פרוטוקול מליאת מועצת העיר מס' 57 מתאריך 11.03.03

לשכת ראש העירייה

וי בניסן התשסייג

8 באפריל 2003

פרוטוקול מליאת מועצת העירייה מס' 57 מיום 11.3.2003

משתתפים : מר בצלאל טביב, ראש העיר

מר הלל שכנוביץ, סגן ראש העיר

מר איציק בנישתי, סגן ראש העיר

מר דודי אוחנונה, חבר מועצת העירייה

מר גבי בחן, חבר מועצת העירייה

גבי ליאורה גיטיס, חברת מועצת העירייה

מר מוטי גרוס, חבר מועצת העירייה

גב' איראידה גרנדה, חברת מועצת העירייה

מר אופיר כהן, חבר מועצת העירייה

מר איתן מיכאלי, חבר מועצת העירייה

מר יובל שתף, חבר מועצת העירייה

גבי פלורי שטרלינג, חברת מועצת העירייה

נוכחים: מר אבנעם ורבנר, מנכייל העירייה

מר שמעון בארי, מבקר העירייה

גבי נדיה גרניץ, דוברת העירייה

עוייד יובל שטנדל, היועצ המשפטי

גבי יהודית גלנצ, מנהלת מחלקת הרווחה

גבי טופ כרמי, מנכיילית החברה הכלכלית

גבי שרית עוקד, מנהלת המתנייס

גבי אירית כהן, אחראית מיחשוב

גבי אורית שמחון, עובדת סוציאלית

חסרים: מר אברהם קמינר, מיימ וסגן ראש העיר

מר משה אדרי, חבר מועצת העירייה

מר שלמה מונסונגו, חבר מועצת העירייה

מר אייל קידר, חבר מועצת העירייה

מר צבי שמואלי, חבר מועצת העירייה

רשמה הפרוטוקול: גבי בלה לוי, מנהלת לשכת ראש העיר

על סדר היום:

1

אינפורמציה.

דיון בתוכנית אב ומתאר לערד.

אישור העברת הזכולות בחוזה להפעלת הקנטרי קלאב מיוסי הררי ליוסי אברהמי.

דיון בדו'ייח פעילות המינהלת העירונית לצמצוס הפשיעה לשנת 2002

ואישור תוכנית עבודה לשנת 2003.

הצעה לסדר היום של חבר מועצת העירייה מר איתן מיבאלי:

דרכי הטיפול וההמתה של כלבים עייי השרות הוטרינרי.

אישור פרוטוקול מליאת מועצת העירייה מסי 53 מיוס 11.12.2002.

אישור פרוטוקול וועדת כספיס מס' 40 מיוס 6.3.2003.

הצעה לסדר היום של חברת מועצת העלרייה הגב' איראידה גרנדה:

הצורך בפתרון כולל לבעיות דרי רחוב בערד.

דברי הסבר: בשנה האחרונה גיליתי בערד תופעה חדשה - אנשים חטרי בית, אשר

עובריס להתגורר ברחוב. רובס ככולם - דוברי רוסית. חלקס עברו את בתי הסוהר,

נגד חלקסם האחר הוצאו צווי הרתקה מהבית, אך כל אחד מדרי הרחוב האלה

מעוניין לתזור לחיים תקיניס ולעבוד לטובתו ולטובת החברה. אני נמצאת במגע עם

כל דרי הרחוב וכן עס מחלקת הרווחה, מנכייל העירייה, פיקות עירוני, משמר אזרחל

ומתנדבים אשר עוזרים לי לספק את האוכל לנזקקים. לעניין מודע גם ראש העיר.

תודתי מיוחדת נתונה לתבר המועצה הרב אברהס קמינר - שבני קהילתו מאפשרים

לי לקחת מזון לדרי רחוב בבית-ספר יישובו'"'.

בשונה מהמצב במרכז הארץ, את דרי הרתוב של ערד ניתן עדיין לשקס. אך

הפתרונות החלקיים המיושמים עד כה - אינס מספיקים. התופעה עוד תלך ותחמיר,

ועל העירייה להיערך בהתאם. אני מציעה לראש העיר ולמועצה לגבש תוכנית

כוללת לטיפול בבעיה. אך את שלוש בעיות חייבים אנו לפתור באופן מיידי:

1 הבטתת הסדרים, אשר יאפשרו לדרי רחוב להתרחץ ולכבס את בגדיהם.

2 | הבטחת הסדרים שיאפשרו לדרי הרחוב לצרוך מזון בתנאים תברואתלים

סבירים (כולל גישה למקרר).

3 | הבטחת הסדר לשמירת חפצים ומסמכים של דרי הרחוב.

9 הצעות לסדר היום של חבר מועצת העירייה מר דודי אוחנונה:

1. תוק עזר לחיוב אשפה דיון בחיובים והצעה להקמת וועדת חריגיס מקצועית.

2 חוק עזּר לחיוב שלטים דיון באופן החישוב ומחיר המינימוס.

הצעה - איחוד חישוב לכל עסק לכל השלטים.

0. הצעה לסדר היים של סגני ראש העיר מר איציק בנישתי ומר הלל שכנובי:

הקמת וועדה אשר תקיים דיון חוזר לגבי החוקים העירוניים, ותביא המלצותניה

למליאת מועצת העיר תוך שלושים יום. על הוועדה לבדוק האס חוקיס אלה

באים כנטל שווה על סוחרי ערד ולא מהווים חוסר שיויון בין עסק למישנהו.

א. חוק עירונל - אגרת פינוי אשפה.

ב תוק עירוני - אגרת שילוט.

