פרוטוקול מליאת מועצה מס' 5

בס"ד

1

פרוטוקול 2022-5

מישיבת מועצה אשר התקיימה

ביום ראשון ל' בניסן תשפ"ב 1 במאי 2022

משתתפים: אריה פכטר, אריאל וייסוול, יעקב פרידמן, עו"ד לירז גונן-אלאלוף,

גרגורי דובקין, דוד זבלונוב, אליהו פלוריזדה, יובל בן בסט, ליאת,

אייזנר, , מזל שאול.

חסרים: אוריאל תנעמי.

מוזמנים: יורם אורבך – מנכ"ל, משה אלזרט – גזבר, אדר' אסנת אלרון –

מהנדסת, משה ישי מנהל מחלקת הגבייה והפיקוח, לאה רזון –

מנהלת לשכת ראש המועצה.

הישיבה התחילה בשעה 18:30

הישיבההסתיימה בשעה 19:30

על סדר היום:

שאילתות

1. אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 4-22.

2. אישור דוחות כספיים של החברה הכלכלית "אזור 2000" לשנת 2021 ע"פ

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון.

3. דיון ואישור בעניין "קביעת אזורים להיטלי השבחה בפרויקטים של פינוי

בינוי".

4. אישור פתיחת תב"ר מס 630 על סך 600,000 ₪לטובת שילוט רחובות כולל

עמודים.

5. אישור חוק עזר לאזור "העמדת רכב וחנייתו, תיקון" התשפ"ב-2022 .

6. שונות

ישיבת מועצה מן המניין 2022-50

אריה פכטר

אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה 05-22 .אנחנובפתחו של יום הזיכרון ו יום

העצמאות. ביום שלישי בערב, ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, ייערך טקס ליד מצבת

בס"ד

2

הנופלים ולאחר מכן ייערך טקס זיכרון ברחבת מגרש הקט רגל. ביום רביע בערב נחגוג

את יום העצמאות ברחבה שבין המועצה למתנ"ס. לפני כמה ימים היה ערב יום

השואה, היה אירוע מרכזי במתנ"ס, מכובד מאוד, בהשתתפות הרבה מאוד בני נוער.

הצופים ארגנו את הטקס שהיה טקס יפה מאוד ומכובד לכל הדעות.

לגבי יום העצמאות, היום התחלנו עם החגיגות לגני הילדים. השנה שינינו קצת את

הפורמט, מכיוון שהייתה צפיפות גדולה במגרש הקט רגל בו היינו עושים זאת במשך

שנים, אז החלטנו לשנות את זה ולקיים את החגיגה באחת הגינות ברחוב ירושלים.

50% מהגנים היו שם ומיכל הקטנה הופיעה לפני הילדים. מחר בבוקר יהיה אותו

דבר, מיכל הקטנה תופיע לשאר גני הילדים. סך הכל היה יפה מאוד ומכובד מאוד

וקיבלנו תגובות מאוד מאוד טובות ומכובדות.

יעקב פרידמן הצטרף לישיבה

סעיף 3 – דיון ואישור בעניין "קביעת אזורים להיטלי השבחה בפרויקטים של

פינוי בינוי".

אריה פכטר:

יש לנו היום 5 נושאים על סדר היום. מכיוון שהמהנדסת נמצאת פה משבע בבוקר

היא ביקשה להקדים את הסעיף הזה. אסנת תיתן הסבר על היטלי ההשבחה. אנחנו

צריכים להעביר החלטה במועצה עד ה-1.5, דהיינו עד היום בשתיים-עשרה בלילה

לגבי היטלי השבחה, כמה אנחנו גובים בפרויקטים פינוי ובינוי. יש כמה אופציות,

אופציה אחת לא לקחת כלל היטלי השבחה, אופציה שניה לקחת 25% היטלי השבחה

אופציה שלישית לקחת 50% היטלי השבחה. אפשר לפצל, חלק לקחת 25%, חלק

50% וחלק לא לקחת שום דבר. אני רוצה להסביר לכם, שברגע שאנחנו גובים היטלי

השבחה, הכסף חוזר לתושב. אנחנו לוקחים את זה מהיזם והכסף חוזר לתושב. סך

הכל היטלי ההשבחה זה לצרכי פיתוח ולא לצרכים האישיים של אף אחד מאיתנו

ואני חושב שההיטלים שייקחו בפרויקטים,(יכול מאוד להיות שאני כבר לא אהיה

פה), אבל אין ספק שזה יעזור ליישוב בשנים הבאות, הגבייה שניקח מההיטלים.

אנחנו בדקנו בפרויקטים בבן גוריון וביצחק שדה, יש לנו שמאות של הרשות

להתחדשות עירונית וגם ב-25% וגם ב-50% יש להם רווח מספיק ויותר ולכן אין סיבה

שלא לקחת היטלי השבחה. מה עוד שבחולון ובבת-ים כן לוקחים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

כל הערים כמעט לוקחים עכשיו, 50%. חיפה לא רצו ועכשיו כן ייקחו.

אריה פכטר:

בס"ד

3

אני רוצה להגיד לכם, היום לקנות קרקע, יחידת מגורים באזור, זה מעל מיליון₪

והיטל השבחה שיוצא ליזם לשלם, זה בעקבות בדיקה שאסנת ואני עשינו היום, זה

בסביבות 250,000 ₪לקרקע, אם אנחנו לוקחים 50% היטלי השבחה, אז אין ספק זה

לא יפגע בפרויקטים של פינוי בינוי בעתיד. אם היזם יראה בדוח אפס שהוא לא

מרוויח מספיק, מקסימום אפשר יהיה לפצות אותו ולתת לו עוד כמה יחידות דיור.

אדר' אסנת אלרון:

אריה עשה לי את כל העבודה, אני אציג לכם את המצגת ויהיה זמן לשאלות, אבל

אריה עבר על כל הדברים ולכן אני אעבור בזריזות. חוק ההסדרים נובמבר 2021 שכל

רשות רשאית לקבוע בתחומה את שיעור היטל ההשבחה, בין פטור מלא, שזה אפס

אחוז לבין היטל השבחה מלא, שזה 50%, זה מה שנקבע היום על כל פרויקט

פטור יחשב גם פטור חלקי של 25%, זאת אומרת יש שלוש מדרגות: אפס, 25% או

50%. כל רשות נדרשת לחלק את הרשות לאזורים. זה קצת מצחיק במקרה של אזור

כי אנחנו כמו שכונה מאוד מאוד קטנה בנתניה אבל יצאה הבהרה מהרשות שאנחנו

מחויבים לחלק את הרשות לאזורים ולכן חילקנו בכל מקרה לשני אזורים ואני תכף

אפרט. תוקף ההחלטה שאתם מקבלים היום תקפה לחמש שנים, זאת אומרת כל

תוכנית שתאושר במסגרת חמש השנים הללו, היטל ההשבחה יתקבע לזמן האישור

וזה מה שהרשות תוכל לגבות ולכן יש להחלטה הזו משמעות מאוד מאוד גדולה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

ומה שיהיה מעבר, אנחנו נצטרך להעביר החלטה אחרת.

אריה פכטר:

בעוד חמש שנים.

אדר' אסנת אלרון:

רק בעוד חמש שנים תוכלי לקבל החלטה אחרת. זאת אומרת שרק ב-2027 המועצה

תוכל לשנות את הדעה שלה בנושא, אחרי שכמובן יראו את קצב ההתפתחות של

היישוב וכו'. השיקולים שאנחנו מביאים לשולחן כשאנחנו קובעים היטל השבחה,

היטל ההשבחה הוא החמצן הכלכלי של יישוב, כשיישוב מתפתח נדרשות גם חידוש

והגדלת תשתיות, שיפור תשתיות, מבני ציבור, כל הדברים הללו נגבים מהיטלי פיתוח

שהם סכום מאוד זעום ביחס להשקעה בתשתיות והיטלי ההשבחה.

