פרוטוקול מליאת מועצה מס' 2

בס"ד

1

פרוטוקול 2-2022

מישיבת מועצה אשר התקיימה

ביום שני ו' באדר א' תשפ"ב 7 בפברואר 2022

משתתפים: אריה פכטר, אריאל ויסוול, יעקב פרידמן, גרגורי דובקין , דוד

זבלונוב, אליהו פלוריזדה, , תנעמי אוריאל ,מזל שאול,.

חסרים: עו"ד לירז גונן-אלאלוף, ליאת אייזנר.

מוזמנים: יורם אורבך – מנכ"ל, לאה רזון – מנהלת לשכת ראש המועצה,

אוראל להב – יו"ר מועצה דתית, משה אלזרט – גזבר, אסנת אלרון

– מהנדסת העיר, רימה ילין – נציגת הנשים, נתנאל דקל.

הישיבה התחילה בשעה 18:30

הסתיימה בשעה 19:30

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 1-2022 מיום 11.1.2022 .

2. אישור החלטת ועדת רכישות למכרז 6-21 הפעלת מערך חניה מלאון 92

בע"מ

3. אישור המועצה לבקשת ההנחה בארנונה למשפחות שורגי ושילד

4. תוכנית לפיתוח אזור התעסוקה של אזור– מצגת יסקי.

ישיבת מועצה מן המניין 2022-02

אריה פכטר

אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה מספר 02-22 .אני מבין שבאזור הכל בסדר, היות

ולא התקבלו שאילתות אז המסקנה היא שהכל בסדר.

יובל בן בסט:

הדבר היחידי רק שאני רוצה לעלות זה בנושא ישיבות מועצה בזום. מה שהובא

לידיעתי זה שבמידה ואנחנו מצביעים על זה שאפשר להיעדר ולעשות דרך זום, חבר

מועצה, זה חייב הצבעה של המליאה. זה הדבר היחידי, העליתי את זה גם בקבוצה

שלנו.

בס"ד

2

אריה פכטר

לא הבנתי. חבר מועצה שרוצה להשתתף בישיבת מועצה דרך הזום.

יובל בן בסט:

היום חייבים להצביע ואז בפעם הבאה אם מישהו לא יכול להגיע אז אפשר לעשות

זאת בזום. אבל אנחנו חייבים את ההצבעה של המליאה.

יורם אורבך:

החלטה על ישיבות בזום חייב להיות פה אחד, אם מישהו מתנגד אז אין אישור על

כך .

יובל בן בסט:

כן, חייב להיות פה אחד, הוא צודק, נכון.

יורם אורבך:

זום או לא זום, בכל מקרה ההחלטה חייבת להיות פה אחד.

אריה פכטר:

אני שואל אם אפשר לפצל, חלק פרונטלי וחלק בזום?

יורם אורבך:

אם כולם מסכימים אז כן.

אריה פכטר:

כולם מסכימים מה?

יורם אורבך:

שחלק יהיו בזום וחלק ישבו פה.

אריה פכטר:

מכיוון שאנחנו מספר מועט של חברי מועצה, כ-11 חברי מועצה, אני לא חושב שצריך

להחליט שבאופן גורף ההשתתפות תעשה בזום. מי שחולה וירצה להשתתף בישיבת

מועצה אנחנו נאפשר לו. אבל אנחנו לא נאפשר מהיום להבא, נגיד שאתה בישיבה

הבאה לא תרצה, כי יותר טוב לך לשבת בבית ולהיות בזום.

יובל בן בסט:

אבל כן כדאי לאפשר.

אריה פכטר:

רק במקרים שחבר המועצה חולה ולא מרגיש טוב, נאפשר לו להשתתף.

מזל שאול:

תחת הקורונה.

אריה פכטר:

בס"ד

3

כן, כן, בקורונה, רק במקרה שמישהו חולה בקורונה, בבידוד, וירצה להשתתף

בישיבת מועצה, נאפשר לו להיות בזום, ואחרת לא נאפשר לאף אחד. זו ההמלצה שלי.

יובל בן בסט:

זה חייב להיות פה אחד.

אוריאל תנעמי:

אני מציע שמי שחולה בקורונה או בבידוד שיביא אישור בהתאם.

אריה פכטר:

אנחנו יודעים מי חולה. אנו מקבלים דוח ממשרד הבריאות לגבי כל החולים. היום על

סדר היום, מי שראה, ישבנו היום בישיבה על אופיס טקסטיל. זה מתחם די גדול והוא

מתקדם בצעדי ענק. הישיבה הייתה כדי להביא את זה לפני הפקדה בוועדה המחוזית.

חברי הוועדה הצביעו והמליצו להפקיד את זה בתנאי שכל ההערות של מהנדסת

המועצה הגישה להם הם יעמדו בזה ומבחינתי יעבירו את זה לוועדה המחוזית. שלא

תחשבו שמחר בבוקר יתחילו למכור שם יחידות דיור, זה סיפור שייקח להערכתי

כשלוש שנים.

אבנר אקרמן:

עד היתרי בניה, אני מקווה.

אריה פכטר:

אנחנו מבחינתנו עושים את המקסימום לקדם את זה, כי סך הכל זה מפעל מזהם

בישוב. ואם יוצא מפעל מזהם וייכנסו יחידות דיור וזוגות צעירים ועקרנו שם שטח

לבית ספר, גני ילדים, ואנחנו מתקדמים עם זה. על סדר היום, הדבר הראשון היום

תכנון לפיתוח אזור התעשייה של אזור. במסגרת תכנית המתאר באזור התעשייה

אנחנו ביקשנו שיתנו לנו עירוב שימושים. הכוונה שיתנו גם מגורים מעל המבנים,

אנחנו ביקשנו להעלות את האחוזים, בתכנית המתאר הם כתבו 630% ,אנחנו ביקשנו

700% ובתוך ה-700% ביקשנו ש-30% יהיו למגורים. זה אומר שבניין של 2 דונם

בערך, אל תתפסו אותי במילה, בערך יהיה אפשר לבנות כ-15,000 מטר ועוד 40

יחידות דיור. מינוס פלוס, שלא תגידו לי אמרת 15 ורק יצא 14 ,או במקום 40 יחידות

דיור יצא רק 37 יחידות דיור, אבל זה פחות או יותר, אנחנו מאד מקדמים את זה כי

סך הכל המטרה הסופית שלנו שבאזור התעשייה יהיה משהו כמו ברחוב הברזל בתל

אביב. עירוב שימושים, בתי קפה, שאזור התעשייה יהיה חי, תוסס. ואנחנו מנסים

לעניין כמה יזמים, אנחנו מאד רוצים לפתוח שם מכללה בתוך אזור התעשייה. זה לא

תלוי בנו, זה תלוי ביזמים ומי שיקפוץ ראשון, גם הראשונים יקבלו סוכריה שיתנו

להם אחוזים יותר גבוהים. מי שאחראי על ההתחדשות של אזור התעשייה זה המשרד

של יסקי. שלא תחשבו שקודם אבנר הוא עובד במשרד, הוא עשה את התכנית של קרן

ריאליטי, שלא תחשבו שיש פה איזה שהוא אינטרס,

בס"ד

4

כי מי שקבע מי יהיה באזור התעשייה זה המנהל ובאזור התעשייה זה אנשים פרטיים.

כנראה שגם אם הוועדה המחוזית לקחו וגם מקרן ריאליטי, אבל מי שלקח את

המשרד באופיס זה אנשים פרטיים ופה זה המנהל. אם הם לקחו אותם אז הם כנראה

משרד טוב ורציני. אבנר, תציג לנו.

אוריאל תנעמי:

יש אפשרות להתחיל בסעיפים של סדר היום?

אריה פכטר:

לא, לא, באו אנשים מבחוץ.

אוריאל תנעמי:

אבל אין פה הרבה, יש פה שלושה סעיפים. צריך לאשר אותם, כי בכל זאת, אני לא

אצליח לשבת עד סוף המצגת.

אריה פכטר:

אורי, אחד שיש לו שאיפות להיות ראש מועצה בעתיד, חשוב שישמע מה הולך להיות

באזור התעשייה.

אוריאל תנעמי:

תהיה רציני, אני מכיר את אזור התעשייה.

אריה פכטר:

לא מעניין אותך מה יהיה באזור בעוד כמה שנים?

אוריאל תנעמי:

אנחנו לא בשנת בחירות עכשיו.

אריה פכטר:

לא חשוב, אני רק אומר לך.

אוריאל תנעמי:

טוב, זו הייתה בקשתי, זה הכל. תרצה, לא תרצה, גם ככה אתם עושים מה שאתם

רוצים, אז מה הבעיה?

אריה פכטר:

אני מקבל את ההצעה שלך.

סעיף 1 - אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 2022-1 מיום 11.1.2022.

אריה פכטר

אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 2-2022 מיום 11.1.2022, מי בעדאישור פרוטוקול

הישיבה, ירים את היד.

אוריאל תנעמי:

אני נמנע.

