החלטה ערר 4/16 מתאריך 03.05.18

עיר
ערד
ועדה
ועדת ערר
קטגוריה
ועדת ערר
תאריך
03/05/2018
מקור
הקובץ המקורי באתר ערד
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

בפני ועדת הערר לענייני ארגונה כללית ערר 14/16

שליד עיריית ערד

בעניין שבין: | חיים דן איינפלד

'יהעורריי

-:ג ג ד.

מנהלת הארנונה בעיריית ערד

*יחמשיבתיי

החלטה ביניים בבקשת לת וועדה.

בתאריך 3.5.2018 נערך דיון בעניינו של העורר, שעניינו טענת המשיבה לשימוש עסקי בדירת מגורים.

העורר לווה על ידי רב הקהילה, חרב ביאלטסטוצקי.

זומון לדיון לעורר נעשה כדין. רק מספר ימים לפני חדיון הודיע בייכ העורר למזכירות כי הוא לא יכול להגיע לדיון

עקב אירוּע משפחתי שייתקיים בערב. לאחר שנשקלו הדברים בכובד ראש ולאור אילוצי *ומן הוועדה נדחתה

הבקשה. יצויין, כי הוועדה עשתה מאמציט להקדיס את הדיון על מנת לאפשר לבייכ העורר להשתתף בדיון וכך

נעשה, תוך השתדלות של תברי הוועדה אשר הגיעו מוקדס מהרגיל לדיון, וזאת על חשבון שעות עבודה של אחדים

מהס. העורר הודיע למזכירות כי הוא יגיע לדיון . כפי שהובהר בדיון: '' הבקשה הוגשה באיחור. כפי שהוסבר

בהחלטה -- ביטול בסמוך למועד הדיון פוגע בעבודת הוועדה. המזכירות הסכימה להקדיט את הדיון וכך נעשה.

יצויין כי בפני הוועדה ממתינים עשרות עררים לדיון וזאת בין היתר לאור אי התכנסות הוועדה בצורה רציפה

בשניס עברו. ביטול דיון בערר בסמוך לקלומו, לא מאפשך לומן עורר אחר, ומענה את הדין מעורריס אחרים. אילו

העורר היה מודיע למוכירות הוועדה עס קבלת הזימון כי בייכ אינו יכול להגיע מנסיבות אישיות, הייתה יכולה

המזכירות לזמן עורר אחר לדיון.

עוד טען בייכ העורר כי מאחר והוא קיבל את הייצוג זה עתה וטרס למד את התיק, מבוקש בזאת דחיה קצרה

ללימוד התיק וכן התארגנות לדיון. המדובךר בערר לשנת השומה 2016, שממתין מעל שנתייס ימיט לדיון, תמוח

כיצד רק מספר ימים לפני הדיון ביקש בייכ העורר ללמוד את התיק.

עוד נפנה להחלטות אתיקה מקצועית 145/4 של לשכת עורכי הדין לפיה '' עורך דין המייצג לקוח ואשר הגיש

בקשה לדחיית מועד הדיון, והדיון לא נדחה - חלה עליו חובה להתייצב לדיון, או לשלוח במקומו מחליף המקובל

על הלקוח."

עוד נציין את הנחיות בית המשפט העליון מיוס 5/1/2010 לפיו לא יורשו השופטיס לאפשר דחיית דיונים, ובפרט

דיוני הוכחות, למעט במקריס חריגיס שלא ניתן חיה לצפותס מראש. ברי כי מקרה של שמחה משפחית, אינו מסוג

האירועים חבלני צפויים.

10

.1

12

3

4

עוד נציין נוהל של בית המשפט העליון מיוס 22.4.2014 לפיו:

''6א. תכלל הוא כי דיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל.

לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד.'י

"6ג. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה ייתן דעתו לא ורק לנסיבות התיק בו מתבקש שינוי מועד הדיון, אלא

להשלכות הרוחב של דחיות הדיונים, כפי שפורטו לעיל .לפיכך, טעמים כגון שיקולי נוחות, השכמת הצדדים או

עומס עבודה (של עורכי הדין או של בית המשפט) לא יהוו, כבשלעצמם, עילה מספקת לשינוי מועד דיון.'

'ישה. בכל בקשה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא -כוחו, יבחן בית המשפט האם

ניתן היה להיערך מראש, ואם ניתן היה למצוא פתרון סביר שיאפשר את קיוט הדיון במלואו או בחלקו. זי

לעניין זה יפיס דבריו של בית המשפט העליון בעניין רעייא 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי:

''המקוה דנא מעלה על הפוק את הבעיה הכללית של בקשות לדחיית דיון, במיוחד כאשר הבקשה הינה על

דעתם של כל בעלי הדין. תכנון ייל וראוי של יומן בית המשפט מחייב קביעת מועדי דיו תוך מתן הודעה מספקת

מראש לכל המעורבים, בעלי הדין והעדים. יש כמובן לדאוג לכך שיומן המשפטים בכל יום שמיעה יהא מאוזן,

על מנת למנוע מצב בו היומן עמוס מידי מצד אחד או דליל מידי מצד שני, דחיות של דיונים מונעות ניצול מיטבי

של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת. כמו-כן, יש בדחייתם של דיונים כדי

להוסיף נטל מינהלי על מזכירות בית המשפט. הבעיה המרכזית בדחיית דיוניס הינה פגיעה ביכולת של בית

המשפט לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי. בעיה זו מחמירה ככל שהמועד בו מוחלט על דחיית הדיון סמוך

למועד שנקבע לשמיעה. ההסבר הוא פשוט: דחייתו של הדיון מותירה ''חור' או /'חלון'' ביום הדיונים, בשל כך

שלא ניתן לקבוע תיק אחר תחת התיק שנדחתיי,

..

