פרוטוקול מליאת מועצה מס' 11

1

פרוטוקול 19/11

מישיבת מועצהמן המניין אשר התקיימה

ביום שלישי ל' בחשון תש"ף 29 אוקטובר 2019

נוכחים אריה פכטר, אריאל ויסוול, יעקב פרידמן, עו"ד לירז גונן-אלאלוף, גרגורי

דובקין, אברהם הרמב"ם, אליהו פלוריזדה, ז'אנה קושניר, יובל בן בסט, מזל שאול.

חסרים: אוריאל תנעמי.

משתתפים: יורם אורבך – מנכ"ל, משה אלזרט – גזבר, ד"ר משה רפאלוביץ.

הישיבה התחילה בשעה 19:15

הסתיימה בשעה 21:15

על סדר היום:

1. סקירת ד"ר רפלוביץ בנושא צירוף המועצה המקומית אזור לאיגוד ערים

שירותים וטרינריים ומענה על שאלות חברי המועצה

2. שאילתות והצעות לסדר.

3. אישור פרוטוקול ישיבה 10-19 .

4. הגדלת תב"ר מס 558 ב-200,000 ש" לתכנון השיפוץ והגדלת המתנ"ס

5. הגדלת תב"ר מס 566 ב-300,000 ₪לפיתוח אתר המצודה והמוזיאון

6. שונות: פתיחת חשבונות בנק לטובת ניהול עצמי מוס"ח

7. שונות: אישור החלטת ועדת מכרזים– יעוץ משפטי חיצוני.

אריה פכטר:

אני שמח לפתוח את הישיבה. אחד הנושאים על סדר היום זה צירוף המועצה

המקומית אזור לאיגוד ערים שירותים וטרינריים, גוש דן. הנושא אמור היה לעלות

בישיבה הקודמת. ז'אנה ויובל בן בסט העבירו בקשה ליועץ המשפטי שלא נקבל

החלטה. דיברתי עם היועץ המשפטי, והוא שלח לי היום בבוקר את בקשתם, כל עוד

לא נקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי, לא נביא את הנושא להצבעה. מקובל?

יובל בן בסט:

מקובל.

ז'אנה קושניר:

כן.

אריה פכטר:

ד"ר רפלוביץ, בוא תציג לנו למה אתה חושב שכדאי למועצה המקומית אזור להצטרף

לאיגוד ערים.

ז'אנה קושניר:

אפשר אחרי המצגת להציג את מה ששלחנו ליועץ המשפטי?

אריה פכטר:

לא הבנתי.

ז'אנה קושניר:

להציג את הדברים ששלחנו ליועץ המשפטי, את השאלות.

2

אריה פכטר

אין בעיה.

יעקב פרידמן:

סליחה, זה על סדר היום?

ז'אנה קושניר:

כן.

אריה פכטר:

לא חשוב, יענקי.

יעקב פרידמן:

רגע, אני שואל שאלה.

ז'אנה קושניר:

כן, זה בסדר היום סעיף 4 .

אריה פכטר

יענקי, שיציגו, הכל בסדר, היועץ המשפטי ייתן חוות דעת.

יובל בן בסט:

זאת אומרת שהיום אנחנו לא מצביעים על ההחלטה?

אריה פכטר:

לא מצביעים על ההחלטה. כן, ד"ר רפאלוביץ, למה טוב לנו להצטרף לאיגוד ערים דן?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני אציג טיפה את השירותים הווטרינריים שלנו של גוש דן, אני אציג את המודל

שאנחנו מפעילים ואחרי זה את היתרונות למועצה, ברשותכם. אנחנו בהליך של איגוד

של כל הרשויות שמקבלות מאתנו שירותים היום, להכניס אותם לתוך איגוד ערים.

ובנוסף לכל הרשויות שמקבלות כבר מאתנו שירותים היום, אנחנו מקווים להוסיף

בזמן הקרוב, אנחנו בתהליך של הוספה גם של עיריית רמת גן לתוך האיגוד ערים

שלנו. סך הכל אנחנו צופים שבזמן הקרוב ניתן שירותים ל-10 רשויות מקומיות

אריה פכטר:

נכון להיום למי אתם נותנים שירותים?

ד"ר משה רפאלוביץ:

לכל מי שמופיע פה חוץ מ עיריית רמת גן, כל הרשויות האלה מקבלות מאתנו

שירותים.

אריה פכטר:

שוהם, דרום השרון, גבעת שמואל, גני תקווה, אור יהודה, קריית אונו, גבעתיים, בני

ברק?

ד"ר משה רפאלוביץ:

כן.

אריה פכטר:

3

מקבלים שירותים

ד"ר משה רפאלוביץ:

כל אלה מקבלים מאתנו שירותים.

ז'אנה קושניר:

שירותי חוץ, הם לא חברים באיגוד.

ד"ר משה רפאלוביץ:

הם לא חברים באיגוד, הם כולם בהליך של הצטרפות לאיגוד.

אריה פכטר:

זה מה שהוא אמר, שהוא הולך להכניס אותם לאיגוד, כמו שאותנו.

לירז גונן-אלאלוף:

אה, יש איגוד והיום באיגוד?

ד"ר משה רפאלוביץ:

האיגוד הזה חברות בו היום גבעתיים ובני ברק, הוא נותן שירותים לכל הרשויות

האחרות והוא נותן את השירותים האלה לחלק גדול מהרשויות כבר משנת 61', הרבה

מאוד שנים. בגלל שינוי הרגולציה קיבלנו החלטה להכניס את הרשויות פנימה ולכן

אנחנו יושבים כאן היום. היתרון הגדול שלנו, כמו במקומות אחרים, הוא יתרון הגודל

ואיגום המשאבים. על המודל של האיגוד ערים שלנו הקים משרד הפנים את פרויקט

האשכולות הווטרינריים. קמו כבר שני אשכולות וטרינאריים, אחד בצפון, אחד

בדרום, במתכונת כמעט זהה לאיגוד ערים שלנו, כשיש עוד שישה שהם נמצאים כרגע

בתהליך הקמה ומבוססים על האיגוד ערים שלנו. אנחנו עוסקים בכמה תחומי

פעילות, אני אשטוף מהר, אם מישהו רוצה לעצור בדרך מחברי המועצה, אני אשמח

להרחיב. אנחנו מתעסקים גם בבעלי חיים וגם במזון מהחי.

ז'אנה קושניר:

במזון מן החי, מה קורה במרץ 2020?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני אתן תשובות לכל בסוף המצגת. אני רק אסקור את הדברים ואפשר לדבר על הכל.

אנחנו נותנים שירותים בעצם בכל התחומים שרשות מקומית צריכה לתת בתחום

בעלי החיים. בעיקרון, זה הסדרה של מרקם החיים הכולל בין בני אדם ובעלי חיים.

אתם יודעים שבתוך היישובים שלנו יש בעלי חיים ויש תושבים, חלקם מאוד אוהבים

בעלי חיים, חלקם מאוד לא אוהבים בעלי חיים, חלקם רוצים לדאוג להם וחלקם

רואים בהם מטרד. אנחנו מנסים כל הזמן למצוא את שביל הזהב ולתת גם לאלה וגם

לאלה את איכות החיים שלהם מבלי שבעלי החיים יפגעו. אנחנו עושים פעולות רבות

למניעת כלבת . צריך להגיד שזו מדינה שיש בה כמויות גדולות של כלבת אבל

לשמחתנו לא באזור שלנו אלא באזור הצפוני. לפחות כרגע המאמצים שמדינת ישראל

עושה וגם אנחנו נושאים פרי ואין לנו כרגע כלבת בכל אזור המרכז, כולל באזור שלנו,

אבל זה עולה במאמצים רבים, זה גם חיסון של הכלבים, גם חיסון של חיות בר שעושה

המדינה וגם חיסון של חיות בר, שאנחנו עושים מרכבים ולפעמים גם ברגל, כדי ליצור

חגורת הגנה סביב הישובים. אנו עוסקים הרבה בפיקוח על כלבים מסוכנים, מניעת

התעללות בבעלי חיים, פיקוח על פינות חי, שזה בדרך כלל מוקדי התעללות לא

קטנים, פיקוח על מכירה של בעלי חיים ועל מזון לבעלי חיים. אנחנו עובדים הרבה

עם רשות הטבע והגנים בכל העניין של סחר בלתי חוקי בחיות בר, מניעת מחלות בעלי

חיים. יש מחלות שעוברות מבעלי חיים לבני אדם, הכלבת היא המוכרת ביניהם, אבל

יש עוד כמות של מחלות שיכולות לעבור מבעלי חיים לב ני אדם. עוסקים הרבה

4

בעיקור וסירוס של חתולי רחוב, אני ארחיב על זה בהמשך, טיפול ושיקום בעלי חיים

משוטטים ופצועים ועובדים הרבה מאוד על אימוץ של כלבים נטושים וחסרי בית.

אנו מפעילים חיסוני כלבת בכל שעות הפעילות של המוקד שלנו, תחנת הסגר שהיא

אמנם ישנה, אבל נחשבת לטובה, היא בדרך ל שדרוג בזמן הקרוב. אנחנו צריכים

לבחור בזמן הקרוב בין שתי חלופות ומחכים שהמועצות יצטרפו פנימה כדי שיהיו

שותפות להחלטה הזאת. אנחנו עוסקים במניעת מפגעים מבעלי חיים ולבעלי חיים,

עונים בדרך כלל בתוך שעתיים מטפלים בתלונות. 14 שעות ביום לפחות ישלנו אנשים

בשטח, ביתר הזמנים אנחנו עם כוננים שמוקפצים 24/7 כשיש צורך, עובדים יחד עם

המשרד להגנת הסביבה, עמותות למען בעלי חיים, כדי לשקם בעלי חיים. יש לנו

מרפאה שהיא קטנה, לפחות כרגע היא קטנה, היא בתוכנית ל-2020 להיות מורחבת

באופן מאוד משמעותי, אבל כרגע היא מרפאה קטנה ונותנת מענה חלקי ולכן אנחנו

נעזרים במרפאות חיצוניות גם של עמותות וגם אחרות. אנחנו עוסקים הרבה מאוד

בימי אימוץ, זו תמונה מאחד מימי האימוץ שלנו שנערך בגבעתיים, עשינו גם פה בתוך

היישוב ובכל היישובים שאנחנו נותנים להם שירות. עמותת חבר לי זו עמותה

שהוקמה ופועלת מתוך הכלבייה שלנו. נכון להיום, לא הבאתי מספר מדויק, אבל

למעלה מ -3,500 כלבים מצאו בית דרך העמותה הזאת והיא לא העמותה היחידה

שאנחנו עובדים איתה אבל היא עמותת הבית שלנו. תהליך האימוץ שלנו הוא כזה

שמסנן את האנשים ואנחנו כמעט לא מקבלים החזרות של כלב ים, שזה מאוד

משמעותי, כי כלב שהולך לבית ואחרי זה חוזר והולך עוד פעם לבית, קשה אחרי זה

למסור אותו לבתים ואנחנו דואגים לכלבים האלה. אני לא מרחיב פה יותר מדי אבל

יש כאן הרבה מאוד פעילות להגנה על הכלבים, אני לא רוצה להלאות אתכם יותר

מדי בפרטים. אנחנו עוסקים בעיקור חתולי רחוב, עיקור מאוד מסיבי. צריך להגיד

שביוזמה שלי בעבר הצלחנו להניע את משרד החקלאות להקצות תקציב משמעותי

של 4.5 מיליון שקל לטובת העיקור

אריה פכטר:

מה הכוונה יוזמה שלך?

ד"ר משה רפאלוביץ:

זה עלה בשיחה מול שר החקלאות כשהמדינה לא הסכימה לתקצב את זה. אני הייתי

במשך שנים יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות ובסדרת שיחות עם שר

החקלאות שהיה אז הצלחנו להעביר את ההחלטה. בהתחלה הקצו לזה חצי מיליון

שקל, אחרי זה זה עלה למיליון וחצי והיום בחוק יש 4.5 מיליון שקל שהמדינה נותנת

לעניין הזה וזה הולך עם matching, זאת אומרת כל רשות שמקבלת את הקול קורא

צריכה להקצות שקל תמורת שקל. זאת אומרת, סך הכל יש במדינת ישראל 9 מיליון

שקלים לטובת עיקור חתולי רחוב. להגיד שזה מספיק, זה בוודאי שלא, זה טיפה בים.

צריך להגיד גם שמשרד החקלאות, לפחות בקדנציה האחרונה, מערים קשיים מאוד

על הנושא הזה. ב -2019 למשל, אין תקציב בכלל, לא הוציאו קול קורא מסיבות

פוליטיות שכל אחד יכול להבין, אבל אין קול קורא ב-2019, אנחנו מקווים שב-2020 .

אריה פכטר

אין ממשלה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

זה לא רק שאין ממשלה, גם כשהייתה ממשלה לא הוציאו את הכסף הזה.

לירז גונן-אלאלוף:

השירותים הוטרינריים יוצאים ממשרד החקלאות?

