החלטה ערר 5/17 29/18 מתאריך 02.12.18

ערערים מספר 5/17, 29/18

בפני ועדת ערר לענייני ארגוגה שליד עיריית ערד

העוררת : דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע'ימ

בייכ עורכי הדין כץ, גבע איצקוביץ 21).- משרד עורכי דין

רחוב יוסף קארו 19, בית 16621

ת.ד 7369

ת"א 61073

טלפון 03-6252525 פקט - 036252526

נגד.

המשיבה : מנהלת הארנונה של עיריית ערד

עייי בייכ עוייד חייס שימן

עיריית ערד ת.ד. 100 ערד 89100

טל: 08-9951617 פקס 08-9951729

החלטת ביניים

כפי שנמסר לוועדה ביוס הדיון, הצדדים הגיעו להסכס פשרה. הסכם הפשרה הונח לפני שולחן

הוועדה והיא עיינה בו עובר לקיוס הדיון. יצוין כי הסכם הפשרה לא כלל כל תניה בנושא כניסתו

לתוקף, לרבות תניח בקשר לזימון העוררת לדיון.

כעולה מהדיון העוררת שלחה את הצעתה להטכם הפשרה למשיבה יוס לפני הדיון. ההסכס היה

חתום על ידי העוררת או בייכ והכיל את כל הפרטיס המהותיים הדרושים להסכם.

כפי שנמסר לוועדה על ידי המשיבה, בצחרי יוס הדיון הסכס הפשרה אושר על ידי האורגנים

המוסמכים לכך במשיבה.

באופן מפתיע, עס תחילת הדיון לאישור הסכס הפשרה, הודיעה בייכ העוררת כי היא חוזרת בה

מהסכם הפשרחה.

לטענתה, משעה שמתקיים דיון בוועדה, הטעמים להגעה לאותו הסכם פשרה, קרי חסכון בניהול

התיק כגון הגעה לערד וכוי אינס מתקיימים. ולפיכך היא עומדת על ניהול התיק לגופו של עניין.

עס כל הכבוד, הנחתה של בייכ העוררת לפיה הגעה להסכס פשרה מייתרת את הדיון בפשרת

הצדדים שגויה. הוועדה ראשית לזמן לדיון את הצדדיס שהגישו ערר, אף במקרה של אישור

הסכס פשרה.

עניין זה נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה. ודוק, אין בהזמנה לדיון בהסכס פשרה משוס

ניהול הליך ערר שלס, היכול לכלול הוכחות, סיור בנכס סיכומים ועוד. כי אס הליך המאפשר

לוועדה לבחון את סבירות הסכס הפשרה. על חובתה של וועדה מעלן שיפוטית לבחון הסכמי פשרה

בדרך של דיון עמד בית המשפט בעניין עמיינ 36378/16 מד.מ מזרתי יזמות ובנייה בעיימ ואחי ני

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים :

'יאין מחלוקת שוועדת הערר רשאית לערוך דיון, מקום שבו היא סבורה שהדבר נחוץ על מנת

שיעמחי לפניה מלוא המידע הנדרש לשם החלטה בבקשה לאישור הפשרה. ויש להניח אפוא

שעל פי רוב על מנת לעמוד באמות המידה שנקבעו בפסק דין זה, תוך קבלת מלוא המידע

הנדרש, יתקיים ממילא דיון שכזה.י

הן העוררת והן המשיבה לא הגישו בקשה לביטול הדיון, וממילא עניין וה לא הגיע לפתחי הוועדה.

עוד יצוין, כי הצדדים ממילא לא הגישו לוועדה בקשה לאישור הסכם בצירוף נימוקיס שיאפשרו

לה לבחון את ההסכם.

