פרוטוקול מליאה מס' 04/17
מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול סרוק · פרוטוקול נגיש
לכבוד
גבי אורית אטיג
ראש מנהל החינוך
עיריית עכו
גב
מנהל החינוך
מתלקת גני ילדים
כגי שבט , תשעייו
9 פברואר, 2017
נספת א'
הנדון:פתיחת חשבון בנק לשנהייל תשעייד
להלן הפרטים לצורך פתיחת חשבון בבנק הדואר:
שם הגן סמל מוסד שם גננת
1 | ציפורים | 506154 קדורה לינדה
3
1 | פהידה מלויאלעין | 039710439
שם גזבר עה
> בברכה,
:
0 וי 4
מנהלת מחי לחימך קדם יסודי
ויצמן 35 עכו, ת'יד 1007 מיקוד 24316 טל': 04-9956146, 049956043 פקט: 9956048 -- 04
דואייל: [1 ותנוות.0 2369488
מחלקת נכסים
4 ,ו ו" טלי: 049956093 :.161
פקס': 0499560957:.אגי
עירית עברו
5
א'/אדר/תשעיז
7ו27/02/20
לכבוד
חברי מועצת העיר
כאן נספח ב'
א.ג.נ,
הנדון: מתן זיכיון- צוברי ג1 בחוף ארגמן
במסגרת ביצוע עבודות להקמת הטיילת בחוף ארגמן, בכוונת הרשות להטמין צוברי
גז שיחליפו את בלוני הגז של העסקים בחוף- פתרון בטיחותי ויותר אסתטי.
העירייה נדרשת למתן זיכיון לחברת גז, העירייה תצא במכרז פומבי לבחינת ובתחירת
זכיין
מבקשים ממועצת העיר לאשר עקדוני את מתן הזיכיון לטוות של 10-15 שנים
לזכיין שיזכה במכרז.
ב
ממונה ו הכנסות
עיריית עבר 001 6117 415600
רח' ויצמן 35 ת.ד. 2007, עבו 2412001 1 410 2007 02.50% ,51 מהוו 6/קי 35
מחלקת נכסים
5 : רע" %\ | טלי: 049956093 :.1 שין'
פקס': 0499560957:. צגי 1
עירית עבו
ג 5
א/אדר/תשע"ז
22/02/207
לכבוד
חברי מועצת העיר
כאן נספח ג'
א.ג.נ.,
הנדון: אישור מתווה פיצוי -פינוי שוק הבגדים
272
1. שוק הבגדיס ממוקדם במתתס השייך לחברת נצבא. ההסכס עס חברת נצבא
הסתיים והתברה דרשה פינוי החשוק והחזרת השטח.
בשל כך נדרשה הרשות לטפל בפינוי שוק הבגדים.
כיוס ישנס כ30 בסטות פעילות, מוחזקות על ידי כ18 סוחרים.
בעלי הבסטות הינס ברי רשות, כאשר נחתס עמס הסכם בשנת 2011.
2. מחלקת הנכסים יהד עם הלשכה המשפטית ביצעו מיפוי של הדוכנים,
המתציקים והחובות הקיימים לנושאי שכירות וארנונה.
3. בתאריך 04.01.2017 התקיימה פגישח אצל מנכייל העירייה עם וועד סוחרי
שוק הבגדים, בנוכחות עוייד מייצג מטעמס והגורמים בעירייה.בישיבה הציגו
הסוחריס טענותיהם. בהמשך לישיבה זו הוחלט :
א. הקפאת הליכים מנהליים ומשפטיים כנגד התייבים לתודשיים.
ב. קבלת שמאות והצעת מתווח למועצת העיר.
4 בהמשך לפניית מחלקת נכסים, התקבלה חוות דעת שמאי , מר גדעון קרול,
מיוס | 20.02.2017,הנותן | התייתסות | לפיצוי | לפי סעיפים.(הפסר
הכנסה/הדקעות/דמי תיווך, טיפול עוייד ושונות).
מתוות המוצע;
1. קבלת חוות דעת שמאי בנוגע לסכומי הפיצוי
2. סוחרים בעלי יותר מדוכן אחד, בנוגע לסעיף ההשקעות -פיצוי כספי לפי
הסכוס לכל דוכן. בנוגע לסעיף הפסד הכנסה- במידה ויוצגו דוחות רוות
והפסד חתומים עייי רוייה ושדווחו למס הכנסה המציגיס הפסד הכנסה חודש?
של למעלה מ4,000 ₪ יוכר, ועד למגבלה של 4,000 ₪ לכל דוכן. כל יתר
הסעיפים חד פעמיים.
3. הסוחרים שיכללו במתווה- סוחריס שהפעילו בסטות ב1.1.2017
4 הסוחריס יחתמו על כתב ויתור וכי מתן הפיצוי הינו סופי וכי אין ולא יהיו
להס טענות נוספות.
עיריית עכו 0 6107 10
רח' ויצמן 35 ת.ד. 2007, עבו 2412001 1 400 2007 02.20% ,.56 תהמד 61)2/קי 35
מחלקת נכסיים
%\' 9 טל': 049956093 :.61
פקס': 0699560957:.צתע
עורית עכו
8
5. סותרים שהפרו את ההסכם בכך שהשכירו דוכן לאחר/לא הפעילו בפועל
דוכן, לא יהיו תלק ממתווה זה.
משמעות הכספית:
1. החזר הכספי בגין הפיצוי מוערך בכ 550 אלשייח- תשלום חד פעמי.(בהנחת
הקיטריוניס שהוצגו לעיל)
2 יתרת החובות לגביה(בהפחתת חובות בהתיישנות)-כ900 אלשיית, ייתכן כי
יהיו הסדרי פשרה מול התייבים.
מבקשים ממועצת העיר לאשר מתוות המוצע לעיל, תוך אפשרות למתן שיקול לעת
לצוות בנוגע לפיצוי, בהתהשב בנסיבות מלוחדות שיעלו תוך כלי ניחול המשא ומתן
מול הסוחלים.
עיריית עכו 0 1 40
רח' ויצמן 35 ת.ד. 2007, עכו 2412001 1 4160 2007 02.20%)./ ,.86 מהמזל)ו6/ 35
משת
/ ,
עיריית עכו (2) נספח ד
7
פרוטוקול וועדת תמיכות מיום: 6/3/17
תפים:
אוחד ,כנרת,ראובן, שמעון אפריאט,מנחם, שגית
נושאים לדיון: חלוקת תמיכות לעמותות ספורט 2017
1
2
3
לגבי עמותות רגילות יש להאריך את ההגשה עד לסוף מרץ 2017.
. לפי הידוע לנו אין קרבה משפתתית בין מנהלי העמותות לבין גורמים ברשות.
בתבתין של אוכלוסיה מעורבת אף קבוצה לא עמדה בקריטריון.
אי לכך בתבחין זה לא יחולקו כספים.
המנכייל טען כי ההערכה לשווי השימוש במתקנים נלקח בחסר.
יבוצע תיקון כמובן שוויוני לכולם.
. מצייב ריכוו חלוקת כספי התמיכות כולל שווי.
רחי ויצמן 35 עכו ת.ד. 2007 מיקוד 24100, מל. 04-9956000 פקט. 04-9956161
מוקד עירוני לקריאדת דחופות בשעות בהן סגורים משרדי העירייה סל. 106
בו 0-ל 0 55| קר \י-01 סאג -יו 15/ג)ע- ,2 ---ר%%6-1. 4 (ג, ורורפ\\-:.
ג לב !5038 30 ל שו |[ צנב-.)(, -4\בג- 32 ר- 5
תבחין
סכום תמיכה כולל שווי
סה"כ שווי לחיוב
משקל
ראשוני
פרמטרים
4
4
סכום תמיכה לחלוקה נטו 2017
4
4
0
אחי עכו
1
2,03
1.7
רומח
13
20000
|23
3
עמותת מועדון
השייט הפועל
זבולוו עכו
08
8
19
4
הפועל עכו כדורסל
4
2
|22
עמותת כדורגל
0 הפועל עכו
8
16
24
בית"ר עכו
07
155
12
7
היאבקות הפועל
עכו
10
00
2,020
תקווה לעתיד" -
אגרוף"
111
7
14
6(
7. |]5 +
הנדון :אישוד הפעלת מעלך השמירת
העירייה פעלה לגיבוש ואישור חוק עזר לשמירה, וזאת לאור הנתיות משרד הפנים
והתקנות שהוציא בדבר גובה החיטל (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי
שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), התשעי:ג-2013'.
חוק העור לעכו (שירותי שמירה), התשעייו-2016 נועד להטיל היטל שמירה בשיעור
שנתי אחיד של 2.37 שייח למייר על כל הנכסיים בעיר ובכך להתאיס את גובה ההיטל
לתקנות העיריות.
בהתאסם לסעיף 5 לחוק העזר , הפעלת החוק מותנית בקבלת התלטה במועצת
העיריה על הפעלת שירותי שמירה.
מצורפת תוכנית השמירה הפועלת, כפי שאושרה במסגרת אישור חוק העזר
בכג
לניב /
ראש מנהי סַ
מנהל התפעול והאביפה
חוק עזר ושמירה
מגישה: עיריית עכו
206
רחוב ויצמן 5 עכו ת,ד. 2007 מיקוד 24100, טל: 04-9956177 פקס: 04-9956222
מוקד עירוני לקריאות דחופות בשעות בהן סגורים משרדי העירזיה טל - 106.
1. הקדמת
עיריית עכו מבקשת לעדכן חוק העזר לשמירה וואת בתמשך לחוזר מנכייל
3 ולהנחיות והכללים המפורטים בו.
2. מטרת תחשיב היטל השמירה הינה בדייקה תשבנאית כלכלית למערך העלויות
בגין אבטחת עיריית עכו, במקביל לחישוב תעריף אשר יוטל על שטחי המגורים
והעסקיס בעירייה על מנת לממן את עלויות השמירה והאבטתה בעירייה.
1 הנחוות עבודה
6 תוכנית השמירה והאבטתה שאותה נועד ההיטל לממן משקפת את
הוצאות העירייה בגין שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בעיר
> תחשיבים הוכנו עיייז
מר יניב אשור -- ראש מינהל התפעול והאכיפה.
גבי הילה בן אבו - ממונה נכסים והכנסות
מר מנחם נויפלד - מנהל מחלקת הנחלת חשבונות.
> התחשיב הוכן בהתאם להנחיית כמפורט בחוזר מנכייל 03/2013
בכבוד רב
2 ויצמן
בר העירייה
רחוב ויצפן 5 עכו ת.ד. 2007 מיקוד 24100, טל: 77 [04-0056 פקס: 04-9956222
מוקד עורוני לקריאות דחופות בשעות בהז סגורים משרדי העירייה טל - 106.
3 עבו- רקע בללי:
עכו היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרוס בתופיו הצפוניים של מפר
עכו וממערב ביס התיכון
עכו היא אחת מערי הנמל העתיקוונ בעולם, נוסדה לפני ב -8,000 שנח.
במשך שנים רבות עכז הייתה עיר מפתת לכיבוש ארץי ישראל, שכן מיקומה על
רצועת התוף
הרחבה אפשר גישה נוחה דרך הגליל אל פנים האר\.
שטח השיפוט של עכו משתרע על 13,533 דונמים.
נכוך לשנת 2018, עפייי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוטיית עכו
מונה כ -67,464 תושבים.
לעכו עתיקה פנים רבות וחיא בגויה ברבדים שנשתמרו כמעט בשלמותס, מצד
אחד עכו היא עיר נמל העתיקה בה נמצאו ממצאים ארכיאולוניים מרתקים
וקיימים בה אתרים היסטוריים חשובים ומצד שני עכו היא עיר מודרנית
שבורכה בתופים מקטימים. ארבע דתות מצאו בה משכנן והוונירו בה את
חותמן, בתי הכנטות של היהודית, הכנסיות המפוארוּת בשכונת הנוצרים,
המסגדים רבי העוצמה של המוסלמים וגן הקבר של בההא אולה מייסד דת
הבהאים וייבית עבודיי.
מערך השמירה והאכיפה מביא לשינוי משמעותי בתחושת הביטחון בעיר עכו,
עיר מעורבת, בעלות רגישות המשלבת: פסטיבלים, חגיס מוסלמים, חגים
יהודים, אירועי קיץי, אירועים עירוניים, תיירות, עתיקות, מערךד
חופים, מערך בתי ספר, כל אלו מהווים י"כתרחישי ייחוסיי בתתום הביטחון
שאיתם אנו מתמודדים ביום יוס מעבר לאכיפה פלילית ושמירה על הרכוש
הציבורי.
רחוב ויצמן 5 עכו ח.ד. 2007 מיקוד 23100, טל: 04-9956177 פקס: 04-0956222
מוקד עירוני לקדיאות דהופות בשעות בהן סגודים משרד- העירייה גול - 106.
4 תופבנית שמירה.