ד"ר משה רפאלוביץ:

5

משרד החקלאות הוא המנחה המקצועי שלנו בתחומים מסוימים . יש לנו שלושה

מנחים מקצועיים בעצם, זה משרד החקלאות, הבריאות והגנת הסבי בה, כל אחד

בתחום שלו. עוסקים הרבה ב מניעת צער בעלי חיים, לא רוצה להלאות אתכם

בזוועות, אבל אנחנו רואים שם דברים קשים ואני עובר הלאה בשביל לא לשגע אתכם.

אנחנו עוסקים בפיקוח על מזון מהחי, פחות או יותר ממקומות הגידול של בעלי

החיים ועד האטליזים, לאורך כל הדרך. אני חושב שמי שגר באזור יודע את כברת

הדרך הגדולה שעשינו פה עם העסקים שמוכרים מזון בעיר וגם במסעדות, שלא לדבר

על המשחטה שהי יתה כאן. הישוב עשה כברת דרך מאז שאנחנו עובדים בשיתוף

פעולה ואנחנו גאים במועצה וגאים בעבודה שנעשתה שמה. עושים כמות גדולה של

ביקורות בעסקים כאן. החידוש הגדול שהבאנו לפה, מעבר למקצועיות, זה שאנחנו

עובדים עם משרד הבריאות יד אחת, מה שהיה בעבר, שבעל עסק שרצה לקבל רישיון

היה צריך ללכת למשרד הבריאות וקיבל את התנאים שלהם ואחרי זה היה מגיע

לווטרינר ומקבל את התנאים שלו ואחרי זה לרישוי עסקים מקבל תנאים וכל אחד

נתן תנאים שונים ולפעמים סותרים, היום אנחנו עובדים one stop shop, אנחנו

יושבים מול בעל העסק, מביאים לו את כל האישורים מכל הגורמים ובסופו של דבר

הוא מקבל את הרישיון בנקודה אחת, הוא לא צריך לרוץ בין גורמים שונים לקבל

דרישות סותרות ולהחליט לאן הוא הולך, זה מצב בלתי אפשרי לעשות לציבור. אנחנו

מתעסקים הרבה בשירותי הסעדה, במזון שמוגש לילדים. ברשותכם אני אתעכב רגע

בנקודה הזאת כי זו נקודה שהיא קריטית בכל הארץ. בעצם הילדים של כולנו אוכלים

מזון שמגיע חם לבית הספר. זה אומר שבשביל שהוא יגיע חם מבשלים אותו בלילה

שלפני, מעמיסים אותו על הרכבים בסביבות חמש, שש בבוקר, הוא נוסע בדרכים

בשביל להגיע לגנים עד השעה 12:00 או 13:00 בצהריים, השעות שאוכלים בהן. במשך

כל הזמן הוא מתקרר לאט לאט ומגיע בעצם לטמפרטורות שהן טמפרטורות ממש

מסוכנות וככה המדינה בשלב הזה מסדירה את התחום הזה. יש היום יוזמה חדשה

של עיריית כפר סבא ואני היועץ הווטרינרי בהתנדבות שלהם לעניין הזה, להסדיר

העברה של מזון קר.

אריה פכטר:

אז אולי גם אצלנו תהיה יועץ בהתנדבות?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני יועץ בהתנדבות בתחום הזה למי שאתה רוצה.

יובל בן בסט:

היום אתה לא נותן את הייעוץ הזה למועצה, נכון?

אריה פכטר:

הוא נותן, הוא אומר שכן.

ד"ר משה רפאלוביץ:

ועוד איך שכן, תכף ניגע בזה.

יובל בן בסט:

והיו כבר מקרים שאתה התערבת פה בצהרונים?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אין יום שאני לא מתערב.

יובל בן בסט:

אצלנו, באזור?

6

ד"ר משה רפאלוביץ

כן, תכף אני אסביר, אנחנו תכף נגיע. אין יום שאנחנו לא מתערבים בזה, כן. יש לנו

מתחם חדש שנמצא, מי שמכיר את המיקום הנוכחי שלנו בצומת מסובין, קיבלנו

מגרש ממנהל מקרקעי ישראל של 15 דונם, שאנחנו הולכים לבנות פה כלביה, חתוליה

מרפאה גדולה וכו', יש כאן הדמיה ראשונית של המקום כמו שהוא הולך להיראות,

אנחנו מקווים להגיע במהלך 2020 כבר לאישורי בניה, כבר יש לנו תב"ע מלאה על

השטח הזה, השטח כרגע,

ז'אנה קושניר:

מה עלות ההקמה?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אנחנו מעריכים אותה בין 8 ל-10 מיליון שקל

ז'אנה קושניר:

ומאיפה יבוא התקציב?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אנחנו נדבר על זה תכף, אני תכף אציג את הדברים. יש כאן שתי חלופות פשוט, אז

אני לא יכול לענות על זה ככה, אני אענה על זה תכף בהמשך, בסדר? למען הנוחות

הצגתי חלופות כי מדברים הרבה על חלופות לשירות וטרינרי, הצגתי שלוש חלופות.

החלופה הראשונה היא שירות וטרינרי כמו שאנחנו נותנים היום, שהוא נותן שירות

24/7. חלופה שניה היא שירות וטרינרי של שליש משרה, נדמה לי שזה מה שהיה נהוג

פה לפנינו. והאופציה השלישית היא של שירות וטרינרי מלא של רופא וטרינר במשרה

מלאה. אנחנו חושבים שפחות מזה אין על מה לדבר אבל הצגנו למען הנוחות גם את

האופציה הקטנה יותר. אופציה של רופא וטרינר משרה מלאה ושני מפקחים ומזכירה

אחת נותן שירות בערך 8 שעות ביום, קשה להפעיל אותו מעבר לזה, מהניסיון שיש לי

בנושא הזה. נציג רגע עלויות. כאשר אנחנו מדברים על עלויות, העלות שמבקש האיגוד

מהרשויות ואני אתייחס עכשיו לחלק של אזור, הוא 141, זה הכל באלפי₪ כאן. אם

אנחנו מדברים על שירות של 2.5 שעות ביום, כולל רופא וטרינר, הכנסתי בתור

משכורות, גם פה וגם פה, משכורת של רופא וטרינר מתחיל, שזה המינימום, פחות

מזה אי אפשר לשלם, כמובן שלאורך השנים השכר הזה קופץ מאוד. צריך להגיד

שאצל רופאים וטרינריים בארבע, חמש שנים הראשונות השכר הוא נמוך יחסית

ואחרי זה הוא עולה באופן משמעותי. למען ההגינות, הכנסתי פה את המינימום

מינימום שבמינימום, שזה רופא וטרניר שרק מתחיל לעבוד פעם ראשונה ברשות

מקומית. אם אנחנו מדברים על שירות של 2.5 שעות ביום, אנחנו מגיעים לבערך

265,000 שקל בשנה עלויות, אחרי שקיזזתי את ההכנסות של הרשות, כי יש גם

הכנסות, אגרות וכו'.

לירז גונן-אלאלוף:

כל זה עלויות שנתיות?

ד"ר משה רפאלוביץ:

עלויות שנתיות הכל. כל מה שמופיע פה זה עלויות שנתיות, אין טעם לעשות את זה

חודשי.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, הכל טוב.

ד"ר משה רפאלוביץ:

7

ואם אנחנו מדברים על שירות וטרינרי מלא של 8 שעות ביום, אנחנו כבר מדברים על

655,000 ₪וזה הערכות מאוד מאוד מאוד מאוד זהירות, מאוד זהירות

ז'אנה קושניר:

הערכות הן לא בדיוק נכונות.

ד"ר משה רפאלוביץ:

הן מדויקות.

ז'אנה קושניר:

לא מדויקות.

ד"ר משה רפאלוביץ:

הן מדויקות לגמרי.

ז'אנה קושניר:

הן לא מדויקות.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני מוכן לשמוע.

ז'אנה קושניר:

לגבי רופא וטרינר, אתה צודק, כ-240,000 שקל עלות שכר ברוטו שנתי למשרה מלאה

לגבי פקחים,

אריה פכטר:

הוא אמר רופא מתחיל.

ז'אנה קושניר:

רופא דרג ב' עד חמש שנים. אני בדקתי את זה.

משה אלזרט:

זה כולל עלויות מעביד?

ד"ר משה רפאלוביץ:

כן.

ז'אנה קושניר:

כן. אני בדקתי את זה, זה נכון, עם זה אין מחלוקת. פקחים, כמה שכר של הפקחים

במועצה אצלנו סדר גודל?

אריה פכטר:

אני לא יודע להגיד. כמה פקחים מקבלים?

משה אלזרט:

לפחות 10,000, קצת יותר

ד"ר משה רפאלוביץ:

עלות מעביד, זה הרבה יותר.

אריה פכטר:

8

בטח שיותר

ז'אנה קושניר:

10,000 שקל זה 120,000 שקל לפקח, בסדר, נלך על זה. זה 240,000 שקל ולא 320,000 .

אז תוריד מפה כבר 80,000 שקל

לירז גונן-אלאלוף:

למה, אבל הוא הכניס לך שני פקחים. את מבלבלת.

ז'אנה קושניר:

אני יודעת לעשות חשבון, לירז.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, כי את לא יודעת לעשות כפול שתיים, הוא הכניס שני מפקחים.

יעקב פרידמן:

מכיוון שהיום אנחנו הרי לא מחליטים, ד"ר רפאלוביץ מציג. רגע, אני רוצה להגיד

משהו, תני לי שניה, תתאפקי, מה אכפת לך, את יודעת להתאפק. הרי אנחנו לא

מקבלים החלטה היום. הוא מציג את מה שהוא מציג, תהיה חוות דעת,

ז'אנה קושניר:

אבל הנתונים צריכים להיות מדויקים.

יעקב פרידמן:

רגע, זה הנתונים שהוא מציג, הוא לא קובע, אנחנו, אני ואת נחליט אחר כך, אבל

הדיון עכשיו הוא על המהות.

ז'אנה קושניר:

אבל אני רוצה להציג נתונים שיהיו מדויקים.

יעקב פרידמן:

זה לא רלוונטי כרגע אם זה יותר או פחות.

אריה פכטר:

סליחה, יענקל'ה.

ז'אנה קושניר:

זה מאוד רלוונטי.

יעקב פרידמן:

כי אנחנו לא קובעים היום כלום.

אריה פכטר:

ז'אנה, אני אומר לך, עלות מעביד של פקח זה לא 10,000 .₪ ,

יורם אורבך

20,000 .

אריה פכטר

אתה אומר 20,000 שקל בחודש, אני אומר לא

לירז גונן-אלאלוף:

9

אפשר לבדוק את זה

אריה פכטר:

אני אומר שהנתונים שד"ר רפאלוביץ נתן פה הם להערכתי הנתונים הכי נכונים שיכול

להיות. 5,000 שקל לפה או 10,000 שקל לשם, אבל אלה הנתונים הנכונים

ד"ר משה רפאלוביץ:

זה מבוסס על בערך 200 רשויות במדינת ישראל, שאני מכיר את הנתונים שלהם ואני

עורך מדריכים בעניין הזה.

ז'אנה קושניר:

אוקי, ב-141,000 שקל מה זה כלול

ד"ר משה רפאלוביץ:

הכל.

ז'אנה קושניר:

לא.

ד"ר משה רפאלוביץ:

מה לא?

ז'אנה קושניר:

בטיוטת החוזה שקיבלנו זה רק דמי מנוי.

ד"ר משה רפאלוביץ:

לא.

ז'אנה קושניר:

זה לא כלול תפיסת כלבים, עד כמה שזכור לי.

אריה פכטר:

אז לא זכור לך טוב.

ד"ר משה רפאלוביץ:

פשוט לא נכון.

אריה פכטר:

אז לא זכור לך טוב. נכון, ד"ר רפאלוביץ?

ד"ר משה רפאלוביץ:

סוסים לא כלולים. סוסים, תופעה נדירה.

לירז גונן-אלאלוף:

למה, וב-8 שעות וטרינר הסוסים כן כלולים, ז'אנה

ז'אנה קושניר:

כן, הוטרינר יוכל לטפל בזה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

איך הוא יטפל בזה, לאן הוא ייקח אותם? איך הוא יוביל אותם, באוטו שלו?

10

לירז גונן-אלאלוף:

וגם כמה סוסים יש באזור?

יובל בן בסט:

אבל זה לא רק זה, זה יכול להיות גם דורבנים ודורבנים מגיעים אלינו, זה הרבה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אנחנו דיברנו על סוסים. חברים, סוסים זו תופעה קודם כל נדירה, אני לא מכיר כזאת

באזור. כאשר יש סוס משוטט צריך לסלק אותו מהר. פינוי של סוס זה דבר יקר, אי

אפשר להוביל אותו בפרייבט וגם לא בטנדר, צריך מוביל מיוחד וצריך לקחת אותו

לחווה מיוחדת, אי אפשר להחזיק אותו בחצר של המועצה או ליד כלביה ולכן הדברים

האלה יש להם עלויות אמנם חד פעמיות, אבל הן גבוהות יותר, בלתי ניתנות לצפייה.

