החלטת וועדת ערר רחל נחשון

0.436 2 וש ו

בפני ועדת ערר לארנונת כללית תיק ערר 416/10

-ע! יו ב -י

בפני לו'יר -- גב/ רחל גדרון א'קונומו, עוייד

חבר - מר גיסים בנפשיאן עיריית בת-יט

חבר - מר פולומבו איזידור ועדת ערר לעניני ארנונה

נתקבל ביוטס

העוררת: רחל נחשון, ת.ז. 8436596 ו -- 18

חמשיב: מנחל הארנונה בעיריית בת - ים

בשס העוררת: עוח''ד עברי ישעיחו

בטם חמשיםב: עוח'יד יובל ברושי

פסק - די

פה דבר

1. בפני הועדה מונת ערר, שחזגש ביוס 21.7.10 על ידי העוררת כנגד חמשיב.

2 הערך דנן מושתת על טענה עיקרית ומרכזית אחת, לח חנכס נשוא הערר אינו ראוי

לשימוש מיום 20.3.08 כעולה מטעיף 330 לפקודת העיריות (נוסח חדש], ומשכך יש

לחחיל עליו פטור מתשלוס ארנונח.

3 תשוב להעיר כבר עתה, לצד מחלוקות מרכזית וו באשר למצבו של הנכס, העלו הצדדים

טענות מן חגורן ומן תיקב, בנוגע לאופן מחתנהלות של הצד שכנגד לאורך חשניס.

8. כך לדוגמא, העוררת סבורח כי נציגי המשיב חטעו את האפוטרופוס אשר מונה עבורה,

שעה שחמליצו לחגיש בקשה להכרזת הנכס כבלתי ראוי לשימוש.

5 כמו כן, נטען כי מעולט לא התקבלו דרישות תשלוס כדין בגין חנבס נשוא חערר ולולא

פתיתת תיק תחוצאח לפועל העוררת כלל לא תייתחז מודעת לתיובים שמושתיס עליח על

ידי המשיבח.

6. מנגד חמשיב מציין כי כתב חערר חוגש מבלי שקדמה לו חשגה ברורה ומפורשת כמתתייב

על פי חוק חרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כלליתת), תשלייו - 1976.

7 אולט, באותח נשימח, מוכיר המשיב כי חעוררת פנתה מספר פעמים למשיב ולגורמים

נוספים בעירייה במחלך חשנים 2009-2010 בטענח כי יש לחכריו על חנכס איגו ראוי

לשימוש.

8 כל פניותיה של חעוררת נדתו, עובדה זו היא הנותגת, לדעתו של תמשיב, כי העוררת ידעח,

שבמועדיס הרלוונטיים, חנכט אינו פטור מתשלוס ארנונת.

9 בנסיבות אלה נטען יש לדתות את טענת העוררת כי דרישות תתשלוס לא נשלתן כדין, מח

גם שהעוררת לא המציאה למשיב כתובונ מעודכנת לשליתת דואר.

0. זאת ועוד, תמשיב מעלת טענת שיחוי כלפי חעוררת. כאמור העוררת לא הגישה השגה

כלל. קל וחומר שלא במועד כמצוות חתקנות, לפיכך חשומות חככו חלוטות, ואין לועדת

הערר טמכות לדון בשומות ארנוכח חמתייתסות לשנות מס קודמות.

% 4386 כ 40

.1

12

.3

14

.5

.6

7

.8

9

10

.1

71

.3

וזאת יש לדעת, מרבית הטיעוניס לא גובו בראיות ולא עמדו למבחן עובדתי בפני חועדה,

אך חשוב מכך, אנו סבוריס כי חסוגיות שעלו מטעס שני הצדדיס, חגם שעל פניו נראח

שחן אקוטיות ודורשות חכרעת נפרדת. וממצה, הולכות ומתנקזות לאורה של עמדתנו

באשר לשאלה המרכוית בערר דנן, שלא לומר ''נבלעותיי בתוכח.

ברוח זו מצאנו שלא לדחות את הערר על חסף, הגס שאין מחלוקת כִי חערר תחוגש

באיחור, ולדון בשאלה חמרכוית של חערר דנן לגופח.