תוכנית השמירה כוללת את המרכיבים הבאים
באגף הביטחון ישנם כ -- 17 סיירים ופקחזים מסייעים המחולקקים לשלושה
צוותיס בפריסה של 3 משמרות ביום למשך 7 *מים בשבוע זאת לאורך כל ימות
השנה. ישנה חלוקה של שי ניידות המורכבות מניידת פיקוח ובה 2 פקתיס
ובנוסף ניידת שיטור עירוני המורכבת משוטר ופקח ובנוסף יש צוות נוסף של 2
פקחים על קטנוע במהלך חודשי חקיי מחודש 5/16 ועד 11/16 יש גווס נוסף של
6 פקחיס לשם מתן מענה לאירועי אביב ופעילות הקיץי
מוקד: מלווה לכך פעילות מוקד שכסיסה מוקדן למשמרת בפריסה של 3 משמרות
לאורך כל ימות השנה.
= בוקר מחשעה: 07:00-15:00
= צהרייס מהשעה: 15:00-23:00
₪ לילה מהשעה: | 23:00-07:00
למוקד העירוני קיים מנהל מטעם העירייה אשר אחראי על צוות האחמיישים, ניידות
בשטח וכן מוקדנית פניות הציבור אשר אמונה על קבלת שיחות במוקד בנושאי אבטחה
ופניות הציבור.
עלויות מנהל צוות האחמיישים (מוקדנים ומוקדנית פניות הציבור אינס נכללו בתחשיב
היטל השמירת.
האחמשייים במוקד צופיס במצלמות האבטחה באופן שוטף ובכך מזהים אירועיס
חריגים בזמן אמת. האחמשייים מדוותים למנהל המוקד והפיקוח העירוני ולטייריט
ברכבים על כל נושא חשוד שהם רואיס במצלמות ובכך מקדימים תרופה למכת
ומהזוים שמירה מונעת (הפשע לא מספיק להתבצע). בנוסף המוקד מקכל שיחות
מתושבי העיר ודואג להעביר את המידע למנהל המוקד והפיקות העירוני, מתלקות
הביצוע של העירייה ואל הסייריס באזור.
רחוב ויצמן 5 עכו ת.ד. 2007 מיקוד 24100, טל: 04-9956177 פקס: 94-0056222
מוקד עירוני לקריאוה דחזפות בשעות בהז סגורים משרדי העירייה טל - 106.
שמללה חת:
שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומיות לרכות
לצורך מניעת פעילות חבלנית עוינת.
סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי, לרבות
באבטחת אירועים המוניים,
מניעת פגיעה ברכוש של הרשות המקומית.
חלוקת העיר:
העיר עכו מחולקת ל--3 גזרות.
א. עכו עתיקה/אזורי תעשייה.
ב. עכו העיר המנדטורית.
ג שיכוני המזרח.
להלן הקצאת השוטדים והאמצעים של משרד הבטייפ:
משטרת ישראל תעמיד כוח שיטור עירוני המורכב מ -16 תקנים + 2 כלי רכב + 2
כלי רכב דו גלגלי.
רחוב ויצמן 35 עבו ת.ד. 2007 מיקוד 24100, מל: 04-9956177 פקם: 04-9956222
מוקד עירוני לקריאזת דהופות בשעות בהז סגורום משרדי העירייה טל - 106,
קבייט תעירייה:
הקבייט אמון על ניהול כלל מערך השמירה בעיר עכו, אחריותו של קבייט העירייה
מתחלקת לאבטחות מוסייח בפרט ולמערך האבטחה של העיר עכו בכלל. תפקידו של
הקבייט היו לסייר בין מוסדות החינוך לפקח ולכחון את תפקודס של המאבטחים.
הסייריס והשומרים הנייחים.
עלויות הקבייט לא נלקחו בחשבון בתחשיב היטל השמירה.
מצלמות
העיר עכו מוקפת במצלמות אבטהה, מצלמות אשר מתעדות בכל רגע נתון אזורים
עיקריים בעיר, מטרתן של המצלמות הינה לתת תמונה ברורה בכל רגע נתון על העיר.
מערכת המצלמות כוללת כ - 135 מצלמות שמותקנות ברחבי העיר, ובנוסף כיוס
מותקנות עוד כ - 135 מצלמות באזורים בעייתיים וכמו כן מתוכננת התקנה של עוד כ
- 70 מצלמות נוספות.
נלקחה עלות פחת של הציהי פהתאם לכללי המשרד.
רחוב ויצמן 35 עכו ת.ד. 2007 מיקוד 24100, סל; 04-9956177 פקס: 04-9956222
מוקד עירוני לקדיאות דחופות בשעות בחן סגורים משרדי העירייה טל - 106.
הלשכה המשפטית
[1.008
עירית עכו טלי: 04-9956125 :.61"
4 פקס': 04-9956167:. אפ
טי אדר תשעייז
יוס שלישי 07 מרף 2017
לכבוד
חברי מועצת העיר ,
כא
₪0 נספח ו' 1
א.ג.נ.,
הנדון: הארכת התקשרות עם מרכז אזורי לקשיש
בהתאם לסעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), תשלייו-1975 הריני מגישה בואת
את חוות דעתל לעניין הארכת התקשרות עם הקדש מרכז אזורי לקשיש (להלן: ''התקדשיי).
1. וועדת ההקצאות התכנסה ביום 22 בינואר 2017 ודנה בבקשה של ההקדש להארכת
חווּה החכירה של המקרקעין הידועים כגוש 18021 חלקה 113, עליהס נבנה ומופעל בית
אבות.
רצ'/ב פרוטוקול וועדת ההקצאות מיוס 22 בינואר 2017 ומסומן כנספח א'-
2 לאחר שגורמי המקצוע בעירייה נפגשו את נציגי ההקדש ושמעו את דבריהם, הוחלט
להמליף למועצת העיר כדלקמן:
א. לא להאריך את ההתקשרות עס ההקדש.
ב. להגיש תביעת פינוי ותביעה כספית בהתבסס על הוראות ההסכם הקייס והפרתו
היסודית עייי ההקדש.
3. עמדתי, כפי שהיא באה לידי ביטוי גס בפרוטוקול הוועדה, הינה כי ההסכם הופר על
ידי ההקדש באופן יסודי ומכיוון שנכון לחיום בית האבות מנוהל עייי גוף מסחרי אין
להאריך ההתקשרות ויש אף להודיע על ביטול ההסכם הקיים.
6. אציין כי בימיס האחרונים שילס ההקדש לעירייה 350,000 ₪, סכוס שאינו מכסה את
מלוא גובה התוב. גס תשלוס זה נעשה תחת מתאה.
5. יחד עם התשלוס הומצא לנו מאזן ומסמכים נוספים מהם עולה כי בהקדש עובד אחד
בלבד בשכר, מר מרסל ממן (שהיה בעבר גזבר העירייה ומשמש כיום כמנכייל ההקדש).
משמעות הדבר היא שהניהול השוטף והיומיומי של בית האבות מבוצע כולו עייי רמת
טבעון - שהינה חברה בעיימ הפועלת למטרות רוות.
6. עמדתי הינה כעמדת הוועדה ואני ממליצה שלא להאריך ההסכם עקב הפרתו היסודית.
בכבוד רב,
2 דר, עוייד
יועמייש העירייה
עיריית עבו תוס קול 160
רח' ויצמן 35 ת.ד. 2007, עבו 2412001 1 400 2007 2.02.00% ,.56 מהמול)ו6/ 35
נספח ו' .2
ספת א
כייד בטבת תשעייד
2 בינואר 2017
פרוטוקול וועדת תקצאות מיום 22/01/2017
נוכחים: מנכייל העירייה - אוחד שגב (יוייר הוועדה)
גזבר העירייה - ראובן וייצמן
*ועמייש העירייה - עוייד כנרת הדר
מהנדסת העירייה - אדריכלית דייר מיכל סופר
ממונה הכנסות ונכסים - הילה בן אבו
מנהל מחלקת נכסים -- עוייד שלמה בר-לב
ל סדר הלום:
בקשה של הקדש מרכז אזורי לקשיש (להלן: "תהקדש') להארכת חווה התכירה של המקרקעין
הידועים כגוש 18021 חלקה 113 (להלן: ''המקרקעין'י) עליהם נבנה ומופעל בית אבות.
שלמה בר-לב:
כוּכור, הותלט בישיבת מועצת העיר שמן המניין מסי 12/16 (14) מיוס 07 בספטמבר 2016 להוריד
מסדר היוט את הבקשה עד להשלמת בדיקת הנתונים עייי גורמי המקצוע.
*** החלטת מועצת העיר רצ'/ב ומסומנת בנספח א'!.
אוהד:
לאחר התכתבויות של גורמים בעירייה עס אנשי ההקדש ובא כוחם (עוחייד שרית דנה וקובי
איבצר), ולאחר שנתקבל בעירייה מכתב מפורט מבייכ ההקדש נתקיימה בתאריך 04 בדצמבר
6 פגישה בין נציגי העירייה לבין נציגי ההקדש ונרשם פרוטוקול המובא לעיון של חברי וועדת
ההקצאות.
*** מכתב ב''כ ההקדש רצ''ב ומסומן בנספת ב
*** פרוטוקול תפגישה רצ''ב ומסומן כבנספת ג'.
כנרת:
נציגי ההקדש השמיעו בפנינו טענותיהם בנושא ההתקשרות וקדמה לכך התכתבות עם בייכ
החקדש כמו גס מכתב המפרט את טענות ההקדש.
לא התקבל מההקדש הסבר המניח את הדעת, בנוגע להפרת ההסכם עייי ההקדש:
1. לשאלה מדוע ההקדש אשר גבה כסף מיירמת טבעוןיי, בעבור דמי שכירות האמורים לחיות
משולמים לעירייה, ונמנע במשך שנים לשלם שכירות (בגובה 50,000 ₪ לשנה) לעירייה.
2 להצדקת הפעלת בית האבות עייי גוף עסקי, כאשר הוא הוקצה בפטור ממכר+
גם אס ההקדש נותר אי שס ברקע הרי שההפעלה השוטפת מבוצעת עייי יירמת טבעוןיי, שהינו גוף
עסקי, באופן שסותר את מהות הסכם ההקצאה בפטור ממכרז.
רת' ויעמן 55 עלו, ת"ר 2007 מיקוד 0 טלי 9956969/3- 04 פקס: 9956961 - 04
דוא"ל: [].ממשחח.0א6980 סההס!9
עורית שבי
אני מבקשת להזכיר כי הילה פנתה בכתב וביקשה דו'יחות כספיים וההקדש נמנע עד היום מלספק
דוייחות אלו. כל עוד לא סופקו דוייחות אלו לא ניתן בכלל לדון בבקשה להארכת ההקצאת.
לסיכום- כל עוד לא הוסדר התוב, אין הסבר המניח את הדעת לאופן ניהול בית האבות, ולא
הוגשו דוחות כספיים אין מקוס להמליץ על הארכת תקופת ההתקשרות.
אוהד:
עד היוס לא תוקנו הפרות ההסכם על ידי ההקדש. הרושם המתקבל מהתנהלות ההקדש הוא של
חוסר נכונות לקבל אחריות להפרת ההסכם וחוסר הבנה בסיסית של העקרון שעמד בבסיס
ההחלטה להקצות להם את המקרקעין ללא מכרו, כלומר חיותם גוף שלא למטרות רוות.
מדובר בהפרה יסודית ומהותית של ההסכם. לפיכך יש לפעול כפי שהעירייח פעלה במקריס
אחרים ולדרוש חשבת הזכויות במקרקעין לידי העירייה במקביל לתביעת החוב הכספי.
ברצוני להדגיש כי אין בכוונת העירייה להביא, חס וחלילה, להפסקת פעילות בית האבות, כי אם
להפעילו בדרך חוקית, כמתחייב ממינהל ציבורי תקין.
לא יעלח על הדעת שעשרות מיליוני ₪ (סך מוערך של 30 מיליון ₪) שזה מכבר ששולמו ושעתידים
להיות משולמים להקדש במסגרת ההסכם שבין ירמת טבעוויי להקדש *ינוהלו שלא בשקיפות
הנדרשת, כאשר לא ברור מהם האינטרסים שמנחים את ההקדש בבואו לקבל התלטות. סירובס
להעביר לעיון העירייה את המאזניס מעלה חששות כבדים לעניין אופן ניהול הכספים..
המדובר בקרקע עירונית - ציבורית, כאשר מחובת העירייה לעשות כל אשר לאל ידח, כדי להביא
למצב בו הקרקע תנוצל באופן מיטבי לטובת כלל התושבים הקשישים בעיר.
