פרוטוקול מליאת מועצה מס' 9

בס"ד 1

פרוטוקול 2021-9

מישיבת מועצה אשר התקיימה

ביום שלישי ו' בחשון תשפ"א 12 באוקטובר 2021

משתתפים: אריה פכטר, אריאל וייסוול, עו"ד לירז גונן -אלאלוף, יעקב

פרידמן, אליהו פלוריזדה, דוד זבולונוב, יובל בן בסט, ליאת

אייזנר, אוריאל תנעמי.

חסרים: גרגורי דובקין, מזל שאול.

מוזמנים: יורם אורבך – מנכ"ל , משה אלזרט – גזבר, לאה רזון – מנהלת

לשכת ראש המועצה, אוראל להב, רימה ילין.

הישיבה התחילה בשעה 18:30

הסתיימה בשעה 19:30

על סדר היום:

דיווחי ראש המועצה.

1. אישור פרוטוקול ישיבה 8-21 .

2. אישורתב"ר 624 על סך 700,000 ₪לטובת שיפוץ סניף טיפת חלב באזור

מקרן היטלי השבחה עפ"י החלוקה: 400,000 ₪קרן היטלי השבחה

300,000 ממשרד הבריאות לרכישת ריהוט ואביזרים

3. אישור תוכנית חומש מעודכנת לשנת 2021 ,2022 ,2023 .

4. שונות

ישיבת מועצה מן המניין 2021-9

דיווחי ראש המועצה

אריה פכטר:

אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה מספר 9-21. אחרי תקופת הקיץ שעברנו, אני

שמח לבשר שאנחנו כבר קרוב לשבועיים ירוקים, מספר החולים בקורונה משתנה,

נכון להיום אנחנו פחות מ -30 חולים וכמו שבארצי, כך גם אצלנו, המגמה היא

בירידה ושזה רק ימשך ככה.

בס"ד 2

אנו מקבלים בב רכה את דוד זבולונוב וזאת עקב התפטרותו של אברהם הרמב"ם

מחברות במועצה.

אז דבר ראשון, דוד צריך להישבע. מי ששואל למה אין יועץ משפטי כי בדרך כלל

צריך להיות יועץ משפטי, אז בבדיקה שעשינו עם היועצים המשפטיים, ברגע שזה

באמצע השנה ולא בתחילת השנה, אז לא צריך להיות נוכח יועץ משפטי.

דוד זבולונוב:

ברוכים הנמצאים, תודה רבה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

ברוך הבא, שיהיה לך הרבה בהצלחה.

דוד זבולונוב:

אני, דוד זבולונוב, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את

שליחותי במועצת המנהלים של המועצה המקומית אזור.

אריה פכטר:

בהצלחה, הצלחה שלך זו הצלחה שלנו, אתה לא חבר מועצה חדש. בקדנציה הזאת

אתה חדש אבל כבר היית חבר מועצה ואתה מכיר את העבודה ואנחנו סומכים עליך

שתמשיך לעשות את העבודה למען תושבי אזור נאמנה, כפי שעשית גם בעבר. יישר

כוח ושיהיה לך בהצלחה.

דוד זבולונוב:

תודה.

אריה פכטר:

אני אתן לכם סקירה קצרה על מה שנעשה בתקופה האחרונה. אני גאה בתוצאות

הבגרויות. מי שראה את התוצאות, אנחנו מעל 85% בבגרויות

יעקב פרידמן:

זה לשנת 2020, שנה של קורונה, שאנשים היו הרבה בבתים

אריה פכטר:

אני שמח שהגענו לתוצאה יפה מאוד זו. אני מכיר את כל אלה שיגידו רגע, הבגרויות

זה בחולון ואין לנו בית ספר אבל ילדי חולון עומדים על 79% ,וילדי אזור עומדיםעל

85% ומשהו ואין ספק שהבסיס שמקבלים כאן אצלנו מוביל אותם לאורך כל

השנים, לא רק בבגרויות ואני בטוח שזה ילך איתם לאורך כל החיים, גם כשהם

יסיימו צבא ומי ש ילך לאוניברסיטה ומכללות. הבסיס ש הילדים מקבלים כאן

אצלנו בבתי הספר, הוא ברמה הגבוהה ביותר שאפשר לתת. אנחנו לא מחסירים

בס"ד 3

מהילדים שום דבר. אני אבקש ממנהלת מחלקת החינוך בישיבה הבאה שתופיע כאן

בפני חברי המועצה ותיתן סקירה על מה שנעשה במחלקת החינוך.

יובל בן בסט:

היום, אגב, התחרות היא גם על הציונים, לא רק על הבגרויות. זה כבר מתחיל

להיות משהו ככה בין עיריות.

אריה פכטר:

אבל הנתון הכי מרשים בעיני בבגרויות זה ה -0.8 נשירה. זה בעיני יותר מכל דבר

אחר. אם אתם לוקחים 0.8 נשירה, זה אומר ששניים, שלושה ילדים לא ניגשו

לבגרויות וזה בעיני הנתון הכי חשוב שיכול להיות, שכולם ניגשו לבגרויות. ואין לי

ספק שהעבודה שנעשית במחלקת החינוך מובילה אותנו לשם. וכמו שאני אומר כל

הזמן, באזור הילדים זה לא מספרים זה שמות ואחרי כל ילד יש שם ואנחנו מכירים

כל אחד איפה הוא לומד ואם הוא צריך עזרה ואם הוא צריך תגבור, אז אנחנו כאן

כדי לעזור להם. אז מכאן אני שולח לכל אנשי החינוך באזור תודה ענקית ושימשיכו

כך.

באירועי הקיץ השנה דחינו את האירועים שהיינו עושים בדרך כלל בפארק בגין עקב

הקורונה. גם האירוע האחרון שהיה על המצודה, הוא היה צריך להיות במהלך

חודש אוגוסט ואני שמח שהאירוע שהיה לפני כ-10 ימים על המצודה עם עילי בוטנר

וילדי החוץ היה אירוע מקסים ועל פי הערכת המשטרה היו מעל 1,000 נוכחים

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

היה מהמם.

אריה פכטר:

גם אני חושב שהיה ברמה מאוד גבוהה. אנחנו נמשיך עם האירועים האלה ונקווה

שזה יתאפשר לנו ושהקורונה תניח לנו.

יובל בן בסט:

כמה המשטרה מאשרת במתחם שם?

אריה פכטר:

כל אירוע זה משהו אחר.

אריאל וייסוול:

תלוי גם איזה אומן. מעל אלף.

אריה פכטר:

לגבי כל אומן הם רוצים יותר שוטרים, פחות שוטרים, כמות מאבטחים. אני חושב

שעל ליאור נרקיס זה היה כמות האבטחה הכי גבוהה שהם ביקשו. הם ביקשו הרבה

בס"ד 4

מאוד שוטרים. את השוטרים המועצה משלמת וגם את האבטחה. אריאל היה

השבוע בפארק אריאל שרון ואמר לי שכרטיס עולה שם 170 שקל

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

זה מדהים האירועים האלה. זה כיף.

אריה פכטר:

ואני שמח שכמעט מכל היישוב מגיעים.

אריאל וייסוול:

כשהייתי שם אני מקבל הודעה מתושב שכותב לי "איך באזור אתם לא לוקחים

שקל, איזה יופי, עכשיו כרטיס עולה 169 שקלים

אריה פכטר:

גם לגבי הרעשים, המוסיקה הרועשת, אתמול דיברתי עם מנכ"ל פארק אריאל שרון

וביקשתי ממנו שיסובבו את הרמקולים לכיוון אור יהודה, הוא אמר שיש עוד איזה

אירוע אחד או שניים אבל הוא יעשה את המקסימום לסובב את הרמקולים. סך

הכל אין לנו הרבה מה לעשות, הם עובדים עד השעה אחת עשרה והרעשים,

הדציבלים שמגיעים לפה הם הרבה מתחת לתקן, אז אין לנו מה לעשות.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אם זה עד אחת עשרה, אז זה גם מותר, אני חושבת.

אריה פכטר:

גם עד אחת עשרה מבחינת רעש יש גבול.

לאה רזון:

אבל בשביל לקבוע דציבלים אי אפשר על פי שמיעה, צריך לעשות זאת על פי מד

דציבלים.

ליאת אייזנר:

הייתה להם שבוע לפני זה הופעה עד אחת בלילה, לא ישנו עד אחת בלילה ולא ידענו

אפילו לאן לשלוח את המשטרה.

אריה פכטר:

לאחת בלילה אני לא אסכים.

לאה רזון:

אני גרה בבן גוריון ולא היה באחת בלילה. הם היו עד שתיים עשרה.

ליאת אייזנר:

גם שתיים עשרה אסור.

בס"ד 5

אריה פכטר

גם עד שתיים עשרה אסור, רק עד אחת עשרה. מה שבמסגרת החוק, אני לא אאפשר

להם לעבוד מעבר לשעות המותרות.

לפני 10 ימים היה אצלי מנכ"ל החירייה, גיל לבנה. גם היום הייתה לנו פגישה עם

השרה תמר זנדברג, העלינו את הנושא של החירייה. בפגישה נכחו כל אנשי הצוות

של השרה, מנהל המחוז הורוביץ והאנשים שלו והם הבטיחו שהם הולכים לקרות

את המקום, את ה -RDF, איפה שהריח ות שיוצאים מה -RDF, הם בשלבים של

קירוי. לפי ההסכם הם צריכים לקרות אותו עד סוף דצמבר השנה. יורם אמר לי

שזה נכון שעד סוף דצמבר אבל זה ייקח יותר זמן, להערכתו משהו בסביבות מרץ

יקרו את ה-RDF ואז תהיה פה ירידה דרסטית בריח שיש לנו באזור.

יובל בן בסט:

אני יודע לגבי הפיר אשפה איפה שזורקים, אתה בטוח שזה לגבי ה-RDF? זה שני

דברים שונים פשוט. יש את המפעל ויש את הפיר שזורקים את האשפה.

אריה פכטר:

גם את זה וגם את זה.

אריאל וייסוול:

אז הפיר, פעם היו משאירים את זה בלילה והיום הם חייבים לפנות את זה כל יום,

לא להשאיר בלילה.

אריה פכטר:

אני ביקשתי מיורם גם שיהיה עם אצבע על הדופק. גם עם גיל לבנה, שהוא מנכ"ל

החירייה, הוא היה ראש המועצה בשוהם, אני ביחסים טובים מאוד אתו, הוא היה

פה לפני 10 ימים, שיקפידו ולא יזניחו את זה לרגע ואני מאמין שבעוד חצי ש נה

לערך, אני מאוד מקווה שמה שהיה אצלנו בריחות ירד בצורה דרסטית. אני לא יכול

להגיד לכם אם זה יגמר לגמרי, אבל לפי מה שהם אמרו לי, שלא נריח את זה יותר

אצלנו באזור.

נושא נוסף שדיברתי היום עם השרה זה נושא המובל. מדי פעם יש פה מים שמגיעים

מראשון, מחולון.

