פרוטוקול ועדות ערר מס' 31/17 - חברת הבזאר התורכי בע"מ

בפני הועדה לעררי ארנונה ערר 31/17

שבעיר עכבו

בפני ועדת הערר: עו'יד ראמי חזאן- יו''ר הועדה

מר *הודה אזולאי - חבר הועדת

מר יהודה עייאש - חבר הועדה

עו''ד יעל אסיף - יועצת משפטית לוועדת הערר

בעניין שבין: חברת הבזאר התורכי בע'יימ

עייי בייכ עוייד אלי סעדון העוררת

נגד

מנהל הארנונה בעיריית עכו

עייי בייכ עוייד דביר ליבוביץ ואח! המשיב

החלטה

רקע בללי:

1

העוררת הנה בעליהם של 29 יחידות מתוך כ-50 יתידות המצויות במתתס הידוע כיישוק הבזאר התורכל

המצוי בעיר עכו העתיקה (להלן: יהמתתט'). אין תולק בין הצדדים כי המתתם הגו בן מעל ל-100 שנה

ועל כן לא סיים לגביו חיתר בנית.

העוררת הגישה למשליב השגה בנוגע ל-18 יחידות שבבעלותה והמצויות במתחס (להלן: 'יהנכסים'י),

ובמסגרונה טענה כי חלק מהנכסים מצוליים במצב רעוע ושאינו ראוי לשימוש ולכן יש לפוטרט מתחיוב.

לחלופין טענה העוררת כי יש לראות בנכסים כנכסים ריקים ובהתאם לתייבס בסיווג הזול ביותר

האפשרי על פי דין, אשר לשיטתה חנו הסיווג '*מחסןיי שבצו המסים של עירית עכו (להלן: ייצו המסייםיי)

ולא בסיווג ייעסקיסיי כפי שחויב (להלן: ייההשגת').

המשיב דחה את ההשגה, ראשית מהנימוק כי חלק מהנכסים כלל אינס מוחוקים על ידי העוררת ועל כן

אינה רשאית להגיש השגה בנוגע אליהם, כן מאחר ולא חוכח כי הנכסים מצויים במצב שאינו ראוי

לשימוש, כן נדחתה הטענה החלופית וצוין כי הסיווג המתאים לנכסים הנו ייעסקיםיי. בגין תשובה זו

הוגש הערר שבכותרת.

לאתר דיון מקדמי שהתקייס בערר, חותלט על עריכת סיור בנכס וסיור כאמור התקייס בנוכחות

הצדדיס ביום 7.1.18. לאחר הסיור אפשרה העוררת למשיב לבצע ביקורת במספר נכסיס נוספים שהיו

נעוליס בעת הסיור והמשיב ביצע את הביקורות והגיש ממצאיו. במסגרת הסיור והביקורות נצפו רוב

הנכסים למעט ארבעה, במצב שאינם ריקים אלא מצוי בחס ציוד שונה, בחלקם בהיקף גדול יותר

ובחלקס פחות. רק ארבעה נכסים נמצאו ריקים לתלוטין. כן נמצאו במתחס מספר עסקים פעילים

שאינם חלק מערר זה, כגון מסעדת יימרקטויי ועסקים נוספים.

5

לאתר הסיור ולבקשת המשיב, נקבע הערר להגשת ראיות ובהתאס הגישו הצדדיס תצהיריהםס. תעוררת

הגישה מצדה את תצחירו של מנהלה מר אלל סעדון, ואלו המשיב הגיש מצדו את תצהלרה של הגבי פאנל

סטמיאטיצקי מנחלת הגבייה, אשר אל תצהירה צורפה התבייע החלה על הנכס, ממנה עולה כי השימוש

שהותר בנכס הנו בין היתר ילצורכי מסחריי. עוד צוין, כי מבדיקה שנערכה, נכט מסי 18013007008

מותזק על ידי רודיטי גיל ולא על ידי העוררת ולכן אין כל יריבות מול העוררת לגבי נכס זה.

ביום 9.4.18 תתקיימה ישיבת הוכתות. בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים כי המחלוקת בניהס

צומצמה לסוגיית הסיווג בלבד. כן מסר בייכ המשיב כי לגבי נכס מט' 18013007008 - אין כל יריבות מול

העוררת, אשר אינה מחזיקה בו ואף אין חוב לגבי הנכס. במהלך הישיבה נחקרו מצהירי הצדדים.