אריה פכטר:

ד"ר רפאלוביץ, עזוב אותי מסוסים, אין לנו סוסים, מה אנחנו מדברים על דברים

שאין לנו? יש פה חמורים, לא סוסים.

ז'אנה קושניר:

לא הכניסו פה גם הכנסה שתהיה ממרץ 2020 .

ד"ר משה רפאלוביץ

היא פה.

ז'אנה קושניר:

איפה?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אם את רוצה אני ארחיב תכף על 2020, אבל פה יש את ההכנסות מכל האגרות שיש

היום והאגרות האלה,

ז'אנה קושניר:

זה לא אגרה, זה מימון חלק מהמשרה על בדיקות מזון,

משה רפאלוביץ:

זה אגרה. קוראים לזה אגרה, זה אגרת פיקוח בשווקים נקרא, אם תרצי אני ארחיב

על זה.

ז'אנה קושניר:

זה נכון להיום וב-2020,

ד"ר משה רפאלוביץ:

לא, לא נכון להיום, אני אומר מה יהיה במרץ 2020, זה לא קיים היום. היום זה קיים

באופן חלקי וזה יהיה באופן מלא אחרי וזה יהיה אותם מספרים פחות או יותר, יכול

להיות 5% לפה או לפה, נכון לישיבה שהייתה אתמול בבוקר במשרד הבריאות.

אריה פכטר:

ז'אנה, למה את רוצה להגיע?

ז'אנה קושניר:

שההבדל הוא לא כזה משמעותי כמו שמוצג כאן, מבחינה כספית.

11

אריה פכטר

טוב, בסדר.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני מדגיש רק, שזו השוואה בין שלושת התרחישים. צריך להדגיש שלא הכנסנו כאן

הוצאות חד פעמיות של הקמה של מחלקה וטרינרית כולל מחשוב ותוכנות, משרד,

כלביה, מרפאה וכו'.

מזל שאול:

סליחה, אני רוצה רגע לעצור, אם אתה יכול לחזור לטבלה של החלופות. זה שיש

שירות וטרינרי 24/7 הבנתי, זה השירות שאתם נותנים וכולל את כל השירותים

שציינת בשקף הראשון.

ד"ר משה רפאלוביץ:

נכון.

מזל שאול:

אבל הוא לא כולל, תתקן אותי אלא אם כן לא הבנתי אז אני רוצה להבין, האם זה

כולל, זה הרי לא כולל את הרופא הווטרינרי שנמצא פה ביישוב ונותן,

ד"ר משה רפאלוביץ:

כולל.

מזל שאול:

הוא פה פיזית יושב פה? זה כולל את הפיקוח? זה כאילו קצת להשוות בין שירות

וטרינרי שנמצא, והייתי במרכז, אני חושבת שיש מרכז מצוין, אבל אני רגע מנסה,

כשעושים השוואה כזאת בין חלופה כזאת לחלופה כזאת, אז החלופה הזאת היא לא

נותנת פה רופא שזמין לתושבים,

ד"ר משה רפאלוביץ:

היא כן נותנת כי הרופא אמנם יושב 4-5 קילומטר מפה

מזל שאול:

צריכים להביא את החיות.

ד"ר משה רפאלוביץ:

לאן?

מזל שאול:

למרכז.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אבל אנחנו באים לפה. אנחנו א' עושים פה חיסונים, בתוך הבניין של המועצה, לבעלי

הכלבים. הרופא מגיע לפה, אין כמעט יום שהרופא לא מסתובב כאן בתוך השטח.

כמובן לפי הצורך, אבל הוא בא לעשות ביקורות, הוא בא לבדוק כלבים, הוא בא

לבדוק חנויות, הם מסתובבים פה כל הזמן. אני חושב שהמרחק הפיזי הוא חסר

משמעות פה.

אריאל וייסוול:

12

ופה זה גם רק 8 שעות. אם יהיה פה וטרינר, יבוא בבוקר לעבודה, יהיה פה 8 שעות

כל יום וילך הביתה. אז זה רק ל-8 שעות עבודה. או שם 2.5 שעות

מזל שאול:

השאלה אם ברמת החלופה באמת זה נותן את המענה כמו שיש פה פקח שמסתובב

בתוך העיר, היישוב ורופא שנמצא וזמין.

אריאל וייסוול:

אני אומר לך שאת לא יכולה.

לירז גונן-אלאלוף:

יש לך קאדר של רופאים, קאדר של פקחים?

מזל שאול:

אז אני מנסה להבין את הזמינות, זה חשוב לצורך הצגת החלופה.

לירז גונן-אלאלוף:

שאלתי אם יש לך קאדר של רופאים, של פקחים. זאת אומרת, אם רופא וטרינר אחד

חולה, לנו מגיע פקח, אלינו מגיע וטרינר.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אנחנו כרגע 9 רופאים, לקראת ההרחבה עם רמת גן אנחנו הולכים להרחיב את זה

עוד יותר, יהיו יותר רופאים ומבחינתכם זה שקוף, אם רופא במילואים או רופא

עכשיו חולה או רופא בחופשה, זה שקוף, תמיד יש אחר שיחליף אותו. יש קאדר גדול

של רופאים, כנ"ל של מפקחים.

יובל בן בסט:

זאת אומרת ש- 9 רופאים וטרינרים על כמה רשויות כרגע זה היום

ד"ר משה רפאלוביץ:

כרגע זה על 9 רשויות

יובל בן בסט:

ובפועל אמורים להיות 15, לא? כמה אמורים להיות לפי מה שהראית מקודם

ז'אנה קושניר:

10 .

ד"ר משה רפאלוביץ

10 רשויות

יובל בן בסט:

אז זאת אומרת, המצבת תישאר אותו דבר?

ד"ר משה רפאלוביץ:

לא, אמרתי שברגע שנוסיף את רמת גן אנחנו נוסיף גם עוד רופאים, לא רופא.

ז'אנה קושניר:

כמה פעמים ביום מגיעים לפה פקחים?

מזל שאול:

13

האם יש איזשהו דוח סטטיסטי שאתה יכול להציג

ז'אנה קושניר:

זה מה שביקשתי לפני שלושה שבועות, חודשים וזה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני כבר מגיע לזה.

ז'אנה קושניר:

עוד דבר. על 14,000 תושבים 800 כלבים, למה אנחנו צריכים מחלקה של 2 פקחים

אריה פכטר:

כי אם את רוצה לקבל שירותים גם בבוקר וגם אחר הצהריים, אז את צריכה 2

פקחים

לירז גונן-אלאלוף:

הוא נתן לך חלופה, את יכולה לקחת את החלופה של ה-2.5 שעות

ד"ר משה רפאלוביץ:

ואם אחד חולה ואחד איננו, מה תעשי?

יובל בן בסט:

ההיגיון אומר שאם רמת גן, עיר שיש לה כמה, 300,000 תושבים בערך

ד"ר משה רפאלוביץ:

פחות מ-200,000.

ז'אנה קושניר

הם 170,000 תושבים

יובל בן בסט:

אצלנו יש בסביבות 14,000, אז איך אתה יכול לתת שירות אם וטרינר אחד לכל רמת

גן? איך זה הולך מבחינת ההיגיון?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אין לנו וטרינר אחד לכל רמת גן. יש לנו רופאים, כל אחד מתעסק בתחום שלו. זה לא

וטרינר אחד שיושב על רמת גן ואחד על אזור ואחד על זה. יש וטרינרים שמתעסקים

במזון, יש וטרינרים שמתעסקים בניתוחים, יש וטרינרים שמתעסקים במניעת

התעללות.

יובל בן בסט:

ברור.

ז'אנה קושניר:

אז אם ככה, צריך להשוות בין שליש משרה.

אריה פכטר:

ד"ר רפאלוביץ, תמשיך בבקשה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

14

אני אגע בכמה טענות שטענו היום. ראיתי איזה ווטסאפ מוזר. ראיתי טענה שהאיגוד

פועל עד שעה 13:30. אני לא יודע מאיפה זה נלקח אבל צריך להגיד שאנחנו פועלים

באופן רצוף משש בבוקר עד עשר בלילה לפחות. זה נכון שעד 13:30 בצהריים המשרד

פתוח ולא צריך לתאם הגעה. אחרי זה אנחנו נותנים שירות בתיאום מראש. אני אתן

דוגמא מהיום בצהריים, ישבו אצלי פעילת בעלי חיים ובעלת כלב, ישבו אצלי היום

אחרי הצהריים כי היה משהו דחוף לדבר איתם, קבעו איתי פגישה מהיום להיום,

מהרגע להרגע וישבו שמה. 13:30 מציין רק את השעה שהמשרד

ז'אנה קושניר:

ואם יש חתול פצוע?

ד"ר משה רפאלוביץ:

24/7 .

ז'אנה קושניר

אני יודעת משהו אחר.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אז אני מציע לא להתייחס למה שמנסים להוציא דיבה. בדיקה של גני ילדים, שאלת

קודם.

ז'אנה קושניר:

להוציא דיבה?

ד"ר משה רפאלוביץ:

כן.

דוברת מהקהל:

תתקשרו עכשיו למוקד, עכשיו.

אריאל וייסוול:

ביקשו ממך לא לדבר, נכון? את רוצה לצאת החוצה?

דוברת מהקהל:

קצת קשה לנו לשמוע.

אריאל וייסוול:

קצת קשה לך? אז תצאי החוצה ולא תשמעי. את גם לא תושבת שלנו וזה לא מעניין

בכלל.

דוברת מהקהל:

אבל למה בטון כזה?

אריאל וייסוול:

ככה, כי ביקשו ממנה שלוש פעמים לא לדבר.

לירז גונן-אלאלוף:

אני ביקשתי ממנה, זה מפריע לי לשמוע. אני ביקשתי שלוש פעמים יפה, זה מפריע לי

לשמוע.

אריה פכטר:

15

ד"ר רפאלוביץתמשיך.

לירז גונן-אלאלוף:

אני ביקשתי 3 פעמים יפה, את שמעת? לא, כי ביקשתי יפה. היא מפריעה לי לשמוע

ד"ר משה רפאלוביץ:

נשאלנו על בדיקות של מזון בגני הילדים, על בדיקות תקופתיות ואחרות. צריך להגיד

שאנחנו לא עושים בדיקות תקופתיות, אנחנו עושים בדיקות יומיומיות. כל משאית

שמגיעה לגבי הילדים באזור עוברת אצלנו במתחם, נבדקת, עולה רופא וטרינרי לתוך

האוטו, בודק את המנות שנמצאות שמה ו רק אחרי שהוא מוודא שהמזון בפנים

מתאים לדרישות של משרד הבריאות וזה לא קל לעמוד בדרישות האלה, רק אז הוא

יוצא לתוך העיר, מקבל חותמת שהוא תקין ונכנס לתוך העיר. זו בדיקה שמבוצעת

על בסיס יומיומי. זאת אומרת, אין יום שנכנס לכאן מזון ולא נבדק.

יובל בן בסט:

זאת אומרת שאם יש פלסטיק שהוא מותך ומגיע או משהו כזה וחלקיקים נכנסים

לאוכל, אז צריך גם ליידע אתכם במקרה כזה?

ד"ר משה רפאלוביץ:

א', בכל נושא שקשור למזון של הילדים, שזה הדבר הכי חשוב אולי שאנחנו מתעסקים

בו, צריך ליידע אותנו, אנחנו נשמח לקבל מידע על זה.

יובל בן בסט:

כי זה קרה לי עם הבן, אמנם זה קרה כבר לפני שנתיים.

ד"ר משה רפאלוביץ:

התחום הזה עובר שינוי בשנים האחרונות.

לירז גונן-אלאלוף:

יש לי עוד שאלה. הרופאים הווטרינרים, יש להם תתי התמחויות, אחד מתעסק בבעלי

חיים ואחד,

ד"ר משה רפאלוביץ:

זה לא תתי התמחויות, זה תחומי אחריות. כולם רופאים וטרינריים ויש תחומי

אחריות שונים. נשאלנו על בדיקת חול בגנים, אני לא מכיר בדיקה כזאת, אולי מישהו

יכול להאיר את עיני. ליתר ביטחון, אני דיברתי היום עם הממונה על הבריאות

במערכת החינוך, גם הם לא מכירים את הדבר הזה.

אריאל וייסוול:

אנחנו עושים.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני לא יודע מה המשמעות של הבדיקה הזאת.

יובל בן בסט:

לא, יש וטרינריים שעושים את זה.

ז'אנה קושניר:

יש את זה בתקנות של משרד החינוך.

ד"ר משה רפאלוביץ:

16

יכול להיות שמשרד החינוך יש לו דבר כזה, הממונה על הבריאות לא מכירה את זה

אריה פכטר:

אנחנו עושים את זה וזה לא קשור אליכם, המועצה עושה את בדיקות חול.

יובל בן בסט:

לא, במקומות אחרים גם וטרינר עושה.

אריה פכטר:

אנחנו במסגרת משרד החינוך, מה שמשרד החינוך מבקש מאתנו, אנחנו עושים.

