הזיכיון המקורי וללא פרסום מכרז. במקרה מיוחד זה עוגנה הסמכות לשינוי תנאי הזיכיון

בחוק הבוק עצמו," שמכוחו נערך המכרז המקורי והוענקו זכיונות השידור. על-כן לא

התחייב בנסיבות העניין דיון נרחב בדבר עצם הסמכות להחליט על שינוי תנאי ההתקשרות

ללא עריכת מכרז חדש, והדיון השיפוטי התמקד בהיקף שיקול*הדעת המוקנה לשרת

התקשורת בחוק הבזק. בהתחשב בנסיבות המיוחדות של העניין קבע בית-המשפט העליון

כי השרה לא חרגה ממתחם הסבירות בעת שהחליטה לשנות את תנאי הזיכיון ללא עריכת

מכרז. פסק"דינו של השופט קדמי ביטא עמרה ביקורתית כלפי החלטתה של שרת התקשרות

להימנע מעריכת מכרז, אך גם ביקורת זו לא הגיעה לכלל החלטה שיפוטית להתערב

בהחלטת השרה. על"אף ההחלטה השיפוטית לא להתערב בהחלטת השרה להימנע מעריכת

מכרז, ציין בית-המשפט כי שינוי מהותי של תנאי ההתקשרות עלול להיחשב לעקיפה של

חובת המכרז," וכי סעיף חוק המסמיך את הרשות לשנות את תנאי ההתקשרות ללא מכרז

ראוי לפירוש מצמצם,"

הלכה אחרת שניתן להקיש ממנה לענייגנו הינה פרשת אינווסט אימפקט, שהוזכרה

לעיל" כזכור, בפרשה זו קבע בית-המשפט העליון כי לאחר שחליכי המכרז הסתיימו,

הרשות המֶנהלית רשאית לנהל משא-ומתן עם הזוכה במכרז לצורך שינוי מועדי ההספקה

שהיו קבועים בחוזה המקורי. קביעה זו השתית בית*המשפט על ההנחה שניהול משא"ומתן

בין צדדים לחוזה שנכרת בעקבות מכרו לצורך שינוי תנאי ההתקשרות איגו מעורר קושי.

מקור נוסף שניתן ללמוד ממנו על עמדתו של בית-המשפט בסוגיה הינו המדיגיות

השיפוטית לגבי זכות העמידה של מציע שהפסיד במכרז למגוע שינוי מאוחר בתנאי

ההתקשרות שנקשרה בין הזוכה במכרז לבין הרשות עורכת המכרז, מטבע הדברים, מדיניות

שיפוטית מרחיבה לגבי זכות העמידה בנסיבות מעין אלה יכולה ללמר על עמדה ביקורתית

כלפי שינויים כאמור. לעומת זאת, מדיניות מצמצמת יכולה ללמד על עמדה הרואה בשינוי

תנאי ההתקשרות פעולה לגיטימית של הרשות, סוגיה זו שרם נידונה בכית-המשפט העליון!

7 בג"ץ 1605/94 טלסינימה נ' שרת התקשורת, פ"ד נבופ) 803 (להלן: עניין טלסינימה).

8 חוק הבזק והעברת עובדים ל"בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), תשמ"ב"1982, ס"ח

9 עניין טלסינימה, בעמ' 814.

6 שם, בעמ' סו 8:

1 עגיין אינווסט אימפקט, לעיל הערה 4.

206

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

ומפסקי-דין אחדים שניתנו על"ידי בית"המשפט המחוזי עולה עמדה שאינה אחידה. כך:

בפרשת נגה = נעליים גבעת השלושה* קבע בית -המשפט המחוזי כי מציע שהפסיד במכרו

זכאי לעקוב אחר אופן ביצוע חחוזה ולעמוד על כך שיבוצע בהתאם לקבוע במסמכי המכרז

כל עוד מדובר בתנאים מהותיים, שאי"עמידה בהם מקרינה לאחור על הלניטימיות של

המכרז." את זכות העקיבה ביסס בית"המשפט על דוקטרינת החווה הנספח,* בקובעו כי

החוזה הנספח שנכרת בין כל אחד מהמציעים לבין עורך המכרז כולל גם את התחייבותו של

עורך המכרז לבצע את ההתקשרות בינו לבין הווכה במכרז בהתאם לתנאים הקבועים במסמכי

המכרז. הברה מסויגת יותר בזכות העקיבה של המציעים אחר אופן ביצוע ההתקשרות עם

הזוכה במכרז ניתן למצוא בפרשת חבר המתרגמים.* בפרשה זו קבע בית-המשפט המחוזי

כי יהיה מקום להיעתר לעתירה לביטול מכרז על רקע אי-קיומן של הוראות החווה שנכרת

בעקבותיו; *

"רק במקרים חריגים כאשר ניתן ללמוד מ'סוף מעשה' על קיומה של קנוניה

מלכתחילה בין המזמין והזוכה, או כאשר ההפרה אוצלת רטרואקטיבית על השלב

שבו נתקיימו הליכי המכרז עובר לבחירת הזובה.*

במילים אחרות: קיימת הצדקה למנוע שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות רק בנסיבות

