החלטת ועדת ערר עש טורבו טקסטיל

עיריית בת-יס

ועדת ערר לעניני ארנונח כללית

12 -11-

תאריך: 10.11.2019

ערר מס': 62

4

7 לשור 6 ששל ל

-7+ :

ועדת ערר לעניין

ארנונה כללית

עיריית בת ים

| עבר מס בוו

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת -ים

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלי'ו- 1977

בפני חברת ועדת ערר:

יו''ר: עו'יד מטי לשם

חבר: מר אדיר בן משה

חברה: גב' דליה קצב

העוררת : טורבו טקסטיל בע''מ ח.פ 511441818

מרחוב הקוממיות 11, בת ים

-נגד-

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

ע''י ב''כ עוה''ד הררי, טויסטר ושות'- עו''ד איתי גורן ואח'

מדרך בן גוריון 2, מגדל ב.ס.ר 1, רמת גן

מען למכתבים: ת.ד 912, בני ברק

טל': 03-7553880; פקס 03-7553801

החלטה:

1 רקע עובדתי:

1 העוררת, טורבו טקסטיל בעיימ, מחזיקה בנכסים ברח' הפלדה 10 בת ים, הידועים לפי פנקסי

העירייה כנכסים פיזיים שמספרס 7122066002 ו- 7122066101 (להלן : ''הנכסים'י).

2 ערר זה מוגש עקב חויבה של העוררת החל מיוס 01.04.2013 במיסים עירוניים בגין החוזקתה

בנכסיס הנייל, בהתאם לפירוט הבא :

מס' הנכס- 7122066002, שטח מבנה- 290 מייר, שטח קרקע תפוסה- 247 מייר, שטח סהייכ-

7 מייר.

מס' הנכס- 7122066101, שטח מבנה- 994 מייר, שטח קרקע תפוסה- 302 מייר, שטח סהייכ-

56 מייר.

סהייכ שטח מבנה- 1,280 מייר, סהייכ שטח קרקע תפוסה- 553 מייר, שטח סהייכ- 1,833 מייר.

3 נכס זה משמש כמחסן בגדים. שטח הנכסים הכולל, קרי 1,280 מייר אינו נתון למחלוקת.

4 בהתאם לפרוטוקול סיור בנכס של ועדת ערר לענייני ארנונה בת ים מיוס 19.05.2015 נרשם

כדלקמן: '"נצפה חלק מרכזי בקומת הקרקע של הנכס, לדברי עוייד עורא רחמים החלק

המרכזי בקומת הקרקע היה ריק וכיוס קיימיס בו מדפים. לדברי המערעריס החל מחודש

5 השטח לא ריק וקיימים בו מדפיס ושולחנות משרדיים. חשמל חובר בתאריך

3, טופס אכלוס התקבל בתאריך 1.12.2013. בחלק האחורי של הנכס קיים מחסן

ובו 2 דלתות שבעבר מאחת מהן הייתה כניסה. קייס מעלון מהקומה העליונה למחסן. מחוצ

לנכס קיימת קרקע תפוסה- 7 מקומות חניה'י.

2 טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות כדלקמן:

1 שטח הנכסים- שטח הנכסים הכולל, בגינס חויבה העוררת בארנונה, הינו 1,280 מייר מבנה.

לשטח בנוי זה, עליו אין מחלוקת, צורף חיוב בגין 553 מייר, המסווגים לטענת המשיב כייקרקע

תפוסהיי. בסהייכ חייב המשיב את העוררת בדמי ארנונה בגין 1,833 מייר.

22

23

24

5

26

27

41

202

3

קרקע תפוסה- העוררת טוענת כי השטח האמור (533 מייר המפוזריס מסביב למבנה) אינו

נכנס בגדר ייקרקע תפוסהיי, אלא הינו שטח ריק ופתוח ללא גידור המשמש בין היתר כדרך/

מעבר של עוברים ושבים מרח' הקוממיות לרח' הפלדה ולהיפך. בנוסף, בשטח זה מסומנות 7

חניות פתוחות, וככזה למעשה חופף להגדרת 'ירחוב או דרך'י, בסי 1 לפקודת העיריות.

