פרוטוקול מליאת מועצה מס' 5

בס"ד

1

פרוטוקול 05-2023

מישיבת מועצהמן המניין אשר התקיימה

ביום שלישי י"ז בסיון תשפ"ג 6 ביוני 2023

משתתפים: אריה פכטר, אריאל ויסוול, עו"ד לירז גונן-אלאלוף, יעקב פרידמן,

גרגורי דובקין, דוד זבלונוב, אליהו פלוריזדה, יובל בן בסט, ליאת

אייזנר, אוריאל תנעמי.

חסרים: מזל שאול.

מוזמנים: יורם אורבך – מנכ"ל, משה אלזרט – גזבר, עו"ד מנחם אברהם,

אדר' אסנת אלרון מהנדסת המועצה, לאה רזון מנהלת לשכת ראש

המועצה , אוראל להב יו"ר המועצה הדתית , משה ישי מנהל

מחלקת הגבייה והפיקוח, רימה ילין, תומר זיו, דן ליכטמן – מנכ"ל

פארק אריאל שרון, עו"ד עוז אגבבה.

הישיבה התחילה בשעה 18:10

הסתיימה בשעה 19:40

מנכ"ל פארק אריאל שרון: הפארק לאן + שאלות ותשובות

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול ישיבה 4-23 .

2. אישור תיקון חוק עזר להעמדת רכב וחנייתו

3. אישור פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של אזור 2000, דוחות כספיים 20022 .

4. אישור תבחינים לתמיכה בעמותות לשנת 2024 .

5. אישור דוח רבעון 1 לשנת 2023 .

6. אישור תב"ר מספר 651 על סך 200,000 .₪

7. אישור תב"ר 652 על סך 120,000 ₪ מקרן היטלי השבחה לבניית תקרה

אקוסטית באולם הספורט בבית הספר השבעה.

8. שונות

בס"ד

2

מנכ"ל פארק אריאל שרון: הפארק לאן + שאלות ותשובות

אריה פכטר:

אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה מספר 05-23. יש לנו כמה נושאים על הפרק

הסעיף הראשון זה פארק אריאל שרון. חלק מחברי המועצה ביקשו שנזמן את מנכ"ל

הפארק על מנת שיענה לכמה שאלות הבהר ה. אז הוא כאן בכבודו ובעצמו. קודם כל

נשמע ממנו סקירה על כל מה שקורה בפארק ואחרי זה תוכלו לשאול שאלות.

דן ליכטמן:

כבוד הוא לי להגיע הנה, אני אומר את זה בצורה מלאה מכל הלב. כמו שאתם יודעים,

אריה הוא דירקטור אצלנו בפארק ומקדם הרבה מאוד מהנושאים. אני אתן לכם

סקירה קצרה. קודם כל על עצמי, אני נמצא בפארק שלוש שנים כמנכ"ל, לפני כן

הייתי מנכ"ל של חברה ביטחונית ממשלתית, זרוע ביצוע של משרד הביטחון ולפני כן

הייתי סמנכ"ל של אגד ולפני כן הייתי 30 שנה בצבא, השתחררתי בדרגת אלוף משנה

המקום הזה שנקרא פארק אריאל שרון, הרבה מאוד אנשים טועים ומתבלבלים בין

איגוד ערים דן, שזה החרייה, מה שנקרא, לבין פארק אריאל שרון ומחברים את זה

יחד. פארק אריאל שרון למעשה זה שטח גלילי שיושב על כ -8,400 דונם, שטח גלילי

משמע שהוא לא שייך לשום רשות מוניציפאלית, שטח של המדינה כמובן. אנחנו תחת

המשרד להגנת הסביבה ועובדים עם עוד כמה משרדים נוספים אחרים. הפארק הזה,

לצערי הרב אני יכול לומר, עד שאני הגעתי היה שקוע בבו ץ מאוד מאוד גדול קרוב ל -

4 שנים, הרבה מאוד תביעות משפטיות, בלי מנכ"ל board חסרבלי תקציבים,

תקציבי פיתוח שלא היו ולמעשה הוא היה בשלב של דעיכה, עד כדי כך שהמדינה

רצתה להפריט אותו ולהוציא אותו למכרז במירכאות. ואני יכול לומר היום שאנחנו

נמצאים במקום אחר לגמר י. הפארק היום נמצא במסלול מאוד מאוד טוב, כל

ההנהלה כמעט כולה התחלפה, הדירקטוריון אפשר לומר שהוא התחיל להתמלא

ואריה אחד מחברי הדירקטוריון הבכירים שנמצאים בפארק. אנחנו עם תקציבי

פיתוח מאוד מאוד גדולים שהצלחנו להביא. היום תקציב הפיתוח שיש לפארק הוא

בסדר גודל של קרוב ל-300 מיליון שקל וכמו שאמרתי קודם, ההנהלה התחלפה, חלק

מהעובדים וזה אפשר לנו, לצורך העניין, להבריא את החברה. קיבלנו את כל

האישורים והאסמכתאות מהמדינה שאנחנו אכן עובדים על פי ניהול תאגידי תקין

וזה גם מה שמאפשר לנו להביא תקציבים. אם בעבר רצו לברוח מהפארק כל מיני

גורמים, היום כולם רוצים להצטרף ובקצרה מה אנחנו עושים. אחד הפרויקטים

שאנחנו עושים, מגה פרויקט, זה פרו יקט פשט ההצפה, אתם רואים את זה במסגרת

המסילה הרביעית. ופה בצורה תמציתית אני אומר לכם, שכדי להקים את המסילה

בס"ד

3

הרביעית התנאי של המדינה זה שצריכים ליצור מצב שיש פתרון להצפות של נחל

אילון וכדי למנוע את ההצפות בדרום תל אביב, יש פרויקט שנקרא פשט ההצפה.

משמע, יוצרים מצב שאותן עונות מלאות בגשם, המקום הזה שנקרא פארק אריאל

שרון יוכל להכיל את הכמויות האדירות ולמנוע את ההצפות. מדובר על 6.2 מיליון

קוב בעונה מלאה. והמשמעות של הפיתוח היא סכר יציאה מאוד מתקדם, שנשלט. לי

מבחינת הפארק חשוב שאנחנו מקימים פארק עם גשרים, אחד הגשרים הארוכים

בארץ הולכים להיבנות אצלנו, גשר אופנידן זה נקרא, שהוא יחבר למעשה את הצפון

לדרום, לאזור. וכמובן טיילות, 12 קילומטר של טיילות אופניים, ה ולכי רגל

ושאטלים. אגם מלאכותי בגודל של 90 דונם לספורט ימי ובחלק הצפוני שטחי מסחר

בילוי. משהו ענק שלא קיים בשום מקום. אמפיתיאטרון ל -35,000 איש. אגב

האמפיתיאטרון פונה מכיוון מזרח למערב. זה הולך להיות אמפי מהגדולים. אזור של

קמפינג, קרוואנים על 80 דונם ועוד כהנה וכהנה דברים. מה שאמרתי עד עכשיו זה

דברים שמתוקצבים ויש שני קבלנים מאוד גדולים שזכו, אוליצקי ואורון. הקבלן

הראשי שעושה את העבודה למעננו זה חברת נת"י, אנחנו עובדים איתם, הם

מעסיקים את שני הקבלנים האחרים והיד עוד נטויה. אנחנו רשאים להביא כספים

מקרן לשטחים פתוחים, מידידנו ינקי וגורמים נוספים, קרן שמירה על הניקיון. וכמו

שאני אמרתי פעם, אם לא יפריעו לי, הכוונה שלא יתערבו במה שאנחנו עושים וינסו

להפריט אותנו וכל מיני קשקושים כאלו, אנחנו בסוף נגיע ליעד הזה ויהיה לנו פה

פארק שישרת כמובן את תושבי אזור. אם לא אמרתי, אז כל החלק הדרומי של אזור,

ששם גם אמורה להיבנות תחנת מטרו מאוד גדולה, הוא נועד לתושבים של אזור.