בס"ד

5

אריה פכטר

שניים נמנעים ושבעה בעד.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול ישיבה מספר 1-2022 מיום 11.1.2022 .

סעיף 2 - אישור החלטת וועדת רכישות למכרז 21-6 הפעלת מערך חניה

מלאון 92 בע"מ.

אריה פכטר:

יצאנו למכרז לרשות החניה. יש למישהו שאלות, הבהרות, בקשות? הם זכו במכרז

לפי חוק. מי בעד אישור הזוכים ירים את היד? תודה. אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד החלטת וועדת רכישות למכרז 6-21 הפעלת מערך חניה מלאון 92

בע"מ.

סעיף 3 - אישור המועצה לבקשת הנחה בארנונה למשפחות שורגי

ושילד.

אריה פכטר:

כל שנה צריך להצביע על הנושא.

יעקב פרידמן:

תעשה את זה כבר לתקופה של עשר שנים קדימה, כל שנה צריך להרים את היד,

כואבת לי היד.

אריה פכטר:

מי בעד אישור? יש להם הנחה כבר הרבה מאד שנים מכיוון שמפנים להם את האשפה,

רק על זה. מי בעד אישור ההנחה ירים את היד? תודה.

החלטה:

מאשרים פה אחד הנחה בארנונה למשפחות שורגי ושילד בגובה של 25% .

אריה פכטר

ד"ר רפאלוביץ' היה צריך להגיע לפה. ומכיוון שידענו שהתכנית הקודמת תיקח זמן

וידענו שיש לנו גם את התכנית לפיתוח אזור התעשייה, לא מצאנו לנכון להביא גם

את ד"ר רפאלוביץ' וגם את יסקי. לישיבה הבאה הוא יגיע.

סעיף 4 - תכנית לפיתוח אזור התעסוקה של אזור

(הצטרפו לישיבה: אבנר אקרמן ואשכר גולדברג)

בס"ד

6

אריה פכטר

אבנר, אנחנו לרשותך.

אסנת אלרון:

אני רוצה רק שניה למסגר פה את הדיון. הבאנו את התכנית הזו בעצם בפני המועצה

כי התכנית הזאת מקודמת במימון רשות מקרקעי ישראל. היא קודמה יד ביד עם

התכנית הכוללנית של אזור. אריה ציין שהיו פערים ביחס למה שאנחנו ביקשנו

בתכנית, פערים יחסית מינוריים בזכויות ובאחוזי המגורים שרצינו לאפשר פה.

בהחלטת ההפקדה של תכנית המתאר הכוללנית, בעצם המחוז די טרף לנו את

הקלפים ביחס למתחם הזה. ההחלטה שלו, ואבנר יעמוד על זה במצגת. ההחלטה של

המחוז ביחס לתכנית הכוללנית גרמה לזה כל העיקרון שעל בסיסו נבנתה התכנית הזו

כעוגן כלכלי לאזור לעוד 50 שנה, זאת אומרת 10 ,20 ,30 ,40 ,50 שנה יד ביד עם הגידול

של הרשות במובן של אוכלוסייה, בעצם ירד לטמיון. ולכן, כדי לעמוד מול המחוז,

ואנחנו דרך אגב פנינו למחוז, הסברנו להם את הבעייתיות בהחלטה של ההפקדה,

הסברנו להם למה אנחנו מבקשים לתקן את ההחלטה. המחוז לא קיבל את עמדתנו

ושלח אותנו להפקיד את התכנית ולהתנגד. מה שנקרא התנגדות עצמית. אנחנו, ואני

חייבת לציין שאני אולי בראש המהלך הזה, כי זה מורכב, יש שיקולים לכאן ולכאן.

אבל אני וגם המנהל חושבים שלא נכון להפקיד את התכנית כפי שהיא הומלצה

להפקדה על ידי המחוז, כי בעצם יש בזה אמירה מאד, מאד כבדה כלפי יזמים וזו

אמירה שאחר כך לוועדה המקומית יהיה קושי רב לעמוד לפתחה אם וכאשר היזמים

יתחילו לפנות אלינו בבקשות פרטניות לקידום תכניות. אנחנו עדכנו את מתכנן המחוז

החדש שנכנס בקושי שלנו להפקיד את התכנית, בגלל המתחם הזה. והתבקשנו בעצם

להביא את זה בפני המועצה ולשמוע את עמדתה. כי כשבאים למחוז עם עמדה של

מועצה מקומית שאומרת אתם בהחלטתם פגעתם בעוגן הכלכלי של אזור ל-X שנים,

יש לזה כוח אחר מאשר אני כמהנדסת הוועדה חושבת שההחלטה שגויה ומבקשת

לתקן אותה. ולכן היתה החלטה, התכנית שתראו כרגע לא עברה אף שלב סטטוטורי,

היא לפני שיתוף ציבור, היא בגיבוש ראשוני של העקרונות, גם התכנוניים שהם מאד

חשובים אבל גם הכלכליים שהם לא פחות חשובים, בתא שטח כל כך משמעותי לגב

הכלכלי של הרשות. ולכן ראינו לנכון להביא את זה דווקא בשלב הזה, לפני שזה

מגובש למסמכים סטטוטוריים, לפני שזה עובר שלבים סטטוטוריים בפניכם, גם כדי

להגיד את האמירה הברורה כנגד החלטת המחוז על התכנית הכוללנית. וגם כי אנחנו,

ככל שנתקדם בתכנית, אנחנו לא נעצור את התכנית הזאת, התכנית הזו מבחינתנו

חשובה הרבה יותר, אנחנו הולכים בפני גידול אוכלוסין של לפחות שלוש תכניות,

במושגים תכנוניים זה מחר בבוקר. חמש, שש שנים כבר יאוכלסו, עוד שתיים אולי

בצפי יותר ארוך טווח. אבל הרשות הולכת להכפיל את עצמה. אם אנחנו לא נוודא

בס"ד

7

שהעוגן הכלכלי לפחות מכפיל את עצמו, אם לא יותר, אז הרשות תיפגע מזה ונמצא

את עצמנו בבור. ולכן התכנית הזו, כתכנית מפורטת, אנחנו ממשיכים לקדם אותה

כמו שאנחנו מאמינים שהיא צריכה להיות, אחרי שבחנו את זה כלכלית ותכנונית

ואורבנית וכו' וכו'. אז כרגע היא לא תואמת את תכנית המתאר, היא בטח לא תואמת

את ההחלטה להפקדה שנתן המחוז לתכנית המתאר, ואנחנו נעמוד על כך שהפערים

יצטמצמו משמעותית כי אנחנו באמת חושבים שכפי שההחלטה של ההפקדה נאמרה,

בפועל זה פוגע לנו לא רק במצב העתידי אלא אפילו במצב הנוכחי של המתחם.

אריה פכטר:

אבנר, מה מציג לנו?

אבנר אקרמן:

אני אציג לכם את עקרונות התכנית להתחדשות אזור התעסוקה, אזור התעשייה.

אסנת אלרון:

תעסוקה, לא תעשייה.

אבנר אקרמן:

תעסוקה. ואני חושב שאסנת הגדירה את זה נכון. לפני שמגיעים לכל החלטה או דיון

סטטוטורי צריך להבין, א' להכיר את התכנית וב' להבין את הפערים שיש בין תכנית

המתאר, בהחלטה של תכנית המתאר להפקדה לבין התכנית שאנחנו מציגים. אם

תבינו את החשיבות של פיתוח אזור התעסוקה, יהיה לכם יותר כוח להגיע עם

ההחלטה של מועצת עיר, או אפילו אולי עם ההחלטה של הוועדה המקומית, כדי

לשבת עם הצוות החדש של המחוז. התחלף שם מתכנן, ויו"ר. כנראה שמחר יוכרז

יו"ר. ואני חושב שצוות חדש צריך לבחון את הדברים עוד פעם. אתם תגיעו, אני מניח,

יחד איתנו להציג להם את הקונפליקטים, לא רק באזור הזה, אלא גם במקומות

אחרים. תכנית מתאר חייבת להיות תכנית שמשרתת את הישוב. אני חושב שאתם,

חברי המועצה, מכירים את הישוב הכי טוב ולכן חשוב לנו להציג לכם את זה. זו לא

הצבעה עכשיו, אין פה החלטה. אני רוצה פשוט להציג לכם את העקרונות של אזור

שהוא אולי הכי חשוב שיש פה מבחינת התפתחות של המועצה. אני אבנר אקרמן,

יושבת איתי כאן גם אשכר גולדברג, היא אדריכלית שמטפלת ישירות בפרויקט הזה.