המעידות על קיומה של שחיתות כבר בשלב המכרזי. עם זאת ראוי לשים"לב שעל-אף

הצהרתו דלעיל בחן בית-המשפט לגופן את טענות העותרת בדבר שינויים שנערכו בחוזהו

ולמרות קביעתו כי אין כל ראיה לכך שמדובר בקנוניה, הורה להנהלת בתי-המשפט לעמוד

על הדרישות החוזיות המפורטות בחוזה, בעיקר על אלה שהן בעלות משמעות בספית,*

לעומת זאת ניתן להצביע גם על פסיקה שבה שלל בית"המשפט כמעט לחלוטין את

זכותו של מציע שהפסיד במכרז לתקוף את חוקיותו של שינוי מאוחר בתגאי ההתקשרות,

כך, לדוגמה, בפרשת פז" טענה העותרת בי הזוכה במכרז (חברת "דלק") הפרה את החוזה

שנכרת עמה בעקבות המכרז, ועל-כן שומה על הקרן הקיימת לישראל לבטל את ההתקשרות

עמה ולתכריז על "פז" כעל הזוכה במכרז. בית-המשפט דחה טענה זו, וקבע כי לאתר

שנחתם (בעקבות הזכייה במכרזו החוזת בין המזמין לבין הזוכה במכרז, אין למשתתפים

האחרים במכרז מעמד לטעון להפרת החוזה על-ידי הזוכה,*

2 מחווזי - ה"פ (ת"א) 796/94 נגה - נעליים גבעת השלושה נ' משרד הבטחון (לא פורסם, ניתן

ביום 11.1.1996),

3 שם, פסקה 11 לפסק"הדין.

4 להסבר בדבר דוקטריגה זו ראו דקל, לעיל הערה 13, בעמ' 189-184,

5 עניין חבר, לעיל הערה 5.

6 שם, פסקה 2 לפסק"הדין, מבחן זה אומץ גם במחוזי - עת"מ (ת"א) 1330/01 מודיעין אזרחי

ני חברת החשמל גלא פורסם, ניתן ביום 61.12.2002 (להלן: עניין מודיעין אזרחי)

7 שם, פסקות 3 וג) ו"3 נד) לפסקדהרין.

8 עניין פז, לעיל הערה 6.

9 שם, פסקה 6 לפסק-הרין. קביעה דומה ניתן למצוא גם בפסקי-דין נוספים של בית*המשפט

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

הלכה אחרת שניתן לכאורה להקיש ממנה לענייננו הינה זו הקובעת ששינוי ההצעה

מהווה הצעה חדשה, ושינוי של מסמכי המכרז מהווה הזמנה חדשה להציע הצעות." על-פי

הלכה מושרשת זו, שינוי בדרישות המכרז לאחר פרסום המכרז מהווה הומנה חדשה להגשת

הצעות, ושינוי ההצעה לאחר שהוגשה מהווה הצעה חדשה (ועל -כן הדבר אינו אפשרי לאחר

חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות), אם נמשיך קו-מחשבה זה, שינוי של החוזה שנכרת

עס הזוכה במכרז מהווה כריתה של חוזה חדש, המחייב עריכת מכרז חדש. ראוי אומנם

להבחין לצורך זה בין שינוי טכני, שולי או זניח, שניתן לראותו כשינוי הנעשה במסגרת

החווה המקורי, לבין שינוי מהותי, המתייחס להיבטים מרכזיים ומהותיים של ההתקשרות;

אך ככל שמדובר בשינוי מהותי מעין זה, ראוי לראותו ככריתת חוזה חדש בין הרשות

המֶנהלית לבין הזוכה במכרז.* לסיכום, יקשה לדלות מן ההסדריט החקוקים או מן ההלכה

הפסוקה עמדה אחידה וברורה ברבר בוחה של הרשות לשנות (בהסכמה) את תנאי החוזה

שנכרת בינה לבין הזוכה במכרז.

