החלטת ועדת ערר עש מרצפות בת ים בעמ

ועדת ערר לעניין תאריך: 27 פברואר 2019

ארנונה כללית ערר מסי: בת/2019/

עיריית בת ים | עיריית בת ים

ועדת ערר לעניני ארנונח כללית

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת -ים : = 280 4 27 גה

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלי'ו-1977

2-5 וי

ערר מס*

0

בפני חברת ועדת ערר:

יור:

עו'יד מטי לשם

חבר: מר אדיר בן משה

חברה: גב' דליה קצב

העוררת : מרצפות בת ים בע'ימ

עייי ב''כ גרוסבוים, אזולאי- משרד עורכי דין

מרחוב לאונרדו דה וינצ'י 9, תל אביב 64734

טל': 03-6952008; פקס: 03-6966283

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית בת ים

12

13

ע''י ב'יכ עוייד הררי, טויסטר ושות'- עוה'יד קרן גולן אבני

מדרך בן גוריון 2, מגדל ב.ס.ר 1, רמת גן

מען למכתבים: ת.ד 912, בני ברק

טל': 03-7553880, פקס: 03-7553801

החלטה:

רקע עובדתי:

ערר זה מתייחס לחיוב ארנונה של נכס המצוי ברחוב החרושת 16 בבת ים והידועים כגוש

9 חלק מחלקה 110 (להלן: ''הנכס") הרשוס בבעלות חברת מרצפות בת יס במעיימ (להלן:

''העוררת'' או י'הבעלים''). הנכס נשוא הערר הינו מבנה תעשייה אשר הושכר משנת 1992 ועד

היוס לשוכריס שוניס מתוכם לחברת קלפורס תעשיות 1992 בעיימ (להלן : ''חברת קלפורם'יי).

בהתאם לפסייד מיוס 20.02.2011 של ביהמייש המחוזי מרכז בשבתו כביהמייש לעניינים

מנהליים עת'ימ 14896-11-10 מרצפות בת ים בעיימ ני עיריית בת ים נקבע כי: ייבהתאס

להסכמת הצדדים, ההכרעה בשאלות העובדתיות שעתירה זו מעוררת, קרי והות המחזיק

בשטח בין השנים 1998-2010 ידונו על ידי ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית בת יס

והכרעתה בכפוף להליכי ערעור מנהלי יהיו מחייבות'י.

הערר מתייחס לשניס 1998-2010 והוא דן בסוגיית והות המחזיק בנכס בעניין הפרשי

השטחים שהוחזרו לחיוב על שם העוררת וטענת העוררת כי אינה המחזיקה בשטחים אלו.

21

22

23

24

25

26

27

28

טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות כדלקמן:

הנכס נשוא הערר חינו מבנה תעשייה אשר הושכר במלואו משנת 1992 ועד עצם היום הוה

והוא הוחזק ומוחזק על ידי שוכרים. בכל התקופות הרלוונטיות לערר הושכר הנכס לשלוש

החברות : קלפורס תעשיות 1992 בעיימ; קלפורס בעיימ (שינתה את שמה לשרופל בעיימ

בנתיים) ; פלסטפורס תעשיות (1992) בעיימ, והיה בחזקתן במלואו ועליהן בלבד לשאת בחיובי

הארנונה בגין כל התקופה.

סעיף 1 לסיכומי המשיב אינו נכון: אין תתי חלקה 115 ו-013 לא ברור מחיכן בא נתון זה,

ואולס לא מדובר בטעות חסרת משמעות מאחר ובערר של חברת קלפורס, מתלוננת קלפורס

על כך שהיא מחויבת ומקבלת דרישות לתשלום ארנונה בגין תתי חלקה 013 ו-115 אליהן אין

לה כל קשר. מתברר כי עד היוס במערכת החיוביס של המשל 5ב מופיעות תתי חלקות אלה

שאין כל קשר בינן ובין העוררת.

חברת מרצפות בת יס בעיימ לא החציקה ואינה מחזיקה בנכס: בכל התקופה הרלוונטית ועוד

שנים רבות קודם לכן חברת מרצפות בת *ם בעיימ לא החויקה ואינה מחזיקה בנכס ו/או

בחלק מן הנכס וכי כל השנים הללו היה הנכס ועודנו מוחזק בידי שוכרים. אף רישיונות העסק

שחוציאה העירייה לעסקיס בנכס מראים כי כל הנכס היה תפוס על ידי השוכרים (כולל שוכרי

משנה) ואף חלק ממנו לא היה בחזקת העוררת.