במהלך חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם העוררת מר אלי סעדון, העלה מר סעדון טענה חדשה שלא

נזכרה בתצהירו, לפיה, גס אם ייקבע כי נוכחות הציוד בתלק הנכסים הופך אותס ללא ריקים, הוא טוען

כל עדיין יש לסווגם בסלווג '"מחסן"י, שכן זהו השימוש שנעשה בהס בפועל וכי המדובר בציוד של העוררת

ואשר אותו היא מאחסנת בנודע לעסקיס שהיא מבצעת במקוס אתר ובסמיכות למתחם - אך כל זאת

כטענה חלופית ומבלי שיוותר על הטענה המקורית של סיווג נכס ריק. יוער, כי בייכ המשיב לא העלה כל

טענת הרתבת חצית ביחס לטענה זו - נא ראו עמי 2 לפרוטוקול דיון ההוכחות:

*ש: למה אה מבקש לראות בנכסים ריקים כאשר אתה אומר כאן מפודשות שכל הציוד שראינו הוא

שלן?

ת: - עברת? פאזה, אני מבקש ללאות במקומות האלה כמחסנים. חלק מהיחידות דיקות וחלק

מאוחסנות. אני מבקש להתייחס לכל הנכסים כמחסנים.

ש: אתה חוזר בך מהטענה של נכס ריק שטענת בס 3 לתצתירך? נכס לא לאוי כבל חזרת, האם אתה

חנזד גם מנכס ליק?

ת: לא חנזר. הלק ליקים והלק לא. חעק משמשים כמתסנים. (ההדגשה הוספה).

כאמור, לא הועלתה כל התנגדות להעלאת טענה חדשה צו.

כמו כן אישר מר סעדון בחקירתו, כי אכן רק 4 נכסים הנס ריקים לחלוטין, אך טען כי אחסון ציוד אינו

הופך את הנכסים ללא ריקים. כן העיד, כי הציוד שנמצא בנכסיס הנו של העוררת ושייך לעסק אחר של

העוררת המצוי בסמיכות למתחם, למעט אולי יתידה אחת בה עושה שימוש מסעדת מרקטו לאחסון

ציוד. עוד העיד מר סעדון, כי אהו המצב רק בתודשים האחרונים וכי קודם לכן היו הנכטים ריקים וכי

ברמת העיקרון, כל היתידות שנמצאות במתתם יכולות לשמש כמחסן עבור עטקיס במקוס או סמוכיס.

לאחר דיון ההוכחות הגישו הצדדיס סיכומיהם, העוררת הגישה בקשה להגשת סיכומי תשובה ובהתאם

הס הוגשו. המשיב הגיש בקשה לצירוף פסק דין וזו אושרה. בקשה שהגישה העוררת להוספת ראיה

תדשה -- חשבון ארנונה של מתזיק אחר במתחם שכנטען עולה ממנו כי נכס ריק שלו חויב על ידי המשיב

כמחסן וזאת בניגוד לעמדת המשיב כי סיווג זה אינו סיווג חוקי במתתס -- בקשה וו נדחנה, מהנימוק כי

היא הוגשה בשלב מתקדס של הערר, לאתר שנסתלימה שמיעת הראיות, כי המדובר בראיח שניתן היה

לאתרה גס בשלב קודם וכי מכל מקום, מ טרתה לבסס טענת אפליה שממילא אינה בסמכות וועדה זו.

בסיכומי העוררת, למרות דחיית בקשתה להוספת ראיה, העלתה היא בס' 12-13, טענות על בסיס ראית

וו וטענה לטענת אפליה. המשיב בסיכומיו ביקש למחוק סעיפים אלה בהיותם בגדר הרחבת חצית, וואת

במסגרת פרק נפר+ אשר יועד בסיכומיו לייהרתבת חזיתיי. נציין כבך כעת, כי אכן וכפי שכבר החלטנו

בנושא, צירוף הראיה החדשה לא אושר ולכן טענות אלו של העוררת לא יידונו.

כך גם, חזרה העוררת בסיכומיה על טענתה שעלתה לראשונה בישיבת ההוכחות, הטענה החלופית לפיה

גם אם הנכטיס אינס ריקים הרי שיש לסווגם בסיווג מתסן שכן והו השימוש שנעשה בהם בפועל -

2

דיו

.