היה חשוב לי להבהיר, שמוסדות ציבור, הרבה פעמים יש איזשהו מימון ממשלתי,

המימון הממשלתי היום עומד על סדר גודל של בין 50% ל-60% מהעלות האמיתית

וזה רק ילך ויהיה יותר גרוע כי אנחנו יודעים היום שמבני ציבור, משרד החינוך מממן

משהו כמו 5,000 שקל למטר, כשאנחנו כבר בונים ב -7,000 שקל למטר וכמעט אי

אפשר לרדת מזה, גם לעלות. גם אם אנחנו רוצים חינוך שהוא יותר חללים שהם לא

סטנדרטיים, מה שהיום מקדמים יותר ויותר, גם העלויות האלה מגדילות את

בס"ד

4

ההוצאה הציבורית, כך שהיטלי הפיתוח והיטלי ההשבחה, הם החמצן של יישוב

להתפתח גם בשיפור התשתיות והשירות הציבורי לתושב.

אנחנו מקווים שבחמש השנים הקרובות אזור הולכת לאשר כמעט את כל התוכניות

להתחדשות עירונית שהיא תוכל לאשר בשנים הקרובות: בן גוריון, יצחק שדה,

שפינוזה ובן צבי. יש עוד תוכניות שלא יחשבו פינוי בינוי.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

הקטנים? משה שרת וכאלה?

אדר' אסנת אלרון:

והקטנים שאנחנו בתהליכים. לגבי הקטנים, אני חייבת לציין, הם לא בהכרח נכנסים

להחלטה הזאת כי רובם זה פינוי בינוי ולא התחדשות עירונית. התחדשות עירונית זה

מתחם, פינוי בינוי זה סאגה אחרת, זה חלופת שקד, שלימים אנחנו נפרט עליה ושם

יש איזושהי הליך שונה אבל כן, בגדול, אם תוכנית קטנה תוכרז כתוכנית להתחדשות

עירונית, אז היא תחול.

אז מה שבעצם אנחנו אומרים, שמה שתאשרו היום הוא יהיה החמצן הכלכלי של

אזור לעשרים השנה הבאות כי היטלי השבחה לרוב לא נגבים במעמד התב"ע, הם

נגבים במעמד ההיתרים. זאת אומרת שגם אם התוכנית תאושר, בפועל הרשות תראה

את הכסף הזה רק כשהיא תוציא את ההיתרים, זה יכול להיות בין שנה לעשר שנים

אחר כך. אז לקבל החלטה היום על פטור למצב של עוד עשר שנים, זה החלטה

דרמטית וגם כל הרשויות שקיבלו החלטה וכמעט כולן כבר קיבלו החלטה, אפשר

להגיד שחוץ מקרית אונו, שהיא החליטה על פטור מלא בכל הרשות, שזו החלטה די

דרמטית, אבל קריית אונו מאוד בקיאה בהתחדשות עירונית וגם יכול להיות שסל

הפרויקטים שלה,

אריה פכטר:

הם ב-12 הרשויות שהוכרו ואז הם מקבלים כסף מהמדינה

אדר' אסנת אלרון:

נכון, גם הם מקבלים כסף מהמדינה וגם רוב התוכניות להתחדשות עירונית בקרית

אונו כבר אושרו. אנחנו רק בתחילת הדרך, הם כבר בסוף הדרך, אז לכאורה יותר קל

להם לתת פטור למה שעדיין לא אושר. אנחנו ממליצים שהרשות כן תכריז על פטור

חלקי במתחם יצחק שדה של 25%, כי זה מתחם שאמור לקבל קרקע משלימה ושם

בעצם המדינה מכריחה אותנו לתת איזשהו פטור בהיטלי השבחה כי אחרת היא לא

תיתן את היד בהשלמה הכלכלית הנדרשת ובכל שאר הרשות, לקבע את היטל

ההשבחה להיטל מלא, שזה 50%. זאת ההמלצה של הצוות המקצועי ביחד עם אריה

ואריאל והשמאית, שגם נעשתה בדיקה באמצעותה.

בס"ד

5

אני מזכירה שכל הבניה הציבורית הנדרשת, אם אנחנו לוקחים את יצחק שדה כדי

לבחון את זה כלכלית ויצחק שדה נדרש 4 כיתות מעונות יום 6 כיתות גנים, בית ספר

של 13 כיתות יסודי ועוד בית ספר חטיבה של 13 כיתות, עם כל ההנחות האלה בהיטל

של 25% וערך קרקע של 23,000 שקל למטר, שכבר היום אנחנו יודעים שמוכרים

ביותר, נמצא שהרווח היזמי הוא 18%, שזה לחלוטין תואםאת תקן 21 ואם אנחנו

מסתכלים חמש, עשר שנים קדימה, ההנחה היא שערך הקרקע רק יעלה. התחלתי

לומר שכל הרשויות בערך קרקע של מעל 24,000 שקל קיבעו את היטל ההשבחה על

50%, זאת אומרת היטל מלא ולכן, אנחנו צופים שכשיבואו לממש כבר נהיה בכל

התחום של אזור בערכי קרקע כאלה ואין סיבה שהיום נקבע 25%, כשבפועל אנחנו

יודעים שזה לא מספיק בשביל לתת את הצורך הציבורי שאנחנו נדרשים לספק, שיש

לנו את ההתחדשות. תראו איזה שטח מסיבי זה ביחס לשטח אזור, בן גוריון ובן צבי,

שתי תוכניות מאוד גדולות שתהיינה פה, כרגע מתחם בן גוריון התחיל להיות מוקדם,

בן צבי אנחנו עובדים עליו מול הרשות להתחדשות, שגם יוכר במסגרת התכנון של

הרשות ואנחנו מדברים פה על סדרי גודל, במיוחד באזור הזה של תשתיות, כל

הכבישים יצטרכו להיסלל מחדש, כל הביוב, כל התאורה, הכל יצטרך להתאים את

עצמו לתכנון החדש, שלא לדבר על השטח הציבורי המשמעותי, חטיבת ביניים של 24

כיתות שצריכה להיות בשטח הזה, לכל זה הרשות חייבת את הגב הכלכלי כדי

להבטיח את החובות שלה כלפי הציבור כשעושים כאלה תהליכים של התחדשות.

והמתחם האחרון, כמובן שלא מדברים על טיפת חלב, שירותי רווחה, כל זה הרשות

תצטרך להכניס למתחמים האלה על פי פרוגרמה שאנחנו מגבשים. במתחם בן גוריון,

נכון לערכי קרקע נוכחיים של 23,000 שקל למטר, שנלקח פה בחשבון, עשינו את

הבדיקה של 0% השבחה 25% ו-50%, אז נכון לערכי קרקע האלה ונכון להיום, נמצא

שב-25% אנחנו על 17% וב-50% אנחנו על 15%. זאת אומרת, כשיבואו לכדי מימוש,

ההנחה היא שלחלוטין יגיעו ל-18% ושם אנחנו רוצים להיות. כמו שאריה אמר, יכול

להיות שברגע שנגיע לשלבים יותר מתקדמים של התוכנית, אם תהיה שאלה על

רווחיות, אנחנו לא רוצים שיזם לא ירוויח, אנחנו רוצים שיזם ירוויח כדי שהפרויקט

באמת ייצא לפעול ויסתיים לטובת כלל התושבים ולטובת הרשות, לכן יכול להיות

שנצטרך טיפה להגדיל את היחידות דיור, זה לא בקנה מידה משמעותי, כדי לשמור

על רווח שיבטיח את סיום הפרויקט.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

בסדר, אבל הוא מראה שמאות, נכון?

אדר' אסנת אלרון:

כן. מתחם שפינוזה זה המתחם היחיד שמקודם במסגרת של יזם פרטי לחלוטין, שם

אנחנו עוד לא ראינו בדיקה כלכלית אבל אנחנו מעריכים שהוא לחלוטין יעמוד, הוא

בס"ד

6

גם קיבל בתוכנית המתאר טיפה יותר ביחס משום מה, אבל יש לנו הסבר לזה, רק

טיפה יותר ביחס ולכן אנחנו מניחים שהוא יעמוד ברווח גם ב-50% ושוב, אם נראה

שנדרש עוד 5 ,10 יחידות דיור כדי להבטיח שהרשות תקבל את היכולת להבטיח את

הצרכי ציבור, אנחנו חושבים שעדיף להגדיל את מספר הדירות מאשר לצאת לדרך

בלי להבטיח את היכולת הכלכלית של הרשות לעמוד בחובות שלה כלפי הציבור. אלה

התוכניות שהיום נמצאות על שולחננו והן תהיינה הפיתוח לע שר שנים הקרובות

באזור.

