פרוטוקול מליאת מועצה מס' 5

1

פרוטוקול 05-2025

מישיבת מועצהמן המניין, אשר התקיימה

ביום שלישי ט"ו באייר תשפ"ה, 13 במאי 2025

משתתפים: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן -אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, צביה שיינפלד, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, עו"ד אוריאל

תנעמי.

חסרים: דוידוב מיכאל.

מוזמנים: משה ישי – מנכ"ל, אורלי מוסאי – גזברית, אדר' גל נמרי – מהנדס המועצה

(בזום), מרים כליפה – מבקרת המועצה, אוראל להב – יו"ר המועצה הדתית,

לאה רזון – רל"ש ראש מועצה.

הישיבה התחילה בשעה 18:00

הסתיימה בשעה 19:10

על סדר היום:

1. דברי פתיחה של ראש המועצה.

2. אישור פרוטוקול מס' 25-4 מישיבת מועצה מן המניין שהתקיימה ביום 8/4/25 .

3. הצגת דוח הממונה על תלונות הציבור לשנת 2024 .

4. פתיחת תב"ר672 על סך 5,300,000 ש"ח עבור קדם מימון תכנון תמ"ל1112 תכנית פארק

אזור.

5. פתיחת תב"ר 673 על סך 152,000 ש"חעבור רכישת כלי רכב תפעולי + מכסחת דשא,

חרמשים והצטיידות למחלקות הגינון והאחזקה.

6. אישור תבחינים למתן תמיכות לשנת 2026 .

7. בחינת בקשת ויצ"ו, כמוסד מתנדב, לקבלת פטור מתשלום ארנונה לשנת 2025 .

8. מינוי חברת המועצה צביה שינפלד, מסיעת יחד, כחברה בוועדות משנה תכנון ובניה; ועדת

ביקורת; ועדת מכרזים במקום חבר המועצה היוצא אברהם הרמב"ם.

9. מינויעוה"ד מיכל חדד, כחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית אזור 2000 במקום מר משה גבע

10 . מתן מענה על שאילתות

2

ישיבת מועצה מן המניין 25-05

סעיף 1 – דברי פתיחה של ראש המועצה

אריה פכטר:

ערב טוב, אחר הצהריים טובים. אני שמח לפתוח את ישיבת מועצה 05-25. סךהכל אנחנו לאחר

מספר אירועים שהיינו, ערב יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות. כאן המקום לשבח את

הצופים שעשו גם את יום השואה וגם את יום הזיכרון, שחלק גדול מהצופים הוא בבית ספר יוספטל

ועמדו באנדרטה,

חפצי חיימוב:

גם החיילים.

אריה פכטר:

24/7. באמת, אנחנויכולים להיות גאים בצופים שיש לנו כאן בישוב. יש לנו קצת ירידה ברמות

הילדים בצופים בשנתיים האחרונות, אבל זה בגלל המצב, במיוחד המצב שקיים בארץ. שנתיים

היה קורונה וכבר שנה ושבע מלחמה. ואין ספק שזה משפיע על הילדים. ההורים קשה להם לשחרר

את הילדים לפעילויות, חשש ות. אנחנו מרגישים את זה גם בשירות הפסיכולוגי שהרבה יותר ילדים,

נערים, מקבלים פגישות בשירות הפסיכולוגי. הרבה מאד מקבלים פגישות, שיחות, טיפולים

בשירות הפסיכולוגי. וגם היום יש פה עוד בקשות פסיכולוגית שניתן להם כי המצב לא טוב אצל בני

הנוער. אבל אנחנו עם אצבע על הדופק כדי לעזור לילדים האלה. במיוחד גם אני שומע בתקופה

האחרונה, נושא החרמות על הילדים בבתי הספר, במוסדות החינוך, זה הולך וגדל לצערי. למרות

שאני כל פתיחה שנת לימודים, לכל אנשי החינוך, אני חוזר ואני אומר תקפידו על הנושא של

החרמות. כי זה מאד, מאד, מאד רגיש. אני חוזר על זה כבר מספר שנים. שאנחנו לא נהיה במצב

שאחד מהילדים שלנו, עושים עליו חרם. מזמינים את כל הכיתה למסיבה והילד יושב לבד, בודד

בבית ולא יוצא מהבית. זה יכול לשגע את הילדים. אז גם אנחנו פה, מי שיכול לעזור בנושא של

החרמות עם החברים, עם המשפחות, כל אחד שיהיה מעורב. זה לא רק אנשי החינוך, הפסיכולוגים,

גם אנחנו כאנשי ציבור,

חפצי חיימוב:

על ההורים גם, זה הרבה על ההורים.

אריה פכטר:

בגלל זה אני אומר, אנחנו כאנשי ציבור צריכים לפנות להורים, מי שמכיר, מי שיודע, להיות

מעורבים בנושא הזה. לא לתת לזה להתפשט, כי זה הדבר החמור ביותר. כמו שאמרתי לכם,

האירועים עברו בסדר. היתה לנו התלבטות לגבי יום העצמאות. והאמת היא שקיבלנו החלטה בערב,

בשעה 19:15, ב -19:30 הגעתי למגרש ופחדו, בגלל הרוחות, היו רוחות ומזג האוויר. אני הגעתי

למגרש בסביבות 19:30 ואז קיבלנו החלטה שאנחנו כן מקיימים את אירועי יום העצמאות. למרות

שהרבה מאד ישובים לא קיימו. ואני חושב שקיבלנו,

3

לירז גונן-אלאלוף:

רוב הישובים ביטלו.

חפצי חיימוב:

רוב הישובים לא קיימו, כן.

אריה פכטר:

ואני שמח שקיבלנו החלטה כזאת. כי סך הכל היינו צריכים לשלם את כל ההוצאות שכבר היינו

מושקעים בפנים ולעשות עוד פעם ועוד פעם להשקיע מאות אלפי שקלים, אני חושב שזה לא היה

נכון. ואני די מרוצה שעשינו את זה וזה עבר מוצלח מאד. בכלל, כל הטקסים, גם ביום השואה וגם

ביום הזיכרון וגם באנדרטה וגם בערב לזכרו של דאוס, הכל עובר בצורה הכי טובה אפשר להיות.

אנחנו לקראת אירועים של אירועי הקיץ. אנחנו נעשה בשבועות אירוע קטן על המצודה, במיוחד

לילדים. אחרי זה אנחנו נכנסים לאירועי קיץ. ובאירועי קיץ, אתם יודעים, אנחנו נותנים תעודות

לתיכו ניסטים המצטיינים.

ליאת אייזנר:

איך המועצה מקבלת,

אריאל וייסוול:

בית הספר מעביר לנו.

אריה פכטר:

בתי הספר מעבירים את השמות של המצטיינים.

ליאת אייזנר:

מה הקריטריונים?

אריאל וייסוול:

שהילד קיבל תעודת הצטיינות בבית הספר.

צביה שינפלד:

לפי ציונים.

אריאל וייסוול:

לא, כל בית ספר עם הזה שלו. גם חברתי וגם לימודי.

אריה פכטר:

אנחנו לא מעורבים בזה.

אריאל וייסוול:

אנחנו לא מעורבים, מה שבית הספר.

אריה פכטר:

מה שבית הספר נותן, אנחנו נותנים להם שי, איזה שהוא גיפט קארד, נכון אריאל?

אריאל וייסוול:

גיפט קארד, תעודה, כן. מעודדים מצוינות.

לירז גונן-אלאלוף:

שלנו מאד מרוצה מהגיפט קארדים. כל פעם היא קונה, היא אומרת זה מהגיפט קארד.

4

צביה שינפלד

כן, כן, הם מאד מרוצים מזה.

אריה פכטר:

עזבו הגיפט קארד. זה שאנחנו מעריכים את הילדים שמצטיינים והם יודעים שאנחנו יודעים, זה

נותן להם סיפוק משמעותי, אני חושב.

יובל בן בסט:

גם אלה שהתגייסו מקבלים את השי?

אריה פכטר:

כן.

אריאל וייסוול:

רגע, מה זה אלה שהתגייסו?

יובל בן בסט:

אלה שמתגייסים, אלה שמתגייסים בדרך כלל באותו אירוע, יש את התיכוניסטים ויש לפני

שמקבלים,

אריאל וייסוול:

תיקים, זה מי שמתגייס, תיק.

יובל בן בסט:

מי שמתגייס.

אריאל וייסוול:

אה, תיק.

יובל בן בסט:

את השי.

אריה פכטר:

מקבלים.

אריאל וייסוול:

לא, כי יש שי של יום העצמאות, אז אני,

יובל בן בסט:

לא, לא, אני מדבר על השי.

אריאל וייסוול:

בסדר.

יובל בן בסט:

תמיד זה באותו זמן.

אריה פכטר:

מקבלים תיקים יפים, נחמדים.

חפצי חיימוב:

זה תיקים שווים, הילדים שלי גם קיבלו את זה.

5

אריה פכטר

כל מתגייס מקבל תיק, אנחנו עושים שם פינה למעלה על המצודה ובפינה הזאת מחלקים תיקים.

ליאת אייזנר:

הבת שלי תקבל השנה.

אריאל וייסוול:

יפה.

אריה פכטר:

כמו שאני אומר, כל אחד מקבל תיק.

אריאל וייסוול:

השנה יהיה יותר דברים לנוער באותו ערב. יהיו נציגות של הצבא, תהיה נציגות, לא, אני אומר.

אריה פכטר:

לא משנה, אנחנו נמשיך במסורת, אני חושב שזו מסורת די מכובדת.

יובל בן בסט:

אצלנו קיבלו ספר.

אריה פכטר:

סך הכל הוא בסדר. גם אנחנו בקשר רציף עם כיבוי אש לקראת ל"ג בעומר. הם ביקשו מאיתנו כל

מיני מקומות לנקות ואנחנו כבר עובדים תקופה ארוכה את העשבייה, במיוחד העשבייה היבשה

לנכש בכדי שיוכלו לקיים מדורות. אז הכשרנו ליד מגרשי הטניס את הגבעה שם. ועוד אחר, מאחורי

מגרש הכדורגל, את המתחם הזה. אפשר יהיה לעשות שם מדורות.

אריאל וייסוול:

רק שם, אך ורק שני המקומות האלה. אסור לעשות בשום מקום.

חפצי חיימוב:

אבל לא אמרו שבכלל לא עושים?