תשומת הלב כי המשיב לא העלה כל טענת הרחבת חוית ביתס לכך גס בסיכומיו וגם לא במסגרת הפרק

שיועד לייתהרחבת חציתיי.

העורר בסיכומיו מבקש להסתמך על פסק הדין שניתן בעת'ימ 46239-04-14; עמיינ 6043-04-14 ליאו בל

(1986) בע'/מ נ' עירית תל-אביב-יפו (פורסס בנבו) (להלן: ייפטייד ליאו בל מחוזייי), שם נפסק, כי הגם

שבתבייע שחלה על הנכס השימושים המותרים לא כללו במפורש מחטן אלא יימשרדים ותכליות דומות'י,

הרי שניתן לקבוע כי ניתן לראות במחסן כשימוש חוקל בנכס, מאחר והוא יכול להוות שימוש נלווה

ליימשרדים ותכליות דומות'י וכי ניתן להשכיר את הנכס כמחסן נלווח למשרד כאמור, מבלי שהדבר

יהווה חריגה מחשימוש התוקי המותר בו לפי התבייע. המשיב מבתינתו טען, כי עומד ותלוי ערעור

בביהמייש העליון בנוגע לפסייד זה ועל כן אין להסתמך עליו.

עוד המשיב חזר וטען בסיכומיו, כי הנכס מט' 18013007008 בו מחציק רודיטי גיל, אינו מוחוק על ידי

העוררת כלל ועל כן כלל אינה רשאית להגיש לגביו ערר. נציין כבר כעת, כי העוררת לא מצאה לנכון

להתליחס לטענה גו לא בסיכומיה ולא בסיכומי התשובה ועל כן, אנו רואים בכד הסכמה למחיסת נכס

ה מעררה. מכל מקום, טענה זו של חמשיב צוינה גם בתצהיר מטעמו והמצחירה מטעמו לא נתקרה

לגבי נקודה זו ועל כן, מכל מקום הטענה לא נסתרה ודינה להתקבל.

+

3

כאמור, המחלוקת אשר נותרה להכרעה הנה, האט יש לראות בנכסים כנכסים ייריקיםיי במידה וכן -

האס הסיווג יימחסןויי שבצו המסים הנו מבין הסיווגים המותרים על פי דין בנכסים נשוא הערר והאם

ניתן לסווגס בסיווג וה בהיותם ריקים. סוגיה נוספת אשר כאמור עלתה בשלב החקירה הנגדית ואשר

לא עלתה לגביה טענת הרחבת חגית הנה, במידה והנכסים אינם ריקים ומצוייס בשימוש -- האם הסיווג

המתאים נוכח השימוש בהס חנו 'ימתסןיי או ייעסקיסי'י.

א. הרקע הנורמטיבי וההלכה הפסוקה :

.10

.1

.2

בכל הנוגע לחיוב נכס ריק - בעמיינ 19/01 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בעי'מ נ' עירית

דימונה (פורסט באתר גבו) נפסק לראשונה, כי נכס ריק יש לתייב על פי חשימוש הזול ביותר

מהשימושיס המותרים על פי דיןיי. ראו לעניין וה גס האמור בעניין עמייג 5045/02 סלומון מלק נ' עירית

חדרה (פורסם בנבו) וכן עעיימ 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע''מ נ' עירית תל אביב יפו ואחי (פורסם

בנבו) (להלן: ייפט'יד חלקה 6י), בו נפסק בי יש לסווג נכס ריק לפי הסיווג הזול ביותר בהתאס

לשימושיס המותריס בו על פי הדי[ ".

בבריימ 10360/06 תנופורט (1990) בעיימ ג' מנהל הארנונה של מועצה אזורית שער הנגב (פורסס באתר

נבו) נפסק, כי יש לייחס אף חשיבות לשימושים הקודמיס שנעשו בנכס ולייעודו התכנוני, אך לא נקבע

מחו הייעוד התכנוני.

