החלטת וועדת ערר סוסייטי היכל השמחות בת-ים בע"מ

לפהחוק הרשולות-המקומיות: ( ער "על קביעת" ארנונת כללית:) ת

העוררים :. ליטאי קמרן וככטל פולדיאה בעיזמ.

פיריית בוג- ים

ד לענינל ארנונה כללית

ממלסמי | = 8-ו 2

בנ

11 (להלןגייטוטיוט חי הא ?'החברה);

3 עניונּ של ערר יָה: מתמקד:במועדים -שמוום:131.04. ועד :04 5 הא המועד כן: נמִסרה: הודעֶה מטעם

סוסייטי על חולופל. ק

4., במהלך הדיוניס בפנייוועְדֶת הערך הועלוגעיל. העוררים טענות באשך לפקרוסישומת הארנונה השנויח

במחלוקת אשר ניתנתיעיי:המשוב' ול אי עמידה:בנטקי 'החוק באשר למסגרת 'המשפטית הקובעת:כי

בעל שליטת ישא /

טענות העוררים.

5. העוררים טוענים לחיעדר מגלוי המסגרת המשפטית.

6. דרישת המשיב היח כו החברה.ימחויקה בנכס, החברה נותרח חייבת חוכ בגין ארנונה. בסך

9 , וכל העורריט גדושיכו ייכבעלי שליטה. בחבההיי. לשל החוב. הנייל. בתוספת. ייהצמיה

וריבית'' בטך 63,195:6 ₪ נוספים.,

7 בשנת. 2004 בוצע תיקון בחוק הִסדָרים ‏ במשק המזלנה תשניג. .1992 (להלן:''חוק: ההטדרים")

ובמסגרת ט' 2(8). לחוק ההסְדריס;בְיְאַמַך כי חיה נכס שאינו משמש למנורים, והמחזיק בו הוא חברה

פהטית ולא שילט המחזִיְקי את הארֶנונה הכללית שהוטולה עליו לפי סי קטן (א) כולה.אן חלקה, רשאית

הרשות תמקזמית לגבות את הוב האדנוזה הסופו מבעל השליטה:בחברה תפהטית ובלבד שהונקיימי

38 בחתאם. לצוהך, חיוב בעל. שללטה!כחברה"בחוב, ארנונה חייבים. לתתק?ים;: בין היתר :כל התנאים:

המצקבריס, אשר בעלמי:העודרים'אינט מתקלימיפ: לא מתקיימת הלהישת שוב הנזירש.יהית. בגין

חזב אהנונה ובגין הקופה שלאַחר 01:01:2004:

‎ .9*‏ העוררים יטענן. למִיוְביֶם כגון:ייתבלעות 'משפקיי/יימיס!שוטףיי/'/אחזקת. מד מיס'י?יאגרת; ביובי" ועוד,

חיובים שרלוונטיים אך ורק לחזוביס בגין '/מרנונה כלליתייט;

‏(. עוד יטענו;. לתדפיסיס,שכלל, אלנס; רלוונטיים! לתקופה:שהחל. מיוס 01.61.5004 אלא חיזבים. משנת

58 ועד שנו 2007:3.

‏למת :הדרישח;שחשום. הוא' ייבעלישליטהיי, כִתִבְדְרְתָו בסיי:119 אי לפקודת מט

זיב להיות-מי. שמחזיק לפחות: בעשריט "והמישה:אחודים [25%) בוכות' מבין

הזכויות המנויות בטיי ו ] לפקודת מס הכנסה:

‏1 את ועד לא מתי

‏2 לשיטת תמשלב עצמו, כפקישעולה:מעיון בתצהירו-אין:מחלוקת:שלוטאו אנד 'יבעל שליטתי והי בכך

‏3. הטענה של חמשיב הינח כ עצם החזקת:15%:מן הזכויות'המנויות מגדיהתיאותו כייבעל שליטהיי אינה

נכונח הל, שכן הדרישה בחוק כתְוָבה שחור על גבי לבן והזוח 25%

‏4. בנוסף יטטענו העורריס, כו-לא מתקיימות: ביחס לננשוט החליף-כל'אותן נסיבות?מלוזדות חמפורטות

בסי 119א לפּקוָדַתימט הכנסיה.

‏מחברח, במטרה להתחמקן מתשלום. מט:. המינימוס שיש להוכיחז על פ? סי זה הוא, | קיומם של נכטים

‏לחברה,

‏י הטתבעת 1 וחיר בעלל (כסְים כלשהם.

‏16. העוררים יטענו כו, כתב התכקעה אינהמזכיה בעוברון

‏- כי:5 לתן לחייבט וישנו צורך ב-4

5 את נטל ההוכחה לפין לא חועברו אליהס גכסים,

‏תנאים שאחד מהס הוא - שעל העוררים.