חוץ מזה, יש את הסגולים, שרק רצינו להבהיר שלא מדובר על התחדשות עירונית,

למרות שיש בהן התחדשות. מתחם אופיס, זה לא תוכנית שהיא מוגדרת התחדשות

עירונית, למרות התחדשות לחלוטין. מתחם התעסוקה, שהוא גם כן הולך

להתחדשות, זה לא התחדשות עירונית במובן הסטטוטורי שלה . הקוביה הסגולה

ממערב לאזור תעסוקה זה השכונה שרמ"י מקדמת, שזה בעצם שכונה חדשה, זה גם

לא התחדשות עירונית והמתחם הירוק זה מתחם ברזילי, שהוא גם סוג של התחדשות

עירונית אבל הוא יקודם במסגרת תוכנית מפורטת והוא לא נכלל בהתחדשות עירונית

במובן הקלאסי. 9 זה מתחם של משה שרת, ששם אנחנו מקדמים תוכניות נקודתיות

לפינוי בינוי. מאוד יכול להיות שחלקן תהיינה במסגרת תוכנית ויוכרזו אולי אפילו

ברשות להתחדשות עירונית וזה ב-50% .

יובל בן בסט

החלק מיצחק שדה שאמורים לבנות במערב, אחרי אזור התעשייה, איפה זה אמור

להיות?

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

היא אמרה, המלבן הסגול בצד. אחרי 2 .

ליאת אייזנר

אפשר הבהרה להבין מה זה פררולינג?

אדר' אסנת אלרון:

פררולינג זה חוות דעת ראשונית.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אישור מוקדם.

אדר' אסנת אלרון:

זה הצגה ראשונית של התכנון ו-go / no go כזה

אריאל וייסוול:

זה הצגה, אנחנו מציגים להם לפני. זה אישור עקרוני.

יובל בן בסט:

אז חלוקת המחירים, אני רואה פה א', ב'.

בס"ד

7

אדר' אסנת אלרון:

כן, א' מתייחס למתחם יצחק שדה, שבו בעצם, בגלל הקרקע המשלימה או השלמה

כלכלית, מה שרמ"י יקדמו לימים, אנחנו מחויבים לתת פטור חלקי ושם אנחנו

ממליצים לקבוע 25% היטל השבחה ומתחם ב' זה שאר הרשות, ש-50%, זה בעצם

היטל מלא.

מזל שאול:

האם יש לזה השלכות על התושבים, על הדירות? בהשוואה, כי אני לא מכירה. בגלל

שיש להם 50%, הם יכולים להעלות את מחירי הדירות, מן הסתם

אדר' אסנת אלרון:

לא, אני לא חושבת. הרווח היזמי הוא סביב 18% ,19% ,20%, כך או כך. זה הכל

שאלה כמה מזה הוא יפריש לרשות. הרווח הוא תמיד יהיה אותו רווח.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

18%-20% זה יפה

מזל שאול:

האם כתוצאה מזה שיזם מקבל היטל השבחה של 50%, האם יש לו מגבלה על פי איזה

שוק, על איזשהם מדדים לעלויות אדירות?

אדר' אסנת אלרון:

אין לזה תשובה חד משמעית.

מזל שאול:

כי בסוף היטל ההשבחה זה עלול לפגוע בתושבים שלא יכולים לקנות את הדירות.

אדר' אסנת אלרון:

אין לזה תשובה חד משמעית, בסוף יזם רואה את השוק והוא קובע את המחיר לפי

השוק, לא באמת ביחס למה שהוא קנה את הקרקע ועלה לו לבנות. הרי אנחנו רואים

את זה בצרפתי, צרפתי שילם מחיר מאוד מאוד נמוך ביחס למה שהוא מבקש היום

על הדירות, הוא רואה את השוק, רואה שחולון זה כבר 24,000 שקל, רואה שאור

יהודה 24,000 שקל, הוא לא יתנדב לתמחר את הדירה שלו פחות כי הקרקע עלתה לו

נמוך, אנחנו פשוט רואים שזה לא עובד ככה. מסתכלים על הסביבה וככה הם קובעים

את ערך הנכס.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

היזם, לפני שהוא מוציא, הרי הוא מקבל ליווי בנקאי, הבנק מכריח אותו לעשות דוח

אפס ואז יש לו מחיר מינימאלי שבו הוא מוכר את הדירה. מקסימאלי אין לו, השמיים

הם הגבול. מי שמוכן לשלם לו, הוא ימכור לו.

מזל שאול:

אני מדברת על ההשלכה של ההחלטות שלנו.

בס"ד

8

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אני לא חושבת שאם אנחנו ניתן הנחה אנחנו כאילו נקבל את זה. התושבים שלנו לא

יקבלו את זה.

אדר' אסנת אלרון:

הסיכוי שהוא יגבה פחות בגלל שהוא שילם פחות, הוא אפסי.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

נכון, הוא לוקח את זה לכיס שלו נטו. מה גם, שצרפתי לדוגמא, שאמרו לו מה זה

המחירים, הוא אמר אני לא מצפה שתושבי אזור יקנו בכלל.

ליאת אייזנר:

מה קורה במקרה כמו בשפינוזה, שיש שם יזם פרטי והוא נכנס, הדיירים חתמו על

הסכם מלפני שנתיים, שלוש,

אריאל ויסוול:

אין קשר, זה לא קשור לדיירים.

ליאת אייזנר:

והוא נכנס כשהוא יודע שאין כרגע היטלי השבחה, בזמנו, זה לא יכול לזעזע את כל

העסקה?

אדר' אסנת אלרון:

אז התייחסנו לזה ואמרנו שברגע שיזם יביא דוח כלכלי ואנחנו תמיד בודקים את

הדוח הכלכלי כי זה בסוף משחק במספרים ואנחנו נראה שבאמת יש חוסר בשביל

שהוא יעמוד ברווח הנמוך, אז לנו יש את היכולת להוסיף קצת יחידות דיור כדי

לשמור אותו ברווח שמבטיח את כלכליות הפרויקט. בזה יש לנו גמישות ואנחנו לא

מקובעים חמש שנים קדימה. זה את לא תוכלי לשנות חמש שנים. ולכן, אנחנו מודעים

לזה שיכול להיות שיהיו פרויקטים שנצטרך טיפה לשנות את הקונספציה ולהוסיף

דירות כדי לוודא את הכלכליות שלהם ולוודא את סיומם. זה אנחנו יודעים ולוקחים

את זה בחשבון.

גרגורי דובקין:

היטלי השבחה לפי השם מיועדים רק להשבחת הסביבה וקרקע, לא יכולים לעשות

מזה שימוש אחר, להעלות משכורות, שום דבר.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

מה פתאום, זה חשבון נפרד.

יובל בן בסט:

בס"ד

9

גם בבן גוריון וגם ביצחק שדה זה הרי התחדשות עירונית של המדינה שמשלמים

נכון? המדינה נתנה לנו את הכסף לתכנון. למה ביצחק שדה זה 25% ובבן גוריון זה

50% ?

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

היא אמרה הכל זה 50% חוץ מיצחק שדה

אריה פכטר:

כי ביצחק שדה הוא מקבל קרקע משלימה, הוא לא מקבל את זה בחינם, הוא צריך

לשלם כסף על הקרקע המשלימה. אם אנחנו נגיד שאנחנו נותנים ביצחק שדה 50% ,

המינהל לא יקבל את זהיגיד מה פתאום, אנחנו נותנים לו קרקע משלימה.

אדר' אסנת אלרון:

המדינה מכניסה יד לכיס ואומרת הנה, בשביל שהפרויקט יהיה כלכלית, אני נותנת

לך כסף, קרקע, לא משנה. הם מתנים זה בזה שהרשות יתן פטור חלקי כי הם אומרים

אנחנו נותנים את חלקנו, אתם תיתנו את חלקכם.

יובל בן בסט:

הבנתי, זה שונה כי הם מקבלים את הקרקע, אוקי.

אריה פכטר:

הם לא מקבלים בחינם, הם קונים.

יובל בן בסט:

כי פשוט גם בבן גוריון הם כאילו נותנים לנו כסף על התכנון ולכן שאלתי מה ההבדל.

אריה פכטר:

בגלל זה אני אומר, הם לא מקבלים בחינם.

