החלטה ערר 13/16 מתאריך 11.10.18
א.
ב.
8
בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית ערד
בעניין שבין:
- נ ג ד-
מנהלת הארנונה בעיריית ערד
ת''ד 100 ערד, 89100
החלטה
עוייד ורוייח ארו בוקאי - יוייר הועדה
רקע עובדתי
ערר לשנת השומה 2016.
ערר 13/16
יהעורר"
'יהמשיבהיי
הנכס נשוא הערר הינו פרגולה הצמודה לבית העורר ברחוב פלג 35/1 בערד, בשטת של כ-20 מייר. המשיבה
חייבה את העורר בגין שטח הפרגולה בארנונה למגוריס.
מתמונה מתאריך 23.5.16 שהוצגה בדיון ניתן לראות מבנה מכוסה בקורות עץ, חלונות, רשת זבוביס , דלת
ותאורה, קורות למעלה ללא סנטף.
במהלך הדין מוצעת פשרה על ידי המשיבה מוצעת פשרה
: ייהורדת הבמבוק הנמצא על הפרגולה, בהתאס
לתמונה, תעשה מדידה מחדש והחלק בפרגולה שייהלטותיי במרווח גדול לא יחוייבויי. העורר סרב לפשרה.
יצוין כי התשובה להשגה מיוס 17.8.2018 פירטה חיוב בגין מחסן בשטח 3.82 מייר. העורר לא הגיש ערר על חיוב
זה.
הנושא היחיד העומד לדיון בערר וה הינו באס הפרגולה הינה נשוא לחיוב בארנונה, זאת ותו לאו.
טענות העורר
העורר מלין על חיוב שטח הפרגולה בארנונה בטענה כי ייחלק מהפרגולה חשוף ובחלק השני יש הצללה, אבל
בשוס אופן וה לא מקורה/ סגוריי.
.10
41
ג.
12
יל
.14
|25
.6
.7
.8
יי
לטענת העורר יייש לו פרגולה שמאושרת עייי מחלקת הנדסה משנת 08/2006. לאחרונה הוסיף לגג הפרגולה
ייסנטףיי (לוחות פלסטיק בצבע כחול). לטענתו הגיעו ממחלקת הנדסה ובקשו להסיר התוספת כוון שאסור, ניתן
להניח רק רעפים על גג הפרגולה . בהתאם לכך הסיר את הסנטף תוך 7 ימיס לבקשתם, צולס ותועד .לאחר מכן
קבל חיוב על תוספת גודל נכס ממחלקת הגביה.יי לטענת העורר ייכירוי הפרגולה הינו מלוחות עץ עס רווחיסם,
ובחלק מהפרגולה הרווח מגיע ל-50 סיימיי.
העורר משיג ייעל כך שהפרגולה לא סגורה כיוון שרואיס את כיפת השמים, אס ניתן היה להשאיר את הסנטף לא
הייתה כל בעיה עס תוספת החיוב אך כוון שהפרגולה לא אטומה וחודריס מיס לא מוכן לקבל החיוב שניתן .
טוען שהתקשרו עליו ואמרו לו שרוציס לבוא לביקורת כדי לראות שהוא הוריד את הסנטף ולא קשור לארנונה'י
לטענת העורר, טוען שייהחלונות הינס פתחיס, שמשיות . קיים ייחוק שלוש קירות וגג'יי אז ניתן לחייב, למבנה
אין גג מקורה רואיס את כיפת השמים ויש מרווחיס לא צריך לקבל חיוב על מבנהיי. טוען כי ייחיוב ארנונה
נעשה רק במידה ויש 3 קירות וגג מקורה/ סגוריי.
טענות המשיבה
המשיבה מפנה להגדרת פרגולה לפי חוק התכנון והבניה .."" מצללה פרגולה , מבנה בלא קירות, הבנוי מחומריס
קלים, שתקרתו משטח הצללה ובלבד שהמרווחיס בין החלקים האטומיס של משטח ההצללה מחולקים באופן
שווה ומהוויס 40% לפחות ממנו;'' לטענתה, במקרה זה המרווחיס קטנים יותר.
המשיבה מפנה לעניין עמיינ 61534-01-12 ביינרט נ' מנהל הארנונה -עיריית תל אביב שם נדון לטענתה עניין
חיוב פרגולה בארנונה לפי מבחן היעוד והשימוש הרלוונטי בשטח כל המכלול, שלוש קירות וקירוי והשימוש
במבנה .