אם בית האבות יועבר לעירייה, הוא יופעל על ידנו לטובת קשישי עכו והאזור על פי הכלליס
שחלים עלינו כרשות מקומית. אחת האפשרויות היא להקים תאגיד עירוניי עפייי הכללים
המקובלים בשלטון הציבורי והוא ינהל את המקום. בדרך גו לא יהא ספק כי הכספים הרבים
המתגלגליס ללא שליטה ופיקוח של גורם עירוני, יועברו לטובת הקשישיס. כיום הקרקע משמשת
בעצם לצבירת רווחיס ולא נטו לטובת ולרווחת הקשישים. מליונים נצברים בקופת ההקדש ולא
ברור מה גובה הרוותיס שצוברת רמת טבעון.
ראובן:
בהתליחסות לחיבט הכלכלי, לא קיבלנו הסבר ולא מובן לנו כיצד מתכוונים למנף את הפרוליקט
ולמה בדיוק ישמשו הכספים שיתקבלו מהביטוח הלאומי. האם יגדל מספר המיטות 1 אם כן,
האס תעלה התמורה שיקבל ההקדש מרמת טבעון או שמא כל הרווחים הנוספים ישארו אצל
התברה העסקית. לא הוצגו לנו תכניות ההרחבה, הסכמי התקשרות או תוצאות המכרז
שהוציאו.
לא ניתן לקבל החלטה בבקשה להארכת התכירה כל עוד לא הוצגה תכנית עסקית, ולא ניתנו
תשובות לשאלות רבות כגון מה החלק של הקבלן, של ההקדש, האס ומהן ההתתייבויות כלפי
הביטוח הלאומי ועוד...
רח' ויעמן 55 עכו, יד 2007 מיקור 24100 טלי 9956269/5- 04 פקס: 9956564 -- 04
הואיל: !ו נהטחו.698660 סחזסוו 5
(כסים
מבקש להזכיר, כי יירמת טבעוןיי כמחויק בנכס הגיש עררי ארנונה וציין עצמו כמחזיק. גם את
התביעה להשבת דמי מים בגין פער בתעריפים הגישה רמת טבעון. בשני הליכיס אלו ההקדש כלל
לא היה צד והכל נוהל עייי יירמת טבעון'י כשהם מציגים טעמים מסחריים ועסקיים לטענותיהס.
מיכל:
אני מבקשת לבחון כל טענה שהועלתה על ידי ההקדש בישיבה שהתקיימה במשרדי העירייה ב-
6
* לא מצאתי ממש ולא נתקבלו כל אסמכתאות התומכות בטענת ההקדש שההקצאה הראשונה
של המקרקעין מהמינחל לעירייה היתה רק כדי שזו תקצה המקרקעין להקדש. ההקצאה
מהמינהל לעירייה הייתה לטובת הקמת בית אבות, נקודה.
* לטענה כי העירייה הייתה שותפה להחלטה על הכנסת מפעיל, נראה שמרסל ממן וואב נוימן
היו נאמנים של ההקדש וביצעו האמור מכוח תפקידם בהקדש. לא מצאתי שום מקוס
שההסכם בין ההקדש לרמת טבעון הובא לאישור מועצת העיר ולא לגורס מוסמך אחר
בעירייה.
* לטענה כי ההקדש מנוחל עייי גוף עסקי ואין בכך לשנות את מהות ההקדש, נראה לי שבניגוד
לטענת ההקדש ברור לכל הדיוט שיש לכך משמעות רבה לעניינינו כאשר הניהול הוא עייי גוף
עסקי בעל אינטרס עסקי.
כנרת:
בתינת ההסכם בין יירמת טבעוןיי להקדש מעלה כי בפועל יירמת טבעוןיי לא פועלת כחברת ניהול,
אלא כשוכרת של בית האבות המפעילה אותו בעצמה. בניגוד להסכם ניהול בו בעל הזכויות
במקרקעין משלס לחברת הניהול עמלה על ניהול המקרקעין עבור בעל הזכויות, במקרה הוה רמת
טבעון מנהלת את כל הפן הכספי ומשלמת להקדש תשלום קבוע שאינו תלוי במחזור. כשבוחנים
את מהות ההתקשרות ברור שמדובר בשכירות משנה.
אבקש לעדכן את כל חברי הוועדה כי בימים האחרונים הגיש ההקדש עתירה נגד העירייה
ואחרים בה מבקש ההקדש מבית המשפט להורות לעירייה להעביר להקדש מלוא חוזכויות
במקרקעין!!!
לחלופין מבקש ההקדש מבית המשפט להורות לעירייה להאריך ההסכס.
כמו כן הוגשה בקשה לצו ביניים בו ביקש ההקדש מבית המשפט לאסור על העירייה להביא
הנושא לדיון במועצה עד למתן החלטה בעתירה.
החלטת
לאור כל שנאמר ופורט לעיל, חוועדה ממליצה כדלקמן:
1 לא להאריך את ההתקשרות עם ההקדש.
2. להגיש תביעת פינוי ותביעה כספית בהתבסס על הוראות ההסכם הקיים והפרתו היסודית
על ידי ההקדש.
רשס - שלמה בר לב,
מחלקת נכסים.
חי ויצשן 55 ענ ת"ז' 2007 מיקח" 0 טלי 5 064 קט: 9956961 - 04
דואיל: .0 א הסוח
פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שמן המניין מס' 12/16 (14)
התקיימה ביום רביעי, ד' באלול תשע''ו, 7.9.2016, בשעה 18.00
באולם מועצת העיר, אשר בהיבל העירייה, רחוב ויצמן 35 עבו
בהשתתפות ה''ה:
מר שמעון לנקרי - ראש העיר
מר זזאב נוימן - מיימ וסגן ראש העיר
גבי אביבה גלעד - סגנית וחברת מועצת העיר
עוייד אדהס ג'מאל - סגן ראש העיר
מר אילן פרומן - חבר מועצת העיר
מר חישאם שאמי - חבר מועצת העיר
מר נתנאל אלפלס - חבר מועצת העיר
גבי פולה חדג'אגי - חברת מועצת העיר
עוייד איתמר סונינו - חבר מועצת העיר
מר רפאל לוזון - חבר מועצת העיר
מר פריד חזבון - תבר מועצת העיר
גבי שרי גולדשטיין - חברת מועצת העיר
דייר בוריס מקגון - חבר מועצת העיר
מר חאתס פארס - חבר מועצת העיר
עוייד מעיין גולדנבלום-צפריר - חברת מועצת העיר
מר עופר כהן - חבר מועצת העיר
נעדרה ה''יה:
גבי ולאא עלי - חברת מועצת העיר
בנוכחות הִ''ה:
מר אוהד שגב - מנכייל העירייה
מר קובי שמעוני - סמנכייל העירייה
עוייד כנרת הדר - היועצת המשפטית
מר ראובן ויצמן - גזבר העירייה
מר מנחס נויפלד - רו'יח / מנהל הנהייה
מר אלברט בן-שלוש - מנכייל החברה הכלכלית לעכו בעיימ
מר יוסי כהן - מבקר העירייה
אדר' דרי מיכל סופר - מהנדסת העיר
מר אלגור מאיורסקי - סגן מהנדטת העיר ומנהל אגף תשתיות ולביצוע
דרי דב לרנר -- הוטרינר העירוני (אתחראי שילוט ושמות רחובות)
מר יניב אשור - ראש מינהל התפעול והאכיפה
מר איתן שליו - מנהל אגף ביטחון פיקות וחירוס
גבי אורית אסייג - ראש מינהל החינוך
גבי עדי מקל - ראש מינהל הרוותחה
גבי רות טל-- מנהלת לשכת מנבייל
מר שרון דהאן -- דובר העירייה
גבי רוית נגר - מזכירת סמנכייל
מר שי אליעד -- אחרא* מקלטים משותפים
גבי דליה עבודי - מזכירת מנהלי כללי מזכירות
מר נועס שגב-- לשכת ראש העיר עכו
מר ג'יהאד בדראן / מר יוסי כהן-- טכנאים מחשוב / מחלקת מידע ותקשוב
בסיייד
על סדר היום:
1
2
3
4
ה
.7
8
הודעות ראש העיר.
אישור פתיחת תוספת תביירים חדשים, (2 דפים), רצייב כנספח .
אישור שינויים תקציבים לשנת 2016, (2 דפים), רצייב כנספח 8 .
הצעה לסדר-חיום מצב בתי הספר בתינוך הערבי בעכו, הצפיפות והמחסור בכיתות
לימוד בשני בתי-הספר היסודיים הערביים בעכו, עפייי בקשתו של מר פריד חזבון,
חבר מועצת העיר במכתבו מיום 17.8.2016, הרצייב כנספת 1.
מינוי לתקופת כהונה נוספת כחבר ועדת ערר לארנונה מר יהודה אזולאי,
עפייי בקשתה של עוייד כנרת הדר יועמייש העירייה במכתבה מיום 9.8.2016,
רצייב כנספת 2.
אישור 2 דירקטורים לתאגיד מים וביוב מי עכו בעיימ: שמעון לנקרי, הילה בן-אבו,
רצייב קורות חיים של גבי הילה בן-אבו, רצייב כנספח 3, דיו חוזב.
הארכת חוזה תכירה עם הקדש מרכז אזורי לקשיש.
פרוטוקול ועדת הקצאות מיום 30.8.2016, רצייב כנספח 4.
פרוטוקול ועדת שמות מיום 19.7.2016, רצייב כנספת 5.
1. הודעות ראש העיר
1. אנו מתפללים לחילוצם בחיים של שני תושבי עכו אולג מישאלוב ורוסלן איסקוב הנעדרים באסון
קריסת החניון התת קרקעי בת'/א. עובדי העירייה מסייעים ומלווים את המשפחות (מייחלים
לבשורות טובות.
2. דיווח נסיעה לגרמניה לעיר התאומה:
השתתפנו מנכייל העירייה אוהד שגב ואני בכנס ערים תאומות שנערך בעיר התאומה רקלינגהאוזן לציון
סיום פרויקט של האלחוד האירופאי. פרויקט שבמסגרתו ארחו הגרמנים בשנה שעברה משלחת של
התזמורת העירונית ואנו ארתנו בני נוער מגרמניה בעכו. הביקור היה מוצלח ביותר. בין השאר נפגשנו
גם עם יוייר הקהילה היהודית ברקלינגהאוזן ד''ר מארק גוטקין שסיפר על פעילות ייחודית של ילדי
הקהילה. סוכם שבביקור הבא שלנו בעיר נצפה בפעילות הילדים.
3 שנת הלימודים בעכו נפתחת כסדרה. ב-10 מיליון שיח הושקעו בשיפוציס במוסדות החינוך בעיר
לקראת פתיחת השנה.
4. הערב ייערך מופע של עמלר בניון באודיטוריום בשעה 20:30 לזכרו של רסיץ צפריר בר אור
שנהרג לפני כשנתיים במבצע צוק איתן.
5. משרד החינוך הודיע על ההחלטה להעניק לעיר עכו, זו הפעם השנייה את פרס החינוך היישובי במחו
צפון לשנת 2016. העיר עכו תעלה וחד עם מגידו לשלב ההתמודדות על הפרס הארצי. כמו כן, ארבעה
בת? ספר תיכוניים בעיר: קרית החינוך אורט עבו, התיכון הערבי עייש חילמי שאפעי, טרה סנטה ובית
הספר לקציני ים דורגו ברשימת בתי הספר המצטייניס בעלי הישגים ערכיים, חברתיים ולימודיים
לשנת תשעייו,
6. כ-300 מלגות בגובה של 1000-5000 ש''ח חולקו לסטודנטים תושבי העיר עכו בתמורה להתנדבות
בקהילה. היקף חלוקת המלגות הינו בגובה של כחצי מיליון ₪. בשנת הלימודים הבאה *חולקו מלגות
לימודים מוגדלות עד לסך של 10,000 שח למלגה. תקציב המלגות הכולל יעמוד בשנה הבאה על
0 שי'חת, וזאת הודות לשיתוף פעולה בין עיריית עכו למפעל הפיס ולשותפים נוספים.
7. המבנה העגול בבניסה לעבו שהיה אמור לשמש בית מלון נהרס לפני בשבועיים בפיצוץ מבוקר, וזאת
בהתאם לצו שיפוטי שהוצא לבקשת העירייה בתום מאבק משפטי.
8 נחתם מזכר הבנות לברית ערים תאומות בין עכו לעיר שינתאוי בסין.
9. משלחת של 14 ילדים מעכו וממטה אשר, יהודיס וערבים יצאה בשבוע שעבר למחנה א*מונים בכדורגל
בסאן מרינו שבאיטליה. המשלחת בראשותו של ח'יכ זוהיר בהלול תשהה באיטליה שבוע ימים ואף
תשתתף בטורניר כדורגל בינלאומי. המשלחת לצאה ביוזמת ההתאחדות העולמית לשלום (0)
ובשיתוף עיריית עבו.
0. אתמול נפתח פסטיבל מסרחיד - להצגות יחיד בשפה הערבית בעכו העתיקה.
1, ב-25-26.9 תיערך אופרת הבארוק בעיר העתיקה עם יוצרים מצרפת.
