החלטות בעררים 13/13 8/14 12/15 6/16 4/17 מתאריך 08.03.18

א

10

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית עררים 13/13; 8/14; 12/15ן 16/16

117

שליד עיריית ערד

בעניין שבין: עמיגור ניחול נכסים בעי'מ

ייהעוררתיי

- 3 ג -7ד-

מנהלת הארנונה בעיריית ערד

'יחמשיבה'י

החלטת

עוייד ורו'יח ארז בוקאי - יוייר הועדת

ר ובדתי

עררים מאותדים לעררים לשנים 2013, 2014, 2015, 2016 ו-2017.

הנכס נשוא העררים המאותדיס משמש כבית אבות.

תלק מן השטחים הציבוריים בנכס יוחסו לדיירים.

ערר זה עניינו יתרת השטחים שלא *וחסו לדיירים בשטת של כ- 800 מייר.

טענות העוררת

מנלתוח חתשריטים. חמצייב וכן מטבלת חמשיבה שניתנה לראשונה במועד חדיון, ולטענת העוררת רק לאחר

קבלת הנייל וניתוחו היה ניתן להבין התיק לאשורו, עולות הפלוגתאות חבאות:

התיוב שחושת עייש עמיגור חינו: 349.49 מייר קומת מרתף. 369.88 בקומת כניסה וכולל שטחים של מועדון, חדר

ביטחון, חדר חשמל, משרדים וכניסה מקורת צמודה. ו 86 מייר עליית גג.

קומת מרתף- ניתן לראות מטבלת המשיבה כל שטח של 349.49 מייר של קומת המרתף חויב כולו על עמיגור.

קומת המרתף שימושח הינו מקלט לשעות חרום עבור דיירי הבית.

לטענת העוררת, בחתאם לפסיקה חרי שיש לתלק שטת זה בין סך דיירי חבית כפי שעשתה המשיבה עם שטתי

המעברים בקומות.

קומת כנמסה - המדובר בכניסה סגורח ומקורה משמשת את סך דיריי הבית וחיא שטח משותף לכל דבר ועניין.

לגבי שטח המועדון, לטענת תעוררת על פי חפסיקה שטת שצריך לחיות מחיותט לדיירים. בהתאם ולאור מדידה

של המודד של העוררת חרי רק משרד אם בית וחדר אתזקה צריך להיות מחוייב עייש עמלגור

.1

.2

.3

ג.

4

ד.

.15

6

7

.8

9

.20

1

1

קומת גג- מדובר בחדר מעליות וחדר מדרגות. לטענת העוררת חמשיבה לא היתה צריכה לתייב בגין שטח זת

שעה שאת כל חדרי המדרגות והמעליות בנכס תייבה תדיירים.

לטענת העוררת, יש להתייחס אל בית אבות כאל המדובר בבית מגורים לכל דבר ועניין. האלמנט חיתידי אשר

אינו נכלל בבית מגורים ואשר ניתן להתייחס אליו בסיווג שונח ונפרד הינו החלק בו משתמשים עובדי בית

האבות והמשמש כמשרדיו כחדרי עזר להם בלבד ללא כניסה או אפשרות כניסה לדייריס עצמם.

בהתאס מתבקש על ידו העוררת לחייבה בארנונה רק בגין חדר אם בית וחדר אחזקה בגודל של כ 15 מייר

טענות המשיבה

לטענת המשיבח, השטתים שבמתלוקת, תינם שטחים המשמשים למשרדים, תדר חשמל, מרתף סגור ועליית גג.

לטענת העוררת, השטחים שמבמתלוקת אינם משמשיס את חדיירים אלא מחווים שטת תפעולי של חמבנת.

שנת השומה 2017

ביחס לשנת חשומה 2017 טוענת המשיבה, טענה מקדמית לפיה יש לדחות את הערר על הסף, מחמת איתור

בהגשתו.

לבקשת החיימ התבקשו הצדדים לתשלים את טיעוניחס בכתב לעניין האיחור בהגשת הערר לשנת 2017 שכן

טענות המשיבת לעניין חיו לאקוניות, וחעוררת ככל לא התייתסה לנושא זה בסיכומיה. וכך נעשח.

