פרוטוקול מליאת מועצה מס' 12

בס"ד 1

פרוטוקול 12-2022

ישיבת מועצהמס' 12/22 מן המנייןאשר התקיימה

ביום שלישי י"ב כסלו תשפ"ג 6 בדצמבר 2022

משתתפים: אריה פכטר, אריאל וייסוול, עו"ד לירז גונן- אלאלוף, יעקב פרידמן,

גרגורי דובקין, דוד זבלונוב, אליהו פלוריזדה, יובל בן בסט, ליאת

אייזנר, אוריאל תנעמי.

חסרים: מזל שאול.

מוזמנים: יורם אורבך – מנכ"ל, משה אלזרט – גזבר, אדר' אסנת אלרון –

מהנדסת המועצה, עו"ד יורם מושקט , משה ישי מנהל מחלקת

ארנונה ופיקוח, לאה רזון מנהלת לשכת ראש המועצה, עו"ד עוז

אגבבה, אלון עמרם מפארק אריאל שרון.

הישיבה התחילה בשעה 18:10

והסתיימה בשעה 19:00

על סדר היום:

1. סקירה בנושא פארק אילון

2. אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 10-22 .

3. אישור מסגרות אשראי בבנק לאומי ובנק הפועלים ע"ס1,425,000 ₪.

4. אישור דוח רבעוני מס' 3 לשנת 2022 .

5. אישור בקשת מהנדסת הרשות לתוספת שכרבמסגרת המאושרת.

6. דיווח ואישור להסדר הטבה לתושבי אזור עם היזם בפרויקט פינוי בינוי קפלן

ושרבט במתחם עזרא ובניו.

7. אישורמסגרת תמיכות של המועצה ל-2023 ע"ס1,100,000 עפ"י הפירוט הבא:

* ספורט 460,000 ₪.

* תנועות נוער 240,000 ₪.

* תרבות תורנית 209,000 ₪.

* רווחה וקהילה 131,000 ₪.

*רזרבה 60,000 ₪.

בס"ד 2

8. אישור תב"ר642 לפיתוח תשתיות ביישוב ע"ס2,000,000 מקרן היטליהשבחה.

9. אישורתב"ר 643 עבודותאיטום במועצה בסך 400,000 ₪ מקרן היטלי השבחה

10. שאילתות.

ישיבת מועצה מן המ ניין 2022-12

אריה פכטר:

בנוסף לישיבה הרגילה יש לנו ישיבה שלא מן המניין בנושא התקציב.

מאחר ויש לנו אורחים מפארק אריאל שרון, אלון עמרם ש הוא מהנדס ומנהל אגף

הנדסה ועו"ד עוז אגבבה , עוזר המנכ"ל ומזכיר החברה. אני ביקשתי מהם להציג לנו

מה שהולך בפארק כי פנו אלי חברי מועצה שהנושא עני ין אותם והם ביקשו לדעת מה

הולך ל קורת בפארק. אז בחצי השעה הראשונה הם יתנו לנו סקירה על הפארק ואחרי

זה נעבור לישיבת המועצה כי גם לאסנת יש סעיף ב ישיבת המועצה ולאחר שנשחרר

את הא ורחים מהפארק ואת אסנת, נמשיך בישיבה ה רגילה וישיבת התקציב תהיה

אחרי ישיבת המועצה.

אלון עמרם:

שלום לכולם, קוראים לי אלון, מנהל אגף הנדסה. יש לנו חצי שעה ויש הרבה מה

להציג ולכן אני טס קדימה. הכנתי לכם מצגת מאוד מאוד מפורטת, אנחנו שכנים

אליכם ומה שקורה בסמוך אלינו זה אירוע בקנה מידה לאומי ואיך הוא קשור גם

לאזור, אנח נו נלמד את זה במה שאני הולך עכשיו לספר לכם.

אז יש לנו את ההקדמה, סטטוטורי, תוכניות ניקוז, אטרקציות, הנגשת מידע, בוא

נראה כמה נספיק בחצי שעה, מקסימום נעצור ות זמינו אות י לפגישה נוספת אם

נצטרך.

אדר' אסנת אלרון הצטרפה לישיבה.

אז קודם כל, מה זה פארק אריאל שרון? זה אזור, כביש מספר 1, כביש 461 וכביש 4 .

שימו לב את הת חום של אזור, כולל מקווה ישראל כ-8,500 דונם נושק גם לפארק

דרום של עיריית תל אביב. זה הגבול של הפארק מבחינת נו. כולם נותנים לחשוב

שהפארק זה רק ההר, זה לא ההר, זה כל השטח העצום הזה, שטח עצום מאוד. יש

פה את מתחם ההר שהוא כ- 500 דונם ויש פ ה א ת איגוד ערי דן 184 דונם, מובלעת

שנראה בתוך הפארק עם הסכם בינינו ובין הפארק.

בס"ד 3

ב-2003 ,2004 מתנהלת מלח מת עולם לגבי הפארק, 50% מהאנשים מנ סים לבנות

בפארק, א ומרים הפארק הזה ענק מדי והראשון שמוביל את כל הנושא הזה הוא

חולדאי. תקראו את הפרוטוקולים, לפני שהגדירו את הפארק, הו א צועק שהפארק

ענק מדי ומבקש לבנות פה בין 5,000 ל-10,000 יחידות דיורמופעל לחץ כבד על אריאל

שרון דרך קרן ברכה, בחור בשם מרטין ואריאל שרון משנה את דעתו וחותך והנה ב-

2005 החלטת ממשלה, קוראים לפארק בשלב ראשון פארק איילון, לא פארק אריאל

שרון. ב - 2005 קם פאר ק בשם פארק א יילון ופו תחים חברה ציבורית, אין צ ורך

להסביר לכם ואנחנו חב רה ציבורית דירוג 5 והוקמה ב - 2005 החברה הממשלתית

מנהלת לפארק איילון, בהחלטתו של אריאל שרון אז כראש ממשלה.

יובל בן בסט:

לזכותו נאמר שבאמת הוא עמד על כך שזה יהיה פארק ירוק .

אלון עמרם:

יש הרבה לספר על זה אבל כרגע יש עוד הרבה זמן. הוא בהתחלה התנגד , פנו לאשתו,

שמעתי את זה ממקור ראשון, הופעל לחץ על אשתו, אשתו אז הי יתה חולה והיי תה

פה דינאמיקה,

יובל בן בסט:

אבל הוא נתן בסו ף את הגושפנקה.

אלון עמרם:

בסוף הוא נתן את הגושפנקא. ב- 2009 אהוד אולמרט, כאות הערכה לא ריאל שרון,

משנה את הפארק מפארק איי לון לפארק אריאל שרון. כלומר, ב- 2009 אנחנוהופכים

להיות חברה ציבורית, חברת פארק אר יאל שרון.

אריה פכטר:

אולי את ה לא יודע, אלון, אבל יו"ר הפארק הראשון היה ראש המועצה אמנון זך.

אלון עמרם:

יכול להיות, בסדר גמור.

הלאה, המ נהל בעקבות החלטת ממשלה מייצר איתנו הסכם, ב- 2011 נחתם הסכם

שאומר לנו ככה: זה הר שאה לתכנון, בואו תתכננו את הפ ארק, כשתסיימו לתכנן את

הפארק תציגו את זה בפנינו, נאשר לכם ובעקבות זה כל הקרקע תהיה רשומה על

פארק אריאל שרון. זה הרעיון כרגע, עוד לא השלמנו את התהליך הזה.

עכשיו פה נעצור ואנחנו עכשיו במסלול שני, תכף שני המסלולים יתנגשו.

ב-2004 מוציא מבקר המדינה ביקורת מאו ד חר יפה על רשות הניקוז. תפע יל את

הסרט.

בס"ד 4

(מוקרן סרט. מוכר לכם? איילון מוצף. מוכר או לא מוכר? מוכר. איילון מוצף, ב-

2004 מוציא מבקר המדינה ביקורת קשה מאוד לרשות הניקוז.

ב-2004 יוצא מכרז של פארק אריאל שרון על ידי קרן ברכה, עוד לפני כל ההחלטות

לתכנן את הפארק, מכר ז עולמי, בואו אדריכלים בקנה מידה עולמי, בואו תתחרו.

התחרות הייתה מאוד גדולה, זוכה אדריכל בשם פיטר לאץ, מוכר השם?

יובל בן בסט:

מגרמניה.

אלון עמרם:

נכון מגרמניה. זוכה אדריכל גרמני וכשהוא בא לשבת ולתכנן את כל הפארק, חלק גם

קשור לאזור ותכף תבינ ו בהמשך, הוא מקבל מש ימה. אומרים לו יש בעיה של אייל ון

שמוצף כל כמה שנים, בוא, כשאתה מתכנן את הפארק, תתכנן אותו לפתור את בעיית

ההצפה באיילון. בסדר? זה התכנון שלו. מה הוא עושה? שימו לב.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

רגע, אבל יש ייעוד לפארק הזה? הוא מתכנן מה? צריך י יעוד.

אלון עמרם:

הוא מתכנן תוכנית אב. למי שלא יודע, תוכנית אב היא בקנה מיד ה של 5,000 כמו

מטוס שממריא מעל. ככל שאתה צולל פנימה, רמת הפרטים גבוהה יותר. הוא הכין

תוכנית אב וממנה אני לוקח מקטעים וצולל פנימה, תכף תראו את זה בהמשך. זו

תוכנית האב, תוכנית בקנה מידה של 5,000. עכשיו ש ימו לב מה הוא מתכנן. הוא

אומר ככה, שימו לב, טיילת צפונית, כלומר מטייל יוכל לעלות על הטיילת ולעבור את

כל הפארק בצד הצ פוני, טיילת דרומית ובין הטיילות חפירה של בור ענק בסדר גודל

של 6.5 מיליון קוב עם סכר כאן ביצירה. בחורף קשה כשכל המים מתנקזים הסכר

הזה י יסגר וכ ל השטח הע צום הזה, 6.5 ,7 מיליון קוב יתמלא במים. כלומר, מי שיעמוד

על ההר יראה מולו כנרת נוספת. זה התכנון של תוכנית האב, סכר בכניסה, תכף נבין

למה, סכ ר ביציאה, טיילות ובור גדול באמצע ושטחי פי תו ח של הפארק דרומיים

שנושקים אליכם, תכף תקשיבו מה מתוכנן אצלכם וגם שטחים בצפון הפארק. זה

הרעיון הגדול. צד צפוני, העמק שבו מקבלים את המים והצד הדרומי.

יובל בן בסט:

אחד מהדברים שהוא עשה גם, כאמרה הם אומרים אנ חנו משאירים את ההר כפי

שהוא, כי היה כל מיני רעיונות להוריד אותו והכל. לא, לראות מה טבע האדם עשה

ולהשאיר א ת זה כמו שהוא ועל זה ל עשות דברים.

אלון עמרם:

בס"ד 5

בואו תראו סימולציה מה קורה כשיש חורף קשה ואיך הכל מתמלא במים. תסתכלו

איזה יופי. אתם שמים לב איך כל האגם הזה מתמלא במים? 6.5 ,7 מיליון קוב.

יובל בן בסט:

יפה.

אלון עמרם:

תסתכלו לאיזה גובה זה מגיע. אגב, חולדאי צועק, היום כשאתם קוראים בעיתונים,

שזה לא יעבוד. חלק מאנשי המקצוע טוענים שזה לא יעבוד ושזה טעות תכנונית לא

טובה.

אריאל ויסוול:

אז?

אלון עמרם:

צריך לדב ר על זה, נרחיב על זה. הלאה, נמשיך לשקף הבא, סטטוטורי.

אריאל ויסוול:

זו אמירה מאוד חזקה, משקיע ים בזה מיליארדים .

אלון עמרם:

נכון, אבל אני לא בלופ הזה, אבל אתה צודק. אני שומע דעות לפה ולפה. לנו יש ערך

מוסף בזה שמקדמים את הפארק וגם את זה אתה תכף תראה.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אבל הוא לא מ וטה בי נינו ח ולדאי, שהוא טוען את זה? יש לו אינטרס.

אלון עמרם:

זה ועדה מחוזית תל אביב. זה גבולות הפארק, אנחנו שייכים לו ועדה מחוזית. יוצאת

תוכנית מתאר מחוזית 35 שמגדירה את גבולות הפארק, שימו לב להר. הנה תוכנית

ההר בצורה הרבה יות ר מפורט ת. יש לנו את גשר האופנד ן, יש ל נו את ה חווה של

שורגי, יש לנו את הטיילות ויש לנו את מגרשי החניה בפארק.