בעמיינ 255/07 השקעות כדאיות בע'ימ נ' עירית הרצליה (פורסם באתר נבו) (להלן: ייפסייד השקעות

כדאיות''), דובר בנכס ששימש למטרות עסקיות, אשר בעומדו ריק ללא שימוש -- התבקשה החלת

הסיווג *מבניסם מסורים המשמשיס למטרות מסתריות ומקומות שעשועיםיי. ביחמייש ציין כי אין די

בבחינת הייעוד התכנוני של התבייע הרלבנטית, אלא יש אף לבתון את י*כולתו של הבעלים לעשות בנכס

את השימוש המתאים לסיונג הנכס הלכת למעשק. (ההדגשה שלנו).

.3

.14

.5

.6

ובאותו המקרה, העניק ביהמייש משקל מיוחד לעובדה כי היה מדובר בנכס שכלל אינו מתאיס לשמש

כמסום שעשועיס ויתרה מכך -כי בעליו כלל אינו מעוניין לעשות בו שימוש כוּה, כדלקמן:

שהלכה למעשה, המערערת אינה טוענת כי ברצונה לעשות שימוש בנכסים הכיקים שבמנעותה

כמקלמות שעשועיס, אלא מנסה לטעון כי מן המן תתיאולטי יכולים תנכסים להינת מסווגים ככאלת

על םל הליעוד התכנוני שלהם בתב'/ע. אנ סבורה, כי קבלת טענת זנ מלחיבה יתר על המידה את

גבולנתיה של הפסיקת העוסקת בנלון. יש לזכול, כי תבסיס לסיווגו של נכס הנו על פי תשימוש

הנעשה בו. פירוש הדבר הנו כי סיווגו של נכס למטרות אלנונה אינו יכו 2 להיעשות במנותק ממטלותיו,

מהשימוש שנהוג לעשות בו וגם מהשימוש שייעשת בו בעתילי. (ההדגשה שלנו).

יצוין כי בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת כנגד פסק הדין נדתתה (בריים 9362/08 השקעות

כדאיות בעיימ ני מנהל הארנונה של עיריית הרצליה [פורסם בנבו] ( 27.11.08)).

הסוגיה מתו *יייעוד חוקליי והאם הוא מצריך גם התאמה להלתר הבניה או רק לתבייע החלה על הנכס,

הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון, ובפסק דינו שניתן לאחרונה בברייס 991/16, 5258/16

אפריקה ישראל להשקעות בע''מ, בית ארלוזרוב חברה בע'ימ נ' מנהל הארנונה בעירית תל אביב יפו

(פורסם בנבו) (להלן: '"פס'יד בית ארלוזרוביי) נפסק, כי השימוש החוקי צריך להיבחן בהתאס להיתר

חבנית החל על הנכס - ככל שהוא סיים ולא רק בהתאם לתבייע, הכוללת שימושים רבים.

יצוין כי בעקבות פסייד בית ארלווּרוב ניתן לאתרונה ממש, ביוס 20.9.18 פסק דינו של בית המשפט

העליון, בערעור שהוגש על פסייד ליאו בל מחוצי ושם נפסק -- מבלי שניתנה התייחסות להתלטת בית

המשפט לגופה, כי לאור ההכרעה בפסייד בית ארלוורוב ומאחר ובאותו המקרה לא נבחן האס השימוש

בנכס תואט את היתר הבניה אלא רק נבתנה השאלה האס הוא תואם את התבייע - הרי שיש להתזיר

את הערר לוועדת הערר לבתינת שאלה זו (להלן: ייליאו בל עליוןי).

ולסיכוס הדבריס, בהתאס למבחני הפסיקה, לצורך סיווגו של נכס ריק יש לבחון האס מדובר בסיווג

התואם את השימוש המותר על פי דין בנכס -- שוחו השימוש המופיע בחיתר הבניה של הנכס -- ככל

שהוא קיים ואין די בכך שהוא סיים בתבייע, כן יש לבחון מהס השימושים הקודמים שנעשו בנכס

ובנוסף, על השימוש להלות כזה אשר תואט עובדתית את הנכס ואשר אפשרי מהבחינה המעשית לעשות

בו שימוש בנכס.

בכל הנוגע לשאלה מהו נכס ריק והאם קיומו של ציוד בנכס, גם אם מועט, מוציאו מגדר ינכט ריק" -

נפנה לעניין וה לתקנה הרלבנטיות לפטור מנכט ריק - תקנה 13 לתקנות ההנחות, הקובעת כדלקמן:

* (א) מועצה רשאית לקצוע הנחה בשיעור כמפולט להלן, למתזיק של בנין ריק שאין

משתמשיס בו במשך תקופת מצטברת, כמפורט להלן:

₪ עד 6 חולשים -עד 100%;

₪ | מהתודש ה-7 עד החודש ה-12 - עד 66.66%

(₪ | מהחולש ה-13 עד החודש ת-36 - עד 50%.