ד"ר משה רפאלוביץ:

נשאלנו על בדיקה של מקור לעקיצת ילדים ונגעים שיש בילדים. צריך להגיד שהטיפול

בילדים זה באחריות רופא ילדים אבל כשיש רופא ילדים שחושד שמקור התחלואה

הוא מבעלי חיים, אנחנו מבצעים בדיקה אקגמיוליות וניטור של מקור הבעיה. דוגמא

טובה לזה היא היסטריה גדולה שה ייתה לנו בגן ילדים בשוהם, ילדים חלו שמה

בפטרת, מחלה מאוד מדבקת וגם מכוערת כי זה גורם לנשירת שיער ואדמומיות על

הראש, מחלה לא טובה. ובמקרים קיצוניים החתולים הם הסיבה לזה, בדרך כלל זה

מחלה שעוברת מילד לילד, אבל רופאי ילדים אוהבים להאשים חתולים בדבר הזה.

לבקשת ההורים בדקנו את כל החתולים באזור, על הדרך גם הכרנו אותם כמובן ולא

מצאנו חתול אחד נגוע, צריך להגיד ורק אחרי תחקיר מעמיק שעשינו יחד עם הרופא

ילדים, יחד עם ההורים, יחד עם מחלקת החינוך וכו', מצאנו שזה ילד בגן שהיה אצל

הסבתא שלו ברפת באיזה מושב, נדבק, הדביק את הילדים בגן, כולם חשדו בחתולים

ואחרי שהוא הדביק את האח שלו הגדול בבית, רק אז הבינו שהוא מקור ההדבקה

והבעיה שמה נפתרה, אבל בהחלט אנחנו מתערבים במקומות כאלה שהם בתחום

המידע והמומחיות שלנו. פיקוח על כלבים משוטטים, שאלת. אנחנו ביצענו באזור ב-

2018 ,2019 פשוט עוד אין נתונים סופיים, אבל ב-2018 עשינו כאן 422 סיורים

ז'אנה קושניר:

שזה אומר קצת יותר מסיור ביום.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני מכיר קצת אחרת את המתמטיקה.

ז'אנה קושניר:

365 ימים בשנה 422 סיורים

ד"ר משה רפאלוביץ:

ימי עבודה, למיטב ידיעתי, יש 220 בערך בשנה

ז'אנה קושניר:

אז שני סיורים ביום.

ד"ר משה רפאלוביץ:

נכון, ממוצע.

ז'אנה קושניר:

ולעומת זאת, אתה הצגת לנו שני פקחים ווטרינר באופן קבוע נמצא באזור.

ד"ר משה רפאלוביץ:

17

נכון, רק סיור כזה זה לא סיור של שלוש דקות אלא של הרבה זמן. צריך להגיד

שבאזור כמעט ואין תופעה של כלבי בר. זאת אומרת, כל מה שאנחנו מתעסקים זה

בתושבים שמשחררים את הכלבים שלהם לרחוב, בעניין של שוטטות כלבים כמובן

אני מדבר, אנחנו מתעסקים בעוד הרבה דברים אחרים, א בל בעניין של שוטטות

כלבים, מדברים על תושבים שמשחררים את הכלבים לרחוב וכשמדובר בחינוך

תושבים, אפשר כמובן לעשות זבנג וגמרנו, כל תושב כזה לתת לו קנסות כבדים וכו'

וכו'. אנחנו מאמינים שחינוך זה לא עניין של זבנג וגמרנו. עיקור וסירוס חתולי

קהילה, בשנת 2018 עיקרנו פה קרוב ל-200 חתולים. אנחנו מקווים שב-2020 יהיה

תקציב מדינה קצת יותר גדול ונוכל לעקר עוד יותר מזה. אנחנו בדרך להקים ליד

המתחם שלנו הנוכחי מרפאה גדולה לעיקור וסירוס של חתולי רחוב, בין היתר יטפל

גם בחיות קהילה. ואנחנו גם נמצאים בשת"פ כבר היום והולכים להרחיב אותו עם

עמותות ועם מרפאות נוספות.

לירז גונן-אלאלוף:

מה זה עיקור וסירוס של חתולים? שאתם מאתרים?

משה רפאלוביץ:

אנחנו מגיעים לכאן,

לירז גונן-אלאלוף:

מאתרים בשטח חתולי רחוב?

אריאל וייסוול:

כן, כן.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני אסביר רגע במילה על זה. אנחנו נמצאים בקשר עם מאכילי החתולים. יש כאן

קהילה גדולה של מאכילי חתולים ופעילים למען בעלי חיים. הפעילים האלה, אנחנו

נותנים להם שתי אופציות, תלוי מי הפעילים ואנחנו יודעים מה הם עושים. אפשרות

אחת זה לתאם אתנו הגעה לשטח בשעות שבו הם מאכילים את החתולים.

אריה פכטר:

אתה בקשר עם הפעילים באזור?

ד"ר משה רפאלוביץ:

קשר הדוק.

אריה פכטר:

עם מי למשל?

ד"ר משה רפאלוביץ:

עם לילך, ג'ון יושבת כאן, עם אחרים.

אריה פכטר:

איזו לילך?

ד"ר משה רפאלוביץ:

לילך פרץ, היא מאכילת חתולים מאוד מסיבית כאן. היא אישה שדואגת פה לבעלי

החיים באופן הדוק.

18

ז'אנה קושניר

אבל היא לא היחידה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

היא לא היחידה. עושה עבודה מאוד יפה כאן בהצלה של בעלי חיים ועם שיתוף פעולה

מאוד הדוק אתנו ועם המרפאה שלנו.

לירז גונן-אלאלוף:

אז אתם בקשר איתם ואז כשהם מאכילים אתם זה?

ד"ר משה רפאלוביץ:

בשעות שהם מאכילים, חלק מאכילים בבוקר, חלק אחרי הצהריים, חלק בלילה,

אנחנו מגיעים בשעות האלה. חלק מהמאכילים שאנחנו סומכים על אופן ההאכלה

שלהם, אנחנו מאפשרים להביא את החתולים אלינו, אם הם רוצים כמובן. יש לנו את

שירות להגיע לפה, אנחנו מגיעים כמעט כל יום. דובר עוד על זה שבהצעה לא מוגדרת

ההוצאה של המועצה ולא מוגדרות זכויות ההצבעה של אזור.

אריה פכטר:

אני לא הבנתי.

ד"ר משה רפאלוביץ:

הייתה טענה שלא מוגדרת ההוצאה של המועצה ולא מוגדרות זכויות ההצבעה של

המועצה.

יובל בן בסט:

שניכנס לאיגוד?

ד"ר משה רפאלוביץ:

כן. אז אנחנו אומרים שבמסגרת התוכנית העסקית של אחרי הכניסה לאיגוד,

המועצה המקומית אזור תשלם 141,000 שקל מתוך תקציב כולל של כ-11 מיליון שקל

ולמועצה יהיה, כל אחד מתוך 10 חברי מועצה, לאיגוד ערים יש מועצה, כמו שיש

למועצה מקומית, גם לנו יש מועצה.

אריה פכטר:

אבל הקול של אזור יהיה קול איכותי.

ד"ר משה רפאלוביץ:

נכון, אבל הוא יהיה רק 10% .

לירז גונן-אלאלוף:

אבל זה יפה שזה לא לפי מספר תושבים.

ד"ר משה רפאלוביץ:

בכוונה עשינו את זה, אנחנו רוצים בסוף לתת פתרונות לתושבים ולמועצה ולבעלי

החיים במועצה.

אריה פכטר:

ד"ר רפאלוביץ, יש לך עוד משהו להוסיף?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני סיימתי.

19

אריה פכטר

יש למישהו עוד שאלות בקצרה?

יובל בן בסט:

אנחנו ביקשנו להביא מישהו מטעמנו שתציג את זה. בישיבת מועצה הקודמת אמרת

שלא תהיה עם זה בעיה, שיכולה לבוא עורכת הדין דנה, היא נמצאת פה, היא יכולה

להגיד מספר מילים? זה בסדר מבחינתך?

אריה פכטר:

כן, אין לי בעיה.

לירז גונן-אלאלוף:

אבל לפני כן אני יכולה לשאול עוד שאלה את הרופא? אני יכולה בבקשה להבין בסופו

של דבר כמה אנשים מוקצים לנו כיישוב אם אנחנו נכנסים לאיגוד?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אין אנשים שמוקצים ליישוב. האיגוד שלנו מעסיק בעלי מקצוע, אלה משרתים את

כל הרשויות שנמצאות באזור, כל אחד בתחום שהוא אחראי עליו.

לירז גונן-אלאלוף:

אבל יש לנו וטרינר ויש לנו פקחים?

ז'אנה קושניר:

לא.

ד"ר משה רפאלוביץ:

יש וטרינריים שלנו שמגיעים ליישוב ופקחים שלנו שמגיעים ויגיעו ליישוב.

עו"ד דנה וולנובסקי:

שמי עו"ד דנה וולנובסקי, אני מספר 4 ברשימה של ראש העירכרמל שאמה הכהן

ברמת גן. כרמל שאמה במצע הבחירות שלו הבטיח לשמר את הווטרינריה העירונית.

לכרמל שאמה יש כנראה קשרים עם ד"ר רפאלוביץ בנוגע לחקירה שהייתה בזמנו של

צבי בר.

אריה פכטר:

סליחה, לעצור.

אריאל וייסוול:

חשבנו לתת לה לדבר, זה לא לעניין בכלל.

עו"ד דנה וולנובסקי:

רגע, אני רוצה להגיע משהו על הוטרינר. ההיסטוריה של הוטרינר,

מר אריה פכטר:

סליחה, סליחה,

יובל בן בסט:

דנה, גם אני מבקש להציג את התזה הנגדית.

עו"ד דנה וולנובסקי:

אני אדבר רק על הוטרינריה.

20

אריה פכטר

רק וטרינריה, לא מעניין אותי כל היתר מסביב.

עו"ד דנה וולנובסקי:

רק על הווטרינריה. אזור למעשה היא לא חברה באיגוד הווטרינרי, היא מקבלת

שירותים ממקור חוץ. על פי חוות דעת של משרד החקלאות מ-2019 בעצם אזור כמו

כל הרשויות האחרות, שהם לא גבעתיים ובני ברק, מקבלות שירותים בעצם באופן

לא חוקי מהאיגוד הווטרינרי. אי לכך, משרד החקלאות החליט לשים סוף לדבר הזה

והוא אמר שהוא לא יאשר יותר בעצם למצב הזה להימשך. למעשה הרשויות שלא

היו חברות באופן רשמי באיגוד גם חשופות למה שנקרא תביעות ייצוגיות וכן הלאה,

וכי למה? מאחר ובעצם לד"ר רפאלוביץ לא היו סמכויות להחרים כלבים ולא היו לו

סמכויות לגבות אגרות כלשהן או להטיל קנסות. הסמכויות האלה מוקנות אך ורק

לווטרינר רשותי, קרי, מעובד של הרשות המקומית. אם לאזור היה וטרינר עובד

משלה, שהוא חלק מהרשות, אזי הוא היה יכול להטיל קנסות ולגבות כספים בנוגע

לכך. במשך שנים בעצם אזור חשופה משפטית ואת האינפורמציה הזאת אנחנו

העברנו ליועץ המשפטי של אזור. בנוסף לזה, בעצם מה שקורה זה שהאיגוד היום נותן

שירותים בפריסה גאוגרפית מאוד מאוד גדולה, אנחנו מדברים בעצם על 38 יישובים

400,000 תושבים

אריה פכטר:

טוב, זה אנחנו נחליט מה טוב לנו. המועצה תחליט מה טוב לה.

עו"ד דנה וולנובסקי:

אני מדברת על שירותים וטרינריים, אוקי? אנחנו בעצם מדברים על פריסה גאוגרפית

מאוד מאוד גדולה, שאזור מהווה חלק ממנה, כאשר בעצם אותם רופאים באיגוד,

שיש סדר גודל של רופאים, 10 וטרינרים, הם בעצם אמורים לתת שירותים לכל

הפריסה הזאת הגאוגרפית ולכל אותם יישובים, בערך 38 יישובים

אריה פכטר:

אני חוזר ואומר, זה לא מעניין בכלל. יש לך עוד דקה וזה הכל.

עו"ד דנה וולנובסקי:

חברות באיגוד היא לא רק 141,000 שקלים כפי שהוצג לכם. חברות באיגוד זה בעצם

פרי פסו, חלק היחסי בכל ההוצאות ולכאורה ההכנסות. הכנסות, אזור אמורה לקבל

בגין אזור את הקנסות של אזור. היא אמורה לקבל תקציב עיקורים, במידה ואזור

מתמודדת בקול קורא, כסף עבור העיקורים שלה והיא אמורה לקבל, כשחוק המזון

יכנס לתוקף באפריל 2020, כדי חלקה, שעדיין לא ברור בכלל מה י יתן לה משרד

הבריאות, משרד הבריאות אמור לתת מימון למשרה חלקית של וטרינר. את כל

הדברים האלה בעצם אזור מוותרת עליהם כאשר היא מצטרפת כחברות באיגוד והיא

צריכה לשאת בעצם כדי חלקה. למשל, אם חלקה של אזור לצורך העניין יהיה עשירית

מכל האיגוד, אז היא אמורה לשאת גם בעשירית מכל ההוצאות של האיגוד. כמו

למשל משכורות של אנשים, זה לא רק 141 .