הגשר של שורגי, שיש היום ויכוח לגבי הרוחב שלו, בהזדמנות נדבר על זה, כל הכוונה

היא לפתח את כל האזור הדרומי, כל הטיילת הדרומית כאזור עם אזורי ספורט

ודברים אחרים, שישרתו בעיקר את השכונות האלו של אזור עם גישה כמעט מלאה

לכיוון הפארק. זהו, זה הגדול. אם אריה ירשה לי, אני ממליץ איזה יום שתעלו על

מיניבוס ונעשה לכם סיור בפארק עצמו. כל מה שאמרתי בעל פה, לפעמים זה נשמע

כמו איזה פנטזיות. זה קורה הלכה למעשה. בדיוק חתמתי על הסכם של רחפן שיתחיל

לעבוד מלמעלה עם מצלמות. ביום רגיל לא ניתן להיכנס לשטח, הוא מתוחם וסגור

כי עובדים שם עשרות טרקטורים, זה לא יאמן עד שלא רואים את זה, כי יש להם

דדליין, הדד ליין של הקבלנים זה שלוש שנים, התחילו לפני שנה, המכרז הוא ל -44

חודש, יש להם עוד שלוש שנים, הולכים לקבל בונוסים מאוד גדולים ולכן הם הכניסו

המון המון כלים והם עובדים במקביל. יום שבת אפשר להגיע ברגל ולראות את זה.

בס"ד

4

אריה פכטר

אני אגיד לכם את האמת, בישיבת הדירקטוריון האחרונה הגעתי לפארק חצי שעה

לפני תחילת הישיבה והסתובבתי בפארק, מדהים, מדהים. אני ממליץ לכל אחד, מי

שרוצה, להגיע לשם. מתי שנוח לכם אנחנו נעשה סיור של שעה, שעה וחצי בפארק

ואתם תהנו מאוד.

דן ליכטמן:

כמו שאמרתי קודם, יש לי דירקטוריון שמסייע בידי להגיע למה שצריך, בלי זה אי

אפשר. אולי במשפט אחד, למקבלי ההחלטות אני בדרך כלל אומר, מדובר על ריאה

ירוקה, זו הריאה הירוקה האחרונה במטרופולין גוש דן ובכלל בארץ, זה אזור

אקולוגי, כל השטחים, דרך אגב, מזוהמים לגמרי.

ליאת אייזנר:

למי השטח הזה שייך, לתל אביב?

דן ליכטמן:

כפי שאמרתי קודם, זה שטח גלילי, לא שייך לשום רשות. זו החצר האחורית של גוש

דן, של תל אביב. לא רק החרייה עצמה. החרייה עצמה, שזה הר של זבל, 70 מטר גובה

על 500 דונם פנינת טבע. אני מדבר על כל השטח עצמו, למה? כי כל מי שרצה לפרוק

משאית עם פסולת בניין או פסולת אחרת, היה מרים אייבר. אז במכרז זה גם כתוב,

אחד הדברים הראשונים שהקבלנים עושים, הם קודם כל מנקים את השטח. אני לא

יודע אם שמתם לב אבל היו מגרס ות ליד מקווה ישראל ומקומות אחרים, מנקים את

השטח ורק לאחר שמנקים מתחילים לפתח אותו. מה שאני אומר ברמה הסביבתית

האקולוגית, אגב עוד דבר מאוד יפה היה, שזה גם במכרז, מאחר והיינו שותפים

לכתיבת המכרז אז דאגנו להכניס את זה, זה שיש שם חיות, אלו שלא מסוגלות

להתעופף, לקחו אותם, העבירו אותם לכפר הירוק ואחרי שכבר הכל יוקם יחזירו

אותם חזרה. זאת אומרת, אנחנו הולכים לשתול שם קרוב ל -10,000 עצים באזור

הזה, צמחיה ארץ ישראלית שהיו בעבר, גם אותה אנחנו מכניסים, נחל אילון

מרחיבים אותו לרוחב של קרוב ל -70 מטר, לא המקום הצר הזה. הולכים להיות שם

דברים מאוד יפים.

אריה פכטר:

תודה דן. האם יש שאלות?

ליאת אייזנר:

קודם כל, תודה שבאת ונענית לבקשתנו. בעבר הרחוק, באוקטובר 21 היה בינינו דין

ודברים, מכתב ששלחתי וקיבלתי תשובה ממנהלת מתחם האירועים של קו ארקיע,

גל אם אני לא טועה, יש לי את המכתב שלה פה וגם את התשובה, אם תרצה לרענן

בס"ד

5

את הזיכרון ובעצם אנחנו מעל שנתיים התושבים פה סובלים מקו הרקיע, מההופעות.

גם במוצאי שבת האחרונה, אני מוכנה להשמיע לך איך זה נשמע מהסלון שלי. קו

רקיע לבית שלי, לצורך העניין, הוא פחות מ -2 קילומטר בקו אווירי ואתה שומע את

זה כאילו המוסיקה היא מהשכן ליד. אי אפשר יותר לחיות ככה, אתם חייבים לטפל

בזה כי אין ברירה, זה ממש פוגע לנו באיכות החיים פה. ואני רוצה להבין מה אתם

מתכוונים לעשות, אנחנו כבר מעל שנתיים סובלים, פכטר התערב, אמר מה שאמר,

כיבדנו את הבקשה שלו שהוא יטפל בזה, אבל זה לא עוזר.

אריה פכטר:

אני אגיד לך, ליאת, אני לא בט וח שזה כמו שאת מציינת את זה.

ליאת אייזנר:

שלחתי לכם הקלטות, זה נשמע לך הגיוני שאני שומעת את זה ככה מהסלון שלי?

אריה פכטר:

אני רק אומר לך, ואת גרה בקצה השני של היישוב,

ליאת אייזנר:

אז מה אלה שקרוב סובלים?

הם לא סובלים, אני אסביר.

ליאת אייזנר:

אז כנראה שבגלל שזה על הר ויש סוג של אקוסטיקה מסוימת שאני לא מבינה בה.

אריאל ויסוול:

אמא שלי נהנית.

ליאת אייזנר:

אני ואחרים לא נהנים.

אריאל ויסוול:

אלי, אתה שומע?

אליהו פלוריזדה:

האמת, לא הרבה.

אריה פכטר:

אלי גר הכי קרוב, הוא גר על הגשר הירוק.