לטענת חמשיבה ההשגה חנושאת את התאריך 7 התקבלה במחלקת הגבייה בתאריך 30.1.2017 מענה

להשגה ניתן ביום 26.3.2017. ערר (פנייה) התקבל בתאריך 7,. מענה לערר נשלח בתאריך 16.7.2017 בו

טוענת המשיבה כי העוורת לא עמדה בזמנים חקבועים בסעיף 6א) לחוק הרשויות חמקומיות (ערר על קביעת

ארנונה כללית), התשלייו-1976, (לחלן :*י החוקיי) הקובע כי ייהרואח עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על

תשגתו רשאי, תוך שלושים יום מיוס שנמסרה לו התשובה, לערור עלית לפני ועדת ערר."

המשיבח מצביעח על כך כי העוררת הגישה את הערר באיתור של חודש וחצי וזאת לשיטתה ללא טעם סביר

ומוצדק מדוע.

חמשיבה סבורח כי אין לחתלר את הרסן ולחרשות לכל בעל דין לנחוג בתקנות כאוות נפשו. לאור האמור, מכיוון

שהעוררת לא עמדה בסדרי הזמניס הקבועים בחוק, ללא כל הסבר מוצדק ומנית את הדעת יש לדחות את הערר

על חסף.

העוררת מצידה מסכימה כי הערר נשלת בחודש ותצי איחור.

העוררת מפנה לפסיקה ממנח עולת לטענתה כי בפסקי דין רבים נוספים כי המטרה להגיע לחקר האמת גוברת

על כללי פרוצדורח וסדרי דין.

לטענת העוררת, המחוקק לא קבע שוס סנקציה על הגשת ערר באיחור ( בעוד כאשר המתוקק רצה לקבוע

סנקציה כזו לדוגמה באי מענה להשגה וכקוייב ידע לעשות ואת חיטב). לפיכך, לטענתה, מתבקשת הועדה לאשר

הגשת הערר אף לשנת 2017.

ה.

.3

1

5

.6

.7

.8

.9

.0

דיון - שנות השומה: 2013-2016

בפסק חדין שבענין עייא 7975/98 אחוזת ראשונים ואח' ני עיריית ראשון לציון, נכתב כל:

"על םי החוק, התקנות והפסיקה, קביעת סוג תנכס נעשית על פי השימוש בו. לפוכך יש לבחון את השימוש

בנכס תנדון.

בחינת התשתית העובדתית שנפרשה לעיל מעלח, כי יש לראות את הנכס ב''מתקן רב תכליתיי' בעל שימושיס

מגוונים, כאשר תכליתו, ייעויו והשימוש חעיקרי בו, הוא למגורים של אוכלוסיה מבוגרת.

בכל שמדובר בדירות המגורים, נקבע, כי דירות אלה מותאמות לדיירים עצמאלים תפקודית, בריאותית

ונפשית, וכי הדיירים מנהלים בדירותיהם חיים רג'לים ונוהגים בדירות מנהג דיירים. לפיכך, על פי המבחנים

הנקוטים בידינו, שהשימוש הוא העיקרי שבהם, יש לסווג את דירות המגורים והשטתים הנילווים לתם באופן

טבעי, שתיו נחשבים בשטחים נמלווים לבנין מגורים מאותו סוג המעניק שירותים דומים לדייריו, כ''בית

אבות'' שהוא '/בית מגורים'' המשמשי למגורי אוכלוסית מבוגרת"י. (הדגשות לעיל ולחלן - אינן במקור).

עם זאת, בעניין אחוות ראשוניס עס זאת נקבע, כי לא כל חלקיו של הנכס מחווים בחכרת חלקים נלווים למחות

חמרכזית של הנכס ולמימוש תכליתו כייבית מגוריםיי ולא בהכרת קיימת זיקה בין חיתידות השונות או איזו

מחן לבין יחידות חמגורים המחוות את התכלית המרכזית של הנכסיי, לפיכך הותזר חתיק לבית-משפט המחוזי

על מנת שיתר חלקי הנכס יסווגו ויקבע מי ה''מחזיקיי בחם לצורך תשלום הארנונה.

חמבחן שנקבע בענין ייאחוות ראשוניסיי ישים בענייננו תואיל וגם במקרח שבפנינו מדובר בייבית מגוריםיי

המשמש למגורי אוכלוסיה מבוגרת, ויחידות הדיור בחן עסקינן הינן יתידות דיור נפרדות שחדיירים מחזיקים

בחם, ועל כך יש להוסיף את השטתים חנילווים להם באופן טבעי.

עולה מן האמור כי את הנכס נשוא העררים חמשמש כבית אבות, יש לבדוק באופן דומה לבית מגורים רגיל.