הנכס נשוא הערר הינו נכס עסקי תעשייתי (בית מלאכת).

ברבות השנים הנכס חושכר לשוכרים שוניס, כאשר חטיפול והחשכרת מתבצעים על ידי

חבעליס דאו, המנוח יצתק נחשון ז'יל ובנו יעקב נחשון זייל.

עס פטירתו של יצתק (חשון צייל עבר הנכס לבעלותה של תאלמנח, העוררת, במסגרת

מימושו של צו קיום צוואח.

ביוט 1.9.09 ניתן צו מינול אפוטרופוט לעוררת בגין מצבוז,

וררת

התל משנת 2003 הושכר הנכט למר משח סיגל, אשר חאריך את אופציית חשכירות משנח

לשנה, עד למועזד מסויט (חעוררת אינח נוקבת בתאריך מדויק) מצנת 2008.

ביוס 16.2.08 חגיש השוכר, מר סיגל, תלונה במשטרח בגין פריצח לנכס. חשוכר עוב את

חנכס, מבלי להודיע על כך לעוררת, תוך שהוא מותיר אחריו חובות כבדים בגין דמי

שכירות לעוררת.

העוררת מגיינת כי לא ביקרה בנכס לאורך שנות שכירות תנכס למר סיגל. אולס, בשנת

9, משלא שולמו דמי השכירות במהלך מספר חודשיס לאתר עזיבתו של מר סיגל את

הנכס, הגיע בנח - אפוטרופסח של חעוררת, מר שלמח נתשון, וגילח כי לא רק שהשובר

נטש את הנכס, כי אם גם התברר שבנכס אין תשתיות חשמל ומים, אין כלים סניטריים,

המבנה שבור ואינו ראוי לשימוש.

ואת ועוד, העוררת מניחה כי בהודש 11/07 חתחוללה בנכס ובמפעל לתומרי ניקוי, השוכן

בצמוד, שריפח, אשר בעקבותית ניזוק מאוד הנכס. למיטב ידיעתה של חעוררת חלקו של

השכן במבנה קיבל פטור שעניינו נכס בלתי ראול.

ביום 2.8.09 חומצא למשיבה מכתב החתוס על ידי בנה - אפוטרופסת של העוררת, לפיו

השוכר עזב את הנכס במהלך שנת 2008 והנכס עומד ריק וחרוט.

חעוררת עותרת לפטור מאדנונח בגין הנכס נשוא הערר לאורו של סעיף 330 לפקודת

העיריות, המונח 3 תנאים מצטברים:

א. חמבנח ניווק במידה שלא ניתן להשתמש בו.

ב אין משתמשים בפועל במבנח.

ג. | נשלחח על אי חשימוש בנכס הודעה בכתב.

לשיטת חעוררת, אין מחלוקת לגבי טעיף בי לעיל - על פי המטמכים שהציגה המשיבח

דומה כי אין מחלוקת כי הנכס נטוש משלהי 2007, וזאת בהתאם לדוי'ח פיקות חמשיבח

ו

/

0.0

4

5

.6

7

.8

9

.0

2 ככו 4%

שבוצע על ידי המשיבה, כמות גט לדרישתו של סעיף גי לעיל -- הודעח בכתב נתנח כאמור

במחלך שנת 2009. ו

לעניין סעיף אי לעיל, שחינו סלע חמחלוקת בין הצדדים, מציינת העוררת את בריימ

6 חברת המגרש תמוצלח בע''מ נגד עיריית תל אביב -- מנהל הארנונה.

לשיטת העוררת, אין ולא יכולח לחיות מחלוקת כי חמבחן הרלוואנטי לקביעת תחולתו

של פטור מתשלוס ארנונח לאורו של סעיף 330 לפקודת העיריות, חינו המבתו תפז של

הנכס, וואת על פי עמדתו וחשקפתו של האדםס הטביר.

יתרח מכך, העוררת מוסיפה וטוענת כי יש לבחון האס האדט הסביר חיה מעוניין לשכור

את הנכס כפי שהוא, במצבו חפיוי כיום, על פי ייעודו התכנוני המקורי, קרי ייעוד

לתעשליח.