2, ביום רביעי, 28.9, ב'יה באלול (חיום הראשון לבריאה) בשעה 17:00 *יערך טקס חנוכת בית המורשת
עייש זקן המקובלים הרב יצחק כדור? זצ'יל ומייסודו של הרב דוד כדורי זצ'יל. במסגרת הסכם הפעלת
תרבות בין העירייה לחברה הבלבלית עבו יעבור בית המורשת להפעלה ואחזקה על ידי החבייל.
5
5. מינוי לתקופת כהונה נוספת כחבר ועדת ערר לארנונה מר *הודה אזולאל,
עפ'יי בקשתה של עוייד בנרת הדר *ועמייש העירייה במכתבה מיום 9.8.2016, רצ''ב כנספח 2
שמעון לנקרי - ראש העיר מעלה להצבעה :
מלנול לתקופת בהונה נוספת כחבר ועדת ערר לארנונה מר יהודה אזולאי.
הצבעהת:
בעד - 16 חברים.
נגל - אין.
נמנע - אין.
0מ64ת;- 36/88 פס שם 9.
6. אישור 2 דירקטורים לתאגיד מים וביוב מי עבו בעי/מ: שמעון לנקרי, הילה בן-אבו,
רצ'/ב קורות חיים של גב' הילה בן-אבו, רצי/ב כנספח 3 - דיון חוזר
" שמעון לנקרי ראש העיר עזב את אולם מהישיבה ".
זאב נוימן -- מיימ וסגרתייע
מעלה להצבעה אישור 2 דירקטורים לתאגיד מים וביוב מי עכו בעיימ :
שמעון לנקרי, הילה בן-אבו.
הצבעה:
בעד - 15 חברים.
נגד - אקץ.
נמנע - אין.
ממ 64ת:- 06/88 פע שם?.
" ראש העיר חזר אל אולם המליאה ".
7 הארכת חוזה חכירה עם הקדש מרכז אזורי לקשיש.
פרוטוקול ועדת הקצאות מיום 30.8.2016, רצ'/ב בנספח 4.
" זאב נוימן וד"ר בוריס מקגון עזבו את אולם המליאה ".
שמעון לנקרי - ראש העיר
בית אבות שירת שנים את תושבי האזור ותושבי עכו בפרט.
גם חמי חיה באותו בית אבות.
לפני 10 שנים, עבר משבר מאוד קשה, התרסק כלכלית.
עמד על סף סגירה, פיטורים.
אנחנו ראינו לנגד עינינו - אך ורק את המבוגרים חזקוקים לשירות.
המקום עמד להיסגר ועל-כן, הרשות הזרימה כסף בכדי להציל את המקום.
נלחמנו בשיניים בכדי שהמקום לא ייסגר.
השקענו הרבה ושמרנו על המקום.
מאז המקום עבר מנהלים והיוס הוא במצב מצוין.
היום - כדי לקבל מימון מהמלייל לשיפוץ הס מבקשיס הארכת ההקצאה.
הנושא הגיע ללשכה המשפטית - ונבדק.
אוהד שגב - מנכייל העיריית
בוכות כל הבדיקות שאנהנו עושים, אנחנו שומרים על העירייה.
גילינו בעיה, לנסות לקחת את הבדיקה המקצועית לתחום-האישי, זה לא לעניין !
לא רלוונטי וחמור שלא נותניס אמון וגיבוי באנשי המקצוע !
מהנתוניס עלו כמה דבריס --
בהסכם התכירה נקבע שעל הייהקדשיי לשלס 50 אלף שי/ח בשנה לעירייה עבור הקרקע.
סכום זה לא שולס, למרות שהייקדשיי מקבל שיפוי מלא לכך מקבלן המשנה אותו הוא מפעיל..
בעיה נוספת אשר עולה מבדיקת הנתונים מגלה כי ה'יהקדשיי לכאורה מפעיל את בית האבות
בפועל אלא חפך להיות גורס מתווך הגוזר קופון עייח נכס של העירייה.
מדובר בשתי הפרות יסודיות של ההסכם.
חמור מאוד שלמרות שבהסכם מול הקבלן חייהקדשיי קיבל לכאורה את 50 אלף השקלים בגין
התכירה הסכום הזה לא הועבר לעירייה כנדרש.
מהנתונים עולה כמדי שנה הייהקדשיי מקבל לידיו סכום של כ- 2,150,000 ₪, בתמורה להפעלת
המקום על ידי קבלן המשנה, זאת פרט לסכומים המגיעים לכדי 8 מלשייח אשר התקבלו כמענקים
חד פעמים.
שמעון לנקרי-- ראש העיר
אין כרגע משהו שייתן תשובות מה הס עושיס עם הכסף שלא עובר לרשות.
כרגע, לא נמשיך לרדת לפרטים, כי אין מי שאפשר לשאול אותו,
כשנקבל את התשובות נביא למועצה.
עו'ייד אדהם ג'מאל - סגרה"'ע'
למה לא לקחת את המבנה...?
עו'יד בנרת הדר
לא ניתן להקצות כשיש חובות.
כשאנחנו לודעים שהגוף הוא מתווך ובפועל חברה עסקית מנהלת את בית האבות
הרי שלא ניתן להקצות ללא מכרז.
בסופו של דבר, לכאורה אתה מקצה לגוף עסקי ללא מכרז עירוני זה לא חוקי !
ראובן ויצמן - גזבר העירייה
חייתה הוראה למחלקת גביה לא לגבות את ה-50 אלף שיית, עייי הגזבר הקודס.
אוהד שגב - מנבייל העירייה
לאור הממצאים אנו ממליצים לא לאשר את ההארכה בשלב זה עד שתתברר התמונה.
עו'יד איתמר סוניננ
יועמייש אומרת שזה לא חוקי להאריך את ההקצאה ?
עוייד כנרת הדר
לא חוקי ! כמובן, שמועצת העיר לא אמורה לאשר התלטה לא חוקית.
שמעון לנקרי -- ראש העיר
לאור חוסר נתונים/חוסר פרטים/תבנות, אני מציע שהעירייה תפעל מול ייהקדשיי, בכדי לברר
מדוע לא שולס החוב, ומופעל עייי חברה אחרת. אני מציע להוריד מסדר היום בכדי ששוס דבר
לא יפגע ונקבל את כל הנתונים בהמשך גס מייהקדשיי.
הצעת ההחלטה של ראש העיר שמעון לנקרי:
להוריד מסדר היוס עד להשלמת בדיקת הנתונים עייי גורמי המקצוע.
שמעון לנקרי - ראש העיר
מעלה להצבעה את הצעתל.
הצבעה:
בעד - 14 חברים.
נגד - אץ.
נמנע - אין.
8מ64ק:- 06/6 פס שת 9.
8. פרוטוקול ועדת שמות מיום 19.7.2016, רצ'/ב כנספח 5.
" זאב נוימן וד"ר בוריס מקגון חזרו אל אולם המליאה ".
שמעון לנקרי - ראש העיר
דרי דב מתנדב ופעול מעבר לווטרינרית.
דר' דב לרנר -- הוטרינר העלרוני (אחראי שילוט ושמות רחובות)
ישנס טעויות בעיקר במס' בתים.
ישנס בתים שהס ללא מסי רחוב, יש מסי כפולים.
בעכו יש 310 שמות רחובות.
מתוכם תקיניס 160, 118 לקויים.
שי אליעד
מרכז ועדת שמות.
בנינו נוחל חדש, נבצע תיקונים ונעביר לבדיקת יועמייש.
יש תושבים שהזמינו את מדייא - והם לא הגיעו מהסייבה שאין כתובות.
שמעון לנקרי-- ראש העיר
דייר לרנר, זו דוגמא של עובד שלוקח עליו נושא מורכב, מעבר לתפקידו ברשות.
הישאם שאמי
מצאתי נוחל בכדי לת שוס של כתובת.
השאלה שלי - האם ניתן לשנות אפילו בהחלטת מועצה את הכתובת ?
זינגר דנה ושות'
משרד עורכי - דין
7903-ב"
-60 86 ההכ המסאז 2
5 וו
שלום זינגר, עו"ד .40 ,2/9061 וחס!3ח5 רח' קרן היסוד 27 .55 13/6500! הסוא 27
שרית דנה, עו"ד .1 ,הח 58 ירושלים 8 ה
איל גור, עו"ד זנ וב: טלפון 000 6 וחסוו
ע .0 ,6 וע פקסימיליה = 02-6220999 | 6 חו/809=
שני זינגר, עו"ד יו ב ו 0-ו 11
יקירה גבאי, עו"ד .0 ,עְב35 הזואהצ
יניב ספיר, עו"ד -\ ,זוכָה5 טוחמר רח' היצירה 3 וט ץהו] 3
רמת-גן 2221 חב 6-]הוחה
ד"ר גדי רובין, עו"ד .ה ,הוטווה 680 יז טלפון 22005 ב
קובי איבצן, עו"ד ,הופזהע 1 ופסא פקסימיליה | 02-6220979 | 180906
[ ו שי
לכבוד 3 באוקטובר 2016
מר שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו
באמצעות פקס ובדואייל
*ייא בתשרי תשעייו
הנדון . נכסי הקדש ציבורי מרכז אזורי לקשיש בעבו
שלכם: מיוס 4.9.16
שלנו: מיוס 6.9.16, 14.9.16
בלפג
1
3
בשם מרשתנו, הקדש ציבורי מרכז אזורי לקשיש (להלן: '"המרכז האזורייי או ייההקדשי)
ובהמשך להתכתבות שבסמך, נבקש לפנות אליך כדלקמן.
לאחרונה פנה המרכז האזורי לעיריית עכו בבקשה להארכת חוזה חכירה של המקרקעין
הידועים כגוש 18021, חלקה 113 בעיר (להלן: 'יהמקרקעיןיי); פנייה כאמור באה על רקע
דרישתו של המוסד לביטות לאומי להציג הסכס תכירה תקף למשך 15 שנה לפחות, כתנאי
למתן תמיכה כספית לשיפוץ בית האבות, המנוהל על ידי המרכז האזורי.
המרכז האזורי הוא הקדש ציבורי, אשר נוסד על ידי עיריית עכו, יחד עם עיריית נהריה, עוד
בשנת 1972 במטרה להפעיל ולנהל בית אבות אזורי, אשר ייתן מענה לצורכי האוכלוסיות
המבוגרות של העריס האמורות ושל האצור כולו. לשם הקמתו וביסוסו של בית האבות
הקצתה רשות מקרקעי ישראל (אז מנהל מקרקעי ישראל) לעיריית עכו מקרקעין בהיקף של
כ-13.5 דונס - הס המקרקעין. המקרקעין נמסרו למרכז האזורי ובהמשך הוקס בהס בית
האבות. בשנת 2001, בחלוף כ-30 שנה מייסוד ההקדש, נכרת בין העירייה למרכז האזורי
הסכם ההכירה שהארכתו התבקשה; על נסיבות כריתת ההסכס ומשמעותו נעמוד בתהמשך
ועתה נעיר, כי במסגרת הסכם סוכם בין הצדדים, בין היתר, כי ההקדש יישא בתשלוס דמל
חכירה של 50,000 ₪ לשנה.
כאמור, לאחרונה פנה המרכז האזורי לעירייה בבקשה להאריך את תוקף ההסכם, כדי
להתאימו לדרישותיו של המוסד לביטוח לאומי. בעת הפנייה היה ברור למרכז האצורי, כי
מדובר בבקשה פורמלית, אשר נוכח אופיים של היחסים בין הצדדיס ונוכח מעמדו המיוחד
של המרכז אזורי, היא לא צפויה הייתה לעורר קושי כלשהו ובוודאי שלא קושי משפטי;
ואולס, למרבה ההפתעה, נקטה ועדת ההקצאות של העירייה עמדה, לפיה המרכז האזורי
מפר את הסכס התכירה בין הצדדים, באופן המחייב את ביטולו. על פי עמדת ועדת
ההקצאות, כפי שנמסרה למרכז האזורי, הייליקויים המרכזייסיי, אשר מתייבים את
ייביטוליי ההסכם או מונעים את חידושו או הארכתו, עד אשר יתוקנו, הס אי תשלום דמי
התכירה וקיומה של פעילות עסקית בתחום בית האבות.
5 ייאמר כבר עתח, כי לעמדה זו אין כל בסיס משפטי או עובדתי. כפי שידוע היטב לעירייה,
המרכז האזורי הוא הקדש ציבורי, שהוקס כאמור על ידי העיריה עצמה. *יעודו של ההקדש
הוא במימוש תפקידיה הציבוריים של העירייה, ובפרט לדאוג לרווחת תושבי העיר
הקשישים באמצעות הקמתו של בית האבות וניהולו. את תפקידיו מבצע המרכז האזורי
לאורך שניס רבות לא רק בידיעתה הברורה של העיריה אלא בשיתוף פעולה חדוק עמה, תוך
מעורבותה המשמעותית לרבות (כפי שיפורט להלן), בנוגע להסתליעות בגורם מנהל תיצוני.