ליאת– דוברת מהקהל:

אז למה רמת גן מצטרפת?

עו"ד דנה וולנובסקי:

רמת גן כרגע לא מצטרפת בשלב הזה.

21

אריה פכטר

הבנו, אני מבין שזה הולך פר תושב, אבל זה לא חשוב.

עו"ד דנה וולנובסקי:

אני רק אומרת שיש לכם יותר מ-141, העלות היא הרבה יותר גבוהה

אריה פכטר:

סליחה, סיימנו. אני בטוח שאם היה מגיע תושב אזור לישיבת מועצה ברמת גן, אף

אחד לא היה נותן לו לדבר.

ז'אנה קושניר:

אני רוצה לשאול כמה תהיה עלות הקמה של המרכז ומאיזה תקציב זה יגיע.

ד"ר משה רפאלוביץ:

יש שתי חלופות לעניין הזה ואנחנו את ההחלטה נקבל אחרי שכל הרשויות יצטרפו

פנימה, כדי שהרשויות יהיו אלה שיקבלו את ההחלטה. חלופה אחת היא לשפץ את

המקום הקיים שלנו, שזה אומר לבנות שמה כלביה חדשה, כי כל היתר יש לנו את כל

מה שאנחנו צריכים.

ז'אנה קושניר:

עלות, כמה?

ד"ר משה רפאלוביץ:

העלות הכוללת מוערכת בערך ב-2 מיליון שקלים

ז'אנה קושניר:

2 מיליון שקלים שמתוכם צד של אזור יהיה 200,000 שקל

ד"ר משה רפאלוביץ:

איך הגעת לזה?

ז'אנה קושניר:

אמרת עשירית.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, זה אתם אמרתם.

ד"ר משה רפאלוביץ:

לא, זה את אמרת. אני אמרתי שלאזור יהיה,

ז'אנה קושניר:

אתה אמרת שיהיה,

ד"ר משה רפאלוביץ:

אז אני עונה, אני מסביר.

לירז גונן-אלאלוף:

בהצבעה יהיה לנו קול אחד.

ד"ר משה רפאלוביץ:

22

יהיה לה קול אחד מעשרה. חלוקת ההוצאות היא לפי תושביםאזור היא פחות מ-

2% מתוך השטח, אם אני עושה חשבון מהיר ככה בראש, זה בערך 14 מתוך 600, סדר

גודל של 2%, אני לא מדייק עכשיו. זה יהיה החלק שלה. זה אופציה אחת, אופציה

מועדפת, אגב, כי היא תאפשר בניה מהירה כלביה ואנחנו זקוקים לכלביה חדשה

ומודרנית טובה יותר ממה שיש עכשיו. החלופה השנייה שיצטרכו להחליט עליה היא

חלופה שנמצאת מעבר לכביש במרחק קו אווירי של בערך 500-600 מטר, אולי אני

טועה בכמה מטרים, יש שמה 15 דונם, שמה אפשר לבנות מרכז וטרינרי יותר גדול

שמה מדברים על סדר גודל של 10 מיליון שקל, מתוך זה תעשו את החלק היחסי של

אזור, זה גם מדובר על מאות אלפי שקלים בודדים. זה שתי החלופות. אני מניח שאני

יודע מה רוב הרשויות יעדיפו, מה שיחליטו הרשויות, לפי זה נלך. זה כספי פיתוח,

אגב.

ז'אנה קושניר:

אני יודעת. אתה אומר שזה הולך חלוקה יחסית לפי התושבים, נכון?

ד"ר משה רפאלוביץ:

נכון.

ז'אנה קושניר:

אזור כמה קיבלה, 141,000 שקל

ד"ר משה רפאלוביץ:

כן.

ז'אנה קושניר:

כמה קיבלה רמת גן?

אריאל וייסוול:

היא עוד לא בפנים בכלל, לא?

ז'אנה קושניר:

שניה, הצעה, טיוטה. כמו שאנחנו קיבלנו.

אריאל וייסוול:

אה, הצעה, כי הוא אמר לפני זה שהיא לא נמצאת עדיין.

ז'אנה קושניר:

לא, כמו שאנחנו קיבלנו, אמרתי נכון.

אריאל וייסוול:

הצעה.

ז'אנה קושניר:

נכון. טיוטה, בדיוק כמונו. רמת גן היא 170,000 תושבים, קיבלה הצעה של כ-300,000

שקל. איפה הפרופורציונאליות

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני אסביר. צריך לקחת את מכלול ההוצאות. יש כאן הוצאה אחת שהיא על דמי

חבר, שהיא עם קורלציה מסוימת לגודל הרשות, אבל הדמי חבר האלה מאפשרים

שלכל רשות יהיה גם נציג אחד במועצה. יש שמה הוצאה נוספת שמתייחסת לטיפול

בחיות קהילה. היום חיות הקהילה שנפצעות וכו' צריכות לקבל טיפול וזה יהיה בתוך

23

מרפאה שמתוקצבת דרך הדבר הזה. זה נוסף לדמי החבר. ביחד זה מסתכם בערך ב-

141,000 שקל, אני נותן את ה-,

ז'אנה קושניר:

איפה תהיה המרפאה הזאת?

ד"ר משה רפאלוביץ:

בצמוד למשרד שלנו.

אריה פכטר:

סליחה, אני מתנצל, אני מרגיש שאתה עומד פה בוועדת חקירה, אני אין לי לא כלבים

ולא חתולים ואנחנו עבדנו עם וטרינר שעבד במועצה. אני רוצה להגיד לך, שירותים

שהמועצה המקומית מקבלת מהשירות הווטרינרי הם שירותים מצוינים. ויש פה גם

מאכילי חתולים שעדים לכך. תודה רבה לך. לגבי ההצבעה, אנחנו נביא את זה לאישור

בישיבה הבאה. יש עוד שאלה?

יובל בן בסט:

קודם כל, אני באמת מצטער, זה לא מקובל.

אריה פכטר:

סליחה, יובל, ביקשתם להביא, אישרתי לכם. להביא תושבים מבחוץ לעשות פה כל

מיני פרופגנדות, לא מקובל.

יובל בן בסט:

לא, אני לא בעניין הזה, לא מקובל, אני מסכים, בסדר גמור.

אריאל וייסוול:

יובל, אז מי אמר להם להגיע?

יובל בן בסט:

אני לא אמרתי להם להגיע.

אריה פכטר:

אני לא צריך שיבואו מרמת גן לתת לי הצעות ולא מחיפה ולא מחולון, אני הבאתי

בעלי מקצוע, נקודה. מזל, רצית לשאול שאלה?

מזל שאול:

הדבר שבעיני צריך לשים פה על השולחן ואני אדבר פה בשם פעילים כי כמובן גם אני

בקשר עם פעילים ואחת הבעיות האקוטיות זה שיש פה מצוקה של חיות, בין אם זה

חתולים שנקלעים, בין אם זה כלבים שנפצעים, יש פה בעיה, אוקי? ואני מאוד

מוטרדת, בגלל זה גם דיברתי על החלופות, כי וטרינר באיגוד זה לא כמו וטרינר

מקומי, בזמינות של וטרינר מקומי.

ד"ר משה רפאלוביץ:

הזמינות שלנו הרבה יותר גבוהה משל וטרינר מקומי.

מזל שאול:

אני אומרת שיש בעיה, בסדר? נכון להיום יש בעיה ומה שקורה זה שמי שמטפל בבעיה

בהרבה מאוד מהמקרים זה התושבים הפעילים עצמם. שזה לא מצב בריא וזה גם לא

צריך להיות ככה, בגדול, ביישוב מתוקן. ולכן, נניח ונלך על הכיוון של האיגוד, אז אני

24

מעלה פה איזושהי שאלה, שאין לי מושג מה התשובה שלה ואני אשאל אותה, זה יכול

להיות שאפשר לתגבר. יכול להיות שלא 141, להוסיף תקציב שהוא משהו באמצע

אריה פכטר:

אבל למה להוסיף? הם נותנים לנו את כל השירותים.

מזל שאול:

כי אני אומרת שהשירותים שאנחנו היום מקבלים הם לא מספיקים.

ד"ר משה רפאלוביץ:

מזל, אני אתן לך תשובה על זה.

מזל שאול:

אז אני שואלת שאלה ומעלה גם אופציה לתגבור, אולי אפשר לתגבר בשעות.

אריה פכטר:

תראי, הם לא יעבדו בשביל המועצה המקומית באזור 24/7, הרופאים הוטרינריים

אבל אם למשל בשעה שבע בערב מתקשרים לשירות הוטרינרי, יש להם כוננים, הכונן,

ד"ר משה רפאלוביץ:

בשבע הוא עוד נמצא בשטח.

אריה פכטר:

הכוננים מאיפה שהם נמצאים לפה זה מרחק נסיעה 5 דקות 6 דקות. בואי נגיד שמחר

לקחנו וטרינר, שהיה לנו וטרינר שהיה גר ברמת השרון והוא באמצע חתונה. מה

האלטרנטיבה? מה יותר טוב?

מזל שאול:

אריה, העובדה שיש פה בעיה,

אריה פכטר:

אני לא נתקלתי בבעיה.

ד"ר משה רפאלוביץ:

תני לי לענות לך על זה, מזל.

מזל שאול:

יש בעיה ואני באופן אישי פניתי לשירותים הוטרינריים עם שני מקרי חירום ולא

קיבלתי מענה בזמן אמת. ובטח לא ב-24 שעות. אז לכן אני אומרת שיש בעיה ואני

אשמח לתשובה ממך.

ד"ר משה רפאלוביץ:

תראו, הנושא של טיפול בחתולי רחוב הוא נושא שמקבל התפתחות במדינת ישראל.

צריך להגיד שלפני שניים, שלושה עשורים היו מטפלים בהם על ידי רעל. זה מה שהיה

נהוג אז. מי שטיפל בחתולים אז כמוני, יודע על מה מדובר. חילקו להם רעל, הם היו

מפרפרים ברחובות ונעלמים. אלה שהאכילו אותם נחשבו לא לגמרי בסדר. אני חושב

שלאורך השנים המדינה הבינה ש היא צריכה לקחת אחריות על זה והאחריות של

המדינה הולכת ועולה. בהתחלה הקצו לעיקור חתולי רחוב שום דבר, אחרי זה הקצו

קצת ולאט לאט זה הולך וגדל ואני מקווה שזה ימשיך לגדול הלאה. אנחנו הכנסנו

לתוך ה-141 הזה פעם ראשונה באזור שלנו לפחות, תקציב גדול לטובת טיפול בחיות

קהילה, כדי לתת להם פתרון. התקציב הזה כבר כולל הגדלה משמעותית של שירותי

25

הרפואה לבעלי החיים האלה. אני לא חושב שבשלב זה, כמובן שהשמיים הם הגבול

אבל אני לא חושב שבשלב זה צריך להוסיף עוד הרבה. אנחנו ננסה את השנה

הראשונה ונלמד, יכול להיות שיצטרכו עוד 20,000 שקל, עוד 30,000 שקל, נבוא ונציג

את הדברים ונקבל החלטות ביחד.

ז'אנה קושניר:

אז איך יכול להיות, שהנה, מזל אומרת שלא טופלו, ויש פה תושבת שאומרת שלא

טופלו.

ד"ר משה רפאלוביץ:

אני לא יודע.

ז'אנה קושניר:

אם ליאת מתקשרת במשך חודש ולא מגיעים לאסוף את החתולים?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אז אני לא יודע על מה מדובר פה עכשיו, אני לא יכול לתת ככה תשובה.

ליאת – דוברת מהקהל:

יש לי הקלטות.

יובל בן בסט:

אני מבקש שוב פעם, חבר'ה, אנחנו נבחרנו ורק אנחנו מותר לנו לדבר.

אריה פכטר:

ד"ר רפאלוביץ, אני מקבל את הטענות של כך שפונים לשירות הוטרינרי בשעות תשע

בלילה,

ז'אנה קושניר:

זה לא נכון, זה לא בתשע בלילה.

מזל שאול:

זה במגוון של שעות.

אריה פכטר:

בסדר, אני שאלתי על תשע בלילה לדוגמא. לא תשע, ארבע ועשרים. אני שואל שאלה,

פנו בתשע בלילה על חתול שנתקע באיזשהו מקום. תוך כמה זמן להערכתך צריך

להגיע וטרינר לשטח?

ד"ר משה רפאלוביץ:

תראו, זה משתנה קצת לאורך שעות היום. בשעות שיש פקקים גדולים, גם בתוך העיר

בני ברק להגיע מצד לצד זה כמעט בלתי אפשרי או בתוך רמת גן וגם בתוך גבעתיים.

אז כשיש שעות שכביש 4 עמוס, זה קצת יותר קשה להגיע. אנחנו מגיעים מהר,

האנשים נמצאים בשטח. בוודאי עם ההרחבה עכשיו יהיו יותר מפקחים בשטח, אבל

גם היום עם 5 מפקחים על השטח, יש אחד שהוא תמיד נמצא בטווח של עשרים דקות

מפה גג, אלא אם כן הוא עסוק עכשיו על הצלה של בעל חיים במקום אחר, יכול לקחת

לו עוד קצת ואם יש איזה פקק בדרך, תאונת דרכים, כמובן זה משבש.