אנחנו חברה מתכננת של רמ"י ונבחנו מבין 15 חברות לתכנן את האזור הזה. באזור

התעסוקה של אזור יש הרבה מאד אתגרים שונים ממה שאנחנו רגילים לטפל

בתכניות אחרות. אתם מכירים את האזור, אבל תיכף ננתח אז אולי גם תגלו דברים

נוספים או רבדים נוספים. אנחנו חושבים שיש פה הזדמנות לייצר איזה שהוא עתיד,

גם אורבני או תכנוני וגם כלכלי לאזור. בסוף זה עסק שצריך להתנהל ולהיות גם

כלכלי. בצוות התכנון יש מגוון של יועצים. מה שאתם יכולים לראות כאן, כל עמודה

כזאת זה תחום. יש פה סביבה ונוף ותנועה ותשתיות וחשמל וכמובן כלכלה. יש יועץ

בס"ד

8

כלכלה שמלווה אותנו בכל שלב של התכנית. ומה שאתם יכולים לראות כאן בכיתוב

שלמטה, אני לא אפרט כל תחום. אבל בסביבה למשל עשינו סקר היסטורי. יובל, אתה

התעניינת בזה בתכנית הקודמת, אז יש פה סקר היסטורי שאושר על ידי המשרד

להגנת הסביבה. ואם אני הולך לתנועה אז עשינו בה"ת והבה"ת נתנה כמה תובנות

ואנחנו כבר יישמנו אותן בתכנון שתראו. ויש פה נושא של תשתיות וחשמל וכך הלאה.

אני לא מסביר לכם על אזור כי אתם מכירים את העיר או את המועצה, אנחנו מדברים

על המתחם.

אריה פכטר:

מי שרואה את הקו שחוצה, זה המטרו.

אבנר אקרמן:

אני כבר מסביר. אזור פרושה בין כביש 44 לכביש 1 .אנחנו בפינה, בקצה הצפון מערבי.

מבחינת תשתיות כבדות, נקרא לזה, יש את קו המטרו שאריה כרגע הזכיר, שאמור

לעבור בשליש המזרחי יותר ולחצות. יש פה תחנה על כביש 44.

אריה פכטר

זה בצומת טמפו.

אבנר אקרמן:

זה תת קרקעי, כן, זה נקרא צומת טמפו. ויש תחבורה ציבורית, זה יהיו כנראה

אוטובוסים ארוכים, אולי יהיו אוטובוסים חשמליים ארוכים על כביש 44 .אבל זו

התחבורה שאנחנו קוראים להסעת המונים, מעבר לאוטובוסים הרגילים וכמובן

לרכב פרטי. והאזור שלנו נמצא בקצה הצפון מערבי, כשתחום ההשפעה של המטרו

הוא בעצם לא נחשב מבחינת המספרים שאנחנו מדברים עליהם, אנחנו למעלה

מקילומטר ולכן אנחנו צריכים למצוא חלופות אחרות. אנחנו בדקנו וניתחנו את

האזור הזה בהרבה מאד מישורים. בחנו קודם כל את גדלי המגרשים ומצאנו שרוב

המגרשים הם פחות מ-2 דונם. אם אתם זוכרים, בדיון הקודם דיברנו על גודל של

מגרשים ומה אפשר לבנות על כל מגרש, מתוך זה אנחנו יוצאים לאיזה שהיא חשיבה

תכנונית לאן אנחנו מכוונים את הפיתוח. יש כמובן נושא של בעלויות שהוא לא פחות

חשוב. תכנון זה חשוב אבל בעלויות הרבה פעמים מייצרות הזדמנויות. אתם יכולים

לראות שכל המגרשים הירוקים זה בעלים אחד של כמה מגרשים, שזה גם כן סוג של

הזדמנות. ויש פה הרבה מאד מגרשים פרטיים בודדים, שכדי שהם יוכלו להתפתח

אנחנו ממליצים שהם יתאחדו עם מגרשים שצמודים להם. יש פה ניתוח תנועתי

שנעשה ויש פה ניתוח של קווי חשמל ויש פה ניתוח של שימושים. יש פה בעיקר

מלאכות, מעט מאד עסקי מזון ומשרדים. ובבול הזה שיש כאן אנחנו רואים את המצב

הפיזי של הבניינים. החל מסככות ומבנים ישנים ועד מבנים חדשים יחסית,

שנמצאים. יש פה את השלישיה שאתם מכירים ליד תחנת הדלק ואת הבניין של

בס"ד

9

אפרידר. יש ניתוח שעשינו גם לנושא של ניקוז, ביוב ומים. אתם שומעים כל הזמן את

המטוסים, אז יש לנו מגבלות מבחינת רעש ומבחינת גובה. וכמובן את הסקר

ההיסטורי, אנחנו מיפינו מגרש, מגרש ובדקנו בכל מגרש מה השימושים שיש בו, וזה

הסקר שיצא ואושר ואנחנו נצטרך בסופו של דבר באמת לייצר פה תכנית דיגום שעל

פיה הדברים יתבצעו. מה החזון של התכנון הזה? תראו, תל אביב נחשבת לעיר מאד,

מאד עשירה כי יש לה בערך 18 מטר רבוע פר תושב בתחום של מסחר ותעסוקה.

באזור, תיכף תראו את הנתונים, יש הרבה פחות ממחצית מזה. וכשאנחנו מדברים

על תכנית מתאר לעיר חייבים לוודא שפיתוח של עיר, תמיד יהיה לה איזה שהוא עוגן

כלכלי.

יובל בן בסט:

אנחנו עדיין אגב לא עיר, ישוב.

אבנר אקרמן:

אוקי, מועצה זה ישוב עירוני. אתם תגיעו לעיר אם תרצו או לא תרצו, לגודל.

יובל בן בסט:

כשנגיע.

אבנר אקרמן:

זה מה שנקרא תהליך שיקרה, גם מדינת ישראל מצטופפת וגם, בסופו של דבר, אתם

רואים שיש פה ביקושים בשנים האחרונות, יש פה כמה וכמה פרויקטים, אז גם זה

יגיע. אנחנו בעצם רוצים לייצר פה רובע שתהיה בו פעילות בעירוב של שימושים. גם

בחזיתות מסחריות אבל גם בחזיתות שיש להן משמעות של שירות לציבור. יש פה

מלאכות שאנחנו רוצים שיישארו חלקן הגדול. מי שמסוגל לעמוד בתנאים של איכות

הסביבה יוכל להישאר ולהמשיך לתת את השירותים. העסקים הגיעו לכאן לא סתם,

הם רוצים להישאר כאן ואנחנו לא רוצים לייצר מצב שעסקים יברחו, כי הם בעצם

חלק מהעוגן הכלכלי הקיים. אבל אנחנו גם רוצים לייצר פעילויות נוספות שתהיה

קומת קרקע פעילה שתשרת את כל מה שקורה מעל זה. בין אם זה תעסוקה ובין אם

זה מגורים. חלק מהדברים שאנחנו נותנים להם דגש בתכנון הזה הוא מתן תמריצים

לזירוז של פיתוח המסחר והתעסוקה. כי היום, קצב הגידול שקיים הוא לא מספיק

לקצב שהישוב מתפתח בו, ואני אפרט תיכף. מה שאפשר לראות בשקף הזה, שוב, זה

ברמת החזון, אתם רואים את כביש 44 שנמצא בגבול הדרומי שלנו, אתם רואים את

תכנית הפארק שנמצאת ממערב לנו, אנחנו מסתכלים דרומה.

אריה פכטר:

אולי תגיד מילה על תכנית הפארק.

אבנר אקרמן:

בס"ד

10

תכנית הפארק זו תכנית שרמ"י מקדמת גם כן על ידי מתכנן אחר. היא תכנית של

1050,

אריה פכטר

תכנית של 1000 יחידות דיור.

אבנר אקרמן:

1000 יחידות דיור שעברה כרגע לוותמ"ל.

אריה פכטר:

יש שם תכנית של 1000 יחידות דיור. במסגרת הפינוי בינוי ביצחק שדה אנחנו ביקשנו

מהמנהל לקבל שם קרקע לכ-300-400 יחידות דיור, הם אישרו לנו את זה. במידה

ולא היו מאשרים את זה אז כל הפרויקט ביצחק שדה לא היה יכול לצאת לפועל. אז

ביצחק שדה, להערכתי, יבנו כ-1000 יחידות דיור. ובתכנית הזאת יבנו כ-300-350

יחידות דיור, מיצחק שדה יעבור לשם.

אבנר אקרמן:

זה כמובן הבניין של אפרידר, אתם מכירים. ומה שאנחנו בעצם רוצים לומר זה

שאנחנו חושבים שצריך לראות את המתחם הזה על שתי התכניות שיש בו כמתחם

אחד. אם אתם רואים מה קורה מסביב אז ברור לכולנו ששום דבר באזור הזה, אולי

קצת כאן, אבל לא יוכל להגיע לעוצמות הבניה שצריכות להיות כאן. וכמובן שכביש

44 בחלק הדרומי הוא הגבול הדרומי. אנחנו בעיני רוחנו ראינו את המגדלים של

התעסוקה, הגבוהים יותר, פרוסים לאורך כביש 44 .לאורך כביש 44 תהיה תנועה רבה

ואנחנו רוצים שהתעסוקה, המשרדים, מסחר, יהיו בחשיפה הכי גדולה לתנועה

העוברת. ובכל החלק שנמצא מצפון, אנחנו מדברים על עירוב שימושים. אני תיכף

אחזור, אחרי שאני אפרט מעט על התחומים שאנחנו מטפלים בהם, נחזור לשקף הזה

כדי שתראו אותו, יהיו כמה דברים יותר ברורים. וכמו שאמר אריה, מעל המשרדים

יהיו גם בנייני מגורים. ותיכף נדבר גם על המנגנון שעל פיו אנחנו רוצים שהמתחם

הזה יפעל. מבחינת עקרונות התכנון, אנחנו מדברים על מרחב שיש בו עירוב שימושים.