אדר' אסנת אלרון:

המדינה כאילו נותנת משאב ציבורי לטובת כלכליות הפרויקט.

אריה פכטר:

אני רוצה להבהיר עוד פעם, היטלי ההשבחה זה לטובת כלל התושבים ביישוב. זה לא

רק לגבי התושבים במתחם הספציפי הזה. ואני אומר עוד פעם, להערכתי, לא יהיה

יזם אחד שלא יהיה מוכן לשלם היטלי השבחה. ההיפך, אנחנו נפגשים כל שני וחמישי

עם יזמים, שהם אומרים לנו תיקחו היטלי השבחה כי אולי נקבל עוד יחידות דיור.

יש להם אינטרס. כמו שאמרתי לכם, היום בשוק החופשי, אם מחר המנהל היה מוציא

קרקע למכירה על יחידת דיור אחת, בוא נגיד קרקע של 100 יחידות, היזם היה משלם

150 מלש"ח רק על הקרקע. היום על 100 יחידות בהיטלי השבחה הוא ישלם 25

מלש"ח. כל יזם כלכלי לו לשלם את היטלי ההשבחה. ולמה שנוותר לדורות הבאים

שלא יהיה לנו כסף לבנות בתי ספר, מוסדות חינוך, אולי היכל תרבות, כבישים,

מדרכות, תאורות? כל הכסף הזה זה מהיטלי השבחה ואני אומר לכם עוד פעם, זה

בס"ד

10

לא יתקע שום פרויקט באזור במסגרת פינוי ובינוי. ההיפך, זה יקדם ויקדם מהר יותר

יש לעוד מישהו שאלות? אסנת, תודה רבה לך.

מי בעד המלצת המהנדסת לגבי יצחק שדה 25% ולגבי יתר הישוב 50% ?

בעד פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד קביעת אזורים להיטלי השבחה בפרויקטים של פינוי בינוי, יצחק

שדה 25% ושאר הישוב 50% .

אסנת אלרון ויובל בן בסטעזבו את הישיבה.

אליהו פלוריזדה:

אריה, אני רוצה להגיד משהו, אפשר?

אריה פכטר:

אפשר.

אליהו פלוריזדה:

קודם כל אני רוצה להגיד השבח לאל שהקדוש ברוך הוא עזר לנו לעבור את הפסח

הזה בשקט כי מי שהיה יודע את כמות ההתראות שהיו לפני החג, לא היה יוצא

מהבית בכל הפסח אבל ישתבח שמו, איך אומרים, באגדה של פסח אמרנו "בכל דור

ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". באמת הציל אותנו,

עברנו את החג בשלום, ברוך השם, תודה לאל. זה קודם כל. דבר שני, הייתי בחוה"מ,

כמעט לא יצאתי מאזור וטיילתי בכל אזור ויש לציין שבאמת הניקיון מלפני פסח,

מערב פסח וכל חוה"מ, בכל הגנים, בכל המקומות, עבדו ללא הרף. ואני מסתכל על

זה, אני מסתכל על הניקיון בכל המקומות ויש לציין שהניקיון היה עשר, אין מה

להגיד והייתי רוצה באמת בהזדמנות הזו לשבח אדם, כל המועצה, כל עובד עושה את

מלאכתו נאמנה, הכל טוב ויפה, אבל יש אדם אחד שבאמת עושה למען היישוב,

שבאמת הייתי ממליץ עליו לאיש השנה, זה שפסה, הוא עושה עבודה מכל הלב מעבר

לכל אחד. כל אחד רואה אותו ביישוב וכל אחד נהנה גם מזה ולפי דעתי הוא יכול

להיות איש השנה ואני ממליץ על זה.

אריה פכטר:

אלי, אני רוצה להגיד לך שאני מסכים עם כל מילה מה שאמרת. אין ספק שהיישוב

עבר שדרוג משמעותי בנושא הניקיון והרבה הרבה בזכותו של שפסה.

אריאל ויסוול:

כל מה שאמרתם נכון אבל אתם יודעים ממה מתחיל נגמר נושא הלכלוך והניקיון.

בס"ד

11

אליהו פלוריזדה

נכון, אנשים באים ושמים ליד הפח.

אריאל ויסוול:

אני אתן לך דוגמא, נעבור הערב במרכז המסחרי איפה שהיה ארומה ואלברט, תראה

מה קורה שם בשעה תשע ועשר בלילה, כולם זורקים את הזבל. תבוא בשש בבוקר,

הכל מבריק. למה שלא יישאר ככה? כל בוקר מבריקים שם, למה שלא יהיה עכשיו

ככה? צריך לשמור.

מזל שאול:

צריך לעשות אכיפה.

אריאל ויסוול:

יש אכיפה, מקבלים דוחות ואנחנו גם לא תופסים את כולם, מה לעשות? הנה, משה

כאן, הולכים הפקחים, אנשים מוציאים גזם לא ביום שמותר, לא תמיד מצליחים

לתפוס אותם.

אריה פכטר:

אני מסכים עם כל מילה של אלי ואנחנו לא סתם נתנו לו עובד מצטיין, למרות שהוא

עובד יחסית חדש ואנחנו רואים את העבודה שהוא עושה ויפה שאתה רואה את זה

ואתה אומר את זה, יישר כוח.

סעיף 1 – אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 22-4

אריה פכטר:

מי בעד אישור הפרוטוקול, ירים את היד.

מזל שאול:

אני לא הייתי ולכן אני נמנעת.

בעד: אריה פכטר, אריאל ויסוול, עו"ד לירז גונן -אלאלוף, ליאת, אייזנר, יעקב

פרידמן, אליהו פלוריזדה, גרגורי דובקין, דוד זבלונוב.

נמנעת: מזל שאול.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול ישיבה מס' 4-22 .

בס"ד

12

סעיף 2 - אישור דוחות כספיים של החברה הכלכלית "אזור 200" לשנת 2021 ע"פ

פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון

אריה פכטר:

אישור דוחות כספיים של החברה הכלכלית "אזור 200" לשנת 2021. כן, אדוני הגזבר

מנכ"ל החברה הכלכלית.

משה אלזרט:

היה דיון, הדוחות אושרו על ידי הדירקטוריון וצריך לאשר.

אריה פכטר:

יש למישהו שאלות לגבי החברה הכלכלית או משהו כזה? אני אמרתי את זה בישיבה

של החברה הכלכלית, אנחנו לא סוגרים את החברה הכלכלית, אני מאמין שבשנים

הקרובות, ברגע שיתחילו הרבכה פרויקטים של פינוי בינוי, מישהו יצטרך לנהל את

זה וכנראה שאנחנו ניקח מנכ"ל בשכר שינהל את זה בשיתוף פעם מהנדסת המועצה.

ככה שזה יהיה באוויר זה לא יצליח ולא יעבור. זה יהיה עיקר העיסוק של החברה

הכלכלית בשנים הקרובות.

מי בעד אישור הדוחות? פה אחד, תודה רבה.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את הדוחות הכספיים של החברה הכלכלית "אזור 2000" לשנת

2021 ע"פ פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון

סעיף 4 – אישור פתיחת תב"ר מס 630 על סך 600,000 ₪לטובת שילוט רחובות

כולל עמודים

אריה פכטר:

אישור פתיחת תב"ר מס' 630 על סך 600,000 ₪לטובת שילוט רחובות . אנחנו

מתכוננים להחליף את כל עמודי השילוט באזור עם שילוט חדש. בבדיקה שעשינו,

העלויות בסביבות חצי מיליון ₪ אבל תמיד אנחנו מעדיפים לקחת קצת יותר כדי שלא

נחרוג מההיטלים. מי בעד אישור התב"ר?

מזל שאול:

זה יהיה לכל הרחובות?

אריה פכטר:

לכל הרחובות, אנחנו עבדנו עם מעצב שהציע לנו אחרי בדיקה.

בס"ד

13

בעד פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה פתיחת תב"ר מס' 630 על סך 600,000 ₪לטובת שילוט רחובות כולל

עמודים.

סעיף 5 – אישור חוק עזר לאזור "העמדת רכב וחנייתו, תיקון התשפ"ב-2022."