עובדה זו הייתה ידועה ועודנה ידועה היטב למשיב. לא זו בלבד שהעוררת העבירה חוזי

שכירות למשיב ומעולם לא קיבלה כל דרישת תשלום, אלא שביוס 14.10.2002 ערך המשיב

עצמו מדידה מטעמו ומצא בעצמו כי הנכס מוחזק על ידי שלוש החברות חנייל.

קבלת הייהחלטהיי על חיוב העוררת : עצס חיוב העוררת בארנונה נודע לעוררת ביוס

0 ממכתבו של מר מנשה לוטן מיוס 14.04.2010 לפיו החליט לחייב את העוררת

בשטח של 410 מייר מבנה תעשייה, 20 מייר מבנה עזר לתעשייה ו-341 מייר קרקע תפוסה. דף

החשבון הנזכר במכתב כלל לא צורף. סכום החיוב נודע לעוררת רק מעיקול שהוטל על חשבון

הבנק שלה ועל הנכס. במכתב זה כלל לא מפורטת זכות העוררת להגשת השגה בתוך 90 יום.

לא זו בלבד, תנאי להגשת הודעת תשלום הינו הפקת והמצאת שומת ארנונה לנישוס הכוללת

את כל יסודות השומה שבדין: זהות הנישוס, הנכסים נשוא השומה, שטחם והשימוש שנעשה

בהם וסכוס הארנונה שהנישוס נדרש לשלס- מעולס לא הופקה ולא הומצאה שומת ארנונה

לעוררת.

חיובי חברת קלפורס תעשיות 1992 בעיימ: אחת או יותר משלוש החברות הללו ניהלו הליכי

השגה וערר ו/או הליכים משפטיים אחרים משך שנים ארוכות בגין חיובי הארנונה, והמשיב

אשר ראה כי לא עולה בידו לבצע גביה, החליט לבצע שינוי ברישומיס ולהקטין את גודל

השטח בו החזיקה אותה חברה.

ככל שהחזיקה חברת ייקלפורסיי כהגדרת המשיב בשטח קטן בגינו חויבה, הרי שהיה על

המשיב לייחס את ההפרש לאחת החברות האחרות משלוש החברות שהחזיקו בנכס ולא

לעוררת שהיא הבעלים הרשומים.

חיוב רטרואקטיבי/ התיישנות/ אין לחייב בריביות : עניינו של ערר זה הינו חיוב רטרואקטיבי

בן 12 שנה משנת 1998 בגין חוב אשר התיישן כבר לפני זמן רב. אין ולא ניתן לפעול לגבייתו

של חוב נטען אשר התיישן כאמור באשר הינו קודס לתקופת ההתיישנות. בכל מקרה אין

29

241

22

3

244

5

16

7

לחייב את העוררת כלל בריביות ו/או בקנסות הואיל ומשך כל התקופה לא קיבלה דרישה

ו/או חיוב כלשהו וככל שחל עיכוב בגביה ו/או בביצוע התשלוס הרי שהעיכוב חל ומוטל

לפתחה של העירייה.

לאור האמור, מתבקשת הוועדה הנכבדה לקבל ערר זה ולקבוע כי העוררת אינה המחזיקה

בנכס ועל כן אינה חייבת בחוב.

טענות המשיב:

המשיב ענה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות:

חברת מרצפות בת יס במעיימ (להלן: ייהעוררת או 'ייהבעלים'י) הינה הבעלים הרשום

במקרקעין נשוא הערר השוכניס ברחוב החרושת 16 בבת ים וחידועיס כגוש 7129 חלקה 110

תת חלקה 115 ו-013 (להלן: 'הנכסיי).

למעשה על אף טענתה של העוררת כי לכאורה כל שטת הנכס מושכר ל-3 החברות השוכרות,

העוררת לא המציאה לעירייה הסכמי שכירות מתוקנים ולא דיווחה לעירייה מי מהחברות

השוכרות מחזיקה בשטח העודף בסך של 91 מייר אשר נתגלה במדידת העירייה בנכס, וניסתה

לפטור עצמה מאחריותה כבעלת הנכס להודיע לעירייה את מי מהשוכרות יש לחייב בשטח זה.

העוררת לא הביאה כל ראיה לתמוך בטענה ייאיני מחזיק'' : העוררת לא המציאה לעירייה

עותק של כל הסכמי השכירות שנחתמו עס כל אחת משוכרות הנכס לגבי השניס 1998-2010.