"* ככל שמועד הגשתה של הבקשה קרוב ליוס הדיון, תגבר הנטייה שלא להיעתר לבקשה בשל אובדן הזמן

השיפוטי והשיבוש שעלול להיגרם לתיפקוד בית המשפטיי

יצוין כי המשיבה לא היתה מיוצגת על ידי עורך דין מהמחלקה המשפטית, כך ששני הצדדים בדיון לא היו

מיוצגיס, כך שאף מבחינה זו לא היה יתרון לצד אחד על משנהן.

בסוף הדיון הועדה החליטה לצדדיס אפשרות להגשת סיכומיט עד ליום 17/5/2018 בשעה 12:00. לבקשת העורר

הוועדה העניקה לעורר ארכה של שבועיים נוספים לצורך הגשת סיכומים.

בסיכומיס העורר העלה מיני טענות בקשר להתנהלות הדיון בענייינו וביקש כל הוועדה תפסול את עצמה ותחתיה

תמונה י'וועדה נייטרלית",

יצויין כי טענותיו של העורר לא גובו בתצהיר.

כך בין היתר טוען העורר כי הדיון בעניינו החל במעמד צד אחד - דיון בעניינו של העורר עס המשיבה עובר לקיוס

הוועדה; טענות לגבי מיקוס ישיבת ועדת הערר במשרדי הערייה ועוד.

המשיבה שבורה כי יש לדחות את בקשת העורר ולהטיל עליו '*הוצאות לדגומא, שכן לאור טיב טיעוניו ולאור

המטכת העובדתית בשטח, נדמה כי פתח בהליך סרק זה לשט הטרחת המשיבה...'י.

5

6

7

.8

9

0

.1

21

אנו סבורים כי אין ממש בטענות העורר. לא נערך שוס דיון בעניינו של העורר עס המשיבה עובר לקיוס הוועדה.

והצדדים, כמו גס חברי הוועדה תפסו את מקומס והתארגנו בחדר הישיבות זאת ותו לאו. זאת ועוד, מפתיע כיצד

העורר שלטענתו נאלץ לתכות בחוץ שמע דיון לפאורי בעניינו עס המשיבה.

לרשות מבקרי העירייה עומדיס ספטלים בקומת הכניסה למתחס העירייה שס הפ יכולים לשבת. ככל שהעורר

סבור כי נדרשים מקומות ישיבה נוספים הוא מוזמן לפנות אל העירייה בנושא. דבר זה אינו מהווה עילת פסילה.

לאור מצוקה בחדרי ישיבות נערכו הדיוניס בחדר ישיבות בלשכת סגן ראש העיר, כאשר האחרון פינה את משרדו.

אפיזודה חולפת בא נאספו דבריס מהלשכה על ידו אינם מהוויס עילה לפסילת. הוועדה אינה מקיימת כל קשר עס

מי מבעלי התפקידים בעירייה. יחד עס זאת, המזכירות הונחתה על ידי הוועדה להשתדל לתאכו את חדר ישיבות

המליאה ככל שיתאפשר. הפסיקה קבעה כי קיוס דיונים בבניין העירייה אינו מביא לפסלות החלטת הוועדה בשל

משוא פנים (ראה: עייש 1390/94 יוסף בן ברוך נ' עיריית רמת גן).

הווועדה שמעה את טענות העורר בלב שלב ובנפש חפצה ואיפשרה לו להגיש סיכומים בכתב. פרוטוקול הדיון

מצביע על כך כי העורר השמלע את טיעוני באופן מלא, סיכומי תעורר לא העלו טענות תדשות שלא הועלו בערר.

זאת ועוד, הדיון התנהל ברוח נינוחה, שלווה ועל מי מנוחות. לא עלו כל טענות מהטענוות שהעלה העורר במהלך

הדיון, ואף לא בסמוך אללו, לא במועד שליחת הפרוטוקול לצדדים ולא בבקשת הארכת המועד להגשת סיכומים.

רק כחודש לאחר הדיון הועלו טענות אלו לראשונה.

בשקילת בקשת הפסילה יש להביא להזכיר כי ועדת הערר הינה גוף מעין שיפוטי (ראו: בריימ 6966/12 נצבי'א

אחזקות 1995 בע''מ נ' מנהל הארנונה בעיריית טירת הכלמל [פורסם בנבו] 20/1/2013) אשר הוסמך על פי הדין

למלא תפקיד המצריך איסוף ראלות וקביעת עובדות באשר למשמעותן וכוחן הראייתי (השוו: רעייפ 3542/93 אזוב

נ' מדינת ישראל פייד מח(4) 705, 714).

