החלטה וועדת ערר דיין נגטולה קלימי

ועדת ערר ב

ד .ל

0 לובי 4 2

בפני וועדת הערר לענייני ארנונה 4 15 ₪

שליד עיריית בת -- יס שר מס",.,, 7.7 = ]

לפי חוק חרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) תשלייו - 1977

תעורר: דייו קלימי נגיטולה

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית בת ים.

החלטת

עובדות

1. העורר הינו תושב ואזרח ארחייב ובעליה של חלק מחנות ברחוב כן גוריון 92 בבת ים, חידוע כגוש 7139,

חלקה 98/1 (להלן:''הנבטי"').

2 עניינו של ערר זה מתמקד בשאלת איחור השגה ניכר המתייחס לשומות מס תלוטות החל משלהי שנות

ח- 80 ועד לחודש ינואר 2012 וכן בדבר אי סמכות וועדת הערר לעניין ערר זח.

טענות העורר

3. העורר, איננו אזרת ישראל, מדבר בשפח הפרסית והאנגלית, רכש את הנכס אחרי המהפכח בשנת 97

באיראן ועזב את הארץ לארהייב.

4. העורר חיהח מנוע מלצאת מארחייב לאור בעיית אזרחות, במידח ותיה יוצא מארהייב לא היה

באפשרותו לחזור ועל כן לא חיח בארץ כל אותו חזמן עד לשניס האחרונות.

5. בשנת 2005 פתחה העירייה בחליכי אכיפה מנחלית לפי פקודת המיטים גבייה בשל חובות ארנונה של

הנכס, כאשר בסיכומו של ההליך רשמח העירייח הערה על חלקו של העורר חנכס, בלשכת רישום

המקרקעין.

6. בשנת 2009 רשמה העירייה הערה נוספת לפי פקודת המיסים גבייה, על חלקו של מר ברוכים יואל

(אשר שימש כבעלים נוסף של הנכס וכן שימש כנציגו של העורר בנכס).

7 בגין חיובי הארגונה שולם טך של 250,000 ₪ בעבור הנכס עייי מר ברוכים, אשר מכר את הלקו הנכ

לרוכשים, כאשר סך זח חינו בכל מקרה מעל ומעבר ותקרת חיוב הארנונה חתוקי כך שגם אם וככל

שלעירייה חייתה זכות לגבותו -- הרי שממילא שלא חיה עובר סכום זח.

1

.1

71

.3

6

15

.6

חעורר יטען כי העירייה בחרה לעשות איפח ואיפח בינו לבין מר ברוכים כאשר חחוב מלכתחילה היה

חוב משותף של שניהם לעירייח אך מר ברוכים סגר את התוב עייי תשלוס בסך 250,000 ₪ בעבור החוב

חמשותף.

לא כל שכן לאור העובדה שהעירייה בעצמה חתמה על הסכם מול מר ברוכים לפיו התשלום בסך

0 ו הינו תשלום לביטו? מלוא טכום תחוב.

העורר יטען כי לאורך כל החתדיינות בינו לבין מנהל הארנונה חודגש כי אינו מתגורר בישראל ובמשך

השנים לא קיבל תודעת שומת ולא ידע על חיובי הארנונח שתוטלו עליו, לא קיבל התראות על

החיובים ותחובות ובטח שלא הובא לידיעתו דבר החובות המצטבריט או הליכי גביה כלשחם נגדו,

עד לשנת 2005 לא נעשו פעולות גבייה או הודעה בדבר קיומו של החוב ולראיה לכך -- היא העובדת

שרק בשנת 2005 נרשי ולעל הנכס.

על הרשות מוטלת חחובה ליתן הודעח על תיובי ארנונה ובטת ליתן התראח מוקדמת טרס נקיטת

הליכי אכיפה כנגד חנכס בוודאי כאשר העורר אינו מתגורר בישראל. האמור מהוות חוסר הגינות לאור

ריבית הפיגורים שהצטברת וגרמה לתפיחת החום.

העירייה פעלה בחוסר תוייל, לא עשתה את עבודתה נאמנה וברציגות הדרושה וחטילה על העורר

חלובים ללא כל התראה.

תעורר יטען להתיישנות, זאת כיוון חעירייה נקטה בהליכי גביה לראשונה רק בשנת 2005 בעוד

שהעילה נולדה בשנת 1991 ומשכך פעלה חיא בשיחוי בלתי סביר וממילא על חחוב חלה התיישנות

(ברייע 187/05).

העורר יטען כי למרות סמכויותיח המוגבלות של וועדת הערר עפייי סי 3 לחוק חרשויות המקומיות

(ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלייו 1976, קיימת גישח המרחיבה את סמכויות הוועדה כאמור

הכאה לידי ביטוי במספר רב של פסקי דין - ( בג''ץ 351/88 טית בית בע'ימ נ' עיריית פתח תקווה,

ברייע 2824/91 עיריית חיפה נ' לח נסיונל חברה ישראלית לביטוח בעי'מ, בר'יעא 1425/99 עיריית

רעננה ג' י.ח. יזונם השקעות בעיימ ואח'...)

אשר על כן, מתבקש מנחל חארנונח לפסוק כי פעולות הגבייה היו שלא כדין ולבטל את תוב הארנונח

על הנכס ולתילופין לקבוע כי סך ח - 250,000 ₪ אשר שולמו עייי מר ברוכיס יחוו סילוק מלוא סכום

חחוב בגין הארנונה של כל הבעלים בנכס.

גות המשיב

17

.8

19

0

ג

.3

.4

.5

.6

ביוט 19.11.2014 התקבלת לראשונת במחלקת ההכנסות של עיריית בת ים חשגת העורר, במסגרתה

טען חוא מן חגורן ומן היקב בניסיון לפטור עצמו מחובות ארנונה אשר לא שולמו על ידו במשך למעלח

מעשריס שנח (1!!).

