פרוטוקול מליאת מועצה מס' 3

בס"ד

1

פרוטוקול 3-2022

מישיבת מועצה אשר התקיימה

ביום שלישי ה' באדר ב' תשפ"ב 8 במרץ 2022

משתתפים: אריה פכטר, אריאל וייסוול, עו"ד לירז גונן -אלאלוף, גרגורי

דובקין, דוד זבלונוב, יובל בן בסט, ליאת אייזנר.

חסרים: יעקב פרידמן, אוריאל תנעמי, אליהו פלוריזדה, מזל שאול.

מוזמנים: יורם אורבך – מנכ"ל, משה אלזרט – גזבר, לאה רזון – מנהלת

לשכת ראש המועצה, אוראל להב – יו"ר מועצה דתית, ד"ר

רפלוביץ.

הישיבה התחילה בשעה 18:30

הישיבההסתיימה בשעה 19:30

על סדר היום:

1. ד"ר רפלוביץ– טיפול בכלבים משוטטים.

2. אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 2-22 .

3. רשימת תב"רים לסגירה משנת 2021 .

4. אישור דוח רבעון 4 לשנת 2021 .

5. אישור להגדלת תב"ר מס 605, הרחבת הספרייה ובניית קומת שפ"ח ב-1.5

מלש"ח מקרן היטלי השבחה (סה"כ9.6 מלש"ח

6. אישור עורכת הדין ליטל דרעי יעקובוביץ חברת דירקטוריון תאגיד "מי

שקמה" (נציגת הרשויות).

7. הארכת שירות למנכ"ל המועצה

8. הארכת שירות לחנה מאור– מתוקף תפקידה והקשר ההדוק והתלותי עם

הגמלאים במועדון. עפ"י בקשה ובסמכות ראש הרשות ובאישור המועצה.

9. הארכת שירות לאה רזון – עפ"י בקשת ראש הרשות ובאישור המועצה,

משרת אמון וריכוז העיסוק בתהליכים מתמשכים עם גורמי חוץ.

10. שונות

בס"ד

2

ישיבת מועצה מן המניין 2022-30

אריה פכטר

אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה 03-22. היום זה יום האישה ואנו מציינים

ומברכים את כל הנשים במדינת ישראל ובעולם כולו. אנו מאוד מעריכים את העשייה

של הנשים וכשאני מסתכל על היישוב הקטן שלנו ואני רואה את הפעילות הברוכה

של הנשים באזור, אני רק יכול לומר לכן תודה רבה, יישר כוח ותמשכנה בפעילות

ההתנדבותית וביתר הפעילויות שלכן, למען התושבים באזור.

לירז גונן-אלאלוף:

ואני רוצה להגיד תודה לך, שכל בקשה שיש לנו בנושא של הנשים, אתה מקבל אותה

ומפרגן לנו בענק.

אריה פכטר:

ואני שמח שאת מחזיקה את תיק מעמד האישה במועצה כי את עושה עבודת קודש

ביחד עם רימה. מי שלא יודע, יש לנו אירוע של חנה לסלאו ב-24 .

לירז גונן-אלאלוף:

ונמכרו קרוב ל-70% מהכרטיסים כבר

אריה פכטר:

נמכרו מעל 70% מהכרטיסים כי אני עמדתי על כך ש מחיר הכרטיס יהיה מחיר

מופחת, נדמה לי שזה 40 ₪לכרטיס. רצו להעלות את מחיר הכרטיסים, אך אני לא

הסכמתי היות ואנחנו לא מחפשים לעשות עסקים. גם ההכנסות שתיכנסנה

תתחלקנה בין הגורמים הפעילים וכל המתנדבות.

לירז גונן-אלאלוף:

מתנדבות בפעילות של נשים.

אריה פכטר:

ואנחנו נשלם את האומן וההכנסות תלכנה לטובת מעגל נשים, ויצ"ו וכיוצ"ב.

סעיף 1 – ד"ר רפלוביץ– הטיפול בכלבים משוטטים

אריה פכטר:

אני שמח לארח כאן את ד"ר רפלוביץ. לא אומרים שבחו של אדם בפניו אבל אני כן

אגיד. המועצה המקומית באזור עבדה הרבה מאוד שנים עם וטרינר עובד מועצה, ד"ר

מאני ז"ל, שעבד בחצי משרה, נדמה לי. ואני חושב שהשירותים שאנו מקבלים היום

מהשירות הווטרינרי הם הרבה יותר טובים ממה שהיה לנו עם וטרינר כאן במועצה

כי בסך הכל אנחנו מקבלים שירות מעולה, לדעתי, ואני חושב שאין בקשה שאני או

בס"ד

3

חברי מועצה או תושב מהמקו ם פונה לשירות הווטרינרי ולא מקבל נענה. ד"ר

רפלוביץ, תודה רבה לך, תמשיכו בעשייה ברוכה זו ואנו כאן לרשותכם.

חברים, ביקשתם שנזמין את ד"ר רפלוביץ, שייתן סקירה על מה שהוא עושה, אז

בבקשה.

ד"ר רפלוביץ:

תודה לכם, קודם כל, שהזמנתם אותי לפה. בהזדמנות זו אני אדבר על מה שנעשה,

על מה שעשינו ומה מתכננים לעשות. בסך הכל, צריך לומר שבתחום היישוב יש הרבה

מאוד פעילות שנעשית של השירותים הווטרינריים, אבל צריך לומר שהיא נעשית

ביחד עם המועצה, עם שיתוף פעולה שהוא באמת יוצא דופן. צריך לציין במיוחד

לטובה את אייל, הפקח, שהוא עובד בצמוד עם המפקחים שלנו, לא מוותר על אף

פינה ביישוב כשהוא יודע שיש בה בעיות, כי חלק מהפניות מגיעות אלינו ישירות, חלק

מגיעות למועצה, אנחנו מסונכרנים, אבל מי ששומע את התושבים, הוא הרבה יותר

Minded לפניות שלהם והוא מוביל אותנו בסיורים רבים משותפים שנעשים כאן

מפינה לפינה, מקצה לקצה. בסך הכל בתחום של האכיפה לכלבים משוטטים, אני

ראיתי שהייתה שאלה על העניין הזה. בשנת 2021 ביקשתי לסכם ולהבין מה נעשה

פה בשנת 2021. אנחנו נכנסים לפי צורך, אנחנו לא סופרים לכמה אנחנו נכנסים

כמעט אין יום שלא היינו פה פעמיים לפחות לכמה שעות. זאת אומרת, זו כניסה מאוד

מסיבית לתוך היישוב הזה, בטח ביחס לגודלו ולכמות הכלבים שיש כאן. היו תקופות

שזיהינו פה בעיה ולכן הגברנו מאוד, הכנסנו די הרבה במהלך שנת 2021. אנחנו

רואים, אני מניח שגם אתם רואים, את השיפור שהוא מאוד משמעותי, גם בתוך

הפארקים, בגנים הציבוריים, גם ברחובות, רואים שינוי, שהוא שינוי גדול ולטובה.

זה בנושא הכלבים. בנושא של חתולים, שהוא נושא מרכזי בכל יישוב במדינה הזאת,

יש התרבות גדולה מאוד של חתולים עם הקצאת כסף קטנה מאוד יחסית של המדינה,

אנחנו מקווים שהשנה זה יגדל אבל עוד לא יצא הקול קורא ה זה. יש כספים

קואליציוניים, בטח שמעתם על זה, שהשיגה חברת הכנסת יסמין סאקס, 12 מלש"ח

לטובת עיקורי חתולים, שאמורים להתפזר על חלקים גדולים של המדינה, בעיקר אלו

שמסוגלים לבצע עיקורים וסירוסים. בחלקים גדולים של המדינה אין פשוט את

האפשרות הזאת. כשהשירותים הווטרינריים מורכבים, כמו פה, שהיה בעבר עם חצי

משרה, לא ניתן לעשות את זה בכלל. אבל במקום שכן ניתן, זה סכום שהוא משמעותי.