1. אישור הקמת וועדת שימוע לפיטורין.

על סדר הלום:

1 אינפורמציה.

ראש העיר מר בצלאל טביב דיווח:

א. | מפעל ג'ורדאל: מפעל ג'ורדאל נקלע לקשיים ולאחרונה מונה כונס נכסייס

לחברה.

היוס נודע מפי בעלי המפעל כי הגיעו להסדר עס הבנק לפיתותח התעשייה

והמפעל חצר לעבודה סדירה.

בשיחה שקיים עס מנהל המפעל מסר לו מר יואל כהן כי למפעל תוכניות

להרחבה והמפעל זקוק לעוד ידייס עובדות.

ב | מגבות ערד: בישיבה שהתקיימה בהשתתפות מר גירי חיימן, מר שוקי קוציינסקי,

מר אבינעם ורבנר, גבי נעמי מיצד וראש העיר הביע מר גירי היימן נכונות לעזור

לערד. הוחלט על הקמת קרן שתפעל לטובת פרויקטים בנושא חינוך קהילה ורווחה.

סכוס הקרן יחיה בסביבות ה-1 מיליון שייח. מר גירי היימן ינסה לצרף לקרן עוד

אנשים טוביס מהקהילה בסנסנטי על מנת להרתיב את פעילות הקרן.

חבר מועצת העירייה מר איתן מיבאלי:

מבקש לקבל אינפורמציה בקשר לאישור שניתן להנחת הקרוואן ברתוב אתרוג.

ראש העיר מר בצלאל טביב: \

אינו מוכן לדון בנושא שאינו בסדר היוס.

דיון בתוכנית אב ומתאר לערד.

ראש הער מר בצלאל טביב: נמצאים כאן האדריכל מנדי רוזנפלד והפרוגרמטור

מר בועז בר אילן שיציגו בפנינו את התוכניות.

מבקש שיובל שחף לוייר וועדת המשנה לפתות את הדיון.

חבר מועצת העירייה מר יובל שחף: התחלנו בתהליך התכנון כבר לפני שנתיים.

התהליך נעצר משוס שהעירייה לא יכלה לממן את הנושא, היינו תלוייס בגורמים

חיצונייס כמו משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל.

בשלב מסויים התנה משרד השיכון את המימון בכך שנענה ייללחצ'יי לאשר תוכניות

בהליך מהיר, למרות שלוועדת המשנה היו התבלטויות והוועדה לא רצתה לאשר

את התוכנית מבלי לבצע בהן תיקונים מסויימיס. בשלב זה הטיל משרד השיכון וטו

על השתתפותו בפרוייקט. כתוצאה מכך הודיע מינהל מקרקעי ישראל שאף הוא לא

ישתתף בפרוייקט עד להסרת הוטו עייי משרד השיכון.

בעקבות פגישה שהתקיימה לפני חודש וחצי של ראש העיר עס מנהל המחוז של משרד

השיכון הוטרו המגבלות. בשלב זה הדיון חופשי. נעשו התקשרויות עס היועצים

והמתכנניס ששנייס מהנציגים נמצאיס כאן.

האדריכל מנדי רוזנפלד העומד בראש הצוות ובועז בר אילן העוסק בכל התיאום בין

המתכננים, הכנת הפרוגרמה, המעקב אחרי הביצוע ובחלק מנושא היעוץ והתכנון

החברתיים בעיקר בשלבי איסוף החומר.

תוכנית המתאר האחרונה נעשתה בסוף שנות ה-70 ואושרה בשנת 1982. היא היוס

כמעט שלא אקטואלית ולא עונה על המציאות בשטת ומפגרת בהרבה אחרי קצב

הפיתות והתוכניות שנעשו מאוחר יותר.

אנחנו מתקדמים בכל מיני פעולות לאוו דווקא מתואמות בתכנון שכונות בלי שיש איזה

שהיא מסגרת על שמתאמת ועושה סדר בחשיבה אטסטרטגית. מרגישים שצריך

לעצב דברים, להגדיר ולראות איך ערד תטפל בעתיד בדבריס מסולימיס כדי

שאפשר יהיה להתקדס בצורה מסודרת ורציונלית בהמשך הפיתוח של ערד ולנסות

להתמודד עס בעיות שצצו במשך השנים.

היוס יש צוות של מתכנניס ויועצים שיש איתס התקשרויות שכוללים את המכובדים

כאן וקשת של יועצים בכל התחומיס הרלוונטים גם בתכנון פיזּי וגם בנושאיס של

תכנון חברתי כלכלי וכדי.

בועז בר אילן יציג את הרעיונות, המסגרות ורקע לעניין ומנדי רוזנפלד יציג את

הנושאיס שהוא עלה עליהם בשלביס הראשונים, כולל ריכוז נתוני הפעילות

התכנונית על בסיס התוכניות שהיו בעבר.

במסגרת ההליך החלטנו לתת ביטוי תזק יותר מבעבר על ידי שיתוף הציבור בעניין.

-5-

עובדיס בצורה הדוקה עס המחלקה לשרותים חברתיים בראשותה של הגבי יהודית גלנ\,

עס המתנייס בראשותה של הגבי שרית עוקד ונעזריס גס במבעיימ.

רואים חשיבות רבה בשיתוף הציבור כולל יידוע בכל שלב ושלב. זהו נסיון חדשנל

ומקוויס שכל קבוצות האוכלוסיה בערד יקחו חלק בתוכנית והתוכנית תצלית.

התוכנית מוצגת בפני מועצת העיר בתקווה שחברי מועצת העיר יתנו את בירכתס.

