החלטה וועדת ערר חיים לניאדו
.וו /ת שריש שרחה
4 035550440 :ד
10/00
+ בפמ וועדת הערר לענייני ארנונה
שליד עיריית רת -- ים
לפי חוק הדשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) תשליין -- 1977
העורר: תיים לניאדו
עיריית בּתּ- ל
המשיב: מנחל הארנונה בעיריית בת ים מחלקת הכנסוותע
ו נתקבל בי
28-25
תחלטה ו
| דף 7
0670088 קביח
/
3
|
|
ו
|
44:44
עובדות
1. העורר (להלן:'חיים לניאדויי) מחזיק בנכס בבעלותו המצוי ברתוב יוספטל 95 בעיר בת - ים,
2 במהלך הדיוניס בפני וועדת הערר הועלו טענות רבות באשר לחזקת בנכט וחדרך הראוית על פי דין
בדבר שלנוי החזקה בנכס ועניין שומת הארנונח לתקופת שבקץן טפטמבר 2006 - אוגוסט 2008.
20 ור
3 טענתו חעיקרית של העורר נשוא חתביעה הלא בדבר שלילת התזקה בנכט (להלן:'חדירה') על ידו
בתקופח שבין ספטמבר 2006 - אוגוסט 1008,
4. העורר טוען כי זו שהחויקה בדירה בתקופח דאו הינה הגברת טוריאל (להלן:''השוברו).
5. העורר טוען כי בשנים עברו נהג להגיע פיזית אל משרדי העירייה במטרה למטור וליידע את הנייל
בדבר שינוי החוקוז בנכס וכעניין שבנוחג עשה כן גס בפעמים האתרונות,
6. העורר עומד על כך, כי מילא אחר חובת חדיוות המוטלת עלין וחודיע לעירייה על החוקה של
חשוכרת בנכט כדין,
7. עוד טוען העורר, כי מכלול הראיות ביחד עס מחימנותו משוות מבתינת משקלן לחוכתת מסלרת
ההודעה בכונב ומחוות תתליף המצאח להודעה בכונב ומוסיף, כי משלא פתחה העירייה תשבון חדש
על שמח של השוכרוז כאשר הגיעח אל משרדי העירייה ותציגת תוזח שכירות, התרשלה חעורייה.
| יריית בת 2
| ועדת ערר לעו ב
ה
ז
|
25 -0- %5
:משת, סד:ש- שצחח וחד ד
4 0 ד
-
8 חעורר טוען כִי לא יכולה לעמוד לעירייה חזקת התקינות המגחלית כאמור בטעיף 318 לפקודת
העלריות, שכן טוען כי כמות הטעזיות והרישומים השגוייט שנוהלו בחשבונו הינם גדולים ולכן
מדובר במסמכים שאינם אמינים ואינס אותנטיים.
9. העורר מגמק את התנגדותו להתלטת העירייה בטענה כי התנחולותה של העירייה מעידה על ידיעה
בפועל של זחות השוכרת כבר בתקופה שתתל מחודש ספטמבר 2007-2006,
0. חרף הרישוס חפורמאלי טוען העורר, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבגינן חלה על תעירליה חובת
בדיקוז אקטיבית באשר לבירור שינוייס בבעלות/החוקה בנכס.
1. בנוסף, מדגיש תעורר כי הודעות תעירייה בדבר תובותיו רק לאחר 5 שנים, הנח בגדר חיוב
רטרואקטיבי אסור ושיחוי ניכר.
משיב
2 לטענת המשיב יש לדחות על הסף את טענות העורר מחמת התנחלות תכושלת כדבר שבשגרח וזאת
באשר לדרך הודעונו לעיךליח בעניין שינוי ההזקה בנכס לאורך התקופה שבין ספכומבר 2006 -
אוגוסט 2008.
3. חמשיב טוען כל על פי טי 525 לפקודת העיריות כל שינוי בדבר החזקה ואו חזיילה בנכס העשה
בכוזב: ''חדל אד ביוס מן חימים לתלות בעלט או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהס
בארנונוז לפי חוראות הפקודה, ימטוד הוא או נציגו הודעה על כך בקתב לעירייה ולאחר מכן לא
יהיח חזיב בשיעורי ארנונה נוספיס, אין חאסור גורע מחבותו בשיעורי האדנונה תמגיעים מלפני
מטירת ההודעת'"י.
4. עוד מוסיף המשיב כי על פי ט' 326 לפקודת העיריות :" נעשח אדם בעלו או מחזיקו של נכטי
שמשתלמת עליו ארנונה, יחא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחד שנעשת
בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם חייתה כאן מכירח או העברת חייבים המוכר או
המעביר או נציגיהם - ואם חייתה כאן השכרה לתקופה של שנת או יותר חייבים המשכיר
או נציגו - למסור לעירייה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של חקונה, תנעבר
או השוכר; כל יתנת לח ר משביר חל
ונה, תי השוכר הין חייבים שילמו; בתשכרה לתקופת
הקצרח משנת אחת, ייה המשכיר חייב בארנונת. הואיל וכך, משלא ניתנה הזדעה בכתב
כאמור, חעורר פעל שלא כדין, אי לזאת תלה עליו התובה בתשלוס שומת חארנונה,
4
[- ב אוו :תה סד.שם שגש- ישש --
5. עוד טוען וזמשיב, כי חרף עמידתו האיתנה של העורד על כך שמסר הודעח בדין על עניין העברת
התזקת בנכס לנכס אחר, נראה שחוא עצמו אעו יודע מה יימצוות המחוקקיי - ומשכך, חזקה שלא
פעל ולא יכול היה לפעול כפי שהדין מחייב.