המשיב יטען כי בהתאם לט' 3(א) לחוק חרשויות תמקומיות (ערר על קביעוג ארנונת כללית) תשלי'ו

6 (לחלן:'יחוק הערר'י) אין וועדת הארנונח רשאית לדון בערר ואת מחמת חוסר סמכות עייפ דין.

מט' 3(א) עולה כי סמכות וועדת הערר תלה על עררים בעניין שומת אותח שנת מס בעניין חעילות

שבסעיף חחוק כאמור. לאחר שחלפה שנת המס והעווד לא הגיש בגינה השגה וערר, חפכו תשומות

לסופיות וחלוטות, כך שלא ניתן לערור עליתן (דברי חמלומד ה. רוסטוביץ' בספרו ''אדנונה עירונית'י,

מחהדולה חמישית בעמי 1322).

מאחר וחלף מועד 90 הימים הקבועים בחוק להגשת חשגה על חיוב ארנונח - יש לדחות על תסף את

הערר כאמור.

. בתי חמשפט חזרו וקבעו כי לועדת הערר אין סמכות לדון בטענות חמתייחסות לשנים שעברו ואת

משני טעמים: האחד הוא שבעניין השנים תללו לא הוגשו השגות במועדו ובהעדר השגה ממילא אין

ערר וחשני הִינו ששומות שלא הוגשו נגדן השגה במועד חן שומות סופיות וחלוטות (עמייי (ת''א)

9 רס > חן חניונים בעיימ נ' עיריית תל אביב).

עוד יטען חמשיב, כי מודח העורר באותיות קידוש לבנה כי ידע על חובות הארנונה בשנת 2005 ובלשון

העורר בסי 68 לסיכומיו:''חעורר יחזור ויטען כי חוא מעולם לא קיבל אי אלו מסמביס או אי אלו

התראות בגין החוב עד ליוס שבו ידע עליו - 2005 בה תוטל עיקול על הנכסיי.

מן האמור עולה כי השגת חעורר חוגשח -- לכל הפחות ולשיטתו -- עשר שניס לאחר שידע על קיוס חוב

הארנונה עפ'יי חודאת), על כן יטען חמשיב בי די בהודאה זו על מנת לדחות את הערר על הסיף.

טענת העורר כי העירייה לא הודיעה לו על חחובות וכי לא קיבל מעולט חודעות שומח ולכן לא היתח לו

אפשרות להשיג תוך 90 יוס אינה יכולה לעמוד, זאת בין היתר בשים לב לחודאת העורר עצמו כי ידע

על קיומו של החוב עוד בשנת 2005.

יתרה מכך, לכל אורך חשניט חעירייה שלחח הודעות שומה ואינספור התראות לכתזבת הנכס, העורר

אשר מתגורר בתוייל מעולם לא עדכן את חעירייה בדבר כתובת למשלוח מכתבים. ככל והעורר מעולטם

לא תתעניין/לא בדק/לא שאל בדבר מצב תנכס והחובות חרובצים עליו, הרי שאין לו אלא לחלין על

עצמו.

בשורה ארוכה של פטקי דין נקבע, בי סמכות מנהל הארנונה וועדת העדר עפ''י חוק הערר, מצומצמת

ומוגבלת לנושאים עובדתיים, טכניים וברורים בלבד, וכי זכות ההשגה והערר כפי שהן מצויות כיום

בחוק תערר, חינן זכויות צרות המאפשרות השגה/ערר רק במקרים הספציפיים שהוגדרו בחוק העדר

( עעיימ 5640/04 מקודות חברת המים נ' מועצה אזורית לכיש).

7. חעורר מנסח לחטיל יחבו על מספר פסקי דין אשר חשמיעו דעתט באוביטר ובהערות אגב, כי יש מקום

לחרחיב בַדרך הקיפה את הזכות להשגה מעבר למקריס שחוגדרו בסי 3 לתוק הערר.

8. לאור חנימוקים חנייל, מתבקשת ועדת הערר הנכבדה לדחות ערר העורר על הטף עקב חלוף המועדים

חקבועים בחוק הערר ואיחור ניכר בהגשת התשגה.

דיון ותכרעת

9. בפני חוועדח חונחו סיכומים אשר הוגשו מטעס חעורר וסיכומיס אשר חוגשו מטעם חמשיב.

0. קראנו חיטב את כל טענות הצדדים, לרבות תטענות אשר חושמעו בישיבות חוועדה ואשר נכתבו חיטב

בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדיט לרבות חפסיקה הרלוונטית לטענות הצדדים.

1. אנו סבוריס כי צודק המשיב בטענותיו בדכר חוסר סמכותת של הוועדה לדון בעניין חתיישנות חיובי

חארנונה אשר נטענו עייי חעורר. \

2. סמכויותיח של וועדת הערר מוסדרות בחוק (ס' 5א' לחוק חרשויות המקומיות ערר על קביעת אונונת

כללית תשל'/ו - 1976) ואין לוועדח סמכות לדון בענייניט שאינם מצוייס בהגדרת סמכויותיה בתוס.

3. אשר על כן, דוחה הוועדח את טענות העורר בטענות חטף הללו ומקבלת את טענת חמשיב כי אין

בסמכות חוועדח לדון בעניין חתיישנות חיובי ארנונת.

4. לאור כל חאמור לעיל, דין חערר לחידחות.

ניתנת היוסט, ט'/ו באייר תשעייה, 15.5.2016

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנחליים באזור תל-אביב בתון 65 ימיס.

0 ב ין 6 ל

מר אי עריד כ טיקה מר ניסיים בנפשיאן

ייר חבר הוועדת

חבר הוועדת