אריאל וייסוול:

וההמלצה של המועצה לעשות פעילות אחרת, ללא מדורות. זו ההמלצה.

אריה פכטר:

אבל גם מי שיעשה במקום אחר יבואו הכבאיות יכבו להם את זה וחבל.

אריאל וייסוול:

הפיקוח.

ליאת אייזנר:

107 כאילו

אריאל וייסוול:

כן.

אריה פכטר:

גם הפיקוח וגם הכיבוי יעברו פה וחבל שהילדים משקיעים במקומות שאחרי זה יהרסו להם את

זה. אז מי ששומע, יודע, רואה, שיעיר, למנוע מהילדים האלה את המצב הזה.

6

יובל בן בסט

שנה שעברה חלק מהמדורות עוד בערו. עשיתי ככה סיבוב ואחרי זה אפילו עוד הבאנו מים לכבות

אותן. אז צריך לחשוב אולי בשלוש, ארבע בבוקר לעשות, לא יודע, איזה שהוא סיבוב ולראות, או

לכבות.

לאה רזון:

אם יש שני מקומות שיודעים שיש.

יובל בן בסט:

פשוט משאירים שם הילדים, חלק הולכים, חלק ההורים. והיו שם עדיין מדורות דולקות.

אריה פכטר:

ניקח את זה לתשומת ליבנו, כי סך הכל עובדי המועצה צריכים לכבות את זה, אם נשארו גחלים אז

לכבות את הגחלים ושלא תהיה איזה שהיא בעיה. זהו פחות או יותר. אנחנו לקראת בניה מאסיבית,

אני לא אחזור על כל מה שאתם יודעים, פחות או יותר.

סעיף 4 – פתיחת תב"ר672 על סך 5,300,000 ש"ח עבור קדם מימון תכנון תמל/1112 תכנית

פארק אזור.

אריה פכטר:

נתחיל בסעיף הזה כי מהנדס המועצה, שמגיע לו מזל טוב, נולד לו בן לפני כמה ימים, הוא בחופשה

עד יום ראשון.

גל נמרי:

אני פה, שלום. אנחנו מביאים לדיון את פתיחת תב"ר 672 על סך 5.3 מיליון ש"ח עבור שכונת

הפארק, שזה למעשה שכונת תמל/1112. אני עכשיו עושה זום אין לאזור של התוכנית עצמה. תוכנית

תמל/1112 למעשה נמצאת באזורהזה. עתידה לייצר באזור 1150 יחידות דיור לצד פארק ושטחי

מסחר ותעסוקה. בתכנית זה נראה בצורה כזאת. כל מה שבכתום למעש ה יהיה מגרשי מגורים, כל

מה שבסגול יהיה תעסוקה, כל מה שחום יהיה שטחים ציבוריים. וגם כן יש פארק. לצורך הדבר

הזה, להפוך את זה משרטוט על נייר לתכנית שלמה, אנחנו, באמצעות רמ"י, הולכים לקדם תכנון

עבור תשתיות ועבור שיווק המגרשים. רמ"י - רשות מקרקעי ישראל, הקצתה, ל מעשה פתחה

הרשאה תקציבית על סך 5.3 מיליון ש"ח עבור המועצה, לטובת קדם תכנון. זה כולל, בין היתר

התקדמות של המועצה עם צוות תכנון די נרחב, עם יועצים, לטובת השכונה הזאת. כדי שנוכל

להשתמש בכסף אנחנו מבקשים להביא לאישור את פתיחת התב"ר, כדי שנוכל כבר להטמיע את

המהלך הזה. מתוך כוונה עוד לשנת 2025 לצאת לשיווק של לפחות שניים, שלושה מגרשים

ראשונים. זה למעשה הסעיף. אם יש לכם שאלות אני אשמח לענות.

אריה פכטר:

יש שאלות?

אוריאל תנעמי:

איפה אמור להיות בתכנון הזה הקאונטרי?

7

אריאל וייסוול

בשטח, בפארק.

אריה פכטר:

איפה שהפארק.

אריאל וייסוול:

בצד שמאל.

לאה רזון:

תנו לגל לענות.

אריאל וייסוול:

זה איפה שנמצאות המכוניות.

גל נמרי:

אני מציע ברשותכם, אם תרצו, באחת ממועצות העיר הבאות, אני אשמח להציג לכם סקירה גם

עבור התכנון העתידי של אזור, גם עבור התכנית הזאת, גם עבור תכניות נוספות. ונוכל לצלול קצת

יותר לתכנון המפורט. חשוב להבין שהסעיף עכשיו מדבר על פתיחת התב"ר עבור הרשאה תקציבית

שאנחנ ו מקבלים, לא מוציאים כסף מהכיס אלא למעשה מקבלים הרשאה תקציבית מרשות

מקרקעי ישראל. היא נכנסת לתוך תב"ר ייעודי והכסף ישמש אותנו, את המועצה, עבור התקשרות

עם אנשי מקצועי ייעודיים לשכונה הזאת. אך ורק עבור תמל/1112 .

יובל בן בסט

שמתוכנן,

לירז גונן-אלאלוף:

זה איך שנגמר ברזילי?

אריה פכטר:

כן.

יובל בן בסט:

אמורה להיות עוד יציאה, אם אני זוכר נכון, מאזור התעשייה?

גל נמרי:

אז אני מציע בנושא, שוב, כל השאלות על התכנון המפורט, אם תרצו אני אשמח לבצע לכם סקירה

במועצה הבאה.

אריה פכטר:

גל, בסדר. אז אנחנו נקבע באחת הישיבות הקרובות שתבוא, תציג כל מה שמתוכנן ביישוב בשנים

הקרובות. תודה גל.

גל נמרי:

בשמחה.

אריה פכטר:

מי בעד אישור התב"ר? אושר פה אחד.

8

החלטה

מאשרים פה אחד את תב"ר 672 .

(אדר' גל נמרי עזב את הישיבה

אריה פכטר:

אורי, הקאונטרי מתוכנן, יש שם 60 דונםפארק. והאמת היא שאני לא כל כך בעד ה- 60 דונם פארק

אני חוזר ואומר את זה. כי כשהמועצה המקומית באזור תעשה פארק של 60 דונם

משה ישי:

זו ההדמיה של הפארק עצמו.

אריה פכטר:

כן, אני אומר שהמועצה תעשה פארק של 60 דונם, זה גדול על המועצה. אני לא הולך לעשות פארק

שישרת את תושבי תל אביב, כי זה בקצה של אזור. ופארק כזה המועצה צריכה לתחזק.

אורלי מוסאי:

מים.

אריה פכטר:

כשאני אומר לתחזק זה כולל מים, אורלי. שהמועצה צריכה לתחזק כזה פארק, וזה גדול מאד על

מועצה כמו אזור. ואני נלחם איתם. כי אני אמרתי להם מספיק פארק של 30 דונם. גם אם אתם

תשווקו עוד 30 דונם לתעשייה, מסחר, שייכנס כסף לארנונה למועצה, זה עדיף מאשר פארק. ואני

במלחמות איתם ולא עוזר שום דבר. למי לא פניתי וזה לא עוזר, לא עוזר, לא עוזר.

מיקי יניב:

אבל צריך להחזיק את זה, מה, איך הם רוצים שנחזיק את זה?

אריה פכטר:

שתעלה את הארנונה. כל דבר אומרים לי, כל דבר שאני פונה אליהם,

אריאל וייסוול:

שר הפנים אומר את זה.

אריה פכטר:

כל דבר שאני אומר להם, תעלה את הארנונה, תעלה את הארנונה. הם טוענים שהארנונה, וזה די

נכון,

משה ישי:

לא טוענים, זה נכון.

אריה פכטר:

מה?

משה ישי:

זו לא טענה, זו עובדה.

אריה פכטר:

שהארנונה באזור זולה.

9

חפצי חיימוב

כן, תשאל את התושבים, הם יגידו שזה המון.

אריה פכטר:

אבל התושבים זה בסדר, אבל כשאת לוקחת את אזור ליד חולון, ליד בת ים, אז אנחנו משמעותית

יותר זולים.

יובל בן בסט:

אגב, אף אחד לא רוצה את הפארק הזה?

אריה פכטר:

מה?

יובל בן בסט:

את ה-60 דונם האלה אף אחד לא רוצה

אריה פכטר:

אני לא רוצה לתת אותו.

יובל בן בסט:

אה, אוקי.

אריאל וייסוול:

למה לתת אותו?

אריה פכטר:

למה לתת אותו?

אריאל וייסוול:

אנחנו רוצים לעשות שם יותר מסחר ותעסוקה.

אריה פכטר:

יובל, הם מחפשים לשווק קרקעות כבר מחר. אני מאמין שעד סוף 2025, להערכתי משהו בסביבות

ספטמבר, הם כבר ישווקו קרקעות.

אריאל וייסוול:

חלק.

לירז גונן-אלאלוף:

לבניה.

אריאל וייסוול:

לבניה.

משה ישי:

זה שיווק ליזמים, לא שיווק לאזרחים.

אריאל וייסוול:

לכולם, גם אתה יכול לקנות. אם יש לך 100 מיליון אתה יכול לקנות, משה, אין בעיה

ליאת אייזנר:

זה מאוכלס, צריך לפנות אותם משם.

10

אריה פכטר

לא הכל מאוכלס.

אריאל וייסוול:

הרוב ריק. השטח של הפארק יש שם אנשים עם אדמות חקלאיות שאותם הם יצטרכו לפצות.

לירז גונן-אלאלוף:

הם יפנו אותם.

אריה פכטר:

יש שטח גדול שהוא פנוי, מי שרואה כאן את השטח הזה, השטח הזה שהוא די פנוי. חוטר ישי הוציא

צו מניעה נגד המנהל, כי יש לו שם קרקע חקלאית והמנהל רוצה לפצות,

לירז גונן-אלאלוף:

כן, לפצות אותו בקרקע לפי שווי חקלאי ואז למכור את זה לפי מגורים.

אריאל וייסוול:

לא, שם זה נשאר פארק.

אריה פכטר:

הוא רוצה לפצות אותם לפי חקלאי ואני היום אמר לי מישהו, 40,000 ש"ח לדונם, שהמנהל רוצה

לפצות אותם. ושם דונם שווה מיליונים.

אריאל וייסוול:

כן, אבל אם אפשר לבנות.

לירז גונן-אלאלוף:

זה חקלאי, זה כמו שמפקיעים לך לדרך ואז מפצים אותך לדרך, זה כלום.