מה יצא? כרגע אני כפוף לשני תג"פים. ת ג"פ 596, שמגדיר לי מה מותר לי בהר ומה

מותר בהר, אסור לי אירועים פרטיי ם ואסור שיהיה מגרש חניה למעלה. הרעיון

שחונים למטה וכל המ טיילים מטיילים למעלה. זה תג"פ 596, תמשיך הלאה. בואו

תסתכלו מה מותר. פעילויות, מבנה שירותים, מתקני ה סעדה, אג מים, תיאטר ון.

כלומר, אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה, אני חייב להיצמד למה שמותר לי. מה כן

אני עושה בימים אלה? אני עושה שינוי תג"פ. ה וועדה המח וזית, כשה ייתה שומעת

שמישהו רוצה לעשות אירוע בהר, היי תה מיד מתכנסת לתוכנה ולא מאשרת.

בס"ד 6

הקורונה שינתה את החשיבה, הקורונה נתנ ה ל אנשים יותר לעשות פעילויות בחוץ.

כשדיברתי היום עם הועדה המחוזית, היא כן מוכנה לאשר לתת לאנשים להתחתן

בפארק וכל מיני אירועים נוס פים.

596 זה רק ההר, כולל מהזכויות בניה שיש לי. יש לי סדר גודל של כמעט 2,000 מ"ר

זכויות בניה בהר.

תג"פ 599 זה כלשאר הפארק. גם פה יש לי הגדרות מדויקות מה מותר לי, איזור

הפיקניק, ייעוד חקלאי, תעלות ניקוז. גם פה אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה, אני

כפוף למי שהחליט בשבילי, זה נקרא תג"פ, תוכנית גלילית פרטנית 599 .

זכויות בניה בפארק– כ חלק מתכנון ה פארק באה ה ועדה המחוזית וביקשה שלפני

שמתחילים את כל האירוע הגדול, שעוד כמה דקות נשמע עליו, אני רוצה לקחת את

כל הפארק ולתת זכויות בניה בכל הפארק.

אז ישבו צוות מתכננים בראשותה של דנ יאלה פ לסטר ועליזה ברוידה, אדריכלית בין

המובילות בארץ, ומיפו את הפארקים, זכו יות בניה, שהוועדה המחוזית אישרה.

אז אתם זוכרים שבפנים לא ניתן לבנות כלום, למה לא ניתן לבנות כלום? כי כל כמה

שנים יש שם מים, יהיה מוצף, אז כל האזור הזה לא מת וכנן לבניה. בכל ההיקף

מתוכננת בניה, כשזה בחלוקה למגרשים, 10 ,12 ,13, בכל אחד מהם מה מותר, למשל

אצלכם כל השטח הזה שצמוד לאזור, תכף נדבר עליו.

אז תזכרו את המספר, 19 ו- 20 .

אז כל הזכויות בניה, סך הכל מותר לבנות בפא רק כ-35,000 מ"רבואו נעצור דקה

ונגיד למה זה קשור אליכם. מה שצמוד אליכם מעבר לכביש זה אזורים 20 ו- 19. מה

מותר לעשות ב -19? מבנים הנדסיים, שירותים ציבוריים, חדר כושר 3,000 מ"ר וכל

מינ י פעילוי ות אקסטרים לאנשים ומבנה 20, חוות חקלאיות ומבנים לטובת הציבור

עוד 8,000 מ"ר

עשיתי לכם הגדלה של תא השטח שלכם. הנה אזור, מתוכנן שיהיה גשר עילי שיחבר

ביניכם לבין הצד ה דרומי של הפארק, כל האזור הזה מתוכנן להיות פארק ענק,

שהתושבים שלכם ברובם ייה נו מכל האזור הזה. כל האזור הזה פארק ענק עם מתקני

אקסטרים, עם מסעדות, עם אין סוף בילויים לטובת הציבור ואת זה אני עדיין לא

התנעתי תכנונית כי יש פה מרכיב נוסף וזה תחנת המטרו M3 .

מתוכננת פה תחנה M3, אני מניח שכולכם מכירים את הקו.

יש עוד דרכים תחתיות מתחת לכביש. לפני כשנתיים ישב פה המהנדס חגי, ישבנו את ו,

אתם תכנ נתם שלוש נקודות של מעברים מתחת לכביש דרך שצ"פים, שגם הם

בס"ד 7

אמורים להיותבשיתוף פעול ה איתנו בעתיד, ש יחברו בין אזור לתוך הפארק שלנו. זה

שטח פנטסטי, זה שטח מדהים.

יובל בן בסט:

התח נה זה איפה ששורגי?

אלון עמרם:

שורגי הציג תביעה על 200 מלשח, זה הגיע לוועדה המחוזית, גלגלו אותו מהמדרגות.

פניתי לוועדה המחוזית, מאחר ואני גם אחראי על המקרקעין בפארק, ביקשתי ש יפנו

אותו. הוא שלח לי מכתב שמי שאחראי על הפינוי זה הפארק, כלומר אני. אני מתכנן

עוד שלושה חודשים להזמין אותו אלי ו לספר לו שבשנת 2025 הוא אמור לקחת את

הדברים שלוו להתפנות משם. איך הוא יגיב, איך לי מושג, איך זה יתפתח, אין לי

מושג, אבל זה תוכנית העבודה.

אריאל ויסוול:

בתי משפט.

אלון עמרם:

הוא כבר קיבל פסק דין לא מזמן, לא תקבל שקל, אתה צריך להתפנות.

יובל בן בסט:

כי היום יש את הגשר הירוק שהוא של שורגי, אז הגשר הזה כבר לא יהיה? חשוב לי

להבין את זה.

אלון עמרם:

זה גשר שלא קשור לגשר הירוק של שורגי, עוד מעט תבין מה ה ולך להיות בגשר של

שורגי, עוד כ מה דקות. זה תחנת M3, יש כבר הדמיה של התחנה שהולכת להיות שם

זאת תחנה 10 מטר בתו ך הא דמה, למעשה לא רואים כלום, מטפסים כלפי מ עלה

ויוצאים, זה לא תחנה שרואים אותה.

ליאת אייזנר:

עד כמה היא תהיה נגישה לתושבי אזור?

אלון עמרם:

את חוצה את הכביש בחמש דקות ואת שם.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אם יש שבילי אופניים וקורקינטים, אז יוכלו לבוא,

יובל בן בסט:

מלמטה.

בס"ד 8

אריה פכטר:

אנחנו הגשנו התנגדות, אנחנו רוצים לקרב את זה לכביש מספר 1 .אני לא בטוח שזה

יתקבל אבל אנחנו הגשנו התנגדות, רצינו שזה יקרב לכביש 1 כדי שזה יוכללשרת את

שכונת בן גוריון ואת כל הפינוי ובינוי.

אלון עמרם:

עכשיו נ עצור פה לרג ע. יש תוכנ יות, יש הכל, אבל צריך תקציב. העלות של כל מה

שהצגתי בפניכם לבנות את הפארק, זה סדר גודל באומדנים שלי בין 2 ל-3 מיליארד

שקל, כל הפארק הפנטסטי הזה. והפארק הזה, מרגע התכנון והשלמות התכנו ן האב,

נכנס לסוג של קיפאון כי אין כסף. מעבר לזה, היו בעיות פנימיות בפארק של ההנ הלה,

ואני לא מתכוון להרחיב, תיכנסו לאינטרנט ותשמעו את כל הקרבות שהיו שם בין

חברי ההנהלה, אנחנו כבר לא שם.

אבל מה קורה בשנת 2017 ,2018? נכנס תת"ל 33, מישהומכיר את זה? תת"ל 33 זה

תת"ל המסילה הרביעית. מה הולכים לעשות? הולכים לבנות מסירה בתוך המים של

איל ון. הנה, זה תת"ל 33, תפעיל את הסרט

(מוקרן סרט). תהיה קוביה בת וך אילון ומעליה כל מסילות הרכבת.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אז הם מסכימים שהניקוז כן יעבור אם הם הולכים לעשות מסילה על א ילון?

אלון עמרם:

הנה תת"ל 33, הוא מאושר ביולי 2018. בואו נעשה קצת סדרקו ביית בטון הזאתי

שמתחת למס ילת רכבת, אסור לה שהכמויות מים שיעברו בתוך הקוביה מעל 150 קוב

בשני יה. מעל 50 קוב בשנייה בח ורף קשה, אסון לאומי. כולם עם גו נדולות בתחנות

רכבת, נזק עולמי. ולכן ב או ואמרו אוי ואבוי לנו אם נבנה את המס ילה הרביעית ויגיע

חורף קשה. סתם לסבר לכם את האוזן, אילון לבד זורק לתוך הפארק בחורף קשה

650 קוב בשנייה. עוד לפני שפירים, עוד לפני אזור ועוד לפני נחל כ ופר שמנקז את כל

השכונות של הספארי מסביב. ואז באו ואמרו תת"ל 33 יוצא לדרך, יש כבר פרסומים

ב-2025 יפתחו את מסילת הרכבת אבל מספיק חורף קשה אחד, כמו שאנחנו מכירים

ויש פה אסון לאומי ואז נזכרו שבפארק אריאל שרון יש תוכניות לאגור את המים

והחליטו שבמקביל לתת"ל 33 הם מקדמים גם את תת"ל 33 א, שהוא בניית הפארק.

הפארק יחסית משותק לאותה תק ופה ולכן אומרים נת"י עושה את תת"ל 33, את

המסילה הרביעית, נת"י גם תעשה את העבודות בתוך

בס"ד 9

הפארק. נת"י מקבלת תקציב של 1.4 מיליארד שקל לטובת ביצוע פשט ההצפה הענק

הזה, שתכף נצלול פנימה ונב ין איך הוא הולך לעבוד. ונת"י הי ום כבר בתהלי ך, מי

שיסתכל, מאות כלים של העבוד ה כבר עובדים בשטח מהסיבה הפשוטה, מכינים את

זה למצב שב -2025, כשיפתחו את מסילת הרכבת, הא יגום הזה כבר ילך ויעבוד ויוכל

לקבל את המים.

עכשיו, מי שצועק שזה לא יעבוד, זה חולדאי וחלק מהיועצים המא וד בכירים מסב יבו.

נעשה איתכם פעולה מתמטית פשוטה, אם מותר שייצא רק 150 קוב ונכנס בערך 700

קוב, האגם מתמלא בסדר גודל של 550 קוב בשנייה. יש לי 6.5 מיליון קוב, 7 מיליון

קוב אגם, תוך שלוש, ארבע שעות כל האגם הזה בשיא הקיבולת שלו של מים ואז מה?

או שהוא יגלוש אליכם, או שהוא יגלוש לכביש 4 או שהוא יפרוץ את הסכר וילך לתל

אביב ופה יש חשש גדול שהרעיון הזה והשיטה הזאת לא תעבוד וגם לזה יש סוג של

פתרון, שחולדא י צועק והקשיבו לו והתחילו לקדם את זה, את זה תכף נראה בהמשך.

אז נת"י מקבלת את הפרויקט הגדול הזה, לי יש משהו ואני מבקש, למרות שזה פו רום

גדול, לשמור את זה. אנשי נת"י מבינים בכמה דברים.

יובל בן בסט:

אני רוצה לצלם את זה.

אלון עמרם:

אספלט, מצע א', מצע ב', אבן משתלבת, אבן גרנט, זה נת"י. תנו להם לבנות פארק,

הם מתבלבלים. הוא רוצה גוף תאורה של כביש, הוא רוצה גשר של כביש, יורדים

לסוף דעתי? הוא רוצה מה שהוא מכיר א בל אלוהים אדירים, אתם בונים פה פ ארק

לאומי וכשאני יושב מולם ומנסה להסביר להם שצריכים שינוי חשיבה, קצת קשה

להם בת פיסה הזאתי כי הם באים בבית ספר של דברים מודולריים שהם קבועים

לאורך כל הזמן.

ליאת אייזנר:

אני אתן עוד דוגמא, כשביקשנו מהם להשאיר אלמנט ירוק בגשר הירוק, אז הם אמרו

מה את רוצה? זה גשר של נת"י. היה להם קשה לצבוע את המעקה בירוק.

אלון עמרם:

אנשי נת"י חושבים על ה פארק כאילו הם סוללים איזה כביש אוטוסטרדה. יש קושי

גדול בעולם הזה.

מה שנת"י עושה, היא באה אלינו לפארק ועושה לנו הפקעה, היא מפקיעה ממני את

כל השטחים שמסומנים בשחור לטובת עבוד ות פ שט ההצפה. מה היא מש אירה לי

בס"ד 10

נכון להיום בנקודת הזמן הזאתי? השאירה לי את כל מתחם הכניסה והשאירה לי את

ההר, ששם אני עדיין ממשיך לקדם. כל שאר השטח הוא באחריות נת"י לפ יתוח של

נת"י, שכשמתוכנן שב- 2025 היא מחזירה לי את המפתחות ואני מקבל את הפארק

לטובתי.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אז זה זמני.

