החלטה ערר 11/17 מתאריך 14/02/19

ב.

ג.

ד.

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר 11/17

שליד עיריית ערד

בעניין שבין:

סינלניקוב אלי

מרח' צבר 5/9 ערד

'יהעורריי

- נ ג ד.

מנהלת הארנונה בעיריית ערד

"המשיבה"

החלטה

עו"ד ורו"'ח ארו בוקאי - יוייר הועדה

ר ובדתי

ערר לשנת השומה 2017. בקשר עס חיוב לראשונה בגין שטחים משותפים.

טענות העורר

העורר מלין על מלין על הגדלת שטח החיזב לצרכי ארנונה כגין שטחיס משותפים (חדר מדרנות ומקלט). לטענתו

בוצעה הגדלה בשטח החייב של כ-8 מייר.

טענות המשיבה

לטענת המשיכה שינוי גודל הנכס בהתאס לסקר נכסים. לטענתה סקר נכסים הינו דרייאה מחייבת של משרד

הפניס. בהתאסם לממצאי הסקר יש לחייב בארנונה על פי צו הארנונה, כולל שטחיס משותפים.

השטח של הנכס העיקרי, קרי דירת המנוריס, לא הוגדל ואין כל שינוי מלבד הוספת השטח המשותף היחסי של

הבניין.

עוד נטען כי בנוגע לשטח חנכט הנמדד, חלה חובת ההוכחה על הנישום. וכִי אין די באמירות בעלמא, כי הוא אינו

מסכיס להחלטת העירייה. יש באפשרותו לצרף שרטוט ממודד מוסמך.

דית

בקצרה יצוין, כי המחלוקת העיקרית בתיק נוגעת לחיוב העוררת בגין שטחים משותפים. העוררך מלין על החיוב

לראשונה בגין שטחיס משותפים, אף כי הוא אינו מביא כל אסמכתא או טיעון משפטי לאמור. המשיבה, טוענת

כי סעיף ג' לצו הארנונה, סעיף ההגדרות, קובע מהו שטח בניין לצורך חישוב ארנונה ומהווה את המקור החוקי

להטלת ארנונה בדנן. כאשר לשיטת המשיבה יש לקרוא בצו הארנונה את הדיבר "כל שטח אחר הצמוד לכניין"

כשטחים משותפים. כמו כן בצי עצמו מפורש בסעיף גי האמור את הכללתם של מקלטים.

0

1

1:

לטענת המשיכה, צו הארנונה לא השתנה. בקשר לכנייה הרוויה בעיר - הכתיס הישנים לא חויבו בהתאס לצו

הארנונה כברוטו ברוטו אך שהיו צריכים להיות מחוייבים כך. ואילו הבנייה הרוויה החדשה כן חויבה ברוטו

ברוטו. ובהתאם לסקר נכסיס משנת 2016 יושר קו בין ישן לחדש. כיום כל התושביס משלמיס לפי צו הארנונה

"יכרוטו ברוטויי.

צו הארנונה של עיריית ערד לשנת 2017 קובע כלהחלן:

''שטח בנין לצורך חישוב ארנונה - כולל את כל שטח הבניין בכל המקומות (כולל קירות חוץ ופנים) וכן כל שטח

מקורה אחר הצמוד לבנין, או שאינו צמור לו, לרבות מבני עזר, חדרי כניסה , חדרי מדרגות , פרוזדורים, חדרי

שירות, מחטנים, מקלטים, מרתפים, מעליות, מטבחים, הול, אמבטיות , חדרי מגורים, מרפסות, יציעים

וגלריות, בין שאלה מהווים מפלס אחד או מפלסים אחדים.'