₪ | תתילת חישוב התקופה המצטברת הנזכרת בתקנת משנה (א) תהא ביום תחילתה

של תקנת ז(?. (ההדגשה שלנו).

(מועצת העיר עכו אימצה הוראה זו באופן חלקי בצו המסיס, במובן זה שאושרה הענקת פטור חד פעמ?

לתקופה מכטימלית של 6 חודשיס לנכט ריק).

עינינו חרואות, כי התקנה הרלבנטית לפטור לנכס ריק מציבה שני תנאיס מצטברים: הן שהנכס יחיה

ריק והן שאין משתמשים בנכס. כלומר, כאשר ישנס תפציט או ציוד בנכס, לא סיימת וכאות לפטור

לנכט ריק ואין המדובר בנכס ריק ואין המדובר בנכט שלא משתמשים בו.

4

כך גם נקבע בהלכה הפסוקה, כי סיווג הנכס על פי ייעודו המקורי או הזול החוקי ייעשה רק מקוט שבו

הנכס הוא ריק -ובכלל זה ריק מכל תפצ. ראו למשל עמייי 36528-03-12 יעקב לב נ' מנהל הארנונה

בעירית תל אביב יפו (פורסס בנבו) (להלן: ייעניין יעקב לביי) -- שס פסקה כבי השי גדות, כי די בנוכתותם

של מורן ושנל שולחנות נירוסטה כדי לומר שנעשה שימוש כלבלי בנכס - למטרת אתסון ועל כן אין

לראות בו נכס ריק ואין לסווגו בהתאס::

>אחסון שע 2 שולחנות נירוסטת גדולים (מזרן זנגי ישן מתזות שימוש בפועל של אחטון, השימוש

לצורך אחסון הנא בעל משמעות כלכלית עבור המעלעל ומשום כך אין מדובר בנכס לוק,

מאחל ו(על תמערער להוכית שני תנאים מצטבלים הלינו, כי הנכס דיק וכו לא נעשה בו שימוש, לא

הנכית זאת המערער ולכן אין מקום לסווג את הנכס על פי ייעודו המקול?.

ראו לעניין זה גם עמיינ 56014-01-13 סער נ' מנהל הארנונה בעיריית ת''א (פורסם בנבו) וכן ראו האמור

בפסייד חלקה 6 לגבי הרציונל העומד בבסיס חיוב נכס ריק בסיווג זול יותר:

>תגיונו של מבתן השימוש בפועל מתבסס על כך שהוא מסייע ללמוד על מידת התנאה המופקת

מהנכס. אולם, כאשל הנכס 251 ואינו בשימוש, תלי שהוא איגו מצמיח למחזיק בו כל תועלת כלכליתת.

לפיכך, הדעת נותנת כי במקלים כאלה יש לסווג נכט ליק בהתאם לסיונג הזוע האפשרי מבין

השימושיס המותלים בנכס על פי <ועודו התכנוני. זאת, מתוך התחשבות בנישוס ומאתר שאין היגיון

*השת עליו את התעריף המקסימאלי האפשרי בזמן שהוא לא מפיק כל תועלת מן הנכס/י.

(ההדגשות שלנו).

ראו גם בעניין מבטחיס ני עירית דימונה לעיל:

אישנו הגלון לב לסווג את הנכס לפי הסיווג הזול האפשרי מבין חשימושים המותריס על פי דין, לאור

המגמת לסווג נכסים בשימוש לפי השימוש הנעשה בהם בפועל. מאחד שניתן ללמוד מכך על מידת

ההנאה תמופקת מהנכס (לווחיותו. נכס ריק ועלא שימוש אינו מצמית פידות למחזיק בו, ומשכך

הגיוני לסווגו לפ? הס'ווג הזול האפשרי לפי די

בנקודה וו נשוב ונפנה לאמור בעניין יעקב לב שהובא לעיל - בו נקבע כי נכס שמצוי בו ציוד, וגם ציוד

מצומצם ביותר - הוא נכס אשר כן מצמיח תועלת כלכלית לבעליו ולכן אין דינו כדין נכס ריק:

+אחסון של 2 שולחנות נידוסטת גלולים (מזרן זוגי ישן מהווה שימוש בפועל של אחסון, חשימוש

לצורך אחסון תוא בעל מש מעות כלככית עבור המערער ומשוס כך אין מדוכר בנכס ריק?.