אלון עמרם:

נכון. לא אומר לכם שכרגע יש לנו בעיה משטח של כ-600 דונם שאנחנו מטפלים בו

היום, עוד שלוש שנים אני הולך לקבל כמעט 4,000 דונם לטפל עשיתי חשבון רק

למים, 800,000 קובמ ים בשנה השקיה. לכן גם היום אנחנ ו כפארק נערכים ליום הזה.

זה יותר תקציבים, הבעיה שבממשלה לא בדיוק מבינים איך פארק כזה הולך להיות

גדול בקנה מידה עולמי.

עו"ד לירז גונן- אלא לוף:

אתם גם קשורים למה שהולך במקווה ישראל?

אלון עמרם:

אנחנו משתפים איתם פ עולה. בחזון שלנ ו, שכשיבואו מבקרים לפארק, יהיו סיורים

משותפים בינינו ובינם כי יש חיבור בינינו ובינם, כלומר יהיו קבוצות שיט יילו ויהנו.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אני רואה שיש גם עבודות שמה.

אלון עמרם:

נכון. לא, זה גם תא שטח, יש שם אגם נוסף של מיליון קוב נוסף אבל עוד פעם, לא

רוצה לדבר על מקווה ישרא ל כי זה הרצאה בפני עצמה. אבל א נחנו שמה ואנחנו

שותפים.

יובל בן בסט:

עם המנכ"לית?

אלון עמרם:

כן, המנכ"לית החדשה, בחורה שמאוד כיף לעבוד איתה.

נת"י מקימה צוות שאמור לתכנן את כל הדברים האלה, סכר היציאה, תכף נצלול

פנימה, צוות גדול מאוד שמבצע ונת"י אומרת לי אלו ן, אני תפקידי לבוא וליצור את

הסכר הקדמי, את הסכר האחורי, תכף נבין מ ה זה, ואת הבור. כל השאר זה אקסטרה

שלך בשית וף פעולה אית ך.

בס"ד 11

בונים שני צוותים של י ועצים, צוות יועצים שלי, כל היו עצים האלה כפופים אלי

ומקבלים ממני את המשכורת. עליזה בר וידה, אני מניח שאתם מכירים, אדריכלית

בעלת שם עולמי, דליה אלמליח, כל הצוות הזה מלווה אותי בשוטף יום יום ואלה

הצוותים והיועצים של נת"י, צ וות התכנון.

אנחנו מבוססים וכל התכנון שאנחנו עובדים פה מבוסס על אותה תוכנית אב שתכנן

פיטר לאץ. אגב, פ יטר לאץ היום עוד בקש ר איתנו, אמנם הוא כב ר לא מ תפקד אבל

הבן שלו טילמן איתי לג בי תכנון של פרויקטים המשך.

מה כולל? מתקן כניסה, תעלת מעקף, מתקן סיור לנחל, טיילת צפונית, מובל עזרא.

מובל עזרא זה מכל השכונות של תל אביב, אותו שטפון שהיה שלפני כשנתיים נהרגו

שם זוג צעיר במעלית. עשו שם עבודות מס יבית לנקז א ת כל השכונות האלה, ומתקני

סינון.

כאן הולך להיות סכר הכניסה, שהוא בולם את המים הראשונים, כי אם המים יכנסו

בעוצמות גדול ות, הם יסחפו את כל הצמחי יה שאנחנו מתכננים לעשות פה.

הנה סכר הכניסה, יש פה חורים והחורים האלה הם לספיקה של 15 קוב בשני יה. ברגע

שהמים עולים מעל הקו, יש פה מושג שנקרא תעלת מעקף. אתם רואים פה? המים

הולכים לפה. זאת תעלת מעקף, המים טסים קד ימה ולמעשה עוקפים את כל הפארק

ומגיעים ישירות לסכר היציאה, אבל אם הוא נסגר, כלומר המילוי של האגם הוא לא

מכאן לכאן, אלא מהסוף להתחלה. זה גם צילום של סכר היציאה וסכר הכניסה. שימו

לב לחורים, מקבל את המים באיטיות ואז המים חותכים לכיוון תעלת המעקף.

זה הגשר שדיברת עליו. הולכים להרו ס את הגשר הירוק שלכם, הולכים לבנות שם

גשר רחוק, יה יה כביש פנימה ל תוך הפארק בסביבות 200 מטר ואז יש שם גשר

האופנידן שהוא בערך ברוחב של 15 ,17 מטר לאורך של 600 מטר ובגובה של 10 מטר

מעל המים, ב ין הגשרים היפים בארץ. הגשר של שורגי וייהרס ובונים גשר חדש, שהוא

להו לכי רגל, מטיילים ורוכבי אופניים.

יובל בן בסט:

שהוא מסתיים באזור?

אלון עמרם:

מתחיל מכאן ומסתיים אצלנו, כן.

אלון עמרם:

תנו לי לפשט, אני אעשה לכם סדר. יש לי טיילת דרומית ברוחב של בערך 15 מטר

לשאטלים, כי הרעיון בפארק שאנשים לא נוסעים ברכבים אלא בשאטל ואופניים.

בס"ד 12

בין הטיילת הזאת לזאת שהן מוגבהות, הולכים לחפור את הבור הגדול. אז מהגשר

שלכם, בערך 100 מטר פנימה הגעתם לטיילת, הטיילת היא ימינה ושמאלה בשביל

השאטל, ממנה מתחיל הגשר, כי הגעתם לבור.

אריאל ויסוול:

גם שמאלה השא טל?

אלון עמרם:

כן, יש לך שאטל בכל ההיקף של הפארק, תוכל להגיע לכל נקודה. אתם חונים פה

במגרש החניה.

אריה פכטר:

מבחינת הגשר זה בערך 100 מטר מאחורי כביש 1 .

אלון עמרם:

נכון.

אלון עמרם:

ההמשך של הגשר הזה זה דרכי, דרך השטח שלי. ישבו אצלי נציגי האו פנידן והגענו,

הם מוכנים לתקצב אותי ב-6-7 מלש"ח, להמשיך מהגשר עדכביש 461 .עד פה בסדר

פה נתקענ ו, איך אנחנו מאפשרים לרוכב אופניים לעבור מהצד של הפארק לצומת

הטייסים וזה הדיון כרגע. אז חשבנו וחשבנו ועד היום אני בתהליך תכנוני א יתם, יש

כל מיני רעיונות מתחת לכביש, מעל הכביש, כרגע זה בתהליך תכנוני, שאלה מצוינת.

ואז נכנס שותף נוסף לכל הדיון שהוא הספאר י. מישהו מכם יודע את התוכניות

החדשות של הספארי? מישהו מכיר? הספארי הולך לשנות את פניו ב- 180 מעלות.

הכניסה תה יה מהצומת שלנו, סוגרים את הכניסה בצד השני, הרעיון יהיה שי ותר לא

נוסעים בכלי רכב בספא רי, הם בונים כביש היקפי ובשאטלים או באוטו בוסים כמו

בספאר י באפריקה, עולי ם על האוטובוס ועושים היקף גם של 360 מעלותשל הספאר י.

התוכניות אצלי, משהו מדהי ם. שתיים, הם רוצ ים להתחבר לפארק באיזה ג שר,

שהמטיילים יחנו אצלנו, יעברו מעל הגשר ויכנ סו. אז יש פה גשר שיכול לשתף אותנו

באופנידן, את הספארי וזה רעיון מצוין ואנחנו כרגע בתכנון הראשוני.

אומר לכם בכנות שאני כל בוקר קם עם ק סדה, כולם שולחים את היד שלהם לתוך

הפארק ומתכננים בלי לשאול אותי. אם אתם מכירים את הסיפור של הרידינג, בוקר

אחד אני קם וכבר הסתובבו וקבעו לנו שהולכים להעביר את רידינג אלינו. כל פעם יש

כל מיני החלטות שאני מתפוצץ, בלי לשאול אותנו.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

בס"ד 13

יש מלא שטח, זה מאוד סקסי.

אלון עמרם:

נכון. הנ ה, הוא פ ה, יודע את כל הבעיות האלה, כל הזמן מנס ים לקחת מאיתנו

שטחים. למשל, אצל הספארי, עיריית רמת גן יושבת, מתכננת גשר שיחבר בינינו בלי

לשאול אותי. אני מגיע לוועדה המחוזית פתאום אני רואה גשר שתקוע בדיוק בצומת

שלנו. אני שואל אותם תגידו לי, ישבתם איתי, שאלתם אותי? לא, זה בסדר. הם גם

מתכננים להשתמש במגשרי החניה שלנו בשבילם, נהדר. אז עצרתי את הכל, הבעתי

התנגדות ו היום הם הלכו ונסוגו אחורה והם מבינים שהם חייבים לשתף איתנו

פעולה.

זה סכר היציאה , פה תעלת המעקף ופה הסכר הראשי, זה זר וע כז א ת שנפתחת

ונסגרת. אין דבר כזה בארץ, זה ייחודי מאוד לארץ וכרגע אנחנו בתהליך ת כנוני לבנות

את הסכר הזה.

הנה סכר היציאה שוב ממבט נוסף. שימו לב, רוכבי אופניים מעל, נכנסים לפה,

עומדים פה נקודות תצפית להסתכל, תהיה פה נקודת תצפית מדהימה, שמי שיעמוד

שם יראה את כל הזרימות העצומות של המים. הנה מסלול רוכבי אופניים, מסלו ל

להולכי רגל ולשאטלים. הולך להיות פה פנטסטי ומדהים וכל זה בתכ ולת העבודה של

נת"י. עוד שלוש שנים זה עומד ומוכן.

נת"י מבינה שהיא בבעיה מבחינת התקדמות תכנונית וכדי לפתור את הבעי ה היא

יוצאת ב מכרז של דיז יין ביל, מכרז 82/20 .ואלה לו חות הז מנים שהקבלן מ חויב

אליהם, 44 חודש. כלומר, הם קיבלו צו התחלת עבודה בפברואר 22, לקראת סוף 25 ,

ואתה תראה שהם יעמדו כי זה כסף, הקבלן אמור להשלים את העבודות.

והקב לן שזה, המיזם המשותף אורון אוליצקי, אני מנ יח שאתם מכירים את החברו ת

האלה, אל ה שתי חברות ענק בא רץ, הם כבר עובדים בשטח, הם איתנו בקשר,

הצוותים עובדים בצורה מאוד מאוד יעילה.

זוכרים שזה דיזיין ביל? את התכנון מי מתכנן? הקבלן שזכה. הקבלן כל דבר שביקשנו

ממנו הוריד את הרמה למה? לכלום. כי ברור לכם שברגע שהוא זכה בפיקס פרייס

444 מיליון שקל הוא זכה במכרז, הוא עכשי ו איתנו מול אגף הנדסה שלנו במלחמה

יום יומית. ל דעתי 444 מיליון שקל זה מחיר התאבדות והבעיה של נת"י, שמבינה רק

באספלט, במצע א', מצע ב', תומכת באותו קבלן בדיוני מולנו. ויש פ ה מלחמת עולם,

יום יום מל חמת עולם מבחינת הרמה. למשל, אני אתן לכם דו גמא. הגשר שקודם

הצבעת י עליו, הושקע בו הרבה מחשבה שישתלב עם הפארק.

בס"ד 14

מה עשה הקבלן? הוא מציב לי גשר טרומי כמו של אי זה כבישים , כמו שאנחנו

מכירים. אומרים לו תגיד, השתגעת? זה מתאים לזה? זה גשר בטון, מכוער, שפשוט

לא מתחבר לפארק.

לכן נקבע תהליך של בקרת תכנון, כל תוכנית של הקבלן חייבת לעבור דרכנו. בלי

אישור שלי הוא לא מתקדם והוועד ה המחוזית תומכת בנו כי אם אני אפר ט לכם איזה

דרישות הוא מבקש, נתפלץ. הוא מנסה לחסוך ולחסוך ברמות שזה כבר יפגע בנראות

של הפארק.

אריאל ויסוול:

אז מה עושים?

עו"ד לירז גונן- אלא לוף:

אז הוא נותן לו ברקס כל פעם.

יובל בן בסט:

הוא אומר שעל כל דבר הוא צריך לחתום להם.