והסכמים שכן צירפה אינם כוללים פירוט של גודל השטח שהושכר לכל אחת מהחברות

השוכרות.

הליכים משפטיים בנוגע לשטחיס שבחזקת חברת קלפורם : בסופו של יוס נסתיימה

המחלוקת לעניין גודל השטח מחוץ לכותלי בתי המשפט: מנהל הארנונה השתכנע בטענותיה

של חברת קלפורם וזאת לאור הסכס שכירות שהציגה קלפורם לפיו שכרה נכס בשטח 500

מייר ולא 822 מייר כפי שחויבה- ומכאן שחויבה ביתר.

יש לדחות טענת העוררת כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי אסור: בניגוד לטענת העוררת אין

מדובר בתיקון שומה רטרואקטיבי או בשינוי שיטת חישוב הארנונה באופן רטרואקטיבי אלא

בתיקון מותר של טעות בחישוב והתאמת החיוב למצב העובדתי והמשפטי.

טענת ההתיישנות : בנסיבות המקרה יש לדחות טענת העוררת לעניין ההתלישנות מהטעמים

שלהלן:

א. המשיב מעולס לא ויתר על החוב;

ב. נוהלו הליכים משפטייס בנושא השנוי במחלוקת ;

ג. העוררת יצרה מצג מטעה לפיו אין היא מחזיקה כלל בנכס;

נוכח האמור לעיל, יש לדחות את טענת ההתיישנות בערר על כל הטענות אשר הועלו

במסגרתו, ובפרט טענות

שאינן מצויות בסמכות הוועדה הנכבדה.

4 דיון והכרעה:

1 בפני וועדת ערר הונחו סיכומים אשר הוגשו מטעס העוררת וסיכומים אשר הוגשו מטעם

המשיב.

2 קראנו היטב את כל טענות הצדדים ועיינו במסמכים המופיעים לפנינו, לרבות הטענות

שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומיס אשר הוגשו עייי הצדדים ולרבות

המצב המשפטי הרלוונטי לטענות הצדדים.

3 סביעת סוג הנכס :

סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה: קובע כדלקמן:

'/(א) מועצה תטיל בכל שנת כטספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם

אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לטוג הנכס, לשימושו

ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכט.

(ב) השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של

נכט, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית....'י

4 סעיף 9 לחוק הסדרים במשק המדינה? קובע כי:

''(א) השרים יקבעו בתקנות, טכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית

אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכן רשאים הם לקבוע

יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכטים...'/

5 כך נפסק בע'יא 8588/00 עיריית עפולה ני בזּק חברה ישראלית לתקשורת בעיימ 3:

''משחוקק חוק ההסדרים הקובע בסעיף 8 כי הארנונה תוטל בהתאם לסוג הנכט,

שימושו ומקומו, מוטלת על הרשות המקומית חובה לפעול בהתאם להוראת

המחוקק ולסווג את הנכסים בהתאם לטוגם, שימושם ומקומם. הטעמים לכך

נובעים הן מלשון הוראת סעיף 8, חן מתכלית ההוראח הן מן הרקע לחקיקת חוק

ההטדרים'י

6 טענת העוררת לעניין ייהמחציק בנכסיי:

פקודת העיריות [נוסח חדש]* מגדיר מהו ''מחציק"י:

''אדם המחזיק למעשת בנכט כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר

בבית מלון או בפנסיון;'' ''למעט דייר משנה"י5.

7 כך נפסק בעייא 2987/91 מאירה ריינר ני עיריית ירושליס*:

''החובה לשלם ארנונה כללית מוטלת על המחזיק בנכס.... והלבה היא, כי מקום

שיש ''מחזיקים'' מקטיגוריות שונות (כגון גם ''/בעלי' וגם ''שוכר''), תחול חובת

התשלום על זה מביניהם שיחטית לאחרים הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכסיי.

8 בעמיינ (ת''א) 4685-03-11 בנימין עזר ני עיריית תל אביב יפו?נקבע כדלקמן:

1 סעיף 8 לחוק חסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנייג-1992.

2 סיעוף 9 לחוק הסידרים במשק חמדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנייג-1992

3 עא 8588/00 עוריית עפולה ני בוק חברח ישראלית לתקשורת בעי'מ.

4 סעיף 1 לפקודת העזריות [נוסח חדשן)

5 סעקף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]

6 עא 2987/91 מאירח ריונר גי עוריית ירושלים, פייד מו[3) 661 (1992). 663.