נקדים את המאותר ונציין כי בכדי ליתן את דעת למצבו חפיוי של הנכס, ביצעו תברי

הוועדה ביקור מחוץ לנכס וכיקור מקיף מסביב לנכט ובתוכו בנוכתות תצדדים ובאי

כותס.

העוררת מדגישח כי כבר בשנת 2008 לא חיה ביכולתו ורצונו של האדם הסביר לשכור

ו/או לקנות את הנכס דנן, בשיס לב לכך שתנכס נותק מתשתיות עוד משנת 2008 ואו

בעקבות השריפח שחתחוללהח בנכס,

העוררת מחדדת ומוטיפה כי חמדובר בנכס בן שתי קומות, כאשר קומתו השנייח נשרפה

כליל ואילו חשטח בקומח הראשונח אינן בר שימוש, היות ובימי גשם מיס מחלתליס

לסומה גזו.

אס לא די בכך, המדובר בנכס שתלונותיו וגגו שבוריס ואין בו בית כסא תקין.

טענות חמשיב

.1

1

.3

1

5

.6

7

בסיכומיו מציין גם חמשיב את בר''מ 5711/06 חברת המגרש חמוצלח בע''מ נגד עיריית

תל אביב - מנחל הארנונה ומונח את שלושת התנאיס חמצטבריס לצורך וכאות לפטור

מתשלוס ארנונח על פו סעיף 330 לפקוזית תעירזות.

ברס, חמשיב מתמקד בפרשנות שיש ליונן לסעיף א' לעיל על פי הלכת חברת תמגרש

חהמוצלת דלעיל, כך שאין לראות בנכס העוררת כנכס בלתי ראוי לשימוש.

יודגש כי פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש ניותנן לתקופה בלתי מוגבלת. מכאן נגור

חרציונאל שפטור שכוח ניתן רק בנסיבות קיצוניות בלבד, בין חיתר מפאת העובדה כי

פטירת חיוב נישוס יוברת מעמסה כבדה יותר על שאר חנישומים.

לא זו אף זו, על פי לשון טעיף 330 לפקודת העיריות, סמיכות חביטול ייניוק במידה שאי

אפשר לשבת בויי לביטוי יינהרסיי, מצביעח על כך כי אכן מדובר בנסיבות קיצוניות, שבהן

בניין איגו עוד ייבנייןיי לבורכי ארנונה.

ויותר מכך, חמשיב מדגיש כי בעניין חעוררת יש לבתון את הסוגית לא רק על פי מובנו של

ייבניין!י באופן חמקובל וחצר של הציבור חרתב כבניין מגוריס, אלא על פי מובנו חרתב,

הכולל למעשה כל סיווג חוקי בהקשר לנכס.

עוד מביין חמשיב כי הלכת חבדת המגרש המוצעלת ביטלה את מבתן הכדאיות הכלכלית,

שקבע כי לא יינתן פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש אס ניתן בתשקעח סבירח להוציאו

ממצב וה ולחשמיש אותו מחדש.

המשיב מחדד את חסוגיח ומגביע על ניתות דו - שלבי בהלכת חברת המגרש תמוצלח

לעניין מבחן הכדאיות.

7

4386 0 נוט:

.8

9

0

1

2

3

48

5

בשלב חראשון יש לקבוע כי חנכס בלתי ראוי לשימוש. בשלב השני, יש לבחון מהי מידת

החשקעתח \/או המשאביס שיש לחשקיע בנכס בכדי לתחזירו לשימוש וחאס יש כדאיות

בכך!

לשיטת המשיב, שלושת המקריס שנדונו בחלכת חברת המגרש חמוצלת נדונו יחדיו ולא

בכדי. בשלושת חמקרים חייתח חסכמה בין הצדדים כל עסקינן בנכטים שאננם ראויים

לשימוש וכל שנוותך חיה לבתון חאט ישגח כדאיות להשקיע בהחליאתס.

המשיב סבור כי אין חדבר כך בעניינו משני טעמיס עיקריים: האחד, נציג מנהל הארנונה

ביקר בנכס, חתרשם הימנו בשטת, ולא מצא לנכון לחכריו על חנכס כבלתי ראוי לשימוש

ובחתאמה לא מצא לנכון ליתן פטור מתשלום ארנונת.