לירז גונן-אלאלוף:

איפה אתם יושבים?

26

ד"ר משה רפאלוביץ

בצומת מסובין.

לירז גונן-אלאלוף:

ואחר כך אתם תעברו לבית דגן?

ד"ר משה רפאלוביץ:

לא, לא, צומת מסובין מעבר לכביש.

אריה פכטר:

יובל, שאלה אחרונה ונסכם את הנושא.

יובל בן בסט:

קודם כל, שני דברים מאוד חשובים לנו, אחד זה לגבי המצב הפיננסי של האיגוד, אם

אתה יכול להרחיב ואפילו לקבל לישיבה הבאה או מתי שנחליט, לקבל מסמכים מה

קורה מבחינה פיננסית.

ד"ר משה רפאלוביץ:

קיבלתם דוחות כספיים אבל אני מוכן להביא אותם עוד פעם.

ז'אנה קושניר:

לא קיבלנו דוחות כספיים.

יובל בן בסט:

אז אנחנו נשמח לקבל דוחות כספיים של האיגוד, מה קורה. והדבר השני, גם הייתי

אצלך באמת והתרשמתי, אבל במידה ויאושר, אני מציג תזה אחרת, אבל האם

השירות יהיה אותו שירות או בכל זאת ברגע שאנחנו מגיעים השירות יהיה יותר טוב,

עם יותר שעות ממה שיש לנו היום?

ד"ר משה רפאלוביץ:

אז חד משמעי בוודאי לא יהיה פחות וחד משמעי יהיה יותר. זאת אומרת, אנחנו

מתכננים פה עליה גם בכמות כוח האדם וגם ביכולות, מרחיבים מרפאה, מרחיבים

כלביה, יש לזה משמעויות גדולות והשירות רק יכול להשתפר ולעלות מהמקום הזה.

יובל בן בסט:

ומבחינת ההכנסות והוצאות? כי יש קול קורא, מקבלים על עיקורים מהמדינה, 2020

הולך להיות עוד הכנסות מהמדינה על פיקוח על בשר

ד"ר משה רפאלוביץ:

לא, זה לא עוד הכנסות, זה הכנסות שמחליפות הכנסות קיימות. אני מציע בחוק

המזון, כיוון שהייתי מעורב חזק בחקיקה שלו, אני אומר לכם שהמידע שמקבלים

הוא מידע חלקי, הוא לא לגמרי נכון. אבל אם תרצה, נרחיב על זה.

אריה פכטר:

לא צריך.

מזל שאול:

אני מבקשת דוח פיזור יותר מפורט מזה.

אריה פכטר:

תודה רבה, ד"ר רפאלוביץ. לגבי ההצבעה, זה בישיבת מועצה הבאה.

27

אני עובר להצעות לסדר

גרגורי דובקין:

נניח שפעם הבאה נחליט להיכנס לשירות הווטרינרי איגוד ערים, לאיזה תקופה?

אריה פכטר:

עושים איתם חוזה לשנה.

גרגורי דובקין:

אה, חוזה לשנה בלבד.

אריה פכטר:

כן, אבל מאריכים את זה.

גרגורי דובקין:

אם בעוד שנה עושים ישיבת מועצה ואומרים השירות היה יותר גרוע ממה שהיה עד

עכשיו?

אריה פכטר:

אז יש לנו אופציה להחליף אותם. גרגורי, אני רוצה להגיד לך. היה לנו וטרינר במועצה

שנתן שירותים, השירותים שאנחנו מקבלים היום הוא פי עשר יותר טוב.

ז'אנה קושניר:

זה לא נכון.

אריה פכטר:

לא שאלתי אותך אם זה נכון או לא נכון. אני רק רוצה להגיד לך, שאם זה מתאים

לשוהם, לקריית אונו, לגבעתיים, בטח ובטח יכול להתאים למועצה מקומית אזור.

סיימנו את הנושא של הווטרינריה.

יעקב פרידמן:

אני חייב לספר משהו. לי אין כלב, אבל לבן שלי יש כלב, יובל יודע, הוא רואה אותו

הולך איתו לטייל. הכלב לא הרגיש טוב והוא היה בדיכאון. לקח אותו לווטרינר, נתנו

לו פרוזק. הוא לקח שבועיים פרוזק, הסתדר. אפשר לטפל גם ברופא ילדים, למה צריך

וטרינר? טוב, גמרנו עם הוויכוחים ועם הכלבים עד הפעם הבאה. 800 כלבים זה 5%

מהתושבים

אריה פכטר:

הצעות לסדר.

דוברת מהקהל:

רגע, סליחה.

אריה פכטר:

לא, סליחה, יש לי קבלת קהל כל יום שלישי בין 16:00 ל-19:00, תבואי, אני אשמע

אותך מה שאת רוצה.

דוברת מהקהל:

טוב, ברצון.

אריה פכטר:

28

הצעה לסדר, הצעה לקידום סמטה על שםעלי מוהר. אני לא אקריא, זו הצעה של

יובל. בישיבת המועצה הקודמת דובר על לבדוק אפשרות לתת לרחובות באזור שמות

על נשים מובילות בתחומן וכך אנו נעשה.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון.

אריה פכטר:

אם אנחנו נחליט שאנחנו קוראים לאיזשהו רחוב בפעם הבאה, סמטה או משהו, זה

יהיה,

לירז גונן-אלאלוף:

הפרופורציות פה,

אריה פכטר:

סליחה, הוא לא יכול לשמוע את ההקלטות, תדברו אחד אחד.

מזל שאול:

אני קראתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת שנעדרתי ממנה. אנחנו דיברנו עם

אריה, כבר כמה שנים אנחנו מדברות על הנושא הזה במועצת הנשים ואומרות יש שני

רחובות, יש את חנה סנש ואת מניה שוחט ויש סמטה שהייתה על גולדה מאיר. ואני

מחזקת את הנושא הזה ומדרבנת שהדבר הזה סוף סוף יקרה.

אריאל וייסוול:

אין בעיה, אנחנו בעד.

אריה פכטר:

נכון.

מזל שאול:

זיהינו גם שדרות וגם כיכרות שאין עדיין שמות ואני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו

נעשה את הפעולה הזאת ונשנה.

לירז גונן-אלאלוף:

מבלי לפגוע בזכויות הרבות שיש לעלי מוהר אבל אני חושבת שצריך לשנות פה את

המרחב הציבורי.

יובל בן בסט:

אני רוצה לענות. בשיעור מולדת על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה. עלי

מוהר. בשנותיו האחרונות בישוב הזה, שכן שלנו. ברחובות, בסדר. שנה אחת גרה

רחל, קראו סמטה על שמה. ביאליק גר איזה שנה, שנתיים לפני מותו, קראו על שמו.

וצריך לעשות שינוי מהותי ולקרוא, אבל כשיש לנו מוזיאון באמת נפלא ושאפו פה

לראש המועצה, חד וחלק, שיש לנו מוזיאון כזה ואנחנו יכולים להביא תיירים ולקחת

אותם.

אריאל וייסוול:

מה הקשר למוזיאון?

יובל בן בסט:

ואפשר לקחת תיירים ולעשות להם סיור ואיפה עלי מוהר גר.

29

יעקב פרידמן

זה לא היה הבית שלו.

יובל בן בסט:

זה לא משנה, הוא גר בסוף ימי חייו. עד שיש מישהו בסדר גודל הזה פה באזור, צריך

לתת

לירז גונן-אלאלוף:

יובל, אמרתי זכויות רבות יש לו אבל עם כל הכבוד, צריך גם שלנשים יהיה במרחב

הציבורי ייצוג פה.

אריאל וייסוול:

אני מסכים איתך.

אריה פכטר:

יובל, עם כל הכבוד לעלי מוהר, אתה לקחת את ביאליק ועלי מוהר אותו דבר. אני

חושב שיש קצת הבדל בין ביאליק לעלי מוהר.

יובל בן בסט:

בסדר, ועדיין אין מישהו בסדר גודל שלו.

אריה פכטר:

יובל, תן לי שניה. יש הבדל בין עלי מוהר לביאליק. עלי מוהר גר מספר מועט של שנים

באזור, אני לא חושב שצריך לרוץ ולקרוא שמות על שמו של עלי מוהר. אם היית אומר

לי לקרוא על נעמי שמר, יכול להיות מאוד שאני אסכים איתך.

אריאל וייסוול:

זו אישה גם.

לירז גונן-אלאלוף:

זה צריך לעבור ועדת שמות אבל עשינו סקר, התושבים הצביעו, יש לנו כבר רשימת

שמות של נשים מאוד ראויות, כולל מרסל ניניו שנפטרה רק השבוע, שלא הספקנו

ומאוד רצינו לכבד אותה עוד בחייה. יש לנו את כיכר אשת חיל שזה יוקדש לכל הנשים

ויש עוד רשימה של שמות.

אריה פכטר:

הצעה לסדר שניה – הצעה לשיפוץ מתנ"ס, העברת תחומים לבניין המועצה הדתית

במוזיאון לשעבר. כשזה יהיה רלוונטי, מתי שיתחילו לעבוד במתנ"ס, אני לא רואה

שזה עומד להתקיים, לא היום ולא מחר ולא בתקופה הקרובה, שזה יהיה רלוונטי אז

נשב מול הנהלת המתנ"ס ונמצא פתרונות איפה לעשות את כל החוגים של המתנ"ס.

נכון להיום להגיד להם שיעשו במוזיאון, המרחק הוא עוד גדול.

שאילתה 3 – הצעה לחוקק חוק עזר עירוני להסדרת מטרדי רעש ביישוב אזור

במוצאי יום העצמאות, מוצאי פורים, ליל שמיני עצרת, מוצאי ל"ג בעומר, תהלוכה

כולל מוסיקה עד השעה שמונה. תראו, אנחנו בנושא של הרעשים, יש חוק במדינת

ישראל ואנחנו פועלים על פי החוק. למה אנחנו צריכים להיות י ותר חכמים

מהאפיפיור?

יובל בן בסט:

מבחינה חוקית הפקח לא יכול לתת דוח אם מישהו, מה שנקרא, מישהו חורג. המקום

פה שאם יש אירוע פח"ע או אירוע פלילי ומשטרה לא יכולה להגיע, יש לנו אפשרות

30

שהפקח יבוא. זה פשוט ישפר את חיי האיכות של התושבים. אגב, לקחתי את זה

מעיריית תל אביב מ-1982, חוק עזר עירוני

אריה פכטר:

טוב, אנחנו עכשיו ב-2020, עזוב מה היה ב-1982 .

יובל בן בסט

זה חוק עזר עירוני מ-1982 .

ז'אנה קושניר

בסדר, אבל עדיין הפקחים שם מוסמכים לתת דוחות ואצלנו לא.

אריאל וייסוול:

אז מתקשרים למשטרה.

יובל בן בסט:

כן, אבל אם המשטרה לא יכולה להגיע?

אריאל וייסוול:

מגיעים. אני הייתי במסיבה בשעות שעוד מותר, התקשרו השכנים, יום שישי, אני

אומר לכם, הייתי במסיבה באזור, הזמינו זמר הביתה, זה היה אחר הצהריים והגיע

משטרה, השוטר המקומי שלנו הגיע.

יובל בן בסט:

שוטר.

אריאל וייסוול:

עם הפקח, היה שש בערב.

אריה פכטר:

גרגורי העלה את זה גם כן, הוא היה אצלי בחדר לפני שעה בערך והעלה את זה, גם כן

אמר יש שם מישהי שאצלם בבניין מרעישה, מוציאה רמקולים ועושה טררם.

גרגורי דובקין:

מטרידה את כל הסביבה.

אריה פכטר:

ואז הרמתי טלפון לשוטר פרחי, הוא אמר לי שיתקשרו 100, תגיע ניידת

ז'אנה קושניר:

דיברנו על פקחים.

אריה פכטר:

אבל יש משטרה, למה אני צריך פקחים?

יובל בן בסט:

אבל אם המשטרה לא יכולה זה בדיוק בא,

אריה פכטר:

המשטרה יכולה להפסיק.

31

לירז גונן-אלאלוף:

רגע, אבל ביום העצמאות הם לא עושים כלום.

גרגורי דובקין:

היה אצלנו עכשיו בבניין החדש ביום העצמאות עד ארבע לפנות בוקר. אם מכל

הקללות שקיללו השכנים יתקיים עשירית, הוא ימות בייסורים.

אריאל וייסוול:

אבל פעם בשנה מותר.

אריה פכטר:

לדבר אחד אחד, כי לא שומעים בהקלטה.

חברים, אנחנו פועלים על פי החוקים במדינת ישראל.

הפחתת מוצרי פלסטיק בגורמים רשמיים של המועצה.

ז'אנה קושניר:

וגם בגני הילדים, אם אפשר להוסיף. שיהיו כלים רב פעמיים.