אמרתי, קומות קרקע שיהיו בהם גם הסעדה וגם מלאכות וגם מסחר לסוגיו. אריה

הזכיר את רמת החייל אבל יש כמה אזורים שאפשר להסתכל עליהם בחזון, הרצליה

פיתוח למשל עובדת על הכיוון הזה, גם מתחם ה-1000 בראשון עובד על הקונספט

הזה של חזית רחוב שהיא פעילה משני הכיוונים. אני לא יכול להצביע על יותר מדי,

אם בכלל, אזורי תעסוקה שעוברים את מתיחת הפנים כמו שקורה באזור, כי בדרך

כלל עושים התחדשות עירונית לאזורי מגורים או שלוקחים מפעל ומפנים אותו

ובונים מגורים. פה אנחנו חושבים שאת האזור הזה חייבים לפתח כי זה הבנק של

אזור לשנים הבאות. בראיה כוללת, אנחנו, כפי שאמרתי, רואים את עצמנו, לפחות

בס"ד

11

מבחינת ההתייחסות, יחד עם שכונת הפארק. כדי לייצר פה מסה ונפח שמייצרים את

האפקט של הלב הכלכלי של אזור. כמובן את הבינוי לאורך 44 שציינתי קודם. אנחנו

מדברים בעיקר על יצירת תמריצים כדי להיכנס להתחדשות העירונית. זה לא פשוט,

אתם יודעים שהכל, ולא רק בשנתיים האחרונות, הכל די דורש במקום ואנחנו רוצים

לזעזע את האזור הזה כדי שיתחיל לקרות פה משהו אמיתי וטוב. אנחנו מדברים על

מימוש מסה קריטית לאורך 44 ,זה בתחילת הדרך הקרקע הזאת הייתה מוגדרת, היא

מוגדרת גם היום סטטוטורית, כשצ"פ שמלווה את 44 .אנחנו שכנענו את המנהל לתת

את היחידה הזאת, את הרצועה הזאת, על מנת שיהיה פה עוד שטח לבנות תעסוקה.

אנחנו מדברים על מרחב הליכה שדיברתי עליו גם בתכנית הקודמת, אבל פה בוודאי,

כי הוא מרחב שיש בו הרבה יותר פעילות במשך היום. סל תמריצים שאני אפרט אותו

עוד מעט וכמובן חיבור, גם לישוב הקיים וגם לייצר רשת פנימית.

יובל בן בסט:

יש התייחסות לחלק השני של אזור, לרצועה הקטנה הזאת או שזה במסגרת תוכנית

המתאר?

אבנר אקרמן:

לא, החלק השני של אזור נמצא פה ואני חושב שהוא צריך להיות חלק מפיתוח משותף

עם חולון, אריה בטח כבר דיבר אתכם.

אריה פכטר:

אני נפגשתי עם מוטי ששון לגבי האזור הזה. היינו אצל מנהלת המחוז והמגמה לתכנן

משהו במשותף, בין אזור לחולון לגבי אזור התעשייה הזה. קיבלנו את ברכת הדרך

של מנהלת המחוז. לצערי מהנדסת עיריית חולון פרשה, אבל אני מאמין שאסנת עם

המהנדס שם יקדמו את התהליך הזה ונראה איך אנחנו מקדמים אותו.

אבנר אקרמן:

כפי שאתם רואים כאן יש ציר מאד מרכזי שהוא ציר המצוקה שתופר גם את מתחם

התעסוקה וגם את החלק של הפארק, והוא מגיע ונפתח לפיתוח שיהיה בשטחים

המטרופולינים יותר. כמובן מתחבר לישוב, גם צפונה גם דרומה. ואחרי בדיקות

שעשינו אנחנו גם יודעים שאפשר לחבר את המתחם הזה, בין שתי התכניות אל כביש

44 .פה יהיה צומת ויהיו בעצם שתי כניסות שמשרתות את המתחם הזה.

אוריאל תנעמי:

זה לא קרוב מדי בשביל שני צמתים?

אבנר אקרמן:

לא, ממש לא.

גרגורי דובקין:

אחרי תחנת הדלק?

בס"ד

12

אבנר אקרמן

תחנת הדלק נמצא פה ממש במרכז ותיכף אני מתייחס אליה.

אריה פכטר:

זה לא הרבה, זה אחרי תחנת הדלק.

אבנר אקרמן:

כן. המרחק הוא בערך 350 מטר. זה עבר בדיקה תחבורתית וקיבל את האישור. מה

בעצם אנחנו רוצים לראות פה בסופו של דבר? אחד, שיהיה ברור, קודם כל אנחנו

מדברים על חיזוק אזור התעסוקה. כל מה שאני אגיד עכשיו בהמשך הוא על מנת

לגרום לכך שתהיה פה תעסוקה. זאת אומרת אם אני מדבר על מסחר ואם אני מדבר

על מגורים ואם אני מדבר על כל מיני נושאים שקשורים לצורכי ציבור, כל הדברים

האלו הם בונוסים. אבל זה קודם כל על מנת שיבנו פה את התעסוקה. אז יש פה,

מבחינת הפריסה, חלוקה של 150,000 מטרים שייבנו לאורך כביש 44 .ה-150,000

הנוספים ייבנו בתוך המתחם כולו.

יובל בן בסט:

איך מבחינת משפטית זה עובד?

אבנר אקרמן:

אני אדריכל. אבל חלק גדול מהתשובות אתה תשמע תוך כדי. אז החלוקה היא

150,000 מטר לאורך כביש 44 ו-150,000 מטר פזורים, לא מפוזרים, הם פזורים

וסדורים בתוך המתחם עצמו. ואנחנו מדברים על כ-900 יחידות דיור שהן הסוכריה

הגדולה שאנשים מקבלים על מנת לפתח פה תעסוקה. מבחינת עקרונות הבינוי, אני

כבר אמרתי את זה כמה פעמים, אבל אני מדגיש את זה כל הזמן כמה שאפשר,

המרחב שבו אנשים חיים הוא מרחב הרחוב. ככל שהוא יהיה עשיר יותר, ככל שהוא

יהיה פעיל יותר, ככה יש סיכוי שהוא גם יצליח יותר. ולכן אתם רואים את הקווים

הסגולים, הם מסמנים את החזיתות המסחריות. כל הרחובות, אנחנו קוראים לזה

החנוכייה, זה הכביש החדש שהוא המשך של רחוב השקמה ורחוב השקמה הקטע

הקטן והחצב והפרדס והצבר. הם החנוכייה של המצוקה. מורחבים באופן

שהמדרכות שם תהיינה לפחות 3 מטרים. מעבר לצרכים של הרחוב עצמו שזה נסיעה

וחניה. וזה על מנת לייצר פה מרחבי הליכה נעימים. אנחנו מדברים על חיזוק המרחב

הציבורי על ידי מיקום של ארבעה שצ"פים. זה גינות כיס, אנחנו קוראים להן, לא

גדולות, אבל אחת מול הפרדס ואחת בקצה של הפרדס ועוד אחת בקצה הצפון מערבי.

ועוד אחת ממש, ממש בכניסה, זה כדי לייצר מקום שאם הולכים לאורך רחובות אז

יש גם מקום לשבת על ספסלים ולאכול סנדביץ' בארוחת צהריים או סתם לייצר איזה

שהיא אתנחתא ולפגוש אנשים. אנחנו מדברים על קישוריות לכביש 44 .כביש 44 ,כפי

שאמרתי גם קודם, הולך להשתדרג מבחינת התנועה שלו, הולך לעבור פה שביל

בס"ד

13

אופניים ואנחנו רוצים להתחבר אליו. ובעצם אנחנו רוצים שזה יהיה כמו בדיפוזיה.