בעניין ת'יצ 46540-02-16 ליטר נ' עיריית הוד השרון (פורסם בנבו, 22.8.2018), נדחתה כקשה לאישור תובענה

ייצוגית להשכת כספי ארנונה שנגבו ביחס לשטחיס משותפים כבנייני מגוריס שאינס חדרי מדרגות, אשר אינס

צמודיס לדירה ואינס משמשיס את מחזיקי הדירה. בעניין זה נקבע כי לשון צווי הארנונה של עיריית הוד השרון

סוכלת פרשנות לפיה שטחים משותפים הס חלק משטח דירת מגורים. עוד נקנע, כי צווי הארנונה של המשיבה

איגם מחריגיס כמפורש את השטחים המשותפיס הנדונים ולמעשה יכוליס לכאורה לכלול בשטח המחויב בארנונה

גם שטחים אלו, מבאן נקבע על ידי כית המשפט המחוזי-מרכז (כבוד השופטת מיכל נדייב) שהתחלת החיוב

כארנונה כשנת 2010 בגין השטחיס המשותפים אינה חורגת כותקיקת ההקטאה ונעשתה כדין. לעניין זה השוו

התלטה שניתנה בוועדה זו בעניין 22/15 ישרוטל ניהול מלונות בע'ימ נִי מנהלת הארנונה בעיריית ערד (2.12.2018

פורסס באתר האינטרנט של עיריית ערד) במסגרת החלטה אושר הסכס פשרה, בגדרו חוייבו במלואם שטחים

משותפיס כאוור. ההקלה היחידה שניתנה לעוררת במסגרת הפשרה הינה אי חיוב בריכית והפרשי הצמדה.

בעניין זה, צו הארנונה של עיריית הוד השרון קבע כלהלן :

''2. הגדרת ש טחים לצודך חישוב הארנונה:

א. שטח דירת מגורים- כולל כל השטח שבתוך חדירה (כולל קירות פנים וחוץ), וכן כל שטח מקורה אחר הצמוד

לדירה או שאינו צמוד לה, אולס משמש את המחזיקים בדירה, לרבות מרפטות סגורות (עם גג ומעקה) מרפטסות

גג מקורות ולמעט חניות ומדתפים.

לשטח כל דירה בבית משותף יתווסף החלק היחטי של הדירה בחדר המדרגות".

ניסוח צו הארנונה של עיריית הוד השרון דומה לניסוח צו הארנונה של עיריית ערד בכך שהוא כולל ' כל שטח

מקורה אחר הצמוד לבנין, או שאינו צמוד לויי בהתאם לתנאי הצוויס.

בעניין עע"כו 11641/04 ברוך טלע נ' מועצה אזורית גדרות (פורסם בנבו, 17.7.2006) התייתס בית המשפט העליון

לנושא חיוב לראשונה של נכס :

.3

8

.15

6

7

.8

י"לרשות המקומית יש סמכות וזכות להטיל אדנונה כללית על כל טוג נכס בתחומה אשר משתייך לאחר מ''אבות

החיוב בארנוגה''. אם החליטה הרשות המקומית שלא להטיל ארנונה כללית על סוג נכס מסוים במהלך השנים,

או שתעדר החיוב בארנונה (בע מטעות בשיקול דעתה של הרשות המקומית, אין לבעלי נכסים אלו, במקרת

הרגיל, זכות מוקנית, שנכסיתם לא ימוסו בארנונה לעולם. כמו כן, בניגוד לשינוי סיווג אשר עלול להשפיע על

סוגי נכסיס במספר שנים בהתאם להחלטות הרשות המקומית בצווי הארנונה, הטלת הארנונה לראשונה תשנה

את חיוב הנכס פעם אחת ויחידת- באותה שנה בה הוחלט לחייבו לראשונה בארנונה. החל משנה זו יהיה טונ

הנכס מחויב בתעריף הארנונה שנקבע לו, תוך אפשרות לעדכון התעריף בהתאם לתקנות ההסדרים של כל שנה.