אליהו פלוריזדה הצטרף לישיבה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אבל עכשיו יש שמה ממש ירוקת ויש מים.

בס"ד 6

אריה פכטר

עשינו כאן פגישה ביחד עם מניב ראשון, רשות הניקוז, שהם אחראים על המובל, מי

שקמה, המועצה המקומית באזור והמשרד לאיכות הסביבה ואמרתי להם שאני לא

אסבול את זה. אני ביקשתי שיקימו בכניסה מתחת לכביש 44 מתקן שיקלוט את

המים בקיץ. ביקשתי גם מהשרה היום שתעזור לנו במימון, היא לא אמרה לא,

אמרו שיחשבו, אבל במידה ולא יקימו את המתקן הזה, אני הבהרתי להם חד

משמעית שבקיץ הבא, איך שמסתיים החורף, אני עושה שם חסימה ואני לא אתן

למים לעבור לכאן. בחורף אי אפשר, אבל בקיץ אני אעשה שם חסימה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

סוללת עפר?

אריה פכטר:

סוללת עפר ולא יעזור להם שום דבר, אם לא ימצאו לזה פתרון. השנה אין טעם

לעשות את הסוללה מכיוון שאנחנו לקראת החורף.

נעבור לישיבת המועצה.

סעיף 1 – אישור פרוטוקול ישיבה 21-8

אריה פכטר

אישור פרוטוקול ישיבה מספר 8-21. מי בעד אישור הפרוטוקול

אריאל וייסוול:

אורי נמנע.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול ישיבה מס' 8-2021 .

סעיף 2 – אישור תב"ר624 על סך 700,000 ₪לטובת שיפוץ סניף טיפת

חלב באזור מקרן היטלי השבחה עפ"י החלוקה: 400,000 ₪קרן היטלי

השבחה. 300,000 ממשרד הבריאות לרכישת ריהוט ואביזרים

אריה פכטר:

אישור תב"ר 624 על סך 700,000 ₪לטובת שיפוץ סניף טיפת חלב באזור מקרן

היטלי השבחה, על פי החלוקה 400,000 שקל מקרן היטלי השבחה 300,000 ממשרד

הבריאות לרכישת ריהוט ואביזרים.

בס"ד 7

היינו בסיור בטיפת חלב ביחד עם משרד הבריאות, אין ספק שהמקום צריך לעבור

שדרוג, שיפוץ בצורה מסיבית. אני זוכר שטיפת החלב הי יתה ככה עוד כשהילדים

הגדולים שלי היו קטנים, אני מדבר איתכם כבר מעל 30 שנה. אנחנו נשפץ אותו

בצורה המיטבית.

יובל בן בסט:

אני מאוד שמח. אני העליתי את זה פעם בישיבה ואמרנו שזה לא באחריות שלנו.

לאה רזון:

אז בשביל להרים את הכפפה אמרנו חצי חצי.

אריה פכטר:

אם נצטרך להוסיף עוד כסף, אנחנו נוסיף. אני מאמין שהשירות הפסיכולוגי יעבור

למבנה החדשה איפה שהספרייה ואז אנ,חנו ניקח חלק מהשירות הפסיכולוגי ונצרף

את זה לטיפת חלב ויהיה להם מקום ראוי.

יובל בן בסט:

אחד מהדברים שהפריעו שם, כשיש עגלות תאומים אי אפשר היה להכניס אותם,

אז אני מבקש לפי התקנים לעגלות.

לאה רזון:

כשאתה מגיש היום תוכנית היא חייבת להיות על פי התקן שזה כולל נגישות.

אריה פכטר:

זה יהיה נגיש ויהיה מכובד. למרות, אני אומר עוד פעם, זה לא תפקידה של הרשות,

זה באחריות משרד הבריאות אבל אני לא הסתכלתי על זה, אני מסתכל רק ע ל

טובת הילדים והתושבים ואנחנו נרוץ עם זה.

מי בעד אישור התב"ר?

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד תב"ר 624 על סך 700,000 ₪לטובת שיפוץ סניף טיפת חלב

באזור מקרן היטלי השבחה, על פי החלוקה 400,000 שקל מקרן היטלי השבחה

300,000 ממשרד הבריאות לרכישת ריהוט ואביזרים

אריה פכטר:

אישור תוכנית חומש, מול מפעל הפיס, מעודכנת לשנת 2021 ,2022 ,2023 .

יש לכם דף מצורף

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

לא, אין לנו כלום.

בס"ד 8

לאה רזון

אני אצלם לכם.

אריה פכטר:

סך הכל מפעל הפיס מעביר לנו 4,874,000 עד שנת 2023 ויש פירוט לאן הכסף הולך

אם יש למישהו שאלות, השגות.

יובל בן בסט:

מה קורה לגבי המתנ"ס?

אריאל וייסוול:

זה לא קשור למתנ"ס.

אריה פכטר:

חלק מהמימון של הספרייה של השפ"ח זה מהתקציב הזה.

אריאל וייסוול:

יש חלק לבינוי וחלק לתוכנית עבודה.

יובל בן בסט:

כי רשום פה אישור תוכנית חומ"ש.

אריאל וייסוול:

מול מפעל הפיס. אנחנו חייבים לאשר את זה, זה דבר שאנחנו כבר עושים את זה.

מה קשור למתנ"ס?

יובל בן בסט:

מי מסבסד את המתנ"ס, את השיפוץ?

אריה פכטר:

המתנ"ס אף אחד לא מסבסד. כל השיפוץ של המתנ"ס יהיה מתב"רים של המועצה

המקומית באזור.

יובל בן בסט:

ומפעל הפיס?

אריה פכטר:

אני רוצה שתבין, מפעל הפיס מעביר כל שנה תקציב למועצה המקומית. אנחנו

ביקשנו שיקדימו לנו כדי שנוכל לבנות את השפ"ח ואת הספר ייה אז הם ביקשו

לאשר את זה בישיבת מועצה ואת המתנ"ס שייצא למכרז, הכל יהיה מתב"ר של

המועצה.

יובל בן בסט:

אז זה ההסכם?

בס"ד 9

אריאל וייסוול

זה לא הסכם, אין שום הסכם.

אריה פכטר:

כמו שאני סולל כביש, כמו שאני בונה בית ספר בלי משרד החינוך, נפתח תב"ר כאן

במועצה על X כסף ומזה נעשה את השיפוץ של המתנ"ס. אני מאמין שגם השיפוץ

של המתנ"ס, אנחנו בתוכניות ובפברואר, מרץ, אני מאמין שנתחיל בעבודות של

המתנ"ס.

אוריאל תנעמי:

מה זה הצטיידות כותר פיס ב-2021 ,573 ?

אריה פכטר

זה ההצטיידות של הספרייה.

אוריאל תנעמי:

ב-2019 יש 3,800,000 .

אריה פכטר

זה הבינוי. ישבנו על זה ביחד עם מפעל הפיס,

אריאל וייסוול:

ולכסף הזה יש תב"ר בשביל הבינוי. הצבענו על זה כבר.

אריה פכטר:

ישבנו עם מפעל הפיס על כל סעיף וסעיף והגשנו להם את המסמך הזה. זה מקובל

עליהם, הם רק רוצים שנאשר את זה בישיבת מועצה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

מה זה תוכניות הפעלה בתחום הרווחה?

אריאל וייסוול:

קשישים וכו'. הם פשוט נותנים לנו כסף אז אנחנו לוקחים.

משה אלזרט:

זה תקציבים שהם נותנים אז משתמשים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

בסדר גמור. אם נותנים, אנחנו לוקחים.

אריאל וייסוול:

נכון, בדיוק.

אריה פכטר:

מי בעד אישור תוכנית החומש? אושר פה אחד, תודה רבה.

בס"ד 10

בעד: פה אחד

החלטה:

מאשרים בפה אחד את תוכנית החומש לשנים 2021 ,2022 ו-2023 .

אריה פכטר

כמו שאמר אריאל לגבי המתנ"ס, כשבוזי היה יו"ר הסוכנות היינו אצלו בפגישה

וביקשתי ממנו שימצא לנו איזשהו תורם. גם את המתנ"ס, אורי בטח יודע, בנו את

זה בזמנו על ידי איזושהי משפחה אנגלית וביקשנו שיחפש גם היום איזשהו תורם,

אבל בעקבות הקורונה, כמו שבישראל המצב לא טוב, ככה בכל העולם. אבל אנחנו

עומדים בקשר גם עם הסוכנות שימצאו ת ורם. אם ימצאו תורם, זה ירד לנו

מהתב"ר.

אריאל וייסוול:

פתחנו תיק.

יובל בן בסט:

בסוכנות?

אריאל וייסוול:

כן, ושהמתנ"ס יהיה בשיתוף פעולה.

אריה פכטר:

והם עם התיק הזה פונים לכל מיני תורמים בעולם.

הצעות לסדר ושאילתות

התחייבות מצד המועצה שדו"ח שיתקבל על ידי הפיקוח ישלח עד שלושה חודשים

או מועד מינימלי אפשרי שהמועצה תתחייב

מטרת ההצעה ליצור הוגנות. תושב שמקבל דו"ח אחרי שלושה חודשים ומעלה לא

תמיד זוכר על מה היה ואז יש קושי לטעון לצדק הן בבקשה לביטול הדו"ח במועצה

או בבית משפט וזאת עקב מקרים שתושבים/ות קיבלו דו"ח אחרי שלושה חודשים

ומעלה. (יובל בן בסט)

בס"ד 11

אריה פכטר

התחייבות מצד המועצה שדו"ח שיתקבל על ידי הפיקוח ישלח עד שלושה חודשים

או מועד מינימלי אפשרי שהמועצה תתחייב. מטרת ההצעה ליצור הוגנות. תושב

שמקבל דו"ח אחרי שלושה חודשים ומעלה לא תמיד זוכר על מה היה ואז יש קושי

לטעון לצדק הן בבקשה לביטול הדו"ח במועצה או בבית משפט וזאת עקב מקרים

שתושבים/ות קיבלו דו"ח אחרי שלושה חודשים ומעלה.

תראו, ברגע שתושב מקבל דו"ח,

אריאל וייסוול:

לא רק תושב, כל אחד.

אריה פכטר:

כן, כל אחד שמקבל דו"ח, במועצה עד 90 יום לא עושים שום דבר . אחרי 90 יום

שולחים לו דואר רשום שיש לו דו"ח. וברגע שנשלח לו דואר רשום, יש לו עוד 90 יום

לשלם את הדו"ח הזה.

אוריאל תנעמי:

או להישפט.

אריאל וייסוול:

כן, מה שאתה מחליט.

אריה פכטר:

הוא יכול להחליט אם הוא רוצה להישפט או שהוא רוצה לשלם את הדו"ח.

אריאל וייסוול:

סך הכל זה חצי שנה.

דוד זבולונוב:

אבל מעלים אחרי שלושה חודשים את הסכום.