בנסיבות אלה, הסתמכות על אותו אופן הפעלה שנקבע בשיתוף מלא של העיריה, בסיועה
ואולי אף ביוזמתה, כבסיס לטענה שההקדש אינו יכול עוד לעשות שימוש בקרקע מחמת
מאפיינים 'ימסחריים'י כאלה או אחרים, אינה אלא הפרה חמורה של חובת תוס הלב של
העיריה, לבד מהיותה נטולת כל בסיס לגופה. כפי שיפורט להלן, התנהלותו של המרכז בכלל
ואופן הפעלת בית האבות בפרט, לא רק שהיא תואמת באופן מלא את ההסכם שבינו ובין
העיריה, ככל שהיה מקוס לעריכתו של הסכם כזה, אלא שהיא משקפת את המתווה
המדויק, עליו החליטו העיריה והמרכז גם יחד. כל טענה בעניין זה כעת, מקומה לא יכירנה
בהתנהלות של גוף ציבורי דוגמת עירייה.
6. בשולי הדברים, אף כי אולי כהדגמה נוספת לאופן התנהלותה הפגום של העיריה בעניין זה,
לא ניתן שלא להעיר על הפגם החמור שנפל בדרך קבלת ההחלטות של העיריה בעניין זה.
כך, העירייה בחרה, מטעמיס השמוריס עמה, לדון בהמשך קלומה של התכירה לפי נוהל
ההקצאות וכן להעלות את סוגיית ביטול ההטכם במועצת העיריה, מבלי לאפשר למרכז
האזורי למצות את זּכותו להישמע. פניותינו שבסימוכין ליועצת המשפטית של העירייה, בהן
ביקשנו להימנע מלהביא את הנושא להכרעת המועצה לא נשאו פרי והנושא עלה בישיבת
המועצח מיום 7.9.16 ואולס לא התקבלה בעניין החלטה.
גם להחלטת ועדת ההקצאות לא קדמה פניה מסודרת למרכז ומתן הזדמנות ראויה להעלאת
טענותיו ולברור עובדתי ומשפטי של הדבריס. רק לאחר קבלת ההחלטה, ולאחר שהמסקנות
הנחרצות, לפיהן המרכז ייהפריי את ההסכס עם העיריה ולפיהן יש מניעח משפטית להמשך
החזקתו במקרקעין, הוצגו בפני מועצת העיריה, התבקש המרכז להגיב לתלק מהטענות
שהיווה לכאורה בסיס לעמדות אלה. למותר לציין שזו אינה התנהלות ראויה לגוף ציבורי
בכלל, לא כל שכן ו אינה התנהלות ראויה במערכת היתסים שבין עירית עכו ובין המרכז,
נוכח מאפייניו המיוחדים, הקשרים ההדוקים בינו ובין העיריה לאורך השניס והתפקיד
הציבורי החיוני שחוא ממלא בעיר.
7 לא נותר אלא להניח שעל אף הפגמיס שנפלו בהתנהלות העיריה עד כה, עמדתו המפורטת
והמנומקת של המרכז תבחן לגופה בלב פחות ונפש חפצה, והעבר הקרוב לא יעיב על העתיד
הקרוב והרחוק.
8 להלן נפרט את הטעמים, אשר מתייבים לטעמנו היענות לבקשת המרכז האזורי להאריך את
הסכם התכירה, אם לא את הקביעה לפיה מלכתתילה לא היה הסכם מסוג זה המוגבל בזמן
ראוי או מוצדק. למותר לציין, כי להצעה לבטל את ההטכם עם המרכז האצורי אין כל בסיס
או הצדקה, ויש להימנע מלקבלה.
נעיר, כי התייחסותנו שלהלן היא התייחטות תמציתית ; אנו סבורים, כי בנסיבות העניין אין
מנוס מלקיים דיון בעניינו של ההקדש ואנו נבקש להרחיב את היריעה במסגרת דיון זה.
התייחסות
בפיפות לנוהל ההקצאות
9 כאמור, העירייה בתרה לדון בהארכת ההסכם עם ההקדש במסלול של נוחל ההקצאות (נוהל
משרד הפנים 5/2001). אלא שלדיון בעניין לפי הנוהל אין כל בסיס או הצדקה - נוכח אופיו
0
.1
.12
.3
14
.5
של המרכז האזורי, אשר נוסד כהקדש ציבורי ונוכח הזיקה התאגידית בין העירייה לבינו,
אין כל מקוס או אפשרות להחיל על המקרקעין שבנדון את נותל ההקצאות.
כאמור, המרכז הינו הקדש ציבורי, שנוסד על ידי העירייה עוד בשנת 1972 לשם קידומה של
מטרה ציבורית מובהקת, ניהולו ופיתותו של בית אבות אזורי. ההקדש נוסד לפי הוראותיה
של פקודת הקדשות לצורכי צדקה, 1924 (להלן: *פקודת הקדשות'י) ותלות עליו הוראות
פרק גי לחוק הנאמנות, התשלייט-1979 (להלן: 'יחוק הנאמנות'י - ראו את הוראות סעיף 44
לחוק).
ההחלטה להקים את ההקדש הייתה החלטה משותפת של מספר רשויות מקומיות. פנייה ו
בוודאי אינה המקוס הראוי להרתיב על אודות הטעמיט שעמדו ביסוד ההחלטה לפעול
לקידום הקמתו של בית האבות האצורי במסגרת מיוחדת גו. נזכיר רק, כי אחת המטרות
המוצהרות של ההקדש, שאף מצאו את ביטויה בכתב ההקדש חייתה גיוס תרומות - דבר
שהתיישב (כפי שהוא מתיישב אף היוס) עס הוראות הדין המחייב. עוד יובהר, שאת פעילותו
של ההקדש ניתן ואולי אף הכרחי לבצע באמצעות נכסים שהוקדשו למטרה ציבורית,
לשמה הוקם ההקדש.
משהוקם הקדש ציבורי, לא נתונה עוד ככלל בידי יוצרו הזכות לפעול על דעת עצמו לביטולו
של ההקדש, לשינוי תנאיו או גריעה מנכסיו. תוק הנאמנות קובע, כי 'יאחרי תחילת ההקדש
אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך
בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או אישור בית המשפטיי (ראו בסעיף 18(ב)
לחוק). תכליתה של ההוראה, אשר מתנה את ביטול ההקדש, ככלל, באישור בית המשפטט,
עולה אס כן בברור מהרציונל של כלל הוראות חוק הנאמנות בעניין הקדש ציבורי. להשלמת
התמונה נעיר, כי שטר ההקדש במקרת העומד על הפרק אינו מאפשר את ביטולו על ידי
יוצריו (ראו בסעיפים 22 ו-23 לשטר).
נוכח מהותו של ההקדש כהקדש ציבורי שתכליתו הקמה וניהול של בית אבות, ברי שנטילת
המקרקעין מידיו של ההקדש משמעותה הלכה למעשה ביטולו של ההקדש או לכל הפחות
מניעת כל יכולת של ההקדש לממש את תכליתו. משכך ברור, שבתינת השאלה האס רשאית
העיריה שלא להאריך את הסכס התכירה עם המרכז, האם רשאית העיריה לבטל את
ההסכם האמור כמו גם השאלה האם מלכתחילה ההסכס שנחתם בין העיריה ובין המרכז,
שהוא על פי לשונו הסכס חכירה מוגבל בזמן הינו הסכם המתאיס למהותו של המרכז
כהקדש ולמהותס של המקרקעין כנכס, בלעדיו אין להקדש זכות קיום או יכולת מימוש,
חייבות להיעשות על רקע דיני הנאמנות והוראות חוק הנאמנות ולא על בסיס החלה של נוהל
הקצאת קרקע, שדבר אין לו עם הסיטואציה שבפנינו.
בחינת סוגיות אלה על בסיס הוראות הדין הרלוונטיות, לא תוכל שלא להוביל לכלל מסקנה,
שלעירייה לא נתונה ככל הנראה הסמכות לפעול לנטילת המקרקעין מידי המרכז. ואת
באשר בחינת השתלשלות הדברים לאורך השנים, החל מהקמת ההקדש ותכליתו - הקמת
והפעלת בית אבות בעכו, תכלית הדורשת מעצם מהותה קרקע עליה יוקם ויופעל בית
האבות, עבור דרך התכלית למענה הקצתה רשות מקרקעי ישראל את הקרקע לעירית עכו,
המשך דרך אופן העברת המקרקעין לידי המרכז והפעלתו של בית האבות בידי המרכו
לאורך עשרות בשנים, תוביל לכלל מסקנה שיש לראות במקרקעין חלק מהותי מנכסי
ההקדש, חלק בלעדיו אין להקדש זכות קיום או יכולת לממש את תכליתו.
נדמה שנוכח השתלשלות עניינים צו, אין מנוס מן המסקנה, שלמרות המתכונת החוזית בה
בחרו הצדדים לפני כ-15 שנים, זמןו רב לאתר שהמקרקעין הועברו לידיו של ההקדש, ונוכת
אילוץ חיצוני אליו נקלעו עקב דרישות ועדת התביעות כתנאי להעברת תקציביס (אליהן
נתייחס מיד), אינו יכול לשנות את מהותס של הדבריס לפיהם בנכס הקדש מדובר. אס אכן,
נראה גס שאין מנוס מן המסקנה, שאין בידיה העיריה טמכות לפעול על דעת עצמה לגריעה
מנכסי ההקדש, בוודאי לא בדרך בה פעלה או לכל הפחות מן המסקנה ששאלה זו היא שאלה
מרכצית, אליה יש להתייחס טרס קבלת התלטה כלשהי בעניינס של המקרקעין.
למותר לציין שדבר מאלה לא נעשה. התייחסות לסוגיות משפטיות כבדות משקל אלה
לטעמנו מכריעות את הכף, אך בוודאי שלא להתעלס מהן משל כאילו לא היו קיימות, לא
.16
7
.8
9
0
1
בא זכרה לא במסגרת חדיוניס שנערכו בוועדת ההקצאות, לא בדיון במועצת העיריה ואף
לא בפניית העירייה להקדש מיוס 4.9.16 (הפנייה שבסמך, שהתקבלה במרכו האזורי אך
ביום 7.9.16, לאחר ישיבת המועצה).
ודוק, ששאלת סמכות העירייה לפעול לגריעת נכסי ההקדש תמשיך לעמוד על הפרק אף אם
יוספו למשוואה הנסיבות המיוחדות המלוות את הקמתו של ההקדש ואופי נכסיו, עליהם
נעמוד בהמשך. כפי שנראה, אין בנטיבות מיוחדות אלה, כדי לשנות את אופיו של ההקדש
או לאפשר לסטות מהמסלול המוגדר בתוק לשינוי תנאיו או גריעה מנכסיו. ראו בהקשר ות
את קביעותיו של בית המשפט העליון בע'/א 8888/00 נאמן הקרן לטיפול בחסויים אורי
וירצבורגר נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו; להלן: ייפרשת נאמן הקרןי), שבו
נדונה בהרחבה שאלת שינוי תנאי שטר ההקדש שיצר הקדש הציבורי, הטעמים והפרוצדורה
הנכונה - ומאחר שאף בפרשה שביסוד פסק הדין דובר בהקדש ממלכתי, אשר מטרתו הייתה
למלא חלק מתפקידיו של האפוטרופוס הכללי - תראויה לכך.
כאמור, המקרקעין אינם רק נכס של ההקדש אלא הס עיקר נכסיו והם מהווים תנאי בלעדיו
אין לפעילותו ולמימוש תכליתו של ההקדש. ללא המקרקעין אין להקדש יכולת לממש את
המטרות שלשם מימושן נוסד; נטילת המקרקעין מידי ההקדש היא לפיכך סיכול ברור של
פעילותו ושל תכליתו וריקונו מכל תוכן ממשי. הבנה זו שנעלמה למרבה התמיהה מעינל
העיריה, הייתה ברורה מאז ומתמיד לשני הצדדיס וחיא עולה בברור ממכלול המסמכים
הנוגעיס לעניין ובראש ובראשונה מששר ההקדש עצמו.
כך, בסעיף 3 בשטר ההקדש, שכותרתו יירכוש ההקדשיי נאמר כך: יירכוש ההקדש המשוער
הוא - שטח אדמה בגודל 12,118 מ'יר בגושים 18001, 18021, בהתאם להחלטת עיריית
עכו, בהסכמת מנהל מקרקעי ישראליי. המדובר כמובן, באותם מקרקעין, שהוקצו על ידי
רמייי לעיריית עכו ובהס הוקס, במועד מאותר יותר, בית האבות. נעיר, למען הסדר הטוב,
כי אין בהקמת בית האבות במקרקעין כדי לשנות ממעמדס של המקרקעין כנכסי הקדש;
ראו בין היתר בע''א 1631/02 לאה ומיכאל גורבן נ' עמותת תשובה יצחק לפתרון מצוקת
הזיור (פורססם בנבו), שם נקבע כך: ".. הנכס בגינו נוצרה הנאמנות הית
מעיקרו מגרש שחכרה העמותה ממנהל מקרקעי ישראל, אולם, העובדה כי הנכס (המגרש
ה'יעירום'') פשט צורה ולבש צורה חדשה (מגרש אשר עליו נבנה בניין דירות), אינה מעלת
ואינה מורידת, הואיל ולמערערים כ''נהנים'' נתונה זכות העקיבה אחר תחלופו החפצי של
גבס הנאמנות'י.