אריה פכטר:

לא הבנתי, מה הכוונה גורמים של המועצה מוצרים פלסטיים?

ז'אנה קושניר:

כמו זה לדוגמא. זה חד פעמי.

אריה פכטר:

אז אנחנו נעשה משהו אחר, לא יהיה כיבוד.

ז'אנה קושניר:

אין בעיה, יותר טוב. אריה, ואם אפשר להעביר דרך מחלקת חינוך שגם במחלקת

חינוך ישתמשו בכלים רב פעמיים.

גרגורי דובקין:

יש כלים חד פעמיים שמתכלים בקלות וזה קרטון נייר. כלים רב פעמיים, מישהו צריך

לשטוף ולדאוג שזה נקי ואנחנו ניכנס פה להרפתקה שאף אחד לא רוצה להיות בה,

במיוחד עם הילדים.

ז'אנה קושניר:

יש כל מיני פתרונות לזה. יש מדיחים קטנים.

גרגורי דובקין:

חד פעמי מנייר עולים טיפה יותר.

יעקב פרידמן:

יש מנייר, מקרטון.

מזל שאול:

ארבע הרשויות הגדולות נכנסו היום למתכונת הזאת.

יורם אורבך:

לניסוי, לפיילוט.

32

מזל שאול

לניסוי, בסדר.

אריה פכטר:

הכל התחיל היום בניסוי, אני ראיתי את זה. בואו שהם ינסו, נקבל מסקנות. אחרי

שנקבל מסקנות אנחנו נפעל בהתאם. תראו, אני רוצה להבהיר לכם משהו. לפעמים

אני מרגיש כאילו אנחנו המועצה כנגד איכות הסביבה, כנגד הווטרינריה, כנגד בעלי

חיים, כנגד האופוזיציה.

ז'אנה קושניר:

לא, אתה לא צריך לקבל את זה בצורה כזאת.

אריה פכטר:

סליחה, ז'אנה, סליחה,

לירז גונן-אלאלוף:

תני לו לסיים, דקה. אבל את מתפרצת כל הזמן.

אריה פכטר:

סליחה, תנו לי להגיד מה שאני רוצה להגיד. אנחנו, התפקיד שלנו לשרת את התושבים

בצורה הטובה ביותר וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות תמיד. ואני אומר את זה כל

הזמן, אם מגיע לשולחני רעיון טוב, שיהיה של האופוזיציה, שיהיה של מי שיהיה והוא

רעיון טוב, אנחנו נקבל אותו. לא כל השכל נמצא אצלי. מחר יבוא יובל, תבוא ז'אנה,

תבוא מזל, תגיד לי זה לא טוב, ואז אנו נעשה חושבים, נקבל או לא נקבל. לרוב אם

זו הצעה טובה, נקבל, אני לא בא להתחכם.

ז'אנה קושניר:

מה שבאתי להגיד עכשיו לגבי רב פעמי, זה בסך הכל הצעה לסדר היום. אף אחד לא

אמר שאתם נגד איכות הסביבה, או משהו אחר. זה ההצעה שהבאנו.

אריה פכטר:

זה לא הצעה לסדר היום, זו שאילתה.

ז'אנה קושניר:

סליחה, שאילתה, אבל זה בא בטוב ולא נגדך. לא צריך לקבל כל דבר שאנחנו מדברים

כנגדך.

אריה פכטר:

ז'אנה, אני אמרתי לך, אנחנו נבדוק את זה. אמרת לבדוק בגנים, נבדוק בגנים. אני

אבקש ממחלקת החינוך שיבדקו בחינוך. גרגורי אומר שהשטיפה היא,

מזל שאול:

לא, לא, הם מדברים על שטיפות עם מדיחי כלים. אנחנו לא חוזרים אחורה. קודם

כל, אני רוצה להגיד, אני מסכימה איתך.

אנחנו מתקדמים, אנחנו לא הולכים אחורה להחזיק מבשלות ומנקות וכאלה

ששוטפות.

אריה פכטר:

נכון.

מזל שאול:

33

בסך הכל ההצעה, שגם עברה ברשויות מקומיות אחרות, זה להכניס מדיחי כלים

שהם יעשו את העבודה, שזה מספיק אמין ומספיק נקי. יחד עם זאת, אוקי, רוצים

לחכות שיעבור הפיילוט, אז בואו נקבל לפחות את ההחלטה הראשונית לעבור לכלים

חד פעמיים מתכלים, אוקי? זה אולי, אני לא יודעת להגיד לך,

לירז גונן-אלאלוף:

העלויות יותר גבוהות.

מזל שאול:

בסדר, זה אולי קצת יותר גבוה.

לירז גונן-אלאלוף:

אני לא חושבת שזה קצת, צריך לבדוק את זה.

יובל בן בסט:

בסדר, ההצעה מתייחסת לסכו"ם מתכלה בתקן 6018 עם ספקים

לירז גונן-אלאלוף:

בגנים הילדים לא אוכלים עם סכו"ם.

יובל בן בסט:

לא, אני מדבר קודם כל על ישיבות מועצה.

מזל שאול:

פה נכנסת הרגישות שלנו לאנשים שהם יותר פעילים בתחום של שמירה על הסביבה

ושמירה על בעלי חיים, אז צריך להיות קצת קשובים לדבר הזה. ההצעה שאני אומרת

בואו נבחן את האפשרות של כלים מתכלים.

אריה פכטר:

אבל מצד שני, גרגורי אומר דברים הפוכים לגמרי.

גרגורי דובקין:

מכיוון שאני מהעבודה שלי, אני רואה הרבה מצבים, חומרי ניקיון שצריך לספק

עכשיו לגני הילדים האלה וחומרי ניקוי צריך כל הזמן לספק ובאיכות טובה ואין

אכיפה על זה ואין אחריות לזה ואם מתקלקל עכשיו מדיח כלים, מה קורה אז עם

ילדים? וכל הזמן צריך לדאוג. הלוגיסטיקה של זה, אני אומר שאולי אפשר לעמוד,

אבל לוגיסטיקה של מדיחי כלים היא לוגיסטיקה ממש לא פשוטה בגני הילדים,

צריך תחזוקה, צריך החלפת פילטרים, מסננים, צריך הוספת מלח.

יובל בן בסט:

בואו נתחיל עם המועצה עם כלים מתכלים על פי התקן, זו הייתה ההצעה.

גרגורי דובקין:

זה שיקולים שצריך לשקול אותם בכובד ראש. בתור התחלה, בואו בישיבות מועצה

נחליף את הכוסות לפחות ובמקום זה נביא פירות או ירקות.

יובל בן בסט:

מצוין.

אריה פכטר:

תודה רבה.

34

יובל בן בסט

אריה, לגבי ההצעה הרביעית מה אנחנו אומרים?

מזל שאול:

גם לי הייתה הצעה לסדר.

אריה פכטר:

שאילתה הייתה לך, לא הצעה לסדר.

מזל שאול:

שתי שאילתות והצעה. שמתי את זה פשוט באותו עמוד.

אריה פכטר:

שאילתות. הפסקת חשמל. לאור הפסקת חשמל הלא יזומות בחודשים יולי, אוגוסט,

ספטמבר, אוקטובר, שגורמות לנזקים. תראו, חברים, גם אני גר באזור וגם אצלי

בבית יש הפסקות חשמל, במיוחד ברעמים והברקים שהיו לפני כמה ימים. אנחנו

פנינו לחברת חשמל, חברת החשמל גזמה את כל העצים ליד הקווי מתח, מה שמהווה

סכנה מבחינת קצרים וכאלה דברים. זה לא באחריותנו ולא בסמכותנו. מה

שבאחריותנו ובסמכותנו, אני אומר לכם, אני פניתי והם גזמו והם עברו והורידו את

כל העצים, מה שליד הקווי מתח.

אריאל וייסוול:

לפני חודש היה בבת-ים הפסקת חשמל של יותר מלילה שלם, רצו לפנות בבת-ים אלף

איש מהבתים שלהם.

אריה פכטר:

בבת-ים היה 19 שעות

חסרי דיור ברחוב ההסתדרות, מה נעשה עד כה בנוגע לחסרי הדיור שמהווים מטרד

מול בית הקפה?

יעקב פרידמן:

אני רוצה להגיד משהו בהמשך לשאילתה, אני עם ז'אנה.

אריאל וייסוול:

זה בעד או נגד?

ז'אנה קושניר:

למה בעד או נגד? זה בסך הכל שאילתה.

יעקב פרידמן:

המצב של חסרי הדיור האלה וההומלסים, מול בית הקפה זה לא מעניין, אני שותה

שמה קפה, זה לא מעניין. יש שם את הבית מגורים שאנשים גרים בשמונה קומות.

הם עושים את הצרכים שלהם. תושבי המקום מחבקים אותם, מגיעים אליהם,

נותנים להם אוכל, שקיות. יש שם לכלוך, זוהמה.

לירז גונן-אלאלוף:

הם זורקים הכל.

יעקב פרידמן:

ועכשיו לאחרונה הם התחילו לצעוק על אנשים שעוברים שמה, אני היום עברתי שמה.

35

ז'אנה קושניר

כן, כי הם מפריעים להם לישון וכאלה.

אריאל וייסוול:

אנחנו כל יום מכניסים שם את מכונת הניקוי.

יעקב פרידמן:

לא, הם לא זזים.

לירז גונן-אלאלוף:

הם זורקים את הלכלוך בתוך החצר של השמונה קומות.

אריה פכטר:

תראו, במהלך החודשים האחרונים הצענו להומלסים במסגרת דיור מוגן של גגון, זה

דיור מיוחד להומלסים, החבר'ה האלה מסרבים לעבור.

אריאל וייסוול:

הצענו להם דיור, יותר מזה?

אריה פכטר:

מחלקת הרווחה הציעה להם הליך שיקומי, גם לזה הם מסרבים. אנחנו לא יכולים

לקחת אותם בכוח.

ז'אנה קושניר:

חס וחלילה, לא מדובר על זה.

נדין – דוברת מהקהל:

יותר גרוע, שחררו אותם מבית חולים לשם בכפיה והם יצאו.

אריה פכטר:

אני רק אומר, אנחנו לא יכולים לקחת אותם בכוח או להזמין ניידת או להזמין

משטרה. אנחנו מבחינתנו עשינו את הכל כדי לעזור להם ולשקם אותם, הם לא רוצים.

הייתי בביטוח לאומי, הייתי אצל מנהלת המחוז בביטוח הלאומי ואז דיירת שעובדת

בביטוח לאומי, שהיא גרה שם בסביבה, נדמה לי במדורגי המצודה והיא אומרת לי

אריה, מה פתאום, אל תוציא אותם, אני נותנת להם אוכל ואני מטפלת בהם וזה.

אריאל וייסוול:

ואני דואגת להם בביטוח לאומי לכל הקצבאות ולכל הדברים. אמרנו לה אנחנו לא

מוציאים אותם, אנחנו רוצים לשקם אותם.

אריה פכטר:

חברים, אנחנו מבחינתנו עושים את המקסימום.

אריאל וייסוול:

מספר פעמים אני הייתי שם על הניקיון, ביקשתם מהם, הבאנו להם שקיות של הזבל

שיזרקו שם ואנחנו ניקח אותם כל יום. אז הם אמרו אוקי, הסכימו, יום יומיים ואחר

כך התחילו לזרוק עוד פעם מאחורה. אנחנו אוספים, הם מנקים. יום יום נכנס שמה

רכב הטיאוט שלנו, מנקה.

אריה פכטר:

36

אין מה לעשות לצערי. אנחנו נמשיך לנסות למצוא להם פתרונות שהם יסכימו. הכל

כמו שאמרה נדין.

ז'אנה קושניר:

כמובן שהכל בתיאום איתם, לא בכפיה ולא חלילה שום דבר.

אריה פכטר:

כמו שאמרה נדין, הם לא רוצים שום דבר, האמינו לי. אני ביקשתי ממנהל מחלקת

הרווחה לגשת והייתי בביטוח לאומי לנסות לפתור ולעזור, הם לא רוצים.

יעקב פרידמן:

לא, רק מה שאני אומר, הדיירים בשמונה קומות הם הסובלים העיקריים.

אריה פכטר:

יענקי, מה אתה רוצה שנעשה?

יעקב פרידמן:

לא אמרתי מה. תשמע, אני בטוח שאם היה פתרון היינו נוקטים בו.

נדין – דוברת מהקהל:

הסובלים האמיתיים זה הם בעצמם, זה לא הדיירים.

יעקב פרידמן:

אני אומר לך שהדיירים בשמונה קומות, יש שמה ילדים.

יעקב פרידמן:

יש שמה ילדים קטנים, הם נעמדים ועושים את הצרכים שלהם מול הילדים. עכשיו,

אם מעירים להם הם התחילו לצעוק בחזרה. אני מבין שמבחינה חוקית אין מה

לעשות. תראה, היום יש שם שלושה,

גרגורי דובקין:

לא, לא, הם עושים מול ילדים ויש מה לעשות, זה מטרד.

יעקב פרידמן:

לא, אבל אין מה לעשות. באה משטרה ואין מה לעשות. יש שמה שלושה. אם יש שמה

15, אני בטוח שאנחנו כבר נעשה משהו

אריה פכטר:

לא.