בנסיבות אלו אין להטיל על שטח זה ארנונה.

יחד עם זאת, ולמען הזהירות, במידה ותחליט הועדה כי שטחי החנייה הינס בגדר ייקרקע

תפוסהיי, הרי שיש לקזו שטחי החנייה מהשטח החופשי כולו, ולראות ביתרה כשטחי מעבר

המשרתיסם את הציבור הרחב.

נכס לא ראוי לשימוש- העוררת מאכלסת את הנכס מתאריך 1.12.2013. הכניסה בוצעה לאחר

קבלת טופס 4, אישור להספקת שירותים לפי תקנות התכנון והבנייה (אישוריס למתן שרותי

חשמל, מים וטלפון) התשנייא-1981. המבחן העיקרי לקביעת מועד סיוס הבנייה והיותו של

בניין ראוי לשימוש הוא 'יהמבחן הפונקציונלייי, כדברי דייר הנריק רוסטוביץ בספרו ארנונה

עירונית, מהדורה חמישית, בעמי 322 : יייש מספר מבחנים לייגמר בנייהיי של בניין: מבחן

עיקרי שהוא המבחן הייפונקציונלייי על פיו מגיעה בניית בניין לסיומה כאשר הוא ראוי

לשימוש כלומר: הבניין כולל את כל התשתיות החיוניות למטרה שלה הוא נועדיי. בטרס חובר

הנכס לשירותים אלו לא ניתן להכיר בו כראוי לשימוש, ולהשית עליו חיובי ארנונה ומשכך יש

להורות למשיבה לתקן חיובי הארנונה באופן שכל חיוב אשר קדס לתאריך 1.12.2013 יבוטל.

כל ואת למעט המרתף, עליו הוסכם ובגינו שולמו דמי הארנונה.

פטור לנכס ריק- העוררת טוענת כי יש להכיר בשטח המצוי בקומת הקרקע ואשר נמצא ריק

וללא שימוש, כיישטח ריקיי- העוררת ציינה בכתב הערר כי גודלו של שטח זה הינו 680 מייר.

מס' זה אינו מדויק וטעות חישוב נפלה בו. מבוקש לתקן כך שיוזכרו 610 מייר בלבד כשטח

ריק לתקופה של 12 חודשים המתחילים בחודש דצמבר 2013. השטח המדובר לא מהווה

מעבר לשאר חלקי המבנה, ועל מנת להבטיח שלא יתבצע מעבר דרכו, אף התקינו מנעול על

דלת המקום, וכי המפתח מוחזק בידי מנהל העוררת בלבד.

סיווג ייעוד השימוש בנכס- יש להורות למשיב לתקן חיובי הארנונה באופן שסך השטח הנותר

לחיוב יחויב עייפ סיווג הנכס כייתעשיה ומלאכה'', הינו: 151.20 ₪ למייר לשנה. כל זאת, עייפ

האמור בס' 6 לצו המיסיס לשנת 2013.

לאור האמור, מתבקשת הוועדה הנכבדה להורות למשיב לקבל את הערר על כל חלקיו, ולתקן

את נתוני חיובס של הנכסיס בהתאם למפורט.

טענות המשיב:

המשיב ענה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות :

החל מיוס 01.04.2013 מחויבת העוררת במיסים עירוניים בגין החזקתה בנכסים הנייל,

בהתאם לפירוט הבא:

מס' הנכס- 7122066002, שטח מבנה- 290 מייר, שטח קרקע תפוסה- 247 מייר, שטח סהייכ-

7 מייר.

מס' הנכס- 7122066101, שטח מבנה- 994 מייר, שטח קרקע תפוסה- 302 מייר, שטח סהייכ-

6 מייר.

סהייכ שטח מבנה- 1,280 מייר, סהייכ שטח קרקע תפוסה- 553 מייר, שטח סהייכ- 1,833 מייר.