אריה פכטר:

לא, רק אחרי שלושה חודשים, אחרי 90 יום שנשלח הדואר הרשום. זה אומר שרק

אחרי חצי שנה מעלים לו את זה ל-150 שקל

יובל בן בסט:

אני העליתי את זה בגלל שהיו כאלה שקיבלו אחרי חצי שנה פתאום דואר רשום

ואפילו יותר, אז רק להקפיד על זה.

בס"ד 12

אריאל וייסוול

זה לא נכון. פונים אלי עשרות אנשים לא קיבלנו, כן קיבלנו. באים לפה, אמרתי אין

בעיה, לא קיבלת, בוא נראה. אצלנו, הכל רשום, כל אחד מתי קיבל. זה שאנשים לא

הולכים למשוך את הדואר הרשום,

יובל בן בסט:

זה משהו אחר, אני לא מדבר על זה.

אריה פכטר:

יובל, אני רק רוצה להגיד לך. גם הוא מקבל אחרי חצי שנה את הדואר הרשום, יש

לו 90 יום מאז. אז זה לא רלוונטי בכלל

יובל בן בסט:

ברור. מה שלי חשוב שאחרי שלושה חודשים מוציאים את הדואר הרשום, זה הכל.

אריה פכטר:

אז אמרתי לך, גם אם לא אחרי שלושה חודשים, אחרי ארבעה חודשים – יש לו עוד

שלושה חודשים, אתה מבין?

יובל בן בסט:

נכון, אבל ככל שהזמן עובר, אין מה לעשות, זה קצת יותר קשה לערער.

אריה פכטר:

בסדר, אבל הוא מקבל. הוא לא זוכר, יבוא למועצה, יתנו לו לראות את הדו"ח.

לאה רזון:

אבל הוא יכול לראות גם באינטרנט.

יובל בן בסט:

גם ארבעה חודשים, דיינו. אבל באמת אחרי שלושה חודשים לשלוח את הדואר

הרשום, שאנשים ידעו.

אריאל וייסוול:

אבל זה עובד ככה.

יורם אורבך:

יובל, הרוב מקבלים את זה אחרי חודשיים. כשאנחנו מגיעים לאלף כא לה שצריך

לשלוח להם, זה נשלח. כי מעל אלף תעריף שליחת הדואר הוא יותר זול אז אנחנו

מחכים שזה יהיה אלף וזה קורה בסביבות חודשיים, שבוע יותר, שבוע פחות.

אריה פכטר:

גם לא לוקחים את הדואר הרשום. דבר שני, אני לא אגיד לכם שבמחלקת הפיקוח

הם ל"ו צדיקים. היו מקרים שפקחים היו מצלמים, לא שמים את הדו"ח על

בס"ד 13

השמשה של הרכב ונוסעים. הזהרתי אותם והתראתי בהם שאני לא מוכן לכאלה

דברים. יתרה מכך, אני לא מוכן שיהיו יותר משני דו"חות ברציפות על החלון של

הרכב. אם מישהו נסע לחו"ל או מישהו קרה לו חלילה וחס משהו, אז אין הצדקה

לשים לו דו"ח יום אחרי יום. לא מקובל עלי, לא רוצה את זה. ואני חייב לציין,

שבחודשיים האחרונים יש שינוי דרסטי בנושא הזה.

שליחת מכתב בדואר לכל התושבים/ות בנוגע לאחריות המועצה למבנים ישנים

לאחר שביקשתי באתר בחולון בו קרס הבניין פניתי אל עו"ד מטעם המועצה יורם

מושקט לקבלת חוות דעת לגבי האחריות של המועצה בנוגע למבנים ישנים. לאור

ההשלכות שיש בהתערבות של מהנדס קונסטרוקציה מטעם המועצה ההצעה היא

לשלוח מכתב שמסביר את ההשלכות לתושבים/ות ולא להסתפק רק בהודעה

ברשתות החברתיות. בכוונתי לנסח הצעה לחוק מדינה שגם על פיקוד העורף תוטל

האחריות לבדיקת מבנים. (יובל בן בסט).

אריה פכטר:

שליחת מכתב בדואר לכל התושבים/ות בנוגע לאחריות המועצה למבנים ישנים.

יובל בן בסט:

ואני ביקשתי גם מכתב מהיועץ המשפטי, שיסביר כל מה שקורה, מה האחריות

שלנו לגבי מבנים ישנים. דיברתי איתו, הוא קיבל והוא היה אמור להביא את זה

לישיבה או לפני.

אריה פכטר:

אז אני אגיד לכם מה האחריות של המועצה.

יובל בן בסט:

מאוד חשוב שזה יהיה מגובה מבחינה משפטית.

אריה פכטר:

יש חוק עזר שאומר כדלקמן, אני לא אקריא לכם אותו.

ליאת אייזנר:

המטרה שלנו זה שהתושבים לא יודעים מה החוק ואז הם מכניסים את עצמם

לפלונטר.

אריאל וייסוול:

הם בכל מקרה מכניסים את עצמם לפלונטר.

בס"ד 14

ליאת אייזנר

אז שהם ידעו כי כששאלו אותי אני הצעתי להם לא לערב את המועצה.

אריה פכטר:

זו הצעה נכונה מאוד.

ליאת אייזנר:

לא לערב את המועצה, תביאו מהנדס פרטי, תפנו לתרבות הדיור, לא לערב מועצה.

ואני אומרת את זה מניסיון רע מאוד של תל אביב דווקא.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

צודקת.

אריה פכטר:

היו מספר בניינים שהתריעו, גם בחול המועד סוכות. ברגע שביקשו ממני, שלחנו

מהנדס קונסטרוקטור חיצוני, הוא הוציא דו"ח. ברגע שהוא הוציא את הדו"ח,

האחריות מהמועצה ירדה ועוברת לדיירים והם חייבים להתייחס לדו"ח הזה תוך

14 יום

יעקב פרידמן:

יש לנו בניינים מסוכנים באזור?

אריאל וייסוול:

רק תיקונים, לא סכנה של נפילה.

יעקב פרידמן:

שום דבר לא עומד ליפול?

אוריאל תנעמי:

יש אחד בשפירא שהוא קטסטרופה, הוא שוקע ושוקע.

אריה פכטר:

אין בעיה, אורי, אני רק אומר לכם, מה שליאת אמרה. היו 4 או 5 בניינים שפנו

אלינו, למחרת הוצאנו מהנדס קונסטרוקציה, המועצה מממנת את הדו"ח של

המהנדס אבל ברגע שדו"ח המהנדס יוצא לדיירים, האחריות על הדיירים. וברגע

שהאחריות על הדיירים, הם מחויבים להתייחס לדו"ח הזה. תשאלו אותי מה הדבר

הכי נכון, שהדיירים ייקחו מהנדס קונסטרוקציה מטעמם, יעלה להם, כל אחד ייתן

500 ,400 ,300 שקלייקחו את הדו"ח ויפעלו על פיו. מי שלא יפעל לפי המלצות

מהנדס המועצה, אנחנו נצטרך לתבוע אותם, או לחילופין, שהם יביאו מהנדס

משלהם שיסתור את הדוח הזה. אז שתדעו שאנחנו עם אצבע על הדופק, אנחנו לא

מוותרים, אנחנו לא מוכנים לקחת שום אחריות.

בס"ד 15

אריאל וייסוול

היום הם באים אלינו שנבטל את הדבר הזה. הם מצטערים שהם הזמינו אותו כי זה

צריך לעלות להם מאות אלפים.

אריה פכטר:

אבל זה מאוחר מדי.

ליאת אייזנר:

אני יכולה להגיד שפנו אלי, אני אמרתי להם שזה טעות לפנות למועצה ואני אומרת

את זה מניסיון, ההורים שלי גרים ביפו בבניין משומר, הם לא יכולים לעשות פירור

בלי אישור העירייה. העירייה מחייבת שהמפקח שלהם יבוא והוא בא ואמר צריך

לעשות כל מיני תיקונים, הכריחו אותם, הם שילמו 63,000 שקל על פיגומים וצביעה

ושטויות.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

כי זה שימור, זה עוד יותר גרוע. אבל גם בבת-ים, 50% מהמבנים שמה הם מבנים

מסוכנים.

ליאת אייזנר:

פשוט חבל על הכסף.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

זה גם עושה בעיות במכירה, מלקבל משכנתא מבנקים, בנקים מקטינים את האחוז

שהם מוכנים לממן והיום בכלל גם הם לא נותנים, אחרי הקריסה בחולון.

ליאת אייזנר:

וגם אפשר לייעץ להם, שמי שיש לו תרבות דיור, בבניין בשפינוזה 6 לפני שנתיים

דרך תרבות הדיור שילמנו 250 שקלים, בא מפקח, עשה סיור, אמר לנו מה לתקן

והכל טוב.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

250 שקלים זה שווה לכל נפש

יובל בן בסט:

כן צריך לקבל ייעוץ משפטי בעניין הזה, לקבל איזשהו,

אריאל וייסוול:

איזה ייעוץ?

בס"ד 16

יובל בן בסט

מה האחריות. יש פה גם אחריות, ממה שאני קראתי מבחינה משפטית, היה וקורה

איזשהו מקרה, יש פה גם אחריות משפטית על המועצה בעניין הזה. אמרו את זה

כמה משפטנים.

אריה פכטר:

אז כנראה ל א קראת טוב. ברגע שהמועצה הוציאה לשטח מהנדס והוא כתב דוח

האחריות היא של הדיירים.

יובל בן בסט:

לא, לפני, אני לא מדבר על זה. היה ולא הוצאנו ובניין מתמוטט, אני רוצה חוות דעת

משפטית, זה הכל.

אריה פכטר:

יש חוק עזר. חוק עזר גובר על חוות הדעת המשפטית.

אריאל וייסוול:

אז אתה אומר לפני, נוציא לכל אזור עכשיו בדיקה, אין בעיה.

יובל בן בסט:

לא, לא, לא.

אריאל וייסוול:

אז אני לא מבין מה אתה אומר.

יובל בן בסט:

שני דברים. אחד, פניתי אל יורם מושקט וביקשתי ממנו מה חוות הדעת שלו,

אריאל וייסוול:

עזוב יורם, תגיד מה אתה רוצה.

יובל בן בסט:

רגע, זה שני דברים.

משה אלזרט:

אבל הוא יקריא לך את החוק, מה הוא יעשה? הוא לא ימציא חוות דעת, הוא ייתן

לך את החוק עזר.

יובל בן בסט:

שני דברים שונים. אם חס וחלילה ק ורה ובניין מתמוטט, יש פה גם אחריות

משפטית כזאת או אחרת ולכן ביקשתי ממנו שיגיד אם יש אחריות, כמה אחריות

יכולה להיות. כדאי לבדוק את זה מבחינה משפטית.

בס"ד 17

אריה פכטר

אני דיברתי עם יורם.

ליאת אייזנר:

אני קראתי את החוק עזר שלנו, אין שום אחריות למועצה.

אריאל וייסוול:

נכון.