7 עמנ (ת''א) 4885-03-11 בנימין עור גי עורייח תל אביב יפור

''מבין בעלי הזכויות השונים - בעל ושוכר או מי שמחזיק בו באופן אחר, תחול א

כן חובת התשלום על מי שהוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. כאשר שוכר

מחזיק בנכס בפועל, יהיה הוא החייב לשלם את הארנונה, ולא בעל הנכס.

אולם, בנכס בו אין שוכר או מחזיק אחר - תחול חובת התשלום על הבעלים, בעל

הזּכות השיורית''.

9 בבריימ 7856/06 איגוד עריס אילון (ביוב, ביעור יתושים וסילוק אשפה) ני מועצה אזורית חבל

מודיעין* נפסק כל:

'יעולה מכל האמור לעיל, בי ה''מחזיק'' כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת העיריות ,לצורך

החיוב בארנונה הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, והשאלה מיהו בעל הזיקה

הקרובה כאמור תיענה על פי מבחן עובדתי. כפי שעולה מסקירת פסקי הדין דלעיל,

בדרך כלל יהיה זה מי שעושה שימוש בפועל בנכס, אף אם באופן פוטנציאלי

קיימים מחזיקים-בכוח נוספים, כגון בעליםי.

0 כך נקבע ברייע 422/85 חברת בתי גן להשכרה בעיימ ני עיריית תל אביב- יפול:

''המחוקק ביקש להדגיש, כי בנקטו את הביטוי ''מחזיק'' אין הוא מתכוון דווקא

למי שמוקנות לו הזכויות המשפטיות המקיפות ביותר לגבי הנכס, אלא למי שהוא -

יחסית כמובן - בעל הזיקה הקרובה ביותר אל הנכס. זיקתו של הבעל לנכס, לצורך

עניין זה, יכולה להדחק למקום שני, אם יש שוכר או בר-רשות או מחזיק באופן

אחר, אולם היא שרירה וקיימת וראשונית, כאשר אין גורם חוצץ, כאמור, והבעל

נשאר בגפו מול הרשות. בנסיבות כגון אלה, אין גורם אחר כלשהו, אשר החזקתו

למעשה מקדימה את מעמדו כלפי הרשות למעמדו של הבעל לצורך אותן

חובות, המוטלות על המחזיק לפי הפקודה. מכאן, בי הבעל של הנכס שלא העביר

זכויות כלשהן בנכס לאחר, הוא תמיד המחזיקיי.

1 החלטה:

מכל הטעמים שנזכרו לעיל, מאחר והעוררת לא הציגה אסמכתאות לעניין החזקה בגין

השטח הנדון אי לכך לא עמדה בנטל ההוכחח חמוטל על ידה להוכחת טענותיה.

מכוח חזקת השיוריות כאשר לא נמצא מחזיק אחר בשטח העודף שהתגלה במדידה על ידי

העירייה יש לחייב את העוררת בגינו ולכן אנו סבוריס כי מדובר בנכס הנמצא בבעלות

העוררת.

על כן, יש לחייב את העוררת בארנונה בגין שטח של 322 מייר בלבד בהתאס לסעיף 6 לצו

המיסים לשנת 192019 כמבנה תעשיה ומלאכה.

לעניין החיוב הרטרואקטיבי וההתיישנות בהתאם לסעיף 3א' לחוק הרשויות המקומיות:ג

אין בסמכותה של וועדת הערר להכריע בנושאים אלו ולכן ערר בנושאים אלו נדחה ועל

העוררת לפנות לערכאות המתאימות.

8 ברמ 7856/06 אונוד ערים אילון (ביוב, ביעור יתושיס וסילרק אשפה) ני מועצח אזורית חבל מודיעין.

9 רע 422/85 חברת בת" גן להשכרה בעיימ ני עירית תל אביב- יפו, פייד לט () 341

0 סי 6 לצו-מיסים לשנת 2019- תעשיה ומלאכח.

1 סי אי לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשלייו-1976

5. סיכום:

אשר על כן, הוועדה דוחה בחלקו את הערר שהוגש ע'יי העוררת כנגד מנהל הארנונה בעיר

בת יס על שומת הארנונה בגין הנכס שבנדון.

ניתנה היוס 27 פברואר 2019

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים באזור תל- אביב תוך 45 יום.

על החתום:

ו -₪

2

בי

אדיר בן משה ו יור מטי לשם דליה קצב