זאת אומרת אם יש פה אמצעי תחבורה, בין אם זה אופניים, בין אם זה אוטובוסים

מכל מיני סוגים, שאנשים יוכלו לרדת על התחנות שנמצאות פה לאורך הרחוב

ולהיכנס למתחם בארבעת המעברים הללו, או לצאת כדי לתפוס את האוטובוס

בחזרה. ואנחנו מדברים כמובן על שבילי אופניים, אז אמרתי קודם, לאורך 44 ,הכל

מקושר בשבילי אופניים, אנחנו קוראים לזה הליכתיות והנגשה ואנחנו רוצים שיהיה

קל לאנשים להתהלך שם. ללכת מהפינה הזאת ועד הפינה הרחוקה בהליכה נוחה דרך

הרחובות זה חמש, שש דקות. אם אתה רוצה להתעכב ליד חלונות ראווה זה עשר

דקות. זה אומר שהאזור הזה הוא אזור שנתפס כמרחב שוטטות. ולכן אנחנו רוצים

לעשות אותו נורא, נורא מעניין. אם אני לוקח את רחוב המצודה, זה חתך, מה שאתם

רואים בין שני הקווים הכחולים זה זכות הדרך. זכות הדרך היא 26 מטר. אנחנו בעצם

עושים פה רחוב שיהיה 36 מטר ולא 26 מטר. על ידי זה שאנחנו לוקחים את קו הבניין

הקדמי והופכים אותו לזיקות הנאה כדי שאנשים יוכלו להתהלך בו, זה מדרכות

הרבה יותר רחבות. ב-5 מטר, אתם מבינים, ועוד ה-1.30 מטר שיש כאן, אפשר

להוציא גם כיסאות של בתי קפה ועדיין תישאר מדרכה מאד, מאד רחבה. ואנחנו

רוצים לייצר פה מקום שתהיה בו תנועה מעטה של כלי רכב בנתיב אחד לכל כיוון וגם

חניה משני הצדדים. אנחנו יודעים שאם רחוב רוצה להיות פעיל ונגיש, אז עצירה לרגע

היא מאד, מאד חשובה, כדי שמי שנוסע ורוצה לקנות ולהמשיך לנסוע יוכל גם

להמשיך לעשות את זה. ככה נראה התשריט של המצב המוצע, אני לא נכנס אתכם

ליותר מדי פירוט, כי זה כבר חלקים טכניים סטטוטוריים. מה שאני רוצה רק להדגיש

זה שני דברים. אחד, כדי לייצר את השטחים הירוקים האלו אנחנו צריכים לגרום

לכך שיהיה איחוד של מגרשים, כדי שהזכויות, למשל מהמגרש הזה, יוכלו להינתן

על שלושת המגרשים האלו שיהיו באיחוד וחלוקה. אנחנו כבר יודעים ששני המגרשים

האלה הם בבעלות אחת, אתם זוכרים שאמרתי לכם שחקרנו את הנושא הזה. הם

בבעלות אחת ולכן אנחנו צריכים פה בסך הכל שני אנשים כדי שזה יקרה. לא שזה

עושה את זה יותר פשוט, אבל זה עושה את זה יחסית יותר קל מאשר לחבר שישה

אנשים. אותו דבר לגבי המתחם הזה, שהוא מתחם של 4.5 דונם. הוא יכול להיות גם

בית ספר, אבל אנחנו לא צריכים בית ספר, אני אגיע לזה עוד רגע. אבל כדי לפנות את

השטח הזה שיהיה שטח ציבורי לכל מטרה שהעיר תצטרך, אנחנו בעצם מאחדים את

המגרשים האלו, שלושה ושלושה ונותנים את הזכויות כאן לאורך רחוב הפרדס ואת

זה מפנים לטובת המועצה. אם אני חוזר לתמונה שראינו קודם, אז פה אתם יכולים

לראות בית ספר, זה יכול להיות מקבץ גני ילדים, זה יכול להיות מתנ"ס קטן, זה יכול

להיות חדרי חוגים וזה יכול להיות גם שילוב של כולם ביחד.

אריה פכטר:

בס"ד

14

בית כנסת?

אבנר אקרמן:

וזה יכול להיות גם בית כנסת. אתם יכולים לראות במבט הזה את הגינות שעשינו גם

כאן וגם כאן וגם מול רחוב הפרדס ואת המתחם של בית הספר ואת הגינה הציבורית

שיש לנו בפינה הזאת. ועכשיו אתם יכולים לראות שזו רקמה שיש בה הרבה מאד

מגוון וכל אחד כמעט יכול למצוא את עצמו באזור הזה. עוד מבט מכיוון צפון מערב.

זה הרחוב הראשי, כמו שאנחנו רוצים לראות אותו, זה רחוב המצודה. זה הבניין של

אפרידר. מה שאתם רואים פה זה בעצם קומת מסחר או קומה פעילה אנחנו קוראים

לזה, עם ארבע קומות של משרדים ופה ושם גם יקפוץ איזה שהוא מבנה שהוא מבנה

למגורים. ואז אנחנו בעצם אומרים, במשך היום כל המסחר וכל בתי ההסעדה יפעלו

כדי לתת שירותים לתעסוקה. ובערב כשרוב התעסוקה יותר מכאן, היא נותנת מקום

בילוי והסעדה גם לאנשים שגרים כאן. ואנחנו בעצם מייצרים איזה שהוא סוג של

מעגל חיים.

אריה פכטר:

אבנר, אני רק רוצה להגיד משפט לגבי זה. הדירות שייבנו שם, לא ייבנו שם דירות 4

ו-5 חדרים. אנחנו מכוונים לחבר'ה צעירים, לזוגות, לדירות קטנות. 2-2.5 ,3 חדרים.

אבל אין הצדקה לבנות שם דירות 5 חדרים. ואם יהיו שם זוגות צעירים אז כל אזור

התעשייה, אנחנו מקווים ומאמינים, יפרח בשעות הערב.

אבנר אקרמן:

נגיע רגע לתמריצים. אנחנו מדברים קודם כל על נושא של כלכלה, כדי להבין מאיפה

אנחנו יוצאים. אזור מונה היום קצת יותר מ-13,000 תושבים. שיעור הגידול השנתי

הוא 1.2% .מבחינת יעדים, 2035 מופיעה בתכניות המתאר כעיר שתגיע ל-27,000

תושבים. אנחנו מדברים על תוספת של 4400 יחידות דיור בכלל הישוב. זה

בהתחדשות עירונית, זה בתוספת יחידות דיור, בכל מיני אמצעים כאלה ואחרים. זו

התוספת. אם היינו ממשיכים, מה שנקרא עסקים כרגיל, במצב שיש בו את כמות

התעסוקה שקיימת היום, עם הגידול שקיים היום, מבחינה כלכלית זו עבודה שעשה

תמיר בן שחר, מבחינה כלכלית אפשר היה להוסיף פה בסך הכל עוד 1000 יחידות

דיור. מדוע? כי יש אפשרות לתת שירותים לקהילה, בין אם זה שירותי חינוך ורווחה

ובין אם זה שירותי פינוי אשפה וניקיון באופן כללי. שהשטחים המסחריים בהכנסה

שלהם לטובת העירייה, יכולים לקבל עוד כ-1000 יחידות דיור. אחר כך רמת השירות

נפגעת. אם אנחנו מדברים על נדל"ן מניב, שזה משרדים ומסחר, שהוא נבנה כאן

בקצב, זה ממוצע רב שנתי של בין 5000-10,000 מטר לשנה, ואני חושב שהשנתיים

בס"ד

15

האחרונות פחות מייצגות, לכן אנחנו שמים פה כוכבית. בין 5000 ל-10,000 מטרים

לשנה, זה אומר שמצבה של אזור כבר בימים האלו, אם לא תהיה תוספת של בניה

לתעסוקה, הולך ונעשה פחות טוב ממה שהוא קיים היום. אם תסתכלו רגע על השקף

משמאל, הוא פחות מפורט, אני לא רציתי להיכנס לזה. אבל יש לנו תחרות מאד

גדולה. אנחנו במרחב תחרותי שכל מה שעוטף את תל אביב, ויש כאלה שמצליחים

יותר ויש כאלה שמצליחים פחות, אבל אנחנו חייבים לייצר את ההזדמנות או לייצר

פה את שובר השוויון על מנת שאנחנו נוכל להצליח לעשות פה יותר מ-5000 או מ-

10,000 מטרים בשנה.

יובל בן בסט:

מקודם זה היה 5.1 ש"ח ויש איזה שהוא תחשיב?

אבנר אקרמן:

כן. יש דוח כלכלי מאד רחב.

יובל בן בסט:

וכמה זה אמור להוסיף לתושב? או שזה כרגע מוקדם מדי?

אבנר אקרמן:

זה קיים, אבל זה לא עוזר לי כדי להעביר את הרעיון עצמו, כי אנחנו יודעים שאנחנו

נמוכים. תוציאו את השנתיים האחרונות, אבל 10,000 מטר בשנה, קיצוב הגידול

האיטי לעומת קצב הגידול באוכלוסייה כנראה מפגר באופן כזה שצריך יהיה לייצר

הכנסות הכי מהר שאפשר. המוצר שאנחנו מחפשים הוא רובע טרנדי וחדשני שיהיו

בו גם מבני מגורים וקומת רחוב פעילה. תמיר, עם השפה הצבעונית שלו קורא לזה

עזריאלי באזור. לא שעזריאלי צריך להיכנס לכאן אלא שגוף כלכלי מספיק גדול

יחשוב שכדאי לו להיכנס לכאן. אריה דיבר על עוגן ארצי או אזורי שזה סוג של מכללה

או שלוחה של מישהו, של אוניברסיטה או מכללה אחרת שתיכנס לכאן. וכל הפעולות

האלו יביאו, זה כמו שזורקים אבן למים ויש גלים שסובבים, אנחנו רוצים לייצר את

המקום הזה שסביבו תתחיל להתפתח פה תעסוקה. אני עושה את הדבר הזה קצת

יותר מהר, רק שתבינו. המתחמים שדיברנו עליהם לאורך כביש 44 ,מספרנו את

המתחמים שחשבנו שיש להם סיכוי, מצד אחד להתממש יותר מהר ומצד שני לעשות

את השינוי שאנחנו מחפשים במרחב הזה. אז אם אנחנו לוקחים למשל את מתחם 3 ,

זה תחנת הדלק, אנחנו יודעים שנושא של דלק בעוד 10 שנים הולך להיות די פאסה.