אריה פכטר:

אין שום אחריות למועצה.

לאה רזון:

נראה לך שאריה לא דיבר עם יורם על הנושא הזה?

אריאל וייסוול:

אנחנו מחויבים בחוק עזר שפונה אלינו דייר, מיד לשלוח קונסטרוקטור וזה מה

שאנחנו עושים.

יובל בן בסט:

אבל מה קורה אם הבניין מתמוטט לפני? דיברת עם יורם? מה הוא אמר לך?

אריה פכטר:

אמרתי לך, שיש חוק עזר, הוא כתב לי איך צריך לנהוג וזה הכל.

יובל בן בסט:

אוקי, מצוין, הוא כתב לך?

אריה פכטר:

כן.

יובל בן בסט:

מצוין, זה מה שרציתי.

אריאל וייסוול:

אבל זה החוק עזר.

יובל בן בסט:

זה לא רק החוק עזר, אר יאל. כדי שבאמת תושבים יידעו, כי הם מבולבלים, אז

לרשום להם בדיוק. אגב, אני רשמתי להם את זה.

אריאל וייסוול:

גם אנחנו פרסמנו.

בס"ד 18

יובל בן בסט

אבל לא רק בתקשורת הדיגיטלית אלא גם במכתב ולהסדיר את זה פשוט, זה הכל,

שזה יהיה מובן, זה הכוונה.

אריאל וייסוול:

אבל זה בא להם הפוך על הפוך.

יובל בן בסט:

אז פשוט להסביר להם את זה.

ליאת אייזנר:

כן. הם צריכים להבין שזה בא להם הפוך על הפוך, זה מה שהם לא מבינים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אבל אני חושבת שהוציאו.

לאה רזון:

לא, הוצאנו במדיה ואנחנו עכשיו מוציאים פליירים לכל בתי האב.

יובל בן בסט:

זה מה שביקשתי, הנה.

לאה רזון:

לא, עוד לפני שביקשת עשינו את זה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אני ראיתי בוואטסאפ שכתבתם, המועצה הוציאה.

יובל בן בסט:

אין שום בעיה, לפני שביקשנו, בסדר.

אריה פכטר:

יובל, הכל בסדר. מעבר לזה, אמרתי לכם, יהיו פליירים בכניסות לבתים, שכל אחד

יידע מה קורה, איפה קורה. אבל אני אומר עוד פעם, מי שמדבר עם בעלי בניינים,

בעלי בתים, ועדים,

אריאל וייסוול:

היום היה פה מישהו שמצטער, מה פתאום באנו, מה עשינו, הם צריכים לתקן.

אריה פכטר:

אבל אני אומר לכם עוד פעם, מה שליאת אמרה, אני חושב שייקחו מהנדס פרטי,

יפעלו לפי חוות הדעת של המהנדס הפרטי. ברגע שזה מגיע אלינו, המצב שלהם לא

יהיה טוב.

בס"ד 19

יעקב פרידמן

אריה, המועצה משתתפת?

אריאל וייסוול:

אנחנו משלמים על הקונסטרוקטור.

יובל בן בסט:

הוא צוחק.

ליאת אייזנר:

זה אבסורד כי ברגע שהמועצה מתערבת אז כאן נכנסת האחריות שלה, שהם חייבים

לתקן. אם הם לא מתקנים, המועצה מתקנת ומחייבת אותם.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

נכון, מחייבת אותם.

ליאת אייזנר:

אז זה לא שווה, עדיף להם לעשות את זה לבד, לפנות לתרבות הדיור, לקבל מענקים,

לקבל את כל העזרה שצריך.

יובל בן בסט:

יענק'לה, תקשיב לה, היא אומרת דברי חכמים.

שיפור התנאים ברחבת מגרש הכדורגל לטובת הצופים/ות במשחקים

הצעתינו להגדיל את הסככה, להציב שירותים במשחקים שיש צפי לקהל גדול,

פחי אשמה, ולהקטין את גובה הגדרות (ליאת אייזנר).

אריה פכטר:

שיפור התנאים ברחבת מגרש הכדורגל. מתי היית במגרש כדורגל, ליאת?

ליאת אייזנר:

לפני הרבה זמן.

אריה פכטר:

אז מה? יש שירותים, יש זה, יש זה, מאיפה את יודעת?

ליאת אייזנר:

אני כל הזמן עושה שם הליכות.

אריה פכטר:

איפה? ביציאה של המגרש?

בס"ד 20

ליאת אייזנר

כן, ליד המתנ"ס.

אריה פכטר:

אני מחזיק ממך בחורה רצינית, באמת.

ליאת אייזנר:

ובאו אנשים ואמרו לי, זה לא משהו שלי.

אריה פכטר:

אחד שנמצא בכל המשחקים של הפועל אזור לאורך עשרות שנים, את הסככות

וההצללות אנחנו עשינו. הלוואי וכמות הצופים תהיה כך שאנחנו נצטרך להוסיף

הצללות, אבל כמות הצופים שמגיעה למשחקי הבית של הפועל אזור היא מזערית.

יש משחק או שני משחקים בשנה. משחק אחד, השנה היה מכבי יפו, שחלק

מהאנשים לא ישבו תחת ההצללות, אבל אין שום היגיון להגדיל את ההצללות, חבל

על הכסף. אם הייתי חושב שצריך להגדיל, אני האחרון שאמנע.

להוריד את הגדר, ההתאחדות לכדורגל לא מאפשרת להוריד את הגדרות, במיוחד

בליגות הנמוכות, זה לא בליגות העל שיש אבטחה ושומרים ושוטרים, שאנשים

יכולים לקפוץ מעל הגדר.

ליאת אייזנר:

האמת, מה שפנו אלי אנשים שהפריע להם יותר, שאין פחי אשפה ואז כל הזבל

מפוזר ושירותים כשיש משחק.

אריה פכטר:

א', יש פחי אשפה, לא מספיק, אנחנו נוסיף פחי אשפה, אין בעיה. אני אגיד לך יתרה

מכך, מכיוון שאני מכיר את הצופים שמגיעים למגרש כדורגל, אף אחד שאוכל

ארטיק לא ייקח את הנייר והמקל וילך לזרוק אותו בפח. כל מי שאוכל זורק על

הרצפה.

יובל בן בסט:

ועדיין, איזה חברת מועצה תחשוב להוריד את הגדר? שאפו.

לקיים ישיבה עם חברת חשמל ותאגיד המים מי שקמה לקבלת דוח שנתי

לאור מקרים בשנה האחרונה של הפסקות חשמל ומים אנו מציעים לקיים ישיבה

הן עם חברת החשמל והן עם תאגיד מי שיקמה לקבלת הסברים ולדעת מה

התוכניות שלהם לטובת הישוב בשנה הקרובה ע ל מנת שהיישוב ותושביו יערכו

בהתאם. (ליאת אייזנר).

בס"ד 21

אריה פכטר

לקיים ישיבה עם חברת חשמל ותאגיד המים מי שקמה לקבלת דוח שנתי. אתמול

היה אצלי מנכ"ל תאגיד המים עם הצוות.

ליאת אייזנר:

אריק? החצוף הזה?

לאה רזון:

למה? אחלה בן אדם.

אריה פכטר:

למה, מה היה לך איתו?

ליאת אייזנר:

שלחתי לו מייל מאוד יפה, מאוד מכבד, מאוד ענייני והוא התחיל להגיד לי מה אני

כן יכולה, מה אני לא יכולה, אני חדשה בתפקיד, מה את בכלל, מי אתה בכלל שתגיד

לי מה אני יכולה, מה אני לא יכולה? תעשי לי לעניין כמו שאני שאלתי אותך דברים

לעניין, מה אתה מכניס עכשיו כל מיני מילים לא קשורות? חצוף.

אריה פכטר:

חבל שלא ידעתי. סך הכל הוא בחור טוב. להגיד לכם שאני יכול להגיד לו איך

להתנהג לתושב או משהו כזה? אני לא יכול להגיד כי זה גוף עצמאי. אבל שתבינו,

גם בתאגיד וגם בחברת החשמל, ברגע שיש הפסקות יזומות, אז הם מ ודיעים, גם

חברת חשמל וגם תאגיד המים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

הבעיה זה לא התאגיד, זה חברת חשמל.

אריאל וייסוול:

נכון. התקלות בחברת חשמל. תהיה בקרוב עוד הפסקה יזומה, אנחנו ביקשנו

מחברת חשמל שיעבירו את זה ללילה, שזה יותר קל עם הגני ילדים ובתי הספר, הם

הסכימו ובפעם הבאה הם דחו לנו את מה שהיה צריך להיות, זה יהיה בלילה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אבל למה כל הזמן יש את ההפסקות הלא יזומות?

אריאל וייסוול:

היזומות – הם רוצים לתקן ולסדר.

אריה פכטר:

אחת הסיבות העיקריות, שהיום הם נמצאים מעבר לכביש 1, הם סוגרים את האתר

הזה ועוברים לחיבור שבין כביש 1 ל-4. אני הוצאתי מכתב חריף למנהל המחוז

בס"ד 22

הוצאתי את המכתב ביום שני בשעה ארבע אחר הצהרים וביום שלישי בשבע בבוקר

כשאני הולך ברגל, אני רואה אותו בעליה ליד הבית של אלי, אני לא מגזים, ראיתי

אולי עשרים עובדים של חברת חשמל. ואני מכיר את מנהל המחוז, אמרתי לו מה

אתה עושה פה? אז הוא אמר לי בעקבות המכתב שאתמול הוצאת לי, באתי לראות

מה קורה כאן. אז אם צריך עוד פעם לקבוע איתו פגישה, נקבע איתו. התושבים פה

באזור זה לא סוג ב', אבל זה לא רק אצלנו, זה גם בחולון וגם בבת-ים וגם בראשון

וגם באור יהודה ובכל מקום בארץ. אנחנו לא אחראים על חברת חשמל אבל אנחנו

יכולים לבקש מהם לנסות למזער נזקים וזה מה שאנחנו עושים.

יובל בן בסט:

הם כל הזמן מדברים על בעיה של מתח גבוה אז באמת גם צריכים לשאול אותם מה

הכוונה. זאת אומרת, שיש באמת בעיות, מאיפה הבעיות האלה קורות.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

הם סגרו שם את הוואדי של כביש 1 ?

אריה פכטר

לא.

יובל בן בסט:

יש אפשרות לקבוע פגישה עם חברת החשמל?

אריה פכטר:

אני אנסה.

יובל בן בסט:

ואריק מולה, אמרנו שבינואר או משהו הוא יבוא לפה לישיבה.