השטח מקורה ותחוס משלושה כיווניס על ידי מבנה עץ, וצמוד לקיר המבנה הראשי, לפיכך צריך להיות מחויב
בארנונה. התוספת עומדת על כ- 700 ₪ לשנה .
לטענת המשיבה ייעל פי צו הארנונה של הרשות שטח בניין לצורך חישוב ארנונה כולל את כל שטח הבניין וכן כל
שטח מקורה אחר הצמוד לבניין או שאינו צמוד לוי".
דלו
מתמונה מתאריך 23.5.16 שהוצגה בדיון ניתן לראות מבנה מכוסה בקורות עץ, חלונות, רשת ובוביס, דלת
ותאורה, קורות למעלה ללא סנטף.
לשאלת מנהלת הארנונה בדיון ימה השימוש בנכסניי עונה עורר י' לא משנה זה הפרגולה שלא ברת חיוב ומראה
אישור תכוניות של הפרגולה ."
לטענת העורר, טוען שהחלונות הינס פתחים, שמשיות . קייס חוק שלוש קירות וגג אז ניתן לחייב, למבנה אין גג
מקורה רואיס את כיפת השמים ויש מרווחיס לא צריך לקבל חיוב על מבנה .
בעניין ביינרט קבע בית המשפט לענייניס מנהלייס בתל אביב כי אין לחייב בארנונה פרגולה אשר תיאורה חינו'":
הפרגולה מצויה בקומת גג וצמודה לחדר בנוי; החדר מלבני ושניים מקירותיו הפינתיים פונים, אל מרפסת
הגג; הפרגולה בנויה בצורת ריש, בזוית ישרה של 270 מעלות (החיצונית לזוית הישרה של החדר) וצמודה
לשני הקירות הללו, שהס קירות החדר שלא נבנו לצורך הכנת הפרגולה.'י
.0
1
2
83
.4
5
.6
1
.8
בית המשפט פסק מכיוון שפרגולה אינה יוצרת מבנה סגור אין לחייבה בארנונה: '' מכאן, שקירות אלו אינם
תוחמים את הפרגולה באופן שנוצר מבנה סגור באף אחד מצדדיו, ועל כן אין לראותם כ''שני קירות'' לצורך
החיוב בארנונה. '/
דומה כי הפרגולה בענייננו הינה שונה מאשר בעניין ביינרט. בעוד שבעניין ביינרט הפרגולה צמודה לשני קירות
חיצוניים שלא נבנו לצורך הכנת הפרגולה והפרגולה לא יצרה מבנה סגור, הרי שבעניינו הפרגולה פונה לקיר
חיצוני אחד ומבונה משלושת עבריה האחריס בקורות עץ, היוצריס חדר סגור לכל דבר ועניין. הסגירה של
הפרגולה הינה בקורות עץ של ממש - היוצרות סגירה ממשית, להבדיל מיירשת עציי. ואת בניגוד גמור לנטען על
ידי העורר בערר לפיו '' חלק מהפרגולה חשוף ובחלק השני יש הצללה, אבל בשום אופן זה לא מקורה/ סגור'/
(הדגשות אינן במקור, א.ב).
בענייננו, הפרגולה מקורה משלושת עבריה בקורות עץ של ממש היוצרים, בתוספת דלת, חלונות ורשתות קירוי
של הפרגולה שהינה למעשה חדר לכל דבר ועניין. מתמיה כיצד ניתן לקרוא לחלל שהינו סגור מכל עבריו, עס
קורות עצ, חלונות, רשתות ודלת ייפרגולה'' ולא ייתדריי.
הרווחיס בגג אינס אינס כה גדוליס כפי שטוען העורר.
לשאלת מנהלת הארנונה בדיון 'ימה השימוש בנכסניי עונה העורר '' לא משנה. זה הפרגולה שלא ברת חיוב
ומראה אישור תוכניות של הפרגולה ." בחינת השימוש בנכס הינה מהותית לצורך התיוב בארנונה והימנעות
העורר לענות על שאלת המשיבה עומדת לחובתו.