חטעט השני נעוץ בגישה כי אין לבחון נכט המיועד למגוריט ונכס חמלועד לתעשייה על פי

אותו דין ועל פי אותס שיקולים.

חמדובר בפרמטריט שונים בתכלית, בשיס קב לכך שבמרבית מבני חתעשייה, במשמתד

בותיקיס שבחס, ישנם ליקוייסם כדבר שבשגרח - ולמרות ואת, במרבית חמקרים,

חנכסיס אינם מוכרוים כבלתי ראוייס לשימוש, אלא במקריס קיצוניים במיוחד.

חמשיב שב ומדגיש את סעיף 6 לצו המיסים (תעשלית ומלאכה), הקובע שלוש חלופות

חרלוונטיות לעניימו, ובמידח והנכס נשוא חמחלוקת, במצבו תנוכחי, עשוי לחיכלל באחת

(או יותר) מחן - אגי אין ליתן פטור מתשלום ארנונה.

אלו הן שלושת חתלופות הרלוונטיות לעניינו על פי סעיף 6 לצו חמיסים (תעשייח

ומלאכת) :

א. מבניס חמשמשיס לתעשייח ומלאכח.

ב. מתסנים המשמשים לתעשייח או מלאכח (כולל יציעים).

ג. משרדיס חמשמשים לתעשייה או מלאכוז.

המשיב מבחיך כי לצורך סיווג על פי סעיף 6 לצו המיסים אין חשיבות ומשמעות לגבי

החומרים מחם נבנו המבנים.

בנוסף, בבַו חמיסיס של עיריית בת - יט מצויץ ברחל בתך תקטנה כי סככח מקורה, שוש

לח למעלה משני קירות וגובחה מעל שני מטריט, תחשב כמבנח תעשייה ומלאכח: במצב

דברים זה, לא מן הנמנע כי הנכש נשוא חערר ישמש כמחסן,

*ון והכרעה

.7

8

לאחר שכחנו את טענות הצדדים, חגענו לכלל מסקנה, כי דין תערך לחדחות..

סלע חמחלוקת בין הצדדיט מתמקד בפרשנות טעיף 330 לפקודת חעיריות ובתינת החלתו

על חנכס נשוא חערר. וחו לשון הסעיף:

בנין שגהרס או שניזוק

0. "הרס בנין שמשתלמת עליו אתונח לפי הוראות

הפקודה, או שניווק במירח שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים

בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו

הוראות אלח, כל עור הבניין במצב של נכס הרוב אן ניווק... "

עה .10

497

.0

1

.2

.3

86

.5

.6

.7

8

.9

40 0 68

כאמור, סעיף 330 לפקודת חעיריות מקנח שני פטורים דומיט לכאורת ושוניס במחותם.

הפטור האחד ניתן לבניין שנהרס ואינו קייס עוז', ואילו הפטור האחר, לבניין שגיוס

במידה משמעותית, אך קיימת אפשרות לתקנו.

בעוד שחפטור לבניין שנתרס הוא קל יותר ליישום, שכן חכוונה חיא להרס מותלט של

הבנלין או לגל חורבות של ממש, חרי שחפטור לכניין שניוק, חפטור נשוא חערר, קשת

יותר ליישוס, משוס שחזכאות לפטזר תלויה במידת הנוק, ומטבע הדברים, העניין נתון

לפרשנות.

להשלמת חתמונה נציין כי התלטתנו התגבשח לאור בר/ימ 5711/06 תברת תמגרשי

המוצלת בע''מ נגד עיריית תל אביב - מנחל הארנונה, אותו שני הצדדיט הוכירו ונתחו

בסיכומיהס.

ואת יש לדעת, הלכת חמגרש חמוצלת אכן מהווח מתוות ואבן דרך לבוזינת סעיף 330

לפקודת העיריות, בשים לב לעמדות השונות וחפסיקות הסותרות שחתקבלו ברבות

חשנים בערכאות, אולס השאלה שעמדה לתכרעה בחלכת המגרש המוצלח היא חאם

באשר אי אפשר לשבת בבניין ובפועל אין יושבים בו, אך קיימת כדאיות כלכלית בשיפוצו

(וחפיכתו לבניין שאפשר לשבת בו) ניתן למנוע מתן פטור מארנונה על פי סעוף 330

לפקודת חעיריות.