אריה פכטר:

לא, זה לא פלישות.

אריאל וייסוול:

זה לא פלישות, יש לאנשים שם אדמות.

אריה פכטר:

הם רכשו את זה כקרקע חקלאית.

לירז גונן-אלאלוף:

הם קנו כחקלאי והם חשבו שזה יופשר לבניה.

אריאל וייסוול:

נכון, נכון.

אריה פכטר:

אז אם המנהל ישווק חלק מהקרקעות, הוא לא הולך לשווק את כל ה-1150 יח"ד, להערכתי הוא

הולך לשווק משהו בסביבות 400-450 יח"ד נדמה לי

לירז גונן-אלאלוף:

הוא עושה את זה בפרוסות כדי להרוויח.

11

אריה פכטר

והמועצה אמורה לקבל מהשיווק, הרי בהיטלי השבחה מה שהמנהל מוכר המועצה מקבלת 12%

היטלי השבחה

חפצי חיימוב:

שזה גם הרבה כסף.

לירז גונן-אלאלוף:

זה בעצם ייחשב שטח בתחום השיפוט שלנו?

אריה פכטר:

לירז, אני מתפלא עלייך.

לירז גונן-אלאלוף:

הגיע הזמן, אחרי שבע שנים שיהיה לך משהו שתתפלא. באמת? לא ידעתי שזה שלנו.

אריה פכטר:

בטח שלנו.

חפצי חיימוב:

כמה קומות כל בניין? או שאתם לא יודעים עוד?

אריאל וייסוול:

יש כבר התחלה של תכניות.

אריה פכטר:

יש תכניות.

אריאל וייסוול:

יש כבר תכניות.

אריה פכטר:

המנהל הרי לקח, הם לקחו חברה שמתכננת ועושה בצורה מאד רצינית. אבל מי שירכוש את הקרקע

הוא כנראה יעשה שינויים למכרז.

לירז גונן-אלאלוף:

חבל שהם לא כאלה מהירים וזריזים כשמדובר בשכונת יצחק שדה. רק כשזה בכיס שלהם,

אריאל וייסוול:

לא, לא, יש שם חלק מזה שהם ישווקו, הם יודעים שזה שייך.

לירז גונן-אלאלוף:

שזה שייך לנו?

אריאל וייסוול:

ביצחק שדה.

אריה פכטר:

אחד התנאים שלי במלחמות עם המנהל, הרי אנחנו צריכים לקבל השלמה כלכלית על יצחק שדה.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון.

12

אריה פכטר

השלמה כלכלית על יצחק שדה. כי היזם ביצחק שדה, אם הוא מפנה 450-460 יחידות דיור ויש לו

לבנות פה 1100 יחידות דיור, אז זה לא כלכלי, אף אחד לא יבנה. אני בזמנו הגעתי להבנה עם מנהל

המחוז במנהל שהם יתנו או קרקע חלופית או שיפוי כלכלי. אבל היום הולכים לשיפוי כלכלי.

ולהערכתי המנהל יצטרך פה להכניס את היד לכיס ממכירת המגרשים האלה,

אריאל וייסוול:

הוא כבר הקצה.

אריה פכטר:

ממכירת המגרשים האלה הוא צריך להכניס את היד לכיס, כדי שיצחק שדה יצא לפועל. אז אני

מאמין שכאן המנהל יצטרך להפריש איזה 100-150 ,200 מיליון ש"ח, אל תתפסי אותי במילה. זה

עניין של שמאות. אבל ברגע שימכרו את הקרקעות, אני עומד על זה שהקרקעות הראשונות,

יובל בן בסט:

יש לנו איזה הבטחה בכתב על הדבר הזה?

אריה פכטר:

כן, כן.

אריאל וייסוול:

זה כבר היה בהנהלת, איך זה נקרא?

אריה פכטר:

בותמ"ל.

אריאל וייסוול:

הנהלת רמ"י, מועצת רמ"י.

אריה פכטר:

וזה אושר. אני אז ביקשתי השלמה של 400 יח"ד. ואז הוא אישר לי, צחי דוד, שהיה מנהל המחוז

אבל עכשיו התחלפו והם לא רוצים 400, הם רוצים השלמה כלכלית. אבל זה יהיה כבר משא ומתן

בין היזם שיהיה כאן לרמ"י. אני מאמין שזה יצא לפועל.

לירז גונן-אלאלוף:

יופי. אז הקידום של זה מקדם לנו את יצחק שדה בעצם.

אריה פכטר:

נכון.

אריאל וייסוול:

חד משמעית.

לירז גונן-אלאלוף:

מעולה.

אריה פכטר:

בקרקע החקלאית אנחנו מתכוננים להעביר שם גם קאונטרי וגם את מגרש הכדורגל.

13

אריאל וייסוול

וגם בית ספר.

אריה פכטר:

שם יהיה,

אריאל וייסוול:

החצר של בית הספר.

אריה פכטר:

יש שם שטח חום אם ראית, אבל בית הספר,

לירז גונן-אלאלוף:

אני כבר מזכירה שבית הספר הבא שייבנה יקרא על שם איזה שהיא אישה ולא גבר, כי כבר,

אריאל וייסוול:

סבבה, יאללה, סגור.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, רק אני מתזכרת מדי פעם.

אריאל וייסוול:

תביאי שם.

לירז גונן-אלאלוף:

יש לי הרבה שמות.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, רק אני מתזכרת.

יובל בן בסט:

רגע, כמה מתוכננים, יש באופיס טקסטיל גם בית ספר, נכון?

אריה פכטר:

כן.

יובל בן בסט:

אז עוד שניים?

אריאל וייסוול:

עוד שלושה לפחות.

אריה פכטר:

מתוכננים בתי ספר באופיס טקסטיל.

ליאת אייזנר:

מדברים על יסודי וחטיבה או רק יסודי?

אריאל וייסוול:

יעשו לפי הצרכים, יגיע גם התיכון.

14

אריה פכטר

מתוכנן, להגדלת בית ספר יוספטל לקחנו שם במסגרת התוכניות של הפינוי בינוי, לקחנו קרקע כמה

דונמים, אל תתפסו אותי, אני לא זוכר. כמה דונמים להגדיל את בית ספר יוספטל גם כן, מאחורי

המגרשי כדורסל. איפה שהחניון היום, אנחנו לוקחים את זה לטובת בית הספר, להגדיל גם את בית

ספר יוספטל. גם במגרש כדורגל מתוכננים מוסדות חינוך.

יובל בן בסט:

אה, זה לבן גוריון.

לירז גונן-אלאלוף:

כן.

אריה פכטר:

מתוכננים מוסדות חינוך, הכל וגם גני ילדים ביצחק שדה, מתוכננים גני ילדים באופיס טקסטיל.

אריאל וייסוול:

באופיס טקסטיל גני ילדים, מה שצריך.

אריה פכטר:

הכל אנחנו עם אצבע על הדופק. מי בעד אישור התב"ר, ירים את היד.

לירז גונן-אלאלוף:

הצבענו.

אריאל וייסוול:

לא, לא הצבענו.

גרגורי דובקין:

הצבענו פה אחד.

לירז גונן-אלאלוף:

הצבענו פה אחד.

סעיף 2 – אישור פרוטוקול מס 25-4 מישיבת מועצה מן המנין שהתקיימה ביום 8/4/25 .

אריה פכטר

אישור פרוטוקול מס' 4-25, מי שהיה בישיבה, מי בעד אישור הפרוטוקול ירים את היד. מי היה

בישיבה?

אוריאל תנעמי:

אני רק רוצה לשאול, לא הייתי עד הסוף והיה שם מינוי של הרב ועוזר ראש המועצה.

אריה פכטר:

כן.

אוריאל תנעמי:

איזה ראש מועצה?

אריה פכטר:

ראש המועצה המקומית.

15

אוריאל תנעמי

לא, השאלה אם מבחינתו יש סמכות לחתום?

אריה פכטר:

כן, כן, כן.

אוריאל תנעמי:

כמו במועצה הדתית.

אריה פכטר:

כן, כן, כן.

אריאל וייסוול:

בגלל זה הוא נשאר.

משה ישי:

הרבנות תמנה.

אוריאל תנעמי:

לא, בסדר, אם הוא במועצה הדתית,

משה ישי:

הרבנות תמנה, לא, צריך להבדיל. הרבנות הראשית תמנה. הוא שואל על עניין הסמכות שלו,

אריה פכטר:

לא, רק שניה, משה.

אוריאל תנעמי:

כי הוא צריך לחתום,

אריה פכטר:

אנחנו ביקשנו לאשר שכר לרב רוזנטל, עוזר ראש המועצה, אבל הוא ימשיך לחתום, נכון אוראל?

אוראל להב:

אני אסביר את זה.

אוריאל תנעמי:

שלא יקרה מצב שהוא מתפקד וחותם ואז יגידו שמע, לא היו לו סמכויות.

אריאל וייסוול:

נראה לך?

חפצי חיימוב:

נראה לך שעשינו בלי סמכות?

אוריאל תנעמי:

כן.

אריאל וייסוול:

אז למה אנחנו צריכים?

אריה פכטר:

אוראל יסביר את זה.

16

אוראל להב

אני אסביר את זה. יש תקופת ביניים מרגע סיכום כהונת הרב רוזנטל ועד שימונה רב. יעברו עוד

הרבה אבני דרך. תקופת הביניים הזו שיכולה להיות חצי שנה, שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, כמו בתל

אביב כבר אין רב שש שנים. אנחנו לא יודעים.

אריאל וייסוול:

הרב רוזנטל חותם בתל אביב.

אוראל להב:

באר שבע, ירושלים, תל אביב. יש הרבה ערים במדינת ישראל בלי רב. אנחנו לא יודעים עד כמה זמן

התקופה הזאת תארך. בתקופת הביניים הזו אנחנו צריכים שהמועצה הדתית תמשיך לתפקד ויהיו

שירותים. בהרבה מקומות בארץ הדבר הנכון הוא שרב העיר היוצא הוא ימשיך להיות, כמו שאתה

אומר, מורשה נישואין וכשרות. אנחנו העברנו לישיבת מועצת הרבנות הראשית בקשה שהוא ימשיך

להיות מורשה נישואין וכשרות,

אריה פכטר:

אחרי שאישרנו אותו פה בישיבת מועצה.