4 מבט משווה

על"פי תקנות הרכישה של הממשל הפדרלי בארצות-חברית, החלטה בדבר שינוי מאוחר

של תנאי ההתקשרות בין הרשות לבין הספק שזכה במכרז הינה בסמכות הפקיד המוסמך

לחתום על החוזה בלבד, ואינה בסמכותה של היחידה המזמינה או של כל גורם אחר,'* מקור

הסמכות לשינוי תנאי ההתקשרות הינו בחוזה עצמו, שתקנות הרכישה מחייבות לכלול

בו "פֶסקת שינויים" המקנה לפקיד המוסמן" שיקול"דעת רחב להכניס שינויים בתנאי

ההתקשרות." על-פי הנוסח של פָּסקת השינויים שהתקנות מכתיבות, אין הספק זכאי

להתנגד לשינוי, אלא רק לדרוש תשלום הולם בעבור השינוי שהוכנס לחוזה. אם הסכום

שהספק דורש תואם את הערכת הרשות, תאושר דרישתו והחוזה ישונה בהתאט; אם דרישתר

הכספית של הספק עולה על הסכום הראוי לפי הערכת הרשות, והצרדים אינם מצליחים

ליישב סוגיה זו ביניהם, יוחל על המחלוקת המנגנון ליישוב סכסוכים, שאף הוא מעוגן

המחוזי. ראו, לדוגמה, עניין סיורי הטעות, לעיל הערה 5, פסקה 12 לפסק-הדין, וכן עניין ג'יי.

סי.אס. ספורט, לעיל הערה 5, פסקה 5(א) לפסק-הדין.

0 ראו עניין מיגדה 1, לעיל הערה 7, בעמ' 679, ועניין מיגדה ז1, לעיל הערה 8.

1 לחיווק עמדה זו, ראו; 122-123 .קק 16,981 טוסת פוקטפ ,תו!חופאוסזזא, לשאלה אם חוזה ששונה

בהסכמת הצדרים הינו בבתינת חווה חדש או חלק מן החווה המקורי אין משמעות רבה בדיני

החווים, אך עשויה להיות לה משמעות רבה מנקודת-הראות של דיגי המכרזים. אם מדובר

בשינוי החוזה המקורי, ייתכן שהדבר יהיה לניטימי, בעוד שאם מדובר בחוזה חדש, מתחייב

לכאורה פרסום מכרז חדש או קבלת פטור מעריכת מכרז בהתאם לעילות הפטור המעוגנות

בתקנות חובת המכרזים,

2 (543.102)2 (181:005 נוק₪6 ה00ו4000151/ |8ז2666) א יי

5 ראו את ההנחיה המפורטת ב843.2057 8 ואת נוסח הפסקות שיש לכלול בחוזה ההתקשרות

שבין חרשות לבין הספק ב-652.243-6 תת - [-652.243 גת

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרצ

בחוזה עצמו.'* בכל מקרה, הספק מחויב לעשות את השינוי שהרשות דורשת, וזאת גם אם

קיימת בין הצדדים מחלוקת בדבר שיעור התשלום המגיע לו בעקבות השינוי.*

למרות הלשון הרחבה של פֶסקת השינויים כפי שהיא מוכתבת על-ידי תקנות הרכישה,

לא נתן בית-המשפט המֶנהלי בארצות-הברית לרשות יד חופשית לעשות שינויים

בהתקשרות, וחגביל אותה לשינויים שהוגדרו עלדידיו ככלולים במסגרת "מתחם החווה"

המקורי.* בית"המשפט לא התיר שינוי ששינה באופן מהותי את המוצר או את העבודת

שהיה על הספק לספק על-פי החוזה המקורי, שחייב סטייה משמעותית ממסגרת התקציב

של החוזה המקורי או שינה באופן משמעותי את משך ההתקשרות המקורית," כמו-כן,

כאשר היה העותר נגד השינוי מציע שהפסיד במכרז או מציע-בכות, בחן בית*המשפט

אם השינוי נמצא ב"מתחם התחרות" של החוזה המקורי;** ואם הוא מצא שמדובר בשינוי

שמתמודד סביר לא היה אמור לצפותו בעת ההתמודדות במכרז - הוא מנע את ביצועו.*

מעבר לסמכות לשנות את החוזה הנובעת מנוסת החוזה עצמו, תקנות הרכישה הפדרליות

מפרטות נסיבות נוספות ששינוי החוזה מותר בהן. כבלל, התקנות קובעות בי טענה של

ספק כי הוא טובל הפסדים עקב ההתקשרות איגה מהווה סיבה מספקת לעשיית שינויים

בחוזה.* חריג לכלל זה הינו כאשר מדובר בחוזה שבו הפסרי הספק עלולים לפגוע בביצועיו

ברמה כזו שאינטרס חיוני לביטחון הלאומי עלול להיפגע. בנסיבות מעין אלה ישונה החוזה

באופן שימנע את הפגיעה האמורה.'* חריג נוסף הינו כאשר הפגיעה ברוותיו של הספק

בובעת מפעולה של הרשות המְנהלית עצמה. גם בנסיבות מעין אלה ניתן להתאים את תנאי

ההתקשרות למציאות החדשה, וזאת משיקולי הגינות.* נסיבות אחרות המאפשרות שינוי

של החווה הינן טעות שנפלה בחוזה." התקנות שמות דגש מיוחד בפרוצרורה לאישור כל

שינוי בחוזה, וזאת כדי למנוע ניצול לרעה של סמכות זו.*

4 (852.243-56 תת ,(852.243-3)0 4 ;(1)6--52,243\ תות

5 (%52.243-3)6 תת ;(%52.243-106 גת

6 בית"המשפט גזר מגבלה זו מלשונה של פֶסקת השינויים בחוזה ההתקשרות, המאפשרת לבצע

אך שינויים הנמצאים ")טג\תס 6 116 01 50076 |260679 6מ1 מנםונאו".