‏8 לא ניתן לקךוא לתוך הסעיף חזשה, .לפוה לכל.חברה*ישינכסים,. פרשטת"זאת:מרוקנת מתוכן את סי

‏19 שעניינו הברחת נכסים;

‏9. העוררים יטענו לא< חתקיימות-כלל,החקופות של ק: 119(א),:

0 תפשיב לא מסה תאו הזכיח כי לחבדה חלו נכסוס כלשחס - די בכך כדי לדחות את הערר.

לעוררים ועאו.לגורם כלשהו שלעוררים יש שלוטטה בה

2. התברה הפסיקת את פעילותת עוד בשנת.49001.

1. חדרישה נשָוא הערר נחתמה עייי "הממונת על הגבוייי ללע צלון שמ ופגב זה של.א ציון.שם ופרטי

הגובח ששלח את חדרישת דל בו כדי להביא לו סלו הדרישה וקבלת חערה:

4

4. הליכי,גביה' מנהלליס- ת37. ם קיצונלים:אשָךְ יש לעשותישימוש בה במשנת זתירות;/ובהתאם

₪ -הוברת לת שילמה .לעוריוה. את חזב הארטונת והמיסו באופן שנכ לו 0 עמד תוב הארנונה על

7 החוביהינו חוב חלוט שסוסייטִי לא הגישה לגביו. השגה ה/אויערר בהתאסו לחוקן חרשויות המקומיות

תשלי:ו - 1976 (להלן:!יחוק:הערר?).

8. חרף העובדה שהעורייה:נקטה כנגד הַחוב הליכי גבייה לא נפרע התוב "או חלקו;

9. לאח בירור שערכת העירייהי בממצעות מחלקףת הגבייח- נתגלה כי חברת..סוסיוטי הפסיקה את

פעולתה/התפהקקה ולא ניתן להיפרע ממנה בגין החוב..

.

0. העורר 1 שחינו בעל שליטה כחברה 'חניש השגה בתאהיך 16.3:06.אשר נדחתה עזיי המשיב ביס

6 0 בדחיית ההשגה הבחזר יהמשלב כי חווָבי חארונה של החברה מיוס 1.1.04 ועד מועד.מתן

לגרוע וכוה של הערייה לגבות תשלומי

תוב גם לפני פאריך 1.1.06.

1. יוער כי, גֶרסת מר קמרן הונכררה כבלתי אמינה, חמקנית ובעלת סתירות: .גרֶסת העורריס מבוטסת על

ראיה אחת ויחידה, נהיא עדותו של העד מך קמרף.

2, עדותו של מר קמרן הינח עדות יחידה של בעל דין, בהקשר וח יש לזכור כי-לא ניוץ להסתמך על עדותו

של מר קמרן כבסיס לקבלְתּ הערר מחמת היותה עדות יחידת של בעל דין..

3. מח נם.שמר קמרן מעוניין בתוצאות המשפט לטובת: עצמו, כהיותוימי.שהחיוב מופנה כנגדו אישית -

לאור זאת, | ובהתאס לס?: : = 1971, מדובר בעדות. בעל דין

יחידה הצר*כת עדות מ \

4. הימנעות מהבאת ראיות. מביאַח.למסקנה:כי העורריס נמנעו-מחבאת ראיות בענייניס מרכזיים ביותר

כס' שנחתש : הכרה אח נת.2001, תיעוד רפואי בדבר מצבו' חבריאותי

תמוכיח את. אי פעילותו של מר-קמרן בחברה. בשנת' 2001, אי חבאת: תומך שננתען שניתך להמציאו

בקלות מאת רואמ חשבון ועהיד התברה והעברת הודעה בדבר חילופי מחויק בנכס,

5. בנסיבות אלו-יש להחיל.אתיההלכההפסוקה;:לפיה חימנעות. מהבאת ראיה !'מקימה למעשה לחובתו

של הנמגע הוקת שבעובדת; לפיה: דין ההימנעותת כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותת ראיה, הייתה

סועלת לחובת הנמנע.

6. גרסת. מנחל הארנונה לא נטתרה, הוא לָא גיסה להתחמק ממן תשובות: האף הבהיר, כי התזוב בו

עסקינן מתמקד בחודשיס 1.1.04:-- מאי-04, פירט.אזת הפעולות שנְקט בד החברה ותכמיר, כי התברת

הפסיקה את-פעילותה ותרף הליסיון להטיל דופי בחווביס ששלח, הראה באופן ברור, כי כלל התיובים

שהושתו על.העוררת הושתו כדיך-

7. סמכותה של ועדת;הערר קבועה כט' 3(א) לחוק הערר-ונגורת היא מסמכותו של חמשיב, נושא הגביית

המנהלית אינו מין הנושאים השונים בהס מוקנית לועדת הערר סמכות לדון על פי ס! 3 לחוק הערר.