מר בועז בר- אילן: הציג בפני חברי מליאת מועצת העירייה:

1 | הפרופיל העירוני של ערד כנקודת פתיחה לכל תהליך העבודה.

2 | מטרות ועדי תכנית אב- מתאר - מטרות התכנון ומטרות על:

* רענון והגדרה מחודשת של החצון, החלוס והשאיפות הקשורים בערד.

* יצירת תפנית ושינוי - במכלול מעמדה דימויה העירוני ותפקודה של ערד.

* יצירת מסגרת תכנונית כוללת ומוסכמת לפיתות העיר לשנת 2020.

* תעול השינוייס לתהליך צמיחה - תעול השינוייס המקומיים והאזוריים

לתהליך צמיחה שישען על ,ויבטא את יחודיות העיר.

* הגדרת מעמד ותפקיד העיר במטרופולין בייש במרחב הדרום בכלל.

* יצירת בסיס לפיתוח מאוון ומבוקר - התווית סדר עדיפויות בפיתוח העיר,

בצורה שתמנע פעילות תכנונית ו/או ביצועית ספורדית, בלתי מבוקרת,

ובלתי הפיכה שעלולה לפגוע במרקם הפיוּי הקהילתי והכלכלי של העיר.

3 | הצגת עיקרי תכנית העבודה ולוח זמניס לביצועה.

מר מנד? רוזנפלד - מבקש להציג מהי המשמעות של תוכנית מתאר לעיר וכיצד

כולם יכולים וצריכיס להשפיע.

ערד היתה עיר עס דימוי נפלא ומה קרה היוס?

משפט המפתתח צריך להיות: מה העיר ערד רוצה להיות.

יש להבין שלתוכנית מתאר טובה יש השפעה אדירה על העיר. ברגע שהתוכנית היא

טובה היא בעצם נותנת לוועדת הבניה את הכלי לאורך שניס לבנות

מערכת שיהיה לה איזה שהוא :עד, איזה שהוא מקוס שאליו הוא רוצה להגיע.

חושב שיש לנתח את השכונות המתוכננות, למצוא את המשותף שלהם, למצוא

איך העיר רוצה להכנס ולהתחבר למדבר, למצוא מה היחוד של העיר, מה יביא

צעירים לגור בערד.

ערד היא העיר השלישית בגודלה באר כ- 93,000 דונס שהם באחריות כולנו ואין

לוותר על אף דונס. עיר זה גם מרחב. לא חייביס לבנות שכונה בתל-ערד על מנת

שתל-ערד תהא שייכת לערד.

כל המחשבות שלנו בנושא התוכניות צריכות להוביל לאותו משפט: מה הדימוי,

מה העתיד של ערד ומה העיר ערד רוצה להיות.

חבר מועצת העירייה מר שבל שתף: סיכם ואמר כי קיבלנו אור ירוק להתתיל

בתוכנית למרות שגם משרד השיכון וגם ממייי דורשים להתחיל בתוכנית בשלבים.

הכוונה היא להתנסות בשיתוף הציבור בכל החליכים. הוא קורא לכל החברים במליאה

להצטרף לוועדת ההיגוי שמונתה עייי ראש העיר בה משתתפים כל נציגי הגופים

הממשלתיים הממנים משרד הפנים, ממייי, משרד השיכון, יוייר הוועדה הוא ראש העיר

-6-

מר בצלאל טביב, חבריס בה סגני ראש העיר .

לשאלתו של חבר מועצת העירייה מר גבי בחן מי מינה את וועדת ההחיגוי ביקש ראש

העיר להודיע שאס הוא רוצה להצטרף הוא מוזמן.

ראש העיר מר בצלאל טביב: הודה למר מנדי רוזנפלד ולמר בועז בר-אילן על הצגת

התוכניות. כמו כן הודה לחבר מועצת העירייה מר יובל שתף, לטופז כרמי ולכל מי

שעסק בהכנה ובהגשת התוכנית.

אישור העברת הזכויות בחוזה להפעלת הקנטרי קלאב מיוסי הררי ליוסי אברהמי.

החלטה מס' 2325/2003

מליאת מועצת העירייה אישרה העברת הזכויות בחוזה להפעלת הקנטרי קלאב

מיוסי הררי ליוסי אברהמי.

דיון בדוייח פעילות המינהלת העירונית לצמצוס הפשיעה לשנת 2002

ואישור תוכנית עבודה לשנת 2003.

ראש העיר מר בצלאל טביב: הציג בפני חברי המליאת את מר משה חתוקה

נציג יימצילהיי שהגיע לישיבה וביקש מהגבי שגית סאינה להציג את הנושא.

גב' שגית סאינה מתאמת עלרונית: הציגה בפני חברי מליאת מועצת העירייה את

דוייח פעילות המינהלת לשנת 2002 וכן תוכנית העבודה לשנת 2003.

באופן כללי ציינה הגבי סאינה כי תחילת הפעילות השנה חיתה בשלב מאותר וזאת בשל

אישוריס מאוחריס לתקציב הן של הממשלה והן של ההקצאות בעירייה שהוו

בעיה לגבי יישוס חלק מהפרוייקטיס.

חלק מהפרוייקטים שיצאו לפועל יצאו בצורה לחוצה. נוצר מצב שבני נוער נשארו עם

מענה חלקי, חלק מהתוכניות שהיו צריכות להתחיל עס מספר מעניס החלו במענה

חלקי וזה בשל אילוצים שלא תלויים בנו.