העירייה סיווגה את הנכס הנדון בסיווג 'יעסקיסיי בהתאם לסעיף 4.1 לצו הארנונה.

שטח הנכס מחויב כדין- שטח הנכסים כמו גס הסיווגים לחיוב בארנונה נקבעו על בסיס סקר

מדידה שבוצע בחודש אפריל 2013. העוררת לא הרימה את נטל הראיה מקום בו נטל ההוכחה

מוטל על הטוען כנגד שומת הארנונה. כמו כן, קיימת חזקת תקינות לגבי פעילות הרשות.

העוררת לא המציאה מדידה נוגדת ולפיכך יש לדחות את טענתה בדבר שטח הנכס מכל וכל.

הנכס מסווג כדיץ- שטח הנכס הכולל הינו 1,280 מייר מבנה עליו אין מחלוקת, וכן צורף חיוב

בגין 553 מייר בסיווג של ייקרקע תפוסהיי עליו העוררת מלינה. בהמשך לכך המשיב יטען כי

בעת הסיור בנכס הקרקע סביב לנכס הייתה מגודרת. הקרקע סביב לנכס ביחס לתקופת

החיוב בארנונה שימשה את העוררת לפריקת סחורה וחניה. לפיכך, שטח הקרקע מסביב

לנכס, חויב בהתאם להגדרת צו המסיס של עיריית בת ים, המגדיר קרקע תפוסה כייקרקע

שעיקר שימושה עם מבנה תעשייה ומלאכהיי. על כן הסיווג שנקבע הוא הסיווג הנכון.

4 הנכס לא זכאי לקבלת פטור נכס ריק- לעניין נכס 101 דין טענה זו להידחות שכן לא ניתן

לפטור חלק יחסי מן הנכס כנכס ריק. נכס זה אינו מהווה יחידה אוטונומית ונפרדת ומשכך

אינו יכול לקבל את הפטור. אותו שטח שבגינו מבוקש הפטור הינו, בין היתר, ליבו של העסק

ומהווה מעבר/גישה אל יתר החללים במבנה בהס אישרה העוררת כי היא עושה בהן שימוש.

באשר לנכס 002 יובהר כי מיוס 1.10.13 עד ליוס 30.4.14 חל על נכס זה פטור בשל היותו ריק

למשך חצי שנה.

נכס לא ראוי לשימוש- דין טענה זו של העוררת להידחות על הסף. על מנת שנישוס יזכה

בפטור לפי סעיף 330 לפקודה צריכיס להתקיים שלושה תנאיס מצטבריס שנטל ההוכחה חלה

על הנישוס :

1. הנכס מושא השומה נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו;

2. אין יושביס בו בפועל;

3. המחזיק בנכס מסר לעירייה הודעה על כך בכתב;

בעניינו שלושת התנאים הללו לא התמלאו. הנכס בתקופה הרלוונטית לערר היה מאוכלס,

קרי ישבו בו בפועל. טענה זו לא נטענה בזמן אמת, אלא נטענה בדיעבד על ידי העוררת

לראשונה בהשגה מבלי לצרף חוות דעת שמאית שיש בה כדי לסתור את ממצאי העירייה

שהתקבלו בזמן אמת. המבחן הקובע לבחינת סיוס בנייה של בניין הינו המבחן האובייקטיבי/

העובדתי הבוחן, בין היתר, האס נעשה שימוש בנכס או לא. על כן, לא הוכח כי הנכס עומד

בקריטריוניס הקבועים בדין על מנת לזכות בפטור נכס לא ראוי לשימוש.

5 נוכח האמור לעלל, דין טענות העוררת להידחות מכל וכל ולקבוע כי חיוב העוררת בארנונה

הינו על פי כל דין.

4. דיון והכרעה:

1 בפני וועדת ערר הונחו סיכומים אשר הוגשו מטעס העוררת וסיכומים אשר הוגשו מטעם

המשיב.

2 קראנו היטב את כל טענות הצדדים ועיינו במסמכיס המופיעים לפנינו, לרבות הטענות

שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדים ולרבות

המצב המשפטי הרלוונטי לטענות הצדדים.

