החלטת וועדת ערר מוטי עיצוב שיער

א

העורר: י מושחייב ת.ז. 055081451 ועד ו ₪

. נתקבל ביוסם

\ |-- 2 1-6

ו - ארנונח בעיריית בת-יס 5 ננטמנטנוננוודנוניגיננגי.-

\\ עד ערר לענייני ארנונת

בפני: גיל סמרח, עוייד יר'ר ועדת עהר, מר יוסי מאלר, חבר ועדת תערר, טר יוטי בכר , חבר ועדת ערר

[25/5/10 ]

תהלטה

1. נושאו של הערר תוא חיוך בארנונה, שחוייב העורר בשל נכס שהוא מחויק ברחי

בלפור 116 בבת-ים והמשמש למספרה בשם יימוטי עיצוב שיעריי ( להלן: 'יחנכסיי)

סיווגו לצרכי ארנונח אצל המשיב הוא עסק מסחתרי .

2. טוען חעורר, כי הנכס סג כעסק מסחרי עייי עיריית בת-ים, על אף העובדה כי יש

לסווגו כבית מלאכה. המשיך העורר וטען, כי ביוס 18/2/08 פנה אל המשיב בהשגה

לשינוי סיווג הנכס לבי מלאכה וביוס 20/2/08 נדחתח השגתו, ומכאן הערר.

המערער טען בערעורו כי, חזובו בארנונה 'יכבית עסקיי כמוחו כתתלטה או התנהגות

מפלה ובלתי סברה של המשיב בהתחשב בפסייקת בית המשפט בעמיינ (ת'יא) 242/02

מנהלת ארנונה של עירייון רעננה ני מהגר ברוך (מיוס 9/9/03 ) פורטס באתר נבו, ובו

נקבע סיווגה של מספרח כְבית מלאכח.

3. חמשיב גרט, כי יש לדחוןת טענותיו של העותר בדבר סיווגו של חנכס כבית מלאכה

היות ויש בשימוש במספרה להעיד על קיומו של תהליך ייצור הזחה במהותו

לתחליכי ייצור חקיימים בבתי מלאכח שונים כדוגמת סנדלרייה. המשיב סומך

טענתו על פסיקה שניתנ לאחרונה אשר שללה את חקביעה כי יש לסווג מספרה

ייכבית מלאכהיי ואותח אירף לסיכומיס שחגיש מטעמו (ראה: עמיינ 268/05 מנהלת

הארנונה בעיריית חדרה| ני מירי סעדה (לא פורסם) : עמיינ (תי'א) 280/06 עיריית

תייא ני מספרת אמיר אליה (טרס פורסט [ניתן ביוס 15/6/08 ). כמו כן , מבחני

הפסיקח, מבחן השכל חלשר והמובן חרגיל והמקובל של חמונתח ייבית מלאכחיי (ראח

: עייא 1960/90 פקיד השומה תל אביב ני תברת רעיונות בעיימ, פייד מח (1) 200 עמי

5).

4 דעתנו היא, כי בנסיבות| שלפנינו אין לסווג את הנכס שבמחלוקת כייבית מלאכהי!י.

אין לראות בפעילותה של המספרה בה מחזיק המשיב, וגס לא הונחח בפנינו כל

תשתית עובדתית לכך, פָעילות של ייצור המקובלת בשפת חיומיום.

5. פעילות של מטפרח ככזו אינר יוצרת וסיווגה כבית מלאכה אינח מתיישבת עם השכל

הישר והמבחנים שתואךו בפסיקהח. ראשית, הטיפול בשיער במספרה אינו ייצר יש

מוחשי אחד מיש מוחשץ אחר, שכן הטיפול לא הופך את השיער ליימוצריי. שנית, גם

אס תתקבל ההנחה כי| הטיפול בשיער חופך אותו ליימוצריי, הטיפול נועד ללקות

שהזמינו ולא לשימושו |של ציבור נרחב. שלישית, המערער מבצע תספורת בהתאם

לתזמנת הלקוח ואין בכך משום ליעוד לציבור רחב. רביעית, חטיפול בשיער גס לא

יוצר כל חבדל במישור' חכלכלי בין המוצר הראשוני ולמוצר חמוגמר. שיער אינו

הי

חומה גלס, ממעלה או ערכו לאחר הטיפול שניתן לו . מהאמור לעיל עולה כי ,

המבתניס שנקבעו בפסיקה אינם מתקיימים וחמלאכה הנעשית במספרה נושאת גוון

של שירות מאשר של ייצחר.

יפי לעניין זה דברים שנאמרו בפסק הדין בעניין אליה ולפיהס: 'י.. המסקנה כי

מטפרת אינה בית מלאכה חינה מסקנח הגיונית ונכונח יותר, המתאימה לרוח

התקופת ולציביון חשירותים המיוחדים הניתניס במספרה.יי

6. בנסיבות אלה, חעירייה פעלת בסבירות כאשר הודיעה לעותר, כי מספרה אינח ייבית

מלאכהיי , ועל כן החליטה לחייבו בארנונה כבית עסק.

7 התוצאה חיא כי הערר (דחה.

ניתנה היוס יי סל תשייע 23/5/7010 ), /קעדר הצדדיס.

א

[אלר ה ' 4% י

מר יוסף מאיר גיל סמרול וי ו מר יוסי בכר

לוייר הועדה