חלק מהתוכניות, לפחות 2, לא יצאו לפועל: תוכנית מרכזית בתחוס הנשירה ,התוכנית

לנערות במצוקה. \

בשנה שעברה היחידה עברה קיצוץ בתקציב השוטף באמצע השנה והפעילות

הסתמכה על התקציב של ה-2%.

השנה קוצצו כ-20,000 שייח בתקציב השוטף. הרבה מאוד תוכניות עומדות

במצב של הפסקה בשל הקיצוץ ולא יוכלו לצאת לפועל. צוות ההיגוי ישב וחשב מה

אפשר לעשות ועל מה לוותר. בשל הקיצוץ היו ויתורים קשים גס בחינוך גם ברווחה

וגם בפרוייקט נוער בסיכון.

במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2003 הדגישה הגבי סאינה את התוכניות להעמקת

-7-

הטיפול בצמצוס הפשיעה בקרב בני הנוער בגילאי 12 עד 18 וכן הטיפול ההיקפי במגזר

הבדואי.

חבר מועצת העירייה מר אופיר כהן: מבקש לציין בפרוטוקול כי לגבי קיצוצ בפרוייקט

"יאומ*י יש התחייבות 4 שנתית לא רק של כספים אלא התחייבות להורים, אסור

להעמיד בספק דרך שהתחילה עם הורים, תלמידים ולמערכת - אסור שהתבצע קיצוצ

בפרוייקט זה. כמו כן מבקש לציין שחברי מועצת העירייה לא שותפים השנה בדיונל

התקציב ולא מוזמנים לישיבות - מוחה על כך.

ראש העיר מר בצלאל טביב: ציין כי לגבי פרוייקט ייאומציי נכון שבהצעת התקציב יש

כוונה לביטול הפרוייקט אולס הנושא *ובא לאישור המליאה והיא זו שתחליט.

יחד עס זאת, אחת המטרות של הקרן שהוקמה באמצעות מר גירי הימן היא גלוק

כספים גם לפרוייקט ייאומציי שכן הוא רואה בקיום הפרוייקט חשיבת רבה. כמו כן

מכספי הקרן נוסף פרוייקט חדשני ייתפניתיי, אומץ ליסודיים.

בכל מקרה הנושא יובא לאישור המליאה במסגרת התקציב.

להערתו של חבר מועצת העירייה, מר איתן מיכאלי, לגבי ריבוי פרוייקטיס מוכן להביא

זאת לחשיבה נוספת בדיוני ישיבות המינהלת וישקלו כל השיקוליס המתאימים.

חבר מועצת העיריה מר דודי אוחנונת: אחרי 3 שנים שהושקעו כספים בכל התוכניות

במסגרת התקציב של 2% מבקש לקבל משגית דוייח מסכס מה השתנה בערד ב- 5

השנים, מה היו השינויס בין ערד שלפני 2% והיוס.

נערך דיון בו השתתפו: בצלאל טביב, שגית סאינה, אופיר כהן, איתן מיכאלי, דודי

אוחנונה, יהודית גלנץ, אבינועס ורבנר, הלל שכנוביץ, איציק בנישתי, משה חתוקה,

גבי בחן.

נערכה הצבעה לאישור התוכנית

בעד נגד נמנע

בצלאל טביב איראידה גרנדה איתן מיכאלי

הלל שכנוביצ

איציק בנישתי

ליאורה גיטיס

אופיר כהן

דודי אוחנונה

יובל שחף

פלורי שטרלינג

חבר מועצת העירייה מר גבי בחן לא השתתף בהצבעה.

.8-

חבר מועצת העירייה מר מוטי גרוס לא נכח בדיון ובהצבעה.

החלטה מס' 2326/2003

מליאת מועצת העירייה אישרה את תוכנית העבודה של המינהלת העירונית לצמצום

הפשיעה לשנת 2003.

ראש הער מר בצלאל טביב: הודה לכל העוסקיס במלאכה, נעשית פה מלאכת קודש.

תודות לכל השותפים שלנו הרווחה, החינוך, המשטרה, מתנייס, בתי ספר, ועד ההורים,

חברי מליאה, בית ספר יטיייב, מועצת תלמידים, יימצילה'' והרשות למלחמה בסמים ,

לרכזת שגית סאינה ולצוות עובדיה.

הצעה לסדר היום של חבר מועצת העירייה מר איתן מיבאלי:

דרכי הטיפול וההמתה של כלבים עייי השרות הוטרינרי.

חבר מועצת העלרייה מר איתן מיכאלי: מציין כי הוא מלווה את כל הארגוניס

העוסקיס בבעלי חיים בערד מזה מספר שנים ונוצר לדעתו ויכותח בינס לבין העירייה

ובינס לבין הוטרינר.

הויכוח הוא על דרך ההרדמה. במכתבה של דייר דגנית בן דב ,הממונה על פי חוק צער

בעלי חיים במשרד החקלאות ופיתות הכפר השירותים הוטרנרים, היא מפרטת את

הדרך המאושרת להמתת בעלי חיים.

בערד מקובלת השיטה של הזרקה ישירות ללב ללא הרדמה והעמותות מבקשות

להגיע להסכמה על שינוי השיטה.

מבקש שנקבל התלטה שתקנות צער בעלי חיים מחייבות אותנו במדיניות.

הוטרינר העירוני דייר ?וי שמחון : לא ידוע לו על סכסוך בינו לבין העמותה.

מציין כי יש ערמות של הצעות חוק שמחכות מספר שנים ולא מגיעות ליישוס וכשהן

מגיעות הן מגיעות שונות מהצעה המקורית, כמו כן כל זמן שלא אושרה שוס תקנה,

הוראה, או הנחיה, כל ביצוע שמבוצע שלא בניגוד להוראות החוק אין בו שוס פטול.