אריאל ויסוול:

אמא שלי יותר קרוב, מהחצר של אמא שלי רואים את הרמקולים. מהחצר אנחנו

רואים את הכל.

ליאת אייזנר:

בס"ד

6

ההקלטה הזאת היא כשאני עם חלון סגור ושומעים את הבומים. אתה לא שומע מפה

כי זה לא גבוה. את הכפיים שומעים, זה לא הגיוני.

דן ליכטמן:

אז אני אבקש מהם לא למחוא כפיים.

ליאת אייזנר:

אני מכבדת אותך, אני מבקשת שתכבד אותי גם.

דן ליכטמן:

אני מכבד, אני עוד לא התייחסתי למה שאמרת.

ליאת אייזנר:

אני מבקשת שתטפלו בזה. אנחנו לא נחיה יותר ככה. אתה זומנת לפה כדי שאנחנו

נראה איך אנחנו פותרים את הסוגי י ה הזאתי. אני אומרת את זה הכי אמיתי, או

שאנחנו נפתור את זה בדרך המלך, שאתה פה ואתה מבין את הבעיה, או שיש דרך

אחרת לפתור אותה ואנחנו נגיע לשם אם צריך, אבל לחיות ברעש הזה, לא יהיה יותר.

נקודה, סוף פסוק. זה לא מצחיק וזה לא שום דבר, זה פוגע באיכות חיים שלנו. יש

גם חוק שמגביל ל-85 דציבלים ואתם מעל זה. תיקחו את עירית רעננה, מה היא עשתה

למתחמים שלה? חיישן חכם, שיודע להגיד שעוברים את הדציבלים ואז הם מורידים

בחזרה.

דן ליכטמן:

יש לי חיישן אנושי. לא חכם, אנושי.

ליאת אייזנר:

עזוב אנושי. אוזן זה משהו אחר.

דן ליכטמן:

שמעתי אותך בקשב רב ואני אענה לך. אני לא שם חיישנים חכמים, אני שם חיישנים

אנושיים, שהמקצוע שלהם זה מדידה של רעש. אני חייב לומר לך שאנחנו עובדים על

פי חוק הרעש, גם מבחי נת שעות, את לא תשמעי שם דקה אחת אחרי שעה 23:00 ,

למרות שאני בתב"ע שלי רשאי לעשות גם הופעות אחרי בגלל המיקום של זה אבל

לא, החלטה קטגורית שלי כמנכ"ל עד 23:00, נתחיל בזה. מעבר לכך, אני חייב לומר

לך שאנחנו גם לא משמיעים שם מוסיקה אלקטרונית, שהיא הרבה יותר רעשנית. זה

מוסיקה רגילה של אומנים, זה גם כן פקטור שצריך לקחת אותו בחשבון. אבל יותר

חשוב מהכל, כדי שאני אעמוד בחוק הרעש, כי בסוף יש לי אחריות על העניין הזה ולא

להפקה, אני מעסיק מודד רעש ויועץ אקוסטי בשם מלכי שמואל, הוא עושה את

המדידות והוא בודק את הדציבלים, שאכן באמת אנחנו עובדים על פי חוק הרעש.

דרך אגב, את טועה, הדציבלים, כמה אנחנו רשאים להשמיע שמה?

בס"ד

7

עו"ד עוז אגבבה

90 .

דן ליכטמן

בדיוק.

גרגורי דובקין:

לא, זה יורד עם המרחק, צריך למדוד את זה פה במגורים.

ליאת אייזנר:

צריך למדוד את זה אצלי בבית.

דן ליכטמן:

אתה רק מחזק את מה שאני אומר, זה 90 במעגל של השומעים וככל שהמרחק יותר

גדול, זה הולך ויורד. אנחנו עשינו מדידות, שלחנו אותו, כי שנה שעברה באמת היו

בעיות. באזורים, איפה שאמא שלך גרה, אם אתה אומר לי שהיא גרה בחנה סנש,

שלחנו אותו וגילינו שאכן הרעש הוא מעבר והשנה כבר הפקנו לקחים ואיך אני יודע

שהפקנו לקחים? שלחנו אותו בהופעות הראשונות, הוא אומר "מדדתי ואנחנו לא

חורגים ברעש", בשכונות שהן קרובות, השכונה שלך אולי היא אפילו יותר רחוקה.

ליאת אייזנר:

היא הכי רחוקה ועדיין שומעים.

דן ליכטמן:

אם היא הכי רחוקה, זה קצת מוזר לי שבחנה סנש, שזה המרחק האווירי, הוא סדר

גודל של 1,320 מטרלא שומעים.

ליאת אייזנר:

נכון, מהבית שלי זה 1,076 .

אריאל ויסוול

איך?

ליאת אייזנר:

תסתכל, הקו הכתום זה איפה הבית שלי.

אריאל ויסוול:

אז יש טעות למישהו.

דן ליכטמן:

אני רוצה להגיד עוד דבר. אחד מהדברים שעשינו כהפקת לקחים משנה שעברה, זה

הזוויות של הרמקולים. הרמקולים מופנים לכיוון מזרח, לא דרום ולא צפון, מזרח.

ויותר מזה, כדי לא לפגוע בגנות אז עשינו גם מדידות רעש בגנות. הרמקולים מופנים

ויתרה על כן, ברגע שאיש הסאונד הזה, י ועץ האקוסטי, שומע שעוברים את

בס"ד

8

הדציבלים, הוא נמצא במקום והוא דואג לכך שיורידו אותם. כשאנחנו מקבלים

תלונה מגורם כלשהו בסביבה, הוא נדרש להגיע. אגב, את יודעת איך עושים את

בדיקת הרעש בבית על פי חוק הרעש של המשרד להגנת הסביבה?

ליאת אייזנר:

עדיין צריך להביא מישהו שימדוד.

דן ליכטמן:

את יודעת איך עושים? אני אסביר לך. המודד צריך להיכנס, הבדיקה נעשית ממרכז

הסלון, לא מהמרפסת ולא מהגינה.

ליאת אייזנר:

לא, לא, ממרכז הסלון, אני יודעת.

דן ליכטמן:

הוא מגיע לכתובת. אגב, לפעמים אנחנו גם עושים את זה בליווי המשטרה כי צריך

להיכנס ושאף אחד לא יפגע מזה. אני חייב לומר, והבדיקות שעשינו, אנחנו עובדים

על פי חוק הרעש. אנחנו לא יוצרים רעשים שהם מעבר לחוק. שעות רעש, חוק רעש,

הן השעות שבהן אנחנו פועלים ויותר מכך אני לא יכול להגיד לך שאפשר עוד לעשות.

יעקב פרידמן הצטרף לישיבה.

כן אני יכול להגיד ולהבטיח ואני גם אמרתי את זה לאריה, היה ותהיה איזושהי

תלונה, גורם כלשהו בזמן אמת, אותו יועץ אקוסטי יגיע, ימדוד באותה נקודת זמן

את הדציבלים.

אריה פכטר:

אני מציע באירוע הבא שיבוא אליה מודד ושימדוד אצלה ממרכז הסלון.

דן ליכטמן:

אני אעשה את זה. תני לי את הכתובת שלך ותאפשרי לו להיכנס ונעשה את זה.