אנחנו עדיין מעקרים פה בהיקפים די גדולים וזה אף פעם לא מספיק כי החתולים הם

זריזים מאוד בהתרבות אבל נעשית כאן פעילות מאוד מסיבית. ופעילות של הצלה של

חתולים, גם של כלבים אבל בחתולים זה בולט יותר, חתולים נפגעים יותר, הם חולים

יותר, הם נמצאים יותר ברחובות, מטבע הדברים. יש לנו שיתוף פעולה עם התושבים,

בס"ד

4

עם מאכילי החתולים. זה מקום להגיד תודה ל לילך פרץ ה קפטנית של החתולים

באזור.

יובל בן בסט:

המאכילות, כן.

ד"ר רפלוביץ:

המאכילות כולן חשובות בעניין הזה כי בלעדיהן זה לא היה קורה. אז יש כאן קשר

מאוד הדוק ופעילות משותפת מאוד גדולה והיא, אגב, לא חד צדדית, היא דו צדדית.

זאת אומרת, כשלילך שומעת מהאכילים על דברים שקורים פה, היא כמובן מעדכנת

אותנו, אבל זה לא עדכון, זה דרישה לביצוע ומצד שני, יש מקומות שאנחנו צריכים

עזרה, כשיש גורים יונקים במקום כמו כלביה, אי אפשר להניק גורים מספיק פעמים

ביום ובלילה כדי לשמור אותם בחיים ואנחנו נעזרים בהרבה מאוד פעילים לטובת

העניין הזה, כי אחרת אין לגורים האלה סיכוי לשרוד ובאזור יש לנו כתובת, אני לא

רוצה להגיד שהיא כתובת טובה, היא כתובת מצוינת, שדואגת לחתולים האלה

ובאמת, עם עבודה מדהימה שהיא עושה כאן. ולהגיד שכל זה, אחרי שמתארים את

זה, זה מספיק? זה אף פעם לא מספיק ותמיד אנחנו רוצים להשתפר ואנחנו בדרך

להשתפר. אנחנו מרחיבים כל הזמן את שיר ותי המרפאה שלנו, אנחנו כבר היום

יודעים לעשות בדיקות דם לחתולים, גם ספירות דם וגם בדיקות ביו -כימיות, מה

שמשפר עוד יותר את הרפואה שאנחנו נותנים לחתולים האלה, זה משפר את המצב

של החתולים, זה נותן להם בריאות יותר טובה, מאפשר לנו לרפא אותם יותר. זה

תורם גם לנראות של היישוב, שלא הולכים בו חתולים זבי חוטם, או הולכים בו פחות

חתולים זבי חוטם כי הם מחלימים. אני אומר זבי חוטם, כי הרבה פעמים רואים

עליהם שהם עם מוגלה מהאף ומהעיניים ומהפה, מצבים נוראיים שהחתולים יודעים

להגיע אליהם ואנחנו מצליחים בעבודה משותפים עם המאכילים ועם הקפטנית

לעשות עבודה טובה פה. יש גם פיקוח על מזון שאנחנו עושים פה, אני לא רוצה

להרחיב על זה את הדיבור, אנחנו עוברים בעסקים, יודעים מה הולך שמה, היו עסקים

שלא עמדו בקריטריונים, היום המצב הוא יחסית ברוב המקומות הוא מצב סביר

פלוס לפחות, בשביל לא להגזים, א בל בסך הכל מבחינה וטרינרית, צריך להגיד

שהיישוב הוא תחת שליטה טובה, אני חושב, עם מעורבות, צריך להגיד, חזקה מאוד,

גם של ראש המועצה וגם של סגנו, אנחנו נפגשים לעתים, שומעים על בעיות

שהתושבים מעלים, דנים בצרכים שהמועצה מזהה ועם דרישות הולכות ועולות מצד

אחד אבל הגיוניות וסבירות מצד שני. ואנחנו פה בשביל זה. אז זה ככה סקירה קצרה

של הדברים.

אריה פכטר:

שאלות?

בס"ד

5

יובל בן בסט

כן, אני אשמח. נעים מאוד, יובל, נפגשנו, אנחנו מכירים. קנדי פעם אמר, דווקא

בתקופה של שנות השישים, בדיוק אנחנו עכשיו נמצאים באותו מקום, שאם אנחנו

לא מסכימים, בוא נסכים על מה אנחנו לא מסכימים ויש דברים שאני לא מסכים.

ויש לי גם כמה שאלות לשאול אותך, בכלל, את התובנה שלך. עם מה אני לא מסכים?

קודם כל, בכלל אני חושב, שאם היינו עושים פה את כל השירות היום עם התקציבים,

יכול להיות שהיינו מקבלים שירות יותר טוב אבל דנו בזה, התווכחנו על זה והגיעה

ההסכמה. ועכשיו אני בא לפה והשאלה הראשונה שלי היא כזאת, היום אם יש כלב

משוטט בערב, האם יש מישהו שיבוא וייקח אותו? זה אחד.

ד"ר רפלוביץ:

בשעות הערב?

יובל בן בסט:

בשעות הערב.

ד"ר רפלוביץ:

מה זה שעות הערב? מה לדעתך זה סביר?

יובל בן בסט:

שש בערב, שבע בערב, שמונה בערב, משהו כזה. פתאום יש כלב משוטט או כלב חס

וחלילה נשך מישה, למי אני פונה? האם יש איזשהו פתרון למשהו שהוא בערב פה

כשצריך?

ד"ר רפלוביץ:

אתה יודע מה שעות הפעילות שלנו?

יובל בן בסט:

לא.

ד"ר רפלוביץ:

אני שואל לא בש ביל להביך אותך. שעות הפעילות הרגילות שלנו מתחילות בשש

בבוקר ומסתיימות בתשע בערב. זה למעט חריגים, שנגמרים יותר מאוחר. יש לפעמים

מבצעים שאנחנו עושים, שאז נשארים בשעות יותר מאוחרות. אנחנו עובדים

במשמרות בעיקרון. אז עד תשע בערב יש לי אנשים בשטח שמסתובבים, מחלצי בעלי

חיים שמסתובבים בשטח, כולל פה. אחרי תשע בערב יש לנו בכל לילה שני כוננים עם

מוקד שלנו, חוץ מהמוקד של המועצה, מוקד שלנו שמקבל פניות גם בלילה ואם

המקרה הוא דחוף ולצערי יש יותר מדי מקרים דחופים בלילות, אז אנחנו מקפיצים

אנשים בלילה, לאורך כל הלילה. נכון שבארבע בבוקר יש פחות פניות מאשר בתשע,

עשר, אחת-עשרה בערב, אבל עדיין אנחנו זמינים ויש מקרים שיוצאים. אם כלב נדרס

בארבע בבוקר, צריך להוציא אותו משם, צריך לטפל בו, אנחנו שם.

בס"ד

6

יובל בן בסט

יש לך סטטיסטיקה כמה ביקרתם פה בערבים אצלנו במהלך 2021 ?

ד"ר רפלוביץ

לא, אין לי סטטיסטיקה לפי שעות. אנחנו עובדים לפי קריאות של תושבים. תושב

פונה ואומר שיש בעיה בשבע בערב, לפעמים מדברים על בעיה כללית, ואנחנו יודעים

שבפארקים ובגינות ציבוריות, זה נכון שהבעיות הן בעיקר בשעות הבוקר לפני בית

הספר או בערב, אז בשעות האלה אנחנו פה. בשבועות האחרונים הייתה בעיה קצת

בפארקים, יש מדי פעם התרופפות של משמעת, אז אנחנו נמצאים בשעות האלה כאן.

לירז גונן-אלאלוף:

מה זה בעיות בפארקים? אנשים שהם בעלי כלבים משחררים אותם פשוט?

ד"ר רפלוביץ:

כן.

ליאת אייזנר:

שהם שם הבעלים או שפשוט משחררים אותם?