חבר מועצת העירייה מר איתן מיכאלי: מבקש לקבל החלטה לבקש מוטרינר העירייה

להכנס לדו שיח עס משרד התקלאות שיגבש עמדה מול עמדת העמותות לבעלי חיים.

מנכי'ל העירייה מר אבינועם ורבנר: מציין כי הוטרינר העירוני, דייר יוסי שמחון, הוא

איש המקצוע, הוא המוסמך מטעמנו ומקבל הנחיות מהשרותים הוטרינרים ויש לו

אמון מלא בדרך ביצוע תפקידו.

ראש העיר מר בצלאל טביב: מציין כי דייר יוסי שמחון הוא בעל האחריות לעניין

והעירייה סומכת על שיקול דעתו הנשענת על תקנות החוק.

אישור פרוטוקול מליאת מועצת העירייה מסי 53 מיום 11.12.2002.

החלטה מס' 2327/2003

--

מליאת מועצת העירייה אישרה פה אחד פרוטוקול מועצת העירייה מס 53 מיוס

2.

אישור פרוטוקול וועדת כספים מסי 40 מיום 6.3.2003.

חבר מועצת העירליה מר אלתן מיכאלי: מבקש להתייחס לסעיף 16 בפרוטוקול:

ייאישור הקצאת סכום של 250,000 שייח מהקרן לעבודות פיתוח להרחבת בית העלמין"

בישיבת וועדת הכספיס היתה התניה שאמרה שההקצבה של 125,000 שייח למועצה

הדתית, בנושא פיתוח בית העלמין, תהיה בתנאי שהמועצה הדתית תחתום על

התחייבות שאס יהיה דיון בהתחשבנות בין העירייה למועצה הדתית על חובות עבר,

הכסף הזה ינוכה מכל חוב שהמועצה הדתית תטען לו.

סגן ראש העיר מר איציק בנישתי לקח על עצמו לבדוק את הנושא.

מכוון ושמע מסגן ראש העיר, מר איציק במישתי, שמר חיים טובים מסרב לתתום הוא

מציע לבטל את ההקצבה של 125,000 שייח למועצה הדתית בנושא פיתוח בית העלמין.

לדעתו אנחנו משחיתים את המערכת. אנחנו מרגיליס את כל המערכת הדתית שאפשר

לעבור על כל חוק ועיריית ערד אתר כך תשלס ועוד תתן פרס.

לדוגמא: הקרוונים ברתי שמעון - אחרי שהונחו שלא כחוק, אחרי שנחתמה התחייבות

לא להשתמש בהם, השתמשו בהס והגישו לעירייה את החשבון על המנוף וראש העיר

הוביל את המהלך לאשר. ועכשו הונח קרוואן אחר.

כל המערכת של ניהול הכספים וניחול אישורי בניה מול מוסדות דת מתנהלת שלא

כחוק. מתנגד להקצבת כל סכוס מבלי שתהיה התחייבות של המועצה הדתית.

לגבי סעיף 18 בפרוטוקול: יידיון בתקציב המועצה הדתית לשנת 2003 יי

. הפרוטוקול שהוגש עס התקציב מציג מצב שוא האנשיס שרשומים בפרוטוקול

שחיו בישיבה, לא כולס נכחו בפועל כך שממילא ההחלטה שלהם על התקציב אינה

תקפה. המסמך שהגישו כתקציב הוא מסמך שאין לו שוס משמעות.

ראש העיר סיכס עס 2 סגניו הלל שכנוביצ ואיציק בנישתי על איזה שהוא הליך בדיקה

לפיכך אין לאשר תקציב למועצה הדתית. שוקל לפנות לעוייד יעקב דנינו לבדיקתו אם

אין מקוס לבטל את אישורו להעברת כספים כי הדברים הוצאו שלא בתוס לב.

סגן ראש העיר מר איציק בנישת*:כל נושא המועצה הדתית נמצא עדיין בבדיקה ואין

כרגע סיכוס ,אולם לדעתו צריך לתמוך בהעברת 125,000 שייח לפיתוח בית העלמין.

סגן ראש העיר מר הלל שכנוביץ: תומך בהעברת 125,000 שייח למועצה הדתית מותנה

בפיתוח בית העלמין.

חבר מועצת העירייה מך גבי בחן: המועצה הדתית מזה חמש או שש שנים עובדת

באותה שיטח מגיעה למצב שיש רק מספר קטן של קברים ואז פונה לעירייה בבקשה

-10-

לפתרון הבעיה.

המועצה הדתית מקבלת מביטות לאומי כסף עבור פיתות התשתיות אך אינה מעבירה

הכסף למטרה זו אלא.פונה לעירייה בבקשה לעזרה בבניית קברים.

המערכת עובדת בשיטה שאינה ציבורית, אינה הגיונית וצריך להפסיק שיטת עבודה

זו.

זו מערכת שיקרית.

נערך דיון בו השתתפו: בצלאל טביב, הלל שכנוביץ, איציק בנישתי, איתן מיכאלי,

גבי בחן, דודי אוחנונה, אופיר כהן, אבינועס ורבנר.

נערכה הצבעה לאישור הפרוטוקול:

בעד נגד נמנע

בצלאל טביב גבי בחן 44-05

הלל שכנוביצ

איציק בנישתי

אופיר כהן

איראידה גרנדה

איתן מיכאלי - מסתייג מסעיף 16

יובל שחף

פלורי שטרלינג

דודי אוחנונה

החלטה מס' 2328/2003

מליאת מועצת העירייה אישרה פרוטוקול וועדת כספים מס' 40 מיום 6.3.2003

חבר מועצת העירייה מר איתן מיכאלי מסתייג מסעיף 16 בפרוטוקול.