7 ראו סקירה של מקרים מעין אלה אצל:"/ס חפו/0/תונהט 4. פפא .-) תק 31: .6 6 וחוסו 0) תת 10

6 (1995 ,.60 3% ,.-), כ1 תסצפה ופפ /) זט הזת מ?) זה 6 ות נתסטסט),

8 בית-המשפט בחן אם השינן* הינו 10 60006160 מסםו 61 קנתס 6 15 01 50006 106 הנמזגער

1 ב 1 ,186 1/21761 ו .סת 1 5 מסנ)168 מטנתנתס) 47467 .36%זזחסס [8 חופוזס סח מטשנטסה

5 ,(1993).

9 ראו דוגמות לפסיקת בית-המשפט בהקשר זה אצל .קפ 81 ,37 ₪006 קט ,הפפ :8 6 ומוסו 0)

1 ()|-50.302\ תג.

348 %50.302-1 )0( 2

3 850.302-2 ₪ 4. התקנות נותנות כמה דוגמות לטעויות העשויות להצדיק תיקון של החוזה.

4 50303] תגת- 50.304\ אי

209

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

בצרפת, כמו בארצות -הברית, סמכותה של הרשות לשנות את תנאי החוזה קבועה בחוזה

עצמו. הפעלתה של סמכות זו מותנית בכך שהשינוי המבוקש נועד להבטיח את המשכיות

השירות המוענק לציבור. גם בצרפת, כמו בארצות הברית, הסמכות להחליט על חשינוי

נתונה בידי נציגי הרשות, וזכויותיו של הספק מתמצות בזכותו לקבל תשלום הוגן בעבור

הגטל הנוסף שהוטל עליו, אולם גם כאן אין החוק מאפשר לרשות חופש בלתי-מוגבל

לשנות את תנאי ההתקשרות. שינוי תנאי ההתקשרות מותר רק אם הוא נעשה במסגרת

החוזה המקורי והוא בעל זיקה לחוזה זה. "חוזה חדש" או "עבודה חדשה" לא ייחשבו לשינוי

לגיטימי של תגאי ההתקשרות, "חוזה חדש" הוגדר על"ידי בית"המשפט בצרפת כחוזה

המסדיר עבודה שוגה בתכלית מזו שאליה התייחס החוזה המקורי וללא כל קשר אליה; או

חוזה המסדיר עבודה דומה או קשורה לזו שאותה הסריר החוזה המקורי אך בתנאים חוזיים

שונים לגמרי. כאשר הגיע בית-המשפט למסקנה שהשינוי מהווה *חוזה חדש", הוא אסר

זאת וחייב את הרשות לפרסם מכרז חדש.* חוק הרכישות הממשלתיות בצרפת* מטדיר את

הסוגיה של שינוי החוזה בשתי הוראות חוק: סעיף 19 לחוק קובע כי אין לשנות את החוזה

באופן שישנה את נושא ההתקשרות או את היבטיה הכלכליים, אלא בנסיבות בלתי*צפויות

שמעבר לשליטתם של הצדדים. נוסף על כך, סעיפים 11()8(35 ו-35(ט) לחוק קובעים

שני מצבים שבהם ניתן להתקשר עם ספק שזכה במכרז בהתקשרות-המשך: האחד, כאשר

מדובר בהחלפה או בשדרוג של מוצר שסיפק אותו ספק, ורכישת מוצר אחר עלולה לגרור

קשיים טכניים בהפעלת המוצר או בתחזוקתו. התקופה של התקשרות-ההמשך אינה יכולה

לעלות על שלוש שנים, ומפורטת מגבלה גם לגבי שוויה; האחר, כאשר מדובר בשירות או

בעבודה נוספים הכוללים תנאים ודרישות שלא היו כלולים בחוזה המקורי, אך עקב נסיבות

בלתי-צפויות הם נעשו חיוניים לביצוע השירות או העבודה המוגדרים בחוזה המקורי, ולא

ניתן להפרידם מהחוזה המקורי מבלי שהדבר יגרום אי*נוחות משמעותית לרשות המֶנהלית,

השווי הכולל של כל התקשרויות ההמשך אינו יכול לעלות על 33% משווי ההתקשרות"