בתאריך 16.1.2018 קיימח הוועדה דיון בנושא. מחדיון עולה כי השטתיס במתלוקת לא חיו ברורים לעוררת.

במועד זה ניתנה לעוררת טבלח מהמשיבת אשר מפרטת את השטחים שבמתלוקת בכל קומח וקומח בנכס. לאור

המחלוקת העובדתית בתיק החליטח הוועדה לקיים סיור בנכס על מנת לעמוד מקרוב ובאופן בלתי אמצעי על

חשימושיס בשטתים שבמחלוקת. הוועדה איפשרה לעוררת ולמשיבה להגיש סיכומיס בכתב, וכן לחתייחסי

לטבלת השטחים שבמחלוקת. התייחסות זו לשטחים שבמתלוקת אינח מהווה לדעתי הרחבת תזית מטעם

העוררת, כפי שטענח המשיבת בדיון - אך לא פירטה בסיכומים שלא הוגשו מטעמה, אלא משמשת לתיתום גדר

המתלוקת שבין הצדדיס וככלי לבירור האמת.

בתאריך 8 קיימה חוועדה סיור בנכס. בקומת המתרף מצויים שני מקלטים. בקומת הכניסה קייס

מועדון דיירים, מסדרון כניסה משותף, ומשרד וחדר אב בית. בקומת חגג קיים 2 מתקני מעלית.

מחתרשמות הוועדה, המרתף המשמש כמקלט, עשוי לשמש אך חדיירים בנכס. המקלט הינו ריק מכל חפץ או

שימוש בידי העוררת. נראח כי באופן טבעי שטחים אילו חיה הנכס בית מגורים, היו מסווגים כשטתים נלווים

לבית המגוריס. לא למותר לציין כי מבנח שימש בעבר הרחוק כבית מגורים, וברי כי שטחי חמקלטים שימשו בו

כשטחים נלווים לבית המגוריס. עצם שינוי חייעוד לבית אבות, אינו אמור לשנות ממסקנח זו.

באופן דומה, החיוב בגין חדרי המעליות צריך לחיות מסווג כשימוש נלווה למגורים, כשס שחדרי מעליות בבניין

מגורים יסווגו באותח דרך. בנוסף מעבר לנדרש, לא נוכתתי לדעת כי שטת הגג משמש את העוררת או את

הדיירים.

1

.2

.3

4

.4

.5

.6

.7

.8

.9

מועדון - במתחס זת מתבצעות פעולות חברתיות ותרבותיות של דיירי בית האבות. לא מוגשות במקוס ארותות,

והמקום אינו פתוח לציבור הרתב. אין לסווג שטחים אלו כשטחים מסחרלים אלא כחלק בלתי נפרד מפעילות

בית האבות. לפיכך, חתיוב בגין המועדון צריך להיות מסווג כשימוש נלווח למגורים.

משרד וחדר אב חבית -- העוררת בטכומיה מבקשת לחייבה רק על רכיב זח כרכיב מסחרי. אציין כי קיימת גישה

שהוצגה בפסיקה לפיח משרדים המשמשמים לנלהול שוטף יחו מחוייבים כשימוש נלווח למגורים ואילו משרדי

שיווק יחיו מחויביים כשימוש מסתרי (ה'יפ 85/98, אחוזת ראשונים ואחי ני עיריית ראשון לציון). בבעניינו לא

הוכת מח היקף השימוש המסחרי ומה חיקף השירות לדייריס חניתן במשרדים. כמו כן, העוררת ציינה

בסיכומיח כי יש לחייבה ברכיב וה על בסיס מסחרי. לפיכך, אציע לחייבה על בסיס מסחרי על שטת זה

לסיכום, אציע לקבל את העררים לשנים 2013-2016 ולקבוע כי יש לחייב את השטחיס המשותפים שבמתלוקת

לדיירי בית חאבות, ולקבוע כי העוררת תחיה מתוייבת רק בעבור שטתי חמשרד שבקומה הראשונת.

שנת השומה 2017

אין מתלוקת עובדתית בין הצדדיס כי הערר לשנת 2017 הוגש באיחור.

כאמור, ביחס לשנת השומה 2017 טוענת המשיבה, טענח מקדמית לפיה יש לדחות את הערר על חסף, מתמת

איתור בהגשתו.

בדיני המס בכלל ובדיני הארנונח העירונית בפרט קיימת חשיבות לעמידה בזמנים ואת כדי להבטית את

הוודאות וחיעילות הנדרשות הן לנישומים וחן לעיריות.