הצעה לסדר היום של חברת מועצת העירייה הגב' איראידה גרנדה:

הצורך בפתרון כולל לבעיות דרי רחוב בערד.

דברי הסבר: בשנה האחרונה גיליתי בערד תופעה חדשה - אנשים חסרי בית, אשר

עוברים להתגורר ברתוב. רובס ככולם - דוברי רוסית. חלקם עברו את בתי הטוהר,

נגד חלקם האחר הוצאו צווי הרתקה מהבית, אך כל אחד מדרי הרחוב האלה

מעוניין לחזור לחיים תקינים ולעבוד לטובתו ולטובת החברה. אני נמצאת במגע עם

כל דרי הרחוב וכן עס מחלקת הרווחה, מנכייל העירייה, פיקוח עירוני, משמר אזרחי

ומתנדבים אשר עוזרים לי לספק את האוכל לנזקקים. לעניין מודע גם ראש העיר.

תודתי מיוחדת נתונה לחבר המועצה הרב אברהם קמינר - שבני קהילתו מאפשרים

לי לקחת מזון לדרי רחוב בבית-ספר יישובויי.

-11-

בשונה מהמצב במרכז הארץ, את דרי הרחוב של ערד ניתן עדיין לשקם. אך

הפתרונות החלקיים המיושמים עד כה - אינס מספיקים. התופעה עוד תלך ותחמיר,

ועל העירייה להיערך בהתאם. אני מציעה לראש העיר ולמועצה לגבש תוכנית

כוללת לטיפול בבעיה. אך את שלוש בעיות חייבים אנו לפתור באופן מיידי:

1 הבטחת הסדרים, אשר יאפשרו לדרי רחוב להתרחץ ולכבס את בגדיהם.

2 הבטחת הסדריס שיאפשרו לדרי הרתוב לצרוך מזון בתנאיס תברואתיים

סבירים (כולל גישה למקרר).

3 הבטחת הסדר לשמירת חפציס ומסמכים של דרי הרחוב.

חברת מועצת העיריה הגב' איראידה גרנדת: כבוד ראש העיר, רבותיי חברי המועצה

לפני כשנה ראיתי לראשונה בערד שתי קבוצות של דרי רחוב קבועים. קבוצה אחת

היתה גרה בפארק הרפתקאות בשני אוהלים, ובני הקבוצה השניה ישבו כל היוס

בספסלים ולנו בכל מקום מזדמן.

פנלתי למנכייל העירייה מר ורבנר, והוא אמר לי שמחלקת רווחה מודעת לבעיה ועושה

הכל למען פתרונה. עם כל הכבוד, לעניות דעתי, מר ורבנר הנכבד לא הבין את עומק

הבעיה. הוא סבר כי מדובר בתופעה ישנה שהיתה קיימת בישראל מאז ומעולם, וכי

ניתן להתמודד עמה בדרכים הרגילות. באותה דעה התזיק גם חבר מועצה נכבד מאוד

שסיפרתי לו על עניין. הוא הציע להעביר את האוהל של דרי הרחוב לבניין העירייה,

אל מול המדרגות המובילות ללשכת ראש העיר על מנת ליצור לח על העירייה.

דרי רחוב שראינו בערד זאת תופעה ובעיה חדשה ושונה ממה שהכרנו בישראל עד אז.

לא במקרה כל דרי הרחוב הם דוברי רוטית. הס מתדרדרים כתוצאה מהתפרקות

המשפחתות (לרוב משפחות מעורבות) כתוצאה מתהליך הקליטה באר>.

עבור האנשים האלה אלכוהול הוא לא המטרה, אלא האמצעי להתנתק איכשהו

מהמציאות העגומה. מבין שלושה עשר דרי רחוב (שלושה נשארו ברתוב עד היוס)

רק שניים היו יהודים. 10 מדרי הרחוב עברו את בית הסוחר הם נידונו בעוון אלימות

במשפחה. בגלל צווי הרתקה מהבית, הם שוהים בחוצות העיר.

פניתי לדודו שי והוא סיפק לדרי הרחוב הנודדיס מזון יבש. אני ומספר מתנדביס מפעם

לפעם בישלנו אוכל לאנשים האלה. חבר המועצה מר דודי אוחנונה הבין מייד את

חומרת הבעיה. ביחד פנינו למחלקת רווחה. לא ארחיב בתיאור העובדות על מהלך

הטיפול אציין רק שבסתיו 2002 לרוב חסרי דיור נמצא פתרון זה או אתר.

אדם אחד נשאר ברחוב משוס שלטענתו אף בעל דירה אינו רוצה לכרות עמו חוזה.

ואני מבינה את אותם בעלי הדירות היטב. אך לאחרונה הופיעו ברחוב עוד שני דרל

רחוב מהגל השני. ואני מכירה עוד כמה אנשים שיהפכו לדרי רחוב בעתיד הקרוב

כי הם איבדו את העבודה, שותים בלי סוף ובקרוב יגורשו מהדירה. אחד מהם יהודי

בודד בלי רקע פלילי.

- 12 -

אני נמצאת במגע בנושא זה עם כל דרי הרחוב וכן עס מחלקת רווחה, מנכייל העירייה,

פיקות עירוני, משמר אזרחי ומתנדביס אשר עוזרים לי לספק את האוכל לנזקקים.

לעניין מודע גם ראש העיר.