אלון עמרם:

הנה דו גמא שהקב לן מבקש. ככל שמתקרבים לאזור סכר היציאה, כמות זרימת המים

ועוצמת המים גדולה. תכננו קירות בטון, תסתכלו. אגב, פה קיר צבוע כי פה יהיה

אקסטרים קיר טי פוס. הקבלן בא ואמר בשביל מה ק ירו ת בטון? בואו נשים שיפועים

כמו בכבישים, כוורות כאלה. זה לא ישרוד אפילו שתי דקות, שימ ו לב. שימו לב גם

לשיפוע, במקום לקבל שטח יפה, תראו כמה הוא גונ ב לי. אתם מבינים מה אני

מתכוון? הרס את הנראות.

אדר' אסנת אלרון:

ההנחה היא שזה מח ושב מבחינת הספיקות.

אלון עמרם:

אנחנו לא מסכי מם עם הספיקות שלהם. הכוורות האלה לא שורדות. שנית, אתה

מעמיס לי כסף על הפארק הוצאה כספית ענקית כי כשהוא מוסר לי והולך, במקום

לטפל בקיר בטון אני צריך לתחזק את כל הצמ חייה הזאת. כמו כן, גשר ראשון מושך

את כל הצמחייה מפה, לכי תראי בכבישי ישראל איך זה נראה רע מאוד ו דבר אחרון,

השיפוע הזה אוכל לי את השביל ואני אומר לך שזה כבר בדוק.

הנה דוגמא של הגשר. זה הגשר שתוכנן, תראו איזה גשר יפה של הדמיה תכנון

המדינה, תראו איזה גשר הוא מביא לי, גשר של כבישי ישראל שבכלל לא מתחבר

לפארק.

בס"ד 15

אריה פכטר:

הוא הציע לך גשר מסוים, אתה לא מקבל. מי קובע?

אלון עמרם:

הוועדה המחוזית זורקת אותו מהמדרגות.

אריה פכטר:

אבל מי קובע, הוועדה המחוזית קובעת?

אלון עמרם:

הוועדה המחוזית לצורך העניין היא הפוסקת בדיון בינינו. כשיש מחלוקת בינינו זה

מגיע אליהם, הם איתנו בעסק הזה, הוועדה המחוזית, כי הם מבינים שזה לא כביש,

זה פארק לאומי שמאוד חשוב הנראות.

דוד זבולונוב:

הוא לא היה צריך לתת דוגמאות של אלמנטים בכתב הכמויות?

אריה פכטר:

אלון, ארז יושב בדיונים האלה?

אלון עמרם:

ארז בן אליעזר, זכינו שיש בן אדם כזה בוועדה המחוזית, לויאליות בפארק ברמה

שלא ניתן לתאר.

מכיוון שיש חשש שלא י לך, הנה המובל לים. שימו לב בדופן שלכם, פה אזור מצד

שמאל, הולכים לבנות תעלה מתחת לכביש 1 והתעלה הזאת תרוץ לכל האורך, תעבור

דרך מקווה עד שתצא לים ביפו. זה נקרא המובל לים שחולדאי צועק ואז המשמעות

היא שאם האגם הזה יעלה ו יהיה דקה לפני קריסה, המובל הזה ייקח את המים,

יוציא אותם מהפארק. זה הפארק, זה אזור, זה הכביש, פה מקווה ישראל. נכנס עם

התעלה מתחת לכביש, הנה מסלול התעלה והכל יוצא ביפו.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אבל זה לא דרכנו, זה דרך מקווה ישראל.

אלון עמרם:

כן, לא דרככם.

דוד זבולונוב:

למה הוא לא מגיע ישר לים?

בס"ד 16

אלון עמרם

יש להם אילוצים שלהם. מי שהתח יל א ת הת כנון זה כבר נת "י, אני כבר שותף

בפגישות, יש כבר מה להציג, אבל עדיין לדעתי אושר להם 20 מלשח תכנון, הם כבר

בפנים. זה פרויקט של כמה עשרות מיליארדים.

אבל מה כיף לכם, אנשי אזור? אתם יוצאים, נכנסים למנהרה בקיץ, נוסעים בג'י פ

בתוך האדמה ויוצאים בים.

אריה פכטר:

מתי זה מתוכנן?

אלון עמרם:

השלימו את זה כבר. היי תה פגישת אישור אחרונה ויש כבר מסלול, זה כבר המסלול

המאושר, תוואי המסלול המאושר שמתחבר.

עוז:

יש תכנון לנושא אבל אין תקציב של המ דינה אז ז ה בגדר תוכניות.

יובל בן בסט:

אבל זה רק אמור להוביל מים?

אלון עמרם:

רק מ ים. מה שכ ן, יש פה דיסקוס נוסף כי ברגע שהוא יהיה קיים כל סכר ה יציאה,

למי שמבין, כבר מובטל כי כל המים ילכו ישירות לים. אני לא מבין את שיקולי הדעת

והחשיבה, אני לא שם, אבל אני רק מעדכן אתכם מה הולך להיות בתחום הפארק.

דבר נוסף, אני הולך לקבל אלפי דונמים, מה שאני מתכנן בימים אלה ויש לי כבר

תקציב מנת"י, אני הולך לקדוח בארות בצד שלכם מעבר לכביש, 3 בארות של מים,

כדי לשאוב מים מהאדמה, כדי להשקות את כ ל הצמחי יה. גם זה פרויקט. כלומר,

הפארק ישקה את הצמחיי ה שלו מתוך בארות שהוא קודח בתוך האדמה, חיסכון

אדיר של מים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

יש מים?

אלון עמרם:

עכשיו אנחנו בק ידוחי תצפית. בצד המזרחי מים טובים. כשאני אומר מים טובים, זה

מים טובים לצמחיה, לא לשתי יה. מו לכם בער ך, מול הגשר הירוק, גם מים מליחים

ברמה סבירה. לכיוון מקווה זה מים מלוחים מאוד, המשמעות שלא נוכל

בס"ד 17

לשים כל צמחיה כי היא תמות. לא כל צמח יכול לקבל את המים, צריך לבחור את

הצמחייה המתאימה לרמת המליחות של המים. אז יש לנו בעיה שם.

בשנת 2025 אני מקבלאת הפארק ולכן ה יום בניתי צוותים של אטרקציות בפארק,

איך אני רוצה ב-2025 אחרישאני אקבל את המפתחות מה הולך להיות בפארק, אז

יש לי מעט רעיונו ת והרבה שטח, אז יש לי פ ה בעיה הפוכה, יש לי אין ס וף שטח ומעט

רעיונות. אז יש לנו נושא של שיט באגם, יש לנו פארקים של מים, מתקנים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

כמויות המים שיהי ו באגם אמורות גם להספיק לקיץ?

אלון עמרם:

לא, הם זורמים ונעלמים, נשארים מבלעים. חופרים בורות בכל שטח כדי שהמים

יכלאו שם לאורך כל הקיץ כדי שחיות יבואו ו יוכלו לשתות או כל נושא אחר.

חוות חקלאיות, נחלק חלקים של חוות חקלאיות למ טיילים כדי שיבואו ויפתחו את

זה. מרכז מדיטציה ויוגה, האגמים הירוקים, תכף נדבר על זה. הנה החתך של הגשר

שדיברתי עליו. מתקני טיפוס לילדים. גשרים , שבילים. וזה הנושא הראשון שאני

מקדם אותו כרגע, האטרקציות לטובת הפארק.

נושא שני, לאורך הטיילות כל 400 ,500 מטר תהיה רחבה גדולה, שהמטיילים

שהולכים לאורך הטיילת יוכלו לנוח. תסתכלו פה לכל האורך, אנחנו היום יושבים

בצוות חשיב ה וי וצקים תוכן לכל הרחבות האלה. אלה רק הדמיות, זה לא מה שיהיה,

זה סימולציה, חושבים מה אנחנו מכניסים תוכן בתוך כל הרחבות.

כל מיני רעיונו ת לנקודות מנוחה ברחבות האלה והנגשת מי דע למבקר . עוד דיון

שאנחנו עושים, הפארק הוא כל כך ענק, המטייל בכלל לא מבין מה הוא רואה, הוא

מבין מה זה פשט ההצפה? הוא לא מבין כלום, השטח הוא עצום. איך אנחנו מנגישים

את המ ידע למטי ילים? אז יש כל מיני רעיונות של עמודים מחו"ל. יש לנו אדריכל בשם

אמיר לו טן ממור יה סטודיו, שעשה לנו עבודה מצוינת, יש את האפשרו יות האלה

לאורך כל הפארק. ההטבעות על קיר ות א ו מבנים מסוימים עם הנגשת מידע.

גרגורי דובקין:

האם יש ביולוגים בצוות התכנון?

אלון עמרם:

בוודאי, יש פה צו ות ענק.

גרגורי דובקין:

בס"ד 18

יש לנופה מכה קשה של יתושים ש התושבים משתגעים מזה ואפשר להבין אותם.

אצלכם יהיה מקור למים עומדים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

נכו ן, תה יה פה מדגרה הסטרית ואנחנו סובלים גם ככה מאוד.

יובל בן בסט:

זה משהו שיהיה צריך לתת עליו את הדעת.

אלון עמרם:

אני בודק את המשימה הזאת כי כשאני יושב במשרד אצל י באים אלי יתושים בגודל

של פיל ו עוקצים אותי. אני כבר פניתי לשתי חברות. יש חברה עם מחקר מאוד

מתקדם, הם כולאים את הזכרים, מעקרים אותם, זו שיטה ישראלית שהיא מאוד

מתקדמת ואחרי זה מפזרים את ה יתושים האלה ולמעשה מק טינים את כמות

היתושים. יש את רשות הניקוז שאנחנו א יתם ביחד בנושא הריסוסים אבל להגיד לכם

שיש תוכ נית עבודה סדורה, עדיין אין.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אני לא רואה שרשות הניקוז עושה איזה עבודה טובה, אנחנו פה סובלים מאוד.

גרגורי דובקין:

יש את הקולטן שאנחנו סובלים מהריחות, מה קורה אתו ועם כל התוכניות היפות

האלה?

אלון עמרם:

קולטן של מה?

גרגורי דובקין:

קולטן זבל.

אלון עמרם:

זה לא חו נה אצלי.

אריה פכטר:

זה לא קשור אליו.

אלון עמרם:

אני ממשיך. יש רעיון לעשות הנגשת מידע על הרצפה. כל מה שדיבר נו כרגע זה נת"י

ולכן כשאתם רואים היום את כל אלפ י הכלים שעובדים בשטח, זה אות ו מפעל פשט

הצפה שב -2025 הם אמורים לסיים

בס"ד 19

נעבור אלינו. מתחם הכניסה, מי שלא מכיר, זה איפה שאנחנו נמצאים, אמור להיות

פה מתחם הכניסה, בית מורשת אריאל שרון, יקום פה מבנה לטובת א ריאל שרון,

יקום פה מרכז שיקום נחלים והולך לקום פה אחד האגמים הגדולים בא רץ, 90 דונם

של מים אגם.

ליאת אייזנר:

אתה אומר מים ואני חושבת על יתושים.

אלון עמרם:

אז יש פה מבנה של מרכז שיק ום נחלים, יש פה בית אריאל שרון. אריאל שרון יש להם

עמותה, גלעד שרון הבן מבקר אצלנו הרבה, אנחנו בהתקדמות, יש רעיון של תוכנית

כבר. זה האגם שיהיה לנו. יהיה לנו פה אגם עם ב תי מסחר בהיקף, משהו מדהים. ויש

פה את האמ פי, 35,000 איש הופעה לכיוון האגם

ליאת איי זנר:

ההופעות לא יהיו לכיוון אזור?

אלון עמרם:

לא, את מתבלבל ת, ההופעות שאתם שומעים היום זה בטח מההר למעלה, אני מדבר

על רחוק. וחוות שלם, יש לנו פה מסעדות שיקומו בתוך הפארק במתח ם הכניסה.

במתחם ההר אני לא מקדם תוכנית, היום אני הולך לאטום את ההר. אלה בארות

הגז, אני שואב גז כל הזמן, יש לנו 109 בארות בתוך ההר, הפסולת מייצרת מתאן, אם

לא נשאב את הגז, יהיה לנו פיצוץ למעלה. נכון להיום זה הולך למפעל אופיס טקסטיל,

שהוא אמור להיסגר עוד חודש, חודשיים והיום אנחנו בודקים חלופה מה לעשות בגז.

אריה פכטר:

מה הכוונה בודקים חלופה מה לעשות בגז? למה לא להשתמש בגז של אופיס?

אדר' אסנת אלרון:

אתה צריך להשתמש ב גז של אופיס. אתה צריך לעשות את זה.

אריה פכטר:

אני לא יכול.