3 שטחי הנכס :

סעיף 269 לפקודת העיריות* מגדיר את המונח יימבנהיי כדלקמן:

''בנין'' - כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר

שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר

מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם,

כולו או בחלקו;'/

כלומר, בהתאם לפקודה כל שטח המהווה חלק ממבנה קיים יש לסווגו בהתאם לסיווגו של אותו

מבנה לצורך חיובו בארנונה כללית.

4 נכס לא ראוי לשימוש :

בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות' הגדרת 'ינכס שאינו ראוי לשימושיי הינו:

''נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי

אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב,

ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק -

(1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספיס בשלוש השנים

שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה);

(2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש

השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו-9

לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשני''ג-

1- סעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]

2- סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש]

2, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין

(בסעיף זה -- תקופת התשלום);

(3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור

מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;

(4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר;

אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונס לפני

מסירת ההודעה'. .

מכאן, על מנת שנישום יכה בפטור לפי סעיף זה צריכים להתקיים שלושה תנאיס מצטברים :

1. הנכס מושא השומה נהרס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו;

2. אין יושבים בו בפועל;

3. המחזיק בנכס מסר לעירייה הודעה על כך בכתב;

בענייננו שלושת התנאיס לא התקיימו, שכן בתקופה הרלוונטית לערר הנכס היה מאוכלס,

קרי ישבו בו בפועל. כמו כן גס התנאי השלישי שעניינו מסירת הודעה בכתב בזמן אמת לא

יתמלא, שכן העוררת לא דיווחה בזמן אמת לעירייה כי הנכס לא ראוי לשימוש.

5 כך מסביר ביהמייש בפסייד עא 8417/09 עיריית ירושלים ני ששון לול:

''הסיפא של הוראת סעיף 330 האמור קובע, ברחל בתך הקטנה, כי ''אין האמור

גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונס לפני מסירת

ההודעה''. רוצה לומר: פטור שניתן לנישוס בהתאם לסעיף 330 חל על חיובים

המתהווים לאחר מועד מסירת ההודעה (היא כמובן הודעה מפורטת ומבוססת), ואין

בו כדי לפטור את הנישוס מחיובים שנתהוו לפני מועד המסירה''.

טענה וו בדבר נכס לא ראוי לשימוש נטענה בדיעבד על ידי העוררת לראשונה בהשגה, ואף

כאשר כבר הועלתה הטענה היא נטענה מבלי כל צירוף אסמכתאות שיש בהן כדי לסתור את

ממצאי העירייה שהתקבלו בזמן אמת.

6 בהתאם לפסייד עתמ (חיי) 46838-07-11 קורנבלוס יולי ני עירית קרית אתא" נקבע כדלקמן:

''..מתן הודעה מראש ובכתב הוא תנאי הכרחי לדיון בשאלת הפטור וזאת על מנת

לאפשר לרשות לבדוק בזמן אמת את מצב הדירה. תצהיר המתווך שצורף לכתב

העתירה המתוקנת המתאר בדיעבד את מצב הדירה, אינו יכול להוות תחליף

להודעה על פי החוק'".

7 בפסייד עתמ (י-ם) 21623-02-11 דורה זילברמן ני המועצה האזורית מטה יהודה' נקבע:

''שאלת קיומו או העדרו של טופס 4 אינה קונקלוסיבית, שכן יתכנו מקרים, כמו

במקרה שלפנינו (בתקופות מסוימות), בהם גם בהיעדרו של הטופס ייעשה שימוש

בנכס. במקרה כזה יהיה מנוע הנישום מלטעון כי אין לחייבו בתשלומי ארנונה בשל

היעדרו של טופס 4. המבחן, כפי שקבע בית המשפט העליון, הוא מבחן עובדתי,

התלוי בנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה.'

כלומר, המבחן הקובע לשאלת השימוש בנכס הינו המבחן העובדתי/ האובייקטיבי הבוחן האס

נעשה שימוש בנכס או לא.