בייכ המשיבה ביקש מהוועדה שתכריע בנושא תוקף הסכם הפשרה. שאלה זו הינה שאלה מורכבת

העשויה מחד לשלב שאלות בדבר סמכות הוועדה להכריע בנושא שייתכן שהינו מחוץ לתחולת

העילות שבחוק הערר. מנגד, בשניס האחרונות ישנה נטייה להרתיב את סמכויות וועדת הערר.

+כותו של בעל דין לנהל את ההליך עד תוס ואין על כך מחלוקת. מנגד, מצב בו מונח בפני הוועדה

הסכס חתום על ידי שני הצדדים, ובמועד הדיון עצמו מודיע אחד הצדדים, החתוס בפועל על

ההסכם שנחתט רק ערב קודס לכן על ידו, כי הוא חוזר בו מההסכסם לאחר שלכאורה ההסכם

שוכלל בין הצדדים, בשל הזמנתו לדיון כדין, הינו בלתי רצוי. וועדה שלמה, קוראת מחזיקה בפניה

הסכם חתום על ידי שני הצדדים, ואילו בייכ העוררת מתנהגת כאילו ביטול ההסכס הינו דבר של

מה בכך ולא דבר השמור למקריס הקיצונייס ביותר, כאילו ההסכם נחתם על החול.

מבלי לקבוע מסמרות בעניין, התניית כניסתו לתוקף של הסכס פשרה בכך שהוועדה לא תומן את

הצדדים לדיון בהסכס הפשרה, סמכות המוקנית לה לפי כל דין, מקוממת ועשויה לפגוע בתקנת

הציבור ועשויה להוות חוסר תוס לב. יצויין עוד כי ביטול הסכם הפשרה מבלי לקבוע כרגע

מסמרות מי מהצדדים צודק - והצורך מאותן נסיבות לדון בנפקותו מסבכות ומאריכות שלא

לצורך את הדיון בתיק הן על הצדדים והן על הוועדה. כפי שהדגשנו בדיון לגיהול דיו| באופן ות

שויות להיות השלכות מהותיות לעניין חיוב בהוצאות י מהצדדים ולו רק בשל התנהגותו

הדיוניות ובמקרים מטוימים אף במנותק מהתוצאה בתיק הסופי. אך משעה שהנסיבות קרו,

ולאור עמדת שני הצדדיס עניין זה צריך שיוכרע. אך בשל הנסיבות המפתיעות והצורך לבחון את

הדין החל ברי כי הוועדה אינה יכולה להתייחס לנושא זה על אתר. הדרך היעילה לברר נושא זה

הינה באמצעות הגשת סיכומים לעניין זה, הן בפן העובדתי של נסיבות כריתת הסכס הפשרה

והחזרה ממנו על ידי המשיבה והן בפן המשפטי. בין היתר הוועדה מבקשת לדעת במדויק מהן

נסיבות כריתת ההסכם, כיצד בוצע החזרה מההסכס לאחר משלוח ההצעה מטעם העוררת, האס

קיבול ההסכם הוגבל בזמן. סיכומים אלו יוגשו לוועדה תוך 14 יוס מחיום. אורך חסיכומים לא

יעלה על 4 דפים. עוד אציין כי בייכ העוררות נמנעו מלענות לשאלה בייכ המשיבה האם העוררת

עצמה הסכימה לחזרה מהפשרה. לאותס סיכומים יצורף מכתב מאת העוררת המאשר את החזרה

מהפשרה בנסיבות.

יחד עם זאת, משעה שבייכ העוררת הגיעה לדיון מרחוק אפשרנו לה לטעון את טענותיה לגופו של

עניין ואלו נרשמו בפרוטוקול.

בא כייכ המשיבה טען כי הוא לא התכונן לקיום דיון כאמור, אלא דיון לאישור הסכם פשרה.