אנחנו כבר היום במדינת ישראל, יש בערך 10,000 כלי רכב חשמליים בשנה. הרבה

מאד יצרניות של רכב, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל החל משנת 2025 התחייבו

שלא לייצר רכבי בנזין או סולר. ולכן עד 2030 במדינת ישראל כנראה כבר לא ייבאו

רכב עם בנזין או עם סולר. גם אוטובוסים כבר יש חשמליים.

יעקב פרידמן:

בס"ד

16

נכון. עד 2025 כל חברות התחבורה מחויבות ל-50% אוטובוסים חשמליים.

אבנר אקרמן:

נכון. ועד 2030 זה כנראה יסתיים. וולוו למשל מפסיקה לייצר רכב בנזין.

אוריאל תנעמי:

אני נאלץ לעזוב. יש אפשרות לקבל את המצגת הזאת למייל?

יעקב פרידמן:

נשלח לך.

אבנר אקרמן:

אני לא חושב שאנחנו יכולים, כי זה לא עבר שום שלב סטטוטורי.

(אוריאל תנעמי עזב את הישיבה)

אבנר אקרמן:

מה שאתם רואים פה במתחמים המסומנים זה, שוב, זה אותם מתחמים שאנחנו

חושבים שהם יודעים לעשות את השינוי, ואתם רואים כאן שמבחינת התמריצים

אנחנו יכולים להגיע בין 800 ל-100% ,כאשר יתר המגרשים יזכו ב-400 .מה שנקרא

כל הקודם זוכה. אני לא יודע כמה מכם מכירים את התכנית של אזור התעסוקה של

בת ים, מה שהקפיץ את אזור התעסוקה של בת ים זה מנגנון של כל הקודם זוכה

ומגרשים ראשונים שמקבלים יותר. וזה הביא את היזמים הראשונים למצב של

תחרות כדי לקבל, לא כל יום מקבלים במקום 400 ,800% .

אליהו פלוריזדה

אבל זה מוותר על חלקים מהמגרשים, לא? צריכים לוותר על זה.

אבנר אקרמן:

למה לוותר?

אליהו פלוריזדה:

אלה של האיחוד וחלוקה.

אבנר אקרמן:

לא, הם מקבלים זכויות, זה לא משנה. אבל כל מגרש שיתאחד יכול לקבל יותר זכויות

אם הוא יעמוד בכמה כללים, אני כבר מפרט אותם. וזה פשוט לקבל מתנה. אם אני

מסתכל על יתרת השטח שהיא לא במנגנון התעדוף, אתם רואים שמעט מאד נשארים

במסלול הרגיל, וזה אומר שיש פה הרבה מאד בעלי קרקעות שיכולים כשהתכנית

הזאת תאושר לרוץ ולייצר פה את התעסוקה שכולנו מחפשים. מה אומר התמריץ?

התמריץ אומר ככה, התכנית הזאת תגיע לתוקף מתי שהוא, שנה הבאה, עוד שנה

וחצי, בעוד שנתיים. בחמש שנים הראשונות של התכנית כל מי שיגיש פה בקשות

להיתרים יוכל לקבל כפל. לא 400 אלא 800 .בחמש שנים שלאחר מכן פי 1.5 ,600 .

ורק אחרי עשר שנים זה מתיישר ל-400 .אנחנו מדברים פה על תוספת מאד

בס"ד

17

משמעותית מתוך סל של זכויות. זה סל של זכויות, הוא יום אחד מתכלה. מבחינת

מגורים, שזה התמריץ שלפחות היום נחשב כתמריץ העיקרי. אנחנו מדברים על

תמהיל ש-70% ממנו זה דירות קטנות של בין 35-75 מטר ורק 30% ממנו זה דירות

בינוניות, 20% זה עד 90 מטר, זה דירות של 3.5-4 חדרים. ורק 10% זה דירות גדולות.

אנחנו מחויבים לשמור על מגוון או על תמהיל רחב יחסית כדי לקלוע לביקושים של

השוק. 70% זה דירות של עד 75 מטר, זה מה שאריה אמר קודם ואנחנו רוצים למשוך

לכאן כמה שיותר זוגות צעירים שיתבססו כאן ויחיו כאן ואולי גם יתפתחו כאן.

יובל בן בסט:

נשמע כמו דאון טאון של אזור.

אבנר אקרמן:

זה יכול להיות אזור דאון טאון במובן הטוב של אזור.

יובל בן בסט:

כן, כן.

אבנר אקרמן:

לגמרי, אני מסכים איתך. כי הוא אזור שאפשר לתפוס אותו. אמרתי, זה חמש דקות

הליכה מקצה לקצה. יש פה הזדמנות נפלאה. עשינו פה איזה שהוא ניתוח פרוגרמטי

ואתם יכולים לראות שבתוצאות אנחנו מגיעים למצב שאין פה באמת צורך לבית

ספר. אם אנחנו מסתכלים על שתי התכניות גם יחד אז אפשר לשתף פעולה ובמקום

אחד שיהיה בית ספר, במקום אחד שיהיה מתנ"ס וחדרי חוגים ועוד כל מיני גני

ילדים. בסך הכל זה מתחם באמת קומפקטי ואנחנו פרוגרמטית עומדים בכל מה שיש

כאן. אתם יכולים לראות גם כאן, מי שהיה בדיון הקודם, שגם בתכנית הזאת כל

הצבעים שאתם רואים כאן בקומות הקרקע, אנחנו מדברים בעיקר על חזיתות

מסחריות אבל יש פה גם גני ילדים וחצרות של גני ילדים, יש לנו גם קהילה ורווחה

ויש לנו שירותים שאנשים שגרים כאן ואולי גם בשכונה שליד יכולים להשתמש בהם,

גם צפונה יותר. אנחנו בעצם מייצרים פה מרחב חיים על כל המרכיבים שלו. עכשיו

אנחנו מגיעים לנושא הקצת יותר בעייתי. תראו, אנחנו הצגנו את התכנית הזאת

לוועדה המחוזית, ללשכת התכנון. זה עוד לא היה בדיון, זה היה מול הצוות המקצועי.

כשהגענו לוועדה המחוזית תיארנו להם את התכנית, הרגשנו שיש איזה שהיא

התנגדות. שבוע לאחר מכן הציגה אזור את תכנית המתאר ומה שתכנית המתאר

עשתה ספציפית לאזור שלנו, לא לכל הישוב כי יש בכל הישוב הרבה החלטות והרבה

תובנות אולי, אבל לאזור שלנו, קבעה הוועדה המחוזית, הוועדה עצמה שהוציאה

החלטה להפקדה, שלא יהיה פיזור כפי שאנחנו רצינו כדי לתמרץ את בניית

התעסוקה, אלא חילקה את זה לשני אזורים. אנחנו נתנו לזה ביטוי גרפי, רק כדי

שיהיה ברור לכולם, שזה יקפוץ לנו לעיניים. באזור שמרחוב המצודה ועד 44 ,כולל

בס"ד

18

רחוב השקמה והאזור הזה, עד רחוב הצבר, כל הכתם הסגול הזה יקבל 75% כאן

לתעסוקה ו-25% למגורים. בחלק החום או הבננה הזה, 25% לתעסוקה ו-75%

למגורים, כאילו הפכו את היחסים. מה זה בעצם אומר? צריך להבין. אנחנו השתמשנו

במגורים ככלי לדרבן ולזרז את בניית התעסוקה. אומרים לנו שבאזור שהוא הכי פנוי,

כמו לאורך 44 ,באזור הכי פנוי לבניה יתנו רק 25% למגורים. זה תמריץ שהוא כל כך

קטן, אני מתבייש אפילו לתת לו כינוי, אבל הוא כל כך קטן שזה בוודאי לא יביא

אנשים לבנות פה עכשיו 30,000 מטר של בניין משרדים. אם מישהו ירצה לבנות בניין

בסדר גודל כזה, אנחנו בונים בניינים של 30 ו-40 ו-50,000 במרחב תל אביב, אם

מישהו יקבל עבור זה 20 יחידות דיור, זה פשוט לא שובר שוויון, זה לא עושה את

הכלכלה. זה לגבי השטח הסגול. אבל בואו תסתכלו רגע,

אריה פכטר:

למה זה לא כלכלי, כי למגורים צריך חדר מדרגות בנפרד ומעלית בנפרד והכל בנפרד.

אבנר אקרמן:

הבניין יותר מורכב ויש בו מרכיבים, חייבים לעשות את ההפרדה הרי בין מגורים

למשרדים, זה לא אותן מעליות, זה מייצר פה עומס כלכלי במקום לייצר את התמריץ

הכלכלי.