אלון עמרם:

יש 4 חבר 'ה צעירים מאוד, בוגרי רפאל, הם פיתחו אלמנט של מכשיר גדול כמו גנרטור

גדול שמקבל גז, מוציא חשמל, טורבו ג'ם הם נקראים. אני א יתם בפגישות, הרעיון

להציב מתקן כזה אצלנו, לקבל את הגז, להפוך אותו לחשמל ולהשתמש ב חשמל

לטובת הפארק ואולי למ כור קצת לאיגוד ערים דן. בגדול בעתיד כל הפארק

בס"ד 20

הולך להיות פוטו וולטאי אז הוא יתחבר למער כת של פוטו וולטאי וכל ז ה י ימכר

לחברת חשמל, זו הרצאה נפרדת בפני עצמ ה.

אחד המקומות המדהימים בארץ שעוד יתפרסמו זה בני ברק הקדומה. יש לנו עיר

קדומה, בין המובילות בארץ, אנשים דתיים יודעים, רבי עק יבא. האגדה מספרת שיום

אחד ראו שם חכמים שהולכים והם רואים את התאנה נוט פת דבש ועל זה נאמר ארץ

זבת חלב ודבש. אז הת חילו החפירות ויש שם דברים מדהימים. אני באתי ואמרתי

בואו נתכנן, בדרך כלל רשות ה עתיקות קודם כל חופרת ו רק אחר כך מקימה א ת

האתר. אמרתי כדי לגייס כסף מכל העולם, בוא ו נתכנן ואחר כך נתקדם. אז יש לכם

פה את התכנון של בני ברק הקדומה, מרכז מבקרים, אזור חפירה למ תנדבים. פה

אנחנו מתכנ נים כל ליל סדר להביא לפה מאות אנשים שיעשו פה את ליל הסדר. גינת

צמחיה, משנה והתלמוד, שחזור כפר מתקופת התלמוד. אנחנו בקשר רציף עם רשות

העתי קות, הם יביאו אוצרים של הם גם מבח וץ, זה הולך להיות פה אחד המקומות

היפים ביותר בארץ.

ראתה את התכנון הזה רשות העתיקות, לא אהבה את התכנון מפני שזה נקרא תל

איבן ברק, הם רוצים תל, התכנון הזה לא נותן להם תל. הם הציגו בפני תל קטנה

בסוריה. מה שקשו ר, שפעם כד י לשמור מפ ני או יבים בנו סוללות עפר גדולות עם

כניסות והמקום היה מוגבה. אז הם מבקשים שבני ברק העתיקה תיראה ככה. הם

רוצים סוללות בהיקף ולחפש את הבאר. בדרך כלל בכל תל כזה יש באר. אני מבקש

לחפש את הבית כנסת של רבי עקיבא. אם נמצא את הבית כנס ת של רבי עקיבא, שקל

מכל אחד לבני ברק ואנחנו מיל יארדרים, נכון או לא?

יש קול קורא של קרן שטחים פתוחים. התחלנו עכשיו להשתתף בקול קורא. א נחנו

מתכננים בצמוד לאילון לייצר שלושה אגמים, למשוך את המים המלוכלכים, להעביר

אותם בסינון עם צמחים שמנקים את המים דרך שלוש בריכות יפייפיות ולהחזיר

אותם לאיילון, ממתינים שיאשרו לנו את הכסף וזה יהיה אחד הפרויקטים היפים

ביותר בארץ. הנה, זו ההדמיה של האגמים ה ירוקים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

מדהים, תודה.

אריה פכטר:

תודה רבה. מתי אמרת שזה אמור להסתיים?

אלון עמרם:

ב-2025. הוא קיבלצו התחלת עבוד ה ב פברואר 2022.

בס"ד 21

אריה פכטר:

ומה קורה עם כניסות מאזור לתוך הפארק? רק משורגי בשלב זה?

אלון עמרם:

משורגי ויש את הגשר שהצגתי בפניך ויש חללים תת קרקעיים.

אריה פכטר:

מי מתכנן את הכניסות לפארק התת קרקעי.

אלון עמרם:

אני. הצוות שלי מולכם, מול מהנדסת העיר הנחמדה שלכם, אם תביאו כסף, כרגע

אין לי כסף.

אריה פכטר:

אז אתה אומר שתהיה כ ניסה אחת מגשר שור גי.

אלון עמרם:

כרגע גשר שור גי אבל אם יהיה מימון ונצליח להביא כסף אז יהיה את כל מה שאנחנו

מדברים כרגע.

אדר' אסנת אלרון:

יהי ה אפשר להשאיר לנו את המצגת?

אלון עמרם:

אני אשלח לך אותה.

אריה פכטר:

אלון ועוז, תודה רבה, מאוד יפה.

אלון עמרם:

מבקר המדינה שעשה לנו ביקורת לפני שנתיים, טען שהפ ארק מתנהל על פרויקטים

לא מתוקצבים. א סור לי לקדם תכנון של פרויקטים שאני לא מתוקצב. מבקר המדינה

אמר להתעסק בלי תקצוב, זה נגמר. אם אין לי כסף, אני לא יכול לקדם בשום מצב.

אריה פכטר:

תודה רבה.

אלון עמרם ועוז אגבבה עזבו את הישיבה.

אריה פכטר:

תודה, אנחנו ממש יכים בישיבה.

אדר' אסנת אלרון:

בס"ד 22

יש סעיף שהצגנו אותו בו ועדת המשנה וחשבנו שיהי ה נכון להעלו ת אותו למליאת

המועצה ולד ון בו בצ ורה רחבה , להציג בפניכם את הנו שא ולקבל החלטה כוו עדת

משנה אבל בפורום של מליאה.

כפי שאתם יודעים, אזור מקדמת את תוכנית המתאר הכוללנית כבר כמה וכמה שנים.

אחד ממתחמי תוכנית המתאר הכוללנית זה מתחם שאנו קוראים לו 2.3, הוא מתחם

קטן יחסית לתוכנית המתאר, נמצא ברחוב ברזילי וצדוק ובמסמכים שהועברו למחוז

היי תה גרסה שלקחה בחשבון שתהיה תחנת רכבת כבדה ומדובר על מתחם של 320

יחידות דיור ושירותי תעסוקה ומסחר. כב ר הרבה שנים שהמדינה ירדה מהתחנה

במתחם הזה, מדובר על תחנת רכבת כבדה ואנחנו יודעים שהיום שהתחנה מוקפאת

לחלוטין. בהחלטה ל הפקדה של המחוז, שהי יתה לפני כמעט שנה, הוחלט שהמתחם

הזה יישאר כמתחם מגורים, בניה רוויה. הוא נדרש להפריש שטח ציבורי של כ- 7 דונם

והמתחם עצמו הוא לא גדול, משהו כמו 20 דונם או אפילו פחותזא ת אומרת שנשאר

יחסית שטח מצומצם. מספר יח ידות ה דיור, המחוז לא התייחס אליו וכרגע נשאר בנק

יחידות דיור שאנחנו חושבים שהוא מ וגזם אבל זה יבחן כלכלית ואנחנו נבחן את זה

אבל כן שימושי מסחר יחסית מצומצמים וזה לא אזור מרובה שימושים כמו שזה

היה במסמכים הראשונים של תוכנית המתאר.

זה המתחם, מדובר על בערך 10 חלקות

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

הכחול הימני זה ברז ילי ומה שחוצה אותו זה ירושלים בעצם, נכון?

אדר' אסנת אלרום:

לא, ירושל ים הוא מזרחה.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

מה שחוצה אותו ימינה.

אריה פכטר:

זה ירושלים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

זה מתחם ממש קטן. הוא אמור להיות בניה רוויה?

אדר' אסנת אלרון:

אני אענה בסוף על שאלות. התוכנית התקפה במתחם הזה מא פשרת יחידת דיור לכל

250 מטר קרקע בדומה לרוב אזור. רוב ה יחידות, אם לא כולן, לא מומשו , למעט

הבתים ההיסטוריים ולכן אנחנו בנקודת זמן קריטית, שאם לא נקדם תכנון מהר,

בס"ד 23

יש אפשרות שבעלי הקרקעות יתחילו לממש בת ים חדש ים ואז ה יכולת שלנו לממש

את הכ וונות התכנוניות של תוכ נ ית המתאר, יורדות ל אפס בחמישים, שישים שנה

הקרובות.

יעקב פרידמן הצטרף לישיבה.

מדובר על מתחם שהוא בערך כ -19 דונם, פוטנציאל כיום ל-60 יחידות דיור, שברובן

כאמור, לא בנויות. ולכן אנחנו רואים את הדחיפות בלקדם את התכנון הזה על פי רוח

תוכנ ית המתאר.

שאנחנו עושים זום אין, המתחם בעצם מחולק לשתי ישויות שהן די נפרדות, מ ה שזה

רחוב צדוק זה החלקות הארוכות, ש הן בסדר גודל של 2 דונם כל יחידה יכולה לממש

בעיקרון כ-8 יחידות דיור, חלק פחות ומתחם A, הוא מתחם עם אופי לחלוטיןשונה,

הקרקע בייעוד מג ורים היא כ-750 מטר עם פוטנציאל ל- 3 יחידות דיור והעורף הוא

שפ"פ שנקבע כאיזשהו טווח מכביש מס' 1 .גם בהתייעצות מול המחוז וגםמהניסיון

המקצועי שלנו, אנחנו יודעים שסיטואציה כז ו המדינה והמחוז לא מאפשרים לשנות

לייעוד סחיר, זאת אומרת שאנחנו נשארים במתחם A משהו כמו 3 דונםמגורים,

שזה לא הרבה. לע ומת מתחם B, שהוא מתחם בתוכנית די פשוטה, הגענו לאיזושהי

וריאציה שבמימוש פרטני כל פעם מגרש, מ גרש, יפריש את העורף לציבור ויוכל לממש

בניה סמי רוויה בקדמה של המגרש ופה אנו משאירים כ-5 דונם למגוריםשוב פעם,

השטח הציבורי על פי תוכנית המתאר אמור להיות 7 דונם, אנחנו מניחים שהוא יהיה

קצת פחות כי בכל זאת זה מתחם מאוד קט ן. אבל כדי שכל הכוונות האלה יתממשו,

הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה להחליט על הכנת תוכנית , לשכור צוות

מתכננים ולהקפיא היתרים. אז בדומה, מי שבוועדת המשנה ואני אתן קצת רקע, גם

בבן גוריון עשינו את אותו מהלך, ברגע שהבנו שהמתחם הולך לתכנון, הקפאנו את

ההיתרים. למה הרציונל של הקפאת היתרים או מגב לת היתרים? כ די שבאמת

ההיתרים שניתן היום להפיק לפי תוכניות תקפות לא יסכ לו את הכוונות התכנוניות

הנכונות לכלל המת חם. ולכן גם פה אנחנו רוצים לצאת ב-77 ,78 .77 זה אומר הכרזה

על הכנת תוכנית ו - 78 מגבלת היתרים, ל תקופה של שנה פלוס שנה, כשאחרי שנה

אנחנו נבחן את המצב. אם אנחנו רואים שהתכנון הוא ב אמת בר קיימא ומתקדם,

אנחנו ממשיכים לעוד שנה, כשחלק מהסוגיות שאנו רוצים לבחון, האם נכון יהיה את

A ו-B לתכנן כמקשה אחת או להחליט אחרי שנה שאת A אנחנו משחררים בגלל

שהוא מהווה איזשהו קושי בקידום התוכנית ואת B ממשיכים לתכנון מפורטופה

אנחנו רוצים לקבל החלטה על הכנת התכנון ועל פרסום מגבלת היתרים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

בס"ד 24

מה זה סמי רוויה

אדר' אסנת אלרון:

חלק מצוות התכנון יהיה שמאי, עבודת השמאי ת היה מאוד חשובה כי אנחנו לא

רוצים לפגוע כמובן בבעלי הקר קע, אנחנו רוצים לעשות משהו בר מימוש, שיהיה שווה

לממש אותו כי אחרת אנחנו סתם מתכננים ואף אחד לא ייקח את זה. ההנחה שלנו

שבבניין כזה, זה משהו כמו 30 יחיד ות דיור, זה אומר בניי נים פח ות או יותר בסדר

גודל של ל יכט על הפארק, שזה לא בניינים, זה בנייה רוויה נמוכה או מ רקמית גם

לפעמים. הדבר הזה יבחן יותר לעומק בפן הכלכלי. הרציונל הוא שאחרי שהתוכנית

תאושר, בעלי הקרקע לא יהיו תלויים, אנחנו מכירים את המורכבות של אנשים בכלל

ואנשים שם, שבמקום שכל אחד יממש לבד, כולם יממשו מגדל. זה לא יקרה ואנחנו

מבינים שבשביל שהתוכנית הזאת תת ממש לכדי היתרים, זה צריך להיות או שחלקה

אחת יודעת לממש את עצמה ולהפריש את העורף, או שמקסימום זוגות. בעלי הקרקע

לא יצליחו לקדם תוכנית בהסכמה. אנ חנו כ מועצה יודעים לקדם תוכני ת ללא

הסכמה, להודיע לבעלי הקרקע זה מה שאנחנו מתכננים, לפרסם את זה. הם רשאים

להתנגד, המחוז ואנחנו נדון בהתנגדויות אבל רק המועצה יכולה להיכנס לנעליים של

בעלי הקרקע ולתכנן עבורה.