המקורית,

באיטליה, שינוי של חוזה שנכרת בעקבות מכרז אפשרי בשלושה מצבים: (1) כאשר

הצורך בשינוי תנאיו של החוזה נובע משינוי בחקיקה; (2) כאשר הצורך בשינוי תנאיו

של החווה נובע מכוח עליון; (3) כאשר הצורך בשינוי תנאיו של החוזה נובע מטעות

בתכנון או מטעות בביצוע הפרויקט (במקרה כזה ניתן להטיל אחריות לתשלום פיצויים

על הגורם שבגינו נגרמה הטעות). בכל מקרה, ערכו של השינוי המבוקש בחוזה מוגבל

לחמישית מערך החוזה המקורי." אוריצ'יו הצביע על כך שבפועל, המגבלה בדבר ערך

5 רא!? 0640100 6ש))6 קותסס--6ת8 תה ת0 גזפה:נהתטפוה 00 תס[ססזק 6ת1" סונססוו\ סור

,3 (1998) שש .1 )משנחפתנוססז 91/0( 7 "60173015 ס\|פגום )0 386 תס!)טס 6א6 6 תז ת1

6 105 סנו 310065( 665 0006), נוסח מלא של החוק באנגלית נגיש ב: .08/08006!.אוגרו//:קחת

(22.3.2006) /א.טטסם.

7 116 .ק 91 ,45 סזסת פזקש 5 ,סוססוזנות.

100

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

השינוי המבוקש איגה מקוימת, והממשלה פועלת בהתאם למגבלה המקילה יותר, המעוגנת

בהנחיות האיחוד האירופי.*

בבלגיה הסמיך המחוקק את הרשות המֶנהלית לשנות באופן חד-צדדי את היקף

ההתקשרות המקורית, ובלבד שמתקיימים שלושה תנאים: (1) הדבר נעשה במסגרת

ההתקשרות המקורית; (2) אין בכך כדי לשנות את מטרות ההתקשרות; ו"(9) הוצע לספק

תגמול הולם בעבור עשיית השינוי," אולם הספק אינו מחויב בביצוע העבודה הנוספת אם

ערכה עולה על מחצית ערכה של ההתקשרות המקורית." אשר לפרשגות הביטוי "לשגות

את מסרות ההתקשרות" קבע בית"המשפט בבלגיה שאם מדובר בהארכה משמעותית של

תקופת החוזה, בשינוי משמעותי של המסגרת הכלכלית של החוזה, בשינוי של מטרות

ההתקשרות, או שבעקבות השינוי התבקש הספק לספק מוצר שונה מזה שהוגדר בַחוזה =

יש לראות בכך התקשרות חדשה המחייבת עריכת מכרז, ולא שינוי לגיטימי של התקשרות

קיימת,"

לסיכום, ניתן להצביע על מכנה משותף לרוב ההסדרים שפורטו לעיל: שינוי מאוחר

של תנאי ההתקשרות מותר אם הוא מהווה תנאי להצלחתה או לאי-כשלונה של ההתקשרות

המקורית, אם קיימת זיקה ברורה בין ההתקשרות המקורית לבין השינוי המבוקש, ואם היקפו

הכספי של השיגוי המבוקש אינו הופך אותו לעיקר ואת ההתקשרות המקורית לטפל,

פרק ב: שיקולי מדיניות

1. בעד גישה מקילה

נותן להצביע על כמה שיקולים המצדיקים לכאורה גישה מקילה שתאפשר לרשות ולזוכה

במכרז לעשות שיגויים והתאמות מוסכמות בחוזה שנכרת ביניהם במגוון רחב של נסיבות

מבלי שהדבר יהווה כר לביקורת מצד המציעים שהפסירו במכרז או מצד בית"המשפט.

(א) אין למנוע שינוי שהוא כורח המציאות

שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות הינו לעיתים כורח המציאות. כאשר מדובר בחוזה

8 6 וס! 106

9 400685 ;26880 ,1996 ,18 ז001006) 36/46 ז6ו מס ,1996 ,26 ז6ס 5016 01 26066 1.809

טס סי 6ו1 סט םס 08!נו [200078) 116 קתותז 6 סמסס 66ת160 וס 106 סז, כפי שתורגם

לאנגלית עלדידי אוריצ'יו: 119-120 -פם 81 ,5/6 ,סוחסוזט+

0 ,)סנחסתוססז] 1/0 סנול חס 65|נת [8ז6ה36) 116 קהוהז 6 טחסט 26056] |8ע0 106 סז 6 אסחתג

וט

ב5 6 וס\ 150

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

מורכב או בחוזה ארוך-טווח, שהיכולת לצפות מראש את מלוא הגסיבות הכרוכות בביצועו

אינה קיימת כמעט (ואם היא קיימת, עלותה עצומה), שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות

והתאמתם למציאות המשתנה ולצרכים המשתנים הינם לעיתים כורח המציאות." גניח,

לדוגמה, שתוך כדי ביצועו של פרויקט טכנולוגי ארוך-טווח שמתבצע בעקבות מכרז חלו

התפתחויות טכנולוגיות המחייבות עדכון של תנאי ההתקשרות עם הספק. דוגמה אחרת:

נניח שבמהלך ביצועו של חוזה ארוך-טווח למתן שירותי בריאות, חינוך או רווחה שנכרת

בעקבות מכרז מתברר כי השתנו צרכיו של קהל מקבלי השירותים, השתגו מאפייני הקהל

או השתגתה מדיניות הרשות בנוגע להענקת שירותיט אלה, דוגמה נוספת: גניח שבמהלך

עבודה המתבצעת בעקבות מכרו התגלה קושי בלתי-צפוי בביצועה, המחייב את שינוי תנאי

ההתקשרות (כגון שבעת סלילת כביש התגלה בתוואי המתוכנן אתר ארכיאולוגי או מחצב

יקר שלא היה ידוע עליו מראש. עובדה זו מחייבת את שינוי התוואי של הכביש, ושינוי

זה כרוך בשינויים רבים אחרים, כגון שינויים במשך ההתקשרות, בתקציב וכדומה). בכל

הדוגמות דלעיל, ההתאמה של תנאי ההתקשרות לנסיבות החרשות נחוצה ומתבקשת, ובכל

אחת מהן - המשך ההתקשרות עם הזוכה במכרז תוך התעלמות מהנסיבות החדשות אינו

ראוי. ביטול ההתקשרות או פרטום מכרו אינם פתרונות ראוייט.

הדוגמות דלעיל מתייחסות לנסיבות שקשה - ואולי לא ניתן כלל - לצפותן מראש,

עובדה שיש בה כדי להקל על מתן הסכמה לשינוי תנאי ההתקשרות. אולם לעיתים, הצורך

בשינוי תנאי ההתקשרות אינו נובע מנסיבות בלתידצפויות או מנסיבות הנמצאות מחוץ

לשליטתו של עורך המכרז, אלא ממחדל של הרשות = בין שמדובר במחדל הקשור לעיצוב

המכרז או החוזה, במחדל הקשור לניהולו של המכרז או החוזה, או להיעדר התיימסות בחוזה

לנסיבות שהיה ניתן וראוי לצפותן מראש. כך, לדוגמה, ננית שבעת ביצועו של פרויקט

בנייה מתברר כי עקב הערכה שגויה של מתכנני הפרויקט, עבורות החפירה הנדרשות

עולות על הקבוע בחוזה. בדומה לכך, נניח שחוזה ארוך-טווח לביצוע עבודות מִחשוב

אינו כולל התייחסות לשינויים טכנולוגיים, הגם שהיה ניתן לצפות את התרחשותם של

שינויים מעין אלה כבר בעת פרסום המכרז. העובדה שהצורך בשינוי תנאי ההתקשרות

נובע מרשלנות של נציגי הרשות המָנהלית אינה מחייבת בהכרח את המסקנה ששינוי

תנאי ההתקשרות איגו ראוי בנסיבות העניין. עצם העובדה שנציגי הרשות התרשלו בביצוע

תפקידם אין משמעה שעל הציבור לשאת בנזק נוסף על הנזק שנגרם ממילא כתוצאה

מרשלנות ז3]על-כן, שאלת הלגיטימיות של שינזי תנאי ההתקשרות ראוי שתתברר לגופה,

תוך התמקדות בעתיד, עם זאת, לסיבה שבגינה נוצר הצורך בשינוי ראוי שתהיה השפעה

בשני מישורים: ראשית, צורך בשינוי שנוצר כתוצאה ממחדל של נציגי הרשות מעורר

חשר שמא מדובר בקנוניה מכוונת, ולא ברשלנות גרידא - עובדה העשויה להשפיע על

ההתייחסות הראויה לשינוי המבוקש. על-בן, שינוי מעין זה מחייב חשדנות -יתר מצד הגורם

המוסמך לאשרו, וזאת כדי לוודא שאכן מדובר בצורך ענייני שאינו גובע ממניעים זרים.

שנית, צורך בשינוי של תגאי ההתקשרות שמקורו במחדל של נציגי הרשות מחייב לשקול

אם אין בהתרת השינוי חמבוקש כדי לשדר מסר שלילי שלפיו "הרשלנות משתלמת".

2 חיזוק לעמדה זו ראו אצל איל זמיר חוק חוזה קבלנות (גד טדסקי עורך, תשל"ד) 406.