(ההדגשה שלנו).

כלומר, ההטבה בדמות הסיווג הזול ביותר ניתנת לנכס ריק ובכלל גה עליו לחיות גם ריק מכל ציוד,

אחסון של ציוד, גס אס הוא מצומצס, הנו בגדר הפקת הנאה כלכלית מהנכס ומונע הקלה גו.

ב. יישום לענייננו:

7. וביישום למקרה שבפנינו, ראשית יש לקבוע האס המדובר בנכסים ריקים אם לאו. כאמור, במועד

ביקורנו בנכס נצפו 4 נכסים ריקים מכל ציוד וביתר נמצא ציוד בהיקף כוה או אחר. מצהיר העורר

כאמור גם הסכים לכך בחקירתו, אולס ציין כי המדובר במצב שהחל לפני חודשים בודדים ואינו רלבנטי

ליתרת שנת הערר. נזכיר בהקשר וה כי הטיור שערכנו בנכס התקיים בינואר 2018 ולאתר שכבר

הסתיימה שנת המס הרלבנטית לערר (שנת 2017) ולכן אין בכך להעיד כי אכן וה היה המצב בשנת 2017-

נא ראו בעמי 3 לפרוטוקול דיון ההוכחותת:

שש: לא ללבנטי מה היה ומה יהיה, כלגע בשנת הערל יש שס ציוד שלכם ולא ציוד של העסקים

ת: אני לא בטות שזה לא רלבנטי לכל שנת הערר, הציוד הגיע לשס זמנית לפני כמה חודשים אני לא

זוכר בדיוק מתי/

.18

9

.0

.1

2

3

עדותו זו של מר סעדון, ניתנה באפריל 2018 ולא נטתרה בתקירתו הנגדית וכך גס לא בתצהיר המשיב,

בו לא נמצאה כל התליחסות או ראיה לעניין זה, כגון ביקורת שנערכה בשנת הערר ומצאה את הנכטים

עס ציוד וכיוייב, אלא רק צוינו בו ביקורת שנערכו בנכס במהלך שנת 2018 ולא בשנת הערר.

לאור האמור, הרי שלא הוכח בפנינו כי אכן בתקופה הרלבנטית לערר היו רק ארבעה נכסיס ריקים מכל

ציוד ולא מצאנו כל סיבה מדוע לא לקבל את גרסתו של מר סעדון בנושא זה, בפרט משחמשיב לא ערך

כל ביקורת בתקופה זו ולא הציג בפנינו כל ממצאיס הפוכים, לגבי שנת הערר. ואולם, כפי שנציין

בהמשך, גס אס היה מוכח כי גם בשנת הערר היו מרבית הנכסיס מכילים ציוד של העוררת, ממילא לא

היה בכך לשנות את מסקנתנו, שכן כפי שיובא להלן, שכן גם אם הנכסיס משמשיט לאתסנת ציוד של

העוררת בנכס סמוך, עדיין לעמדתנו יש בכך להצדיק תיוב הנכס בסיווג מחטן.

ככל שאנו מתייחסיס לנכסים כנכטיט ריקיים (ואכן לא הוכח לנו שהס לא היו ריקיים בשנת הערר) - כפי

העולה מהפסיקה שהובאה לעיל, סיווגו של נכס ריק יחיה הסיווג הנמוך ביותר המותר על פי דין. מותר

על פי דין כאמור משמעו הסיווג המותר על פי היתר הבניה (ככל שקיים) ולא רק התבייע ובנוסף, על

הסיווג להיות תואם את הנכס מהפן המעשי, קרי שניתן לעשות בו שימוש וה.

מאתר ועסקינן בנכס ישן מאוד שלא קייט לגביו היתר בניח -- והדבר אינו במתלוקת, הרי שבמקרה זה

משאין בנמצא היתר בניה, השימוש החוקי נלמד אך ורק מהתבייע וגס על כך לא היתה מחלוקת. ראו

לעניין זה האמור בפסייד בית ארלוזרוב, שס סייג בית המשפט את קביעותיו למקרים בהם ייקייס

היתריי ורק למקריט בהם ייהוצא היתר בנייה לנכסיי (ראו .23-24 לפסהייד).