ליאת אייזנר:

אין בעיה, בשמחה רבה.

דן ליכטמן:

תשלחי לי את הכתובת, אנחנו נדאג לכך שהיועץ יגיע בתחילת או באמצע ההופעה,

יעשה את המדידה ונראה שבאמת אנחנו לא חורגים מהרעש.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

הוא דיבר על מים ואני שומעת מים, אני מרגישה את היתושים. האם יש דרכי

התמודדות, חשיבה על הנושא הזה? אנחנו סובלים מהוואדי. אם יהיה פארק מים

ואגם מלאכותי,

בס"ד

9

דן ליכטמן

לא, אני אסביר לך. קודם כל, זה קשור לרשות הניקוז, לא אלי, אבל אחד הדברים

שאני כן יכול לומר לך כדי למנוע את הסוגיי ה הזאת של היתושים, בדרך כלל יש שני

סוגים של פתרונות. אחד הפתרונות, בדפנות של המובל הולכת להיות צמחיי ה שהיא

מונעת יתושים ודגה. אם תבואו ותראו, אצלנו יש אגם שנקרא אקולוגי, אין אפילו

יתוש אחד ולמה? כי יש שם גם מי סוף, שזה קנה סוף וגם דגים, שהם מנקים. אבל

אני אומר שוב, יש מה שנקרא דרכי מניעה, אנחנו עובדים עם רשות הניקוז, הם באים

ועושים את ההדברות שנדרשות לעשות, אנחנו מכסחים צמח ייה שיוצרת את זה.

אריאל ויסוול:

גם אנחנו שותלים את הצמח ייה הזאת עכשיו באזור, רק שתדעו. המצודה מלאה

בצמחיה הזאת כבר, זינגר שותל בהרבה מקומות.

יובל בן בסט:

תודה שהגעת אלינו. גילוי נאות, אני אחד מהעותרים בתביעה ייצוגית נגד פארק

אריאל שרון ומפעל RDF וכל הסיפור

דן ליכטמן:

אל תערבב, מפעל RDF זה לא הפארק.

יובל בן בסט:

כן, כן, אני אומר את זה כגילוי נאות, אני לא מערבב.

דן ליכטמן:

מה זה התביעה שאתה מדבר עליה?

יובל בן בסט:

תביעה י יצוגית שאנחנו עושים נגד הריחות.

דן ליכטמן:

זה לא פארק אריאל שרון.

יובל בן בסט:

בסדר, בכל מקרה אני אומר את זה כמסגרת. יש לי פה כמה שאלות שתושבים שאלו.

אני אתחיל בזה, עמדות צפרות אם יהיה כזה דבר.

דן ליכטמן:

יש כבר.

אריאל ויסוול:

כן, כבר יש כמה שנים.

דן ליכטמן:

בגלל זה אני אומר תתחילו לבקר.

בס"ד

10

יובל בן בסט

מה הצפי של הגשר, שבעצם אנחנו נוכל להגיע והאם נוכל להגיע עד פארק מנחם בגין?

כמה זמן. אני מדבר על פארק דרום, מה שנקרא. ושביל אופניים, האם בעצם יוכלו

להשתלב עד האופניים של תל אביב.

אריה פכטר:

שבילי אופניים זה לא קשור לפארק, זה אופנידן, הם היו אמורים לחצות את כל אזור,

נכון להיום הם הגיעו לכביש 44, הם היו אמורים לעבור את כל הישוב לאורך המובל

לאורך פארק בגין דרך הגשר הירוק, להיכנס לתוך פארק אריאל שרון, האופנידן היו

אמורים להגיע עד הרצליה וזה לא קשור אליו בכלל.

יובל בן בסט:

מתי יסתיים הבינוי של הגשר?

דן ליכטמן:

הגשר שדיברתי עליו הוא חלק מהאופנידן, הוא באמת חוצה את הפארק.

אריאל ויסוול:

אתה מדבר על הגשר ה -600 מטר בפנים, זה משהו אחר. אתה מדבר על הגשר הירוק

יובל בן בסט:

כן, כן.

אריאל ויסוול:

אתם לא מדברים על אותו דבר, זה לא קשור אליו הגשר הירוק.

גרגורי דובקין:

הגשר מעבר לכביש 1 .

דן ליכטמן

הגשר הירוק, אתה מתכוון לגשר שורגי. אם שמתם לב, גשר שורגי הוא כבר בבניה,

כל החלק של הבטון, זה חלק מהפרויקט שדיברתי עליו קודם והוא אמור להסתיים

בעוד שלוש שנים. ויכול להיות שהוא יסתיים גם לפני. פארק דרום, דרך אגב, אמור

להיספח לפארק אריאל שרון, הוא יהיה חלק בלתי נפרד והגשר שאני מדבר עליו הוא

חלק מהאופנידן וכמו שאריה אמר, הוא מתחיל בהרצליה ואמור להסתיים אי שם

בראשון. הגשר של ה-700 מטר זה חלק מהפרויקט שדיברתי עליו, גשר מאוד מאוד

ארוך והוא זה שייתן את האפשרות לתושבים מאזור להגיע ל- 461, כולל בגין, כולל

הכל וגם חזרה.

יובל בן בסט:

ומה שאתה יכול לעשות בעניין הריחות שמגיעים אלינו, מבורך.

בס"ד

11

אריה פכטר

זה לא קשור אליו.

יובל בן בסט:

אני יודע שזה לא קשור אבל מבורך.

אריה פכטר:

טוב, חברים, תודה רבה.

דוד זבולונוב, אדר' אסנת אלרום, דן ליכטמן ועו"ד עוז אגבבה עזבו את הישיבה.

סעיף 1 – אישור פרוטוקול 23-4

אריה פכטר

אישור פרוטוקול 4-23, מי בעד אישור הפרוטוקול

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אני לא הייתי.

יעקב פרידמן:

גם אני לא הייתי.

בעד: אריה פכטר, ליאת אייזנר, יובל בן בסט, אליהו פלוריזדה, גרגורי דובקין,

אריאל וייסוול, ואוריאל תנעמי.

החלטה:

מאשרים פה אחד את פרוטוקול 4-23 .

סעיף 2 - אישור תיקון חוק עזר להעמדת רכב וחנייתו

אריה פכטר:

אישור תיקון חוק עזר להעמדת רכב וחנייתו.

משה ישי:

בשביל לעדכן את תעריפי החניה באזור, אנחנו נדרשים לתקן את חוק העזר הקיים.

אריה פכטר:

זה צריך לעבור אישור מועצה כדי לעבור הלאה?

משה ישי:

כן.

בס"ד

12

אריה פכטר

כבר מעל חמש שנים אנחנו מנסים לעלות בכמה שקלים ואנחנו נתקלים בבעיה.

אריאל ויסוול:

עיריית תל אביב הקפיצה מ-6 שקלים ל- 12 .

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אני לא מבינה איך זה, יש להם נציג במשרד הפנים שיושב שמה?

ליאת אייזנר:

שרת התחבורה לא מוכנה לזה, הם הולכים להוציא חוק שיהיה תעריף מקסימום

שאפשר לעשות.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אוריאל תנעמי:

אני לא הבנתי את ההסבר לסעיף הזה.