202

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכדז

שיקולים אלה אינם מתעוררים כאשר השינוי המבוקש בתנאי ההתקשרות נובע מנסיבות

שלא היתה לעורך המכרז יכולת לצפותן.

(ב) השינוי יעיל כלכלית

בנסיבות שמתברר בהן כי תנאי ההתקשרות כפי שנוסחו בחוזה אינן תואמות את תכלית

ההתקשרות, וזאת מכל טעם שהוא, עומדות לפני הרשות שלוש אפשרויות בסיסיות:

האפשרות האחת הינה לבטל את החוזה ולפרסם מכרז חדש. האפשרות השנייה הינה להמשיך

בהתקשרות ללא כל שיגוי, וזאת על-אף העובדה שאין היא תואמת את צורכי הרשות או

את תכליתה. האפשרות השלישית הינה לתקן את החוזה ולהתאימו לצורכי ההתקשרות כך

שישרת את מטרותיה. מנקודת-מבט כלכלית, אף אחת מהאפשרויות המצוינות לעיל אינה

אופטימלית, וכל אחת מהן כרוכה במחיר כלכלי. האפשרות הראשונה (ביטול ההתקשרות+

כרוכה באובדן זמן ובדחייה משמעותית של מימוש ההתקשרות, בעלויות הצסקה הנובעות

מפרסום של מכרז חדש ובסיכון שביטול ההתקשרות יחייב את הרשות בתשלום פיצוי

למציע שוכה במכרז כדין. האפשרות השנייה (המשך ההתקשרות ללא שינוי) עלולה ליצור

בזבוז של כספי ציבור, חוסר יעילות של ההתקשרות עצמה, טיכון שההתקשרות לא תגשים

את יעריה וחשש שהדבר יחייב התקשרות נוספת שתפצה על ההתקשרות הכושלת או תשלים

אותה. האפשרות השלישית ותיקון החוזה) כרוכה אף היא בעלויות: עלויות העסקה הכרוכות

בשינוי החוזה, היא אינה מבטיחה שהשינוי יוביל להתקשרות יעילה והיא נעשית בנסיבות

של תלות מצר הרשות בספק. עם זאת דומה כי מבין שלוש האפשרויות, ניתן להצביע על

מצבים רבים שבהם האפשרות השלישית תהיה הגרועה פחות. כך, לדוגמה, כאשר מדובר

בשינוי שאין לו משמעות כלכלית רבה, כאשר מדובר בשינוי שנעשה בהתאם למנגנון

המעוגן בחוזה עצמו, כאשר מדובר בשינוי שהוא כורח המציאות,[ כאַשר מדובר בשינוי

שמשמעותו הכלכלית מוגדרת ועריכת מכרז חדש לגביו תניב תוצאה צפויה מראש, כאשר

מדובר בשינוי שמיטיב בבירור את מצבה של הרשות כצד לחוזה וכדומה.

מכאן שלא ניתן לשלול את הטענה שקיימות נסיבות שבהן, לפחות בטווח הקצר,

התאמת תנאי ההתקשרות למציאות המשתנה עדיפה מנקודת-מבט כלכלית על פרסום מכרז

חרש או על המשך הליכי ההתקשרות בהתאם לקבוע בחוזה המקור ]

(ג) | מדובר בתקופה החוזית, ומנקודתדראות חוזית - שינוי שנעשה בהסכמה אינו

מעורר קושי

על-אף האמור בפרק המבוא, תיתכן טענה כי שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בין

הזוכה במכרז לבין הרשות המנהלית אינו מעורר קושי כל עוד מדובר בשינוי שאינו פרי

קנוניה מוקדמת שנעשתה בשלב המכרז. זאת מכיוון שמדובר בפעולה הנעשית מתחילתה

ועד לסופה בשלב של מערכת היחסים החוזית שבין הצדרים, לאחר שהמכרז פג זה מכבר

ועבר מן העולם. מכיוון שאין חולק כי שינוי מוסכם ומורע של חוזה הנעשה ברגיל בין

הצדדים לאותו חוזה אינו מעורר קושי, אין סיבה להקשות על צרדים לחוזה דווקא משום

שמדובר בחוזה שנכרת בעקבות מכרו. זה כן זה הינם חוזים "רגילים", שהצדרים רשאים

103

עומר דקל משפט ועסקים ה, התשס"ו

לשנותם בכל עת. יש לזכור כי שינוי תנאי ההתקשרות נעשה עם המציע שהגיש את ההצעה

הטובה ביותר וזכה במכרז כדין. עוד נובע מטענה זו כי אין מקום להכיר בוכותם של

המתמודדים שהפסידו במכרז לעקוב אחר אופן הביצוע של ההתקשרות בין הזוכה במכרז

לבין הרשות המנהלית. משהפסידו אלה במכרז, פקעה הצעתם, ועמה פקעה גם זכותם

לעקוב אחר אופן הביצוע של ההתקשרות.