אריה פכטר:

אישור חוק עזר לאזור "העמדת רכב וחנייתו, תיקון התשפ"ב-2022 ."אנחנו הולכים

לשנות את חוק העזר, הדבר העיקרי שאנחנו הולכים להכניס בו זה נושא הנגררים,

העגלות. נכון להיום אין לנו מה לעשות לגבי הנגררים, אי אפשר להזיז אותם ובחוק

העזר, אם נצליח להעביר, אז הנגרר יהיה צמוד לרכב, הוא לא יכול להשאיר את הנגרר

לבד חודשים והוא לא ייסע, ברגע שהוא יוצא עם הרכב הוא יהיה חייב לגרור את זה

איתו.

במסגרת החוק אנחנו גם נעדכן את התעריפים כי התעריפים של היום, שיום שלם זה

12 שקל ו -3.60 לשעה, זה מעט. אנחנו מנסים לשנות את חוק העזר כי סך הכל

התושבים באזור פטורים מתשלום, זה רק אנשים שמגיעים מחוץ ליישוב, מחנים את

הרכבים ונוסעים לתל אביב. אז אני חושב שלשלם 12 ₪ליום זה מעט מדי. מה עוד

שכל כסף שנכנס לאגרות האלה זה חוזר חזרה לתושבים.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אני לא מצליחה להבין למה זה תקוע כל כך הרבה שנים. עיריית תל אביב רק חולמים

בלילה על חוק עזר, יום למחרת זה עובר.

מזל שאול:

אני לא מצליחה להבין למה זה תקוע.

משה ישי:

בפעם הקודמת הייתה חקיקת חוק עזר חדש לחלוטין והיו כל מיני שאלות לגבי הרבה

נושאים אחרים, לאו דווקא התעריפים. עם התעריפים לא היתה בעיה. בגלל שראינו

שהחוק הזה נתקע וכל כך הרבה בעיות, אז שינינו מסלול ואמרנו שעכשיו נעשה תיקון

חוק קיים, לא מבנים שום דבר חדש, רק להתאים אותו אלינו.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

וזה אמור להיות יותר מהיר?

אריאל וייסוול:

כן, בגלל זה עשינו שינוי.

אריה פכטר:

בס"ד

14

אנחנו רוצים שיאשרו לנו את חוק העזר, רוצים שהיישוב בכל זאת יהיה חי ושיגיעו

לפה אנשים, לא רוצים לתקוע כל דבר.

מזל שאול:

בערים אחרות זה 20 שקלים, לא

אריה פכטר:

יש מקומות שזה 20, יש מקומות 30, יש מקומות 40, אבל אני חושב ש-15 שקלים זה

מכובד.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

זה עדיין זול.

ליאת אייזנר:

בתל אביב זה 6.20 שקלים לשעה ואפילו כבר העלו את זה.

אריה פכטר:

מי בעד אישור חוק העזר? פה אחד.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את חוק עזר לאזור "העמדת רכב וחנייתו, תיקון התשפ"ב-2022."

הצעה לסדר ושאילתות לישיבת מועצה מאי 2022

1. "בעקבות הקורונה מחקרים מראים עליה בתחושת בדידות / עצבות / דיכאון

ועד פוסט טראומה. הצעתי לעשות תוכנית להתמודדות וטיפול בנושאים אלו,

בפרט לאוכלוסיות עם נטייה זו". (ליאת אייזנר).

אריה פכטר:

יובל הלך לאבא שלו, אנחנו שולחים רפואה שלמה ליוסי בן בסט. מצבו של יוסי לא

טוב, הוא מאושפז בתל השומר ומכאן אנחנו שולחים לו החלמה מהירה, יוסי תרם

הרבה מאוד שנים ועשה הרבה מאוד למען היישוב. בעקבות הקורונה מחקרים מראים

עליה בתחושת בדידות / עצבות / דיכאון ועד פוסט טראומה. הצעתי לעשות תוכנית

להתמודדות וטיפול בנושאים אלו, בפרט לאוכלוסיות עם נטייה זו.

האמת היא שמחלקת הרו וחה מתכוננת ועושה את זה ובחודש הבא היא מתחילה

לעשות את זה, בלי שום קשר לשאילת ה וגם כאן המקום לציין, גם את מחלקת

הרווחה, להערכתי עושים עבודת קודש ועבודה מצוינת, אז זה בטיפול.

בס"ד

15

2. "הקמת פרויקט "כנפיים של קרמבו" באזור

פרויקט קרמבו נעשה על ידי תנועת נוער פורצת דרך שמשלבת בחברה ילדים

בעלי צרכים מיוחדים עם בני גילם ויוצרת חברה שוויונית, בריאה ויפה יותר

במגוון ישובים במדינה. מנכ "לית העמותה אופירה רותם. המלצה ליצור

איתה קשר ולקדם פרויקט כזה בישוב". (יובל בן בסט).

אריה פכטר:

הקמת פרויקט כנפיים של קרמבו, מי שלא יודע מה זה כנפיים של קרמבו, זה במיוחד

לילדים עם צרכים מיוחדים. אז נכון להיום יש פעילות במתנ"ס, שאני ביקשתי

שיפעילו אותה הילדים והילדים הולכים לשם פעם או פעמיים בשבוע, יש פעילות

לילדים האלה, אנחנו משלבים אותם ביחד עם הילדים האחרים ואותו דבר, גם

בצופים וגם בבני עקיבא ביקשתי שיקבלו אותם, אז זה נעשה.

3. "בישיבת מועצה בחודש ינואר 22 הועלתה הצעה שהמועצה תרכוש מכונה

אוטומטית להחזרת בקבוקי פיקדון. תשובת המועצה הייתה כי מכונה כזאת

עולה כחצי מיליון שקל ולאור העלות הגבוהה היא לא תרכוש מכונה כזאת.

בבדיקה נמצא כי קיים תאגיד מחזור "אסופתא" שמספק לרשתות שיווק

שונות את המכונות הללו בעלות של 100 אלף שקל למכונה ואף יהיה אחראי

על תחזוקת המכונות, תפעולן ופינויין.

הצעתנו, שהמועצה תפנה לתאגיד זה ותרכוש מכונות אלו שעלותן נמוכה

יותר".

אריה פכטר:

בישיבת מועצה בחודש ינואר 22 הועלתההצעה שהמועצה תרכוש מכונה אוטומטית

להחזרת בקבוקי פיקדון. ואז אמרנו שהמכונה עולה חצי מיליון ויובל אומר שהוא

בדק וזה 100,000 ,₪אבל ה-100,000 ₪האלה זה רק במרכזי קניות כי מי שמחזיר

מקבל שובר להיכנס לסופר לקנות. פה אם אני אתן לו, מה הוא ילך לקנות? אז זה לא

אקטואלי לגבינו.

לאה רזון:

וזה גם תחזוקה.

ליאת אייזנר:

לא, אין תחזוקה.

לאה רזון:

יש תחזוקה, אני התקשרתי היום ובדקתי איתם והעלות לשנה היא 15,600 .₪

בס"ד

16

4. "הצעתנו שבכל אירוע רשמי של המועצה יוזמנו חברי/ות המועצה ויישמר

להם מקום ישיבה בשורה ראשונה".

אריה פכטר:

הצעתנו שבכל אירוע רשמי של המועצה יוזמנו חברי/ות המועצה ויישמר להם מקום

ישיבה בשורה ראשונה. אין לי בעיה, יהיה הרבה פחות נעים אם אני ארשום חברי

מועצה והכיסא יהיה ריק. מי שרוצה שנשמור לו, אין בעיה, שירים טלפון אלי,

לאריאל, ללאה, שלושה, ארבעה ימים לפני זה, י גיד אני מתכונן לבוא, תשמרו לי

מקום בשורה הראשונה, אין שום בעיה עם זה.

שאלות לישיבת מועצה

1. "האם יש הליך מסודר מהרגע שבו מגיעים מים / מי שופכין לוואדי ועד

יבושם ואם כן מהו. כזכור מהרגע שמים עובדים במשך 10 ימים יש בקיעה

של יתושים". (יובל בן בסט).