מהמידע שנמסר לנו על ידי המרכז האזורי, במרוצת השנים נעשו ניסיונות להעביר את
הזכויות במקרקעין על שמו של ההקדש, שאף נקט לשם כך את ההליך של התאגדות בהתאם
לסעיף 36 לפקודת הקדשות. על אף שהמהלך לא יצא אל הפועל, יש בו משום ביטוי ברור
לאומד דעתט של הצדדיט בנוגע לתכליתס של המקרקעין ולמעמדם, בנוגע למטרה לשמה
הועמדו לרשות העיריה על ידי רשות מקרקעי ישראל כמו גס לעובדה שאין לראות בנכס זה
חלק מהנכסיים הרגיליס שהעירייה מקצה לגופיט ציבוריים בדרכים שונות. הלכה למעשה
סברה העיריה שעליה יילצאת מן התמונהיי בכל הנוגע למקרקעין אלה, שהם נכסיו של
ההקדש, וכי ראוי שהזכויות ביו *וקנו במישרין להקדש עצמו, שלא באמצעות העירייה.
המהלך המאוחר שננקט עשרות שנים לאחר שהוקס בית האבות ושנדרש נוכת העובדה, שעד
אותה עת לא יצא את הפועל המהלך, אותו קידמו העיריה וההקדש אל הפועל בשנים
קודמות, שעניינו כריתת התכירה בין המרכז האזורי לבין העירייה בשנת 2001 אין לראות
בו אלא תוצר של מצב דבריס עובדתי שהיה קייס באותה עת שתייב הסדרה חוזית פורמלית.
אולם אין בו כדי לשנות במאומה לא את מעמדס של המקרקעיו כנכטי הקדש ולא את
תפישת הצדדים בנוגע לאותן מקרקעין לעניין מהותו של הנכס ומהות זכותו של ההקדש בו.
עיון במסמכיס שהועברו אלינו על ידי המרכז האזורי מעלה באופן ברור, כי כריתת הסכם
החכירה התבקשה, נדונה ואושרה הן על ידי העירייה והן על ידי תבר הנאמניס של ההקדש,
רק משוס דרישתה של ועדת התביעות, שהתנתה העברת כספים להקדש בשעבוד נכסיו.
יצירת שעבוד ורישומו חייבה, לדעת מי שהיו מעורבים בעניין אותה עת, עריכת הטכם
חכירה בין הצדדיס.
2
3
,4
5
.6
7
כך צוין במכתבו של מר אלי דה קסטרו, ששימוש כיוייר חבר הנאמנים של ההקדש, לראש
עיריית עכו, מיום 22.3.01: הגנו להודיעך, כ* חבר הנאמנים בישיבתו מיום 21.3.01,
החליט לאשר חתימה על הסכם חכירה על חלק מן הקרקע שבית האבות בנוי עליה ... עם
חתימת הצדדים על חוזה התכירה, ישמש החוזה הנ'יל לרישום שעבוד בטאבו, ע9פ'י
דרישת ועדת התביעות, לשחרור המענקים לבית האבותיי.
וכך התייחסה עוייד תמר איצקוביץ, יועמייש העירייה דאז, בפנייתה למועצת העיר מיום
1 לצורך בכריתת הסכס החכירה: ייההקדש ביקש לקבל כספים מ''ועדת התביעות'י
למיזוג, אמצעי כיבוי אש וכיוי/ב. לשם כך דרשה ועדת התביעות'' שיעבוד מקרקעי) ..-
חרף עמדת משרד הפנים ועדת התביעות'' לאור ניסיונה במקומות אחרים דורשת
המשכון. ללא הסדרת הנושא לא יועברו כספי ''ועדת התביעות'י ... לעיריית עבו עניין
להסדיר חוזית את ההתקשרות עם ההקדש ... ההתקשרות פטורה ממכרז לאור תקנה
3) (ג) לתקנות המכרזים מאחר ומדובר בהקדש ללא כוונת רוותיי.
רצ'/ב פניות מר אלי דה קסטרו ועו'יד איצקוביץ.
הנה כי כן, מלכתחילה נועדו המקרקעין להיות נכס הקדש, וחן נכללו ככאלה בכתב ההקדש.
לאורך השניס הצדדים ביקשו ליצור מערכת הסכמית ישירה בין רשות מקרקעי ישראל ובין
ההקדש, ללא מעורבותה של העיריה, באשר מערכת הסכמית כזו משקפת נאמנה את מהותו
של הנכס ואת תכליתו. כיון שמהלך וה לא הגיע לכלל סיום, ונוכח דרישתה של ועדת
התביעות לשעבוד הנכס, לא ראו הצדדים מנוס מעריכת הסכם חכירה אשר יאפשר להקדש
לשעבד את זכויותיו במקרקעין.
על רקע כל אלה ברור, כי אין לראות בחוזה התכירה, כמשקף רצון של הצדדיס לשנות את
מהותו של הנכס כנכס הקדש, ליצור בין הצדדים מערכת זכויות וחובות וחדשה, אשר תשנה
את מהותם של המקרקעין מנכס הקדש לנכס 'יעירונייי רגיל, שיש להקצותו לפי נוחל
הקצאות קרקע, שניתן ליטול אותו מידי ההקדש ולהעבירו לידי מאן דהוא אחר או אף לידי
העיריה עצמה או להכפיף את זכותו של ההקדש לעשות שימוש בנכס ליעוד למענו הוקדש
להוראות כאלה או אחרות בהסכם התכירה או לתשלום זה או אחר.
מדובר בהסכם, אשר נועד לאפשר את גיוס הכספים לשם הפעלת בית האבות - הא ותו לא.
מדובר במהלך, שבוצע בתיאוס מלא עם העירייה, הוא לא שינה ואף לא יכול היה לשנות
את המהות המשפטית של הקשר בין הצדדים, שהתגבש שנים רבות עובר לכריתת הסכם
החכירה. באותו אופן ברור שעמדתה של העיריה בנוגע למהותה הייעסקית'י של ההתקשרות
שבין ההקדש ובין חברת רמת טבעון - נוף עכו בעיימ, עמדה שאין לה בסיס גס לגופה ואשר
כאמור אינה יכולה שלא לקומם נוכח העובדה שמתווה הפעלה זה נקבע על דעת העיריה
ובשיתוף פעולה הדוק אתה, לא יכולה להשליך על זכותו של ההקדש להמשיך ולהחזיק
במקרקעין ולממש בהס את תכליתו הציבורית.
ודוק, אין פרושס של דבריס אלה שאם יש בטענות העיריה בנוגע לחוב כספי ממש, וספק
אס כך הס פני הדברים, היא לא תוכל לממש את זכותה לקבל את הכספים המגיעים לה.
אלא שטענה בדבר חוב כזה או אחר או טענה בנוגע לאופן הפעלת בית האבות אינן יכולות
לשמש בסיס לנטילת הקרקע מידי ההקדש, לייביטוליי ההסכם, אי הארכתו, באשר הסכם
זה לא שינה במאומה את מעמדס של המקרקעין כנכס הקדש, מעמד שבעטיו הותרתס בידי
ההקדש מחויבת על פי דין, לפחות כל עוד לא קבע בית המשפט שעל ההקדש להתבטל או
לשנות את צורתו.
מעמדס של המקרקעין, בהס הוקס בית האבות, ונסיבות כריתת הסכס התכירה, די בהם,
כדי לשלול את המשך הדיון בהחלת הוראות נוהל ההקצאות על מסירת המקרקעין להקדש.
עם זאת, לכך יש להוסיף טעס נוסף - הוא מעמדו המיוחד של ההקדש, כהקדש שהוקם על
ידי העיריה עצמה, בשיתוף עס רשויות מקומיות אחרות.
עיון בשטר ההקדש אינו משאיר מקוס לספק בכל הנוגע לתכלית הקמת ההקדש ולקשר בינו
ובין תפקידיה הציבוריים של העירייה. מטרות ההקדש כוללות הקמה, ניהול והחזקת בית
האבות, קיוס שירותיס קהילתיים לקשישיס ומתן שירותי סיוע לקשישים המתגורריס בעיר
.8
9
.0
1
.2
עכו (סעיף 2 לשטר). מובן, כי אין כל מניעה שהעירייה תקים הקדש לצורך השגת מטרות
ציבוריות עליהן היא מופקדת והדבר מתיישב עס הוראות פקודת העיריות (נוסח חדש);
מאפיינים אלה באים לידי ביטוי גס באופן מינויים של בעלי התפקידיס בהקדש ובהיותס
מועמדיס מטעס הרשויות המקומיות, שהומלצו על ידיהן ואושרו על ידי ההקדש.
על מאפינו המיוחדים של ההקדש והקשר בינו ובין העיריה מעידיס סימניס רבים נוספיס -
בהס פעילותס המשותפת של העירייה וההקדש מול משרדי הממשלה; כדוגמא בלבד ניתן
לציין ייצוג עמדת העירייה על ידי משרד עורכי דין בן ארי, פיש, סבן ושותי, תוך שתשלום
שכר הטרחה בגין הייצוג הושת על ההקדש או היעזרות העירייה בשירותי ההקדש לשס מתן
שירותי הקייטרינג למוסדות החינוך העירוניים.
למותר לציין, כי קיים פער מחותי בין הקניית מקרקעין לשם כינונו של הקדש שהוקם על
ידי הרשות המקומית בשיתוף עם רשויות מקומיות אחרות לבין הקצאתס של אותם
מקרקעין לגוף חיצוני, ולו כזה הפועל ללא כוונת רווח, עלפי נוהל התקצאות. נוכת מאפיינים
אלה של ההקדש, ברור שהוראות הנוהל, אשר באות להסדיר את הקצאת הקרקע לגופים
חיצוניים ומקדמות שקיפות, שוויון בחלוקת משאבי העירייה וכיוייב (ראו בפתיח הנוהל),
אינן מתאימות כלל ועיקר ליישום במקרה שעומד על הפרק, על אחת כמה וכמה, נוכת
המועד של כריתתו של הסכס התכירה (או כניסתו של הנוהל לתוקף), שחל כאמור כ-30 שנה
לאחר הקדשת המקרקעין למטרות המפורטות בשטר ההקדש.
סיכומט של דברים, גס מבתינת מאפייניו המיוחדים של המרכז כהקדש שהוקם על ידי
העיריה בשיתוף עס רשויות אחרות אין כל בסיס או הצדקה להחלת הוראות הנוחל או
להחלטה המבקש לבטל את ההסכט עס ההקדש או לסרב לתארכתו על בסיס הנוהל או
עקרונותיו. כשס שהקצאת קרקע לתאגיד עירוני לצורך מימוש מטרה ציבורית, עליה
הופקד, אינה נעשית על פי נוהל הקצאות, כשס שהעובדה שתאגיד מסוג זה פועל באמצעות
נותן שירותים כזה או אחר, בהסכם כספי כזה או אחר, אינה מחווה עילה לביטול ההקצאה
שניתנה לו או להימנעות מהארכתה, כך גס בעניינו. זאת באשר הכללים הקבועים בנוהל
הקצאות, אף אס אכן יש בהן כדי למנוע פעילות מהסוג המתבצע על ידי ההקדש (וכפי
שיפורט להלן - לא חיא), אינן חלים כלל על העמדת קרקע לטובת הקדש ציבורי, שהוקם על
ידי העירייה.
הפרת ההסכם הנטענת
מעבר לנדרש ולשם הזהירות בלבד, נבקש להתייחס לטענות הקונקרטיות, אשר עלו
מפנייתה של העירייה למרכז האצורי. כזכור, בפנייתה מיוס 4.9.16 העלתה העירייה טענות
שעניינן קיומה של פעילות עסקית, בניגוד לתנאי חוזה התכירה וכן אי תשלום התמורה בגין
חכירת המקרקעין, החל משנת 2009.
יש לדחות את שתי הטענות הללו. באשר לקיומה של הפעילות העסקית, הרי שכלל לא ברור
מה הבסיס לטענה כאילו יש לראות בהפעלת קבלן ביצוע לשם מתן שירותי בית האבות על
ידי המרכז האזורי כפעילות עסקית אסורה. אין חולק, כי ההקדש אינו חייב לספק בעצמו,
קרי באמצעות עובדיו, את כלל השירותיט, שבנתינתס כרוכה הפעלתו של בית האבות. את
באשר השירותים הדרושים להפעלתו השוטפת של בית האבות עשוייס להיות מגווניס
ולעתים אף לחייב השקעת משאבים, הכשרת כות אדט והקדשה של תשומות ניחול ניכרות.