בחינה מעמיקה של חלכת המגרש חמוצלח מעלוה שנקודת המוצא היא, ואכן יש ממש

בטענתו של חמשיב, כי בשלושת בקשות רשות הערעור שנדונו במטגורת חלכת המגרש

חמוצלח הייתה הסכמח בין הצדדים כי עסקינן בנכטיס שאינס ראוייס לשימוש.

בנסיבות אלה, ורק לאהר שהתגבשח הסכמה כי חנכסים אינס ראוייס לשימוש, עלתח

שאלת חכדאיות הכלכלית - האס כדאי להשמיש את הנכס מחדש בעלות ''אובייקטיבית'י

או בעלות ייסבירתי.

חמדובר בבחינה דו - שלבית, המורכבת משני שלביס מצטברים ועוקבים, ובעניינו כאמור

אין כלל הסכמה כי הנכס אינו ראוי לשימוש ומכאן שלא עברנו לבחינת חנכס על פי חשלב

השני, מבחן חכדאיות הכלכלית.

למותר לציין שבהלכת חמגרש חמוצלה, דתה בית תמשפט הנכבד את מבחן חכדאיות

הכלכלית לאורס של שיקולים שונים.

שיקול מרכוי לביטולו של מבחן חכדאיות התמקד בייגבול חפרשנות חוא גבול הלשון"י

(עי/א 1900/96 טלמצ'יו נגד תאפוטרופוס הכללי) וייאין ליתן למילות התוק משמעות

שאין הן יכולות לשאת (ע'/א 8569/06 מנחל מיסוי מקרקעין חיפח נגד מוליטי), לפיבך

נקבע כי לא ניתן לקבל את עמדת המשיבים בחלכת המגרש המוצלח כי בעלות סבירה יש

להמוך את חנכסיס לראוייט לשימוש, שעח שאין לכך עיגון בזוק.

ובלשון בית המשפט הנכבד מפי כבוד חשופטת מ' נאור בבר''/מ 5711/06 חברת המגרש

המוצלח בע:ימ נגד עיריית תל אביב - מנחל תאדנונה :

"לעגייננו חשוב התנאי "ניזק במידה שאי אפשר לשבת בוי. כרי בי אין

כל אחיוה לשונית המאפשרת פרשגות המונעת פטור לאחר שהוברר כי

בניין "ניזק כמידה שאי אפשר לשבת כו" (ועמד גם ביתר חתנאיט).

המשיבות מבקשות למעשה להוסיף על שקבע חמחוקק ולמנוע פשור

מבניתים שעומדים בתנאי של "ניזק במידה שאי אפשר לשבת כו" אס

ניתן בעלות כזאת או אחרת להופכם ראויים לשימוש אלא שלכך אין

כל בסיס בלשון החוק. לפי לשון חסעיף די בכך שכניין "ניזק במידה

הרתיו

ש

.0

.1

2

.3

5

6

.7

8

.9

.0

4001 0 0.6

שאי אפשר לשכת כו" ואין כל פתח להוספת תגאי ולפיד הגט שהכניין

אינו ראוי לשימוש (והנישום עמר ביתר התנאים) ימנע ממנו הפטוף

מאחר שניתן בעלות כזאת או אחרת להופכו ראוי לשימוש. למעשח

פרשנות המשיבות מייחרת את רכר החוק לחלוטין שחרי לגישחן יחא

מצבו של הבניין אשר יהא -- אס ניתן להופכו ראוי לשימוש בעלות

הקטנה משוויו - לא יינתן פטור. ואולם, לפרשנות זו כאמור אין עזגון

ממשי בלשון החוק המתמקרת דווקא במצבו של הכניין ולא בשורין.

משכך לא ניתן לקבלה".

חואיל וזוהי עמדותו של בית המשפט הנכבד בחלכת המגרש המוצלה, חרי שאין בסמכות

הערכתות היכולת לתייב את בעל הנכס לתשקיע ולשפץ את הנכס עד לכדי "חשבת עטרח

ליושנתיי, וואת בכדי שהנכט ישוב לחיוות נכס הראוי לשימוש, תהא העלות אשר תחא,

כוון שעשוי הזיבר לחתפרש כחטלוז מ שאיננו צומח מחקיקח מפורשת.