אריה פכטר:

האם יש הליך מסודר מהרגע שבו מגיעים מים / מי שופכין לוואדי ועד יבושם ואם

כן מהו. כזכור מהרגע שמים עובדים במשך 10 ימים יש בקיעה של יתושיםתראו, עם

המובל יש לנו בעיה מאוד גדולה, הייתה צריכה להיות לי פה ישיבה שבוע שעבר והיא

נדחתה מכיוון שהמובל שייך לרשות הניקוז. הוא צריך להיות באחריות רשות הניקוז

ויש לי מלחמת עולם עם רשות הניקוז כי המים שמגיעים לפה, פעם שעברה זה הגיע

מראשון, פעם קודמת מחולון, אני אמרתי שאני לא מוכן לסבול את זה. אריאל, אמרת

לתותחני שיסגור את המובל?

אריאל ויסוול:

טרם אמרתי לו .

אריה פכטר:

אז אנחנו הולכים לחסום מתחת לכביש 44 את המובל עם אדמה. אני לא מוכן שאנחנו

נהיה פח האשפה, לא של ראשון, לא של חולון ולא של אף אחד. בחורף אנחנו נפתח

את זה אבל בקיץ אני הולך לחסום את זה. אנחנו תכננו לעשות מתקן בקצה, ליד בית

ספר השבעה יש שם מקום.

ליאת אייזנר:

שם יש כל הזמן מים, זה נורא.

אריה פכטר:

בס"ד

17

אנחנו תכננו לעשות מתקן לקלוט את המים האלה בכניסה, השאלה מי יממן את זה

רשות הניקוז לא רוצה לממן את זה, עיריית חולון לא רוצה לממן את זה, מקורות לא

רוצה לממן את זה, המועצה לא מוכנה לממן את זה כי זה לא מים שלנו, זה מים

שבאים מהם. העלות להתקין מתקן כזה זה בסביבות מיליון ₪. היתה צריכה להיות

לי פגישה עם רשות הניקוז, אז אני בינתיים סוגר, אני לא מוכן שיעמדו פה מים

שבאים מחולון, מראשון, ממקורות, כל אחד מזרים והתושבים סובלים. הזרימה של

מי שקמה, שהיה להם פיצוץ ברחוב ז'בוטינסקי, זה הגיע דרך המובלים וזה יצא פה.

מים שעומדים אחרי כמה ימים הופכים להיות מדגרה. ביקשתי גם מזינגר שהמים

העודפים שהוה משקה את הפארקים מסביב, ברגע שהמים מחלחלים, שיבדוק

ושיוריד את כמות ההשקיה, שלא יגיעו מים למובל ואם יש כבר מים, אז גם נתנו

הנחיה למרסס, שיכנס פנימה וירסס את זה.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אבל איך תשים שם סוללה במובל, הוא לא שייך לנו.

אריה פכטר:

זה בתחום שטח השיפוט שלי, אני שם. אם הם לא רוצים, שיתקינו מתקן. כבר אמרתי

לאריאל לפני כמה ימים שיחסום שם.

2. "בינואר ביקשנו לערוך פגישה עם קצין/ה בכירה ממ שטרת ישראל בנוגע

לנושא הביטחון בישוב ועוד האם הדבר קודם?" (יובל בן בסט)

אריה פכטר:

בינואר ביקשנו לערוך פגישה עם קצין/ה בכירה ממשטרת ישראל. כל שרשרת הפיקוד

כאן במחוז מתחלפת. ברגע שיהיה מפקד מרחב חדש או זה שממלא מקום מקבל את

זה כמינוי קבוע, אנחנו נבקש ממנו, אם תרצו בישיבת מועצה, לאחר שניתן לו קצת

להתאקלם, אין לי בעיה שיבוא לישיבת מועצה וייתן הסברים על מה קורה ביישוב.

3. "מרכז מחשבים בשפינוזה 6 – במקום המוזיאון הישן

במקום עתיד להיפתח מרכז מחשבים – נשמח לקבל פרטים נוספים:

מתי הפתיחה? את מי עתיד לשרת המרכז? מה שעות הפתיחה שלו? האם

נילקח בחשבון מאחר והמרכז הוא בקומת הקרקע של בניין גמורים שלא

יהווה מטרד לדיירים בבניין? כגון – רעש, לכלוך וכו'. האם המועצה תדאג

לתחזוקת המקום באופן שוטף לאור ריבוי מבקרים במקום? מי ידאג

שהמבקרים במרכז לא יחנו בחניון הבניין?"

בס"ד

18

4. בנוסף, מה השיקול לפתוח מרכז כזה בעלות כספית לא קטנה שהבניין עתיד

להיהרס במסגרת פינוי בינוי בשנים הקרובות? והאם פתיחת המרכז תתקע

את התקדמות התוכנית פינוי בינוי? (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

מרכז מחשבים בשפינוזה 6 – במקום המוזיאון הישן. איפה שהיה המוזיאון אנחנו

מתכוננים להקים מרכז טכנולוגי, אנחנו בשיתוף עם המתנ"ס, ההשקעה שלנו היא

בסביבות 200,000 ₪אבל זה ייתן מענה, זה יקדם את התחום הטכנולוגי ביישוב וייתן

מענה לגיל השלישי, בתי ספר, נוער, יזמים, אני חושב שזה פרויקט מאוד חשוב,

מכובד, יפה והמתנ"ס יפעיל אותו. אנחנו נת נו לו את המקום, את השיפוץ לקחנו

עלינו.

אריאל ויסוול:

לא, גם הם.

אריה פכטר:

אני מאמין שביוני, יולי זה יסתיים וזה יהיה משהו מאוד יפה ומכובד.

ליאת אייזנר:

זה יעבוד בשעות הבוקר?

אריה פכטר:

גם בשעות הבוקר, יגיעו לשם בתי ספר, אני יודע שסיאם פארק, שהיא מ כללה

למקצועות המחשב, מתעניינת. ביקשתי מאיתמר שיהיה איתם בקשר, הם בקשר.

ליאת אייזנר:

מה שמטריד את הדיירים, מאחר והכניסה למוזיאון הוא בשביל שגם מוליך לתוך

בניין המגורים, אז שלא יהיה שם עומס ורעש.

לאה רזון:

המתנ"ס מתכוונים לשים שילוט שלא יחנו שם.

אריאל ויסוול:

אין מה להחנות, הרוב שמגיעים לשם זה ילדים ונוער.

ליאת אייזנר:

אני לא יודעת איך זה יעבוד, זה יעבוד שעה ואז הבאים בתור יגיעו לעוד חוג? אני לא

יודעת, צריך שזה יהיה מסודר כדי שבאמת לא יכנסו להם לתוך הבניין ולא ישחקו

שם ברחבה וילכלכו.

אריאל ויסוול:

שנים היה שם מוזיאון והיה בסדר.

ליאת אייזנר:

בס"ד

19

כן, אבל המוזיאון כמעט לא עבד, רק בימי שישי

לאה רזון:

זה עבר הרי למתנ"ס, המתנ"ס הוא זה שיארגן את זה. אני מניחה שזה ייעשה בצורה

מסודרת.

אריה פכטר:

ליאת, אני רוצה להגיד לך, אם אנחנו נראה שיש איזושהי בעיה, אנחנו לא פותחים

ונעלמים, אנחנו עם אצבע על הדופק, נתקדם תוך כדי תהליך. אם תהיה איזושהי

בעיה, נפתור את הבעיה הנקודתית. אני חושב שהפרויקט הוא חשוב ומבורך.

ליאת אייזנר:

הוא חשוב, אני מסכימה.

אריה פכטר:

הוא פרויקט מדהים, גם ליזמות. ולגבי פרויקט פינוי ובינוי, בטח ובטח ש-200,000 ₪

לא יתקעו פרויקט פינוי ובינוי בשנים הבאות והפרויקט יהיה לרווחת התושבים

לצערנו יש ילדים בבית שאין להם מחשב, הם יוכלו לבוא לשם לשחק, להכיר את

המחשב, לדעת להפעיל מחשב. אני חושב שזה פרויקט יפה וחשוב.

שאילתות מזל שאול

"שאילתא 1: פיקוח עירוני

לאור מטרדים חוזרים כדוגמת צואת כלבים, גזם/אשפה ברחובות, כלבים

משוטטים, חניות שלא כחוק ובהתאם לחוקי העזר המצויים של המועצה אודה

לפירוט קנסות על מיטרדים אלה שניתנו במהלך קדנציה זו בנפרד, לפי שנים,

במספר הקנסות ובשווי הכספי. פירוט תדירות הסיורים העירוניים לפי שעות היום

והשבוע, כמות המפקחים.