אריה פכטר:

הוא יצטרך לבוא לפה לגבי האיש ור של התקציב, אנחנו נביא אותו, אין לי שום

בעיה עם זה. לגבי העבודות בכביש 1, אתם רואים שזה מתקדם שמה בצורה די

מהירה, אני חושב. גם היום כשישבנו עם השרה, ביקשתי מהם, אופני דן מתכוננים

לעבור ביישוב אצלנו והתוכנית המקורית שלהם היתה להיכנס, מי שרואה בחולון

איפה שהחצי חינם, הם כבר הגיעו כמעט עד לכביש 44 ואני מונע מהם בשלב זה

להיכנס לתוך היישוב שלנו כי התוכנית המקורית שלהם היתה להיכנס לקפלן

והרוחב שם זה 6-8 מטר

אריאל וייסוול:

6.5-7 מטר

בס"ד 23

אריה פכטר

משהו כמו 7 מטר הם רוצים לקחת

אריאל וייסוול:

השביל אופניים לבד 3.5 מטר ועוד שדרה של עצים ועוד מדרכה של בערך 2 מטר

אריה פכטר:

בהתחלה הם התכוננו להיכנס מקפלן לקחת משם ולהיכנס מויצמן ומויצמן להיכנס

לכיוון פארק בגין אבל אנחנו חושבים על העתיד ויכול מאוד להיות שבעתיד נצטרך

להרחיב עוד נתיב יציאה מהיישוב לקפלן החוצה, אז אני אמרתי להם אני לא מוכן

לתת לכם את המסלול הזה, אני רוצה שאתם תקרו את המובל מהכביש, בהתחלה

התוכנית המקורית הראשונית היתה לקרות את כל המובל אבל אמרו לי שזה עולה

מיליונים, אנחנו לא נהיה מוכנים. הגענו איתם לפשרה, שהם יקרו את המובל

מכביש 44 עד ויצמן ובעליה מבית ספר יוספטל,

אריאל וייסוול:

על המובל, ייצא בויצמן, ימשיך לצד המובל,

אריה פכטר:

ויכנס לפארק בגין, יעבור דרך פארק בגין, יעבור דרך החניון של יוספטל ומשם הוא

ייצא לכיוון הגשר הירוק. גם אתמול היה לי ויכוח, הם רצו להיכנס במשה שרת,

איפה שטיפת חלב ומשם ימינה לגשר אבל אני עומד על זה שלא יכנסו פה, שיקרו גם

שם את המובל ויכנסו משם לגשר,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אז הם יהיו כמה שאפשר על המובל.

אריה פכטר:

מובל ופארק בגין אבל היום בבוקר קיבלתי בשורה לא כל כך, כל הדברים האלה

צריכים לקבל אישור של רשות ה ניקוז ורשות הניקוז מתנגדים לזה מכיוון שהם

צריכים לעשות את העמודים בתוך המובל אז החשש של רשות הניקוז, מכיוון

שהעמודים זה בערך כל מטר עמוד,

יעקב פרידמן:

כן, יתקעו ניילונים שמה.

אריה פכטר:

אז הם יודעים שזה ייקח להם מכמות המים שיוכלו לזרום בתוך הזה. אני מחר

אדבר עם רשות הניקוז, נראה מה אנחנו עושים. נחשוב ונראה מה הפתרון. זה

בס"ד 24

הפתרון שאני הצעתי, אני חושב שזה הפתרון הכי טוב, הכי יעיל ואני מקווה שבכל

זאת רשות הניקוז ינסו להתגמש וללכת איתנו על הנושא הזה.

שאלות לישיבת מועצה

1. בעקבותתלונות רבות על מטרד הרעש שנשמע ומורגש ביישוב מההופעות

בפארק אריאל שרון – מתחם קו הרקיע, מבקשים לדעת כיצד מתכוונת

המועצה לפעול על מנת להפסיק לאלתר את מטרד הרעש? שכן הוא עובר

את רמת הדציבלים המותרת בחוק, ומרעיד את כל היישוב מספר פעמים

בשבוע. (תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג -1992 (סעיף 3 ו-

15)) ? (ליאת אייזנר

אריה פכטר:

לגבי התלונות על מטרד הרעש, דיברנו על זה, שדיברתי אתמול עם המנכ"ל וביקשתי

שיסובב את הרמקולים.

ליאת אייזנר:

אם זה לא יעזור, מה האפשרויות שלנו?

אריה פכטר:

אין לנו יותר מדי אפשרויות. אני בדקתי את זה גם היום עם המשרד להגנת

הסביבה, אמרו לי יש חוק, אנחנו לא מעל החוק. הרעשים שמגיעים משמה, א', כל

מה שבמסגרת החוק, הם יעמדו במסגרת החוק עם הדציבלים והשעות של האירוע.

אני לא אהיה מוכן שאם הם צריכים לסגור בשעה אחת עשרה, שיסגרו בשתיים

עשרה, אין כזה דבר. הוא הבטיח לי שהם ינסו לסו בב את הרמקולים לכיוון אור

יהודה ואני מקווה שזה ייתן מענה.

יובל בן בסט:

שישימו שם גם מד דציבלים.

ליאת אייזנר:

חייב להתקין מד דציבלים במקומות של אירועים.

אריה פכטר:

יתרה מכך, אני הרי דירקטור בפארק אריאל שרון ואני לא אתן להם, אבל מה

שבמסגרת החוק, אנחנו לא מעל החוק.

ליאת אייזנר:

ברור, הכל צריך להיות במסגרת החוק. פשוט גם החוק אומר שאם יש מטרד של

רעש, גם אם זה מחוץ ליישוב מגורים אבל הוא מפריע ליישוב מגורים, צריך לטפל

בזה.

בס"ד 25

2. שלא ידרסו או ידרסו ! האם יש אכיפה מוגברת על חוק רכישה על אופניים

קורקינט חשמלי וטרק טורים באזור? והאם ומתי נע שתה פניה למשטרה

מטעם המועצה לאכיפה בנידון? (יובל בן בסט)

אריה פכטר:

גם אני רואה את זה ושומע את זה, פניתי למשטרת ישראל והיתה לזה תופעה לפני

שנה, שנה וחצי והמשטרה, במיוחד בימי שישי, הרעשים עם האופנועים,

הטרקטורונים הם במיוחד בימי ש ישי בצהריים. אז אני אומר עוד פעם, פניתי

למשטרה, ביקשתי שיהיו פה סיורים מטעם המשטרה ביום שישי מאחת עד חמש,

עד ארבע, שיבדקו את זה והם הבטיחו לי שיעשו את זה. לא יעשו את זה, אנחנו פה,

לא ניתן שאנשים יסבלו מזה.

4 .בשבוע האחרון שני עצים נפלו (במשה שרת ובפנחס ספיר) וזה לפני גשמי

החורף. ברצוני להבין מה המועצה עושה על מנת למנוע מקרים כאלה מראש?

וכיצד היא מטפלת בעניין ברגע שמועברת הודעה למוקד / ווטסאפ מהתושבים,

הן מבחינת הסרת הסכנה והן מבחינת שימור עצי השקמים במידה ומהווים

סכנה. (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

בשבוע האח רון שני עצים נפלו , ברצוני להבין מה המועצה עושה על מנת למנוע

מקרים כאלה.

בואו אני אגיד לכם משהו, בכל הארץ נופלים עצים, בואו לא ניתמם. באזור זה עוד

המעט מאוד. אני הנחיתי את איציק זינגר שיעשה סיבוב, כל עץ שהוא חושב שהוא

מסוכן, לגזום. אבל מה קורה, כשאנחנו גוז מים עצים, אנשים גם מתלוננים למה

גוזמים עצים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

נכון.

אריה פכטר:

אבל אני לא מוכן שעץ שהוא מסכן חיי אדם, שלא יגזמו אותו. ביקשתי מאיציק,

העצים הקטנים האלה לאורך משה שרת,

אריאל וייסוול:

במשה שרת הוא לא נפל, הוא התעקם.

בס"ד 26

אריה פכטר

גם העצים האלה על משה שרת ואחד העם, זה כמו שיח, הוא מתעקם והוא לא

מסוכן, אבל למשל מה כן מסוכן? האקליפטוסים ברחוב ז'בוטינסקי, הם עצים

גבוהים מאוד ומסוכנים מאוד, ביקשתי לגזום אותם. ביקשתי שיבדקו גם את

האקליפטוסים לאורך המובל. גם שם, מה שמסוכן, אני לא מוכן להתפשר לגבי זה,

שיגזמו, שיורידו.

דוד זבולונוב:

גם בתוך השטח של המבנה של הבניין?

אריה פכטר:

לא, זה של הדיירים, אסור לנו.

דוד זבולונוב:

לא, יש עצים גבוהים מאוד.

אריה פכטר:

אז זה באחריות הדיירים.

דוד זבולונוב:

ולמה המועצה פה לא משתתפת חצי חצי?

אריה פכטר:

אסור לנו. מחר יבואו ויגידו לי אתה גזמת עץ כי אתה רוצה שיבחרו בך. זה שטח

פרטי.

ליאת אייזנר:

גם אי אפשר לגזום ככה עץ אפילו בשטח בניין, חייבים אישור מקק"ל.

אריאל וייסוול:

לא, לגזום מותר, אסור לעקור.

אריה פכטר:

אני לא מסתכל על כסף, שיעלה למועצה לגזום עץ עוד 5,000 שקל, המועצה תעמוד

בזה, אבל אסור לנו. אם אנחנו רואים שהעץ הוא באמת מסוכן והדיירים לא עושים

כלום, אנחנו נגזום אותו,

לאה רזון:

יש לנו מקרה עכשיו ברחוב הצנחנים, הבן אדם שגר שם, צילמנו את העץ, הגשנו

בקשה למשרד החקלאות, זינגר חתם והעברנו את זה למשרד החקלאות לקבל היתר

לכריתה של העץ. אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי אישור.

בס"ד 27

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

וגם פרטיים לא יכולים להוציא. אני בשביל לבנות את הבית קיבלתי אישור מקק"ל.

לאה רזון:

נכון, אבל פעם זה היה קק"ל, היום זה משרד החקלאות.

יובל בן בסט:

ולגבי העץ שקמים העתיק, בודקים אותו מפעם לפעם?

אריה פכטר:

ברור.

3. לאור ההצעה שהעלתי לשרת איכות הסביבה בנוגע לחסימת הוואדי

בחודשי הקיץ לקליטת מי שכפים התקבלה תושבה מ-עומר הורביץ מרכז

מים ושפכי תעשיה מחוז תל אביב כי הוא ממליץ לדבר עם התאגיד מי

שקמה בנושא זה. האם ישנה התקדמות בנושא? (יובל בן בסט)

יובל בן בסט:

יש את שאילתא מספר 3, כי מיד כשהיה את העניין של המובל של המים שהגיעו

לואדי, גם פניתי אליה ואז קיבלתי תשובה מעומר הורביץ, מרכז מים ושפכי תעשיה

מחוז תל אביב, לדבר עם תאגיד מי שקמה על הנושא של מה שנקרא לחסום את

הוואדי. זאת אומרת, אתה דיברת כבר, אני מבין,

אריאל וייסוול:

לפני חודש וחצי היו פה בישיבה, מה שאריה סיפר.

יובל בן בסט:

זה מה שהיה לפני חודש וחצי או היום?