אריה פכטר:

ורק לסבר לכם את האוזן, כשהתחילה תכנית המתאר, התכנית הראשונית היתה

630% ,כשהמגורים מתוך ה-630% היו 15% מגורים. ואם היינו נשארים ב-15%

מגורים לא היה קורה כלום. אנחנו הגשנו התנגדות לזה.

אסנת אלרון:

כסל זה נשאר 15% מכלל הזכויות יהיו למגורים. הם אומרים מתוך אותם 15%, 25

ילכו,

אריה פכטר:

25 לאורך כביש 44 ,

אסנת אלרון

מתוך אותם ה-15 ,ה-15 הוא סל, בסדר?

אריה פכטר:

אבל גם הסל הזה הוא נמוך מאד.

אסנת אלרון:

נכון, בסדר. על זה התנגדנו במקביל.

אריה פכטר:

כן, הסל הזה נמוך מאד.

אסנת אלרון:

בס"ד

19

אבל זה לא שהם שינו את זה.

אבנר אקרמן:

אנחנו רוצים שתהיה תכנית שהפרוגרמה שלה,

אריה פכטר:

אנחנו רוצים שתהיה תכנית שתוכל להתבצע. לעשות תכנית מתאר שתהיה על הנייר

ולסמן וי שעשינו, לא מקובל עלינו ועל זה אנחנו נלחמים. ולהערכתי נכון שכולם

רוצים מגורים, מגורים, מגורים, אבל אנחנו צריכים גם לדאוג מבחינת הכנסות

למועצה בשנים הבאות. ומה שמתכננת המחוז הציעה, מה שאמר אבנר שבצד אחד

יתנו שם יותר זכויות מגורים ובצד השני יותר תעשייה. אבל מי שלא יקבל מספיק

מגורים, לא יבנה, הוא ישאיר את זה פארק, כי לא כלכלי לו. חייבים למצוא את

האיזון שלכולם יהיה כלכלי. ואני אגיד לכם עוד משהו, מכיוון שאנשים שומעים מה

הולך להיות באזור התעשייה בתכנית המתאר, יש התעניינות מאד, מאד, מאד גדולה

לרכישת קרקעות באזור התעשייה. רק לסבר לכם את האוזן, איפה שהמשחטה של

גבריאלי שרכשו את הקרקע, חבר'ה נהדרים בעיני, מה הם הולכים לעשות שם?

אסנת אלרון:

הדפסות תלת ממד. הייטק של תלת ממד.

אריה פכטר:

הדפסות תלת ממד ובצד השני משפחת אירני, מי שיודע משפחת אירני זה פקטורי 54 ,

כל החנויות, יש להם 46 חנויות, הכי גדולים בארץ, הם ברכישת בניין פה והם רוצים

להעביר את המשרדים לכאן. אז יש התעניינות מאד, מאד גדולה. אבל אני אומר עוד

פעם, אם לא יהיה כלכלי לבעלי המגרשים לא יהיה כלום. ועל זה אנחנו נלחמים.

אסנת אלרון:

אני רוצה כן להוסיף, סליחה,

אבנר אקרמן:

אולי אני רק אסביר את השקף הזה עד תומו ואז נתייחס אליו, כי זה נורא חשוב. לב

הפרויקט שהמחוז רוצה שיהיה פה רק 25% תעסוקה ו-75% מגורים, נמצא כבר היום

במצב שהשטח המאושר בו הוא 120,000 מטר תעסוקה ו-70,000 מטר בנוי בפועל.

זאת אומרת ש-70,000 מטר זה כבר 25% מה-300,000 שהאזור הזה זוכה בו, מחר

בבוקר בעל מגרש יכול לבוא ולהגיד אני תואם את המתאר, כי כבר בנויה פה המכסה

שהוועדה המחוזית רוצה, אני רוצה מחר בבוקר לבנות רק מגורים. יגיעו למועצה ואף

אחד לא יוכל להגיד לו אתה לא מקבל פה מגורים כי לא בנית תעסוקה. וזה להסביר

לכם איך לוקחים את מנגנון התמריצים שאנחנו בונים כדי שיקרה פה משהו ולמחוק

אותו באחת. ולנושא הזה צריך להתנגד, כי כבר היום במתחם הזה יש לנו את המכסה

בס"ד

20

שהמחוז מכוון אליה. הוא לא מייצר פה שום תמריץ כדי שאנשים יוכלו לבנות כאן

תעסוקה.

אסנת אלרון:

אני רוצה טיפה להרחיב את הסיפור. מיד כשקיבלנו את החלטת הוועדה קפץ לעינינו,

קודם כל זה שבאמת בהינף החלטה בעצם שינו לנו את כל התמונה. אני לא אלאה

אתכם בעוד מתחם, אבל אני מתייחסת ספציפית למתחם הזה. כי כשאנחנו מקדמים

תכנית כוללנית אז תמיד הראיה היא איך מאזנים את כלל הרשות. איך מייצרים מצד

אחד גידול ומצד שני את הכוח הכלכלי לאפשר את אותו גידול. בהינף ההחלטה הזו,

מעבר למה שאבנר ציין, מיד ראינו שדווקא האזור שמבחינתנו הוא הכי בר מימוש,

של מבנים שהם לא בהיתר, של מבנים הרוסים, של שימושים שיודעים שהם כבר

צריכים להתפנות, דווקא אזור שהוא יחסית בר מימוש של מבנים מאד ישנים, נתנו

להם את הזכויות המרביות למגורים, וכמו שאבנר אמר הזכויות לתעסוקה בעצם לא

גדלו באותו אזור. זאת אומרת שהיה לנו ברור מאד שהאזור הזה יתממש מחר בבוקר,

מה שנקרא פה ב', יעמיס על הרשות את כל מה שכרוך במגורים, עם כל האיכויות

שהוא מביא איתו הוא מביא גם עומס מאד, מאד גדול על הקופה הציבורית. בעוד

האזור שצבוע סגול, עשינו מיפוי, אני לא חושבת שיש לך אותו במצגת, אבל עשינו

מיפוי של איזה מגרשים הם באמת ברי מימוש. באזור הסגול הגענו נדמה לי לפחות

מ-35% מגרשים ברי מימוש, כי יש שם מגדלים שאך נבנו ב-20 שנה האחרונות, יש

שם שלושה מבנים שהם יחסית חדשים שגם כן הסבירות שמישהו ייקח עליו את

ההחלטה להרוס בניין שהוא מתפקד בשכירות כזו או אחרת, לא משנה, להפסיד את

השלוש שנים שאין לו את ההכנסות האלה בשביל תוספת שבסך הכל היא נגיד פי 3 ,

כל הבדיקות הכלכליות אומרות שזה פשוט לא סביר. ומה שכן בר מימוש הוא תלוי

מכרזים של המנהל. זאת אומרת אנחנו תלויים בידיו של המנהל כדי לאפשר לנו את

העוגן הכלכלי של מעבר לכל התכניות שאנחנו רוצים לטובת התושבים, התחדשות

עירונית, טה, טה, טה, פה עוד משהו כמו 400 יחידות דיור שיתממשו מחר בבוקר

ואנחנו לא נוכל להגיד כלום לגבי זה. אז זו המהות של למה אנחנו כל כך מבינים

שההחלטה של ההפקדה, כמה ששמחנו שאנחנו מתקדמים, היא בעצם הכניסה אותו

לדי ברוך תכנוני. ולא באמת ניתן להעביר אותה לסדר היום.

אבנר אקרמן:

אני אגיד משהו, מכיוון שאני מלווה או עורך הרבה תכניות מתאריות להרבה ישובים,

אני חושב שיש פה פספוס אחד, זה להמשיך את הדברים של אסנת, יש פה פספוס אחד

גדול שבתכנית המתאר התייחסו למתחם הזה כעוד אחד מהמתחמים של התחדשות

עירונית. והם לא השכילו להבין שזה מתחם מיוחד. אמרנו את זה בהתחלה. זה מתחם

שהמשמעות שלו היא עד כמה אזור תוכל להתפתח, גם בתחום של מגורים ומבני

בס"ד

21

ציבור, זה הבנק. אם לא נפתח את הבנק הזה, אזור לא תוכל להתפתח או שהיא

תתפתח והיא תהיה כל הזמן סמוכה על שולחן משרד האוצר לתקציבים. ואנחנו

יודעים שאין שום היגיון להגיע לשם, כי יש פה הזדמנות לעשות את זה אחרת. שאלת

אותי למה ההחלטה הזאת, תראה, בעולם התכנון יש תפיסות עולם שונות לאנשים.

אני חושב שההחלטה הזאת ניתנה בתפיסת עולם שגויה שלא הכירה מספיק את הזה,

לא מתוך כוונה רעה, אבל היה פה שיקול דעת מוטעה שאולי לא הבין את המשמעות

של זה. כי אף אחד לא עשה את הניתוח שאנחנו עשינו כאן, להראות לכם שאפשר

במצב הזה, אם תסכימו, אני מניח שלא תסכימו לבנות פה רק מגורים ושום מטר של

תעסוקה לא ייבנה. אז מישהו לא הבין את זה.