אריה פכטר:

הדבר הכי משמעותי לגבי בעלי הקרקע שזה יהיה שוו ה להם כלכלית. אם זה לא יהיה

שווה להם כלכלית, אז אנחנו יכולים לתכנן מפה עד שנה הבאה והם עושים חשבון.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

כי יש גם בעל הבית ש הוא המ נהל.

אריה פכטר:

לא משנה, אני רק אומר שכל בעל קרקע הוא מסתכל מבחינה כלכלית מה יש ל י

היום, מה יהיה לי מחר. אסנת, צריך להביא את זה להצבעה?

אדר' אסנת אלרון:

כן, צריך להצביע, אנחנו בעצם עכשיו בכובע של ועדת משנה כי לא הצבענו על זה

בוועדת משנה והמחוז צריך החלטה.

אריאל ויסוול:

אבל יש פה אנשים שהם לא בו ועדת משנה והם לא יכולים להצביע.

אדר' אסנת אלרון:

אז שלא יצביעו. ב עיקרון, מי שצריך ל החליט על זה, זה ועדת המשנה.

בס"ד 25

אוריאל תנעמי:

אני רוצה להגיד משהו לפני שמצביעים. אני לא י ודע אם המהנדסת יודעת אבל מדובר

פה באנשים שקיבלו פיצוי לפינוי, שפינו אותם מהמקום, מפוני תוחלת, שאני אחד

מהם. השאלה אם אתם קודם כל באתם איתם בדברים, ישבתם איתם, שאלתם

אותם, הצעתם להם? האם הם יודעים לקראת מה הם הולכים? או שכופים עליהם

הר כגיגית ואומרים תשמע, אנחנו המועצה, אנחנו הריבון ואנחנו נחליט עכשיו מה

יהיה בשטח שלכם.

אדר' אסנת אלרון:

התוכנית הכוללנית עוד תפורסם אבל היא חמש שנים כבר, לא המצאנו את זה. זה לא

משהו שהומצא פתאום.

אוריאל תנעמי:

אבל אי אפשר לעשוק את האנשים האלה.

אדר' אסנת אלרון:

זה לא לעשוק, ה היפך. זה בדיוק הפוך מלעשוק.

אוריאל תנעמי:

לי יש נגיד שטח של 2 דונם, אני רוצה לבנות בו 8 יחידות דיור אבל אין לי היום את

האפשרות הכלכלית, אני אעשה את זה בעוד חמש שנים, בעוד שמונה שנים, בעוד

שנתיים, אני לא יודע מתי. זה שאני לא יכ ול כלכלית לעשות את זה, זה לא אומר

שצריכים להיכנס לי לכיס ולהגיד לי אני עכשיו עושה לך תוכנית.

אדר' אסנת אלרון:

אז אני רוצה להאיר את עיניך ולהציג לך את נקודת המבט ההפוכה. מי שהיום ידו

משגת ויבנה 8 יחידות, ה וא בעצם מסכל את האופציה של מי שידו אינה משגת לעשות

פה 30 יחידות לפיכוונ ת תוכנית המתאר הכוללנית, שהיא כבר חמש שנים בתהליך.

אוריאל תנעמי:

מה יוצא להם מזה? יוצא להם יותר.

אדר' אסנת אלרון:

השבחה מאוד משמעותי ת של הנכס. דרך אגב, לפח ות האנשים ש הגיעו אלינו, רוב

האנשים לא מצליחים להגיע להסדרים מול המנהל בנושא רכישת ה קרק עות בדיוק

בגלל שהתוכנית הכוללנית כאילו, זה כאילו כי מי שמבין בתחום יודע שתוכנית

כוללנית היא כאילו מייצרת ציפייה אבל לא מייצרת השבחה, שזה סיטואציה מאוד

בעייתית כי המ נהל כמנהל הוא היזם הכי גרוע במ שק והוא ברגע שיש תוכנית

בס"ד 26

כוללנית כברמתיי חס לקרקע כאילו היא הושבחה אז המנהל רוצה מהם המון כסף

מצד אחד ומצד שני הם לא יכולים לממש את מה שהמ נהל כבר רואה כפוטנציאל אז

הם כרגע במצב הכי גרוע. אם הם רוצים ל ממש את ה-8 יחידות אז המנהל רוצה מהם

כסף כאילו זה 30 יחידות ואם הם ירצו לבנות את ה-30 יחידות, הם לא יוכלו כי הם

לא יגיעו ל הסכמות איך לקדם את ה-30 יחידות

אוריאל תנעמי:

בדיוק, אבל קודם היה להם 8 יחידות אבל בעקבות התוכנית הכוללנית שאנחנו

הכנסנו אותה בתוך זה, כאילו פגענו בהם. יכולנו להגיד להם אוקי, אתם נשארים 8 .

אני לא מבין איך פגענ ו בהם.

אתה עשית תוכנית, החלטתם שיהיה שמה 30 ועכשיו בא המ נהל ואומר,

איך אני פוגע בבן אדם שאם יש לו לבנות 8 ונותנים לו 30, איך אני פגעתי בו?

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

המנהל כאילו לצורך הגשת הזכו יות מסתכל להם על ה פוטנציאל.

אוריאל תנעמי:

בדיוק, נכון.

אריה פכטר:

אני רוצה להגיד לכם, ה- 77 זהלשנה. אם הדיירים לא יהיו מרוצים, לא נעשה משהו

בניגוד לרצונם. אם הדיירים לא ירצו, לא נעשה, חד וחלק.

אוריאל תנעמי:

אבל למה לעשות הפוך? למה לא לבוא לדיירים,

אריה פכטר:

אנחנו מדברים עם הדיירים כבר שלוש, ארבע שנים.

אדר' אסנת אלרון:

אני אישית דיברתי עם שני בעלי נכסים, לא כולם הגיעו אלי.

אוריאל תנעמי:

היה צריך לכנס את כולם ולהגיד להם רבותיי, יש פה,

אריה פכטר:

אנחנו מדברים עם הדיירים כבר שלוש, ארבע שנים, הם ב יקשו שנעכב את זה כי הם

רצו לרכוש את הקר קע מהמ נהל. באה אלי משפחת חרד, נדמה לי ועוד איזושהי

משפחה.

אוריאל תנעמי:

נכון.

בס"ד 27

אריה פכטר:

היו אצלי כבר לפני שנתיים או שלוש, עיכבנו את הסיפור הזה שלוש שנים.

אריאל ויסוול:

גם זוהר, גם לילי.

אוריאל תנעמי:

איך ירכשו את הקרקע כשאתם עשיתם תוכנית כוללנית? אז אני אומר, פה הבעיה

עכשיו. אם תרצה או לא תרצה, כופים עליהם בלי רצונם, יגידו תשמעו, אנחנו מרימים

ידיים, הכנסתם אותנו לפלונטר. אם קודם ה יי תה לנו את האפשרות ל-8, היום זה 30 ,

המנהל ד ורש מאיתנו יותר.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

תעשה קומבינציה, אל תוציא כסף מהכיס.

אריה פכטר:

אני לא פוסל את המחשבה של אורי.

אריאל ויסוול:

זה כבר הו חלט, אריה.

אוריאל תנעמי:

אפשר תמיד לשנות.

אדר' אסנת אלרון:

אני לא הייתי בתהליך למה הוחלט מה שהוחלט פה בכוללנית, זה הרבה טרם זמני.

אוריאל תנעמי:

כבר אז הערתי על העניין הזה.

אדר' אסנת אל רון:

אז יכול להיות, אתה יכול להגיד את זה על כל המתחמים שאנחנו משנים את אופיים

בכוללנית, אתה יכול להגיד את אותם דברים.

אוריאל תנעמי:

תראו, זה תושבים שלנו, יש לנו איזושהי רגישות, במקרה זה אנשים שאני מכיר אותם

גם באופן אישי, יכול להיות שאם ז ה היה תושבים אחרים, גם כן הייתי מדבר באותה

רמה.

אדר' אסנת אלרון:

אז אני אומרת, אתה יכול להגיד את זה על כל מתחם שמשנה את אופיו.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

לכולם יש ר גישות אליהם, לגמרי.

בס"ד 28

אוריאל תנעמי

יש פה עניין של זכויות בניה. שימי את עצמכם במקומם.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אמרתי, יש לנו רגיש ות אליהם, אני גם חושבת שצריך לדבר איתם.

אוריאל תנעמי:

בדיוק, אז אני אומר, שימו את עצמכם במקומם, אתם תגידו את אותם ד ברים שאני

אומר כעת.

אדר' אסנת אל רון:

אף אחד בתוכנית המתאר לא יחזיר אותם לצמודי קרקע, זה לא יקרה. אני אסביר

לך גם למה, כי תו כנית המ תאר הוסיפה יחידות דיור לטובת ההתחדשות עירונית

והי ית ה צריכה לה פריש קרקעות ציבור יות לפי כל הנהלים והתקנים וההנחיות של כל

גורמי התכנון.

אוריאל תנעמי:

תוספת יחידות דיור זה לכיוון סוף אזור התעשייה.

אדר' אסנת אלרון:

לא קשו ר, אתה צריך שטח ציבורי.

אוריאל תנעמי:

אני מבין, בסדר.

אריה פכטר:

לוקחים מהשטחים האלה שטחים ציבוריים והשטחים הציבוריים הם לטובת תוספת

יחידות הדיור.

אדר' אסנת אלרון:

כל ההתחדשות עירונית בכל אזור, זה לא רק אזור התעשיי ה, זה כל אזור.

אוריאל תנעמי:

אני מבין אבל לפשט את העני ין, במקום יצחק שדה, כשיצחק שדה יצא לפועל אז

נתתם שטחים לכיוון אזור התעש ייה.

אדר' אסנת אלרון:

זה לא במקום, זה בנוסף.

אוריאל תנעמי:

בס"ד 29

בנוסף, סליחה. אז אני רק אומר, מה הדחיפות היום להביא את זה לאישור כשעוד לא

דיברתם עם כל בעלי הדירות? או לי דיברתם אחד אחד, דיברתם שניים, אני חושב

שהיה צריך לכנס את כולם ולעשות להם ישיבה מיו חדת שתקבל משמעות ולא

כדרך אגב, עם ראש המועצה, עם מה נדסת המועצה ולהגיד להם רבותיי, זו התוכנית.

כשהולכים ביחד בשילוב, אז לא יהיו התנגדויו ת, שתהיה הסכמה ואז תביאו את זה

לשולחן המועצה.

אדר' אסנת אלרון:

אני מסכימה איתך מאוד אבל אתה מסכים איתי שכשאנחנו נבוא ונציג את הדברים,

הם ישאלו שאלות שאנחנו צריכים לתת תשובות וכרג ע אין לנו תשובות כי אם לא

נשכור צוות תכנון ואם לא נעצור היתרים, אנחנו לא נדע להגיד כמה יחידות דיור הם

יקבלו, אנחנ ו לא נדע בדיוק איפה הקו.

אוריאל תנעמי:

אבל לפחות לצאת לדרך עם התוכנית הרעיונות.

אדר' אסנת אלרון:

אבל אין לנו.

אוריאל תנעמי:

אבל את מביאה משהו עכשיו בפנינ ו שאנחנו צרי כים להצביע עליו. אם אין לנו, אז גם

אני לא יכול להצביע על זה.

אדר' אסנת אלרון:

אבל אתה חושב שכולם יסכימו וכולם יהיו תמ ימי דעים בלי שהם ידעו לאן אנחנו

הולכים?

אוריאל תנעמי:

אבל גם כל מי שיושב כאן סביב השולחן לא ייקח אחריות בהרמת אצבע והוא לא

יודע על מה הוא מצביע.

אדר' אסנת אלרון:

בשביל לדעת על מה להצ ביע אנחנו צריכים לבחון את זה.

אריה פכטר:

אסנת, אני מציע לא לקבל החלטה לגבי ה -77. אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב. אנ י

יודע שחלק קנו כבר כמה מגרשים מהמנהל. למש ל, בני חרד לפני הו א נפטר, הוא קנה

את המגרש. אני לא יודע מי עוד.