אריה פכטר:

כן, זה מה שעשיתי פגישה לפני חודש וחצי, חודשיים עם רשות הניקוז ועם ראשון,

עם כולם דיברתי על זה. אם הם לא ישימו את זה, אני חוסם את זה, עושה סוללה

ושהם ישברו את הראש אחרי זה.

יובל בן בסט:

מצוין. אריה, משהו לגבי פינוי בינוי אתה רוצה לעדכן?

אריה פכטר:

פינוי בינוי בקפלן 3 ו-5 הדיירים קיבלו כבר מכתב פינוי שהם צריכים לפנות את

הדירות תוך 90 יום. זה היה כבר לפני כשבועיים, שלוש ה. הדיירים קיבלו דרישה

בס"ד 28

לפינוי. לפי מה שהיזם אמר לי, בסביבות דצמבר הוא מתכונן להרוס ולהתחיל

לבנות.

אריאל וייסוול:

עד ה-19.11 .

אריה פכטר

אתמול היתה לנו ועדה לגבי משרד מכירות, הם הולכים להעמיד שמה משרד

מכירות על החניה, אתמול אישרנו את זה בועדה ואני מקווה שזה יתקדם.

יובל בן בסט:

והתוכנית מתאר הכוללנית, יש איזה משהו חדש?

אריה פכטר:

לגבי תוכנית המתאר הכוללנית, כמו שאמרתי לכם, גם את בן גוריון וגם את יצחק

שדה, העברנו את זה לרשות להתחדשות עירונית, זה תחת משרד השיכון, אישרו לנו

את זה הרשות, זה הרבה כסף, אישרו לנו גם בבן גוריון וגם ביצחק שדה.

יובל בן בסט:

הגשנו כבר?

אריאל וייסוול:

הגשנו.

יובל בן בסט:

זהו, הוגש סופית?

ליאת אייזנר:

אתם מיידעים את התושבים? מה שקורה שהם כאילו מעלים כל מיני תלונות

בפייסבוק וחבל, אפשר למנוע את זה, להגיד להם שזה כבר מטופל.

אריה פכטר:

ברגע שזה יהיה רשמי, אנחנו ניידע אותם.

יובל בן בסט:

התוכנית הופקדה, אם אני מבין נכון?

אריאל וייסוול:

לא, זה שני דברים שונים, אתם מערבבים.

אריה פכטר:

זה לא קשור אחד לשני. כמו שאמרתי לכם, אנחנו ישבנו מספר פגישות גם עם

האדריכלים, כבר יושבים וחושבים על כבישים. בתוכנית המתאר היחס הוא 3.1, כל

הזמן נתנו באזור 3.6. מה הכוונה, שאם יש 100 יחידות דיור אז בזמנו נתנו 360 ,

היום היחס ירד ל-310 כי מחירי הדירות באזור בשמיים. אז גם לנו טוב, כי אנחנו

לא רוצים צפיפות והרשות גם מגבילה בגודל שהיזם יכול לתת. היא מגבילה נדמה

בס"ד 29

לי על 12 מטר פלוס מרפסת אבל אנחנו העברנו את זה לרשות ואני מאמין שבשנים

הקרובות תהיה בניה גם ביצחק שדה וגם בבן גוריון, כי גם היום המדינה זקוקה

ליחידות דיור וביצחק שדה, כמו שאמרתי לכם,

אריאל וייסוול:

אולי בעקבות הבניין שנפל יריצו גם יותר מהר.

אריה פכטר:

כן, מריצים את זה. היום, כמו שאמרתי לכם נדמה לי בישיבת מועצה, ביקשנו

קרקע משלימה באזור התעשייה, אישרו לנו קרקע משלימה אבל כל הדברים האלה

עדיין לא חתומים. גם בתוכנית המתאר זה מופיע שאנחנו רוצים קרקע משלימה שם

ובתוכנית המתאר הם ממליצים על קרקע משלימה כי ביצחק שדה, יש פה 470

יחידות דיור, ואם אתה מכפיל 470 יחידות דיור ב-3.6, הגעת ל-1,700 יחידות דיור

לבנות פה 1,700 יחידות דיור זה חבל על הזמן. עכשיו בגלל שהיחס יורד ל-3.1, אז

כמות יחידות הדיור יורדת ל -1,400 בערך ואני מקבל שמה קרקע משלימה ל-300,

400 יחידות דיור, אז פה ביצחק שדה יהיה אפשר לבנות אלף יחידות דיור. זאת

התוכנית שמקודמת, גם בבן גוריון אותו דבר.

דבר נוסף שאנחנו מאוד מקדמים, באזור התעשייה עירוב שימושים. נכון להיום על

קרקע יש להם 250%, האחוזים יגדלו ל -700%. ב -700% הדרישה שלנו בתוכנית

המתאר יקבעו קודם כל 630% ,15% מגורים והיתר מסחר ותעשייה. זה לא כלכלי

כי היום לבנות 15% מגורים וזה לא בנפרד, אז זה לא כלכלי. אנחנו עומדים על זה

שיהיה 30% מגורים, שיעלו את זה ל-700% וזה מתקדם וכבר אנחנו מנסים לקדם

תוכניות של מספר בעלי מגרשים כאן באזור התעשייה כי גם הראשונים שיבנו, הם

יקבלו תמריץ, יקבלו יותר יחידות דיור, כי הסוכריה זה היחידות דיור. אז האינטרס

שלנו שיתחילו עם זה אחד או שניים. ברגע שיתחילו אחד או שניים, זה ירוץ קדימה.

גם שפינוזה פינוי בינוי מקודם, יש שם אדריכלים מהטובים בארץ.

ליאת אייזנר:

אבל איפה זה עומד? הם כבר נתנו את זה למחוזי?

אריאל וייסוול:

כן, כן, הם כבר נפגשו עם המחוזית.

בס"ד 30

אריה פכטר

אנחנו ישבנו בפגישות עם הועדה המחוזית. היתרון הגדול של הפרויקט הזה

בשפינוזה, שזה קרוב למטרו. מכיוון שזה קרוב למטרו , יש לזה יתרון משמעותי

ביותר.

יובל בן בסט:

צריכים רק לחשוב מה יהיה קודם כדי שלא בו זמנית יהיה בכמה מקומות.

אריה פכטר:

הלוואי וכל הפרויקטים האלה יבנו ב-10 שנים הקרובות

דבר נוסף, היום הייתי עם מוטי ששון אצל מנהלת המחוז. המטרה שלנו, לאורך

כביש 44, הרי למועצה יש שמה שטח ובתוכנית המתאר יש שמה קרוב ל-200,000

מטר

יעקב פרידמן:

שאני אבין, מתחנת דלק שומרון עד רחוב המלאכה?

אריה פכטר:

לא. ממריו בערך, מול עזרא בערך עד הקבר שייח.

יעקב פרידמן:

וככה כמה?

אריה פכטר:

בעריך 100 מטר

יעקב פרידמן:

זה שלנו?

אריה פכטר:

זה שלנו.

יעקב פרידמן:

אל תיתן לו את זה.

יובל בן בסט:

אריה, הוא זוכר שאנחנו העברנו שטחים?

אריאל וייסוול:

אל תדאג, אמרתי לו את זה.

יובל בן בסט:

טוב מאוד. אנחנו נתנו לו באמת ביד רחבה.

בס"ד 31

אריה פכטר

אז אני רק רוצה ל סבר לכם את האוזן, היינו אצל מנהלת המחוז, להקים חברה,

מנהלת, בצורה משותפת אזור עם חולון, נתחלק בהכנסות.

יעקב פרידמן:

כמה מטרים?

אריאל וייסוול:

לנו בערך 200,000 מטר בניה

אריה פכטר:

לנו יש שמה לפי תוכנית המתאר 200,000 .

יעקב פרידמן

לבנות בתים?

אריה פכטר:

לא.

יעקב פרידמן:

זה למכירה?

אריה פכטר:

לא.

יעקב פרידמן:

למה?

אריאל וייסוול:

יהיה למכירה, כן.

אריה פכטר:

שהמינהל יחליט למכור את זה.

יעקב פרידמן:

אני רוצה לקנות להשקעה.

אריאל וייסוול:

שהמנהל יוציא למכרז, תקנה.

אריה פכטר:

כבר עכשיו אני אומר לך, שאנחנו לא ניתן את זה למוסכים ולכאלה דברים.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

יעקב פרידמן:

זה הולך לבניה של תעשיה, לא מגורים, נכון?

בס"ד 32

אריה פכטר

כן. כי עם מגורים יש בעיה, הם רוצים 75 מטר מהכבישים למגורים בגלל

שבשפינוזה אנחנו עשינו מלחמה, הורדתי את התוכנית הזאת, בתוכנית המתאר

ביטלנו את ה-75 מטר וכל מתחםייבדק באופן פרטני. אין 75 מטר. להערכתי זה ירד

בסביבות 40 ,50 מטר

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

מבחינת איכות הסביבה?

אריה פכטר:

כן.

ליאת אייזנר:

צריך גם להבין שיש קדמה, תהיה תחבורה ציבורית.

אריה פכטר:

נכון מאוד. אז אמרתי לכם, בתוכנית המתאר אני הורדתי את ה-75 מטר

יובל בן בסט:

במתחם של עזרא מה שהמנהל גידר, יש שינוי?

אריה פכטר:

המתחם של עזרא המנהל פרסם מכרז, שרבט זכו במכרז, הם גם הגישו כבר

תוכניות, הולכות להיבנות שם כ-130 יחידות דיור בשני בניינים. יכול מאוד להיות

שאני אתן ל הם מספר יחידות דיור נוספות, שיהיה ברור אני לא נותן להם יותר

זכויות. מה הכוונה? אם יש להם נגיד 100,000 מטר, אז אני לא הולך להגדיל להם

את ה -100,000 מטר. במקום ל בנות 116 יחידות דיור, אני אתן להם לבנות 130

יחידות דיור אבל אני ארצה סוכריה לתושבי המקום. אם הם ייתנו לי הנחה לתושבי

המקום, לזוגות צעירים, לתושבי המקום, אני אלך על זה. אם הם לא ייתנו לי את

ההנחה לתושבי המקום, אני לא אתן להם יחידת דיור אחת נוספת. ואני ישבתי עם

היזם הוא לא כל כך הסכים, אמרתי לו אז תבנה 116 יחידות דיור, אני לא נותן לך

יחידה אחת נוספת. הוא חזר אלי, הוא כבר מצטער.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

הוא יסכים.

אריה פכטר:

זה טוב לו, טוב לנו.

אריאל וייסוול:

אנחנו רוצים שיהיה טוב לצעירים שלנו.

בס"ד 33

סיעת הליכוד– שאילתות:

1. דוחות לתושבים ללא חידוש תו

באזורי החניה המסומנים בכחול לבן, חונים לעתים תושבים אשר מכל

סיבה לא דאגו לחדש את התו חניה.

שאילתי היא: האם לתושב כזה נרשם דוח מידי או שניתנת לו אזהרה לפני

מתן דוח?