8 בפסייד ברמ 42/12 עיריית הרצליה ני חברת גב ים לקרקעות בעיימ* קובע ביהמייש כי:

''...גם כאשר עסקינן בשאלה מתי בניין הנמצא בשלבי הקמה הופך להיות ראוי

לשימוש (ולא רק כאשר מדובר בבניין שלם שניזוק). בהנמקה שהובאה לעיל נאמר

כי הדרך לבחון האם בנייתו של הבניין הושלמה הינה אך ורק באמצעות המבחן

האובייקטיבי, קרי בשאלה האם במצבו הנוכחי ראוי הנכס לשימוש אם לאו.

-3 עא 8417/09 עיריית ירושלים ני ששון לול

4 עתמ (חי) 46838-07-11 קורנבלום יולי ני עירית קרית אתא

-5 עתמ (י-ם) 21623-02-11 דורה זילברמן ני המועצה האזורית מטה יהודה

6 ברמ 42/12 עיריית הרצליה ני חברת גב ים לקרקעות בעיימ

לשאלה האם יכול המחזיק בנכס להשמישו בעלות סבירה- אין איפוא משמעות

מבחינת דיני הארנונה הכללית''.

9 כך נקבע גם בפס'יד עתמ (חיי) 29631-10-13 שמחה פר> נ' עיריית נשר":

''...יש לבדוק האם נכס ''ראוי לשימוש'' לפי מבחן פיזי אוביקטיבי, בעיני האדם

הסביר, ולא לפי מבחן סוביקטיבי. במקרי הביניים, ניתן להכריע לפי מבחן השכל

הישר.... מכאן, שהשאלה היא בראש וראשונה שאלה עובדתית, קונקרטית, האם

נכסיה של המשיבה 3 במבנה מבחינה פיזית ראויים לשימוש''.

0 פסייד עמנ (חיי) 23951-10-12 עוייד אבנר כהן, כונס הנכסים על זכויות חב' מלונית פנינת

נהריה בעיימ ני מנהלת הארנונה בעיריית נהריה" מתייחס לנושא ואומר:

''כן נקבע כי טופס 4 אינו חזות הכל וכי בשים לב למבחני הפסיקה המחמירים

הפטור לנכס שאינו ראוי לשימוש יוענק אך ורק ל''בניין'' ש''חדל להיות בניין''

והכוונה היא ל''נזק משמעותי''. נקבע כי הנכס כבר היה מצוי בשלב סופי בטרם

קבלת טופס 4 ופרט להזנחה היה מצוי במצב בו ניתן לאכלסו ולא הובאו ראיות כי

המערכות המותקנות בו אינן מתפקדות. על כן, נקבע כי דעתו של ''האדם הסביר'

אינה נוחה מכך כי בניין מסוג זה יזכה בפטור, שכן על בסיס הראיות שהוצגו בפני

ועדת הערר ובהפעלת מבחן המצב האובייקטיבי לא שוכנעה ועדת הערר כי מדובר

בנכס שלא הפך ל''בניין.'י

1 בפסייד ברמ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בעיימ ני עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה"

פסק ביהמייש:

''הגענו לכלל מסקנה כי לצורך סעיף 330 ולעניין התנאי שבניין ''ניזק במידה שאי

אפשר לשבת בו'' די בכך שלא ניתן לשבת בבניין, דהיינו שהבניין לא ראוי לשימוש,

ואין כל מקום להמשיך ולבדוק כתנאי למתן הפטור האם לא קיימת כדאיות כלכלית

''אובייקטיבית'' או עלות ''סבירה'' אחרת ב''הפיכת'' הבניין הלא ראוי לשימוש

לבניין ראוי לשימוש. העיקר הוא מצבו הנוכחי של הבניין ולא התנהגותו של

הנישום והאפשרויות השונות העומדות בפניו. לכן גם אין לקבל את טענת המשיבות

כי הפטור שלפי סעיף 330 מוגבל בזמן. המבחן הראוי להכרעה בשאלה מהו בניין

ש''ניזק במידה שאי אפשר לשבת בו'' הוא מבחן פיסי אובייקטיבי וכדי להיכנס

בגדרי הפטור שלפי סעיף 330 הבניין צריך להיות ''ניזק במידה שאי אפשר לשבת

בו'' לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין''.