כפי העולה מהתבייע הרלבנטית לנכס, השימוש המותר לנכס הנו יילמסחריי. מקובלת עלינו טענת

העוררת, לפיה 'ימסתריי כולל גם שימוש שנעשה לאחסון ציוד של עסקים שוניס, אם הס בתוך המתתס

ואם בסמוך לו כמו העוררת. אנו סבורים, כי אחסון ציוד של עסקים שוניס בא גם הוא בגדר יימסחר!',

גם הפעילות בפני עצמה וגם כפעילות נלווית לאותם עסקים.

פרשנות זו עולה בקנה אחד עס האמור בפסייד ליאו בל מתוצי, שס נקבע כי פעילות של אתסון באה בגדר

הליעוד החוקי של יימשרדים ותכליות דומותיי, כשימוש נלווה לשימוש זה:

*אני סבודת כי שימוש כמחס)( הינו אחד הייעודים התכנוניים החוקיים, גם אם, בהיותו שימוש נלווה,

אינו נזכד במפורש. כיון שאין מחלוקת כי תנכס :כול להוות שימוש נלווה כמחטן, הרי מיתן להשכיר

את הנכס לעסק כלשהו, בבניין או בסביבה, שימש את תנכס כמחסן, ובלבד ש!עמוד בתנאים לעיל.

אמנם, המשיבת טענה בערעוד, כי כיון שלנכס יש חזית לרתוב, לא הייתה הכוונת כי יעשה בו שימוש

כבמתסן. אולם, תנאי זה אינו מופיע תחת המגכלות בהגדרת מחסנים, ועל כן יש לדחות טענה ז?.

לטעמנו, הדברים יפים לעניינו מקל וחוָמר, שכן במקרה דנן אין המדובר בשימוש יילמשרדיםיי אלא

יילמסתריי - שהוא מונת רחב יותר, אשר אינו מחייב התייחסות לפעילות שבנכסיס כשימוש נלווה על

מנת שייכלל בשימוש התוקי, אלא השימוש בפני עצמו יכול לבוא בגדרו.

*וער, כי לקחנו לתשומת לבנו כי פסק דין וה אמנם בוטל לאחרונה עייי ביהמייש העליון, אך זאת לא

לאור הקביעה אשר כללה את סיווג המחטן בסיווג הכללי של משרדיס כסיווג נלווה, אלא מסיבה אחרת

ומשוס שלא נבחנה התאמתו של הסיווג להיתר הבניה אלא רק לפי התבייע ובעקבות פסייד בית

ארלוזרוב הותזר הערר לוועדת הערר על מנת לבחון את הסיווג לאורו של היתר הבניה, ומבלי כל אמירה

כלפי עצם כלילת הסלווג יימחסןי כשימוש נלווה למשרדים.

6

4

.5

.6

7

.8

.9

לאור כל זאת, איננו סבוריס שביטולו של פסייד ליאו בל יש בו לעמוד בסתירה למסקנתנו דלעיל, מה גם

שכאמור, המקרה לפנינו שונה ולהבדיל מסיווג יימשרדיטיי המדובר בסיווג רחב יותר שלטעמנו, לכל

הדעות כולל גם פעילות של אחסון עבור עסקים שונים.

לטעמנו, הכרת סיוג זה כסיווג החוקי גם עולה בקנה אחד עם פסייד השקעות כדאיות ועם פסייד מלק

סלומון - שכן לכל הדעות המדובר בשימוש שניתן לעשות בנכס הלכה למעשה ויתרה מכך, הוא אכן

נעשה בפועל בנכט הלכה למעשה. בכך שונה המצב בתכלית מהמצב כגון בעניין השקעות כדאיות, שסם

דובר בשימוש תאורטי למתקן שעשועים שכלל לא תאם את מצבו הפיוי של הנכס והשימוש בו בפועל.

נפנה גס להגדרת יימחסןיי שבצו המסים שהנה כדלקמן:

למחטן - מבנה המש מש את העסק לאתסון בלבל נלא נעשית בו כל פעילות מסתלינמ. (ההדגשה שלנו).