יעקב פרידמן:

מה יש להסביר? רוצים להעלות את התעריף, התעריף 10 שנים אותו דבר

משה ישי:

יש דבר נוסף שלא אמרתי בנוגע למשאיות, שפה אנחנו ביקשנו שהתעריף לרכבים מעל

6 טון יהיהתעריף משולש, לא התעריף הרגיל, כך שנוכל למנוע ממשאיות לעמוד פה,

כמובן שזה לא נוגע לתושבי המקום, זה רק למי שלא תושב עם תו דייר.

יובל בן בסט:

וזה לכל שעות היום.

משה ישי:

וזה יהיה לכל שעות היום.

אריה פכטר:

בחוק העזר לא הכנסנו גם את העגלות?

משה ישי:

לא. משרד התחבורה לא אישר לנו להכניס את זה בחוק העזר, הוא ביקש שנאמץ

את תקנות התעבורה, תהליך מקביל בפני עצמו שלא קשור.

אריה פכטר:

אז איך אנחנו יכולים לאכוף את העגלות?

אליהו פלוריזדה:

זה חייב להיות קשור לנגררים.

אריאל ויסוול:

נכון, אז עכשיו אנחנו עושים את חוק העזר הזה.

בס"ד

13

יובל בן בסט

אבל זה לא קשור לחוק העזר הזה.

משה ישי:

מה שמובא היום להצבעה נוגע אך ורק לנושא של התעריפים.

אריה פכטר:

מה התעריפים שאנחנו מבקשים?

משה ישי:

אנחנו מדברים על רכב רגיל שהעלות תהיה 15 שקל. זה כתוב

אריאל ויסוול:

15 שקל ליום שלם

יעקב פרידמן:

למה אתה לא מעלה יותר? מה זה 15 שקל ליום שלם

משה ישי:

הרשויות בסדר גודל שלנו מוגבלות לטווח מקסימום מסוים. ערים מעל 50,000

תושבים כמו תל אביב, לצורך העניין, לא מוגבל ות. אנחנו עדיין בתוך הרשויו ת

המוגבלות.

אריה פכטר:

מי בעד אישור תיקון החוק עזר?

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את תיקון חוק העזר להעמדת רכב וחנייתו.

סעיף 3 – אישור פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של אזור 2000, דוחות

כספיים 2022

אריה פכטר

אישור פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של אזור, דוחות כספיים. כן, אדוני הגזבר,

כמנכ"ל החברה הכלכלית.

משה אלזרט:

היתה ישיבת דירקטוריון, הבאנו לשם את הדוחות הכספיים לשנת 2022 והם

מאושרים.

בס"ד

14

אריה פכטר

הדוחות הכספיים אושרו על ידי הדירקטוריון וזה צריך לבוא לאישור על ידי המועצה

המקומית. יש למישהו שאלות? אם אין שאלות, מי בעד אישור?

אוריאל תנעמי:

איפה הדוחות? איפה הפרוטוקול?

יורם אורבך:

אני אביא לכם אותו.

גרגורי דובקין:

מה יש שם?

אריה פכטר:

יורם יביא לכם את זה, בינתיים נעבור לסעיף הבא.

סעיף 4 – אישור תבחינים לתמיכה בעמותות לשנת 2024

אריה פכטר

אישור תבחינים לתמיכה בעמותות לשנת 2024. אדוני הגזבר, בבקשה

משה אלזרט:

היועץ המשפטי פה, הוא נתן לנו חוות דעת על התבחינים וצריך לאשר אותם לשנת

2024 .

אריה פכטר

יש למישהו שאלות? מי בעד אישור התבחינים?

אוריאל תנעמי:

אני לא יכול להצביע על התבחינים מכיוון שזה השתלשלות, זה כבר תגובות שרשרת.

אני נגד. חשבתי שאני אקבל פה את הדוחות של הפעילות של העמותות שדיברנו על

זה בישיבה הקודמת.

אריה פכטר:

זה לא קשור לתבחינים.

אוריאל תנעמי:

אני יודע שזה לא קשור לתבחינים, אתה צודק. בעצם יש קשר לתבחינים.

משה אלזרט:

זה לא קשור בכלל.

בס"ד

15

אוריאל תנעמי

אתה תגיד אין קשר, אני אגיד יש קשר. כל אחד לפי החשיבה שלו. אז אני לא חושב

שזה נכון לאשר תבחינים.

בעד: אריה פכטר, אריאל ויסוול, עו"ד לירז גונן -אלאלוף, יעקב פרידמן, יובל בן

בסט, אליהו פלוריזדה, גרגורי דובקין, ליאת אייזנר.

נגד: אוריאל תנעמי.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את התבחינים לתמיכה בעמותות לשנת 2024 .

סעיף 5 - אישור דוח רבעון 1 לשנת 2023

אריה פכטר

אישור דוח רבעון 1 לשנת 2023. כן, אדוני הגזבר

משה אלזרט:

קיבלתם את החומרים, האם יש לכם שאלות?

אריה פכטר:

האם יש שאלות? אתה רוצה בקצרה לעבור על זה?

משה אלזרט:

הדוח מצביע על גרעון של 6 מיליון שקל בסוף מרץ כי אין פה את ההכנסות של מרץ

זה בגדול.

אריה פכטר:

מי בעד אישור הדוח הרבעון?

בעד: אריה פכטר, אריאל וייסוול, עו"ד לירז גונן -אלאלוף, יעקב פרידמן, אליהו

פלוריזדה, גרגורי דובקין, ליאת אייזנר.

נמנע: יובל בן בסט.

נגד: אוריאל תנעמי.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את דוח רבעון 1 לשנת 2023 .

בס"ד

16

סעיף 6 - אישור תב"ר651 על סך 200,000 שקל

אריה פכטר:

אישור תב"ר 651 על סך 200,000 שקל יחידה יבילה לבית ספר מימון מקרן היטל

השבחה 130,000 ו-70,000 ממשרד החינוך. מכיוון שבבית ספר מימון הצפי הוא

שיצטרכו לפתוח שתי כיתות א', יש מחסור של כיתות, אנחנו בתכנון בניה מחדש של

בית ספר מימון, האדריכל כבר הציג לנו את זה שבוע שעבר, נביא את זה גם לאחת

מישיבות המועצה, שתראו איך בית הספר אמור לה יראות. הבניה אמורה להיבנות

איפה שמגרש הספורט כדי שהתלמידים יוכלו להמשיך ללמוד ורק אחרי שהבניה

תסתיים, נהרוס את הישן. אנחנו מגדילים את בית הספר ל- 14 ,16 כיתות לימוד

הגדלה משמעותית. אני חושב לוועדה הקרובה של משרד החינוך, שהם מקצים את

הכסף, הרי משרד החינוך פסל לנו את בית הספר.

אריאל ויסוול:

לשיפוץ.

אריה פכטר:

הוא פסל לנו את בית הספר מבחינת גודל ומבחינת חוזק ואנחנו רצינו שהוא יחזק.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

מה הם רוצים, עוד תלמידים?

אריה פכטר:

ברגע שהוא מאשר לנו להרוס אז הוא מתקצב לנו את זה. לשיפוץ הוא לא מתקצב.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

עדיף שיהיה משהו חדש.