אוראל להב:

כמו שהסביר ראש המעוצה, אחרי שאישרנו אותו פה, זו היתה הדרישה שלהם, כי הם רוצים שהוא

יהיה עובד ציבור. אישרו אותו בשכר זעום ביותר, רק לפרוטוקול, והוא יהיה פה מורשה נישואין

וכשרות עד,

אריה פכטר:

עד למינוי רב.

חפצי חיימוב:

וחייב לעשות מינוי רב?

אוריאל תנעמי:

אז אולי רק היה כדאי להוסיף לפרוטוקול, עוזר ראש המועצה המקומית.

משה ישי:

כתוב עוזר ראש המועצה.

אריאל וייסוול:

אז איזה ראש מועצה?

אריה פכטר:

לא, ברגע שהפרוטוקול של המועצה, אז ברור שזה של המועצה. טוב, במקום מועצה, תוסיף

מקומית.

אוריאל תנעמי:

ראש המועצה המקומית.

משה ישי:

אפשר להוסיף בפרוטוקול.

17

אוריאל תנעמי

יש מועצה דתית, יש מועצה מקומית.

לאה רזון:

אין בעיה, נוסיף.

משה ישי:

אז הצבעה לאישור הפרוטוקול.

אריה פכטר:

הצביעו, משה.

אריאל וייסוול:

הצביעו, הוא רק רצה לחדד את הנושא, להוסיף את זה.

משה ישי:

טוב, פה אחד.

אריה פכטר:

לא פה אחד, מי שהיה בישיבה מועצה.

החלטה:

מאשרים פה אחד את פרוטוקול 04-25 .

סעיף 3 – הצגת דוח הממונה על תלונות הציבור לשנת 2024 .

אריה פכטר

הצגת דוח הממונה על תלונות הציבור לשנת 2024. מי שלא מכיר, מרים היא מבקרת המועצה. היא

הכינה דוח שנה שעברה והכינה גם דוח השנה. אנחנו לרשותך, מרים.

מרים כליפה:

זה דוח שהוא בעצם הממונה על תלונות הציבור. כי אני יש לי שני כובעים, מבקרת המועצה וממונה

על תלונות הציבור. אז זה הדוח על 2024 .בעצם הדוח סוקר את התלונות שהוגשו ב- 2024. הוגשו

14 פניות

אריה פכטר:

על ידי מי? תסבירי.

מרים כליפה:

התלונות זה תלונות של תושבים.

חפצי חיימוב:

על מה התלונות?

אריה פכטר:

כל מיני דברים.

אריאל וייסוול:

היא תסביר.

18

מרים כליפה

אז נראה לי אנחנו נזרום איתו. בגדול 14 פניות, חלקן הוגדרו כתלונות ציבור וחלקן הוגדרו כפניות

ציבור. שמה ההבדל בגדול? ההבדל הוא שפניה היא בעצם פניה ראשונית, שבמקום שבוצעה

למחלקה הרלוונטית היא הועברה אלי. אז לכן אני העברתי בעצם את הפניות האלה למחלקות

הרלוונטיות. והודעתי למתלונן, לתושב. חלקן תלונות שהעברתי כאן וחלקן בחרתי לעקוב אחרי

הטיפול. ו -42% היו באמת תלונות שהגדרתי אותן כתלונות ציבור

משה ישי:

אנחנו מדברים פה על 14 תלונות סך הכל 14 פניות

מרים כליפה:

כן, כן, סך הכל.

משה ישי:

כל השנה.

אריה פכטר:

זה מראה שהמועצה מתפקדת טוב.

אוריאל תנעמי:

14 פניות בכל השנה

משה ישי:

בגלל זה אני מציין את המספר הזה.

אריאל וייסוול:

שהגיעו למבקרת.

אוריאל תנעמי:

לא נראה לי.

אריאל וייסוול:

מה זה לא נראה לך?

אריה פכטר:

אורי, אנחנו רוצים שתבין, תן לי שניה, התלונות שהגיעו למבקרת.

אריאל וייסוול:

לא הגיעו ל-107 .

משה ישי

לא פניות למוקד, פניות למבקרת.

אריה פכטר:

כל מה שמגיע למבקרת, לא מה שמגיע ל-107 או שמישהו פונה ללאה. זה כמות הפניות שמגיעה כל

יום.

אריאל וייסוול:

מה, היא סתם תגיד?

19

מרים כליפה

אני רוצה לסבר את הזה, זה שיש תלונות זה לא בהכרח אומר שהמועצה עובדת יותר או פחות.

השנה לדוגמא כבר נכנסו אלי 12 תלונות, שאנחנו עוד לא באמצע השנה. זאת אומרת זה צפוי להיות

כפול. וככל שיש יותר תלונות זה אומר שהתושבים מרגישים שיש להם כתובת, זה לא בהכרח אומר

שיש יותר בעיות. אז אלה הדרכים שיש לפנות, שפנו. באתר של המועצה יש טופס מקוון להגשת

תלונות. נציבות תלונות הציבור, הוא שולח לי תלונות שמגיעות אליו. ויש דרך הדואר או מסירה,

בעיקר אנשים יותר מבוגרים שיותר נוח להם.

משה ישי:

נציבות תלונות הציבור זה מבקר המדינה.

מרים כליפה:

כן.

אריאל וייסוול:

גם.

מרים כליפה:

גוף מבקר המדינה.

יובל בן בסט:

אפשר אולי להגדיל את החשיפה, כדי שיפנו אלייך? כי אני רואה שהכי הרבה זה דרך נציבות תלונות

הציבור, במקום ספציפית להגיע קודם כל אלייך.

מרים כליפה:

אז בוא נאמר שהשנה אמרנו שיש 12 תלונות, מתוכן רק שתיים הגיעו דרך הנציבות ו-10 דרך האתר

או המייל שלי.

יובל בן בסט:

אז איך זה 50 ?

אריאל וייסוול

זה 2024 .

מרים כליפה

זה שנה שעברה.

אריאל וייסוול:

תמיד עושים דוח,

יובל בן בסט:

לא, לא, אני פשוט, שניה אחת לא. הייתי בטלפון.

מרים כליפה:

אני אומרת שמבחינת החשיפה, כשנכנסתי לתפקיד, ביחד עם משה בנינו דף וטופס, זאת אומרת אם

אתה נכנס לאתר זה מאד ברור, כאילו אני לא מוצאת דרך להגדיל את החשיפה.

יובל בן בסט:

אין אפשרות לשים את זה במקום יותר מרכזי או משהו ממה שיש לנו באתר?

20

מרים כליפה

יש חיפוש.

משה ישי:

יש לך כמה דרכים, שלוש דרכים להגיע לזה.

יובל בן בסט:

אוקי.

משה ישי:

יותר מזה זה נראה לי כבר.

מרים כליפה:

זו בעצם ההתפלגות של התוצאות של הבחינה של התלונות עצמן. מרבית התלונות הן לא מוצדקות

או מוצדקות חלקית. כשהן מוצדקות חלקית זה בדרך כלל כשהמועצה עשתה את הדברים בצורה

תקינה, אבל המסר שהועבר אולי למתלונן לא היה מספיק ברור. הנימוק לא היה מספיק מורחב.

זאת אומרת זה היה משהו שיש מקום לדייק, אב ל זה לא משהו שלא בוצע תקין. מוצדקות זה משהו

שהיה מוצדק ותוקן ובעצם היתה פניה אחת שעסקה במתלונן על קנס שהוכפל. והוא הוכיח הוכחה

מהדואר שהוא לא קיבל את ההתראות הנדרשות. למרות שלנו במועצה היה מסמך אחר.

משה ישי:

זו תלונה כנגד הדואר.

מרים כליפה:

כן, שוב, זו בעצם תלונה כנגד הדואר, כי המועצה כי עשתה את מה שזה, אבל זה היה מוצדק כי זה

טופל. אלה המחלקות שפנו אליהן, אתם רואים הרוב זה פיקוח וחניה, דוחות ועיקולים בגין דוחות.

שפ"ע ליקויים בכבישים או פסולת וכאלו. ואחד זה על הנחה בארנונה שהוא לא קיבל.

אריה פכטר:

היה אחד שלא קיבל הנחה, הוא הגיש לוועדת,

מרים כליפה:

בסוף הוא קיבל.

יובל בן בסט:

אבל הוא קיבל, נכון, לפי מה שרשמת שם בסוף הוא קיבל.

מרים כליפה:

בסוף הוא קיבל, אבל הוא פנה אלי כשהוא עדיין לא קיבל.

משה ישי:

התהליך היה כנראה לא תקין.

אריאל וייסוול:

כן, אולי ביקשו ממנו ניירת.

משה ישי:

אני לא זוכר את המקרה.

21

אריאל וייסוול

כן, אי אפשר לדעת, יש הרבה סיבות.

מרים כליפה:

ביקשו ממנו ניירת, הוא טען שהוא לא זה, בסוף הגיעו לאיזה הסדר שהוא הראה את הניירת בלי

לתעד אותה.

אריה פכטר:

אז תראו ב- 2025 לתת לו, שלא יתלונן עוד פעם

משה ישי:

אני לא זוכר אפילו מה השם שלו.

מרים כליפה:

אלה התוצאות של הטיפול, מה הגיע לפתרון, מה הגיע למענה ללא פתרון, שזה העברת מידע או

משהו שלא היה ניתן לפתור. הועבר ללא מעקב זה הפניות האלה שדיברנו עליהן. ואחת נסגרה כי

ביקשתי אסמכתאות ולא התקבלו.

יובל בן בסט:

היתה איזה שהיא תלונה שהביאה לשינוי בנוהל המחלקה? ברמה כזאת?

מרים כליפה:

אני לא נכנסת, בהגדרת התפקיד של הממונה, הוא מטפל בתלונה. הוא לא מרחיב.

אריה פכטר:

יפה מרים. יש שאלות למרים? מרים, תודה רבה.

יובל בן בסט:

לא צריכים להצביע על זה?

אריה פכטר:

לא.

יובל בן בסט:

רק הצגה.

משה ישי:

רק הצגה.

סעיף 5 – פתיחת תב"ר673 על סך 152,000 ש"ח, עבור רכישת כלי רכב תפעולי + מכסחת דשא

חרמשים והצטיידות למחלקות הגינון והאחזקה.