האם מתבצעת אכיפה/חקירה אקטיבית של "הפורעים" באמצעות מצלמות הישוב

שפוזרו ביד רחבה ברחבי הישוב?

יצוין שאין בשאילתה זו להטיל דופי בעבודת מחלקת הפיקוח אלא להציע שיש לנהוג

ביד לקבל דיווח מלא ולהבין את מדיניות המועצה ואיך מתכוונת ל פתור את

המיטרדים שכן עד כה הפעולות שנעשו אינן מספקות".

אריה פכטר:

תראו, אתם כל הזמן ממחזרים את השאילתות. יש לנו דוח הפיקוח על מה הם עשו.

מזל ביקשה לקבל דוח מהפיקוח. סך הכל, אמרתי את זה גם לליאת בישיבה הקודמת,

נדמה לי, כי היא הציעה לקחת קקנוע.

בס"ד

20

ליאת אייזנר:

זה קטנוע שאוסף קקה של כבלים.

אריה פכטר:

מזל שיש לי את אלי עד, אני הולך כל בוקר כמעט את כל אזור, להגיד לכם שאפס

תקלות, לא. אבל יש לנו הנחיה לעובדי הניקיון, ברגע שהם רואים, לאסוף ולזרוק את

זה, או לפח או לארוגה שיש בסביבה. אני לא חושב שהיישוב הוא מלוכלך. אני חושב

שהיישוב עבר שדרוג בשנה האחרונה בצורה דרסטית. לגבי הדוחות, יש לנו את כל

הדוחות, לא מפוצל כמו שאת ביקשת, כי למשה לא היה זמן להכין, הוא היה צריך

לבוא לישיבת מועצה.

לאה רזון:

אי אפשר לעשות את זה בלחיצת כפתור.

אריה פכטר:

אז סך הכל ב -2019 הונפקו 20,680 דוחות, השווי הוא 3,119,000. ב -2020 הונפקו

17,592 דוחות בשווי של 2,611,000, ב -2021 הונפקו 18,000 דוחות בשווי של

2,688,000 וב-2022 עד עכשיו הונפקו 5,310 בשווי של 766,000 .₪

מזל שאול

מה הסיבה לירידה משנה לשנה?

אריה פכטר:

קורונה. אנשים לא יצאו מהבתים, לא עבדו, סגר.

כמות הפקחים שעובדים במחלקה – 7 פקחים. שעות הפעילות 07:00 עד 23:00 ,

בהתאם להנחיית המשטרה. כשניידת עובדת אנחנו צריכים שוטר בצמוד לניידת. יש

לי ויכוח עם המחוז לגבי כמות השוטרים כי ביקשתי שיתגברו אותנו עם שוטרים אבל

בגלל כל הבעיות שיש במדינת ישראל עם השוטרים אז הם אומרים אזור זה מקום

שקט ורגוע, רצו בכלל להוריד לנו את השוטרים, אז בינתיים יש שוטר אחד, בזמנו

היו שני שוטרים, אני מאמין ומקווה שיחזור השוטר השני והסיורים נעשים בתיאום

עם משטרת ישראל.

לגבי המצלמות, משטרת ישראל מחוברת למצלמות און ליין ואני רוצה לומר לכם

שלא מעט אירועים נפתרו בעקבות המצלמות. לא כל תושב יכול לבוא ולהגיד קיבלתי

מכה באוטו ויבקש לראות מצלמות. מי שרוצה לראות מצלמות צריך להביא אישור

ממשטרת ישראל.

משה ישי:

לא, רק המשטרה יכולה לראות במצלמות. גם תושב שבא עם אישור, הוא לא יכול

לראות.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

בס"ד

21

אז מה עושים, מגישים תלונה ואז המשטרה פונה אליך

משה ישי:

כן. המשטרה מגיעה לצורך חקירה, מקבלת תיעוד. תושב לא יכול לקבל.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

כמה זמן זה נשמר?

משה ישי:

בעיקרון 30 יום

אריה פכטר:

זה לא ישמר לעולם.

"שאילתא 2: תשתיות

במשך השנתיים האחרונות אושרו תב"רים רבים אולם לא ראינו תכנית סדורה

קצרת טווח וארוכת טווח של שיקום תשתיות כבישים באזור. אנחנו רואים בקשות

שונות ומאשרים אותם מבלי לקבל תכנית סדורה של המועצה עם יעדים בורים

וגוזרי תקציב וזמן. אבקש לקבל פירוט של תכנית כזו בהנחה שקיימת".

אריה פכטר:

במשך השנתיים האחרונות אושרו תב"רים רבים אולם לא ראינו תכנית סדורה קצרת

טווח וארוכת טווח של שיקום תשתיות כבישים באזור. אנחנו רואים בקשות שונות

ומאשרים אותם מבלי לקבל תכנית סדורה.

בשנים האחרונות לא עשינו פרויקטים גדולים שפתחנו תב"רים על תשתיות במיליוני

שקלים. גם לא במאות אלפי שקלים. לא פתחנו תב"רים לשיקומים. נכון שפתחנו

עכשיו תב"ר לשיקום מסביב לבניין בדוקטור ליכט, הבניין הסתיים ואנחנו צריכים

לעשות את הגינון שם מסביב, אז צריכים לפתוח שם תב"ר. כמו שפתחנו היום תב"ר

לגבי השילוט רחובות.

מזל שאול:

השאלה שלי הייתה אם מתכוונים לפתוח תב"רים על תשתיות. זה לא היה אם פתחו

או לא, אני יודעת איזה תשתיות היה בארלוזורוב.

אריה פכטר:

אני אומר עוד פעם, כל תב"ר אנחנו פותחים תשתית אבל אני אומר עוד פעם, כשאנחנו

פותחים תב"ר ברחוב מסוים, אז אנחנ ו אומרים שיפוץ הרחוב, תב"ר על סך חצי

מיליון ₪ עבור שיפוץ הרחוב.

מזל שאול:

את זה אני יודעת, אני שואלת אם יש תוכנית סדורה ארוכת טווח של איזשהו מדרג

שאוקי, פעם קודמת אושר ד"ר ליכט ולפני חצי שנה או יותר אישרנו את בורוכוב.

אריה פכטר:

בס"ד

22

אני רוצה שתבינו שהמועצהלא סובלת מעודף כסף, אנחנו אוספים שקל על שקל,

רואים שיש כסף לפתח איזשהו רחוב, מביאים את זה לישיבת מועצה, פתיחת תב"ר

עבור א', ב', ג', ד'.

מזל שאול:

לפי מה קובעים את התיעדוף?

אריה פכטר:

לפי הצרכים, לפי הבקשה.

אריאל ויסוול:

גם לפי בעיות, יש רחוב שיש יותר בעיות, קורים מקרים.

אריה פכטר:

דבר אחד אני יודע, שאנחנו אוספים כסף לקרצף ולרבד את רחוב כצנלסון וחלק מבן

גוריון. מתי נעשה את זה? כשיהיה לנו כסף. אבל להגיד לכם היום שאני הולך לפתח

את אזור התעשייה, לקרצף ולרבד, אני לא יכול להגיד את זה כי אין לי כסף אבל ברגע

שיהיה לנו תקציב,

מזל שאול:

האזורים שהולכים לפיתוח, מן הסתם, לא נעשה אותם כרגע, כי הם יהיו חלק מתוך

הפיתוח. אני מדברת על רחובות שלא מיועדים.

