החלטת וועדת ערר אלייד השקעות בעמ

במי: גיל שחרה, עוייל יויך ועדת

ער לענייני ארנונת

, חר יוש? מאיר, חצר ועדת הערר, חר שט? בכר , תמר ועויות ערר

]

.10

1

אף אם ייאמר, כי חותק מוסמרת לתאר יד ה העד שתלי מב סשכותה

חטבועה. הרי, אין אנן נדרשים לתכריע בשאלה ה במקרה דנן. שכן

העורת לא המשה בוק וח כל בקשה להארכת מועד, לא הניחה

בטיכומחז כל סיבה להארכת מועד ולא מומוע מפי העורת כל

ראח בחקשר דומת גייא 6042/00 משת יציויית ג' סול קסטט חותי, מייץ נחנ ,

98. * יחת המועד לתמות ערור אורת קב ויקוט

עללכן תובח על מבקש תארכת המועד לתצביע על טעם מיוווד כדיל שבקשתו

שיש להגיש עועור תוך 45 יוסם, והמערער איחר אפילו כלוט אחד, אין להלעתר

לבקשתו, כדבר שבשגר ,שאילו בית המשפט היח עושת כן, היה למעשז

משוח את תמועד הקבוע בחיקוק מ 30 "זם ל 31', 5 ווסמן סדדי חדין

האזרחי, בעמ 877 .

לאור תתוצאה אליה הגענו, אין עד צורך לדון כיתר טענותיהט של העוררת ,

המונייחסותת לסיווג ץ הנכס ואופן חיובם בארטונה, אך נאמר מספר

דברים לגופו של ענלין

גם הטעטת, כל יש להעניק לעוררת קבלת מטור לנכט שאינו ראול לשימוש לפ

סעי 330 (לפקודות העריות) , דינה להידחות. סבורטו כי במקרה זה, לא

נתמלאו התנאיט ל מותו של סעיף 330 לפקודה ולכן אין להעניק

לעוררת פכוור. סעיף 330 לפקודה קובע, כז בניין אשר בנינו משתלמת ארנונת

אשר נהרס או מיווק עד כדי שאי אפשר לשבת בו, ואין יושביט בו, לא יחית

חייב בארנונה מלוט שנמסרה החיעת המחזיק .

ארנתה מוטלת בשל מִנאת המשתמש בנכט משידותיה הציבוריים של חרשות

המקומית. באשר תוניין נחרס אן מזוק במידח שאי אפשר לשבת בו, ואין

יושכיכו בו, לא (לתן ליחנות משירותית של חרשות תמקומית, ומטעם זח אין

לחשית ארכונח על בעלי. ראה: חנריק רוטטוביץ ואחי, ארנונת עלרוטיתת, טפר

ראשון, מהדורח 1 ,בעמי 585 .

המבתן לצורך הערכת מידת הכוק שנגרט לבניין הינו מבחן אובייקטיבי של

הביטוי מגנח ' במידה שאי אפשר בוי -- על העוררונ להזכיוז כל

הנבט אינו ניתן לשומוש. המבחן הכלכלי משמש כלי עור להכרעה בשאלת

מצכו של הנגיין ובא נו בודקיס את כדאלות השיפוי של המבנוז שכיוק

על העוררת ל כי און כדאיות בלכלית בשימוץ הנכס .

הכזק לבניין הפוטר מתשלום ארונה תייב לחיות כזה השולל מתבניין את

ערכו כבניקן. בניין| שמחמת בלאי או נותן לשימוט, אולם ניתן לעפצו

בעלות סבירה ,יהיה תייב באארנונה. רק בניקץ שהצע למצב בו ההוצאות

הנדרשות לחבאתו\ למצב בו יחיח ניתן לשימוש כה גבותות, עד כי אין

כדאשות כלכלית אובייק בהשקעה בשיפוץ הבניין ,נחיה זכאי לפטור

למי טעיף 330. אק כל אפשרוות לקצוע כלל, שיתאיט לכל המקריט, ובבל

לקונסטרוקציח משפטית, שלא הועלתה בטיעוני

הצדדים, הרי שיש להתייחס לכך כאל צעד חריג, שכית חמשפטי יבחר

בו רק במקרים

נאמר, כי און בי

פז חברות נמט בעיימ ני לויטין, פייר מוז) 617 .

, כאשר דרישות הצדק מחייכות ואת (עייא 516/89

מתמקידו ליצור

המשפט מנוע

לפטוקן במחלוקת

הצדדים, כפי שהללן רואים אותה,

חדשוז, ולהכריע בה. אפילו

טעמיקד בעיימ,

ערעור שלא נטעו הראשונחיי (עיא 277/89 ציאט מוצרי מזון בעיעמ מ

ידועח היא כי בית משפט לערעורים לא ידון בגלמוק

וככלל אין זוה

177

בתי חמשפט חר?

7 נותרה שוגיח אחת טענות העוררת בקשר לטיווג הנכס. ואולם, כפי

. עבלין זה כלל לא נטען בערר וכפי שנמסיק על ודי

ו

מו:) 288, 204 (01992. "תפקידו על בית המשפט חינו

18 ד בטענתו כי הנכט כשוא הערר ספוג באותו טודג שטווב

והשימוש שנעקוו בו בפועל תובחה על המשיב

9 לאור התהסאות אללה המע אנו לוחי ואת העחר. .

ניתנת תיוס כייט תעריתטקייש (24 אוקטחכר 2008), בהעדר הצדדום.

5- 002 זו ופ ואפ הופסדוכוה וג ]

4 000 80 וזיסס 4 מפ)ווזם

ו חוכר.. כו זג/י.4- .תימי +אה 5ת --4. צרל- | הפר יריהחחה(-

.

1"