אריאל וייסוול:

לפעמים הם גם לא שם.

ד"ר רפלוביץ:

זה גם וגם. אבל שני המקרים הם לא תקינים.

ליאת אייזנר:

כן, ברור.

ד"ר רפלוביץ:

זה לא תקין, א', כלפי הכלב, שיכול לברוח לכביש ולהידרס וזה לא תקין כלפי תושבים

אחרים, שרוצים ללכת שמה ותחשבו על אדם שמפחד מכלבים, מותר לו ג ם לגור

בארץ הזאת ועכשיו הוא רואה כלב משוחרר שם, הוא לא יכנס לפארק, או ילד או מי

שזה לא יהיה. אז אנחנו שם בדיוק בשביל המקרים האלה. אז יש מקרים שתושבים

יודעים להגיד לנו זה קורה בשעות האלה ואנחנו באים בשעות האלה. יש מקרים,

שרצף של אירועים מלמד אותנו שיש בעיות לפי שעות, אנחנו שמים נקודה שצריך

להתייחס אליה ואז עושים שמה סיורים עצמאיים אפילו בלי תלונות, כדי לפתור את

הבעיה.

גרגורי דובקין:

אתמול אחרי הפסקה גדולה התקיימה ועדה לאיכות הסביבה, אחרי הבעיות של

הקורונה, שהיה אפשר להגיע.

אריה פכטר:

הוא יו"ר הועדה לאיכות הסביבה.

בס"ד

7

גרגורי דובקין

עלה שם נושא, שבגלל האכלת חתולים לא מסודרת, יש פה, למשל ברחוב אזור שבזי,

חיות פרא. ראו פה גם תנים. האם יש סכנה להתפרצות של כלבת וכו'?

ד"ר רפלוביץ:

קודם כל, נגיד שהתופעה של תנים בתוך המתחם האורבני, היא נמצאת פחות או יותר

בכל גבולות מדינת ישראל ולא בגבולות אזור. כל אזור המרכז, קצת דרומה מחיפה

ועד באר שבע, פחות או יותר, המדינה מלאה תנים במרכזי היישובים. רמת גן,

גבעתיים, בני ברק, תל אביב, פתח תקווה, נמצא בכל האזור ויש לזה כל מיני סיבות,

אחת מהן היא שבנו את כביש 6 והוא סגר את התנים בין הים ובין הכביש. השנייה,

שלא יורים בהם יותר, או יורים מעט מאוד והם מתרבים בקצב גדול ביותר. יש הרבה

מאוד מקורות מזון, ציינת אוכל לחתולים, תכף אני אתייחס לזה ויש התרבות גדולים

של תנים. לטובת העניין הזה צריך להגיד כמה דברים. אחד, אנחנו באופן יזום, בנוסף

למאמצים של המדינה, מחסנים את התנים האלה דרך כלבת. עושים את זה על ידי

פיתיונות, נותנים מן קציצה כזאת שבתוכה יש תרכיב, זה המדינה מייבאת את זה

ונותנת לנו, אנחנו מפזרים את זה במקום שאנחנו רואים בהם ריכוזים של תנים. פה,

סביב היישוב, בגלל שהוא גובל בפארק אריאל שרון, שמלא בחיות בר, אנחנו מבצעים

פה חיסונים. אז לכלבת אני רואה פחות סיכוי, וצריך להגיד גם שהכלבת במדינת

ישראל, אם אתה מסתכל על המפה שלה, זה ממש על גבול הצפון, קצת על הגבול עם

סוריה וטיפה לירדן, לא יורד מתחת לכביש 65 ואדי ערה, אז זה רחוק מאיתנו מאוד,

אין מקרים דרומה משם. בצפון יש הרבה מאוד מקרים אבל באזור שלנו, ברוך השם,

לא מתקרב אפילו, אז אני פחות חושש מהעניין של כלבת. תנים זו חיה שבורחת מבני

אדם. אם לא מאכילים אותם באופן אקטיבי אז הם בורחים מבני אדם. ברגע שמישהו

מתחיל להאכיל אותם, מתרגלים לבני אדם ואז מגיע אחד ולא נותן אוכל, אז הם

יכולים לתקוף דווקא. ותנים כאלה, רשות הטבע והגנים, כשהם מתחילים לתקוף,

דואגת לסלק אותם. אבל ברוב המקרים זה ממש לא המצב, זאת אומרת, אין חשש

מהם. יש בעיה גדולה עם האכלת חתולים בהקשר הזה, שמבחינת התנים זה מסעדה.

אוכל לחתולים זה מסעדה, זה אוכל טוב ומזין ובריא וטעים מאוד, שיש לזה שני

היבטים, היבט אחד גם לגבי החתולים, האוכל הזה, שהוא עומד שמה באוויר, הוא

מתקלקל. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לאכול את ארוחת הערב שלו כשהיא מונחת

מהבוקר על השולחן.

ליאת אייזנר:

אמורים לאסוף את זה.

ד"ר רפלוביץ:

בס"ד

8

אז לאסוף את זה, זה לא עובד טוב, אנחנו ניסינו גם עניין חינוכי לעשות עם הדבר

הזה וצריך להגיד שזה לא עובד קל. אנחנו עובדים כרגע על פיתוח מתקן, שיאפשר

לחתולים לאכול "בסבבה", אבל לא יאפשר לתנים להכניס את הראש פנימה ולאכול.

יובל בן בסט:

פינת האכלה כזאת?

ד"ר רפלוביץ:

פינת האכלה אבל משוכללת יותר. הרעיון כבר קיים, זה נמצא כרגע בשלבים של עיצוב

מוצר, זה לא משהו שיהיה מחר או מחרתיים.

יובל בן בסט:

על איזה טווח אנחנו מדברים?

ליאת אייזנר:

זה לא רק כלבים, זה גם חולדות שאוכלות.

ד"ר רפלוביץ:

אני לא יודע להגיע טווח כי בייצור מוצר אני ממש מבין מעט מאוד. אני נתתי את

הרעיון שם, אחרי התלבטויות רבות עם מעצבים, הרעיון כבר קיים, יודעים בערב מה

אנחנו רוצים ואיך זה אמור מבחינה פונקציונלית להיראות אבל זה גם צריך להיות

אסטטי כי זה נמצא במרכז היישוב וזה צריך להיות נוח לחתולים, לעשות אב טיפוס

ואז לתת לחתולים לאכול מזה, לראות שגם החתולים חושבים ככה.

אריה פכטר:

אפשר להזמין כבר כמה כאלה?

ד"ר רפלוביץ:

אני מבטיח שאתם תהיו הראשונים שתקבלו.

אריה פכטר:

אנחנו נשמח להיות מהראשונים שישתמשו בזה.

ליאת אייזנר:

יש לי שתי שאלות. קודם כל, אני רוצה לומר שעכשיו אתה תזהה אותי מהשיחות

טלפון שלנו, שעזרת לי עם הפרעושים.

ד"ר רפלוביץ:

אז נעים להכיר.

ליאת אייזנר:

אז קודם כל, תודה רבה על העזרה, זה עזר מאוד, נפתרה הבעיה אחרי הרבה זמן אבל

פתרנו.

ד"ר רפלוביץ:

אני שמח, זו בעיה מטרידה.

בס"ד

9

ליאת אייזנר

האם יש דרך ידידותית יותר להגיע אליכם? כי כשתושבים מתלוננים על כלבים

משוטטים וצרכים, אני אומרת את זה באופן אישי כשלי יצא לפנות אליכם, וזה

הרגיש לי דרך מסורבלת. זאת אומרת, צריך לשלוח מייל עם התמונות של הכלב ואחר

כך שולחים לך טופס הצהרה שתחתום. עד שאני עושה את כל הפרוצדורה כדי

שתבואו לתפוס כלב משוטט שראיתי, הכלב כבר הלך. למה אין דרך יותר ידידותית,

יותר מהירה לתקשר איתכם, חוץ ממייל?