בשונה מהמצב במרכז הארץ, את דרי הרחוב של ערד ניתן עדיין לשקס. אך הפתרונות

החלקיים המיושמים עד כה אינם מספיקים. נכון, מתקיימים ישיבות, נכון, מחלקת

רווחה מודעת כיום לבעיה, אך הטיפול בה כרוך גם במגבלות ביורוקרטיות חיצוניות

רבות. פתרון כולל יבוא, אולי. אך איננו יודעים מתי כל זה יקרה, וכמח דברים עלינו

לעשות כאן, בישיבת המועצה, באופן מיידי.

1 הבטתת הסדרים, אשר יאפשרו לדרי רחוב להתרתצ ולכבט את בגדיהם.

2 | הבטחת הסדרים שיאפשרו לדרי הרחוב לצרוך מזון בתנאיס תברואתיים

סבירים (כולל גישה למקרר).

3 הבטחת הסדר לשמירת חפצים ומסמכים של דרי הרחוב.

אני אשמח לשמוע מה דעתס של ראש העיר וחברי המועצה.

לדעתי יש להקים צוות בינמחלקתי לטיפול בדרי הרחוב תוך שילוב פעיל ביותר

של פיקוח עירוני. גם לי יש כמה הצעות טכניות, ואציג אותס במסגרת הצוות הזה.

אחזור ואדגיש מדובר בתופעה, ולא במקריס חריגיס על העירייה להיערך בהתאם.

תודה על תשומת הלב.

הצעת החלטתה: מועצת העירייה מקימה צוות מיוחד לטיפול בדרי הרחוב. הצוות יכלול

מנכייל העירייה, שני חברי מועצה, ראש מחלקת רווחה, נציג פיקות עירוני. יוצע

להצטרף גם לנציג משמר אזרחי. על הצוות להציג למועצה תוכנית כוללת לטיפול

בבעיה. הסדרים בנושאיס הבאיס יש להפעיל תוך חודש ימים:

1. מקלחת ומכבסה לדרי הרחוב.

2 | הסדרים תברואתיים הולמים של צריכת מצון (כולל שימוש במקרר).

3 שמירת חפצים ומסמכים.

נערך דיון בו השתתפו: בצלאל טביב, איראידה גרנדה, יהודית גלנץ, איציק בנישתי, איתן

מיכאלי, אבינועם ורבנר, דודי אוחנונה.

החלטה מס' 2329/2003

חברי מועצת העירייה החליטו לקיים דיון חד פעמי בשיתוף מתלקת הרווחה, חברי מועצת

העירייה גבי איראידה גרנדה , מר דודי אוחנונה ומנכייל העירייה מר אבינועם ורבנר עיימ

לבדוק ולמצוא דרכי פעולה חדשות לטיפול בדרי רחוב.

ראש העיר מר בצלאל טביב: הודה למנהלת מחלקת הרווחה הגבי יהודית גלנץ, ולעוייס הגבי

- 13 -

אורית שמחון על השתתפותן בדיון.

9 הצעות לסדר היום של חבר מועצת העירייה מר דודי אוחנונה:

1 חוק עזר לחיוב אשפה דיון בחיוביס והצעה לחקמת וועדת חריגיס מקצועית.

2 חוק עזר לחתיוב שלטים דיון באופן החישוב ומתיר המינימום.

הצעח - איתחוד חישוב לכל עסק לכל השלטים.

0. הצעה לסדר היום של סגני ראש העיר מר איציק בנישתי ומר הלל שכנובי:

הקמת וועדה אשר תקיים דיון חוזּר לגבי התוקים העירוניים, ותביא המלצותיה

למליאת מועצת העיר תוך שלושים יום. על הוועדה לבדוק האם חוקיס אלה

באים כנטל שווה על סוחרי ערד ולא מהווים תוסר שיויון בין עסק למישנהו.

א. | חוק עירוני - אגרת פינוי אשפה.

ב- | חוק עירוני - אגרת שילוט.

חבר מועצת העירייה מר דודי אוחנונה: בתקופה אחרונה עלו בעיות רבות בכל נושא

חיובי חוק עזּר אשפה שאושר בשנת 2001 והגביה החלה בשנת 2002 ובחוק עזר שלטים

שנעשה בו רענון והגביה החילה בימים אלה.

לגבי חוק עזר אשפת: עפייי חוק העזר החיוב חולק ל-3 קטגוריות של מחירים והמדידה

נעשיית לפי מטרים ,דבר שגרס לעסקיס שהס עתירי שטת להיות מחוייבים בסכומים

גבוהיט ללא כל קשר לכמות האשפה שהם מייצרים , דבר שהחטיא את המטרה.

למעשה חוק העזר קס לגביה של מי שמשתמש יותר באשפה הוא ישלם יותר ולא למי שיש

יותר שטת ישלס יותר.

יש מקומות קטנים שזורקיים אשפה בכמות גדולה *ותר מעסקיס גדולים וכמובן יש עסקים

שהצריכה והשימוש שלהס בדברים שגורמים לזבל הס *ותר גדוליס ממקומות אחרים.

יש לדעתו צורך להקים וועדת חריגיס שאליה יוכלו לפנות כל העסקים שחושבים שהם

מחוייבים בסכום גבוה. הוועדה צריכה להיות מקצועית בה ישתתפו נציגי מחלקת הגביה,

מחלקת התברואה וכן מציע שיהיה בה נציג של הסוחרים ,ללא זכות הצבעה, עיימ שיוכל

לראות שכל בקשה המגיעה לוועדה תידון ותהיה התלטה על איזה סכוס להעביר את אגרת

האשפה של אותו עסק אם בכלל.