8. ס' ₪119 דן בגכיית מס בנסיבות מוחדות בהתאם אליו, עם פירוק חברה או תפסקת.: פעילותה ניתן

לפנות לבעל שלינוה בדרישה לתשלוס החוב ועליו הנטל להוכיח אחרות,

הערר להידחוה ימים במלואס כל תתנאים הנדרשים לצורך חיוב בעל שליטת;

0. המחזיקה בנכס הינה חברה פרטית אשר אינת דייך מוגן והנכט אינו משמש למגורים.

5

1. ענייננו בחוב ארנונה סופי שנוצר לאחר 1.1.04 ואשר לא שולס:

2. חוק הרשויות המקומיות מקנה לרשות מקומית את הסמכות לחייב בריבית על.הוב אשר מגיע לח,

אולס לא שולס במועדו.

3. לעניין הטענח כי לריבית המתלווה לאי תשלוט בזמן יש משוס יירכיביי זך, איןבו ולו דבר, שכן חיוב'זה

אינו תלוש מהחוב עצמו אלא נובע ממנן, החיוב בריביתיאינו עונש.אלא נועד לשמוך על ערכו הריאל?

קהוב

4. תחזב;הוא: בגין-אי תשלום- הארנה בלבד ושי לשלסו את הסכוס 190,932:₪: מבלי לאפשר לעוררים

להתחמק מתשלוס הריבית וההצמדה אשד הוא במחצללן הוכיל לצבירתה.

5, חישוב ריבית היא ענייץ אריתמטי אשר:אינו:טעון הוכחחי (בעי/א 2170/08 - מאן חן בע'/מ ג' עיריית

ירושלים).

6. סופיות החזב == ס'.8(ג).לחוק: ההסדריס במשק, המדינה מגדיר חוב ארנונה טופי, .בעניין זה יכוען

המשב כי מוטעית חסברה של.ב'יכ העוררים הטוען כל כל עוד לא חלפה תקופת ההתוישנות לתביעות

7. 4012/05 עירית ‏ ראשלייא כו ברזילי צפניה [אחי :"סי 8(ג) לחוק קובע שאם התבדה הפרטית לא

שילמה'את חוב האננונה רשאית:ההשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה

בחברה בדטית, המדובר בחוב של החברה ולא של בעל השליטה, כך שחחוב צְרִיך להיות סופי כלפי

החברה ולא כלמי בעל השליטה:.בט' זף מדובר בהוראה ספציפית של הדמת מסך התתאגדות, :בו

מייחסים את חובות החבהה לבעל השליטה. הָטִ' מדבר על גבית: האלנונה מבעל השליטה ולא על

הטלת ארנונה על בעל השליטה..

48

9. בעניוננו, חוכח כי'מר לוטאייקמרן הזא בעל.15 מניוֶת הצבעת מתוך 100 שהונפק\ עייי החברה"ודי בכך.

כדי להגדירו כבעל השליטת.

0. המשיב יטען כי, מתקיימות הנטיבוח המיוחדות המנויות בסי 2. א), קיומה של אחת מן החלופות

מטפיקה להרים מסך על פל סי 8(ג) לחוק ההטדרים. במקרה שלפנינו חלה החלופה בסי 119א(א3(0)..

51. יודגש, כי גם אס טעמו העזרריס כי ההחוקה בנכס עברה בשנת:2001 ליצי חכרה אחרת, החובהלפנות

למשרדי העירייה בדרישה כי יתייבו את המחזיקיט החדשים בחוכות הארנונה הייתה מוטלת על

החברת. משנמנעה מלעשות כן, למעשה חסמה היא עצמה את. הדרך לטעון כעת כי חובת תשלום

הארונה במועד ההחוקה עייי חברה אחרת, לא מוטלת עליה.

2. הגישה הקובעת הינה, כי החובת על הודעת פינוי הנכס לצורך חפסקת תשלומי הארנונה מוטלת על

המחזיק ולא על העירייה (14833/97 עירְיית חיפה נ' קו שחר תעשיות טבסטיל בעיימ).

3. חזקת העברת הנכסים: לבעלי השליטה המופיעה בט' 119א(א)(3) אמנם ניתנת לסתירה, אולס הנטל

לעשות כן מוטל על המבקש לטעון כי היא אִיננה מתקיימת.

4. לאורך חשנים עוגנה בפסקי דין רבים החלכה כי נטל ההוכחה:לטתירת התוקה הניל מוטל. על בעל,

השליטה (בש''א 150673/08 - אדיב שלמה !! עוריית רמת גן).