ד"ר רפלוביץ:

אז קודם כל, הדרך הראשונה היא טלפונית.

ליאת אייזנר:

דרך הטלפון, אומרים לי תשלחי לנו מייל לכתובת הזו והזו עם צירוף הכלב, אחר כך

נגיד לך שזה בסדר, נשלח לך מייל עם טופס שתצהירי שבאמת ראית, כאילו למה?

עוברים ככה ימים.

ד"ר רפלוביץ:

לא, זה לא עוצר את הטיפול. אני אסביר על מה מדובר. כאשר את מתלוננת על כלב

משוטט ומצליחים לתפוס אותו, אז לנו יש הוכחה שהכלב הזה שוטט. אם שמנו עליו

יד והבאנו אותו אלינו לכלביה, אז מבחינה משפטית יש עכשיו עדות של המפקח

שלנו, שהכלב שוטט. עכשיו, תדמייני מקרה, שמרגע שאת ראית אותו ועד שהגעת

לטלפון ועד שצלצלת ועד שאנחנו הגענו, זה יכול לקחת עשרים דקות וכשמגיע

המקפח, הכלב כבר איננו, אבל לך יש תמונה. כדי שהתמונה שלך תהיה קבילה בבית

משפט משפטית, אני לא יכול להשתמש בתמונה שלך ולהציג אותה לשופט, אני חייב

תצהיר שלך על זה ולכן מתבקש התצהיר הזה.

ליאת אייזנר:

אין בעיה, אני מסכימה איתך שאם לא תפסת את הכלב אז אתה רוצה להשתמש בזה,

אולי לתת דוח או משהו כזה, אבל זה צריך להיות כמשהו נפרד.

ד"ר רפלוביץ:

זה לא אחד עוצר את השני.

ליאת אייזנר:

אני הבנתי שכן, כשדיברתי.

ד"ר רפלוביץ:

לא, לא.

אריה פכטר:

סליחה, ד"ר רפלוביץ, אני דווקא מסכים עם ליאת. היום יש בן אדם מבוגר, לא מבין

במייל, לא מבין שום דבר, בקושי יש לו טלפון,

בס"ד

10

ד"ר רפלוביץ:

הוא לא חייב לצלם.

לירז גונן-אלאלוף:

הוא אומר שזה במקביל. מודיעים להם, הם באים לתפוס.

ד"ר רפלוביץ:

הדברים קורים במקביל. אני רק אומר, אתם צריכים להבין שיש כלב שיכול לשוטט

למטה חמש דקות.

אריה פכטר:

בסדר, אבל מה שאומרת ליאת, ברגע שמתקשרים איתכם, שאז המפקח ייצא לשטח.

ד"ר רפלוביץ:

זה קורה.

אריה פכטר:

לא, היא טוענת שלא.

ליאת אייזנר:

זה לא קורה. אמרו לי תשלחי מייל עם התמונה של הכלב שנדע איך הוא נראה,

בוודאות, יש לי את ההתכתבות איתכם, אני יכולה להראות לך.

ד"ר רפלוביץ:

אז אני אשמח אחרי זה לראות את זה. אני רק אומר שהשגרה אצלנו היא, כשאת פונה

יוצא מפקח למקום.

אריה פכטר:

זה מה שאנחנו רוצים.

ליאת אייזנר:

זה לא מה שהבנתי.

אריה פכטר:

אז באופן וודאי זה מה שקורה. הבעיה היא שבחלק מהמקרים הכלב ירד לדקה

למטה, עשה את הצרכים ונעלם, או שהבעלים שחרר אותו ל -3 דקות וקשר אותו

בחזרה.

ליאת אייזנר:

הם לא מקרים כאלה שלדעתי אנשים פונים. הם פונים ברגע שרואים את הכלב יום

אחרי יום משוטט. כשאני פניתי על כלב, הוא יום אחרי יום משוטט ועשיתי המון

טלפונים וזה לא נפתר.

אריה פכטר:

ליאת, לא צריך יום אחרי יום, מספיק שאת רואה כלב משוטט, צריך להרים טלפון.

ליאת אייזנר:

בס"ד

11

זה מה שעשיתי והוא לא נתפס, אגב, עד היום

אריה פכטר:

אז אני רק אומר, ד"ר רפלוביץ, ברגע שיוצרים איתכם קשר, צריך לצאת מפקח

לשטח. אז בסדר, הכלב עלה הביתה, אבל מספיק שבעל כלב יידע שהשירות הווטרינרי

מסתובב ומחפש את הכלב, זה כבר ירתיע את בעל הכלב לשחרר אותו באופן רגיל.

אבל הנושא של המייל זה קצת מסבך את התושבים.

ד"ר רפלוביץ:

זה לא תנאי לאיזשהו טיפול.

יובל בן בסט:

אין לכם וואטסאפ שאפשר לעשות את התלונה?

ליאת אייזנר:

כן, שיהיה משהו יותר פשוט, משהו יותר ידידותי.

ד"ר רפלוביץ:

קודם כל, יש לנו וואטסאפ.

יובל בן בסט:

אפשר לדעת מה המספר או שאחר כך?

ד"ר רפלוביץ:

אני לא זוכר אותו. אנחנו בדיוק בשלבי רכישה של מערכת חדשה, שתאפשר לקלוט

אצלנו פניות דרך הוואטסאפ, דרך הפייסבוק, דרך מיילים, דרך טלפון, מערכת של

בוטים שתקל על הפניה, שלא יצטרכו להמתין הרבה זמן בטלפון. אבל לפעמים אין

ברירה וחייבים את התצהירים האלה, חייבים להבין את זה.

יובל בן בסט:

מה לגבי לעשות דברים יזומים? זאת אומרת, לא כשאני מתקשר לבוא לאסוף את

הכלב אלא שיבוא וטרינר ויסביר, חבר'ה, כלבים משוטטים, יעבור פה בגינות פעם

בחודש אפילו, יש לנו רק שתי גינות כלבים, ויעבור ושוב פעם יתזכר.

אריה פכטר:

יובל, אתה חבר מועצה, הגיע הזמן שתדע, יש 3 גינות כלבים

יובל בן בסט:

אוקי, 3 גינות. יבוא בצורה יזומה ויסביר

ד"ר רפלוביץ:

אנחנו באים לפה בצורה יזומה כמעט כל יום. ההסברים שלנו הם לא לקהילה כולה

אלא כל בעל כלב שנתפס ואנחנו מזהים את הבעיה, או שזה לא פעם ראשונה, או

שהנסיבות של השוטטות וכו', הוא מגיע לשיחה, או עם אחד הרופאים שלי, או אם

זה מקרה יותר קשה, הוא מגיע לשיחה אישית איתי, שאנחנו מציבים את האופציה

בס"ד

12

להחרים לו את הכלב או להעמיד אותו לדין. אנחנו לא ששים להחרים כלבים, אני

יכול להגיד שכמות הכלבים שאנחנו מחרימים זה פחות מחמש אצבעות בשנה, אבל

עצם האופציה יש לה משמעות ואם הבן אדם לא מתחייב לשמור על הכלב שלו כמו

שצריך ואז אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הדברים, יכול להפסיד את הכלב שלו על

זה. והיה פה מקרה אחד של מישהי עם כלב מסוכן, שהשתוללה ממש וכל ההסברים

שהיא קיבלה בשטח, כמו שאתה אומר, הסתובבו בשטח והסבירו, לא עזר, עד שהיא

הגיעה לשיחה מולי, הבינה לאן אני מתכוון לקחת את זה וזה נגמר, לא רואים אותה

יותר. את זוכרת את הכתובת אולי? את היית מעורבת בזה.

אריה פכטר:

זה לא משנה.

ד"ר רפלוביץ:

הדברים האלה קורים על בסיס יומי. גם המפקחים שלי שמסתובבים בשטח, הם

מדברים ומסבירים ונותנים התראות בכתב.