ברם, בענייננו עולה השאלת, חאם מלכתתילה ניתן לומר שחנכס אינו ראוי לשימוש,

בכפוף לייעודו כמבנה לצורכי תעשייה, בשיס לב לאותס ליקוייס שמנתח תעוררת

בסוכומית!

אנו סבוריס כי על שאלה זו יש לחשיב בשלילה.

בחתאס להלכת המגרש המוצלח, המדובר בשאלת עובדתית והמבחן שיש לקבוע הוא

מברן פיסי אובייקטיבי בעיני האדט חטביר.

זאת ועוד, בראי פסיקתו של בית המשפט חעליון בהלכת המגרש חמוצלח, מקובלת עלינו

עמדת חמשיב כי יש לחצביע על נוק משמעותל בנכס על מנת שהנכס יוכרו כלא ראוי

לשימוש, ואין לחחיל ואת על כל בניין מוזנת.

העוררת פירטה את חליקויים חבאים : מבנח שבור, גג שבור, מנותק ממים וללא תשתיות

חשמל, ללא כלים סמיטריים, חלונות שבורים וחדירת מים.

העוררת לא הציגה בפני חועדח אישורים מחברת החשמל וחברת המיס בבת יס כי כיוס

לא ניתן ו/או לא מומלא לחשיב את תתשתיות לפעולה על פי מצבו הנוכתי של חנכס.

לא מן הנמנע כי מחסור בכליס טניטריים ותלונות שבורים חיו עוד בתקופת חשכירות של

מר סיגל, אך העוררת כלל לא ידעח על כך או למצער לא (דרשה לתקן זאת, חרי הנכס

הושכר, ולא חיח צורך ליתן מענת לליקויים. בעלת חמבנה, אף ציינה בחגינותה כי לאורך

חשניס כלל לא ביקרח בנכס ולא ידעה על המתתולל בתוכו,

ניתן להניח, אפוא, כי חלק מתופעת הליקויים היה ניתן למנוע בטיפול שוטף ותתזוקח

בסיסית בשימור חמבנח ואילו חלק אחר, חינו תוצר של השריפחה שפרצח במבנה, אותת

לא ניתן היה לצפות.

כך או אחרת, אין בליקוייס הללו כדי לשתק לחלוטין את חמבנח ולסווגו כייאבן שאין לח

הופכין'י. נחפוך חוא, יש לאמ את גישתה של כבוד תשופטת מי נאור בחלכת המגרש

חמוצלת וליתן למונה ייבניין'' משמעות רחבח.

ודומח כי במילותין של בית חמשפט חנכבד יש לחדד את הנאמר:

"הפטור שלפי סעיף 330 מדבר על "בנין- ולאו דווקא על רירת

מגורים. המונח "בנין" הוא מונוז רחב יותר ואין חוא מוגבל אך

הויו

010 8 4316

.1

1

3

.8

.5

.6

7

78

.9

0

למגורים. כפי שנקכע *המונת בנין הינו מונה רחב גיותר,

הכולל מבני מגורים, משררים, בתי עסק, בתי מלון וכדומח"

(עע"ם 1641/04 ס?ע [' מועצה אזודית גדרות, פסקה 9

(טרם פורסם, 17.7.2006)). על כן, גם אם כניין אינו ראול

לשימוש לצרכי מגורים אין לומר כי כהכרת יחנה הוא מפטור

לפי סעיף 330. יתכן כניין שאינו ראוי לשימוש לצרכי מגורים

אך ניתן להשחמש כו בהתחשב בריני התכנון והבניה, למשל,

לצרכי משררים, מלאכה, תעשייה או בל סיווג אחר שהוא בדין

לגבי הבניין. על כן, כרי להיכנס בגררי הפטור שלפי סעיף 330

חבניין צריך לחיות "ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו" לבל

סיווג חוקי שהוא לגבי חבניין".

ברוח זו של הדברים, אגו טבורים כי לא חיח זח נכון לטעון כי חנכט אינו ראוי לשימוש

ומשכך המשיב דחה בבדק את ייחשגתהיי של העוררת. השגה, שכאמור, מעולם לא חוגשת.