אריה פכטר:

גם הכיתות בבית הספר מימון הן מאוד קטנות, 30 ומשהו מטר כיתה, בית הספר נבנה

בתחילת שנות ה -60. ב- 1960 אני למדתי שם בכיתה א' אז אני חושבשיהיה בית ספר

יפה. נכון להיום בכיתה א' יש כבר הרשמה של 40 תלמידים. ברגע שיש מעל 36

תלמידים אז צריך עוד כיתה, אנחנו נביא מבנה יביל. קיבלנו אישור ממשרד החינוך,

יתקצבו אותנו ב-70,000 ועוד 130,000 מהיטלי השבחה

יובל בן בסט:

ה-200,000 שקלים הללו יספיקו

אריאל ויסוול:

כן, זה כיתה אחת, מבנה יביל.

יובל בן בסט:

בס"ד

17

מי עשה את התקצוב כדי שזה בדיוק יהיהלכיתה אחת?

אריאל ויסוול:

הצעת מחיר כמה זה עולה, משרד החינוך נותן לנו 70,000 .

משה אלזרט

ואנחנו לוקחים גם כמה שקלים קצת מעל.

אריה פכטר:

אחרי זה, כשיבנו את בית הספר החדש, המבנה י ישאר לנו.

יובל בן בסט:

בסדר גמור, מצוין.

אריה פכטר:

מי בעד אישור תב"ר 651, ירים את היד?

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את תב"ר 651 על סך 200,000 .₪

סעיף 7 - אישור תב"ר 652 על סך 120,000 ₪ מקרן היטלי השבחה

לבניית תקרה אקוסטית באולם הספורט בבית הספר השבעה

אריה פכטר:

אישור תב"ר 652 על סך 120,000 ₪ מקרן היטלי השבחה לבניית תקרה אקוסטית

באולם הספורט בבית הספר השבעה.

בבית ספר השבעה אנחנו עושים מדי פעם אירועים ואי אפשר לשבת שם, אי אפשר

לשמוע הרצאות ומכיוון שאין לנו ביישוב שום אולם ראוי לאירועים, אז לקחנו הצעות

מחיר על תקרה אקוסטית, זה בסביבות 100,000 ₪. לקחנו הצעות מחיר ונאשר

120,000 ₪ ואני מקווה שבקיץ נוכל לעשות את התקרה האקוסטית בכדי שיוכלו

לעשות שמה אירועים לכלל התושבים באז ור.

יובל בן בסט:

מתי הוא עבר שיפוץ?

אריאל ויסוול:

עשינו שיפוץ, אבל לא עשינו את התקרה.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

ארבע, חמש שנים.

בס"ד

18

אריה פכטר

ארבע, חמש שנים. האולם הוא יפה מאוד, מכובד, צריך רק את התקרה.

מי בעד אישור תב"ר 652, ירים את היד? תודה

בעד: פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את תב"ר 652 על סך 120,000 ₪ מקרן היטלי השבחה לבניית

תקרה אקוסטית באולם הספורט בבית הספר השבעה

המשך סעיף 3

אריה פכטר

קיבלתם עכשיו את הדוחות הכספיים. מי בעד האישור, ירים את היד.

יובל בן בסט:

לא קיבלנו.

אוריאל תנעמי:

זה רק פרוטוקול.

משה אלזרט:

קיבלתם את הפרוטוקול, לא צריכים לקבל את הדוחות.

אוריאל תנעמי:

לא צריך דוח כספי, כן, בסדר, אוקי.

משה אלזרט:

יש דירקטוריון שישב ודן בו.

אריה פכטר:

חברי המועצה לא צריכים לדון בדוח. ברגע שהדירקטוריון אישר את הדוח, זה צריך

להגיע רק לאישור המועצה. בשביל זה יש דירקטוריון.

יעקב פרידמן:

נכון, אז בוא נחליף אותם וגמרנו.

אריה פכטר:

מי בעד אישור פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, ירים את היד.

נגד: אוריאל תנעמי

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של אזור 2000, דוחות

כספיים 2022 .

בס"ד

19

הצעות לסדר דף חדש

1. אנו מציעים שבאירועים הבאים בחסות המועצה לדאוג שיהיה דוכן אוכל

מותאם לאנשים טבעוניים או לכאלה שצורכים מזון ללא גלוטן כדי שגם להם

יהיה מענה. (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

אנו מציעים שבאירועים הבאים בחסות המועצה לדאוג שיהיה דוכן אוכל מותאם

לאנשים טבעוניים או לכאלה שצורכים מזון ללא גלוטן כדי שגם להם יהיה מענה.

לאה רזון:

אי אפשר לבוא ולתת מענה לכל האלרגנים, יש המון דברים ולא ניתן לשים בית נים

לכול אחד ואחד. גם ענינו תשובה בפייס בוק שלקחנו זאת לתשומת ליבינו.

אוריאל להב:

ודרך אגב, באירוע של ל"ג בעומר, למעלה מ -400 ילדים היו נקניקיות ולחמניות ללא

גלוטן.

יובל בן בסט:

אני קיבלתי את זה דווקא באותו יום אבל לא בפייס בוק. גם לגבי הפיקוח על

המחירים, איך אנחנו עושים את זה? כי חלק אמרו לי שהמחירים יקרים.

אריה פכטר:

א', אנחנו קבענו להם את המחירים וכשאני הגעתי לפארק בסביבות חמש, עברתי בין

הדוכנים ושאלתי כל דוכן בכמה הוא מוכר.

יובל בן בסט:

עמדו בזה?

אריה פכטר:

לא. וחזרתי ע וד פעם לבדוק שהם עומדים במחירים. שאלתי מישהי שעמדה בתור

שניצל, לחמנ ייה וצ'יפס, סוכם איתם על 40 שקל והם גבו 45 שקלים ואז קראתי

לאחראי, אמרתי לו סיכמתי איתך שאתה תמכור שניצל וצ'יפס? הוא אומר לי ב-40 ,

שאלתי למה אתה מוכר ב-45? הוא התחיל לגמגם, אמרתי אני תכף מעיף את כולכם

מפה ואני מבקש שאם עוד פעם יקרה כזה דבר, אני אפסיק לכם את המכירה ועברתי

עוד פעם והם עמדו במחירים. למשל, סתם, על פיצה סיכמנו 12 שקל והם מכרו ב-10

שקלים. אבל אנחנו קבענו את המחירים, המחירים היו עממיים, לא גבוהים. ואני

אומר עוד פעם, אני עשיתי בדיקה פעמיים לראות שהם עומדים במחירים. יתרה מכך,

בס"ד

20

אנחנו יצרנו קשר עם חברה שיש להם אישור ממשרד הבריאות, זה לא שאנחנו לא

לוקחים מישהו לא מוכר. אנחנו בודקים את זה, שלא יוצר מצב שנקבל הרעלת קיבה

ואז נתבע וכאלה דברים.

3. לאור מקרים כאלה ואחרים שאנשים פגעו בזדון בכלבים בגינות הכלבים,

אנו מציעים להציב גם בגינות הכלבים מצלמות לפיקוח על הנעשה שם (יובל

בן בסט).