ליאת אייזנר:

אתם נותנים הרבה התראות לדוחות באזור? יצא לכם?

יובל בן בסט:

אנחנו נשמח לקבל סטטיסטיקה על 2021, כמה תפסת.

ד"ר רפלוביץ:

עשרות כלבים בשנת 2021 .

ליאת אייזנר

יש לי הצעה. יצא לי לא פעם לשלוח בקשה שיבואו לתפוס חתולים לעיקור וסירוס

והם באים. בזה אין שום בעיה, הם באים, תופסים חתול, שניים. אבל הם יודעים שיש

עוד חתולים שיש לתפוס ואז אומרים טוב, תשלחי שוב הודעה עוד חודש, נבוא. למה

לא עושים מבצע? אתם יודעים שיש כאן חתולים שצריך לעקר ולסרס, לא תפסתם

באותו רגע את כולם, תבואו למחרת תעשו את זה. המאכילות כבר נמצאות לידכם,

תקבעו איתן לעוד יום, לעוד יומיים. למה כל פעם לשגע אותנו תפתחו עוד פניה,

תפתחו עוד פניה?

ד"ר רפלוביץ:

א', זה לא לשגע אתכם.

ליאת אייזנר:

אבל זה מה שמבקשים מאיתנו, כל פעם לפתוח פניה מחדש.

אריה פכטר:

הסירוס חתולים זה בא רק בעקבות פניות?

ליאת אייזנר:

בס"ד

13

זה בעיקר פניות

ד"ר רפלוביץ:

זה בעיקר בעקבות פניות, אני אסביר למה. החתולים רובם חיים בלהקות, שיש מי

שדואג להם, ומי שדואג להם, יודע מי מעוקר, מי לא מעוקר והמ טרה שלנו,

במירכאות, לנקות את הפינות האלה מחתולים ממליטים, זכרים ונקבות. ובלי תיאום

עם המאכילים זה לא יכול לעבוד טוב. גם כשאנחנו באים ללכוד אותם, אם החתול

אכל חצי שעה קודם, הוא לא ייכנס לעולם למלכודת. הבחור שנמצא בשטח ומבצע

את הלכידה, הוא לא זה שמתאם. צריך לזכור שאחרי הלכידה הזאת צריך חדר ניתוח,

צריך מקום לאשפז את החתולים האלה ל-24 שעות. כשהוא נמצא

בשטח, הוא לא יודע מה למחרת מתוכנן או לא מתוכנן וכמות הפניות ביישוב היא

גדולה אז הדברים מתוכננים שבועות קדימה.

אריה פכטר:

אז יש לי בקשה אליך, ד"ר רפלוביץ. פעם בשבועיים, פעם בחודש בצורה מרוכזת, כל

ה-15 לחודש, כל 1 לחודש, לדעת שיש עיקור חתולים וליצור קשר עם כל מאכילי

החתולים, שידעו שאתה ב-15 לחודש נמצא

ד"ר רפלוביץ:

אנחנו באים הרבה יותר מפעם בחודש, הרבה יותר.

אריה פכטר:

אז תעשה פעם בשבועיים.

ד"ר רפלוביץ:

מה שכן, יהיה יותר קל לתקשר איתנו ולהזמין את העיקורים האלה. היום זה עובר

דרך אתר האינטרנט שלנו, זה בשבועות הקרובים יהיה דרך הוואטסאפ ויהיה יותר

קל לעשות את זה.

אריה פכטר:

אני אומר שצריך שיהיו תאריכים קבועים, ב -10 לחודש וב -30 לחודש, לדוגמא

שיידעו שבתאריכים הללו יש עיקור חתולים.

ד"ר רפלוביץ:

אני אבחן את זה.

יובל בן בסט:

כן, אפילו לפי שכונות.

ליאת אייזנר:

כן, אפילו המועצה יכולה לפרסם בתאריך כזה וכזה, בשכונת שפינוזה, בן גוריון, יהיה

עיקור ואז המאכילות יודעות.

ד"ר רפלוביץ:

בס"ד

14

המאכילות יודעות מתי זה בוער להן ולכן התקשרות המאוד חשובה והתקשורת איתן

היא בלתי אמצעית, היא נעשית גם ישירות מולנו, גם בטלפונים עם רובן ואם לא, זה

עובר דרך לילך.

ליאת אייזנר:

אז לילך יכולה לרכז את כל הטלפונים של המאכילות ולהעביר לכם.

ד"ר רפלוביץ:

אז הדברים האלו קורים בשטח בפועל היום.

יובל בן בסט:

אבל מה שאריה אומר, אם זה יהיה בצורה יותר מסודרת, 1 לחודש, אין לנו הרבה

שכונות פה ואז אנחנו גם מראש אומרים לשכונות, זה יהיה גם יותר קל.

ד"ר רפלוביץ:

אם אתה אומר שב-1 וב-15, זה אומר שבאמצע לא יהיה עבודה וזה בלתי ניתן

יובל בן בסט:

זה חוץ מהעבודה השוטפת, אנחנו רוצים להרחיב פה את השירות.

לילך – תושבת:

קודם כל, אני רוצה להגיד שזה נעשה המון ובאמת, אני לא רואה שהגיוני לעשות את

זה פעמיים בחודש. אם תראו את הטלפון שלי, אני לפעמים אומרת תקשיבו, אני לא

עובדת שם, אני בסך הכל מתנדבת, אבל אני כל היום מקבלת פניות ואם צריך לתת

פוש בליצור קשר, אני עושה, כשמדובר באנשים מבוגרים, כאלה שלא יכולים, אז יש

אלי המון פניות אני מקדמת. מה שכן אפשר לעשות, אולי הודעה רשמית ויפה, שאתם

תעשו ונעשה את זה מעוצב, שאנשים ידעו יותר להזמין ונעשה עם מייל כי יש ישירות

גישה למייל.

לאה רזון:

אנחנו הפצנו לאחורה, בתיאום עם דוקטור שפירא.

יובל בן בסט:

לילך, את לא חושבת שאם נעשה את זה בצורה מסודרת שפעם ביום מסוים יהיה

בשכונה מסוימת, חוץ ממה שעושים פה, זה לא יותר טוב?

ליאת אייזנר:

אני יכולה להגיד לך שבגלל פספוס כזה חתולה המליטה לנו גורים ועשתה פשפשים.

לילך – תושבת:

קודם כל, זה עונה לא קלה, אפשר לתת פוש. אם את רוצה, אני ואת נעשה את זה,

אפשר לעשות וליזום ואנחנו נרתום את עצמנו פעם בחודש.

ליאת אייזנר:

אני אשמח.

בס"ד

15

לילך– תושבת:

אני עושה את זה כל הזמן בשמחה, ולמשל עכשיו בבית ליצ'ק היה וביקשתי SOS ,

היום הגיעה חתולה בהיריון, שבוע שעבר חתולה בהיריון ולכדנו ותראה איזה הודעות

של תודה רבה.

אריה פכטר:

השירות הווטרינרי הגיע.

לילך – תושבת:

ברור.

ליאת אייזנר:

לא, הם מגיעים, אני אומרת שהם מגיעים, אין בעיה עם זה, אבל הם לא מצליחים

ללכוד את כולם.

לילך – תושבת:

זה לא פשוט ואת צריכה להבין, חתולה ממליטה, מגיל 4 חודשים ונכנס כל חצי שנה

להיריון ובחצי שנה הזאת בזמן ההנקה היא נכנסת עוד הפעם.

ליאת אייזנר:

יש אמא עם שני גורים שלא מצליחים לתפוס אותה.

לילך – תושבת:

במקרה כזה תדברי איתי.

ד"ר רפלוביץ:

אם זה חתולה, היא לא נכנסת למלכודת. אין מה לעשות. אפשר לירות בה, אבל אנחנו

לא שם.