יעקב פרידמן:

אני אומר לך שכן.

נדין – דוברת מהקהל:

קודם כל, זה לא שלושה, יש שם אחד. השני בא אליו לביקור ונרדם איתו מסטול.

השלישי זה בכלל מישהו שהוא דואג להם.

יעקב פרידמן:

צריך ללכת לשמה ולקחת את כל הציוד שלהם שזה זבל וכל יום לקחת להם עד שהם

ילכו משמה, אני לא יודע מה לעשות. אני אומר לך את האמת, אח שלי גר בשמונה

קומות. אם אני הייתי גר בשמונה קומות, הם לא היו שמה. הייתי יוצא עם צינור

ומתיז, זה לא יכול להיות כזה דבר.

37

נדין– דוברת מהקהל:

שברו להם ביצים שמה ועשו להם שם הרבה דברים.

יעקב פרידמן:

לא יכול להיות שילדה בת שמונה הולכת והוא מוריד את המכנסיים ועושה פיפי

והמשטרה לא עושה שום דבר.

אריה פכטר:

אני יכול להעביר אותם? מה, אני הבאתי אותם לשם?

יובל בן בסט:

האם יש אפשרות לעשות ישיבה עם הרווחה?

יעקב פרידמן:

נכון, כל יום לבוא ולקחת להם את הדברים, שיסכימו להשתקם.

אריה פכטר:

אחרי זה בפרוטוקול לא ישמעו שום דבר ולא יוכלו לכתוב שום דבר, אני מבקש עוד

פעם לדבר אחד אחד. לגבי ההומלסים, הסתיים הדיון, אנחנו נבדוק מה אפשר לעשות

כדי להוציא אותם.

רעש מטוסים – לאור מטרד רעש המטוסים, האם יתקבל פיצוי ומה הצעד הבא של

המועצה בנדון?

יעקב פרידמן:

בהצעה שאני שמתי לסדר היום, כשהם יוצאים מתל אביב, שיכבו את המנוע.

ז'אנה קושניר:

השאילתה לא שלך, היא שלי.

יעקב פרידמן:

אני כבר איתך, את לא שמה לב.

אריה פכטר:

משפצים מסלול, העבודות אמורות להסתיים ב-1.12 .

לירז גונן-אלאלוף:

5.12.

אריה פכטר

לי אמרו ב-1.12, אני לא אעמוד על קיצו של יוד

לירז גונן-אלאלוף:

ולכן הם שינו נתיב?

אריה פכטר:

העבודה אמורה להסתיים ב -1.12, בהתאם למה שאמרו לי. אני במקביל הוצאתי

אתמול מכתב למנכ"ל רשות שדות התעופה, ליו"ר הדירקטוריון. היום המסלולים 03

ו-1.2 .1.2 עובר מעל אזור ו-03 הוא עובר מעל מודיעין, שוהם, באזור ההוא. אני טוען

שהחלוקה היא לא הוגנת כי באזור הם עוברים משעה 08:00 עד שעה 18:00 בערב ומ-

23:00 בלילה עד 02:00 לפנות בוקר. אני הוצאתי להם מכתב ואמרתי להם שהחלוקה

היא לא הוגנת ואני מבקש להוריד את שעות העומס.

38

ז'אנה קושניר

מתי יצא המכתב?

אריה פכטר:

אתמול. להגיד לכם שהם יענו לי? אני לא יודע, אנחנו מנסים. סך הכל שדה התעופה

זה לא עסק פרטי של המועצה המקומית, זה משרת את כל התושבים.

יובל בן בסט:

אז ההקלה תהיה בדצמבר.

אריה פכטר:

ההקלה תהיה בדצמבר.

יעקב פרידמן:

יובל, בחיי שאני לא שומע כלום.

אריה פכטר:

סך הכל זה משרת את כל התושבים באזור.

לירז גונן-אלאלוף:

אני חייבת לומר שאני לא שומעת אבל המון תושבים מתלוננים.

ז'אנה קושניר:

יתקבל פיצוי?

אריה פכטר:

לגבי פיצוי, משרד הפנים חייב את רשות שדות התעופה בחלוקת כספים של 150

מיליון₪ שיעביר למשרד הפנים. מה שאני אומר, תאמינו לי שזה נכון, אני לא מנסה

לסבן אף אחד ולא לספר סיפורים. משרד הפנים קיבל 150 מיליון₪ לחלוקה

לרשויות. הם קבעו איזש הם קריטריונים, שש רשויות שמסביב לנתב"ג, שזה אור

יהודה, לוד, שוהם ועוד איזה שתי רשויות, אלעד, ואת יתר הכסף הם נתנו לשר הפנים

לחלק כמו שהוא מבין. והוא החליט לחלק לבני ברק ולאלעד ולכל מיני ישובים כאלה.

הגשנו בג"צ ביחד עם המועצה המקומית בבית דגן כדי לחסוך בהוצאות.

ז'אנה קושניר:

מתי זה היה?

אריה פכטר:

לפני שנה כבר בערך.

אריאל וייסוול:

היתה כבר ישיבה אחת.

אריה פכטר:

היינו בבג"צ לפני שנה בערך ובעקבות הבג"צ הם קצת נבהלו כי אנחנו ביקשנו לעצור

את חלוקת הכספים. לקחנו את המשרד של פוקס נאמן ובעקבות הבג"צ הם פחדו

שנעצור את חלוקת הכספים ואז הם החליטו לתת למועצה המקומית 2 מיליון₪

בשנתיים, ב-2018 וב-2019. יש דיון בבית המשפט בינואר. בעקבות הבג"צ שלנו כל

הרשויות מסביב, למשל פנה אלי מוטי ששון, ואומר לי למה לא אמרת לי שהגשת

בג"צ? הייתי מצטרף. אמרתי לו אם אתה היית מצטרף, אני הייתי מקבל פחות. אז

39

הגישו בג"צ גם ראשון, גם קריית אונו, גם חולון וכל הרשויות מסביב, הגישו בג"צ,

הבג"צ ידון בנושא הזה בתחילת ינואר. אני רק רוצה להגיד לכם שאני הייתי בדיון

בבג"צ והשופטת חיות הייתה היו"ר והמלצר רומז לה הכל פוליטיקה. אני לא רוצה

להגיד לכם מעבר לזה, הוא אמר לה הכל פוליטיקה. אז כן קיבלנו 2 מיליון₪.

אריאל וייסוול:

אנחנו רוצים שזה ייכנס לחוק ההסדרים.

אריה פכטר:

ב-2018 וב-2019 קיבלנו, מה יהיה ב-2020, יש דיון בינואר על מה יהיה

ז'אנה קושניר:

יכול להיות שנקבל עוד?

אריה פכטר:

הלוואי, או שלא נקבל בכלל.

אריאל וייסוול:

כן, כן, אנחנו רוצים שזה יכנס לחוק ההסדרים, זה בבג"צ.

ז'אנה קושניר:

אז אנחנו יכולים על אותו בסיס לתבוע על החודשיים האלה גם איזשהו משהו?

אריה פכטר:

איזה חודשיים?

אריאל וייסוול:

לא, לא, לא, זה משהו אחר.

אריה פכטר:

תחבורה ציבורית – לאור גידול האוכלוסייה. תראו, אני לא שמעתי שיש תלונות על

התחבורה הציבורית בתוך אזור. תפנו את התלונות אלי, אני אפנה לאגד, הלוואי

ומבחינתי שאגד,

יובל בן בסט:

זה משרד התחבורה לדעתי אפילו, זה לא אגד.

אריה פכטר:

יענקי, מי קובע?

יעקב פרידמן:

משרד התחבורה.

אריה פכטר:

חברים, אני רוצה להגיד לכם שמבחינתי שהתחבורה הציבורית תיכנס כל 17 דקות

לכל מקום, אין לי בעיה עם זה.

יובל בן בסט:

אוקי, אני ארכז את זה, תודה. תסלחו לי, אני חייב ללכת.

יעקב פרידמן:

החזקת אותנו שעתיים, עכשיו אתה הולך.

40

יובל בן בסט עזב את הישיבה

אריה פכטר:

מחלקת תברואה. מצ"ב התברואה מבחינת חולדות, עכברים, פינוי זבל ברחובות,

עשבים שוטים, אינו משתפר לצערי. אני רוצה להגיד לכם,

מזל שאול:

לא, אבל תשלים את השאילתה.

אריה פכטר:

לצערי הולך ומחמיר, אבקש לקבל פירוט מי מנהל מחלקת תברואה כיום במועצה,

מאז עזיבתו של יוסי כשנתיים, האם מי מהמטפלים בסוגיה בעל הכשרה מתאימה

לכך ואם כן, איזו. מה המועצה מתכננת לעשות בנדון. תשמעו, אני רוצה להגיד לכם,

כאחד שגר ביישוב עשרות שנים, מעל 60 שנה אני גר ביישוב, וזה שיטת העדר, לצערי

זה כמו שנבוא לאולם אירועים ואחד יבוא ויגי ד איזה אוכל גרוע, איזה סטייק

קיבלתי, כולם אחריו איזה סטייק קיבלתי ואיזה זה ואיזה זה ואיזה זה ואיזה זה.

ואחד שמסתובב ברחובות משש בבוקר ואני אומר לכם, המצב הוא לא מאה אחוז

בסדר, אבל אנחנו החלפנו את המדרכות בכל בן גוריון, בכל משה שרת, בחנה סנש,

בויצמן ואני הולך ברגל ואדון הרמב"ם פוגש אותי מדי פעם בבקרים.

אברהם הרמב"ם:

כל יום.

אריה פכטר:

הוא פוגש אותי והמצב הוא לא כזה גרוע. אל תסחפו, מה שכתוב בפייסבוק, מי שכותב

בפייסבוק, כמו שאמרתי לכם, הוא קיבל דוח אז הוא מנגח אותי על הניקיון. לא

רשמנו את הילד שלו בגן ילדים שהוא רצה, הוא מנגח אותנו על הניקיון. אלה הדברים

היחידים שהם יכולים לנגח את המועצה. זה לא אופטימאלי אבל אנחנו עובדים על

זה. בהתחלה אם מישהו זוכר מה היה לפני שלושה חודשים שלא פינו פחי אשפה, זה

היה זמני, כי הקבלן הוחלף והיום יש רגיעה טוטאלית בזה. בטמוני הקרקע יש רגיעה

טוטאלית בזה ואני אומר לכם, מחמש וחצי יש צוות ניקיון שעובר על ידי הטמוני

קרקע ומנקה מחמש וחצי בבוקר, כדי שאנשים שקמים בבוקר יראו את זה טוב.

אריאל וייסוול:

אבל אני רוצה גם להוסיף שמוטמן ריק וזורקים ליד. זה גם צריך לציין.

מזל שאול:

נכון ויש לי התייחסות לזה בהצעה לסדר. ואני חושבת שזה שני דברים וזה לא עונה

עדיין על כל השאילתה.

אברהם רמב"ם:

לוקחים את הגינון מרחוב ירושלים בשעה שבע, שבע וחצי בבוקר. שמונה הוא גומר,

שמונה וחצי. בתשע עוד פעם יש גינון, למה?

אריה פכטר:

יש לנו בעיה יחידה, זה בנושא המשאית של הגזם. הזכיין שזכה במכרז, אני הוצאתי

לו כבר באוגוסט מכתב שהוא מסיים את העבודה כי אני לא מרוצה מהשירות שלו.

לשמחתי, היתה תקופה שהוא התיישר. הכל מתחיל בנהג ובעוזר שלו ולשמחתי היה

איזשהו נהג שעבד אצלו, היה איזה חודש ימים שהוא היה בסדר, אז אמרתי לו אם

אתה משאיר את הנהג הזה, אתה תמשיך לעבוד איתנו. הנהג עזב אותו, מתחיל עוד

41

פעם בלגן. קראתי לו שבוע שעבר, אמרתי לו אתה מסיים את העבודה. פניתי למספר

שתיים במכרז אם הוא מוכן לקחת את העבודה. הוא צריך לתת לי תשובה בימים

הקרובים. האמת היא שכמויות הגזם שמוציאים זה משהו מטורף. אני עברתי היום

בבוקר ברחוב ירושלים, מטורף, ברחוב ירושלים לבד שתי משאיות הוא לקח. עכשיו,

ההסכם שלנו איתם שזה יום עבודה משש בבוקר ועד שתיים בצהריים. אם הם

מצליחים לעשות שלוש נגלות, אז הוא פחות או יותר מצליח לאסוף את כל הגזם. אני

מקווה שיהיה זכיין חדש. בימים הקרובים אני צריך לקבל ממנו תשובה. אם יהיה

זכיין חדש, אני מאמין שנמצא פתרונות. אם נצטרך להוסיף עוד משאית שתאסוף את

הגזם, לא נחפש לחסוך, נוסיף עוד משאית. זה בנושא הזה.

מזל שאול:

אז אני אתייחס רגע למה שאתה אומר. בסדר, יש כאלה שאומרים אבל העובדות

מדברות בעד עצמן. אני מוכנה ל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]