אריה פכטר:

לאור מקרים כאלה ואחרים שאנשים פגעו בזדון בכלבים בגינות הכלבים, אנו מציעים

להציב גם בגינות הכלבים מצלמות לפיקוח על הנעשה שם.

ליאת אייזנר:

גם הבנתי שהגינה, למרות שהמועצה מטפלת ומטפחת, יש תושבים שהורסים. למה?

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

כמו כל דבר.

גרגורי דובקין:

יש ברברים, מה לעשות?

ליאת אייזנר:

אבל זה גינת כלבים.

אריה פכטר:

ליאת, שאלת יפה למה, למה מחבלים בגינות בפארקים?

ליאת אייזנר:

זה נורא בעיני.

אריאל ויסוול:

למה בגינת ירושלים עקרו שני ספסלים ואת הפח ואת השלט של הטניס ביום אחד,

בערב אחד.

אליהו פלוריזדה:

למה עקרו את כל הברזלים במגרש כדורסל?

אריאל ויסוול:

נכון. ואתה יודע כמה פעמים תיקנו את זה?

אריה פכטר:

לגבי המצלמות, אנחנו לא מפסיקים לרשת את היישוב במצלמות. היום יש כמעט 80

מצלמות ואנחנו ממשיכים לרשת. ברגע שיש קצת כסף, אנחנו משקיעים במצלמות

בס"ד

21

ואני מקווה שנגיע גם לגינות הכלבים, לפארקים ולכל המקומות. בינתיים אנחנו

עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, איפה שהם חו שבים שצריך להציב את

המצלמות ונמשיך לרשת את היישוב במצלמות.

גרגורי דובקין:

בפארקים שמסתובבים שם ילדים, אין מצלמות?

ליאת אייזנר:

במקומות המרכזיים חייב.

אריה פכטר:

יש מצלמות. יש רק שני פארקים. אנחנו גם ביקשנו הצעת מחיר שתהיה לנו מרכזיה

חיצונית שמישהו כל הזמן ישקיף על המצלמות ואנחנו נוכל עם קריזה להזהיר. אם

לדוגמא מישהו במזרקות נכנס למים, אפשר יהיה לצעוק עם הקריזה לילד לצאת

מהמים. אי אפשר לשים מצלמה ליד כל תושב וליד כל רחוב וליד כל עץ.

אוריאל תנעמי עזב את הישיבה.

שאילתות

1. תושבים רבים מתלוננים שכבר מספר רב של שבועות יש תנועת מטוסים גדולה

יותר מעל היישוב מבעבר שיוצרת רעש בלתי נסבל בעיקר בשעות הלילה

המאוחרות, נבקש לדעת האם המועצה מודעת לכך – מה הסיבה לשינוי, ואיך

המועצה יכולה לטפל בנושא? (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

תושבים רבים מתלוננים שכבר מספר רב של שבועות יש תנועת מטוסים גדולה יותר

מעל היישוב מבעבר שיוצרת רעש בלתי נסבל בעיקר בשעות הלילה המאוחרות,

נבקש לדעת האם המועצה מודעת לכך – מה הסיבה לשינוי, ואיך המועצה יכולה

לטפל בנושא?

תראו, יש עוצר לילה משתיים עד חמש וחצי.

ליאת אייזנר:

בשתיים עשרה ובאחת בלילה יש רעש.

אריה פכטר:

זה ההסדר שיש עם רשות שדות התעופה, משתיים עד חמש וחצי בבוקר עוצר לילה.

אבל תראו, ואנחנו ישבנו כבר בכמה דיונים, לא מזמן גם עם מירי רגב, מה ששדה

בס"ד

22

התעופה הכיל לפני עשרים שנה, הוא לא מכיל היום. פעם היו נוסעים לחו"ל פעם

בדור, היום כל שני וחמישי כל אחד נוסע לחו"ל והיישובים נשארו באותם מקומות

ובנו רק במצפה רמון שדה שהוא לא משרת כי הוא רחוק. בישיבה האחרונה עם מירי

רגב הצעתי לבנות שדה תעופה משלים בנבטים, שיתן תעסוקה לדרום, יש שמה כבר

תשתיות, חיל האוויר, ייתן תעסוקה לדימונה וכל האזורים האלה, הם בודקים את

זה. לצערי חיל האוויר מתנגד לזה כיוון שזה יפריע לו באימונים אבל היא בודקת את

זה, חייבים לבנות שדה תעופה משלים, לא יעזור שום דבר כי בקצב כזה גם את עוצר

הלילה הם יבטלו.

ליאת אייזנר:

אני חושבת על זה שאזור הולכת להי ות בניינים גבוהים, מה יהיה פה?

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אין, יש לנו הגבלה לגובה.

ליאת אייזנר:

אבל הקומות הגבוהות ירעדו.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

בנסחי הטאבו יש הגבלה.

אריה פכטר:

גם בפרויקטים פינוי ובינוי בודקים את הגבהים. למשל, בבן גוריון הם יכולים להגיע

לגובה של 16 קומות

2. נבקש לדעת מי אחראי על התחזוקה השוטפת של ה וואדי, ומה סטאטוס

התקדמות התוכנית של הוואדי? (יובל בן בסט)

אריה פכטר:

נבקש לדעת מי אחראי על התחזוקה השוטפת של הו ואדי, ומה סטאטוס התקדמות

התוכנית של הוואדי?

תראו, מי שאחראי על הוואדי זה רשות הניקוז, זה לא באחריותנו. אני בזמנו רציתי

לקרות את הוואדי,

יובל בן בסט:

משהו בשיתוף הטכניון, לא?

אריה פכטר:

לעשות טיילת יפה, התוכנית היתה מדהימה, אבל רשות הניקוז לא אפשרה לנו, הם

טוענים שאם תהיה גלישה של מים, המים לא יוכלו לצאת. אני אמרתי להם תשאירו

בס"ד

23

רווח של מטר מהרצפה שתהיה גלישה והם לא מוכנים בשום פנים ואופן. אנחנו

סובלים מהוואדי כי במיוחד בקיץ, מגיעים מי קיץ מראשון, מחולון והמים נתקעים

אצלנו באזור.

ליאת אייזנר:

מי מפזר את החולות?

אריה פכטר:

אני ביקשתי שרשות הניקוז יפזרו את החולות כדי לייבש. יש לנו ישיבה איתם.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אני מזמינה אתכם לעשות את הישיבה אצלי בחצר בשעות אחר הצהריים, שהם ייהנו

ברשות הניקוז ויבינו מה אנחנו סובלים כי זה פשוט סבל בל יתואר.

אריה פכטר:

יש לנו ישיבה, אנחנו הולכים להתקין מתחת לכביש 44 מתקן שיקלוט את מי הקיץ

ואז זה יעצור את המים בקיץ, אבל אנחנו לא מפסיקים לרסס, משקיעים הרבה מאוד

כספים בנושא של הריסוס. אני הייתי מוכן להשקיע חצי מיליון שקל אם הייתי יודע

שזה יעזור. אני יכול לרסס היום, מחר מישהו ישים אדנית עם מים עומדים וזה מקור

ליתושים.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אנחנו צריכים לעשות לדעתי גם טיפול מול חולון וראשון כי זה מגיע משם.