יש טעס בדבריו, לפיו דיון בהסכם פשרה הינו שונה מדיון לגופו של ערר. בעוד בדיון לאישור

הסכם פשרה על הצדדים להציג לוועדה את הסכס הפשרה, להראות כי מדובר בפשרה ראויה

וסבירה וכי חלוקת הסיכוניס הינה בגדר הסביר. הרי שבדיון לגופו של עניין כל צד מנסה לשכנע

בצדקתו. אציין כי גס ההכנה של הוועדה לדיון בהסכם פשרה לעומת דיון לגופו של עניין הינו

שונה. וראוי כי הצדדים יניחו בפני הוועדה את המתווה שלהס לפיתרון הסכסוך קרי ניהול ההליך

לגופו של עניין, או הגעה לפשרה בסד זמניס סביר.

לאור האמור הוועדה תאפשר לבייכ המשיבה לטעון לגופו של עניין, בדיון שיקבע בנפרד ואליו

יוזמנו הצדדים, וזאת לאחר הגשת הסיכומים לעניין נפקות הסכם הפשרה. לאחר מכן תקיים

הוועדה סיור בנכס בנוכחות הצדדים. המזכירות תשריין דיון בנושא לוועדה הקרובה ותשלח זימון

לעוררת. כמו כן תשריין המזכירות דיון לטובת סיור בנכס ותשלח זימון לעוררת.

*וער, כי הוועדה מכירה בחשיבות מוסד הפשרה בהליכים משפטיים. על חשיבות זו עמד בית

המשפט בעניין עמיינ 36378/16 מד.מ מזרחי יזמות ובנייה בעיימ ואחי ני הוועדה המקומית לתכנון

ובנייה ירושלים:

'יכידוע, לפשרה תועלות שונות ולא מבוטלות: הסכון בהוצאות לצדדים; חטכון בזמן שיפוטי;

מניעת התדיינויות נוספות; ופתרון לסכסוך שהצדדים רואים בו כהוגן. בהתאם לכך בתי

המשפט עמדו על יתרונותיה של הפשרה בהליך המשפטי והחשיבות שבעידודת'י.

ברם, אין בהכרה בחשיבות מוסד הפשרה בהליכים משפטיים להצביע כי הוועדה צריכה לוותר על

חובתה לבחון את הסכם הפשרה. השיקול כיצד יבחן הסכם הפשרה, אם בצורה של דיון, או

בבקשה בכתב של הצדדים לאישור הסכם הפשרה בתוספת נימוקים, או כל דרך אחרת, הינה

בסמכותה הבלעדית של הוועדה ואין הצדדים רשאים להתנות על כך. הצדדים רשאים להגיע

להבנות בניהס מבלי להכניס את הוועדה למשוואת ההבנות. בדנן רצון הצדדים בלבד הביא

לפשרה ולא המלצה של הוועדה.

עוד יוער, ומבלי לחיכנס לנעלי הצדדים, כי מדובר בערר שהוגש לשנת 2017, כך שהיה לצדדים זמן

להגיע לפשרה ככל שהם סבורים שהיא רצויה מבחינתם. ההסכם נחתם על ידי העוררת בערב

הדיון ועל ידי המשיבה ביוס הדיון, ברי כי לוחות זמנים צפופים אלו, עשויים להביא לאי הבנות

בין הצדדים וגם מקשה על הוועדה להתכונן לדיון כראוי. אך אין כאמור הוועדה נכנסת לשיקולי

הצדדים.

החלטת ביניים

על הצדדים לשלוח סיכומים כאמור בהחלטה תוך 14 יום. לאותם סיכומים יצורף מכתב מאת העוררת

המאשר את החזרה מהפשרה בנסיבות.

ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של עיריית ערד.

המזכירות תשלח העתק תהחלטה לצדדים.

ניתן היום כד' בכסליו תשעייט, 2/12/2018

אדיה קליון " ) 4 ארז בוקאי , עוייד ורוייח אברהם מלול, משפטן

/

א

חי ג" | מ

8 / <

חבר וועדת ערר \ יוייר וועדת ערר?/ חבר ועדת ערר