החלטה עש מירב כהן (קיוסק קוויק סטופ)

4 1 :חס 3 12-50-2018

ועדת ערר לעגיין תאריך:

ארנונה כללית ערר מס!:

עיריית בת יט

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת --ים

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשפייו- 1977

בפנ? חברת ועדת ערר:

*ר'/ר: עחיד מטי לשם

חבר: מר אדיר בן משת

שג -

חברה: גב' דליה קצב עיריית בת- ים

ועזית: ערר לעניני ארנונוז כללית

העוררת: מירב כהן (קיוסק קוויק סטופ) 1 7

עייי ביכ עוה'יד אנג'לו ניסים גניש 8 -0- 6 1 5

מרחוב ירושלים 31, בת ים 59382 - 0

טל';: 03-5060363, פקט: 03-5066226 -----

-נגד-

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

ְ פיי בייב פוה'יד יעקב רוזן אחז

מבניין קריית הממשלה, תל אביב 61073

טל': 03-6868800, קט : 03-6868801

דואר אלקטרונ?: [161.00.1 זון 01100000

החלטה:

1 רקע עובדתי:

1 ערר זה עוסק בתיוב ארנונה בגיץ נכס המצוי ברחוב בן גוריון 107 בת ים, הרשום בספר?

העירייה כנכס מטי 7139109012/112, מט' משלם : 1484105 (להלן: ייהנבסי).

2 ביום 14.01.2015 מסרה העירייה לעוררת הודעת תיקון שומ ארנונה לשנים 2013-2015 בה

שונה השטח שחויב לארנונה ל-185 מייר בסיווג עסק, משרד, חנות.

3 ביוס 13.03.2018 נערך דיון בפני והעדה ערר בח החליטח הוועדה לערוך ביקור בנפט.

4 ביום 27.03.2018 התקיים ביקור בנכט ברחוב בן גוריון 107, בת ים- קוויק סטוק כמפורט:

נוכתיס מטעט חועדה: יוייר ועדת ערר מטי לשט, חבר ועדת ערר אדיר בן משה, חברת ועדת

ערר דליה קצב. מטעט העירייה; גבי ולודבר מנהל הארנונה ועוייד אלעד מלב.

נוכתים מטעם העוררת : שמעון כהן- בעלה של בעלת העסק, מודד- מיכאל שוור.

בהתאט לביקור בנכס :

- | בוצעה מדידח משותפת שטח החנות הנמדד הינו 129.13 מייר.

- | מחוצ לשטח החנות קיימת קולונדה בשטח של כ- 60 מייר,

- | חלק מהקולונדה בשטח כ- 14 מייר בשימוש העסק , ובו ממוקמיס : מכונת ממתקים של

העסק, מכונות קירור ומכונות משחקים (בתשלוס). מכונות אלו בשימושו הבלעדי של בעל

הנכס.

- | קלימת מצללה מעבר לקולונדה בשטת של כ- 33 מייר המשמש כמעבר לחולכל רגל,

4

241

241

23

24

25

41

2

3

484

5

6

1 :חס 4 12-50-2018

טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות כדלקמן:

המדידח על בשיטה בוצעה חלשוב שטת הארנונה לחלוב שגויה, לאחר שחלא כוללת שטת חדר

מדרגות של הבנלין שאין למערערת כל גישה אליו, קיומו מקטין את שטח החנות, מעולס לא

חויב ואין לתליבו, וכן שטח הנמצא מחוץ לחצית תמערבית של החנולות, שהוא מדרכה, לא

מהווה חלק מהתנויות ולא מסופח להן והמערערת אלנה מחהצלקה בו.

שטח החנולות הנכון על פי מדידה וחישוב שטחים מפורט, חינו כדלקמן:

אולט מכירות בשטח של 91.20 מייר, מחסן בשטת של 25.30 מייר, שירותים בשטת של 9.10

מ'יר. סהייכ שטח החנויות תכולל: 125.60 מייר.

אין לחליב לעבר עבור שטח ארנונה שכן לא הוכחו כי השטחיט היו כך בשנים 2013-2014

ומדובר במדידה שבוצעה לאחר תמועדלם חנייל ובנסייבות בהן לצירייה יש אחרלות באל מטירות

התוב במועד- תחיוב לא ילשא ריבית והצמזדה.

על פל החוק והפטיקה אטור לעירייה לחליב רטרואקטיבית,

לאור האמור, מתבקשת הוועדה הנכבדה לקבל את הערר.

טענות המשלב:

המשלב ענה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות:

בהתאט לפקודת העיריות, כל שטח המהווה חלק מהמבנה ייחשב כבנין לצורך תיובו בארנונה

כפלית. פטק? חזדין קבעו בצורה שאינה משתמוגת לשתי פנים כל אף מקוס בו ציבור בלתי

מסוים נחנה במידה מסולמת מהנכק, עדיין לחולב בארנונת הנהנה העיקרי שהוא בעל הזיקת

הקרובה ביותר לנכס. במקרה דנן, אין כל טפק כי הצוררת הא הנהנלת העיקרית מהנכט,

העושה שלמוש עיקרי בשטח וה

ממילא לא די בטענות בעלמא לפיהן 'יהיא אלנה מחזיקהיי בשטחים שונים, אלא היה על

העוררת להוכיח טענותיה, ובנטל זה לא עמדח.