אריה פכטר:

פתיחת תב"ר 673 על סך 152,000 ש"ח עבור רכישת רכב תפעולי ומכסחת דשא, חרמשים והצטיידות

למחלקות הגינון והאחזקה. תראו, אנחנו מנסים להוציא את הסעיפים האלה דרך התב"רים, כי

בנושא התקציבי המצב שלנו לא טוב. אני חוזר ואני אומר את זה, לא טוב. אני לא רוצה שייווצר

מצב שאני בסוף שנה אצטרך להעלות עוד פעם ארנונה. כי המועצה לא תוכל לשרוד, זה לא קונץ.

22

זה לא שיש בזבוז כספים במועצה, אבל אנחנו עושים את הכל. יהיה לי כסף בתב"רים אבל לא יהיה

לי כסף בתקציב. אז אנחנו מנסים להוציא הכל דרך התב"רים, אם נצליח. אנחנו מגישים את

הבקשות לתב"רים למשרד הפנים ומשרד הפנים צריך לאשר. אני מקווה שיאשרו את זה. אנחנו

בודקים על כל שקל ושקל.

משה ישי:

אנחנו מנסים.

אריה פכטר:

מנסים. מי בעד אישור תב"ר 673 על סך 152,000 ש"ח ירים את היד. מי נגד

אוריאל תנעמי:

מה זה כלי רכב תפעולי, אתה יכול לתת הסבר?

משה ישי:

המיול, הטרקטורון הזה של עזרי, הוא כבר גמור. הברקס שלו כבר לא עובד, כבר שום דבר שם לא

עובד.

אריה פכטר:

הוא מאד ישן.

אריאל וייסוול:

התיקונים שלו עולים כבר יותר.

אריה פכטר:

רכישה של כזה דבר זה בסביבות 50,000 ש"ח

משה ישי:

יותר.

אורלי מוסאי:

זה בהתאם להצעות מחיר.

אריה פכטר:

60,000 ש"ח

יובל בן בסט:

מה עושים עם הרכב הישן?

אריאל וייסוול:

אנחנו מחזירים ומקבלים עליו זיכוי.

משה ישי:

יש ויכוח קצת על המחיר.

אריאל וייסוול:

כבר כמעט סגרו.

אריה פכטר:

עוד פעם, מי בעד? מה הצבעת, אורי?

23

אוריאלתנעמי:

לא, לא, אנחנו בעד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את פתיחת תב"ר 673 על סך 152,000 ש"ח

סעיף 6 – אישור תבחינים למתן תמיכות לשנת 2026 .

אריה פכטר:

אישור תבחינים למתן תמיכות לשנת 2026 .כרגיל אלה התבחינים, כל שנה אנחנו תומכים בכמה

גופים, בתי כנסת, צופים, ויצ"ו,

אריאל וייסוול:

בני עקיבא.

אריה פכטר:

בני עקיבא.

ליאת אייזנר:

מה זה בתי מדרש ותרבות תורנית, למה זה מתייחס? כאילו מה זה?

אריה פכטר:

לכוללים, יש פה כמה כוללים, כמה בתי כנסת שאנחנו תומכים בהם.

אורלי מוסאי:

אלו התבחינים. אגודות ספורט, תנועות נוער, בתי מדרש, תרבות תורנית, רווחה,

אריה פכטר:

למשל בית חב"ד של הרב ירדני אנחנו תומכים בו. אז דרך התמיכות האלה. עוד כמה גופים.

אורלי מוסאי:

וכמובן כל התבחינים אושרו על ידי היועץ המשפטי.

יובל בן בסט:

זהו, רשום שם העניין של שוויון, רציתי לשאול איך השוויון משתקף פה, אבל הוא לא נמצא.

אורלי מוסאי:

היתה לו בעיה, אבל הוא הביא לי את האישור, זה הכי חשוב.

יובל בן בסט:

האישור אני ראיתי, אבל רציתי לשאול אותו איך השוויון משתקף פה. במיוחד מספר המשתתפים.

אבל זה יחכה לישיבה הבאה.

אריה פכטר:

מי בעד אישור התבחינים ירים את היד.

יובל בן בסט:

אני נמנע.

ליאת אייזנר:

גם אני נמנעת.

24

אורלי מוסאי

אתם לא רוצים תמיכות לתנועות נוער?

אריה פכטר:

מי נמנע? מי נגד? יובל וליאת נמנעים, אין בעיה, הכל בסדר.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן -אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, צביה שיינפלד, יניב מיקי, עו"ד אוריאל תנעמי.

נמנעים: בן בסט יובל, אייזנר ליאת.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את התבחינים למתן תמיכות לשנת 2026 .

סעיף 7 – בחינת בקשת ויצ"ו, כמוסד מתנדב, לקבלת פטור מתשלום ארנונה לשנת 2025 .

אריה פכטר

בחינת בקשת ויצ"ו, כמוסד מתנדב, לקבלת פטור מתשלום ארנונה. משה, תסביר את זה.

משה ישי:

ויצ"ו כל שנה עד היום היו מקבלים פטור מתשלום ארנונה כמוסד מתנדב. השנה בעקבות פסיקה

של בית משפט העליון,

ליאת אייזנר:

לשנות לו סיווג.

משה ישי:

לא קשור לשינוי סיווג.

אריאל וייסוול:

לא, לא שינוי סיווג.

משה ישי:

השנה, בעקבות פסיקת בית משפט העליון לעניין מוסדות מתנדבים, לעניין ויצ"ו ספציפית, שהגיעו

לשם. הוחלט שהסניפים שמשמשים כמשרדים לא יהיו זכאים לקבל פטור מוסד מתנדב. ולכן ויצ"ו

שבאזור פה ספציפית מחזיקים בשלושה סניפים רשמיים, שזה מעון יום שמקבל פטור לפי פקודת

הפטורים, בית יתומים שמקבל פטור לפי פקודת הפטורים וסניף שמשמש כמשרדים. אז על הסניף

שלהם, לצורך העניין, עלה לדיון בוועדת הנחות ושם הוחלט לאמץ את פסיקת בית המשפט העליון

ולדחות את הבקשה שלהם לקבלת פטור מוסד מתנדב. ולמעשה לא לתת להם את הפטור בארנונה.

ליאת אייזנר:

על כמה מדובר?

משה ישי:

רק על הסניף של המשרדים.

25

ליאת אייזנר

על כמה מדובר?

משה ישי:

שני הסניפים האחרים, המעון ובית היתומים מקבלים את הפטורים שלהם לפי פקודת הפטורים

בכל מקרה.

לירז גונן-אלאלוף:

מה יש להם עוד? יש להם את הביגודית עוד, ומה עוד?

משה ישי:

ביגודית לא רלוונטי.

ליאת אייזנר:

מה העלות השנתית שכאילו לא פוטרים אותם?

משה ישי:

כמה עשרות מטרים בודדים.

אריה פכטר:

להערכתי אולי 2000 ש"ח שנתי

משה ישי:

לא, קצת יותר.

אריה פכטר:

אולי 40 מטר, קח 50 מטר, כמה צו הארנונה

משה ישי:

זה משרדים, זה לא לפי מגורים.

ליאת אייזנר:

זה עסקים.

אריה פכטר:

אבל שלא יהיה לכם ספק, הם באו לבקש מהמועצה להגדיל להם את התמיכה.

אריאל וייסוול:

אבל אני הבנתי שויצ"ו ישראל צריכים לשלם את זה.

משה ישי:

ויצ"ו ישראל צריכים לשלם את זה, הם ישלמו את זה גם.

אריאל וייסוול:

אבל לא הם.

משה ישי:

לא ויצ"ו המקומית, ויצ"ו העולמית.

אריה פכטר:

אריאל, בסוף זה יגיע אלינו.

26

אריאל וייסוול

בסדר, עם ויצ"ו אין לי בעיה, אריה.

אריה פכטר:

ויצ"ו עושה עבודת קודש כאן בישוב.

לירז גונן-אלאלוף:

הן נשים מדהימות.

משה ישי:

המועצה נדרשת להצביע על המלצת הוועדה, כפי ששלחתי לכם במייל.

אריה פכטר:

לא לאשר.

משה ישי:

על המלצת הוועדה שלא לאשר את הפטור כמוסד מתנדב לסניף של ויצ"ו.

אריה פכטר:

מי בעד לא לאשר את ויצ"ו?

משה ישי:

מי בעד דחיית הבקשה.

אריה פכטר:

מי בעד? מי נגד? כולם בעד.

אוריאל תנעמי:

אתם יכולים להראות אולי את הסעיף?

יובל בן בסט:

לא מובן.

משה ישי:

עוד פעם, מכיוון שוועדת הנחות לא יכולה לדחות או לאשר, היא יכולה רק להמליץ.

יובל בן בסט:

הסעיף הוא "כמוסד מתנדב לקבל פטור".

לירז גונן-אלאלוף:

בחינת בקשת ויצ"ו ואנחנו דחינו את הבקשה.

משה ישי:

בתוך החומר שלחתי לכם את הבקשה. בבקשה מצוין בפירוש מה הסניפים שמקבלים את הפטור

לפי פקודת הפטורים, מה הסניף שלא יכול לקבל את זה. אז אתה למעשה עכשיו מאשר את המלצת

ועדת הנחות.

אריה פכטר:

אנחנו מאשרים את המלצת ועדת ההנחות.

משה ישי:

בדיוק.

27

החלטה

מאשרים פה אחד את המלצת ועדת ההנחות ל דחיית הבקשה של ויצ"ו לקבלת פטור "מוסד

מתנדב" מתשלום ארנונה לשנת 2025 .

סעיף 8 – מינוי חברת המועצה צביה שינפלד, מסיעת יחד, כחברה בוועדות משנה תכנון ובניה

ועדת ביקורת; ועדת מכרזים במקום חבר המועצה היוצא אברהם הרמב"ם.

אריה פכטר:

מינוי חברת המועצה צביה שינפלד, מסיעת יחד, כחברה בוועדת משנה תכנון ובניה; ועדת ביקורת;

ועדת מכרזים במקום חבר המועצה היוצא אברהם הרמב"ם. צביה, למי שלא יודע, החליפה את מר

אברהם הרמב"ם. מי בעד המינוי של צביה?

משה ישי:

מינינו אותה רק כחברת מועצה אבל לא מינינו אותה לוועדות.

אריה פכטר:

אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את מינוי חברת המועצה צביה שינפלד, מסיעת יחד, כחברה בוועדות משנה,

תכנון ובניה; ועדת ביקורת; ועדת מכרזים במקום חבר המועצה היוצא אברהם הרמב"ם.