אריה פכטר:

רק לסכם את הנושא של השירות הווטרינרי. יובל, אמרת שלדעתך יכולנו לעשות

בצורה יותר טובה ובפחות כסף או משהו בסגנון הזה, אני רוצה להגיד לכם, מה

שאנחנו משלמים לשירות הווטרינרי והתמורה שאנחנו מקבלים, זה הרבה יותר טוב

מאשר היינו מחזיקים וטרינר בחצי משרה או במשרה. יש גם פיקוח, אנחנו מקבלים

24/7 טיפול מהם. תודה רבה לך, ד"ר רפלוביץ

ד"ר רפלוביץ עזב את הישיבה.

סעיף 2 – אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 22-2

אריה פכטר:

אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 2-22. מי בעד, ירים את היד

בס"ד

16

בעדאריה פכטר, אריאל וייסוול, יובל בן בסט, גרגורי דובקין, דוד זבלונוב.

נמנעות: ליאת אייזנר, לירז גונן – אלאלוף.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול ישיבת מועצה 22-2 .

סעיף 3 – רשימת תב"רים לסגירה מ- 2021.

אריה פכטר:

רשימת תב"רים לסגירה 2021. אדוני הגזבר, איזה תב"רים

משה אלזרט:

הם קיבלו רשימה שלמה של כל התב"רים שהסתיימו, אם זה בעודף או בגרעון, יש

לכם פה את הרשימה המסודרת.

אריה פכטר:

יש למישהו משהו להגיד על זה? מי בעד רשימת הסגירה ירים את היד. אושר פה אחד.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את רשימת התב"רים לסגירה לשנת 2021.

סעיף 4 – אישור דוח רבעון 4 לשנת 2021

אריה פכטר:

אישור דוח רבעון לשנת 2021 .

משה אלזרט

האם יש למישהו שאלה, אתם רוצים לדעת משהו? זה הדוח הרבעוני האחרון של

השנה, כרגע זה עומד על 3 מלש"ח עודף

אריה פכטר:

מי בעד אישור הדוח, ירים את היד. פה אחד.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את דוח רבעון 4 לשנת 2021 .

סעיף 5 – אישור להגדלת תב"ר מס 605, הרחבת הספרייה ובניית קומת

שפ"ח ב-1.5 מלש"ח, מקרן היטלי השבחה (סה"כ9.6 מלש"ח).

אריה פכטר:

בס"ד

17

אישור הגדלת תב"ר מספר 605, הרחבת הספרייה ובניית קומת שפ"ח ב-1.5 מלש"ח

אנחנו באישורי בניה מתקדמת, במאי העבודה תסתיים.

אריאל וייסוול:

הוספנו שם פיתוח.

יובל בן בסט:

למה התקצוב הזה?

אריאל וייסוול:

פיתוח ועוד דברים שאנחנו מוסיפים.

יובל בן בסט:

סך הכל כמה עלה כל הפרויקט?

אריאל וייסוול:

עוד לא יודעים סופית אבל הגדלנו ל-9.6 מלש"ח, עוד 1.5 מלש"ח

אריה פכטר:

מי בעד אישור הגדלת התב"ר, ירים את היד. פה אחד.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את הגדלת תב"ר 605, הרחבת הספרייה ובניית קומת שפ"ח ב-

1.5 מלש"ח, מקרן היטלי השבחה (סה"כ9.6 מלש"ח

סעיף 6 – אישור עורכת הדין ליטלדרעי יעקבוביץ כחברת דירקטוריון

תאגיד "מי שקמה" (נציגת הרשויות).

אריה פכטר:

אישור עורכת דין ליטל דרעי יעקבוביץ כחברת הדירקטוריון בתאגיד "מי שקמה",

נציגת הרשויות. מכיוון שאנחנו חלק קטן בתאגיד, אז אנחנו מתחלקים בדירקטוריון

ביחד עם בית דגן. בהתחלה היתה עו"ד ענת בלנגה, היא סיימה וכעת אנחנו צריכים

להציע מישהי מטעמנו. אנחנו מעבירים את ההחלטה למי שקמה, שיבדקו אם היא

מתאימה ואם כן, הם יאשרו אותה. מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד למנות את עו"ד ליטל דרעי יעקבוביץ כחברת דירקטוריון תאגיד

"מי שקמה" (נציגת הרשויות).

סעיף 7 – הארכת שירות למנכ"ל המועצה

אריה פכטר:

הארכת שירות למנכ"ל המועצה. יורם הגיע לגיל 67, ביקשתי ממנו שימשיך לשרת

את תושבי אזור, אז אני מבקש להאריך השירות.

בס"ד

18

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד הארכת שירות יורם אורבך מנכ"ל המועצה לתקופה של שנה

וחצי.

סעיף 8 – הארכת שירות לחנה מאור– מתוקף תפקידה והקשר ההדוק

והתלותי עם הגמלאים במועדון. עפ"י בקשה ובסמכות ראש הרשות

ובאישור המועצה.

אריה פכטר:

חנה מאור עברה את גיל 70. מכיוון שהיא עושה לדעתי ולדעת הרבה מאוד תושבים

באזור עבודת קודש עם קשישי הישוב, כמו כן היא גם זכתה כעובדת מצטיינת בעיתון

ידיעות אחרונות, ביקשתי גם לגביה להאריך את שירותה וצריך על כך את אישור

המועצה. מי בעד?

לירז גונן-אלאלוף:

בוודאי. היא הצליחה להוציא את אמא שלי מהבית בקורונה.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד הארכת שירות לחנה מאור – מתוקף תפקידה והקשר ההדוק

והתלותי עם הגמלאים במועדון. עפ"י בקשה ובס מכות ראש הרשות ובאישור

המועצה.

סעיף 9 – הארכת שירות לאה רזון– ע"פ בקשת ראש הרשות ובאישור

המועצה, משרת אמון וריכוז העיסוק בתהליכים מתמשכים עם גורמי

חוץ.

אריה פכטר:

הארכת שירות ללאה רזון. מכיוון שאנחנו בהרבה פרויקטים שנעשים עכשיו, לאה

משמשת לי כעזר. בזמנו היה עוזר לראש המועצה, אז לאה משמשת גם כעוזרת וגם

כמנהלת הלשכה ואני מבקש להאריך לה את המשרה. מי בעד?

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרם פה אחד הארכת שירות לאה רזון לתקופה של שנה וחצי– עפ"י בקשת ראש

הרשות ובאישור המועצה, משרת אמון וריכוז העיסוק בתהליכים מתמשכים עם

גורמי חוץ.

יובל בן בסט:

בס"ד

19

לגבי מה שהצבענו מקודם על הגדלת התב"ר לספרייה , למרות שהצבענו בעד, אני

מבקש לקב ל פירוט על הספרייה כמה שילמנו והכל, שיהיה משהו מסודר על כל

הדברים.

אריה פכטר:

היה לנו תב"ר על הספרייה בסך 8.1 מלש"חאנחנו נגיע לסביבות ב-9.5-10 מלש"ח

חלק גדול מזה לקחנו ממפעל הפיס.

אריאל וייסוול:

3.7 מלש"ח

אריה פכטר:

זה לא רק הספרייה, גם השפ"ח עובר לפה וזה יהיה מבנה יפה ומכובד והם לקראת

שלבי סיום.

סעיף 10 – הצעות לסדר

הצעה לסדר (יובל בן בסט):

"לזמן ישיבה עם בכיר המשטרה מהמחוז שלנו כדי להביא את רחשי הציבור

בנושאים שונים ולשמוע סגירה על תכנית ופעילות משטרה לשנה הקרובה בישוב".

אריה פכטר:

אני בודק את זה, אני ביקשתי מפרחי, הוא בחו"ל. אני אבדוק את מי הם יכולים

להביא, אני אבקש שזה יהיה מפקח המחוז אבל אם הוא לא יוכל, אז שיבוא מפקד

המרחב.

יובל בן בסט:

היו לנו הרי שתי משמרות פעם אחת וביטלו לנו למשמרת אחת.

אריה פכטר:

לא ביטלו אבל לא חשוב, אני אבקש מהם לבוא לפה.