אוריאל תנעמי:

בס"ד 30

יכול להיות, אני לא יודע, לא נכנסתי לזה.

אדר' אסנת אלרון:

אני יו דעת על חוגי רק.

אריה פכטר:

אני יוד ע שעוד כמה קנו. אני רוצה שתדע, אורי, שבתוכנית המתאר זה מתוכנן, זה לא

שזה גחמות שלנו היום. אנחנו רוצים לעזור לדיירים, אנחנו לא הולכים נ גד הדיירים,

אנחנו רוצים לעזור לדיירים. אם יהיה דייר אחד, בעל קרקע אחד, שהוא לא הולך

להסתדר עם המנ הל ובגללו יסבלו עוד 10 ,אני מדבר איתך מבחינה כלכלית, אנחנו

נלך עם ה- 10, אנחנו לא נלך עם האחד הזה. זה שיהיה ברור

אוריאל תנעמי:

קודם כל, זה ברור. זה כמו פ ינוי בינוי, שיש את ה-80%, אתה יכולללכת עם ה-80%

ולא עם ה- 20% .אבל אני אומר עוד פעם, פה אנחנו לא יודעים עכשיו מי מסכים, כמה

מסכימים, מה התוכנית. אז אני חושב שמה שאתה אומר עכשיו זה דבר נכון וחכם

לעשות.

יובל בן בסט:

כמו שאנחנו עושים עכשיו ישיבות דיירים על פינוי בינוי על יצחק שד ה בן גוריון, אפשר

באמת לקחת אותם ולהציג להם את זה.

אריה פכטר:

היו הרבה מ הד יירים, חלק רוצה, חלק רוצה לקנ ות את הקרקע מהמ נהל, אני לא רוצה

שהמנהל יעשה כבר תחשיב שכל אחד יש לו 30 יחידות דיור

אוריאל תנעמי:

בדיוק.

אריה פכטר:

ברגע שיש לו 30 יחידות דיור, אז הוא לא ירצה ממנו 4 מיליון, הוא ירצה ממנו 8

מיליון וגם את זה אני מבין. אנחנו נקבע פגישה עם הדיירים ולאחר מכ ן נראה איך

אנחנו מתקדמים עם זה. מקובל, אסנת?

אדר' אסנת אלרום:

כן.

אדר' אסנת אלרון עזבה את הישיבה.

סעיף 2 – אישורפרוטוקול ישיבה מס' 22-10

בס"ד 31

אריה פכטר:

אישור פרוטוקול ישיבה מספר 10-22, מי בעד אישור הפרוטוקול, ירים א ת היד.

מי שלא היה, לא היה. כולם בעד, אף אחד לא מתנגד.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את פרוטוקול ישיבה מספר 10-22 .

סעיף 3 – אישורמס גרות אשראי בבנק לאומי ובנק הפועלים ע"ס

1,425,000 ₪ .

אריה פכטר:

אישור מסגרות אשראי בבנק לאומי ובנק הפועל ים ע"ס 1,425,000 ₪.

זה כמו כל שנה. אדוני הגזבר, תסביר. איך זה נשאר 1,425,000 ₪ ?

משה אלזרט

למועצה יש אפשרות לאשר מסגרת אשראי של 5% מהתקציב. אם התקציב שלנו

הוא כמעט 110 מלש" ח, אבל זה מספיק לי.

אריה פכטר:

מי בעד אישור המסגרת, ירים את ה יד. אושר פה אחד, תודה רבה.

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד מסגרות אשראי בבנק לאומי ובנק הפועלים ע"ס 1,425,000 ₪.

סעיף 4 – אישורדוח רבעוני מס' 3 לשנת 2022

אריה פכטר:

אישור דוח רבעוני מס' 3 לשנת 2022 .כן, אדוני הגזבר

משה אלזרט:

יש למישהו שאלות?

אריה פכטר:

מי בע ד אישור הדוח הרבעונ י?

אוריאל תנעמי:

בס"ד 32

אנינגד.

בעד: אריה פכטר, לירז גונן-אלאלוף, יעקב פרידמן, יובל בן בסט, אליהו פלוריזדה,

גרגורי דובקין, דוד זבלונוב, ליאת אייזנר.

נגד: אוריאל תנעמי.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את הדוח הרבעוני מספר 3 לשנת 2022 .

סעיף 5 – אישורבקשת מהנדסת הרשות לתוספת שכר במסגרת

המאושרת.

אריה פכטר:

אישור בקשת מ הנדסת הרשות לתוספת שכר במסגרת המאושרת. יורם, תסביר מה

זה.

יורם אורבך:

משרד הפנים קבע טבלת שכר לבעלי תפקידים בכירים ברשויות. למהנדסת יש זכות

ל-5% נוספים על האחוזים שהי א נקלטה בהם, 2.5% היא כבר קיבלה ועכשיו נשאר

עוד 2.5% שאנחנו יכולים לתת לה במסגרת מה שמשרד הפנים מאשר. בפועל אישרנו

את ה -5% כבר בפעם הקודמת ומתוך זה נתנו 2.5% ועכשיו אנחנו הולכים לבקש את

ה-2.5% הנוספים

אוריאל תנעמי:

באפריל 22 אישרנו את ה-2.5% .הנה, זה כתוב, הבאתי את זה כאן. קודם כל, אני

לא זוכרת כמה זמן היא כבר עובדת אית נו.

אריה פכטר:

מה שמא פשר משרד הפנים זה 5% בתום השנתיים

יורם אורבך:

אישרו לנו כבר. משרד הפנים אישר לפצל.

אוריאל תנעמי:

אין בעיה, משרד הפנים אישר אבל אני כחבר מועצה שואל למה אנחנו רצים עם

העלאת השכר? אנחנו עושים את זה לכ ל העובדים ? כל ארבעה חודשים מע לים

למישהו אחר?

משה אלזרט:

בס"ד 33

מי שמגיע לו מקבל

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

מתי יהיה בתוקף ה- 2.5% ?

יורם אורבך

כשיאשרו, אנחנו מבקשי ם את זה לסוף דצמבר.

אריה פכטר:

אנחנו נבקש את זה לדצמבר, שיה יה בתו ם השנתיים. אני רוצה לומר לכם, היום

להשיג בעלי מקצוע מע ולים ז ה מאוד קשה ואני לא רוצה שיווצר מצב, אני לא אומר

את זה מידיעה שבגלל ה- 2.5% מחר היאתגיד יש לי הצעות הרבה יותר טובות והרבה

יותר אטרקטיביות ואם אתם לא מאשרים לי את ה-2.5%, אני קמה והולכת ואחרי

זה אנחנו נבכה על החלב שנשפך ויש לנו מהנדסת שאנחנו צריכים להיות גאים שיש

לנו מהנדסת ברמה הזאת וכל הפרויקטים של פינוי בינוי ואזור התעשייה ומאחורי

אזור התעשייה, הכל זה על הראש שלה, אז אני חושב שה- 2.5% זה טיפה בים ואני

חושב שמגיע לה ואם לא היה מגיע לה, אז לא הייתי מביא את זה לאישור המועצה.

אוריאל תנעמי:

אני לא אמרתי שלא מגי ע.

אריה פכטר:

אתה יכול להצביע נגד, הכל בסדר.

אוריאל תנעמי:

אני לא אומר שזה לא מ גיע, אני רק אומר שגם פעם שעברה היה לנו והתלהבנו

מהמהנדס הקודם ופתאום,

אריאל ויסוול:

מה ה קשר?

אוריאל תנעמי:

מה זה מה הקשר? כל עובד במועצה המקומית, אנחנו צריכים להתייחס גם לעניין

הזה. אתה אומר תשמע, היא מצוינת, כבר בחנת אותה תוך שנה וחצי?

יעקב פרידמן:

מה, צריך תשע שנים לעבוד בשביל לבח ון?

אריה פכטר:

יענ קלה, תן לו להגיד מה שהוא רוצה.

אוריאל תנעמי:

מותר לי לומר משהו?

בס"ד 34

יעקב פרידמן:

אני מתערב רק מה שאני מבין. אתה אומר עובדת פה רק שנ ה וחצי, אז מה אתה רוצה,

שהיא תעבוד תשע שני ם כ די לבחון אותה? עובד כמה חודש ים, עו מדים על קנקנו

וגמרנו.

אוריאל תנעמי:

אתה עובד בגוף כזה גדול, אתה מעלה כל ארבעה חודשים?

יעקב פרידמן:

אם יש צורך ולפי הישגים. הניהול המודר ני אומ ר שאם העובד שלך מביא לך הישגים,

אתה צריך לפצות אותו.

ליאת אייזנר:

בעולם הפרטי כל שנה מעלים שכר.

גרגורי דובקין:

שנתיים היא לא קיבלה העלאה חוץ מ-2.5% .

(מדברים ביחד, לאניתן לתמלל)

אריה פכטר:

משרד הפנים מאפשר, הוא נתן מתווה, אנחנ ו לא עובדים בניגוד לחוק. מי בעד אישור

התוספת? מי נגד? א חד נגד.

בעד: אריה פכטר, אריאל וייסוול, לירז גונן- אלאלוף, יעקב פרידמן, יובל בן בסט,

אליהו פלוריזדה, גרגורי דובקין, דוד זבלונוב, ליאת אייזנר.

נגד: אוריאל תנעמי.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את בקשת מהנדסת הרשות לתוספת שכר במסגרת המאושרת.

סעיף 6 – דיווחואישור להסדר הטבה לתושבי אזור עם היזם בפרוייקט

פינוי בינוי קפלן ושרבט בעזרא ובניו.

אריה פכטר:

בס"ד 35

דיווחואישור ל הסדר הטבה לתושבי אזור עם היזם בפר ויקט פינוי בינוי קפלן וגם עם

שרבט בעזרא ובניו.

ליאת אייזנר:

אני אשמח לדעת מה קורה עם שפינוזה.

אריה פכטר:

זה עוד לא קשור. זה מתקדם אבל זה עוד לא קשור. פה יש יזמים שכבר מתקדמים.

היה לי השבוע פגישה עם ש רבט, פגישה מאוד קשה, חבל שלא הבאתי לכם את

המסמך מה שהוא עשה. כמו שאמרתי לכם, גם שרבט וגם צרפתי יש להם עודף זכויות

בפרויקטים ואני אמרתי ל הם שאני אתן ל הם אפשרות להגדיל את יחידות הדיור

בתנאי שתהיה הנחה לתושבי המקום. אז היה לי איתם ויכוח מאוד קשה, הם לא היו

מוכנים ל-250,000 ₪, אמרתי לשרבט יש לך 116 יחידות דיור, תבנה 116 יחידות

אתה לא מקבל ממני דירה אחת נוספת. כי הוא עמד ע ל 200,000 ₪. לגבי שרבט, הוא

היה ביום ראשון ואמרתי לו אתה לא תקבל יחידה אחת. הוא הביא לי איזשהו מסמך

לחתום, לא חתמתי, שלחתי אותו הביתה. אותו דבר עם צרפתי, הוא ביקש 50 יחידות

דיור נוספות, אני לא הייתי מוכן, אמרתי לו אני אתן לך 30 יחידות דיור נוספות בתנאי

שתיתן ל- 50 זוגות צעיריםאפשרות להשתתף בהגרלה בהנחה של 250,000 ₪ . הוא

רצה שאני אתן לו 50 יחידות דיור, אני לא הייתי מוכן ועמדתי על 30 יחידות דיור.

הוא הסכים על 30 יחידות דיור בהנחה של 250,000 ₪.

עכשיו, יש בעיה נוספת שאני רוצה לשתף אתכם. נכון להיום אני לא יודע על מה הוא

ייתן לי את ההנחה. אני לא ארצה שהוא יעלה את המחיר לדירה ואחרי זה הוא ייתן

הנחה כאילו הוא עבד עלי ואז כאילו לא עשינו כלום. אז אני רק אומר לכם לגבי ה -

30-50, מי שיש הסכמהשיצביע ולגבי המחיר, אני אנסה לקבוע אתו מחיר. הוא לא

יכול לדעת היום מה יהיה עם המחיר בעוד שלוש, ארבע שנים כי אם הברזל יעלה או

משהו אחר. אני אנסה לבקש ממנו שייתן לי אולי ביחידות הדיור האלה שיש כבר

מחיר, שייתן ל י כאן את ההנחה על הדירות האלה. אני לא יודע אם הוא יסכים, אני

אבקש ממנו.

אליהו פלוריזדה:

אבל גם אפשר את המחיר של עכשיו ולהצמיד את זה למדד הבניה, זה הכי קל.