חפניה תהיה עייי אותם עסקים שחושביס שגובים מהס טכום גבוהה.

לגבי אגרת שילוט: לדעתו יש להחליט שכל השלטיס של אותו עסק יהיו מחושביס באותו

מטרזי ומחוייבים עפייי המחיר שנקבע. אם לאותו עסק יש שלט בגודל של פתות ממטר מרובע

יחוייב במחיר מינימוס ואם יותר ישלס אגרת שילוט עפייי סהייכ השלטים שלו.

- 14 -

סגן ראש העיר מר איציק בנישתי: יש הרבה מאוד תלונות של תושבים לגבי התיובים

המופיעים בשני חוקי העזר אשפה ושילוט. הדבר יצר כל כך הרבה מחלוקות, כל כך הרבה אי

צדק ואי שיויון. לא יעלה על הדעת שמועדון המקבל מבנה מהעירייה ומשלם שקל בשנה עבור

המועדון , מקבל פטור מארנונה בשל פעילות קחילתית הנערכת בו, מתכנס פעם בשבוע או

פעם בשבועיים ומקבל לתשלוס אלף שקל לשנה עבור פינוי אשפה.

לדעתו יש מקוס להקיס וועדה או צוות חשיבה .

מציע הצעת החלטה האומרת: מועצת העיר תמנה וועדת שתקיים דיון חוזר בתחוקי העור

העירונייסם ותביא המלצותיה למליאת מועצת העירייה תוך 30 יום.

לגבי אגרת אשפה - על הוועדה לבדוק האס הגביה בעקבות חוקים אלו נעשיית על פי

קריטריוניס הרלוונטיס לסוג העסק , לכמות האשפה שהוא מייצר. ולקבוע קריטריוניס

לסיווג

עסקים.

לגבי חוק עזר שילוט - קביעת קריטריוניס מחודשים לגביה.

הוועדה צריכה להיות מקצועית ושישתתפו בה גס נציגי הסוחריס, נציגי התעשיה ונציג חברל

מועצת העירייה.

סגן ראש העיר מר הלל שכנוביץ: החוק כפי שהוא נוסח מחטיא את המטרה יש לדעתו

לבצע שינוי הנוסח ולא טיפול בתריגיס בלבד.

הקמת וועדה תביא בצורה מחירה לשינוי ההגדרות כך שלא יכנסו בה גופיס שלא מייצרים

אשפה ולא מהווים מעמסה על שרותי העיריה ובכך למנוע להטרדה ועוגמת נפש לאותם

מוסדות שפועלים למען הציבור.

מנכ''ל העירייה מר אבינועם ורבנר: עיימ לבצע שינוי בחוקי העזר אפשר אומנם להקים

וועדה אך צריך להבין שמשך הזמן הנדרש עד לאישור החוק הוא כשנתיים.

בטווח המידי מסכים עם כל הדוברים ששני חוקי העזר יצרו הרבה בעיות.

לגבי חוק עזּר שילוט - חושב שיש מקוס לעשות בדיקה משפטית האם ניתן לפרש את לשון

החוק בדרך אחרת שתהיה מתאימה לכוונת המחוקק.

לדעתו על מנהל מחלקת התברואה , מר יוסי שמחון, לערוך בדיקה יחד עס היועצ* המשפטי

מתוך כוונה להתאיס זאת לרוח החוק ולא לשון החוק היבש.

לגבי אגרת אשפה - אין בעיה לגבי האגרה המחוייבת לעסק שיש לו מכולח משלו . הבעיה

נוצרת כשיש מכולה משותפת לכמה עסקיס והקריטריון היחיד הוא מהות העסק וגודל העסק

באופן טבעי, בדרך כלל גודל העסק משפיע על כמות האשפה ,גם מהות העסק מהווה

קריטריון.

בדרך חישוב זו חשבנו שיהיו מספר תלונות הנובעות מאי התאמה של קריטריונים , אולס

בשל התלונות הרבות שהתקבלו יש לדעתו לנסות ולשנות את הקריטריונים.

- 15 -

נערך דיון בו השתתפו: בצלאל טביב, איציק בנישתי, הלל שכנוביץ, דודי אותנונה,יובל שטנדל

יוסי שמחון, אופיר כהן, פלורי שטרלינג, אבינועס ורבנר.

החלטה מס' 2330/2003

חברי מועצת העירייה התליטו :

לגבי חוק עזר אשפת : תוקם וועדה לבדיקת הקריטריוניס. חברי הוועדה יהיו: דודי אוחנונה

איציק בנישתי, הלל שכנוביץ, נציג מחלקת הגביה, נציג מחלקת התברואה ונציג הסוחרים.

לגבי חוק עזר שילוט: תובא חוייד של היועצ המשפטי לנושא לישיבת המליאה הבאה.

1. אישור הקמת וועדת שימוע לפיטורין.

ראש העיר מר בצלאל טביב : מציין כי במסגרת תוכנית ההבראה יש להקים וועדת שימוע

לפיטורין.

כחברי הוועדה הוא מציע את חברי מועצת העירייה גבי פלורי שטרלינג,דודי אוחנונה

וצבי שמואלי שהביעו את הסכמתס.

החלטה מס' 2331/2003

חברי מועצת העירייה אישרו הקמת וועדת שימוע לפיטורין.

חברי הוועדה הס : חברי מועצת העירייה גבי פלורי שטרלינג, מר דודי אוחנונה

ומר צבי שמואלי.

בכבוד רב,

בצלאל טביב

ראש העיר

(מליאה 03) - מליאה 57 \\-096/9\0018\0018ו\:1