ההנחה שתליקויים אותס מנתח העוררת לא מאפשרים לעוררת לחשיב את הנכס

במנהרת הזמן למצבו האידיאלי, כאילו היה מבנה חדש ללא תקלות כלל וניתן היח

להשכירו כמבנה תעשייח כפי שפעל במשך שנים, כנגרייה או מסגרייח, איננה בחכרח

גודעת את יכולתו של המבנחז לחמשיך לפעול במתכונת אתרת מבלי לשנות או ייעודו.

טענה זו עמדה לבדיקת חברי חועדה, אשר הגיעו לביקור בפניס חנכס ביוס 2.4.13, בליווי

הצדדים.

התרשמות תברי חועדת באשר למצבו של תנכט הובילה למסקנה אתת ברורה ותד

משמעית. אין המדובר בתמונז עגומה שנתגלתח לעיגיי חברי תועדה ולפנינו לא עמד נכסי

מוזנח, אשר מצריץ את השבתתו חטוטאלית למשך שנים.

לשיטתנו, חביקור בפניס הנכט וההתרשמות הבלתי אמצעית, בשיס לב לאותם ליקוייס

אשר מונה חעוררת בטענותיוז וסיכומיח, רק היזקו עמדתנו ומסקנתנו.

נחח דעתם של חברי חוועדת כי למרות הליקויים, ניתן לחשתמש בנכט לשימושים שונים

של תעשיח וואת מבלי ליתן עצות לעוררת מהם תשימושים חשוניס חאמוריס.

לתרה מכך, נזכיר כי צו חארנונח של עיריית בת ים, מציין מפורשות כי סיווג תעשייח

ומלאכה טומן בחובו גס סככה מקורה, אשר בגויה למצער משני קירות וגובחה מעל שני

מטרים.

אין מחלוקת כי הנכס נשוא חערר עומד בקריטריוניס שפורטו לעיל ומשבך אנו לא

מוצאים טעס לשלול את האפשרות כי מבתינה פונקציונאלית יושכר הנכס כמחסן.

ייעוד חנכס כמחסן שומר על ייעודו המקורי של חנכס כמבנח תעשליה ומלאכח ובנוסף יש

ביכולתו לחתמודד עס כל אותם ליקויים שתעוררת מנתה וככל שחעוררת תמשיך שלא

לחפוץ התיקון חליקויים על מנת להשמיש את הנכס למטרות נוטפות.

בשולי חדבריס נציין כי ברוח הפסיקח ובשים לב לשיקולי כדאשות כלכלית, המושתתים

על נקודת מוצא ברורח, נחיר כי בעל נכס יעדיף לגבות דמי שכירות עבור השכרת נכסו

ולא לתשאירו שומס על פני פטור מתשלום ארנתה. לא אחת תחזנו, כחברי ועדה, מדוע

העוררת לא ראתח לנכון לפעול ולחשיב את חנכס לפעילות כזו או אחרת. לעוררת

הפותרוניס.

המותי

41|5.% 0 נוש: עה שו

1. יוזכר כי המדובך בנכס גדול מימדים, באזור חתעשייח של העיר בת יש אשר תינו איזור

תעשית מבוקש ומתפתח. 2

סוף דבר

2. העולח מן הקובץ, נתה דעתנו כי בצדק ועל פי דין דחח המשיב את ייתשגוניי חעוררת,

שכאמור לא חוגשח, בגין חנכס נשוא חערר.

3. סופו של יוס, חברי חועדה מוצאים לגכון לדחות את חערר, במובן וח שחעוררית לא תהנת

מפטור בגין שנות חמס נשוא החליכים שפפנינו,

6. בחר כי חעוררת זכאית על פ? החוק לפטור מתשלום ארנונה עבור נכס ריק, המקנה

כאמור פטור למשך חצי שנח בלבד.

5. בנטיבות הענגיין, אין צו לזוצאות.

ניתן היום ד' באייר, תשע'/ג, 14.4.13, בתעדר הצדדים,

/ +7 כ](\:

מר ניטיט בנפשיאן רחל עויר מר איז בו

חבר וועדת *חיר חבר :

5%