6. המשיב מדגיש, כי לעורר אין כל הוכחה בדבך הגעתו למשרדי העירייח בתקופה טרס כניסתת
לכאורח של חשוכרת לדירה, ולכן ישנו טפק גדול בדבר חגעתו אל משרדי העירייח בתקופה חנייל.
7. בפקודת העיריות חלה מגמחה המקלה עם העיריות בדבר איתור הגורם חמחווח ''מתזיקיי לגבי נכס
מסויס לצורך תשלוס הארנונח.
8. עוד מוסיף המשיב, כי אין זה מסמכותה של חעירייה להכריע במחלוקות המתגלעות בין בעלי נכסים
ברי תיוב בארנונה, לבין מחזיקיהם או שוכריהט לכן פטורה היא מלעשות כן.
9. לבסוף, מי שחמציאה לאחר תחנוניס רביט את חוזה השכירות היא הגברת טוריאל ולא העורר.
0. מחקירתו של העזרר, עולה כי לא גילה על חזובות השוכרת לראשונת במשרדל העירייה כפי שטען,
אלא לפני וזאת עולה מחקירתו, לאחר שהבהיר כי אכן ראה את השוברים, שכן, חזקח עליו כי ראה
במו עיניו כי הרשוס בשומות חארנונוז חינו הוא עצמו ולכל הפחות, ראה כל שומות הארנונה לא
נושאות את שמה של השוכרת הגברת טוריאל.
1. המשיב מדגיש, כי בשתיקתו אישר העורר את הסדר התשלומים אשר חוסדר בין השוכרת לבין
העיריית, נוכח הלמנעותו מלחביע התנגדות.
2. החיוב אשר הזשת על העורר אינו בגין חיוב רטרואקטיבי.
3. המשיב טוען כי חוא ו/או מי מבין גורמי העירייח לא ראו בשוכרת מחדיקה בפועל של חנכס.
4. לא הוכת כי חשוכרת חינה המחזיקה בפועל בנכס, לכן לא ניתן לחליבה בתשלומי הארונה טרס
תימסר הודעח כדין על ההחזקה לפי סעיפיט 325-326 לפקודת העיריות.
5. עוד טוען חמשיב, כי כל טענח נוספת אשר לא הועלתח במסגרת ההשגה, מהווח הרתכוז תזיו
אסורה אשר יש לדחותח על הטף.
6. לסיום טוען המשיב, כי לעירייח עומדת חזקת התקינות לפיה היא פעלה כדין בתוצאת השומה.
4 ד
:0 סה.שש >צס וח דח
7. חמשיב תומך את טיעוניו בפסיקה רלוונטית (רתבת.
דיון והפרעם
8. בפני הוועדח הזנחו סיכומים אשר הונשו מטעס תעוררת וסיכומים אשר הוגשו מטעט חמשיב.
9. קראנו חיטב את כל טענות חצדדים, לרבות חטענות אשר חושמעו בישיבות הוועדה ואשר נכתבו
חיטב בסיכומים אשר הוזגשו עי'י חצדדיס לרבות הפסיקח הרלוונטיות לטענות הצדדיס.
0. ראשית, אנו סבוריט כי צודק חמשיב בטענותיו בדבר חזסר סמכותה של הוועדהז לדון בטענות העורר
בדבר הכרעת המתלוקות המתגלעות בין בעלי נכסים ברי תיוב בארנונה, לבין מחזיקיחס אן
שוכריתס.
סמכויותיה של וועדת הערר מוסדרות בחוק ואין לוועדה סמכות לדון בעניינים שאינס מצוייס
בחגדרת סמכויותיה בתוק.
1. לאחר שקראנו ושמענו את טענות הצדדיס סבזריט אנו כל תתנחהלותו של העורר מתחילחה ועד סופח
לקתח בחסר, העורר לא פעל כדין ולא חמצי< לעירייה את חזזה השכירות עס השוכרוז.
2. כל שחיח על העורר הוא לעיין בדרישת החוק באשר לשינוי החזקה בנכס ולתיחשף לחובת דרישת
הכתב, בכך היה פוטר עצמו ביד אחת מתשלוס תהארנונה.
3. משלא עשה את המעט חמוטל על בעל נכס אשר מבקש לפטור עצמו מתשלום ארנוגה, הפגין וילות
ואף זלוזול וספק אס נוכל לטעון כי אין לו אשם תורט.
4, בנסיבות אלח ולאור האמור לעיל, דין הערר להידחות ולכן יש לחליב את העורר בגין התקופה שבין
ספטמבר 2006-אוגוטט 2008.
ניתנה היום, ב' בחשון תשעייו, 15.10.2015
זכות ערעור בפני ביות המשפט לעניינים מנהלייט באזור תל-אביב בתוך 65 ימים.