אריאל ויסוול:

אם הו א ייתן עכשיו זה יותר טוב.

אליהו פלוריזדה:

בס"ד 36

אם הוא ייתן עוד יותר טוב ואם הוא לא ייתן, שייתן את המחיר הזה.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

לפי מחירון של היום פלוס הצמדה.

אריה פכטר:

אני עוד לא סיכמתי אתו מחיר ים, אני רק רוצה להסביר לכם את המתווה. אותו דבר

גם לגבי שרבט, עוד אין לי את המחירים, אני לא יודע מה המחירים אבל כשאדע את

המחירים, פחות או יותר מהמחיר , מה שסיכמתי א תו, אני אבקש 250,000 שקל

הנחה. בשרבט אני מקבל על 30 דירות הנחה ופה על 50 דירות

אריאל ויסוול:

פה הוא יקבל 30 ,ייתן הנחה על 50 דירותשם 16 או 12 נוספים ייתן על 30 .

יעקב פרידמן

זאת אומרת, שרבט יש לו 116 ,אנחנו ניתן לו עוד 16 יחידות, הוא יהיה 130 ועל 30

הוא ייתן לנו ה נחה.

אריאל ויסוול:

נכון.

יעקב פרידמן:

יפה.

יובל בן בסט:

ואין אפשרות שאולי במקום 50 יהיו 40 או 30 והואיעלה את מחיר ההנחה, שזה יהיה

יותר כדאי? במקום 50 דירות, נגיד 40 דירות.

יעקב פרידמן:

לא, זה לא טוב מה שאתה או מר.

לאה רזון:

בקושי לזה הוא מסכים.

אריה פכטר:

אני רוצה שיותר זוגות צעירים יזכו בהנח ות ויי הנו מזה. יתרה מכך, צרפתי אמר לי

אין לי בעיה גם לדירות 4 ו- 5 חדרים, אני אומר לכם שאני לא רוצה על 5 חדרים

שמישהו שיש לו אפשרות לרכוש 5 חדרים

יעקב פרידמן:

שמישהו שיש לו 4 מיליון יקבל 3,750,000. שיי תן את זה לילדים.

אריה פכטר:

בס"ד 37

נכוןאז אני רוצה להבין עוד פעם, יש הסכמה? יש התנגדויות? אני רוצה לדעת אם

אני יכו ל להמש יך אתו. לגבי צרפתי זה ס גור, הוא בונה 30, מקבל 50 יחידות, תושבי

אזור 50, זוגות צעירים יקבלו הנחה, נעשה הגרלה בפט יו ומי שאין לו דירה וזוגות

צעירים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

לפי כללים שנקבע.

אריה פכטר:

לפי הכללים שהיה בשרונים. יש התנגדות?

אוריאל תנעמי:

כן, אני מתנגד. אני רוצה להגיד רק למה אני מתנגד. אני שומע הכל וגם דיברנו על זה

בישיבה הקודמת. אנחנו שמים לב שיש התפתחות של היישוב וזה יפה וזה מ צוין

ואנחנו מאבדים מאופיו הכפרי של היישוב. אם יקום בניין של 24 או 25 קומות, בכל

מקום כזה זה יהיה פשו ט בכיה לדורות. גם ככה היום יש לנו עומסים ודיבר תי על

העומסים. אנחנו כחברי מועצה, כאנשי ציבור, צריכים לדאוג לתושבים שלנו. אני ל א

כלכלן שלו ואני לא מקדם מכירות שלו ואני לא מתכנן שלו ושהוא יעשה את התכנונים

שלו כמו שהוא רוצה לעשות.

יעקב פרידמן:

אז מה אתה מציע?

אוריאל תנעמי:

הוא זכה בקרקע יקרה לבנות במקום יקר בארץ, מקום שהוא אטרקטיבי, 5 דקות

מכל מקום, הוא לא יכול ליהנות מעוד 50 יחידות.

יעקב פרידמן:

אז מה אתה מציע?

אוריאל תנעמי:

תהי ה סבלני. אין לך סבלנות, אל תשמע.

יעקב פרידמן:

כשאני דיברתי הפרעת לי.

אוריאל תנעמי:

באמת, יענקל'ה. אמרתי לך, פעם בחודש אנחנו באים לפה,

יעקב פרידמן:

לא, זה הרצאה. לקראת הבחירות עכשיו אתה תרצה המון.

אוריאל תנעמי:

בס"ד 38

פעם בחודש אנחנו באים לפה,

יעקב פרידמן:

פעם בחודש? אני כל שבוע פה. אני משתתף בוועדות, פה מזה לא העבודה שלי, העבוד ה

שלי היא מחוץ לישיב ה הזאת. חבר מועצה בא גם באמצע שבוע למועצה.

אוריאל תנעמי:

סיימת? תודה רבה. אנחנו לא כלכל נים ולא מתכננים שלו ואני א ומר עוד פעם,

שמעתם מה אמרה קודם מהנדסת המועצה שם, שרוצים לבנות 320 יחידות דיוראני

לא יודע כמה פה זה כבר הגיע, זה היה 360, אתה תוסיף לו עכשיו עוד 30? אתה כבר

מגיע פה כמעט ל-400 יחידות דיור

אריה פכטר:

כשעושים חשבון אמיתי זה 390 .

אוריאל תנעמי

על מתחם של כמה דונם? תשווה אותו לצד השני .

אריאל ויסוול:

מה הקשר?

אוריאל תנעמי:

מה זה מה הקשר? אתה מוסיף פה עומסים. זה ההסבר שלי, זאת דעתי, ככה אני רו אה

את זה ולכן אני מתנגד.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

כרגע אני מבינה שזה רק הסכמה עקרונית, אתם תביאו אחר כך את הפרטים ונצביע?

אריה פכטר:

לא, אנחנו מצביעים היום.

יעקב פרידמן:

אמני רוצה להגיד לך, שחבל מאוד שכחבר מועצה, כשליח ציבור, אתה מתנגד שיהיו

פה לזוגות צעירים אפשרות לרכוש דירה.

אוריאל תנעמי:

לא, אל תעבדו על הז וגות הצעירים.

יעקב פרידמן:

זה מה שאמרת עכשי ו.

אוריאל תנעמ י:

אל תשקר, אתה משקר את הציבור, זה שקר.

בס"ד 39

יעקב פרידמן

אל תצעק.

אריאל ויסוול:

אורי, הבחירות עוד שנה, תירגע.

יעקב פרידמן:

כשאתה דיברת ביקשת שאני אהיה בשקט.

אוריאל תנעמי:

כל יום זה בחירות.

אריאל ויסוול:

לא כל יום.

יעקב פרידמן:

אני אומר לך שאנחנו מצביעים בעד הזוגות הצעירים ואפשרות לגור באזור, כמו שהבן

שלי הצליח לגור בשרוני ם ואם לא היה מבצע שם , הוא לא היה גר עד היום והוא

הכפיל את הכסף של הדי רה. ואנחנו לא אחראים על יוקר המחיה ועל דיור ואנחנו לא

אחראים על זה. זה המצב ואנחנו פה, ההצבעה זה בעד הזוגות הצעירים שיגורו באזור

ושיגיד מה שהוא רוצה.

אוריאל תנעמי:

אל תספ ר לי שאתה דואג לזוגות הצעירים.

אריה פכטר:

סליחה, אורי, הבנו. מי בעד לדאוג להנחה לזוגות הצעירים בסך 250,000 ₪? מי נגד?

אחד התנגד.

בעד: אריה פכטר, אריאל וייסוול, לירז גונן- אלאלוף, יעקב פרידמן, יובל בן בסט,

אליהו פלוריזדה, גרגורי דובקין, דוד זבלונוב, ליאת אייזנר.

נגד: אוריאל תנעמי.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את הסדר ה הטבה ל תושבי אזור עם ה יזם בפרויקט בפינוי

בינוי קפלן ושרבט בעזרא ובניו.

יובל בן בסט:

עדיין אני אומר, אם הוא יוכל לתת לנו בפחות דירות וביותר כסף, זה עדיף.

בס"ד 40

אריאל ויסוול:

אנחנו נבדוק את זה.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

נראה לי שההצעה שלך פחות משתלמת. זה גם ככה לא על הדירות היקרות.

אריה פכטר:

יובל, זוגות צעירים קונים בדירות, בכל הארץ קונים דירות ואם אפשר לעזור לזו גות

צעירים ב-250,000, אז עדיף

סעיף 7 – אישורמסגרת התמיכות של המועצה ל-2023 על סך

100,000,1 ₪ .

אריה פכטר:

אישור מסגרת התמיכות של המועצה ל- 2023 על סך 1,100,000 ₪. יש בפניכם את

הפירוט: ספ ורט 460,000 ₪, תנועות נוער 240,000 ₪, תרבות תורנית 209,000 ₪ ,

רווחה וקהילה 131,000 ₪, רזרבה 60,000 ₪.

מישהו רוצה לשאול שאלות, הבהרות

אוריאל תנעמי:

הגדלתם את הרווחה וקהילה וזה יפה אבל היה צריך להגדיל את הרזרבה. אם לא

השתמשתם ברזרבה, אז בשביל מה להגדיל את הרזרבה?

אריה פכטר:

כי אם מחר יגיע גוף חדש שרוצה סיוע, אז נוכל לתת לו.

אוריאל תנעמי:

זה קרה השנה שהשתמשנו ברזרבה?

אריה פכטר:

כן. העלי נו לאביבה עו רקבי עמ ותת אזור למען.

אוריאל תנעמי:

למה א נחנו לא מקבלים דוחות של העמותות, מה הם עושים כל התנועות נוער, תרבות

תורנ ית?

משה אלזרט:

מה זה קשור עכשיו לזה?

אריאל ויסוול:

זה מסגרת.

אוריאל תנעמי:

בס"ד 41

אני אגיד לך משהו ? בשום ישיבה חברי המועצה לא קיבלו דוח על פעילות של כל

העמותות שמקבלות תקציבים.

משה אלזרט:

מישהו ביקש?

אוריאל תנעמי:

אנחנו לא צריכים לבקש, אתה צריך להביא את זה לפה.

משה אלזרט:

אני לא צריך להביא, סליחה.

אוריאל תנעמי:

אתה צריך להביא את זה לפה, יש לנו מב קר, אני לא יודגע מי זה המבקר בכלל, מזמן

לא שמענו עליו, לא יודע מי זה המבקר הזה.

אריה פכטר:

אתה לא יודע מי זה המבקר אתה כיו"ר ועדת ביקורת?

אוריאל תנעמי:

מי זה המבקר? פ עם אחת הוא בא לכאן?

יעקב פרידמן:

הייתי איתך בישיבה אתו. היינו לפני חצי שנה בישיבה.

אריה פכטר:

אתה יו"ר ועדת ביקורת.

אוריאל תנעמי:

זה לא קשור לו ועדת ביקורת.

אריאל ויסוול:

אתה אמ רת איפה המבקר, זה המבקר.

אוריאל תנעמי:

לא המבקר, לא איזי.

אריא ל ויסוול:

אז איזה מבקר?

משה אלזרט:

אתה מדבר על המפקח, זה לא מבקר.

אוריאל תנעמי:

המפקח, אז טעיתי במ ינוח. אתם מנסים לברוח מ י זה.

אריאל ויסוול:

בס"ד 42

לברוח, כן א נחנו רצים החוצה. אורי, יש עוד שנה לבחירות, יאללה, די כבר. בואו

נצביע.

אוריאל תנעמי:

אני מבזבז כוחות עליך?

אריאל ויסוול:

תחכה עוד כמה חודשים.

אוריאל תנעמי:

אריאל, כמו שאתה בא לידי ביטוי ואתה רוצה ל הגיד מה שאתה רוצה, גם אנ י זכותי

להגיד מה אני חושב.

אריאל ויסוול:

אבל יש גבול, באמת.

אוריאל תנעמי:

יש גבול למה?

אריאל ויסוול:

לציניות שלך.

אוריאל תנעמי:

אז אתם נותנים פה כסף מבלי לדעת על מה אתם נותנים. איפה הדוחות פעילות? למה

חברי המועצה לא צריכים לדע ת על מה הם מצביעים כשהם מאשרים כסף? זה כספי

ציבור.

אריה פכטר:

סליחה, תפסיק לנופף כי אנחנו עומדים לאשר תקציב 2023. למה לא באת לבדוק? זה

יותר משמעותי.

אוריאל תנעמי:

אין לי מה לבדוק. למה, אני עובד אצלך?

אריה פכטר:

למה 2023 לא באת לבדוק? תקציב הרבה יותר מ שמעותי.

אוריאל תנעמי:

אני לא עובד אצלך. אני בא לישיבת מועצה.

אריה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]