מובן שהתעריף שנקבע לראשונה עבור אותו נכס צריך לעמוד בטווחי הסכומים המזעריים והמרביים שנקבעו

בתקנות לאותו סוג נכס.'י

כך גם בענייננו, כפי שעולה מהודעת המשיבה, או החיוב בגין שטחים משותפים בחלק מן הבנייה הרוויה בערד נבע

מטעות. משעה שהטעות התגלתה, במסגרת אותו סקר נכסים, העמידה הרשות את האזרחים על הטעות. כפו

שעולה מהחומר בערר, ומהדיון עולה שהמשיבה שלחה הודעה, וכי ההודעה כללה שרטוט. ההודעה שהוצגה בפנל

הינה בשפה העברית והרוסית, ומפרטת את נושת/סיבה בגינה בוצע שינוי גודל הנכס כולל שרטוט קומה העורר

בעמוד הראשון. בעמוד השני של שרטוט של השטחים המשותפים כאמור בעניין סלע, אין לבעלי נכסים אשר

בטעות לא חוייבו בארנונה וכות מוקנית, שנכטיהם לא ימוטו בארנונה לעולס. משעה שהתגלתה הטעות ותוקשרה

עס התושבים, אני לא מוצא טיבה חוקית שלא לתקן את הטעות

עוד אציין, כי העורר לא שתר את מדידת העוררת, בכך שכלל לא הביא כל מדידה מטעמו, לא כל שכן מדידה

מוסמכת.

באמרת אגב, שאין בה כדי לכסס את החלטתי כדנן, אציין, כי חיוב כל הנניה הרוויה באותו אופן הינו מתחייב

מהעקרון השוויון ומניעת אפליה. שעה שהכנייה הרוויה החדשה בעיר ערד חוייבה בגין מרכיכ השטח המשותף,

הדעת נותנת כי יש לחייב את כלל הבניה חרוויה כערד כאוּתו אופן, כנייה ישנה וחדשה כאחד. לעניין זה השוו

עעמ 7904/16 עיריית תל אביב יפו נ' ענת הרחסי (פורסם בנבו, 2018 1.11) בעניין זה בית המשפט העליון פטק כי

אין מניעה לתקן אי חזקיות מובהקת אשר נפלה בצו ארנונה. תיקון מעין וה איננו עומד כסתירה עם הוראות סעיף

3) לתקנות ההטדרים. לפיכך, משנמצא כי סעיף 1.3.3 ה' לצו הארנונה של עיריית ת"א המורה כל יישטח מרתף

בווילות, המשמשות למגוריס בלבד, יחויב ב-75% משטחו בלבדי' מפלה בין בעלי מרתפיס בווילות לבין בעלי

מרתפים בכתיס משותפיס ראוי לתקן את אי החוקיות שנפלה בצו. קל וחומר בענייננו, לא עלתה טענה ביחטי

לחוקיות צו הארנונה, ומימלא הוועדה אינה מוטמכת לדון בטענה שכצו.

אמנס הערר נרחה. יחד עס זאת, הערר העלה שאכה עקרונית ומטעס זה אני סבור כי אין לתייב בהוצאות.

מר אבהרם מלול, משפטן חבר ועדה

אני מסכיס.

מר אָרִיה קליין, חכר ועדה

אני מסכים.

1 0 וסםססם) << [ ם 0 19-01-31

1. לאזר האמור לעיל, הזחלט לדתות את תערר,

2. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות.

החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהלייט בככאר שבע בהוך 45 ימיט ממועד המצאת

התחלטה לצדדיס.

תהחלטה תמורסם באתר הא'נטרנט של עיריית ערד.

המזכירות תת שלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניהץ חווט 6 2 השעייט, 2029 . 2 - 1 ), בהעדר הצדדים.

אריה קליין. | , 2 .| ארו בוקאי, עוייד הרוח אברהם מלול, משפטן

ג ג 7 ציי=- =

7] -

לוייר וה חבר ועדת עדר

חבר וועדת ערר ור