הצעה לסדר (יובל בן בסט)

"לעשות סקר יישובי בנושא דרישות תחבורה ביישוב היום ולאור הגדלת התושבים

בעתיד ולהביא אנשי מקצוע לשמוע על פתרונות תחבורתיים בעתיד".

לירז גונן-אלאלוף:

זה לא בידיים שלנו הנושא של התחבורה.

אריאל וייסוול:

לא, אבל תוכנית המתאר עושה את זה.

יובל בן בסט:

אבל עד אז.

בס"ד

20

אריה פכטר:

איזה טעם להביא היום יועצים אם הבניה תתחיל בעוד ארבע, חמש שנים? ברגע

שנראה שיש תנופה של בניה, פרויקט ביצחק שדה, בן גוריון, אופיס טקסטיל, אז

אנחנו נביא יועצי תנועה, למרות שבתוכנית המתאר זה מצוין, אבל אנחנו נרצה יותר

פרטים לגבי הפרויקטים האלה. אבל חשבנו על זה ואנחנו נעשה את זה, לא היום,

כשהפרויקטים יצאו לפועל.

יובל בן בסט:

אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי.

אריה פכטר:

מה שתקבע היום, מחר יחליטו שיש רכבת.

יובל בן בסט:

אז אני לא אומר חמש שנים, אני אומר שנה, שנתיים לפני.

אריה פכטר:

אני אומר, הפרויקטים רק יצאו לפועל בעוד שלוש, ארבע שנים, עד שתאכלסו זה

סיפור של שבע, שמונה שנים.

הצעה לסדר (ליאת אייזנר)

"הצעה שהשנה לא יתקיימו מופעי זיקוקי דינור ובמקום זאת ייערכו מופע רחפנים

/ אורות".

אריאל וייסוול:

לא צריך הצעה, זה כבר המועצה החליטה.

לירז גונן-אלאלוף:

כן, אנחנו כבר כתבנו את זה.

אריה פכטר:

לא משנה, ליאת שואלת, אנחנו כבר קיבלנו החלטה מזמן ונדמה לי שאמרנו את זה

בישיבת מועצה, אולי לא היית באחת הישיבות, שקיבלנו החלטה להתחשב ברחשי

הציבור.

אריאל וייסוול:

השנה יהיה פירוטכניקה. זו החלטת מועצה.

אריה פכטר:

למרות שכבר עכשיו אני אומר לכם, יהיו ביקורות למה אין זיקוקים.

ליאת אייזנר:

אבל לפחות זה לא יכאב לאף אחד באוזניים.

אריה פכטר:

בס"ד

21

אבל אנחנו לא יכולים לרצות את כולם תמיד. יש כאלה ויש כאלה, אבל קיבלנו כבר

החלטה, אנחנו כבר בודקים, מקבלים הצעות מחיר.

אריאל וייסוול:

טופל, הוזמן, הכל סגור כבר.

הצעה לסדר (ליאת אייזנר)

"הצעתנו לרכוש קקנועים – קטנועים לאיסוף צואת כלבים ברחבי היישוב".

ליאת אייזנר:

יוצא לעתים קרובות מאוד, לפחות אני מניחה פעם ביום, אחד מאיתנו נתקל בגוש

צואה של כלבים במדרכה. המועצה, אני אומרת באמת, מה שאני רואה, עושה אחלה

פרסום, אם זה תקבלו קנסות, אבל אי אפשר לחנך את האנשים. לא ראיתי שמנקי

הרחוב מרימים את זה.

אריה פכטר:

ההנחיה שלי שמנקי הרחובות ירימו ויזרקו לפח, או לגינה או לאיזשהו מקום ולכסות

את זה עם האדמה. ומחר אני אוודא את זה עוד פעם.

ליאת אייזנר:

אם זה ככה, אז באמת אין צורך. אני העליתי את זה כי ראיתי שלא מעלים.

יובל בן בסט:

אבל למה לא לעשות כאן כזה דבר? איך זה בתל אביב?

ליאת אייזנר:

זה מן אופנוע כזה שיש לו שואב רב עוצמה והוא פשוט שואב את זה.

יורם אורבך:

בחולון עשו ניסוי שלא הצליח. הם החליטו לא לקנות. ואז הבאנו את זה גם לפה, גם

אנחנו בדקנו.

אריה פכטר:

כן, אני יודע.

יובל בן בסט:

מתי זה היה, לפני כמה זמן?

יורם אורבך:

שנה וחצי, שנתיים.

ליאת אייזנר:

לא, לא, עכשיו זה חזר בגדול.

יורם אורבך:

ירוק כזה, זה נראה יפה אבל לא פרקטי.

בס"ד

22

אריה פכטר:

מזל שאתה לא שואל אותי איך זה בניו יורק. אנחנו יישוב קטן. יתרה מכך, זה לא

כצעקתה, כאחד שהולך הרבה מאוד ברגל, כמעט את כל אזור. נכון שיש ואני מעיר

ורואה אנשים עם כלבים שלא אוספים, אבל זה לא כצעקתה.

לאה רזון:

יש שיפור.

אריה פכטר:

שיפור עצום.

ליאת אייזנר:

יש שיפור, בוודאי שיש שיפור, אבל עדיין.

אריה פכטר:

אני רק השבוע ראיתי באיזה רחוב שמישהי שלא ראתה אותי, הייתה עם הגב אלי

והכלב שלה עשה צרכים והיא אספה ואמרתי לה כל הכבוד.

אריאל וייסוול:

נכון. גם אני עוצר את הרכב שלי, לא פעם ולא פעמיים, כשאני רואה מישהו שאוסף

ואני אומר לו כל הכבוד.

אריה פכטר:

היא אמרה לי אתה לא צריך להגיד לי כל הכבוד, זה מובן מאליו.

אריאל וייסוול:

נכון, גם לי רוב האנשים עונים ככה. מי שאוסף עונה ככה.

ליאת אייזנר:

אם הם אוספים, נהדר.

אריה פכטר:

אוספים, ההנחיה שלי חד משמעית לאסוף.

יובל בן בסט:

ובמיוחד להכריח אותם ליד בתי הספר.

אריאל וייסוול:

לא צריך להכריח, מה זה להכריח?

יובל בן בסט:

לא להכריח, לבקש.

אריה פכטר:

כשאני הולך ברגל ואני רואה את עובדי הניקיון, ואם אני רואה באיזשהו מקום שהוא

עוד לא הגיע אליו, אז אני מפנה אותו לך לשם, הוא אומר אין בעיה, ואני עוקב ורואה

שהוא הולך, אוסף וזורק את זה. אבל אני אומר שוב פעם, זה לא כצעקתה.

בס"ד

23

שאילתא (ליאת אייזנר)

1. האם המועצה נפגשה עם מנכ"ל פארק אריאל שרון לגבי הרעש של ההופעות

ממתחם האירועים קו רקיע? מה סוכם בפגישה? והאם הצדדים

מצאו פתרון ממשי ורציני למטרד? מה המועצה מתכוונת לעשות במידה

והפתרון שיוצא לא יעזור?

אריה פכטר:

תראו, כמו שאתם יודעים, אני דירקטור בפארק אריאל שרון. אני חייבתי אותם

לקחת יועץ אקוסטי, שמבחינתי יעמוד ברחוב יצחק שדה, בחנה סנש, אם ישמעו

רעשים. אני כבר עכשיו ביקשתי מהם לסובב את הרמקולים לכיוון אור יהודה, רמת

גן.

ליאת אייזנר:

זה לא עזר, אני זוכרת אז שאמרת את זה וזה לא עזר.

אריה פכטר:

ליאת, את רוצה שאני אראה לך שדיברתי עם המנכ"ל?

ליאת אייזנר:

אני מאמינה לך.

אריה פכטר:

אמרתי לו דן, אני עומד על זה. ואני חייב להגיד לכם מהצד השני של המתרס, הם

חיים מההכנסות של האירועים האלה.