אסנת אלרון:

אני אגיד עוד דבר שקצת עונה לשאלה למה. אני חושבת שלאורך די הרבה זמן היה

קצת בלבול בתכנית הכוללנית של אזור ברמת הקנה מידה. אזור מרוב שהיא קטנה

אז המחוז קצת ראה אותה כמו עיר גדולה שעושה תכנית כוללנית ורצה לחלק אותה

להמון, המון חלקים. כשבפועל הקנה מידה של אזור, בכל עיר אחרת, היה מחלק

אותה מקסימום לארבעה מתחמים ופה איך שהוא חילקו וחילקו במן ראיה כזו

שקצת בלבלה בין כוללני למפורטת. ולצערי פה עוד פעם, במקום להשאיר את

הגמישות שהתכנית הכוללנית אמורה להשאיר, וזאת גם הראיה של המתחם כפי

שתוכנן טרם ההפקדה, שבסך הכל הגמישות, אנחנו נייצר בנק, מי שיממש יזכה, מי

שלא יממש, הזכויות יתכלו. אנחנו לא רצינו לחרוג משמעותית מתכנית המתאר, אבל

רצינו לאפשר את הגמישות הזו כי אנחנו מבינים שאזור כזה, לגרום לו להתחדש, הוא

חייב תמריצים. זה לא יקרה סתם, אנשים לא יהרסו את המבנים שהם היו בשכירות

ויחליטו, כמו שאמרתי מקודם, לשדרג אותם, אם לא יהיה להם תמריץ כלכלי

משמעותי. והראיה הזו של לחלק את המתחם הזה במן קו דמיוני כזה היא ראיה

שהיא לא נכונה לקנה מידה של כוללני.

יעקב פרידמן:

רציתי לשאול משהו, דובר פה גם על ידך וגם על ידך, לא פעם ולא פעמיים, על איחוד

מגרשים. המגרשים היום נמצאים בבעלות פרטית. בוא נאמר שאנשים לא ירצו

לעשות איחוד, מה אנחנו עושים?

אסנת אלרון:

אז האיחוד הוא אופציונלי. האיחוד מייצר תמריץ. אתה עדיין יכול לקבל את הזכות.

יעקב פרידמן:

מה יקרה לתכנית, אם חלק מבעלי המגרשים יגידו אני לא רוצה, אני רוצה את,

אריה פכטר:

כלכלית כדאי להם.

בס"ד

22

יעקב פרידמן

אני יודע, בוודאי.

אריה פכטר:

כי אם אחד מקבל נגיד על דונם, יוצא לו 10,000 מטר ואם הוא עושה איחוד יוצא לו

20,000 מטר, אז למה שהוא, זה כלכלי.

אסנת אלרון:

לא, דווקא לא תיארת תמריץ.

אריה פכטר:

לכל אחד, כפל זכויות.

אסנת אלרון:

האיחוד מייצר תוספת זכויות. זאת אומרת יש להם incentive לעשות את זה. אם הם

לא ירצו, או שכל אחד יממש בלי התמריץ, או שאם מישהו לא רוצה, אנחנו לא יכולים

להכריח.

יעקב פרידמן:

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם כן ירצו לאחד את המגרשים, כי הניסיון מלמד

שכל אחד רוצה יותר.

אבנר אקרמן:

יהיה להם כדאי.

אסנת אלרון:

אנחנו מאמינים שהשוק החופשי יוביל את המגרש הזה, או למכירה באיזה שהוא

שלב, זה לא יקרה מחר בבוקר, זה יקרה תוך X שנים, או למכירה למי שרואה את

הערך בזה,

יעקב פרידמן:

לוחות זמנים?

אבנר אקרמן:

באיזה מובן, של אישור התכנית?

יעקב פרידמן:

במובן שאת השקף היפה הזה שראיתי, מתי אני אראה אותו?

אסנת אלרון:

זה ייקח הרבה זמן.

אריה פכטר:

אנחנו לא עוצרים, אנחנו מקדמים, נגיד שמחר יבוא אלינו בעל מגרש שירצה לבנות

וזה תואם את תכנית המתאר, אנחנו נאפשר לו לבנות, אנחנו לא נמתין.

בס"ד

23

יעקב פרידמן

בגדול זה 10 ,15 שנה, 20 שנה?

אבנר אקרמן:

אנחנו חושבים שבעולם של תמריצים שכזה, בין 10 ל-15 שנה זה יקרה, בעסקים

כרגיל כמו שאמרתי זה יכול לקחת הרבה יותר.

אסנת אלרון:

אבל כמובן שהראשונים לאט, לאט נראה אותם, ייקח זמן למי שיראה כי טוב

להצטרף למשחק. אנחנו רוצים להאמין שבין ה-5 ל-10 שנים תהיה מסה של הבניה.

יובל בן בסט:

יש כל מיני מבנים היסטוריים שייהרסו, יש איזה חשיבה לשמר? יש שם כמה דברים.

לאורך 44 יש גם את החומה, איפה שברוורמן היה גר.

אריה פכטר:

ברוורמן מה שלשימור שם הוא מדבר על אלון מתכת.

יובל בן בסט:

כן, תודה.

אריה פכטר:

יש שם מבנה, יכול מאד להיות שהוא לשימור.

אסנת אלרון:

במסגרת התכנית הדברים האלה נבחנים ונבדקים. אני מודה שאני לא מכירה שם

מבנים שהוכרזו בתכנית המתאר לשימור.

אבנר אקרמן:

משפט לסיום. אנחנו מדברים פה באמת על תכנית שמייצרת שינוי מציאות באזור

שאתם יכולים לחלום עליו בכל מיני דוגמאות שנתתי. הרצליה, רמת החייל, מתחם

ה-1000 .כדי שיקרה פה משהו צריך לעשות שינוי משמעותי. אנחנו מציעים את

התמריצים. זה עולם שנושק, שמחבר בין עולם התכנון לכלכלה והוא עובד במקומות

אחרים ואנחנו רוצים ליישם אותו כאן. ואם אנחנו לא נקדם את זה ברוח התכנית

שאנחנו מציגים, כנראה שניפגש פה בעוד הרבה שנים והאזור הזה לא ישנה את פניו.

הדבר המיידי שצריך לעשות, כפי ששמעתם כאן, זה להתנגד לחלוקה הלא הגיונית

שנעשתה, בין אם זה מתוך ראיה בקנה מידה לא נכון ובין אם זה בתפיסת עולם.

אנחנו יודעים שבמצב שבו אנחנו נתונים כרגע, מול המחוז, חייבים לשחרר את

הפלונטר הזה ולנסוע עוד פעם לוועדה המחוזית ולשכנע אותם שיש פה תכנית שיודעת

לעשות את השינוי. אחרת לא יקרה כלום.

בס"ד

24

אריה פכטר

כמו שאמר אבנר בתחילת דבריו, כשאנחנו מגיעים לוועדה המחוזית עם גיבוי של

חברי המועצה, לא שלא מתייחסים לאסנת ולי ולאריאל ולכל מי שמופיע מול הוועדה,

אבל זה אחרת כשיש את הגיבוי של רוב חברי המועצה או כל חברי המועצה. ושתבינו,

לנו אין פה אינטרסים אישיים. גם תכנית שלא תתממש בשנה הקרובה ולא בשנתיים

הקרובות, זה לאורך שנים. ולי באופן אישי מאד חשוב לדאוג לישוב, גם איך יראה

הישוב מכל הבחינות גם בעוד 15 ובעוד 20 שנה. שלא יבואו ויגידו שהיה פה ראש

מועצה שלפני 15 שנה לא דאג לכלום ובגלל זה המצב הכלכלי של המועצה הוא גרוע

מאד. אז אני מבקש להתייחס בכובד ראש. מה המלצת מהנדסת המועצה?

אסנת אלרון:

אנחנו מבקשים שחברי המועצה יגבו את הדרישה שנעשתה למחוז לתקן את ההחלטה

להפקדה ואם נדרש לדון מחדש בתכנית הכוללנית ולהתאים אותה לעקרונות שאנחנו

קידמנו ומקדמים במסגרת התכנית להתחדשות אזור התעסוקה.

אריה פכטר:

מי בעד ירים את היד. אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד לתקן את ההחלטה להפקדה ולהתאים אותה לעקרונות במסגרת

התכנית להתחדשות אזור התעסוקה.

יובל בן בסט:

אולי גם אפשר עם מכתב אחד של כולנו ביחד שנחתום על הדבר הזה, זה יכול לעזור.

אריה פכטר:

אין בעיה. אני רוצה להגיד תודה לאבנר על כל העבודה שהוא עושה. אנחנו נפגשים לא

מעט פגישות והגענו לאיזה שהוא מתווה, וחבל שבסוף בוועדה המחוזית הם קיבלו

החלטה אחרת. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.

יורם אורבך

מנכ"ל המועצה

אריה פכטר

ראש המועצה