אריה פכטר:

נכון. אנחנו יודעים שצריכים לקרצף ולרבד הרבה מאוד רחובות ואנחנו רואים שרחוב

כצנלסון היום זועק מהבחינה הזאת לשמיים ואנחנו נעשה את זה. גם רחוב שבזי הולך

ומתפתח ואין לנו ספק שגם הוא יצטרך לעבור שיפוץ מסיבי והוא יכלול מדרכות,

תאורה, ריבוד. זה סיפור של עשרות מיליוני שקלים. אנחנו יודעים את זה. אז מה

סדר העדיפות? אמרתי לכם, בעיני הדבר הראשון שאנחנו נעשה פרויקטים גדולים,

אני לא מדבר איתכם על פרויקט של 200,000 ,300,000 ,₪שזו לא הבעיה, אבל

פרויקטים של מיליוני שקלים, דבר ראשון שנעשה זה קרצוף וריבוד כצנלסון וחלק

מבן גוריון וגם לגבי המתנ"ס, אנחנו יושבים על תוכניות סופיות ואני מאוד מקווה

שאנחנו נציג לכם את התוכניות לפני שזה ייצא למכרז, האומדן של פיתוח המתנ"ס

זה בסביבות 12 מלש"ח. אנחנו הולכים להוסיף שם קרוב ל-1,500 מטר בנוי, לשדרג

את האולם. היום היתה לנו ישיבה בשלוש עד חמש על המתנ"ס. אז כפי שאמרתי,

אנחנו לא עיריית תל אביב שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם הכסף. מבחינת סדר

העדיפויות, להערכתי דבר ראשון יהיה המתנ"ס, אחרי זה רחוב כצנלסון ואחרי שיגיע

הכסף, נראה איפה אנחנו עומדים מבחינת כסף. אנחנו יודעים שברחוב ביאליק

והעליה צריך להחליף את התאורה ולשדרג את הרחובות, אבל כמו שאמרתי, הכל

פונקציה של כסף. ברגע שאין כסף, אין לנו מה לתכנן דברים באוויר. אבל אני אומר

בס"ד

23

שוב, פרויקטים של 100,000 ,150,000 שקלים, זה לא תוכניות ארוכי טווח, זה דברים

נקודתיים, כמו שעשינו את המעבר מד"ר ליכט, אז זה פרויקט קטן של כמה עשות

אלפי שקלים. גם הפיתוח של הספרייה, קיבלתי היום אומדן על 700,000 .₪

הצעות לסדר– מזל שאול

"הצעה לסדר 1:

מעלה שוב לסדר היום כי למרות שאושרה עקרונית ההצעה בעבר שהילתי אבל לא

קרה עם זאת דבר

הצעה שלי לסדר היום על סיירת ניקיון ואיכות סביבה שתטפל בהעלאת מודעות

ותסייע בנושא הגזם שמוצא לא בזמן/ניקיון סבבתי ועוד".

אריה פכטר:

הצעה לסדר 1: מעל ה שוב לסדר היום כי למרות שאושרה עקרונית ההצעה בעבר

שהילתי אבל לא קרה עם זאת דבר.

קול קורא לנאמני ניקיון בדרך כלל המשרד להגנת הסביבה מוציא אבל בזמנו פרסמנו

ואף אחד לא נענה לבקשתנו.

אריאל ויסוול:

פנינו למתנדבים, אף אחד לא בא.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

מה הכוונה, שתהיה סיירת?

מזל שאול:

כן, סיירת של העלאת מודעות. זה לא פיקוח כי אין להם הכשרה של מפקחים אבל

יותר לעבוד בנושא של המודעות הסביבתית.

אריה פכטר:

אנחנו נפרסם עוד פעם.

אריאל ויסוול:

לא, פרסמנו.

לאה רזון:

פרסמנו לפני שנתיים ואף אחד לא בא. כל אחד שמתנדב לזה חייב לעבור הכשרה. בלי

הכשרה אין נאמן, זה נקרא נאמני ניקיון.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

נפרסם את זה בקהילה של הגינה הקהילתית, אולי יהיו מתנדבים וירצו.

אריה פכטר:

בס"ד

24

אני לא רואה שאנשים עומדים בתור, אבל אין בעיה

"הצעה לסדר 2:

היות ונושא אכיפת מידת הרעשהינה בסמכות הרשות המקומית ולא המשטרה על

פי חוק העזר העירוני והיות ותופעת מסיבות הקריוקי והפרת מנוחת התושבים

ממשיכה ללא טיפ ול מהותי חוזרת ומעלה הצעה לתועלת הציבור לרכוש לפקחי

הרשות מכשירי מד דציבלים שיוכלו למדוד את הרעשים בעקבות תלונות ולאכוף את

נושא הפרת השקט וחריגה מרמת רעש מותרת".

אריה פכטר:

היות ונושא אכיפת מידת הרעש הינה בסמכות הרשות המקומית ולא המשטרה על פי

חוק העזר העירוני והיות ותופעת מסיבות הקריוקי והפרת מנוחת התושבים ממשיכה

ללא טיפול מהותי חוזרת ומעלה הצעה לתועלת הציבור לרכוש לפקחי הרשות מכשירי

מד דציבלים שיוכלו למדוד את הרעשים.

תראו, זה רק באחריות משטרת ישראל, הרעשים.

מזל שאול:

משטרת ישראל כשמתלוננים אצלה אומרת שזה באחריות הרשות. הם מגיעים, הם

לא בודקים בכלל את רמת הרעש.

משה אלזרט:

ממש לא. לא רק שהם לא אומרים את זה, הם שולחים שוטרים ונותנים קנסות.

מזל שאול:

הם שולחים שוטרים אבל אין להם מכשירי דציבלים ואז הם אומרים זה לא רועש או

שזה כן רועש.

ליאת אייזנר:

אני דיברתי עם קצינה להבין איך זה עובד והיא אמרה לי בוודאות, אנחנו לא נותנים

לשוטרים מדי רעש, זה באחריות הרשות או שתיקני באופן פרטי.

מזל שאול:

זו תשובה שאני קיבלתי ממשטרת ישראל יותר מפעם אחת.

עו"ד לירז גונן-אלאלוף:

אז מה יעשה השוטר?

ליאת אייזנר:

גם אם את קונה מד רעש, את צריכה להשתמש בו באופן פרטי.

אריה פכטר:

אם היום בשתיים עשרה בלילה שכן מרעיש, מה יעזור המד דציבלים? משטרת ישראל

מגיעה בשתיים עשרה בלילה, אולי אין לו מד דציבלים,

בס"ד

25

מזל שאול

הבעיה היא לא בשתיים עשרה בלילה כי אז יש חוק, המשטרה מפסיקה את

המוסיקה. במהלך היום, לדוגמא בשש בערב, מישהו מרים את המוסיקה שלו ויש פה,

בלי עין רעה, הרבה כאלה.

אריה פכטר:

אנשים שאוהבים מוסיקה.

מזל שאול:

גם אני אוהבת מוסיקה אבל אפשר לשמוע בצורה שלא מזיקה לתושבים ואנחנו

מדבירם על הזמנים שכן מותר להרעיש אבל בגובה מסוים של דציבלים.

אריה פכטר:

משה, האם זה בסמכותנו?

משה ישי:

לא, בגלל שאין לך בחוק העזר סמכות לאכוף את תקנות הרעש. אין לך חוק עזר

שמסמיך את הפקחים לנושא הזה. הרעש הוא אך ורק בסמכות משטרת ישראל על פי

תקנות חוק איכות הסביבה.

מזל שאול:

אבל אם יגיע שוטר ביחד עם פקח של הרשות,

משה ישי:

כן, אבל מד דציבלים של הפקח הוא לא רלוונטי. הוא לא נותן לשוטר שום דבר.

מזל שאול:

למה? יש סיורים צמודים.

משה ישי:

את צודק ת שהשוטר לא מחזיק מד דציבלים. השוטר לא מחזיק והשוטר גם לא

יחזיק.

ליאת אייזנר:

הבעיה כאן זה לא לקנות את המכשיר, הבעיה קודם כל לחוקק חוק עזר שיש אפשרות

לפקח לעשות את זה.

אריה פכטר:

ליאת, אנחנו נבדוק את זה מול משטרת ישראל. כשאני בזמנו פניתי לפרחי עם הרעש,

הוא אמר לי אריה, אין לנו מד דציבלים ואני גם לא יכול לקחת את המד דציבלים

שלך שאני אשתמש בו. אני לא יכול לתת למשטרה ציוד.

משה ישי:

הם נותנים דוחות רק על רעש שנעשה מעבר לשעות בהתאם לחוק. מה שקורה במהלך

היום, לא ניתנים דוחות.

בס"ד

26

ליאת אייזנר

אני שנה שעברה תבעתי בגלל רעש שסבלתי ממנו וזכיתי ב-15,000 שקל

אריה פכטר:

שאלות נוספות? חג שמח, תודה רבה, הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה

יורם אורבך

מנכ"ל המועצה

אריה פכטר

ראש המועצה