למקרא הסיווג ''מחסןיי עולה, כי סיווג וח מציב מס' תנאים, כדלקמן:

כי המדובר במבנה.

המבנה משמש עסק.

השלימוש הוא לאחסון בלבד.

לא נעשית בנכס כל פעילות מסחרית.

לכל הדעות במקרה הנדון מתקיימים כל תנאים אלה: המדובר במבנה, הנכסים משמשים נכון להיום

את עסקה של העוררת (ולעמדת המשיב -- כך חיה גס בשנת הערר) ואת מרקטו ויכוליס פוטנציאלית

לשמש עסקים נוספים, לא נעשית בהם כל פעילות מסחרית. תשומת הלב כי אין כל דרישה שהס ישרתו

עסק שצמוד אליהם דווקא אלא ייעסקיי, אין בלשון החוק כל דרישה כי עסק זה יהיה ממוקס גס הוא

במתתס דווקא ובצמידות פיזית ממש לעסק אוּתו הס משרתים.

ומכאן, שתשימוש תואס גם את לשון הסיווג שבצו המסים.

על כן, לאור כל אלה, ככל שאכן הנכסים היו ריקים בכל שנת המס 2017 (ולא הוכת לנו אחרת), הרי

שלטעמנו ומתוך אותה גישה של הקלה על הנישוס אשר אינו יכול להפיק הנאה כלכלית מהנכס,

ומששוכנענו כי המדובר בסיווג התואס הן את המצב החוקי לגבי הנכס והן את המצב הפיצי מעשי - הרי

שיש לסווגו בסיווג וּה ובכך להקל על העוררת אשר נכסיה עמדו ריקים בתקופה זו.

ואולם, נוסיף ונציין, כי גם אס לא חיינו משתכנעים כי הנכסים ריקים והיינו משתכנעים כי אכן היה

בהם ציוד גם בשנת הערר, לטעמנו, במקרה זה יש לקבל את טענתה החלופית של העוררת (אשר כאמור

הועלתה לראשונה בשלב הראיות ולא נטענה לגביה הרחבת חוית), לפיה במקרה וה, הרי שהשימוש

שנעשה בפועל בנכט הנו אתסון ותואם גם כן את הסיווג שבצו המסים, שכן הציוד שמאתסנת בו

העוררת הנו ציוד של עסקה שמצוי בסמוך ולא נעשית מהנכס כל פעילות מסתרית.

כאשר הנכס אינו ריק, חוגרים אנו למבחן הבסיסי, לפיו יש לסווג נכס בהתאם לשימוש שנעשה בו - ראו

לעניין וה סי 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנייג -

2 (להלן: ייחוק ההסדריםיי), שם נקבע כי:

(א( מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסיס שבתחומה שאינם אדמת בניין. האדנונת

תיתשב לפי יחידת שטח בהתאס לסוג הנכס לשימושו ולמקומו, ותשלוס בידי המחזיק בנכסי/.

7

משהשימוש שנעשה בפועל בנכס הנו אתחסון וככל שוה היה השימוש בכל שנת הערר כפי שטוען המשיב

עצמו - הרי שגס בכך יש להצדיק חיובו כיימתסניי התואס את השימוש בו בפועל.

סיכום ומסקנות:

0, אשר על כן, מתקבל הערר ונקבע כי הנכסיס שצוינו בהשגה, למעט הנכס בו מחזיק רודיטי גיל, יסווג

בסיווג יימתסןיי שבצו המסים, ביחס לשנת המס נשוא הערר.

1. בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות.

2. בהתאם לתקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני

וועדת הערר), התשלייז -1977, קיימת זכות ערעור על החלטה זו, לפני בית המשפט לעניינים מנחליים

בחיפה וזאת תוך 45 ימיס מיוס מסירת ההחלטה.

3. בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשולות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין

בוועדת הערר), התשלייו -1977, החלטה וו על נספתיה תפורסם באתר תאינטרנט של עיריית עכו, וואת

תוך 10 ימים מיוס הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותס לפרסום ההתלטה

בתוך 5 ימיט מיוס קבלת ההחלטה ותינתן התלטה בהתאס.

רש ף

ראמי חזאן, 16

*ו'יר ועדת הערר

מר יהודת

חבר הוועאֶה

מתןהום, | 3]/2]/1 >