שיקולי היעילות מתייבים לא אחת לבצע לפחות חלק מהשירותים באמצעות ייקבלן משנה"י,
תוך מזעור העלויות הנלוות להשגת המטרה העיקרית למענה הוקם ההקדש ולמענה הוא
פועל.
ודוק - אין מדובר במצב ייתודי, אשר מאפיין בתי אבות בלבד; מוסדות ציבוריים ופרטיים
בכל רחבי האר נעזרים בקבלני משנה לצורך אספקת שירותים שונים כגון שירותי
ההסעדה, הניקיון, הנהלת החשבונות ועוד. גם הייעוץ המשפטי בארגוניס רבים - פרטיים
כציבוריים - מופרט במלואו או בחלקו. מובן, כי נותני השירותיס התיצונייס מספקיס אותם
לגופים שעימם הס מתקשרים כנגד תשלום. בתשלום זה גלום מטבע הדבריס רווח לנותן
3
4
.5
.6
השירותים; אין בכך, כדי להפוך את הגוף הציבורי שרוכש אותס שירותים או מספק
שירותיס אלה לציבור באמצעות אותו ספק כמי שעושה פעילות עסקית או מסחרית.
ניהולו השוטף של בית האבות באמצעות חברת רמת טבעון - נוף עכו בעיימ (להלן: "חברת
רמת טבעון') אינו שונה במהותו ממתן שירותים שונים על ידי נותני שירותים נפרדים.
משכך הספקת השירותים הניתנים על ידי ההקדש לדיירי בית האבות באמצעות חברת רמת
טבעון, אשר ככל ספק שירותים חיצוני פועלת כנגד קבלת שכר עבור שירותיה, אינה הופכת
את ההקדש לגוף המפעלל פעילות עסקית או מסתרית. לפי תנאי הסכם ההתקשרות עם
חברת רמת טבעון, היא מעבירה לידי ההקדש סכוס העומד על כ-2,400,000 ₪ שנתי. למותר
לציין, כי התשלוס האמור אינו מהווה רווח עסקי של ההקדש, ואינו מחולק בין בעלי
האינטרסים בהקדש; השימוש בכספים נעשה בהתאם להוראות שטר ההקדש והם
מושקעים בתשתיות בית האבות, תתזוקת המבנים, תשלום לספקי שירות אחרים וכיוייב.
כך, כשם שאם תבחר עירית עכו לאפשר לזכיין להפעיל את מזנון העיריה כנגד תשלוס כזה
או אחר לעירייה, לא יהיה בכך כדי להפוך את העיריה למי שפועל פעילות עסקית, אין
בעובדה שההקדש מקבל סכום כזה או ממפעיל בית האבות, סכוס שיושקע על ידו בבית
האבות עצמו בהתאם למטרות ההקדש, כדי להפוך את ההקדש למי שמפעיל פעילות
עסקית. יש להוסיף, כי לפי הנמסר לנו, נוהג רכישת שירותיס ממקורות תיצוניים מוכר
לעירייה היטב והיא נוהגת להיעור בספקי שירות פרטיים רבים - הן בתתוס מתן שירותי
רווחה, חינוך, גבייה ועוד.
בהמשך ישיר לאמור לעיל יש להדגיש, כי בשונה מהרושס המתקבל מפניית העירייה מיום
6, ההקדש כלל לא ייהוציא עצמויי מכלל הפעילות בבית האבות, תוך מסירת הפעלתו
במלואה לגוף עסקי חיצוני; ההסכם עס חברת רמת טבעון קובע במפורש את השירותים
שיינתנו על ידה ואת היקף הנושאים, אשר יישארו באחריותו של ההקדש. כך, סעיפים 5.2
ו-5.3 להסכס בין הגופיס קובע, כי תשלומים בגין תיקוניס יסודיים בבניין, תשלום מסים
והיטלים ועוד - יתבצעו על ידי ההקדש והוא יישא באחריות לביצוע פעולות אלה. זאת ועוד
- משרדו ומרכז פעילותו של הנהלת ההקדש נמצא בבית האבות עצמו ובעלי התפקידים
מטעמו פועלים באופן שוטף לשם ביצוע ביקורות, קבלת דיוותים - וכפי שניתן ללמוד
מהפנייה העומדת ביסוד התייחסותנו צו - מקדמים את ענייני בית האבות בדרכיס שונות,
בכלל זה בביצוע פניות למוסדות שונים, לשם קבלת תקציבים שישמשו את פעילות בית
האבות וכני.
לכל אלה יש להוסיף את הדבריס הבאים. ההטכס עם חברת הניהול נערך ונכרת על ידי
ההקדש לא רק בשיתוף פעולה עס העיריה אלא במידה רבה ביוזמתה ובעידודה. יש לציין,
כי בעקבות המשבר העמוק, אליו נקלע בית האבות בתקופה הרלוונטית, נתמנו גובר
העירייה דאז ומיימ ראש העיר כנאמניס בהקדש, בין היתר, כדי להוביל מהלך של הבראה;
ההקדש אף הסתייע בייעוץ המשפטי של העירייה לשם התמודדותו עס הקשיים האמורים.
בדרך זו סברו שני הצדדים שניתן יהיה לחלץ את הקדש ואת בית האבות מהמשבר אליו
נקלעו. מהלך זּה אכן נשא פרי ובית האבות מנוהל כיוס כסדרו, תוך מתן שירותים ראויים
לדייריו. יתרה מכך - כריתתו של ההסכס הובא בפני רשם ההקדשות ואושר על ידו. בנסיבות
אלה, טענה כאילו עצם ההתקשרות על מפעיל חיצוני או מתווה ההתקשרות שנבחר יש בו
כדי להוות ייפעילות עסקיתיי של הקדש, שבעטיו יש ליטול ממנו את הקרקע פשוט אינה
יכולה לחישמע!
אין כאן אלא העלאת טענת סרק, בחוסר תוס לב מובהק. לא ניתן שלא לתהות - אילו סברה
העיריה שהפעלת בית האבות באופן בו נקבע שוללת מההקדש את האפשרות להמשיך
להפעילו, באשר הלא מחייבת את העיריה יילבטליי את ההסכס להקצאת המקרקעין, הכיצד
זה נתנה ידה למהלך זה לכתחילה! וכיצד וה העיריה, שהמידע בדבר אופן הפעלתו של בית
האבות היה ידוע לה היטב, באשר היא הייתה שותפה בעצמה לגיבוש ההסכס ולתנאיו, נתנה
ידה להמשך החזקה בקרקע של מי שאינו רשאי לדעתה להמשיך ולהתזיק בה, של מי שחל
ייאיסור מן הדיןיי (כך על פי הנטען בישיבת המועצה), לאפשר לו להשתמש בקרקע!
7
68
9
1
12
לא ניתן שלא לראות, שאין בהעלאת טענה זו, באופן ובמועד בו נטענה, כל ממש. לא לגופם
של דברים ועוד יותר מכך נוכח התנהלותה של העיריה עד כה. ודוק - כפי שניתן לראות
היטב, אופן התנהלותה של העיריה בעבר שיקף במלואו את מצב הדבריט המשפטי הנכון,
את טיב זכויותיו של ההקדש בקרקע, את הדין, שחל על הפעלת בית האבות, את היעדרו של
כל קושי משפטי במתווה שנוצר, את ההצדקה העניינית של פעולה בדרך זו. אין כל מקוס
או אפשרות לקבל את שינוי העמדות הקיצוני, שאין לו מקוס ואין לו הצדקה, רק משום
שיש מי שסבור שיש בטענה נטולת בסיס זו כדי לאפשר לעירייה להשיג את מבוקשה, נטילת
הקרקע מידי ההקדש.
סיכומס של דברים - מתן שירותי ניהול על ידי חברת רמת טבעון אינה שונה ממתן שירותים
על ידי כל קבלת משנה או נותן שירותים אחר. אין מדובר ביצירת מוקד פעילות עסקית
חיצוני לתכליתו של בית האבות, תוך וניחת מטרתו של ההקדש ובוודאי אין מדובר
בפעילות, אשר נועדה להשיא רווחים של מאן דהוא או לחלק את הרווח המתקבל מניהול
בית האבות. כלל הכספים הנגבים מדיירי הבית משמשים את מטרות ההקדש - תשלום
לנותני השירות, תתזוקה וניהול בית האבות ופיתוחו. מכאן שאין כל יסוד לטענת העירייה
בעניין.
טיעון נוסף אשר עולה מפניית העירייה - הוא אי תשלוס דמי תתכירה משנת 2009 - אינו
במקומו. מבלי למצות את הדיון בסוגיה, שכפי שנמסר לנו על ידי המרכז האזורי משלבת
דיון בקיוּוזיס הדדייס בין העירייה להקדש, נעיר כמה הערות.
. ראשית, יש לזכור, כי עניין לנו בגביית דמי חכירה בגין השכרת מקרקעין שהתקבלו על ידי
העירייה מאת רשות מקרקעי ישראל לשס קידום מטרה ציבורית חשובה, כנגד תמורה
טמלית, בוודאי ללא חיוב בתשלוס התמורה הריאלית בגין המקרקעין. עצם קביעת דמי
השכירות שאינם מועבריס לרשות מקרקעי ישראל עשויה להעלות שאלות כבדות משקל,
בכל הנוגע לסמכותה של העירייה לבצע גביית הכספים - זאת במיוחד נוכח עמדתה של רשות
מקרקעי ישראל שהוזכרה לעיל - היא תוסר נכונותה להסכים לתכירת המשנה של
המקרקעין.
שנית, העירייה נמנעה מלדרוש את התשלום במשך שניס רבות. כפי שנמסר לנו מהמרכז
האזור, לא נשלחו למרכז דרישות תשלום לכל הפחות משנת 2009; העירייה לא נקטה כל
פעולה לגביית דמי השכירות. 'יהחייאתיי העילה כעת נראית לכל הפחות נגועה בשיהוי ניכר
ולדעתו, נוכח אופיו של ההקדש כתאגיד עירוני וביתר שאת - נוכח מעמדס של המקרקעין
כרכוש שהוקדש - על העירייה לשקול מחדש את עמדתה בכל הנוגע לגביית דמי חכירה
כאמור.
מכל מקום, אותו חלוף זמן מאז תחילתה של ההפרה הנטענת, על ידי המרכז, כמובן אינו
יכול להצדיק את ביטולו של הסכס התכירה, אלא לכל היותר, מחייבת התכנסות לדיון סביב
חבותו הכספית של ההקדש לעירייה. במאמר מוסגר יצוין, כי במסגרת זו ניתן יהיה לדון
בטענותיו של ההקדש כלפי העירייה - בין היתר, בכלל ה בנוגע לתשלום ארנונה וכן בנוגע
להימנעותה של העירייה מלשלס את דמי ההשתתפות במימון פעילות הבית האבות, החל
משנת 2009.
סיבום
3
לאחרונה נשלחה למרכז האצורי דרישה לתקן לאלתר את הפרות הסכס התכירה הנטענות
במקרקעין המשמשים את בית האבות האזורי; במכתב שנשלת ביוס 4.9.16 מנתה העירייה
הפרות הקשורות לביצוע פעילות עסקית בבית האבות ואי תשלוס דמי התכירה משנת 2009.
הדיון נערך בוועדת ההקצאות של העירייה על רקע בקשתו של ההקדש להאריך את הסכם
התכירה עמו, על מנת לאפשר קבלת תקציב מהמוסד לביטות לאומי.
. לדידנו, אין מקוס לדון בחידוש ההסכם בוועדת ההקצאות של העירייה, בהתאם לנוהל
ההקצאות. המקרקעין, בהם הוקם בית האבות מהוויס נכסי הקדש ציבורי והזכויות בהם
הועברו בהתאס לשטר ההקדשה, עוד בשנת 1972. כריתת הסכם התכירה בשנת 2001 בוצעה
לשס עיצוב מסגרת משפטית פורמלית, על מנת לאפשר קבלת תרומות מוועדת התביעות;
המהלך בוצע בשקיפות מלאה מול העירייה ונוהלה בעניין התכתבות ענפה.
5. ביטול הסכס החכירה מול המרכז האזורי הוא ביטול ההקדש או לכל הפתות שינוי מהותי
של תנאיו ; בהתאס להוראות חוק הנאמנות מדובר בפעולה שלא ניתן לעשותה אלא בהתאס
לכתב ההקדש או באמצעות נקיטת הליך מתאיס בפני בית משפט. מכל מקום, אין מדובר
בפעולה המסורה לסמכותה של ועדת ההקצאות של העירייה. לכך יש להוסיף, כי ההקדש
הוא מעין תאגיד עירוני, אשר נוסד לשס ביצוע חלק מתפקידי העירייח - ודי בטעס זה לבדו,
כדי לשלול כל אפשרות לדון בהקניית המקרקעין במסגרת נוהל ההקצאות.