מהתמונות עולה כי יש שימוש עור של מגורים בפרגולה. הפרגולה כולה מבונה, יש חלונות ורשת ובוביס, דבר
המצביע כי המשתמש בפרגולה ביקש לייצר הפרדה פיוית בין הפרגולה לבין החצר, שאיללוא זאת, מדוע להתקין
קירות, חלונות ועל אחת כמה וכמה רשתות ובוביס: כמו כן בתמונות נראה בתוך הפרגולה מתקן מכוסה בבד.
למסקנה דומה הגיעה וועדת הערר לענייני ארנונה שליד המועצה המקומית גני תקווה בערר 10-2016, אסי יונה
נ' מנהלת הארנונה המועצה המקומית גני תקווה (22.8.2017), שס נדחה הערר מכיוון שהפרגולה נתמכה ביותר
מקיר אחד וזאת בניגוד לטענת העורר שם, וזאת להוציא משאלת שטח ההצללה.
''מהתמונות שהגיש העורר לוועדה, עולה שהמרווחים בין החלקים האטומיס של משטח ההצללה אכן
מחולקים באופן שווה, למרות שמונחים בכיוונים שונים, כדי ליצור דוגמא מיוחדת של מצללה, ולמרות
שבהתאם לתמונות נראה שלכאורה חסרים מספר שלבים של ונראה שמהווים מעל ל- 40% משטח הפרגולה.
כאמור, אף העורר מודה כי פרגולה זו "עומדת בתנאי של 40% .''עם זאת ובניגוד להצהרת העורר, לפיה
הפרגולה נתמכת בקיר אחד ויחיד, כעולה מהתמונות הפרגולה נתמכת לפחות בשני קירות (ראה למשל ע''מ 24
לתמונות העורר). לאור כל אלה, מצאנו שהפרגולה עצמה היא היא הקירוי, ואין בכך שאינה מכוסה ביריעה או
בחומר ההופך אותה למשטח אטום, כדי להפוך אותה לכזו שאינה מקורה.'
אציין כי במקרה וה חייבה הוועדה את העורר בהוצאות של 1,500 שייח בין היתר לאור התנהגותו הדיונית של
העורר אשר בין היתר נטל לעצמו כהגדרת הוועדה את הייחירות'' להגיש בקשות שונות ללא אישור הוועדה, ולא
נתן גילוי נאות בדבר היותו עורך דין שעה שהוועדה סברה כי הוא אינו מיוצג.
לאור האמור, אציע לדחות את הערר.
.9
.0
1
72
בהתייחס לטענות שונות שעלו בדיון על ידי העורר. וועדת הערר לענייני ארנונה אינה האכסניה לבירור טענות
ועילות שאינן מצויות בחוק הערר, לרבות טענות מתחוס המשפט המנהלי, כגון טענת הבטחה מנהלית. מעבר
לצורך, ועל מנת למנוע ולו בל של ספק בדבר, אביא את האמור:
בעניין תאייק 17010-01-13 עיריית ערד נ' מוזיאון הזכוכית ערד בע''מ דן בית המשפט השלוס בבאר שבע בטענת
הנתבעות לפיהן ראש הרשות דאז העניק להס הבטחה לפטור מארנונה. בית המשפט ציין כי:יי המשפט מביר,
בתנאים מסוימים, בתקפותה של הבטחה מינהלית כמקור לזכות בידי מקבל ההבטחה. תנאי לכך הוא, בראש
ובראשונה, כי קיימת הוכחה ברורה כי הבטחה כזו אכן ניתנה. על ההבטחה השלטונית להיות מפורשת וברורה
ולא מוטלה בספק. על הטוען לזכות על פי הבטחה מינהלית, להוכיח בראש וראשונה את עצסם קיומה ואת
מרכיביה. ראו: בג''צ 580/83 אטלנטיק חברה לדייג וספנות בע''מ נ' שר התעשיה והמסחר פד''יי לטי' (1) 29,
6. (אין זה מיותר לציין, שפסק הדין הזה אוזכר דווקא בידי ב''כ המבקשת). בפסק הדין'' בג''צ 250/78 אביוב
נ' שר החקלאות פד''י לב (3), 742, ובענין בג''צ אומן מפעלי סריגה בע''מ נ' שר התעשיה המסחר והתיירות,
פד''י לב (3), 469 - נקבעו התנאים המצטברים הנדרשים לחיובה של רשות לקיוס הבטחה שניתנה ואלו הם:
א. נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה.
- היתה לו כוונה להקנות לה תוקף ממשי.
ג. הוא בעל יכולת למלא אחריה.
= אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה.'י
בית המשפט קבע בעניין מוזיאון הוכוכית ערד כי ''המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית המאפשרת לקבוע
כממצא בדוק, שאכן היתה הבטחה שלטונית על פי התנאים המצטברים הנ''ל.'', וזאת על אף עדותו ותצהירו
של ראש עיריית ערד באותה תקופה.
זאת ועוד, בית המשפט ציין כי המשוכה להוכחת טענת הבטחה מנהלית הינו גבוה במיוחד תוך שהוא מביא
לדוגמא תיק אחר בו הביאו תשתית ראייתית מרשימה ביותר שאף היא לא הספיקה להוכחת ההבטחה:
''מעניין להשוות העניין הנדון פה, עם העניין שנדון בבג''צ 585/01 אירית קלכמן ואח' נ' הרמטב''ל ,רא''ל
שאול מופז , פ''די נח' (1) , 694 . שם היה מדובר בשתי אלמנות של טייסים שנספו בעת שירות מילואים . הן
עתרו לכך, שהרמטב''ל יורה להכיר בטייסים המנוחים כאילו היו טייסים בשירות קבע בצה''ל עובר לנפילתם,
אף שבפועל נפלו, כאמור, כאשר היו במעמד של טייסי מילואים. טענתן המרכזית של העותרות היתה,
שלבעליהן ניתנה הבטחה מנהלית, על ידי הצבא, להכיר בהם לאחר מותם כאילו הפכו טייסים בשירות קבע,
טרס מותם. הבטחה זו נוצרה מכוחו של נוהל , שלפיו הוחתמו טייסי מילואים בחיל האוויר - ובהס בעליהן של
העותרות - על טופס גיוס לשירות קבע, אשר פרט לחתימות הטייסים לא מולאו בו פרטים אחרים. טופס
הגיוס ''בלנקו'', הופקד למשמרת בטייסת. לעתירת האלמנות צורפו תצהירים של טייסי חיל האוויר ובהם מי
שהיה אז מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ ומפקדי חיל האוויר לשעבר האלוף בני פלד ז''ל והרצל בודינגר,
שאשרו שאכן זה היה הנוהל וזו היתה ההתחייבות.
חרף התשתית המאוד מרשימה שהאלמנות הניחו בפני בית המשפט נקבע, שלא הוכחה עצם קיומה של
הבטחה מנהלית ברמת הוודאות והביטחון הנדרשים ( ראו בעמ' 710 ב). בין השאר נפסק, (מפי כב' השופטת
א. פרוקצ'יה ) שבית המשפט לא יאכוף דרך כלל , הבטחה מנהלית שניתנה על ידי גוף שלטוני , שאינו מוסמך
לתיתה (שם, שם ). מה שם נפסק מה שנפסק - כאן, בענין דנא, הדבריס הס בבחינת קל וחומר.
חיוב הארנונה נעשה מכוחו של הדין . בידי הרשות המקומית מסור אמנם שיקול דעת מסוים לגבי הענקת
הנחות ופטורים , אבל זהו אינו עניין ''פרטייי, שבין ראש הרשות המקומית לבין מקבל הפטור. הדין דורש
אשרור של הפטור על ידי גופים נוספים כמו מועצת הרשות ומשרד הפנים . בהיעדר אשרור כזה, מדובר לכל
היותר בהבטחה שלטונית שלא השתכללה להבטחה מחייבת.'/
3. נראה כי הדברים ברוריס קל וחומר בענייננו, ואת מבלי לקבוע מסמרות בדבר וזאת בהעדר סמכות לוועדה.
4. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות.
מר אברהס מלול, משפטן חבר ועדה
6. אני מסכיס לחוות דעתו של יוייר הוועדה.
מר אריה קליין, חבר ועדה
7. אני מסכיס לחוות דעתס של חברי.
החלטה
הערר נדחת.
החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בבבאר שבע בתוך 45 ימים ממועד
המצאת ההחלטה לצדדים.
ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של עיריית ערד, בהשמטת שמו של ללא העורר וכתובתו.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתן היוס ב' חשוון תשע'/ט, 11/10/2018
עו''ד ורו''ח ארז בוקאי מר אריה קליין מר אברהם מלול ,משפטן
חבר ועדת ערר חבר וועדת ערר
₪ 0 >
יו''ר ועדת ערר