סעיף 9 – מינוי עוה"ד מיכל חדד, כחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית אזור 2000 במקום מר

משה גבע.

אריה פכטר:

מינוי עו"ד מיכל חדד כחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית אזור 2000 במקום משה גבע. משה גבע

היה חבר בחברה הכלכלית, מכיוון שהוא היה מספר שנים, היינו צריכים להחליף אותו. ובמקומו

תיכנס מיכל חדד. מי בעד האישור ירים את היד, אושר פה אחד.

החלטה:

מאשרים פה אחד את מינוי עוה"ד מיכל חדד, כחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית אזור 2000

במקום מר משה גבע

סעיף 10 – מתן מענה על שאילתות

הצעות לסדר דף חדש:

"1.הצעה לחייב את הקבלן להוריד את כל המזוזות מכל המשקופים לפני הרס והפינוי של

ההתחדשות העירונית במידה והדיירים לא עשו קודם לכן".(יובל בן בסט)

28

אריה פכטר

אין בעיה.

לירז גונן-אלאלוף:

מפרקים את הכל.

יובל בן בסט:

כן, אבל ביקשו ממני.

צביה שינפלד:

להוריד את המזוזות כדי שזה לא יגיע למצב שיזרקו אותן.

אריה פכטר:

אין בעיה.

אריאל וייסוול:

בטח. איזה שאלה, יש נהלים.

לירז גונן-אלאלוף:

אין דבר כזה, אני יכולה להגיד, יזם בא, מפרק את הדודים,

אריאל וייסוול:

התושבים מורידים.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, אסור להם.

אריאל וייסוול:

מה אסור להם, לתושבים?

לירז גונן-אלאלוף:

אסור. מזגנים, הכל הם מפרקים.

לאה רזון:

אבל יש נוהל מסודר לפינוי בינוי.

לירז גונן-אלאלוף:

כל יזם.

אריאל וייסוול:

מי יזרוק מזוזות? מה קרה לכם, מאיפה השאלה הזאת?

לירז גונן-אלאלוף:

לא, לא, אין דבר כזה.

יובל בן בסט:

מישהו מהמגזר הדתי.

אריאל וייסוול:

אין בעיה, יש נוהל.

אריה פכטר:

הכל בסדר. כשזה יהיה אקטואלי נבקש.

29

אריאל וייסוול

ככה עשו בקפלן 3 ו-5 .

אוריאל תנעמי

דיברנו על זה לפני 35 שנה ובסוף

אריאל וייסוול:

יש בניינים, אתה יכול להיות ציני עד מחר, אבל הבניין, לא, הוא אומר, לפני 35 שנה אמרת

אוריאל תנעמי:

דיברנו על זה, נכון.

אריאל וייסוול:

אוקי.

אריה פכטר:

מה, אתה כבר חבר מועצה 35 שנה

אוריאל תנעמי:

30 שנה כמעט. ברוך השם

לירז גונן-אלאלוף:

כל הכבוד.

יובל בן בסט:

באמת כל הכבוד.

לירז גונן-אלאלוף:

יישר כוח.

"2 .הצעה לחוקק חוק עזר עירוני שפקח/ית מועצה יהיו מורשים להחרים קורקינט

חשמלי/אופניים חשמליים במידה ונעשה עברה שסיכנה חיי אדם. רציונל לתת לפקחים אפשרות

רבה יותר להילחם בתופעה שבהם חלק ממי שנוהג על שני גלגלים חשמליים מסכן את עצמו ואת

סביבתו. עבר בישיבת עירייה בבאר שבע לפני חצי שנה. " (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

אתם לוקחים דברים שמתאימים לרשויות גדולות. אם אני מחרים, אני צריך לשמור על זה. אם אני

צריך לשמור על זה ומחר,

לאה רזון:

צריך מקום.

לירז גונן-אלאלוף:

במקום הרכב של הגינון.

ליאת אייזנר:

אין בעיה שלא, אבל איזה עוד דרך יש להילחם בזה?

30

משה ישי

המשטרה.

אריה פכטר:

רק המשטרה.

ליאת אייזנר:

כן, אבל הם בשניות נעלמים. עד שמשטרה תבוא הוא כבר עשה סיבובים.

אריה פכטר:

המשטרה תגברה פה את הסיורים.

ליאת אייזנר:

הפקח הוא כאן כבר, אתה מבין?

אריה פכטר:

אבל אין פקחים פה בשעות הערב, רוב הקורקינטים שנוסעים פה,

אריאל וייסוול:

הבעיה היא לרוב בשעות הערב.

ליאת אייזנר:

גם בבוקר, בשעת בית ספר.

אריה פכטר:

הרוב זה בשעות היום.

חפצי חיימוב:

בערב אתה מדבר.

אריה פכטר:

סליחה, ואם מחר פקח יראה מישהו על קורקינט,

משה ישי:

מה פקח אחד יכול לעשות את זה?

אריה פכטר:

לא, גם אם הוא רואה. ואם הוא רואה שהוא רוכב בצורה מסוכנת הוא יעצור ויעיר לו.

יובל בן בסט:

אז פה יש לו סמכות אפילו לקחת לו את האופניים.

אריה פכטר:

כן, הוא יעצור ויעיר לו. אנחנו לא הולכים להחרים, אנחנו לא כמו עיריית תל אביב שיכולה להחרים

ולעשות ולקחת.

חפצי חיימוב:

כי יש להם המון פקחים ויש להם המון זה.

אריה פכטר:

יש להם כוחות.

31

משה ישי

יש להם את סל"ע, יש להם מחסנים.

יובל בן בסט:

רגע, גרגורי רצה להגיד משהו.

גרגורי דובקין:

בכלל עם החרמת רכוש פרטי, תגידי לי, לירז, גם אורי, אתם שניכם עורכי דין, החרמת רכוש פרטי

זה בכלל נושא בעייתי קצת, לא? עבור עירייה.

אוריאל תנעמי:

צריך סמכות.

לירז גונן-אלאלוף:

אני הייתי בטוחה שמשה, אתה תגיד שאנחנו בכלל לא יכולים לעשות את זה. אבל כתבתם שבבאר

שבע עשו, אין לי מושג.

ליאת אייזנר:

גם בתל אביב, בתל אביב ככה מחרימים.

אריה פכטר:

תל אביב זו עיר נפרדת.

משה ישי:

הכל בסופו של דבר עושים בחקיקה. אם החוק נותן לך, זה כמו חוק.

לירז גונן-אלאלוף:

זהו, לא חשבתי שבכלל אפשר לעשות דבר כזה.

ליאת אייזנר:

חוק עזר.

גרגורי דובקין:

כי אחר כך יכולה להיות תביעה שעשו כאן נזק לרכוש פרטי, לך תצא מזה אחר כך.

משה ישי:

בדיוק, תמצאו לי רשות בגודל כמו שלנו שעושה דברים כאלה.

ליאת אייזנר:

אם נתחיל חוק עזר, עד שהוא יאושר,

לירז גונן-אלאלוף:

זה מה שאמרתי, יהיה עוד 20 שנה

ליאת אייזנר:

כבר יהיה כאן מלא.

לירז גונן-אלאלוף:

לא, לא יהיה מלא, יהיו רחפנים, זה כבר יהיה ריחוף, זה לא יהיה קורקינט על הכביש. זה יהיה עוד

20 שנה בערך

32

גרגורי דובקין

זה נושא קצת בעייתי בעיני.

שאילתות

"א. באיזה תאריך יסתיימו העבודות בגינת הכלבים (פעם נקרא גן התותח) ?" (יובל בן בסט)

אריה פכטר:

יש לנו שם בעיה עם הקבלן, כי הפארק אמור להיות מאד, מאד, מאד יפה ויש לו בעיה להשיג את

החומרים שביקשנו ממנו שישיג אותם. אבל אני קבעתי איתו פגישה, הוא לא הגיע לפגישה אחת.

אני אזמן אותו השבוע לעוד פגישה. אם הוא לא מסוגל או לא יכול אנחנו נחליף אותו. אבל להחליף

יזם וקבלן זה ייקח הרבה יותר זמן.

לירז גונן-אלאלוף:

השאלה אם נחליף, אם למחליף יהיה את החומר הזה. כי הספינות, בגלל החות'ים, לא מגיעות, אז

הן לא מגיעות לכולם.

אריה פכטר:

אז זו הבעיה. אז אני מתלבט. כי סך הכל זו גינה שהיתה צריכה להסתיים כבר מזמן. ואני חייבתי

אותם עד פסח לגמור את הגינה. ואני לא רואה שהם בכיוון. אבל אנחנו מבחינתנו הבעיה עם הקבלן,

כי גם קשה מאד להשיג עובדים היום. והציוד שהיה צריך להגיע, הוא היה צריך להגיע מחו"ל.

לירז גונן-אלאלוף:

לא עובדים ולא חומרים.

אריה פכטר:

אין עובדים ואין חומרים. אבל אמרתי לכם, אני קראתי לו לפגישה השבוע, אני רוצה לדעת איפה

זה עומד.

אריאל וייסוול:

אתמול ב- 21:00 בלילה דיברתי איתו. אני כל יום כמעט, טוב

חפצי חיימוב:

אבל אם תחליפו קבלן, עד שזה ייעשה.

אריאל וייסוול:

נכון, לא, בגלל זה אנחנו לוחצים עליו, אני אומר לך את האמת. אתמול ב-20:50 .

"ב. האם בפארק מנחם בגין מגרש הפיץ נפתח ונסגר בכל יום לפי הוראות בית משפט? האם יתכן

שהוא לא נפתח כדי למנוע מבעלי כלבים להיכנס עם הכלב לפי החלטת בית משפט?" (יובל בן

בסט)

33

אריהפכטר:

כן, זה לפי הוראת בית המשפט, הוא נפתח ונסגר.

יובל בן בסט:

מגיעות אלי כל הזמן תלונות שהוא סגור. ושסוגרים שכלבים לא ייכנסו, האם יתכן שהוא לא נפתח,

אריאל וייסוול:

הכלבים זו בעיה.

לאה רזון:

אנחנו מכינים שלט עכשיו, אין כניסה לכלבים. לא הופכים את המיני פיץ לגינת כלבים.

אריאל וייסוול:

נכון.

לאה רזון:

זה הכל.

יובל בן בסט:

אבל בית משפט לא דיבר על זה שהוא יהיה סגור בגלל שלא ייכנסו שם כלבים.