בענייננו נעשה שבנכס שימוש בפועל ועל כן 2 התנאיס הראשוניס לא התקיימו. כמו כן טענת

נכס יילא ראוי לשימושיי נטענה על ידי המערערת בדיעבד ועל כן גסם התנאי השלישי לא

המתקיים בעניינו.

2 נכס ריק :

בפסייד עש (ת''א) 1559/91 מנהלת הארנונה של עיריית ראשון לציון ני בנק מסד בעיימ?'

נקבע:

''העובדה שמחזיק במבנה אוטונומי ושלס הבוחר משיקולים השמורים עמו

להשאיר חלק ממנו ריק, ובענייננו את ה''גלריה'', אינה הופכת אוטומטית את החלק

הריק ''לחלק ממנו'' במובן ההגדרה של ''בניין'', מאחר והוא עדיין משתמש במבנה

כולו בכל תקופת ההחזקה. השארתו של חלק מהמבנה ריק לתקופה כזו או אחרת

אינה מהווה אי שימוש במבנה בשלמותו, ולכן אינה יכולה לזכות את המחזיק בפטור

הניתן למבנה ריק שאין משתמשים בו.'י

-קעתמ (חיי) 29631-10-13 שמחה פר) ני עיריית נשר

8 עמנ (חיי) 10-12- 23951 עוייד אבנר כהן, כונס הנכסיס על זכויות חבי מלונית פנינת נהריה בעי'מ ני מנהלת הארנונה בעיריית נהריה

9 - ברמ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בעיימ ני עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה

-10 עש (ת''א) 1559/91 מנהלת הארנועה של עיריית ראשון לציון ני בנק מסד בע"ימ

3 החלטה:

מכל הטעמים שנזכרו לעיל, אנו סבוריס כי צודק המשיב בטענותיו, בדבר העבודה כי

הנכס אינו זכאי לפטור בשל יינכס אינו ראוי לשימוש'י שכן הוא אינו עומד בשלושת

התנאיס המצטבריס של סעיף 330 לפקודת העיריות. בתקופה הרלוונטית לערר הנכס

היה מאוכלס, כך שישבו בו בפועל וגס מסירת הודעה בכתב נעשתה בדיעבד. לא ניתן לא

ניתן לפטור חלק יחסי מן הנכס כנכס ריק. נכס זה אינו מהווה יחידה

אוטונומית ונפרדת. כמו, כן שטח זה הינו ליבו של העסק ומהווה מעבר/ גישה אל שאר

המשרדים, המחסנים וכיוצ'יב של העסק ולכן החלק המבוקש לא מהווה נכס ריק.

בנוגע לטענת הקרקע תפוסה בהתאס לפרוטוקול סיור בנכס של ועדת ערר לענייני ארנונה

בת יס מיוס 19.05.2015 נרשס כי: 'י.... מחוץ לנכס קיימת קרקע תפוסה- 7 מקומות

חניהיי. מכאן עולה כי, בעת הסיור בנכס הקרקע מסביב לנכס שימשה את העוררת.

מכל האמור עולה כי, הסיווג הנכון ביותר לנכס הינו הסיווג שנתן לו המשיב, דהיינו סיווג

"עסקיסיי בהתאס לסעיף 4.1 לצו הארנונה'".

5 סיכום:

אשר על כן, הוועדה דוחה את הערר שהוגש עייי העוררת כנגד מנהל הארנונה בעיר בת יס על

שומת הארנונה בגין הנכס שבנדון.

החלטה זו ניתנה ביוס 10.11.2019

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים באזור תל- אביב תוך 45 יוס.

מטי לשם, עו"ד

8 יו"ר ועדת ערר בת-ים

אדיר בן משה 4 יוייר מטי לשם דליה קצב

/