יצוין, ביחס לשטחים מקורים בחזית הנכס, כי מדובר בשטחים שהלנם ברל חלוב, לאור

העובדה שאינם עומדיט באופן עצמאי, לא מחווייט חלק בלתל נפרוד מהמבנה אשר מוחוק

ומשמש את העוררת, אט למטרח של קלרו?, הצללה, הגנה מפני מוג האוויר ושימושים

אחרים.

לגבי טענונה של המערערת כנגד חיובה בהפרשי הצמדה וריבית יש להשיב כי המועד הקובע

הינו זח שנקבע כדין לתשלום ולאו ז'ווקא חמועד הראשון אשר במקרה זה אף לא שיקף את

החיוב כזדין.

בהתאס לפטיקת בית המשפט כאשר הרשות מתאימה את הלוב הארנונה למצב העובדתי

וחמשפטי הנכון בקשר לנכס, אין הדבר מהווה הטלת חיוב רטרואקטיבי, אלא מעשה הוא

בגדר תיקון שומה.

נוכת האמור לעיל, דין טענות העוררת להידחות מכל וכל.

4

1 :חס 4 12-50-2018

4 דיון והכרעה:

1 בפני וועדת ערר הונהו סיכומיס אשר הוגשו מטעם העוררת וטיכומים אשר הוגשו מטעם

המשיב.

2 קראנו היטב את כל טענות הצזדדים ועלינו במסמכים המופיעים לפנינו, לרבות חטענות

שהושמעו בלשלבת הוועדה ואשר נכתבו הלטב בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדים ולרבות

המצב המשפטי חרלוונטי לטענות הצדדים,

3 לעניין החיוב הרטרואקטלבי אין בסמכות הוועדה לדון בסוגיה +ו, לכן טענה זו נדחית.

4 שטחי הנכס

טעיף 269 לפקודת העיריות+ מגדיר את המונרו יימבנהיי כדלקמן:

/יבנין'/ -- כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר

שימושו עם הלמבנה כחצר או כגיגה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא

*ותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא הית

תפוס מעולם, בולו או בחלק/ון'י

כלומר, בהתאם לפקודח כל שטח המהווה חלק ממבנח קיללם יש לסווגו בהתאט לסיווגו של אותו

מבנה לצורך חיובו בארנונה כללית. על כן, גם שטח המצוי בשימושם של הבעלים, כגון השטחיס

המקוריס בחגית המוצמדים לחנות הלנט בהרל הלוב ומשמשיט להעמדת מכונות ומקרריס

כמפורט.

5 כך מסביר ביהמייש בפטייד ברייס 3878/10 בנק לאומי לישראל בעיימ ני מנחלת הארנונה של

קריית יס?:

*/בעניין מליסרון קבע בית משפט זה את העקרונות והצידוקים להטלת תהחזוב

בארגונה בהקשרים קויובים לענליננו. העיקרון המנחה בשאלת תיובו של נכטי

בארנונה הינו חטלת התשלום על המחזיק העיקרי בנכט שהוא הנהנה המרכזי

מהשירותים שמעניקה לו הרשות המקומית... יתרת מכך, נקבע גם כי שטחי

מעבר אשר יצולים לשמש את בלל תציבור, עשויים לה*ות חלק מנכס הסמוך

אליהם או מקיף אותם, זאת בהתאם למאפייניו הספציפיים של הנכס או

השטח שבמחלוקת...המבקש משתמש בשטח לצרכיו העסקיים כגון מיקומו

של שומר הבנק, הצבת מכשליר כספומט ותליית שלטי פרסום. שימושים אלה

מעידים בי המבקש הוא המחזיק העיקרי בנכס שבמחלוקת והוא גם הנהנה

המרכזי מהשלרותיט שמעניקה לו העירייה. לכן מן הראוי כל ישא בעלויות

השלרות?ס המוענקים לנכס האמור באמצעות תשלוט הארנונה"י.

מכאן עולה כל, פסק זזינו של בית המשפט העליון קובע כי שטחים מסוג זה הינס ברל חיוב בארנונח

לאור העובדה שהעוררת, שהינה בעלת הציקה הקרובה ביותר, היא הנהנית העיקריתת מהשימוש

בשטח וח.

6 בהתאט לסעיף 1 לפקודת העיריות? הגדרת המונח 'ימחציקיי הלנה:

*'מהזיק'' -- אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר,

למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;

לענלין זה נקבע כי המחזיק הינו בעל הציקה הקרובה ביותר אל הנכט נשוא החלוב.