אריאל ויסוול:

אנחנו נותנים להם את המיקום והם בונים את זה על חשבונם.

יעקב פרידמן:

אני כאן 35 שנה, את הדיון הזה על היתושים יש כל קיץ 35 שנה, אין מה לעשות, אי

אפשר לדבר איתם. מרססים קצת וזהו.

3. גיזום עצים– מי האחראי מטעם המועצה לפקח ולבדוק אם מתקיים קינון

ציפורים בעצים לפני ביצוע הגיזום? למי הוא מדווח? מה עושים במקרה שיש

קינון ציפורים אך בכל זאת יש צורך בגיזום? (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

גיזום עצים – מי האחראי מטעם המועצה לפקח ולבדוק אם מתקיים קינון ציפורים

בעצים לפני ביצוע הגיזום? למי הוא מדווח? מה עושים במקרה שיש קינון ציפורים

אך בכל זאת יש צורך בגיזום?

בס"ד

24

איציק זינגר יש לו רגישות לדברים האלה. בזמנו אני שאלתי אותו למה הוא גוזם

בתקופה הזאת, זה התקופה שהעצים פורחים והוא חייב לגזום את זה עכשיו. הוא

אמר בחורף אם אני גוזם, הם יכולים לקבל מכת קור ולמות, אני חייב לגזום את זה

עכשיו. לגבי הקינון של הציפורים, הוא בודק, הוא רואה שיש בעיה, אז הוא לא גוזם.

אם צריך להוריד ענף, הוא מוריד ענף, הוא נזהר. איציק הוא בעל מקצוע מעולה והוא

רגיש ואכפת לו והוא מאוד ענייני בנושא הזה.

לאה רזון:

אבל אם יש עץ מסוכן שאפשר להיפגע ממנו, אז הוא מוריד, אין מה לעשות.

4. האם יש מי שמפקח על כל שינוי תנועה על רחוב דרך אריאל שרון? האם יש

מעקב על כך? (יובל בן בסט)

אריה פכטר:

האם יש מי שמפקח על כל שינוי תנועה על רחוב דרך אריאל שרון? האם יש מעקב על

כך?

התשובה היא כן, אנחנו עובדים לפי הנחיות המשטרה.

יובל בן בסט:

פתאום יש שם רמזור.

אריאל ויסוול:

הרמזור זה למשאיות שלא על הגשר שלא יתקעו.

יובל בן בסט:

זה בעיה, אני עברתי והייתי צריך לעשות רברס עד ההתחלה.

אריה פכטר:

אבל עכשיו יש רמזור.

אריאל ויסוול:

זה הסדרי תנועה של המשטרה, זה לא אנחנו.

אריה פכטר:

אנחנו גם התחשבנו בדיירים שגרים ברחוב הזה וכל המשאיות שנכנסות ויוצאות

והדיירים היו שם די מסכנים, עשינו ישיבה עם כל הגורמים והזהרנו אותם והגבלנו

את התנועה מאוד.

יש למישהו עוד משהו?

בס"ד

25

יובל בן בסט

בעקבות כל הפרסומים שהיו על הבן אדם הזה שמסתובב, אני חשבתי שכמו שיש או

היתה סיירת הורים בלילה, לעשות סיירת שמסתכלת, עכשיו במיוחד בגנים

הציבוריים ואפילו לקבל, דיברתי גם עם חיים פרחי, יכול לתת איזו הרצאה או משהו

כזה, כדי שפתאום יש משהו, רואים וזה, אפשר מה שנקרא לעצור את הדברים האלה.

ליאת אייזנר:

אני רוצה להשלים את יובל, אני גם אמרתי ליורם ושמחתי לשמוע מה שיורם אמר לי

היום לגבי זה אבל כן, ההרגשה היא, אמרתי לו שיש הד מאוד גדול בקבוצות הורים,

שרוצים לעשות דברים מטורפים שאני אישית לא מסכימה איתם כי זה עובר את

החוק, כמו לפרסם תמונות שלהם, להדביק,

אריאל ויסוול:

פרסמו.

ליאת אייזנר:

אני חושבת שצריך להבין מאיפה זה נובע וזה נובע מזה שהורים בעיקר מרגישים חוסר

ביטחון אישי לילדים של הם.

אוריאל להב:

אבל זו מגפה שתוקפת את כל המדינה לצערנו, סוגיית ביטחון הפנים לא פוסחת על

לאזור. ואנחנו עושים את המיטב.

ליאת אייזנר:

בגלל זה אני אומרת, צריך איפשהו לפחות בהרגשה, גם אם לא ניתן באמת לעשות

משהו כי זה בטיפול המשטרה והמשטרה כן יודעת אבל לפחות בהרגשה, שההורים

כן ירגישו שהילדים שלהם בטוחים פה, כי אני לא צריכה לשמוע מהורה שאומר לי

ליאת, איך שנה הבאה הבן שלי, הילדה שלי, עולים לכיתה ג', הם יכולים ללכת לבד

אבל איך אני שולח אותם לבד במצב הזה הביתה מהבית ספר?

אריה פכטר:

אני ביקשתי מהמשטרה שיגבירו את הסיורים. היה עוד אחד ברחוב אחד העם שהיה

מתפשט ברחוב, היום לקחו אותו. אני רק אומר לכם, אנחנו עם אצבע על הדופק

ומעבר לזה אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, אנחנו מקפידים, מקפידים, מקפידים,

מקפידים.

ליאת אייזנר:

כן, יש אזורים שיותר מועדים לפורענות, בעיקר אזורי בניה.

בס"ד

26

יובל בן בסט

אבל שניה, אני רוצה להשלים את ליאת, בגלל הקטע של הפחד של ההורים, לעשות

איזה סיירת של הורים אחרי הצהריים בגני הילדים, בגני המשחקים, שיהיו שם.

עו"ד לירז גונן- אלאלוף:

אז אולי להתחבר לסיירת ההורים שיש ממילא.

אוריאל להב:

יש את המשמר האזרחי, מלא הורים הצטרפו לשם.

יובל בן בסט:

אני מדבר על משהו אחרי הצהריים.

אריה פכטר:

אני אבדוק עם הסיירת הורים מה הם אומרים, אם הם יכולים לתגבר בשעות אחר

הצהריים. אני רוצה שתבינו, סך הכל גם הסיירות הם מתנדבים, אי אפשר לחייב

אותם בשום דבר ואנחנו נבדוק את זה. לקראת הסיום, אני חייב לציין, האירוע שהיה

בשבועות היה אחד האירועים היפים שעשינו בייש וב בשנים האחרונות, נמשיך לעשות

אירועים לטובת התושבים. גם בסוף החודש יש לנו את עידן חביב על המצודה, אחרי

זה באוגוסט שלומי שבת, יהיה את סטטיק, מסיבת רחוב בתחילת אוגוסט. אנחנו

ממשיכים לעשות אירועים והאירועים הם ברמה גבוהה ואנחנו בודקים מה לעשות

גם לילדים.

אריאל ויסוול:

אנחנו נפרסם הכל בצורה מסודרת.

אריה פכטר:

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה

______________ ____________

יורם אורבך אריה פכטר

מנכ"ל המועצה ראש המועצה