אריאל וייסוול:

לא, כלבים זה סיפור לחוד, זה לא קשור.

לאה רזון:

לא, הוא נפתח בשעות שכתוב לפי השלט.

יובל בן בסט:

נפתח, אוקי.

אריאל וייסוול:

נפתח, אבל יש שם כמה שעושים את זה,

אריה פכטר:

אני זוכר שפתחנו את המגרש, ביום הראשון, עשיתי הליכה בבוקר, ב- 7:00 בבוקר 6:30 בבוקר, אני

עובר שם ומישהו עם איזה שני כלבים, שני סוסים בתוך הגינה. ואני אומר לו תגיד לי אתה לא

מתבייש? עוד ילד לא עלה על המגרש, אתה כבר עם הכלבים על המגרש?

לירז גונן-אלאלוף:

כי זה נחמד, זה תחום להם, זה יפה.

אריה פכטר:

הוא שלח את הכלבים עלי.

אריאל וייסוול:

לשחרר אותם.

אריה פכטר:

שלח את הכלבים עליי.

יובל בן בסט:

עכשיו יהיה לך את הגינת כלבים.

34

אריאל וייסוול

נו בסדר, יש עוד שתי גינות.

אריה פכטר:

אבל יובל, אין הצדקה שכלבים יהיו על המגרש ועושים את הצרכים ולא אוספים. ואחרי זה באים

ילדים ומשחקים. מתוכננת גינת הכלבים איפה שהיה, אני מאמין ששם זה ייפתח.

יובל בן בסט:

אריה, אני בזמנו אמרתי לך, יש אפשרות לעשות גם אלקטרוני, שהשערים ייפתחו וייסגרו. דיברנו

על זה כבר בישיבות מועצה קודמות. אמרנו אפילו שנבדוק את העניין הזה ואז לא תהיה את הבעיה.

כי אני אומר לך, הרבה פעמים פונים אלי שסגור וצריך למצוא את המפתח וכל מיני דברים כאלה.

אריה פכטר:

יכול להיות שזה שווה בדיקה, אריאל.

יובל בן בסט:

משה.

אריה פכטר:

יכול להיות שהעלויות הן יותר זולות כי אנחנו גם סוגרים ופותחים וסוגרים.

יובל בן בסט:

במקום זה שער חשמלי, סוגר, פותח בשעה. אם יש לך מצלמה.

"ג. כמה שורדי שואה גרים היום בישוב אזור? כמה מהם הם עולי ברית המועצות לשעבר? מצפון

אפריקה? ואיזה תרומות הם צריכים במהלך השנה?" (ליאת אייזנר)

אריה פכטר:

למה זה חשוב? סתם להשכלה כללית, יובל.

חפצי חיימוב:

זה לא יובל, זה ליאת.

אריה פכטר:

ליאת, למה זה חשוב?

ליאת אייזנר:

קודם כל כדי לתת מענה.

אריה פכטר:

לא, למה זה משנה מאיפה הם הגיעו?

ליאת אייזנר:

כי כל אחת מהאוכלוסיות האלה יש לה צרכים שונים גם.

אריאל וייסוול:

מה למשל? אני באמת לא מבין את השאלה, אני רוצה להבין.

35

יובל בן בסט

לא, השאלה היא,

אריאל וייסוול:

רגע, ליאת, יובל, ליאת או אתה?

יובל בן בסט:

ליאת.

אריאל וייסוול:

אז אני רוצה לשמוע מליאת.

יובל בן בסט:

בסדר, אבל לפעמים אני פונה לאריה ואתה עונה, אותו דבר.

אריאל וייסוול:

לא, זה לא אותו דבר. היא כתבה את השאילתא.

יובל בן בסט:

בסדר.

אריאל וייסוול:

נראה לי שהיא ילדה גדולה, היא יכולה לענות. אני לא מבין כאילו את השאלה, באמת.

יובל בן בסט:

מה, כמה שורדי שואה גרים בישוב?

אריאל וייסוול:

לא, לא, לא, מאיפה הם וכאילו, אני קצת מכיר את הנושא, בגלל זה אני שואל.

ליאת אייזנר:

לא, כי הם מדברים בשפה X, מדברים בשפה אחרת כל אחד, כדי לדעת אם יש כאן איזה שהוא

מענה בשפה מסוימת. לדעת מאיפה הם מה הצרכים, זה הכל.

גרגורי דובקין:

תרשה לי להגיד משהו, אריה.

אריאל וייסוול:

אתם יודעים מתי הסתיימה השואה, נכון?

גרגורי דובקין:

שניה, שניה, אבא שלי,

אריאל וייסוול:

80 שנה לסיום, שניה

יובל בן בסט:

השואה הסתיימה בספטמבר 1944 .

אריאל וייסוול

לא, הסתיימה לפני 80 שנה. אז כאילו שפה? האנשים, מי שגר פה במדינה

36

גרגורי דובקין

רגע, רגע, רגע, אבא שלי למשל, כאילו בן 89 .

לאה רזון

שיהיה בריא.

גרגורי דובקין:

בכלל כבר לא מדבר. אבל יש קודם כל בשירות הסוציולוגי פה, הפסיכולוגי, יש דוברי שפה רוסית,

אני יודע. צפון אפריקה אני לא זוכר עליה מצפון אפריקה מתי היתה פעם אחרונה. זה היה לפני

הרבה זמן, לדעתי כבר,

אריאל וייסוול:

70 שנה

גרגורי דובקין:

משנות ה -70, שלדעתי אין שם מישהו שלא דובר עברית

אריאל וייסוול:

בדיוק, זה מה שאני אומר.

ליאת אייזנר:

אז זה בסדר להגיד לי את זה, לא צריך לכעוס.

אריאל וייסוול:

היו מלא, היום כבר אין.

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריה פכטר:

יש כ-150 שורדי שואה, מתוכם, אין להם לפיהפילוח, בדקנו את זה.

ליאת אייזנר:

אוקי, מה שיש.

אריה פכטר:

מתוכם 57 מקבלים בקהילה התומכת, מקבלים טיפול שם. ואנחנו מנסים להביא מה שיותר אנשים

לקהילה התומכת, כי הטיפול שם הוא טיפול, בעיני,

ליאת אייזנר:

יש מישהו, כאילו ידוע לכם על כאלה שלא מקבלים?

גרגורי דובקין:

אבא שלי לא מקבל אבל הוא כבר לא קם מהמיטה, מרימים אותו עם מנוף.

אריה פכטר:

ברור שיש, ליאת. אם יש 57 ויש 150 ,

ליאת אייזנר

כן, אבל האם היתרה לא צריכים או צריכים ולא מגיעים אליהם?

אריה פכטר:

צריכים ולא,

37

לאה רזון

קודם כל מגיעים לכולם. יש תשובה של סנטי, מנהל הרווחה. והוא אמר יש מעטים שמקבלים סיוע

חומרי במהלך השנה לפי הצרכים שעולים אצלם.

ליאת אייזנר:

זאת אומרת את כל ה -150 ידועים ומי שמקבל כי הוא צריך

לאה רזון:

ורובם ככולם נמצאים במעקב של מחלקת הרווחה.

אריאל וייסוול:

כי הם מקבלים, את יודעת את זה, 66% בארנונה

ליאת אייזנר:

כן, אני יודעת.

אריאל וייסוול:

אני אומר, את יודעת, זה מה שאני אומר. את יודעת, הם מקבלים 66% הנחה בארנונה, הם כאילו

חברים, מקבלים מהמדינה כסף גם.

אריה פכטר:

אני מבקש מהרווחה ליצור קשר. גם בויצ"ו יש מתנדבות שמתקשרות לקשישים וגם ברווחה.

לאה רזון:

למה, יש עכשיו לאחרונה ברווחה, יש בחורה, גם ראו את זה בפייסבוק, עם שאלון, שלחו לכל

האזרחים הוותיקים.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון.

לאה רזון:

יש מעקב. זאת אומרת זה נמצא כל הזמן בחדשות.

לירז גונן-אלאלוף:

עו"ס מיועדת לגיל השלישי.

אריאל וייסוול:

עזבו, ותאמינו לי, וגם הם מקבלים כסף.

אריה פכטר:

סליחה רגע, אני רוצה להגיד לכם, הלוואי, הלוואי בכל מדינת ישראל הקשישים היו מקבלים טיפול

כמו שמקבלים פה באזור, הלוואי. כי אני אומר לכם, הלוואי.

ליאת אייזנר:

מסכנים.

אריה פכטר:

אני אומר לכם שאני מבקש מהרווחה ליצור קשר פעם בשבוע, פעם בשבועיים, להרים טלפון,

לשאול, לדרוש. כי הכי גרוע שיושב איזה שהוא קשיש בבית בין ארבעה קירות ואף אחד לא מתייחס

38

אליו. ויש היום ילדים שגם לא אכפת להם, רק מחכים לירושה. והרווחה עושה עבודת קודש. ואנחנו

את המועדון שיש במתנ"ס ועוד מועדון שיש לנו בקהילה התומכת.

ליאת אייזנר:

אני יודעת שיש כאן עמותות שתומכות בהם.

לירז גונן-אלאלוף:

לא רק זה. גם התקשרו, שמו להם גלאי עשן, מתקשרים. אמא שלי אומרת, מתקשרים אליה.

אריאל וייסוול:

כן, כן, כן.

לירז גונן-אלאלוף:

והיא לא צריכה. היא אומרת לי את יודעת, התקשרו אלי.

אריה פכטר:

אני רק רוצה להגיד לכם, גם אתמול,

לירז גונן-אלאלוף:

טיולים עושים להם.

אריה פכטר:

גם אתמול,

אריאל וייסוול:

היום היו בהצגה.

לירז גונן-אלאלוף:

אתמול היתה להם מסיבה.

אריה פכטר:

ואתמול חגגו להם יום העצמאות, קרוב ל-300 קשישים

לירז גונן-אלאלוף:

שבוע שעבר היו בטיול.

אריאל וייסוול:

נכון. היום בהצגה.

לירז גונן-אלאלוף:

בתל אפק.

אריה פכטר:

שבוע שעבר טיול, היום לקחו אותם להצגה. אני אומר לכם, הלוואי ובכל מדינת ישראל,

אריאל וייסוול:

זה לא רק לניצולי שואה, זה לכולם.

אריה פכטר:

זה קשישים. אני רק אומר לכם, הלוואי בכל מדינת ישראל,

אריאל וייסוול:

עזבו אתכם מעדות, תפסיקו לדבר על עדות.