6. יש לדחות את טענות העירייה אף לגופן. ייהפעילות העסקיתיי הנטענת, שאסורה לפי הסכם
התכירה (נחצור ונזכיר, כי מעמדו ותוקפו של איסור זה אינס שונים ממעמדו של הסכם
התכירה כולו, עליו עמדנו לעיל) איננה אלא מתן שירותים שניתנים על ידי ספק חיצוני;
מדובר בשירותי ניהול, סיעוד, גבייח וכיוייב, כאשר כלל הרווחיס המתקבלים על ידי
ההקדש, מושקעיס בתשתיות בית האבות - בהתאס לתנאי שטר ההקדש.
7, בכל הנוגע לאי תשלום דמי התכירה, כאמור, מדובר בטענה שהועלתה על ידי העירייה
בשיהוי ניכר, כאשר לאורך השנים לא ננקטה פעולה כלשהי לגביית התשלום; למרכז האזורי
קיימות טענות בעניין ומכל מקום, טעם זה אינו יכול להוביל לביטול ההסכם, אף אם נתעלם
מהטעמים הכלליים שהובאו לעיל.
8 נוכח כל האמור לעיל, אין מקוט לדיון בהמשך החכרת המקרקעין במסגרת נוהל ההקצאות
ובוודאי אין כל אפשרות לבטל את ההסכם - דבר שמביא לסיכול פעילותו של ההקדש -
בדרך זו. אנו מבקשים, כי העירייה תימנע מהמשך נקיטת צעדים בעניין. לדידנו, מורכבות
הסוגיה וקיומט של היבטיס משפטיים וציבוריים הקשוריס אליה, מחייבים הבאתה
לשולחן הדיונים, לשס יייישור קויי, שיאפשר את המשך קיומו של המרכז האצורי; מובן, כי
במסגרת דיון זה נרחיב את הדבריס שהובאו בהתייחסותנו זו.
בברכה,
שרית דנז 7
העתק: יועמייש עיריית עכו - עוייד כנרת הדר (בדואייל)
לוטים
מכתבו של מר אלי דה קסטרו מיום 22.3.01
מכתבה של עוייד איצקוביץ מיוס 28.6.01
, | כס פת |7'
בר / /
ל לשבת מגכ''ל
: ב טלי: 04-9956070
עיריית עכו פקס: 06-9956071
-1105 ו,-1 ב
די בכסלו תשעייו
4 בדצמבר 2016
פרוטוקול ישיבה בנושא ההקדש
מיוס ראשון 6 שתתקיימה בלשבת מנב''ל -- עיריית עבו
נוכחים:
שרית:
אוהד שגב - מנכייל העירייה
ראובן ויצמן - גזבר העירייה /
עוייד כנרת הדר - יועמייש העירייה - :
רוי*ח מרסל ממן - הקדש מרכז אזורי לקשיש
עוייד שרית דנה - בייכ ההקדש
אני מבקשת להפריד בין התביעה הכספית לתביעה לעניין הקרקע.
הקרקע הוקצתה לעירייה, כדי שתקצה אותו לקדש, לכן הדרך היחידה
לפרק את ההקדש היא דרך ביחמייש המוסמך בבקשה לפירוק ההקדש.
אין פת הקצאה רגילה של הקרקע, כמו לבית כנסת או לגוף אחר ולכן
לדעתנו אי אפשר לקחת מההקדש את הקרקע בכל דרך אחרת.
העירייה הייתה שותפה למהלך של הכנסת מפעיל ולכן לומר היום שיש
בכך פגיעה בציבוריות ההקדש זוהי טענה חסרת תוייל ולא נכונה. הייתם
צריכים למנוע את זה בשנת 2008, כשזה נעשה. אי אפשר להמציא היוס
טענה שהמהלך הזה משנה את מהות ההקצש.
גם לגופו של דבר זה לא נכון. העובדה שההקדש-מנוהל עייי גוף עסקי לא
משנה את מהות ההקדש.
לעניין התשלום שדרשתם - העירייה מעולם לא דרשה את הכסף.
בחלק מהתקופה העירייה לא העבירה כספים שהייתה חייבת להקדש.
ולגבי חלק מהתקופה יש ויתור מפורש על הכספים.
הייתה העברה של כספים רבים במחלך השנים מהעירייה להקדש.
הייתה הסכמה שהעירייה מעבירה תקציב להקדש בגין התזקת המוסד.
ישנה שאלה מענלינת האם הרשות המקומית הייתה בכלל רשאית לדרוש
כסף עבור הקרקע שהיא קיבלה בתינם מהמינהל ושחייתה מלועדת
להקדש.
צריך לוּכור שכיוס מעוכבים כספים: של'יהמוסד לביטות לאומי שלא
מעוברים להקדש, מכיוון שלא הושלם ההליך הפורמלי של הארכת
הסכם השכירות - הסכם שספק אס היה צריך להיתתם מלכתחילה.
1
[ זם שרד העירייה טל. 106
8 0 \ר\ר%95-!.
כנרת:
אוהד:
כנרת:
רע | לשבת מנבייל
ל לל דהה טלי: 04-9956070
פקס: 04-9956071
אין בכוונתנו להיכנס כרגע לויכות על מה שנטען. מטרת חישיבה היתה
לאפשר לכם להשמיע טענות ההקדש לפני שתתקבל החלטה.
יחד עס זאת רק אציין מספר נקודות:
ההקדש ידע שיש לשלם. גם אם לא קיבל דרישת תשלום היה עליו
לשלם. זה לא המקרה היחיד שבו העירייה דורשת פינוי ממחזיק שלא
עמד בחובת תשלום דמי השפירות.
אנחנו חולקיס עליכם לגמרי בשאלת הזכויות בקרקע ולמי חיא שייכת,
אבל זה כנראה יתברר בבימייש.
לעניין ההפרטה של בית האבות, אף אחד מהעירייה לא היה צד לאותו
הסכם הפרטה. ישנו הבדל בין הסכם ניהול שמוסר את הניהול בלבד,
לבין ההסכס שנחתם, כפי שהתברר לנו בדיעבד. במצב הקיים ההקדש
הוא רק צינור. כל העסק עבר למפעיל. מתברר שייחברת הניהוליי הס
למעשח מחזיקים ומפעילים את בית האבות. בפועל גורס פרטי עושת
רוות מקרקע ציבורית.
אין לנו עניין לפגוע בקשישים, אפשר היח לבצע את השיפוץ גם בכספים
שחצטברו עד היוס בהקדש.
אנחנו מסתכלים על ההיבט הציבורי, על תושבי עכו. למיטב הבנתנו
מדובר בקרקע של העירייה ולא של הקדש; אנחנו מתכוונים, לכן, לפעול
להשבת הקרקע לעירייה. מכאן הייתה המלצתנו למועצת העיר, כצוות
מקצועי לא להאריך את ההסכם.
רוצה לחדד את נושא הניהול. לא מדובר בחבי ניהול. החברה עצמה
הפכה למפעילה והיא העומדת בפרונט. היא המחזיקה שמגישה עררי
ארנונה ותביעות להשבת דמי מים. זה מָעיד על היותה הרבה ומ
לחברת ניהול.
נציגי הקדש עוזּבים את הישיבה
בנרת:
אוהד:
הטענה שלהם כי העירייה היתה מודעת להטכם הניהול חסרת בסיט.
היתיד שהיה מעורב באותו הסכם היה מֶרטל וואת בתפקידו כנמ
בהקדש ולא מכוח תפקידו כגזבר העיריית. :
הסכם הניהול מעולם לא אושר במועצת העיר ולא עבר אישור פורמאלי
אחר כלשהו.
6
מש העירייה 0ל. 106
ור \ר2-)
ר.\
םל ב --י"ן לשכת מנב/ל
ראובן:
כנרת:
החלטתה:
העתק: נוכתיס
2 טלי: 04-9956070
[ עכו פקס: 04-9956071
מרסל בתפקידו הקודם כגזבר העירייה שוּתק עם הכספים כרצונו. לא
היתח כל סיבה להעביר להס דמי השתתפות. גם הרשויות האחרות
שילמו להס כספים כאלה. ן
חיפשתי בפרוטוקולים של מועצת העיר מהתקופה הרלוונטית. ההקזש
לא הוקם כתאגיד עירוני ויש להתייחס אליו כמו אל כל גוף אחר שווכה
לחקצאת קרקע מהעירייה. |
: |
לא מצאנו שיש בטענות שהועלו לפנינו כדי לשנות את עמדת העירייה. |
ההקדש לא הוקם כגוף עירוני ואין בסיס לטענה שהקרקע שת
להקדש. |
ההסכס עס חבי רמת טבעון לא עבר אישור מועצה ולא היו ידועום
לעירייה פרטיו . : ו
|
נראה שהכספים שמקבל ההקדש לא משמשיס את הקשישים, אלא
שוכבים בהקדש ולכן האינטרס הציבורי הוא להחציר את הנכט לעורייה.
ההסכם חהקיים בין העירייה להקדש מהווה ראיה שהנכס הוא של
העירייה ולא של ההקדש.
|
ו
רשמה: כנרת הדר, עוזיד
יועמייש העיריה
37 \:5\פרוטוקול 00.27288
איתמר סונינו, עו"ד
6 ,50110 "31 )1
רח' משה צורי 17, ת.ד. 228 עכו טל': 077-4200643 נייד: 050-6817738 פקס: 077-4200695
-077 :18% 050-6817738 :1102116 077-4200643 :161 4880 .56 17 21 סמפסו
3 דואר אלקטרוני: ת8118.00/ו(1)80811560 :811-ה
תאריך: 27.2.17 :866
לכבוד ו
מר שמעון לנקרי- ראש העיר נספח ז 1
מכובדי
הנדון: בקשת להוסיף לסדר היום זדיון בקשר לביה''ס נועם הרצוג
אבקש להוסיף לסדר היוס בישיבה הקרובה של מועצת העיר מס' סוגיות הקשורות לבית
ספר נועם הרצוג.
מדובר על בעיות של איטום גגות ומחסור בכיתות ומרחבי לימוד.
למכתבי זה מצורף מכתבו של יוייר ועד ההוריס בבית הספר בו עולים מסי טענות בקשר
לסוגיות אלו.
בכבוד רב ובהערכה,
איתמר סונינו, עוייד
העתנק:
מנכייל העירייה- מר אוהד שגב
סנכייל העירייה- קובי שמעוני
בס"ד תאריך: 19.2.17
לכבוד נספח ז' 2
מר שמעון לנקרי - ראש העיר עכו
מר איתמר סונינו - חבר מועצת העיר עכו
הנידון: מחדל בהסעות בית הספר נועם הרצוג
א.נ,
היום, 19.2.17, הגיעו שני אוטובוסים בלבד מתוך שלושה, להסיע את תלמידי
בית הספר נועם. כתוצאה מכך כ-60 ילדים המתינו בחצר בית הספר יותר
משעה ורבע ללא שמירה.
זאת, למרות מאמצי שכנוע של הח"מ מול מוני מחברת ההסעות אחים ברוך
לדחות את העיצומים בשל החוב משנה שעברה, תוך הבטחה לקדם את
הטיפול מול גורמי העיריה.
לח"מ נאמר ע"י מוני מפורשות ביום שישי האחרון כי אלירן אלון, חשב מח'
חינוך יעץ למוני לא לשלוח אוטובוסים על מנת להפעיל לחץ על "המערכת" .
דברים אלו נאמרו גם היום ע"י מוני להורים שהתקשרו אליו לשאול מה פשר
התנהלות זו.
אני מזועזע מהתנהלות זו, הגורמת שילדים שכלל אינם מעורבים בדיון זה,
ישלמו את מחיר התנהלות עובדי הציבור בעיריה, שגרמה מלכתחילה לחוב
שהצטבר בחברת ההסעות.
לידיעתכם.
בברכה,
אופיר דב,
יו"ר וועד הורים
בית הספר נועם הרצוג
נספת ח'
מיכאל (מיקי) אילוז :וחסז?]
אק 12:48 2017 ,08 הסזבו] ,ץ6006503/ :5001
רוית נגר; דליה עבודי :פד
יוסי כהן - מבקר העירייה; קובי שמעוני 06
ישיבת מועצת העיר - הגדלת ההתקשרות עם חברת מטרופולינט 516
הסור :6 הה+וסכןוחד
היי רוית ודליה,
בהמשך להתכתבות על ישיבת המועצה הקרובה,
יש להוסיף לישיבת המועצה הקרובה בקשה להגדלת היקף התקשורות עם חברת מטרופולינט,
על פי החוזה ניתן היה להגדיל את ההתקשרות ב 25% שכבר הופעל,
מאחר וישנם צרכים נוספים כגון: שדרוג הטיפול בערעור דוחות החנייה ולאפשר לאזרח להגיש ערעור דרך אימייל או דרך
האינטרנט בנוסף ל
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]