-55. חמשיב מבהיר,.כי כל טענה,אשר לא טוכרה בכתב הערר יש בה משוס הרחבת חזית אסורה על כן:יש

להתעלם ממנה;

.6: העורריס נמנעו מהבאת רואה התשבון ומסמכים מטעמה של התברה וזאת-חרף דרישות המשיב, כו

העורהים *עבירו את כלל .המטמכלט המצולים. בידס לשם בחינת .טוענותיהט' וחרף התחייבותם של

העוררים לעשות כן.

7: את ועוד, ועדת הערר חתבקשה :להורות: לעוררים להמציא: מטמכים נִוְסָפים המעידיט על שנות

תפעילוֶת האחרונות של התברה טרפיהפסקת. פעלותח וואת על. מנת. לשפוץך אור ולסלק את הערפל

שחג סביב גורלה של התברח בשנים-22001-2004.

%. העוררים התנגדו לבקשהזו- בְתגוְבָה. כי.אין ברשותם מסמכים נוספיט. בנסיבות. אלה *ש להחיל את

ההלכה הפסוקה, לפיה הַימנעות מהבאת ראית *'מקימה למעשה לתובתו של הנמנע חזקה שבעובדתיי,

הנעוצה בתגיון ובניסיון. החייס ילפית,.די[ התימ / הודאה - שאילו הובאה אותה ראית

דיון ותכרעת

0. קראנוהיטב.את כל טענות הצדדים, לרבות הטענות אשר הושמעו/בישיבות'הוועדה ואשר נכתבו היטבי

בסיכומיִָם אשר הוגשו עייי.הצדדים לרבות הבסיקוז הרלוונטיית לטענות הצדדים.

1. נכון ליו -5.6.2006.תכרת *יסוסיייטייי חייבת לעזריית כת ים סך של 190,932 ₪ חכולל הפרשי ריבית

והצמדה.

2. חוק הרשויות המקזמיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש'ים -- 1980, מקנת לרשות

מקומית את הסמכות לחייב בריבית על חוב אשר מגיע לח ואשר לקָא שולם במועדו.

.

3. אין חולק, כי על פי סעיף 9(32)(א) לפקודת המט, מר קמרן הינו גט בעל השליטה בחברת 'יסוסייטיי,

שכן מחזיק ב -:15 אחזו ממגיות החברה.

4. אין עוררין, כי חברת, סוסייטי הינח חברה פרטית אשר אינה דייר מוגן וכל אולס. השמחות אינו דירת

מגורים.

-65. לטטענת תמשיב, גרסתו של חעורר מר קמרן, התבררת כבלתי אמינח, המקגית וְבַעלַת טתנירות.

.66. בנוסף, בשל חיזת מר קמרן המעוניין בתוצאות ההמשפט לטובת עצמו, בחלותו-מי שהתיזב מופנה כנגדו

;אשות, אין אנן יכולום לְהטְתְמַך על עדוונו:תיחידה \יש לתודקק בראיח מסייעת, משכך, אי עמידה

באחד- מהתנאים לפ סעופים 205%) ו- -3(5%) לפקודת הלאיות, התטלייא:-.1971 , פירושה היעדר

קיומח של ראיוז מסיועת,

7. על כן; חן מכחינת גרסתו של העורר שנמצאזה כלא אמינה ולהללופין מחמת. היעדר קיומח. של.ראיה

מסזיעת, עדותו חיתידח לא מספיקת.להוכחת הפן הראיוני,

8 חרף דרישת חמשיב, כי העורריס ייעבלרו את. כלל המסמכיס המצוייס בידס לשם בחינת טענותיחס

וחרף התחליבותט. לעשוות כן, נמנעו חס מלהעביר:לידי הוועדה ו/או חמשיב פירוט כלשהו מטעמם.

9 בחתנחלות לקויה זו, גיתך למעשה משקל ראייתי לראיח שלא הָוְבְאֶת. חיטנעות מהבאת ראיה מטימח

למעשת לחובתו"של הנמנע תזקה שבעובדה, שנעוצת בהגיון ובניסיון חחייס, לפיח דין החימנעות כדין

הודאח בכך שאזלו הובאח רְאיה, הייתה'פועלת לחובונ הנמנע (בע"א-548/78 נתנח שלון, יעל שרון נ'

יוסיף לוי, פיד לייה (1) 7),.

.1. בנסיבוות אלה יש לחיייב בארנונח את:העוררים, כבעלי חשליטה, בגין חובם בסך 190,932 ₪ הכולל

הפרשי רזבית והצמזיה.

2 אשר על כן ולאור האמור לעיל דון העבר לחידחות.

ניתנה הזום, כ''א בשבט תטעייו, 31.1.2016

זכוח ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים באזוך תל-אביב בתוך 85 ימזם.

2 ו 0 שבל

מר איויד: בו ערייד כאקש 9/0 טיקה מר ניסיס בנפשיאן

חבר הזועדה יחיר \ חבר הוועדה