39

אריה פכטר

אני הייתי מציע,

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

גרגורי דובקין:

מועדון הקשישים ברחוב כצנלסון,

אריאל וייסוול:

לא, היום הוא משמש למשהו אחר.

גרגורי דובקין:

דוברי רוסית כמעט ולא נשארו שם.

אריה פכטר:

כן, אני במועצת הפועלים החזקתי את זה.

אריאל וייסוול:

הם מגיעים למתנ"ס חלקם.

אריה פכטר:

אבל אני רוצה להגיד לכם, אני הייתי מציע,

לירז גונן-אלאלוף:

אני רוצה להגיד מילה על חנה, שהיא לא מוותרת לקשישים.

אריה פכטר:

אני הייתי מציע, תעברו, כמעט כל יום בשמונה בבוקר לאולם ספורט במתנ"ס.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון.

אריה פכטר:

תראו קרוב ל-70-80 קשישים שעושים התעמלות בוקר. הם ביקשו ממני יום נוסף, אמרתי להם אין

בעיה, לכו יום נוסף. המועצה תממן יום נוסף.

אורלי מוסאי:

אריה, שמונה זה רק חלק, בתשע מגיעים עוד.

אריאל וייסוול:

נכון, נכון, נכון.

לירז גונן-אלאלוף:

אמא שלי ברבע לתשע היא כבר זה, שלא יתפסו לה את הכיסא.

אריאל וייסוול:

אמא שלי אני מביא אותה ארבע פעמים בשבוע.

"ד. האם וכיצד המועצה בודקת שיש אישורי עבודה וכניסה תקינים לעובדים/ות הזרים ובכלל

מול הקבלנים? למי תושב/ת יכולים לפנות במועצה כאשר גרים מספר עובדים זרים בדירה אחת

40

בניגוד לתקנות עובדים זרים (איכות תנאי מגורים), התשס"ז-2007 (כמו הקצבת שטח של פחות

מ-4 מ"ר לכל עובד" ( ליאת אייזנר )

ליאת אייזנר:

שאלה 4 שלי מדברת על עובדים זרים וזה נובע מזה שאני קיבלתי אישית טלפונים מתושבים

שאומרים לי שרוצים להשכיר, יש להם דירה, הם בעלים של דירה באזור והם רוצים להשכיר אותה

ונעזרים כאן בתיווך. והתיווך מציע להם שישכירו את הדירה שלהם לעובדים זרים. והם בעצם

שואלים אותי את כל התקנות. מותר, לא מותר, כן מותר, יתלוננו עלי, לא יתלוננו עלי. כל מיני

שאלות כאלה ואחרות, שזו לדעתי כבר תופעה שהולכת באזור.

לירז גונן-אלאלוף:

זה בכל מקום.

יובל בן בסט:

והשאלה היא?

ליאת אייזנר:

האם וכיצד המועצה בודקת שיש אישור, כאילו הם רוצים לדעת.

חפצי חיימוב:

זה הקבלן צריך לבדוק, לא המועצה.

ליאת אייזנר:

האם כשהם נותנים את הדירה הזאת, האם המועצה דואגת לזה, כי הם לא יכולים לבדוק את

העובדים. אבל האם המועצה בודקת את העובדים.

חפצי חיימוב:

המועצה לא תבוא לבעלי הדירות ויגידו להם,

לירז גונן-אלאלוף:

זה משהו פרטי. רגע, קודם כל אני אסביר לך. מי ששוכר את הדירות מהאנשים האלה זה לא

העובדים הזרים, זה חברות שמביאות אותם.

לאה רזון:

חברות השמה.

לירז גונן-אלאלוף:

הם צריכים בהסכם עם החברות השוכרות, עם חברות ההשמה, להכניס סעיף בהסכם שאומר שכל

מי שיגור בדירה הזאת יהיו רק אנשים עם אישורים.

ליאת אייזנר:

אבל אין מישהו שבאמת יכול לפקח.

לאה רזון:

לא, קודם כל גם חברות ההשמה, כל חברת השמה מחויבת להחזיק עובד סוציאלי שבודק את

התנאים של העובדים הזרים.

41

אריה פכטר

לא סביר שבדירה של שלושה חדרים שיתנו ל-20 איש

יובל בן בסט:

ואז למי הם צריכים לפנות?

לאה רזון:

ואז מי שמשכיר את הדירה זה חברת השמה, אוקי? חברת השמה,

אריאל וייסוול:

אתה יש לך דירה, אתה משכיר אותה לחברת השמה. הם משלמים לך. אם יש להם אישורים אין

לנו מה לעשות. זה לא עובדים ערבים.

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריה פכטר:

חברים, סליחה,

לירז גונן-אלאלוף:

אבל זה החברה צריכה, זה קשור לחברה.

יובל בן בסט:

השאלה מבחינת החוק. האם התושב יכול לפנות למועצה אם הוא רואה שיש שם,

לאה רזון:

לא, המועצה לא קשורה. מי שאחראי זה חברת ההשמה.

יובל בן בסט:

אבל איך הוא יכול לדעת מי חברת ההשמה שמשכירה?

לירז גונן-אלאלוף:

הוא עושה איתה את העסק.

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריה פכטר:

אני רוצה להבהיר לכם,

לירז גונן-אלאלוף:

עכשיו אני רק רוצה להסביר, גם אם גרים פה באזור, יש דירות כאלה שמושכרות לעובדים זרים,

לא בהכרח עובדים באזור, הם יכולים לעבוד בחולון, הם יכולים לעבוד בראשון, זה לא קשור.

ליאת אייזנר:

אבל זו תופעה שהולכת ועולה בישוב, שיש כאן מתווכים שממליצים לאנשים שלא מצליחים כאן

להוציא את הדירה שלהם.

אריה פכטר:

אני לא מכיר,

ליאת אייזנר:

אני מכירה אישית ואני יודעת גם בדיוק איזה מתווך, כי כרגע זה רק הוא.

42

אריה פכטר

אז אני אומר לך,

(נשמעים מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

לירז גונן-אלאלוף:

אז בואי אני אחדש לך שכבר לא שווה לחברות האלה להשכיר דירות והן קונות דירות.

אריה פכטר:

טוב, לא משנה, סליחה רגע. בואו נתקדם. אני רק אומר לכם, אנחנו כמועצה, אני כראש מועצה לא

עוצם את העיניים ואומר זה לא תפקיד שלי. זה לא תפקיד של המועצה, אבל היו מקרים, גרגורי עד

לכך שהיו מקרים שאני פניתי לבעל הדירה וביקשתי ממנו שיוציא את העובדים והוא הוציא. כי

אמרתי לו אם אתה תעשה איתי, אנחנו נחפש בנרות לעשות לך קשיים. אבל מי שמכיר שיש באמת

בדירה מסוימת שגרים 14 איש או 12 וזה גורם לנזקים בסביבה, תפנו ואנחנו נדע לפעול, נחפש, אני

אומר לכם, זה לא חוקי.

ליאת אייזנר:

תודה.

חפצי חיימוב:

אריה ישר מוצא פתרונות, את רואה?

אריה פכטר:

כן.

ליאת אייזנר:

את יודעת מה, זה מאד מוערך בעיני, הוא לא חייב והוא מוכן לעשות את זה, זה מהמם.

אריה פכטר:

אבל אמרתי לכם, אנחנו לא משחקים ראש קטן. זה לא שלי, גרגורי, היה או לא היה?

גרגורי דובקין:

היה.

אריה פכטר:

הנה, היה.

גרגורי דובקין:

הטרידו שכנים, השתכרו ופניתי לאריה, הלך יחד עם השוטר שלנו.

אריאל וייסוול:

אתם יודעים כמה פעמים אנחנו פונים בדברים אישיים לאנשים, כאילו שלא קשורים אלינו? כי

אנחנו מכירים אנשים.

לירז גונן-אלאלוף:

אז אני אגיד לך, אם פונים לחברה הזאת, הם לוקחים את אותו אחד שהשתכר ועשה בעיות והם

שמים אותו, ככה הם באים ושמים אותו בשדה התעופה. אני יכולה להגיד לך באופן אישי שאני

יודעת את זה. למה הם עושים את זה, כדי שכל השאר, העובדים הזרים, ידעו בדיוק לא לעשות את

זה.

43

גרגורי דובקין

אין עכשיו תלונות, בתקופה האחרונה אין תלונות.

לירז גונן-אלאלוף:

אני אומרת לך, הם נותנים לאחד בראש ונגמר הסיפור. תארוז את עצמך ולך.

אוריאל תנעמי:

רק אפרופו עובדים זרים, אמנם לא העליתי את זה כשאילתה אבל אם אנחנו כבר מדברים על זה,

מבחינת העובדים אצל צרפתי וכל מה שהיה את הפועלים הערביים, עדיין יש פיקוח על זה?

אריה פכטר:

בטח.

לאה רזון:

בטח, כל הזמן.

אוריאל תנעמי:

זה חשוב.

ליאת אייזנר:

אני יודעת שאני רואה כל בוקר את הפקח ליד השבעה, כל בוקר.

אריה פכטר:

כל בוקר, הוא נמצא שם משבע.

יובל בן בסט:

אישורי העבודה שלהם זה גם משהו שאנחנו מתעסקים איתו?

לאה רזון:

ממש לא. רק חברה.

יובל בן בסט:

לא, העובדים שבאים, עובדים, לא גרים.

לאה רזון:

הקבלן מביא עובדים דרך חברת השמה, הוא לא יכול להביא אותם לבד. חברת ההשמה בודקת.

אריה פכטר:

כשאמרה ליאת שזה לא עבודה שלנו, גם היום בא אלי,

לירז גונן-אלאלוף:

סליחה, אני צריכה ללכת, יש לי פגישה.

אריה פכטר:

שניה, שניה, היום באה אלי אישה שאחד השכנים התלונן עליה על האכלת חתולים. והיא באה עם

עוד מישהי וזה וזה. והיא בכתה, היא אישה מבוגרת שבאה מתל אביב. אז תראו מה היא כתבה לי

היום. "פכטר יקר, תודה על ההקשבה והיחס הנפלא שלך, עשית לה את השנה הכי מאושרת". זה

לפעמים ש ווה את הכל. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה

44

______________ ____________

משה ישי אריה פכטר

מנכ"ל המועצה ראש המועצה