(ד) שינוי החוזה אינו פוגע בשוויון ההזדמנויות

אכן, בעת עריכת המכרז, חובתה של הרשות היא לנהוג בשוויון בין המציעים, ואסור לה

להעדיף מציע אחד על מציע אחר. לא זו אף זו, חריגה של הרשות מחובתה זו תיתקל בביקורת

שיפוטית מחמירה. אולם השינוי של תנאי ההתקשרות שנכרתה בעקבות המכרז נעשה לאחר

שהמכרז הטתיים ומיצה עצמו. שינוי זה נעשה בין הרשות לבין המציע שהתמודד במכרז

בתנאים של שוויון, וזכה בו מכיוון שהגיש הצעה טובה יותר מזו שהגישו יתר המתמודדים

במכרז. בהנחה שהשינוי אינו פרי קנוניה ששורשיה בתקופת המכרז ואינו נובע ממניעים

זרים, ניתן לטעון כי אין בו כדי להשליך לאחור על שוויוניותו של המכרז,

(ה) חיזוק אמונה של הרשות בהליך המכרו

אחת ממטרות המכרז הינה לאפשר לרשות המנהלית התקשרות יעילה מבחינה כלכלית."

הגבלת כוחה של הרשות לעשות שינויים נדרשים בתנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות

מכרז עלולה ליצור תחושה של תסכול ואי-השלמה בקרב נציגי הרשות בשל התוצאות

הקשות שעלולות להתלוות לכך. תחושה זו עשויה להיות מתורגמת לתובנה כי מנגנון

המכרז אינו מאפשר לרשות המנהלית ביצוע של התקשרות יעילה ולפגיעה באמון הרשות

במנגנון המכו'ז. חוסר אמון זה עלול להוות תמריץ להתחמקות מן החובה לערוך מכרז

ולפגוע בסופו של דבר בשיטת המכרזים,

(ו) קיים קושי מעשי באכיפה

שיקול נוסף שעשוי להצדיק גישה מקילה כלפי שינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות הינו

השיקול המעשי. בדרך-כלל, שינוי תנאיה של ההתקשרות נעשה רחוק מעיניו של הציבור,

והיכולת לעקוב אחר אופן ביצועה של ההתקשרות מוגבלת מאוד. לכן, כדי לאכוף איסור

מעין זה מתחייבת הכרה במעמדם של הגורמים העיקריים שיש להס עניין למנוע את

השינוי - המתמודריט שהפסידו במכרו או מתחרים עסקיים בפועל או בכות של הזוכה

במכרז. כדי לאפשר לגורמים אלה למנוע שינויים אסורים יש להכיר בזכותם לקבל מידע

שוסף בדבר אופן הביצוע של ההתקשרות והתקדמותו וכן מידע בעל משמעות עסקית. דבר

זה עשוי להיות בעייתי הן מכיוון שהוא עלול לפגוע שלא בצדק במציע שזכה במכרז, הן

מכיוון שהדבר עלול להטיל נטל ביורוקרטי כבד על הרשות והן מכיוון שהדבר עלול לסרבל

את ההתקשרות ולפגוע במימושה.

3 דקל, לעול הערה 13, בעט' 98,

משפט ועסקים ה, התשס"ו שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז

2 בעד גישה מחמירה

כנגד השיקולים דלעיל ניתן להצביע על שורה של שיקולים המצדיקים מדיניות מחמירה

כלפי שינוי מאוחר בתנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרזי

(א) פתח לשחיתות וחשש מפני ניצול לרעה

המרה באפשרות של הצדדים לשנות את תנאי החוזה שגכרת בעקבות מכרז עלולה להוות

פתת לשחיתות ולניצול אפשרות זו לרעה. כך, הדבר עלול ליצור תמריץ לקגוניה בין מי

מהמציעים לבין נציג הרשות עוד בטרם הוגשו ההצעות, שלפיה יציע אותו מציע הצעת

אטרקטיבית במיוחד מבחינתה של הרשות, יזכה במכרז, ולאחר זמן"מה "ישופרו" חנאי

ההתקשרות בהסכמה באופן שייטיב עמו. אולם שיגוי מאותר של תנאי ההתקשרות הגובע

משחיתות אינו חייב להיות פרי קנוניה מוקדמת בין מציע לבין נציגי הרשות, הוא עלול

להיות גם פרי קנוניה מאוחרת ביניהם, שבמסגרתה ידאג נציג הרשות ל"שיפור" תנאי

ההתקשרות, והספק ידאג "לתגמל" את נציג הרשות בהתאם.

לא זו אף זו: אפילו נתעלם לרגע מהחשש לשחיתות, עדיין נותר החשש שהכרה רחבת

בסמכותה של הרשות

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]