בעעיימ 3440/12 עיריית אשדוד ני מכשירי תנועה בעיימ נקבע כי סעיף 4 (א) לחוק הערר קובע למנהל הארנונה

פרק ומן קשיח של 60 יום למתן תשובה לתשגה. בסעיף 4 (ב) נקבע כי פרק זמן זה ניתן להארכח רק במקרים

מיוחדים, ואף זאת רק לתקופת של שלושים ימיט נוספים ובהתלטה של ועדת הערר הפועלת על-פי התוק. כאשר

אי-עמידה בפרק הומן הסטטוטורי שנקצב למתן תשובה מובילה לסנקציח חריפה -- הת*יחסות להשגח כאילו

התקבלה - ללא שיקול דעת נוסף, כדלקמן:

...יש לייחס משקל רב לחשיבות הנודעת למתן תשובות במועד להשגות בתחום הארנונה, על מנת לתרום

לתכנון תכלכלי של פעולותיהם של הנישומים, ובעיקר כאשר הדעת ניתנת לאוםי העתי של האונונה (שהיא

תשלום בגין תקופת מסוימת) המחייב את סיום ההתדיינות בקשר אליה בתוך תקופה קצרה *חסית. גם עיון

בהיסטוריה החקיקתית של חוק הערר תומך במסקנה כי תכליתו הייתה להבטיח קיומו של מנגנון יעיל ומהיר

עבור האזרח לבירור סכסוכים שתינס עובדתיים במהותם.'י

ראח גם עיימ 7766/16 עזרא אילן הניה ני מנחל מעיימ תל אביב 2 בו בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בקשה

למתיקת ערעור על הסף עקב איחור של ארבעה חודשים בהגשת הערעורים לבית חמשפט, שס קבעה כבי

השופטת סרוסי כי:

*'כנגד הזכות החוקתית השמורת לבעל דין לקבל את יומו בבית המשפט, עומדת חובתו הבסיסית, חן כלפ? בית

המשפט וחן כלפי בעלי הדין האחרים, לקבל על עצמו את עולו של בית המשפט, החלטותיו, ואת סדרי הדין

שבלעדיחם לא ניתן לקיים הליך שיפוטי תקלן.''

באופן דומח ראה פסיקת בית המשפט המחוצי בבאר שבע בעיימ 14 /365 עאדל אבו עראר ני פקיד שומת בייש

אשר דחיית ערעור על הסף לאור איחור בחגשת ההשגה ובהגשת הערעור

.1

2

3

כאמור, בפסיקת דיני המס בשנים האחרונות ניתן משקל של ממש לעמידה בלותות זמנים ואת תוך כדי העדפת

סדרי זמנים וודאות אף על חשבון ערכים אחרים של מערכת חמס. זאת ניתן לראות בנושא התיישנות. יפים

לעניין זה דברי בית חמשפט העליון בעניין עייא 805/14 ינקו ולייס אחזקות 1996 בעי/מ נ' פקיד שומח חולון:

יימהתפתחות ההלכה אשר פורטה לעיל, עולה כי הקו המנחה בפרשנות סעיפי התתיישנות בפקודה הוא בי

תכליתם לצמצם את התקופה שבה מצוי הנישום בחוסר ודאות לגבי שומתו ביחס לשנת מס מסוימת, וזאת על

דרך של יצירת מועד אשר עד אליו חייבת להתקבל ההלטת פקיד חשומה. על מועד זה להיות מוגדר בבירור, כך

שלוכל הנישוס להסתמך עליו באשר חוא מכלכל את צעדיו העתידיים.יי

*ייודגש, כי בעוד תכליתם של סעיפי ההתיישנות בפקודת היא לצמצם את אל הוודאות של הנישום, הרל

שהאמצעי להגשמת תכלית זו מתמקד בפקיד השומה. לשם הגשמת תכלית הוודאות, ההסדר שנבחר קובע

מסגות זמנים קשיחת וברורה שבה חייב פקיד השומח לעמוד, אחרת תופעל הסנקציה של קבלת השומת

העצמית או קבלת ההשגה מבלי לבחון אותן לגופן- הסדר זה מבטא העדפה של ערך הוודאות בערך מבריפ,

וזאת אף על חשבון ערכים אחרים של מערכת המסיי

'יהתכלית העומדת ביסוד סעיפי ההתיישנות בפקודה מחייבת הצבת גבולות ברורים - אף אס לעתים אלו

עשויים להיות שרירות?ים"י

לטעמי ניתן לגזור גזירה שווה מהפסיקה בדיני המס לעניקן התלישנות, המצביעה על ההשיבות שבעמידה בלוחות

חזמניס הקבועים בתקיקה.