בעניין בשייא 34/13 שפיר הנדסה אזרחית וימית בע'/מ ני מועצה אזורית מטת בנימין ואח' כתב בית המשפט

לעניינים מקומיים מעלה אדומים, נדונה בקשה לפסילת יוייר ועדת ערר לענייני ארכונה בשל ניגוד ענייניס, שם

נכתב כל:

''הפסיקה החילה את דיני פסלות השופט גם על גופים מעין שיפוטיים (ראו: ינאל מרזל, דיני פסלות שופט,

0, (2006)). בספרות הובעה הדעה כי מן הראוי להחיל את דיני פסלות השופט, בשינויים המחויבים, על כל

נושא תפקיד שיפוטי ומעין שיפוטי (יגאל מרזל, שם, 381). משכך, על אף שיו'/ר ועדת הערר אינו שופט, יש

לבחון את טוגיית פסלות ועדת הערר או מי מחבריה מלשבת בדין באספקלריה של דיני פסלות השופט.*י

באותו עניין סבר בית המשפט כי אין נפקא מינא אס ההחלטה בבקשת הפסיקה ניתנה על ידי חבר הוועדה שאותו

מבקשים לפסול או על ידי ההרכב הוועדה כולת:

'יבענייננו, בקשת הפסלות של התובעת הופנתה לין''ר הוועדה (ראו סעיף 7 לבקשת הפסלות), שכן הטענות

שהועלו בה הופנו כלפיו בלבד. מדובר אפוא בהחלטה שיפוטית או מעין שיפוטית, ואין נפקא מינה אם היא

ניתנה על ידי אחד מחברי הוועדה או על ידי הרכב תוועדה, "

דיני פסלות שופט קבועיס בסעיף בסעיף 77א לחוק בתי המשפט הקבוע כי יישופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו

או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פניס בניהול המשפטיי. עוד קובע

הסעיף כי על שופט שהועלתה בפניו טענת פסלות לדון בה לפני כל טענה אחרת. על החלטתו המנומקת של השופט

ניתן לערער בפני בית המשפט העליון.

3

4

5

.6

7

.8

ועדת הערר לענייני ארנונה הינה כאמור גוף מעין שיפוטי. יחד עם זאת, דומה כי הוראות סעיף 77א לחוק בתי

המשפט, לעניין פרוצדורת הדיון, בבקשת הפסילה צריכות להיות מיושמות בשינויים המחויביים לצורך בחינת

בקשת פסילה של חבר ועדה.

עוד ראוי לציין, כי ועדת הערר מורככת משלושה תבריס, מרקעיס חברתיים שונים, כך שאף מטעם זה אנו לא

סבורים כי עלול להתקייס פוטנציאל למשוא פניט.

בהקשר זה, קבלת טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי, עשויה לרוקן מתוכן את הלכות הפסלות

שפותחו בבתי המשפט (עייא 2116/08 אהרון כובשי נ' מיבאל אסרף (פורסט בנבו, 25.5.2008).

לאור האמור לעיל, יש לדתות את בקשת הפסילה. לאורך כל הדרך נהגה הוועדה כלפי העורר בחגינות המתבקשת.

יחד עס ואת ולפניס משורת הדין, מוכנה הוועדה לקיים דיון השלמות בעניינו של העורר שיערך בלב שלם ובנפש

חפצה. המזכירות תתאס דיון בעניינו.

אף כי ככלל על החלטות בינייס של ועדת ערר אין אכות ערעור עצמאית ונפרדת, כי אס זכות ערעור במסגרת

ההחלטה הטופית, לאור חשיבות הסוגיה, והרצון למנוע מראית עין למי מהצדדים, החלטת ביניים זו, נתונה

לערעור לפני בית המשפט לענייניס מינהלייס בבבאר שבע. לא תתקבל החלטה לגופו של עניין בערר עד למועד זה.

המשיבה ביקשה להטיל על העורר הוצאות משפט בּשל הגשת בקשה וו. אף כי אנו סבורים, כי אין טעמים

מוצדקים לבקשה זו, החלטנו לפניט משורת הזיין, שלא להטיל הוצאות משפט על העורר בגין הבקשה,

1 3 :ד :הק 17:11 810ם- |\-6ם

|

הקשה לפקילת הוועדה נדחית.

הוועדה תתאם דיון השלמות בעניינו של העורר-

תחלטת הוועדה נתונה לערעור לטני בית המשסט לענייניס מינתליים בבבאר שבע בתוך 45 ימים ממועד המצאת

התתלטה לצדדיט.

ההחלטת תפורטים באתר האונטרנט של עיריית ערד.

המזכירות תשלח העתק ההחלטת לצדדים.

ניתן היום יד' באב תשנייח, 12/7/1018

מר אריח קליין מר אכרתם מלול ,משפטן

ערייד וררי'ח ארז בוקאי

+

י *וייר ועדת ערר חבר ועדת ערר חכר וועדת ערר

4 ין

/