אריה פכטר:

לא, הם מקבלים אזהרה, כמו שהסברתי.

אוריאל תנעמי:

לא, זה משהו אחר. מי שלא החליף תו חניה, הוא מקבל אזהרה?

אריה פכטר:

כן, בטח.

אריאל וייסוול:

עוד משהו. יש לנו עכשיו אפליקציה חדשה, תוכנה שאנחנו מזכירים לתוש ב

כחודשיים לפני שיבוא להחליף.

אריה פכטר:

אנחנו גם מזכירים להם ולא רק זה, פקח מגיע אליו הביתה.

יובל בן בסט:

אני העברתי לכנסת לבדוק שלא יהיה מקרה לפחות, אורי, שגם 30 יום, עד 30 יום

לא יתנו בכלל. אדם שלא מחדש, למרות שהוא גר באותו יישוב, 30 יום שלא יתנו

דוחות.

אוריאל תנעמי:

לא רק זה, גם אם עברו ה -30 יום וגילו שהתו שלו לא תקף, עדיין נותנים לו את

האזהרה.

אריה פכטר:

גם כמו שאמרתי לכם לגבי אזור התעשייה, יש שם פיתוח מאוד משמעותי, מאוד

מסיבי, אני ארצה שזה יעבור לחברה הכלכלית, אנחנו נצטרך למנות מנכ"ל לחברה

הכלכלית ברגע שזה ייצא לפועל, כדי שהוא יטפל בכל הנושא הזה. .

בס"ד 34

2. הנצחת גנדי – בהחלטה שהתקבלה בישיבת מועצה, החלטה אשר עברה את כל

תהליך ההנצחה ובה נקבע כי הכיכר בכניסה ליישוב תקרא על שם רחבעם זאב

גנדי ז"ל, בבירור שעשיתי עם יוזם ההנצחה חבר המועצה וסגן ראש המועצה

לשעבר עו"ד קצב נבון, הובהר לי כי אכן ההחלטה היתה כזו כי הכיכר תיקרא

על שם רחבעם זאבי (גנדי הי"ד).

כיום הוחלף שמה של הכיכר על שם נשות אזור.

שאלתי היא: האם התקבלה החלטה אחרת בה נתבקשו חברי המועצה לשנות

את שם הכיכר.

אריה פכטר:

יש כאלה שאוהבים את גנדי, יש כאלה שלא אוהבים את גנדי, יש כאלה שאוהבים

את רבין, יש כאלה שלא אוהבים את רבין. ההחלטה הייתה שהשדרה תיקרא,

אוריאל תנעמי:

לא שדרה. פשוט עשו שיפוץ בכיכר, לקחו את האבן שהי יתה שם והעבירו אותה

לצד.

אריה פכטר:

לא, לא, אורי, אני הייתי בהנצחה.

אוריאל תנעמי:

נכון, ואני שאלתי את יוזם ההצעה והוא אמר לי,

אריה פכטר:

הכיכר לא הייתה קיימת בכלל.

אוריאל תנעמי:

שתהיה כיכר, שזאת תהיה כיכר גנדי, זו הייתה ההחלטה. זה עניין עקרוני, זה לא

קשור גנדי או מישהו אחר.

אריה פכטר:

נכון.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

החלטה של מי זה היה?

אוריאל תנעמי:

זה עבר תהליך של ועדת השמות ואחר כך היה גם טקס קריאת הכיכר על שמו.

אריה פכטר:

לא כיכר, הכיכר לא היה.

בס"ד 35

אוריאל תנעמי

והייתה פה המשפחה שלו ואני עשיתי בירור והבנתי, ולכן,

אריה פכטר:

אני יודע שהשדרה, הכניסה לאזור, על זה,

אוריאל תנעמי:

השדרה, אמרו שזה יקרא על שם מנחם בגין, זה מה שאני זוכר.

אריה פכטר:

יש לנו פארק בגין.

אוריאל תנעמי:

אל תערבבו דברים, אני מדבר עכשיו בעניין הזה. היתה החלטה ואם היתה החלטה,

צריך לכבד אותה. ואני חושב שאם אתם באמת ענייניים, תוציאו את ההחלטה ואם

היא קיימת, אז אפשר לעשות תיקון.

אריה פכטר:

אורי, אנחנו לא שיטת סלאח שבתי. גם הכיכר הזאתי עמדה בלי שם קרוב ל -10

שנים. למה לא נזכרתם לפני 10 שנים, כשהכיכר הסתיימה, שהכיכר צריכה להיקרא

על שמו של גנדי? היום הכיכר נקראת אשת חיל.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

גם בהחלטה שלנו. זה לטובת כל נשות אזור. גם מזל איתנו.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אוריאל תנעמי:

עברו 20 שנה אחרי רצח גנדי

אריה פכטר:

אני חושב שאנחנו הנצחנו את גנדי בצורה מכובדת.

אוריאל תנעמי:

זה פשוט ביזיון, זה לקחת את האבן הזאת, שמו אותה שם בצד.

אריה פכטר:

אבל שם זה היה מההתחלה.

אוריאל תנעמי:

זאת לא הייתה הכוונה.

אריאל וייסוול:

אבל היה שם טקס, הינו בטקס.

בס"ד 36

אריה פכטר

אז איפה הייתם 10 שנים

אוריאל תנעמי:

היום ניהלתי שיחה עם קצב נבון, אין לו שום אינטרס, הוא לא מתמודד, הוא לא

חבר מועצה ולא כלום, הוא אמר בפירוש אנחנו קיבלנו החלטה, אני כנראה לא

הייתי חבר מועצה באותו זמן, או שכן,

אריה פכטר:

אז שישלח לי את ההחלטה. אני חיפשתי את ההחלטה, לא מצאתי.

אוריאל תנעמי:

ההחלטה צריכה להיות באתר המועצה.

יובל בן בסט:

באיזה שנה זה היה?

אוריאל תנעמי:

לפני 10 שנים. וחוץ מזה, עם כל הכבוד, באמ ת, אני לא מזלזל, לא בנשים ולא

במפקדי צה"ל לשעבר, אבל אני חושב שצריך לכבד את החלטות המועצה. אם

הייתה החלטה, אז נעמוד בהחלטה.

אריאל וייסוול:

דווקא עכל השם שלו יש הרבה מחלוקת היום.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אני לא נכנסת בכלל לזה, לא אכפת לי גנדי ולא אכפת לי רבין ולא אכפת לי אף אחד,

זה לא לגופו של בן אדם. יכול להיות שהייתה החלטה, זה היה טרם זמני, אני יודעת

שעוד לפני כן, שמזל ה ייתה אחראית על קידום מעמד האישה, היה עניין עם

הכיכרות פה באזור כי אין רחובות חדשים. אנחנו החלטנו פה כמועצה והצבענו

בקדנציה הזאת גם לקרוא לכיכרות וכבר התחלנו, אני לא רואה איך אנחנו חוזרים

אחורה עכשיו ומתחילים למצוא כל מיני גנרלים מהעבר שוב.

אריה פכטר:

אני מסכים עם לירז במאה אחוז. גם אתה כחבר מועצה, כשזה הגיע להצבעה לכאן

למועצה, היית צריך להגיד רגע, חברים, מה אתם מוכרים את הכיכר, היא נמכרה

כבר פעם אחת, אי אפשר למכור אותה. והכיכר הזאת עמדה ללא שם קרוב ל -10

שנים

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

ועשינו מיפוי, בדקנו מה הכיכרות.

בס"ד 37

רימה ילין

בדקנו כל הכיכרות, לכיכר הזאת לא היה שם.

אוריאל תנעמי:

לכיכר הזו היה שם. אני לא מתווכח אתכם אבל אם הי יתה החלטה כזא ת, צריך

לראות איך מתקנים את המעוות ולא לזלזל.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אבל גם אם הייתה החלטה, אפשר לשנות אותה ושינינו והחלטנו לקרוא לה על שם

נשים.

אוריאל תנעמי:

לא, לא עושים שינוי. אם לא עשיתם שינוי,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אבל אתם לא עשיתם שינוי, אתה לא עמדת על זה.

אוריאל תנעמי:

לא חסר לך רחובות באזור שאת צריכה,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

חסרה לי מאוד נוכחות נשית במרחב הציבורי באזור. אולי לך לא חסר, לי חסר,

היות ואני אחראית על קידום מעמד האישה פה וזה חוצה מפלגות, אז חסר.

אוריאל תנעמי:

אי אפשר לזלזל בבן אדם שנתן את החיים שלו למדינה,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אף אחד לא מזלזל, הוא קיבל שדרה שלמה.

אוריאל תנעמי:

נלחם בחמש מלחמות, נרצח על ידי פלסטינים כשהוא היה בתפקיד של שר התיירות

ואני חושב,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

כבודו במקומו מונח, הוא קיבל שדרה שלמה.

אוריאל תנעמי:

לא, הוא לא קיבל שדרה, איזה שדרה?

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

איפה היית? כמה קדנציות אתה חבר מועצה? איפה היית עד עכשיו?

אוריאל תנעמי:

מה הקשר? אולי לא הייתי באותה ישיבת מועצה שעשיתם מחטף?

בס"ד 38

אריה פכטר

זה בא להצעה לסדר היום.

אריה פכטר:

אני רק אומר לך, שי שלחו לי את ההחלטה של ישיבת המועצה שהחלטנו לקרוא

לכיכר על שם גנדי ואם נצטרך, אני חושב שהשדרה לזכרו של גנדי היא שדרה מאוד,

אוריאל תנעמי:

אני לא יודע, צריך לחשוב איך מתקנים את המעוות.

אריה פכטר:

בסדר, אם צריך. הכיכר הזאת לגבי הנשים היא תישאר. אם תרצה משהו אחר לגבי

גנדי, כיכר נוספת, כיכר אחרת או משהו כזה,

אוריאל תנעמי:

לא נוספת, לא צריך נוספת, צריך משהו שיכבד את המועצה המקומית,

אריה פכטר:

אין בעיה, יכול להיות ליד הבית שלך, יש שם כיכר.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

היא גם שלי.

יובל בן בסט:

עם רצון טוב אפשר למצוא פתרון. אי אפשר להתעלם מזה באמת שכבר עשינו את

ההחלטה וקוראים לאנשים, צריך למצוא פתרון.

אריה פכטר:

טוב, חברים, נסכם, אורי, תשלח לי את ההחלטה.

אוריאל תנעמי:

סליחה, לא כל הכיכרות באזור הם עם שמות של נשים, סליחה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

לא, כל הכיכרות ללא שמות יהיו קרואות על שם נשים.

אוריאל תנעמי:

לא, ממש לא.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

זאת ההחלטה שקיבלנו כמועצה.

בס"ד 39

הצעה לסדר היום

3. סקר בניינים מסוכנים– מזה זמן רב ובמספר פעמים העליתי נושא חשוב

זה לסדר היום. כידוע כמו בכל עיר ויישוב קיימים בניינים אשר מהווי ם

סכנה למתגוררים בם.