בענייננו, אני סבור, כי כשם חמשיבה מחוייבת לעמוד בומנים לפי החוק, כך באופן דומה חמישומים צריכים

לעמוד בזמנים, וכי חסנקציה בקשר לא עמידה בומנים אמורה לחיות דומה. כשם שלנישוט יש זכות לתכנן את

פעולתו, כך למשיבה, יש זכות לתכנן את תקציבה ואת תתזיות הגביה שלה מהן נגזרות פעילותיח. שעה שלא

הוגש ערר במועד, חמשיבה יכולה לחניח כי חנושא אינו נתון במתלוקת.

אמנם, ניתן לטעון כל חמשיבה חיתח אמורח לדעת, כי הנושא נתון במחלוקת, הן לאור הגשת העררים לשנות

השומח הקודמות והן בשל הגשת ההשגה. יחד עם זאת, אין מצופה מחמשיבח לחיכנס לנעלי כל נישום ולחעריך

מה חוא אומד דעתו. המבחן שנקבע בתוק חינו ברור וחד , ומשרת את היעילות והודאות הדרושיס בדיני

הארנונה העירונית לטובת כל הצדדים.

5

אמנם, התוצאה של דחיית ערר על הסף חינה קשה לנישום הספציפי, אך על ועדת הערר לראות את התמונה

המערכית המלאח. יצויין, כי חעוררת לא סיפקה טעמים מלוחדים לאיתור במועד הגשת הערר, כך אף אס חיתה

סמכות לוועדת הערר להאריך את המועד להגשת הערר (וקיים דיון בפסיקת האם קיימת לוועדה סמכות שכטו),

לא ברור על סמך אלו טעמים מיוחדים וחריגים חיתה מאושרת בקשת הדתייה, ככל שזו היתה מוגשת בומן.

זאת ועוד, נוסח הערר לשנת 2017 הינו דומח לעררים הקודמים, כך שלא ברורח סיבת האיתור בהגשתו. טענת

העוררת שנקראו בין חשורות בסיכומיח לעניין האיחור בהגשת הערר, עיכוב בדיון בעניינה, בשל העדר העדרה

של וועדה ערר, אינה רלוונטית לעניין מועד חגשת הערר. כמו כן, המצאת טבלת תישוב השטחים על ידי חמשיבה

במועד חדיון בערר, אינח יכולה לשמש טענה לאלחור. ראשית, טענה זו נטענה רק כעת, ולא כטעם לאיחור

בהגשת הערר. שנית, וועדת הערר איפשרה לעוררת לקבל את טבלח זו, ולחתייתס אליה בסיכומיה, והיתה ערה

לטענותיה לגופו של עניין כאמור בהתלטה לשנות השומח 2013-2016.

לאור האמור, אציע לדחות את תערר לשנת 2017 על הסף.

בנסיבות העניין אציע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

מך אבהרם מלול, משפטן חבר ועדת

1. אני מסכים.

מר אריה קליין, חבר ועדת

2. סיירתי בנכס יחד עם חברי וועדת ערר והצדדיס, התרשמתלי שטענת העוררת נכונה בנוגע לשטחיס אשר

אינם משמשיס לפעילות עסקית של הנהלת עמיגור,

3 בנוגע לערר לשנת 2017 אני מסכים כי צריך לדחות את הערר בגלל האיחור בחגשת.

החלטת

1. לאור האמור לעיל, הוחלט לקבל את העררים לשנים 2013-2016, פרט לשטח המשרד ואב הבית אותו

תמדוד המשיבה (תחליב את העוררת בגלנו בהתאם.

2 הערר לשנת 2017 נדחה על הסף.

3. בנסיבות העניין לא נעשת צו להוצאות.

החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בבבאר שבע בתוך 45 ימים ממועד

המצאת ההחלטה לצדדים.

ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של עיריית ערד.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתן חיום כי/א באדר תשנייח, 8/3/2018

עוייד ורו''ח ארז בוקאי מר אריח קליין מר אברחם מלול ,משפטן

ויר ועדת ערר חבר ועדת ערר חבר וועדת ערר

9%] ,