אריאל וייסוול:

הממשלה לא מעבירה את הכספים שהיא הבטיחה.

אריה פכטר:

הוא חייב לייצר כסף ואחד הדברים שהוא מייצר כסף, זה האירועים האלה.

אריאל וייסוול:

יובל יודע.

אריה פכטר:

אמרתי לו אתה תייצר כסף, אין לי בעיה, אבל אני לא מוכן שתייצר כסף על חשבון

התושבים באזור.

לירז גונן-אלאלוף:

אין בעיה, אבל לא בשתיים בלילה גם.

אריה פכטר:

לא, לא, עד אחת-עשרה. הוא התחייב.

ליאת אייזנר:

בפעמים האחרונות, אחרי שהוא דיבר איתם, היה אחרי אחת-עשרה.

בס"ד

24

אריה פכטר

נכון.

ליאת אייזנר:

הם שולחים מכתב אבל עדיין עושים מה שהם רוצים וזה מה שמרגיש, שאריה מדבר

ואומר להם והם מצפצפים על הבקשה. זה לא עובד ככה.

אריה פכטר:

אל תדאגי, המנכ"ל צריך אותי ואם הם לא יעמדו בזה, אני אדע איך לפעול נגדם.

ליאת אייזנר:

אוקי, תודה.

אריה פכטר:

לא צריך להגיד לי תודה, זה לטובת התושבים.

שאילתא לסדר (יובל בן בסט)

2. בעבר הצעתי להקים וועדי שכנות כפי שנעשה בערים אחרות לאור הכנס

להזנקת התחדשות עירונית שבה דובר על נחיצות וועד להתנעת התהליך.

האם הדבר יתבצע עם החברה להתחדשות עירונית וכיצד?

אריה פכטר:

יובל, כל אזור זו שכונה אחת.

יובל בן בסט:אבל בכנס האחרון בדיוק דיברו על זה כמה שחשוב שיהיה ועד בית,

שיהיו תושבים שיזמו ויעשו, כי אם לא, אז דברים לא יצאו לפועל, יהיו הרבה יותר

איטיים. ולכן, הקמת ועדים,

לירז גונן-אלאלוף:

אתה מדבר על הפינוי בינוי?

יובל בן בסט:

כן, כן, הקמת ועדים.

אריאל וייסוול:

יש שיתוף ציבור, הם יכנסו לבתים, יכנסו לבית בית, לחצי מהבתים.

לאה רזון:

במפגש התנעה שהיה היום בבן גוריון, הבחורה, יש לה משרד, היא ביקשה ריכוז של

כל התושבים של בן גוריון, הם יפנו אחד אחד.

אריאל וייסוול:

לא, 50% .

לאה רזון

לא, אחד אחד, היא אמרה.

בס"ד

25

אריאל וייסוול

כל אחד יכול לפנות, אבל 50% הם פונים

ליאת אייזנר:

שאלה עניינית. הרי אזור הולכת לכיוון של התחדשות עירונית ואמרו עד שנת 2035

השאיפה להגיע לחזון הזה שלנו. עכשיו, לאור הדברים שבאמת יש יותר ויותר

התעניינות בזה ויותר ויותר מתחמים יצאו לפועל, האם יש איזשהו רעיון להקים כאן

מינהלת להתחדשות עירונית, שבאמת תרכז את זה, כי זה הולך ונהיה יותר ויותר,

אריה פכטר:

אני לא יודע אם נקים מנהלת אבל יכול להיות שנחיה את החברה הכלכלית וניקח

מנכ"ל.

ליאת אייזנר:

כי אז באמת הם יוכלו לעזור יותר לתושבים להניע את הדברים.

אריה פכטר:

היום ה ייתה לנו ישיבה ודיברנו על זה. אין ספק שבכל העשייה העתידית, העירוב

שימושים באזור התעשייה, התוספת בניה,

אריאל וייסוול:

מישהו ינהל את הכל.

ליאת אייזנר:

כן, מישהו חייב לנהל את זה.

אריה פכטר:

אני לא רוצה לקחת מנכ"ל לחברה הכלכלית, לשלם לו שכר גבוה ושאין לו עשייה.

המטרה שיהיה לו מה לעשות. ברגע שאני אראה שפרויקטים מתקדמים ויש צורך,

אין ספק שנחיה את החברה הכלכלית ונבחר מנכ"ל שיעשה את העבודה.

שאילתא (יובל בן בסט)

3. כל כמה זמן המועצה מוחקת גרפיטי ו מחדשת שילוט דהוי במקומות

ציבוריים? (והאם תסכים למחוק גרפיטי ולחדש שילוט?

אריה פכטר:

גם אני רואה את השילוט הדהוי. כבר לפני חודש לקחנו הצעות מחיר, אני במיוחד

ראיתי בפארקים.

יובל בן בסט:

גם בשקמה. גם במגרש כדורגל.

אריה פכטר:

בס"ד

26

בהרבה פארקים. לפני חודש לקחנו הצעות מחיר. גם מי שנכנס לפארק השבעה ורואה

את השילוט שם, הוא לגמרי דהוי, אנחנו ראינו את זה ולפני חודש כבר ביקשנו

שיחדשו את זה.

יובל בן בסט:

וצריך לעשות גם ניקוי של גרפיטי.

אריאל וייסוול:

היה מקרה אחד שפרסמו, איפה עוד יש גרפיטי?

יובל בן בסט:

אני אשלח לך, יש כמה.

אריאל וייסוול:

היה פרסום אחד של אוהדי מכבי תל אביב, לדעתי.

שאילתא – ליאת אייזנר

4. לאור זאת שהתחלואה ירדה האם אפשר להעביר את מתחם הבדיקות ברבין

למקום שבו יש פחות חיכוך בין ילדים והורים שמגיעים לחוגים ובכלל?

ליאת אייזנר:

הנושא כבר בוטל.

יובל בן בסט:

אבל להבא, צריך לעשות איזשהו תיחום.

אריה פכטר:

אני חושב שהמקום שנבחר לבדיקות הקורונה הוא מקום מצוין, יש שם חניה בשעות

הערב, הוא לא בתוך היישוב.

יובל בן בסט:

צריך לעשות הבדלה בין אלו שמגיעים לבדיקות לבין אלה שמגיעים לחוגים.

יורם אורבך:

מה פתאום?

יובל בן בסט:

כן, זה היה 24 שעות

יורם אורבך:

מה פתאום. הילדים לא נכנסים משם בכלל, רק דרך בית ספר. יש להם כניסה לחוד

גם לחוגים.

אריה פכטר:

ברגע שיש כדורסל, אז אין בדיקות?

יורם אורבך:

בס"ד

27

בתקופה האחרונה הרחקנו את זה. סגרנו את הבדיקות בשלוש והקבוצה הי יתה

מגיעה להתאמן בשלוש וחצי, ארבע.

אריה פכטר:

בסדר גמור.

יורם אורבך:

אין מעורבות בין הילדים. גם אם הם צריכים להיכנס, הם נכנסים דרך דלת אחרת.

אריאל וייסוול:

נכון.

יורם אורבך:

סגרנו את זה גם עם שמוליק, גם עם אלכס המורה של בית הספר, אין מגע בכלל.

בכלל. לחלוטין.

אריה פכטר:

חברים, יש משהו נוסף?

לירז גונן-אלאלוף:

דיברנו בהתחלה על יום האישה, אבל יש לנו אירוע ב-24 במתנ"ס עם חנה לסלאו, אז

תבואו. גם גברים יכולים לבוא. אני חייבת להגיד תודה, זה בשיתוף כל ארגוני הנשים

כמו ויצ"ו ומעגל נשים והמתנ"ס.

אריה פכטר:

תודה לך, ליר ז, על כל העבודה שאת עושה בהתנדבות ובעבודת קודש גם בנושא

הנשים.

יורם אורבך

מנכ"ל המועצה

אריה פכטר

ראש המועצה