4. הצעתי היא: כי המועצה תבצע סקר ממוקד על הבניינים שכבר ידועים לה

כמבנים מסוכנים ותדאג בכל מדרך להביא לידיעתם של בעלי הדירות ואת

חובתם לתקן ולטפל בכל הדרוש תציקון על פי דו"ח של מהנדס מטעמם

וזאת על פי דוח מבנה מסוכן אשר יונפק ע"י מהנדס המועצה.

אריה פכטר:

סקר בניינים מסוכנים – דיברנו על זה.

אוריאל תנעמי:

אנחנו כמעט דיברנו על אותו דבר, אני רק חושב, קורים מקרים וכולם פתאום

יוצאים מגדרם ומנסים לחפש מבנים מסוכנים. אנחנו לא מחפשים את המבנים

המסוכנים, אנחנו רוצים לראות איך אפשר באמת לטפל בבניינים ספציפיים. אנחנו

לא יישוב גדול, אנחנו יישוב מאוד קטן עם בתים משותפים שאפשר לאתר אותם.

כמו שאמרה ליאת, באמת למועצה אין אחריות על כל בניין שחלילה קורה בו משהו,

האחריות היא על בעלי הדירות. כמו שמי שיש לו וילה או קרקע וקרס לו הבית, אם

יש לו ביטוח, אז יש לו ביטוח. האנשים האלה צריכים לעשות ביטוחים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אין ביטוח על זה.

אוריאל תנעמי:

אז צריך לעשות ביטוחים, אני לא יודע, כל חברת ביטוח עושה את השיקולים שלה.

עכשיו, לגבי המבנים המסוכנים, המועצה כן יכולה להיכנס לעניין הזה, כאשר

הפיקוח מצד ההנדסה יכול להוציא צווי 3, שזה צו מבנים מסוכנים, כמו שעושים

בעיריית תל אביב. אני במקרה יש לי את ההתמחות בעניין הזה כמעט 12 שנה

העירייה מוציאה צווי 3 לבניינים בביקורת אקראית, שתופסים אזור ובודקים את

הבניינים ונותנים להם צווי 3. הצו 3 זה צו מבנה מסוכן, ששם כתוב מ ה עליהם

בדיוק צריך לתקן, כמו שאמרת ואז הם צריכים לתקן את המבנה המסוכן על ידי

מהנדס קונסטרוקטור שלהם, שיבוא ויעשה ויתקן, כדי למנוע באמת את הנפילה של

הבניין.

בס"ד 40

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

ואם הם לא עושים?

לאה רזון:

אז מתחיל הליך משפטי.

אוריאל תנעמי:

אם הם לא עושים,

ליאת אייזנר:

אבל זה כל האבסורד כי התושבים חושבים שאם הם פונים למועצה והמועצה

מוצאת שהמבנה מסוכן, אז המועצה מתקנת. זה מה שהם חושבים, הם לא מבינים

שהאחריות עליהם.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אז רגע , מה קורה אם הם לא מתקנים? אז אנחנו צריכים לתבוע אותם.

אוריאל תנעמי:

נכון. נו אז מה, מה יקרה?

לאה רזון:

אז זה מה שעושים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

ואני אגיד לך מה זה עושה עוד, הדבר הזה.

אוריאל תנעמי:

מה יקרה? בסוף את מצליחה חיים,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אני לא יודעת במה אתה עוסק בתור עורך דין אבל אני עוסקת במקרקעין ואני רוצה

להגיד לך, שדברים כאלה גורמים לאנשים בעיות במכירה וברכישה של דירות,

אוריאל תנעמי:

נו, מה לעשות?

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

הם לא יכולים למחזר משכנתאות. שייקחו מהנדס, כמו שליאת אמרה, מהנדס

פרטי ויתקנו את הליקויים באופן פרטי ולא צריך להוציא להם את הדבר הזה. למה,

רק כדי לעשות כסת"ח לעצמנו?

אוריאל תנעמי:

למה כסת"ח?

בס"ד 41

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אז שיביאו באופן פרטי.

אוריאל תנעמי:

יש פה אחריות מיניסטריאלית שלנו כמועצה. זה בתחום המועצה שלנו.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

לאה רזון:

כשאנשים גרים בבניינים האלה, אין להם את האפשרות הכלכלית לתקן את הבניין.

אין להם אמצעים, אז מה אתה עושה?

אוריאל תנעמי:

אני הצעתי ב -2008 הצעה לסדר, שהתקבלה פה אחד בישיבתה האחרונה של

המועצה לפני היציאה לבחירות, התקבלה פה אחד עוד כשאמנון היה ראש מועצה

והוחלט שהמועצה תצא עם תוכנית ולא יודע מה עשו עם זה, זה הכל נגנז, שתצא עם

תוכנית לתושבי אזור, שמי שרוצה יכול לקבל הלוואה ללא ריבית, ללא הצמדה ל-60

חודשים, הם יכולים לשפץ את הבניינים

לאה רזון:

אני לא יודעת אם זה חוקי לעשות את זה.

אוריאל תנעמי:

זה חוקי, זה קיים.

אריה פכטר:

טוב, זה לא רלוונטי כי היום הולכים לפרויקטים של פינוי ובינוי.

אוריאל תנעמי:

בסדר, אבל עד שיהיה פינוי בינוי יעברו שנים. אני פה 30 שנה במועצה, אני שומע על

פינוי בינוי מאז שנכנסתי לפה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אז אולי זה ייתן את הבוסט לדבר הזה.

אריה פכטר:

בואו נתקדם. אנ י לא רוצה מחר לשלוח מהנדס לכל בניין, כמו שלירז אמרה

כסת"ח,

אוריאל תנעמי:

זה לא כסת"ח. זה אחריות שלנו.

אריה פכטר:

אורי, לא, קודם כל זה אחריות של הדיירים.

בס"ד 42

אוריאל תנעמי

לא, יש לנו מחלקת הנדסה,

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אתה יודע מה אומרים בבת-ים שעשו את זה? אומרים שהמהנדס רצה לסדר עבודה

לחברים שלו המהנדסים, זה הדיבור בבת-ים.

אוריאל תנעמי:

שיגידו מה שהם רוצים. איזה מהנדסים, כמה בניינים יש פה? אבל זה הצעה לסדר,

אני רוצה להצביע על זה.

אריה פכטר:

אני מעלה להצבעה להסיר את ההצעה שלו.

אוריאל תנעמי:

לא, אבל דנו בה. אתה לא יכול לדון בה ואחר כך להסיר אותה.

אריה פכטר:

אורי רוצה שהמועצה,

יעקב פרידמן:

תיקח על אחריותה.

אוריאל תנעמי:

לא תיקח על אחריותה.

אריה פכטר:

אז תגיד מה אתה מציע.

אוריאל תנעמי:

המועצה תעשה סקר נכסים על ידי מחלקת ההנדסה ותבדוק את הבניינים ואם יש

בעיה עם בניינים שהם מסוכנים, שהיא תוציא מכתבים לבעלי הדירות, שהם

צריכים לתקן. מה רע בזה?

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

להכריז על הבניין בניין מסוכן.

אריאל וייסוול:

אבל דיברנו על זה לפני, לא?

אוריאל תנעמי:

כשאתה מתריע על סכנה בבית משותף, אתה יכול להציל את הדיירים. אם יש להם

בית מתמוטט, כמו שעשו בבן גוריון, כמו שעשו אצל רמי צביה ביוזמה אישית, לא

חיכו למועצה והביאו שמה ועשו, אתה ראית איזה יופי זה יצא, אז למה לא?

בס"ד 43

אריה פכטר

הבנתי. ההצעה שלי, שכל בניין שחושש לסכנה של המבנה שלו, יפנה למועצה

והמועצה תוציא על ח שבונה מהנדס, שיבדוק את יציבות הבניין. במידה והבניין

זקוק לחיזוק ולשיפוץ, לפי חוק העזר – על בעלי הנכס להתחיל בשיפוץ וחיזוק

הבניין תוך 14 יום

אוריאל תנעמי:

וזה לא רק מי שיפנה.

אריה פכטר:

זו ההצעה שלי.

יובל בן בסט:

זה בכפוף גם, אם אפשר להוסיף, ליועץ המשפטי שלנו.

אריה פכטר:

מה זה קשור?

יובל בן בסט:

טוב.

אריה פכטר:

מי בעד ההצעה של אורי?

אוריאל תנעמי:

ההצעה שלי זה מי שיפנה, ביוזמה של המועצה להוציא מהנדס לבתים שמחלקת

ההנדסה רואה לנכון,

אריה פכטר:

לא מחלקת ההנדסה. מי שפונה,

יעקב פרידמן:

רגע, זו הצעה שלו.

אוריאל תנעמי:

למהנדסת המועצה יש אחריות מיניסטריאלית.

אריה פכטר:

לא, רגע, אז אני לא מבין את ההצעה שלך. ההצעה שלך ושלי אותו דבר.

אוריאל תנעמי:

לא, היא לא אותו דבר. אתה אומר רק מי שפונה.

אריה פכטר:

כן.

בס"ד 44

אוריאל תנעמי

אז אני אומר גם מי שפונה וגם אם המועצה רואה לנכון שיש בניין שהוא מבנה

מסוכן ודייריו לא פונים ולא יוזמים.

אריה פכטר:

זה לא לפי חוק העזר. חוק העזר אומר שמחובת הדיירים לפנות למועצה. ברגע שהם

פונים למועצה, אנחנו שולחים מהנדס קונסטרוקציה.

אוריאל תנעמי:

אין בעיה, אבל אני אומר, המועצה סוברנית לקבל החלטה,

אריה פכטר:

אבל אורי, אתה חושב שמהנדסת המועצה תתחיל להסתובב? בחולון מישהו בודק

את כל הבניינים?

אוריאל תנעמי:

מהנדסת המועצה או מי מטעמה, אוקי?

אריה פכטר:

מי בעד ההצעה של אורי, ירים את היד? מי נגד?

בעד ההצעה של אורי 1 מתנגדים 6

מי בעד ההצעה שלי, ירים את היד.

בעד ההצעה של אריה 5

מתנגד 1

נמנע 1

תודה

יובל בן בסט:

אני נמנעתי.

אריה פכטר:

אוקי, תודה רבה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

החודש זה חודש המודעות לסרטן השד בגלל זה אני לבושה גם עם ז'קט ורוד. ב-26

לחודש אנחנו עושים אירוע במתנ"ס, אנחנו גם מאירים את המועצה בצבע ורוד

ותהיה לנו איזושהי פעילות במתנ"ס להעלאת המודעות הזאת אז כולם מוזמנים ומי

שמכיר ויודע, להפנות לבדיקה.

בס"ד 45

יובל בן בסט

ואתמול הייתה התרמה של האגודה למלחמה בסרטן, מי שעדיין לא תרם, לתרום.

____________ ______________

יורם אורבך אריה פכטר

מנכ"ל המועצה ראש המועצה

הישיבה ננעלה