7 ברייע 422/85 חברת בתל גן להשכרה בעיימ ני עיריית תל אביב יפו? נקבע:

''הנני סבור, בי באשר נקט הלה את המונח 'ילמעשה'י, החובק את שלושת

המונחיבו '/בעליי, 'ישופרי/ או מתזיק בבל אופן אחר'י, לא נתכוון להחזקה

1> פקודת העיריות [לוסח דש

2 -בריימ 3878/18 בנק לאזמ: לושראל בעי/מ גי מנתפות חאויטנת של עלרלת קרית יס

3 -פקוזית העיריוות (נוסח חדש]

4. רייע 422/85 חברת בהי גן להשכרה בעיימ ני עירייף תל-אבוב-ופו, פיד לטן 3) 363

4 1 :חס

פיטית בפועל דווקא, אלא בא לתבחין בין סוגי המחזיקים השונים בינם לבין

עצמם ולדרג אותם. במה דברים אמוריט: אם יש גם 'בעליי וגם יישובריי, הרי

הכוונה היא, כי כמחזיק לצורך החובות והזכויות שבפקויה ייחשב זה מבין

השניים, שהוא, במערכת הנסיבות שנוצרה, בעל הציקת הקרובה *ותר לבניין..

המחוקק ביקש לחדגיש, כי בנקטו את הביטוי ''מחזיק'' אין הוא מתבוון דווקא

למי שמוקנות לו הזכויות המשפטיות המקיפות ביותר לגבי הנבס, אלא למי

שהוא - יחסית כמובן - בעל הזיקה הקרובה ביותר אל הנכס. זיקתו של הבעל

לנכס, לצורך עניין זּה, *כולה להידחק למקוס שני, אם יש שוכר או בר רשות או

מחזיק באופן אחר, אולםט היא שריוה וקיימת וראשונית, כאשר אין גורם חוצ\,

באמור, והבעל נשאר בגפו מול חרשות"י,

בעניינו העוררת הינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר אל השטתים האמורים וה*א המחציקה

בהס ואף עושה בהס שימוש מסחרי כאמור.

8 בהתאס לפסייד עייא 9368/96 מליסרון בעיימ ני עיריית קרית ביאליק?נקבע כל:

''יההצדקה להטלת החיוב העקרוני לשלם ארנונה טמונה בהנאה שמפיקיס

הנישומים מן השירוונים שמעניקה הרשות המקומית לנכסים המצויים

בהחזקתם....הדעת נותנת, כי מקוס שמחזיק? נכס נהנים משלרותים אלו, ראול

כי ישתתפו במימון עלותם...... בדרך- כלל, אף בנכס שהנהנה העלקרי ממנו

הוא ציבור בלתי מסוים מפיק מחזיק הנכס הנאה מטוימת מן גכס שברשות

מנגד, אף במקום שבו מוטל החיוב במס הארנונה על המחזיק בנכס בלבד- לגבי

'/נכסים'' שאינם ''רתוב''- ברור שגם ציבור בלתי מסוים נהנת במידה זו ואחרת

מן השירותים הניתגים לנכט. אלא, שלנובח הקושי למדוד את הנאתם חיחטית

של המחזיק בנכס ושל הציבור הדחב מן השלירותים הנלתנים לנכס, תוטל

הארנונת על הנהנה העיקדי בלבדי.

וכך בית המשפט העליון קבע כי אף מקוס בו ציבור בלת? מסוים חוא הנהנה במלדה מטולמת

מהכנט, עדייך יושת החיוב בארנונה על הנהנה העלקרי שחוא בעל הציקה הקרובה ביותר לנכס.

במקרה דנן, אין כל טפק כי העוררו היא הנהנית העיקרית מהנכס, העושה שימוש עיקרי

בשטח וה

9 ההלטה:

מכל הטעמים שנזכרו לעלל, אנו טבורים כי עקרונית צודק המשלב בטענותיו, בדבר העבודה כי

השטח הציבורי חמשמש את העוררת, הלנו בשלמושה הבלעדי ולצרכי העטק , אי לכך עליה

לשלם בגינר ,

לענלין גודל השטח: בהתאם למדידה משותפת מיוט 27.03.2018 שכוחו של העסק חינו 129.23

מייר, כאשר השטח המוצמזד לחנות ובשימושו הינו כ- 14 מ'יר (כמפורט בסעיף 1.4- בביקור

בנכס). אי לכך השטח לחיוב בגין ארנונה בנכס הנדון הינו 143.12 מייר.

החלטה זו ניתנה ביום 30 אוגוטט 2018

זכות ערעור בפג* בית המשפט לענלינים מקומיים באזור תל- אביב תוך 45 *ום,

2

2-7 46 6

אדיר בן משה \ לור מטי לשס דליה קצב

5 -עיי 9368/96 מלוטרון בציימ ני עגריות קרית ביאליק, פיד נחנג) 156

12-50-2018 5