החלטת ועדת ערר עש בית אור שירותים סיעודיים בע"מ

עירלית בת-ים

ועדת ערר ערר מס': 41/18

לעניין ארנונה כללית

עיריית בת-ים

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת-ים

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלי'ו-1977

בפני הוועדה: - יו''ר: עו''ד מטי לשם

חבר ועדה: מר אדיר בן משה

חברת ועדה: גב' דליה קצב

העוררת: בית אור שירותים סיעודיים בע''מ

מרח' הים 2 בת-ים

עייי בייכ עוהייד אסף גל ו/או ניר טקל ואחי

גל ורד - משרד עורכי דין

מרח' יעקב אליאב 5 ת.ד 23177 ירושלים

טל: 073-2554466; פקס: 073-2554455

-נגד-

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

עיריית בת ים, נורדאו 17 בת-ים

טל: 03-5558441; פקס : 03-5558440

עייי בייכ עוהייד יעקב רוזן ו/או איתי בסיס ו/או רועי רוזן ו/או גיא בן גל ו/או

יפעת רחמני ו/או מיכל רוטשילד ו/או אלעד כלב ו/או עדי סויסה ואחי

בסיס רוזן - משרד עורכי דין

מרח' יגאל אלון 94, מגדל אלון 1, תל אביב-יפן

טל: 03-6868800; פקס: 03-6868801

דואר אלקטרוני: [81.00.1 וט[/901006

החלטה

1. רקע עובדתי:

1 ערר זה עוסק בחיוב ארנונה של נכס של העוררת המצוי ברחוב הים 2, בעיר בת-ים, מסי זיהוי

הנכס הינו 7146021996 מס' חשבון 1434649 (להלן: ''הנכס").

2 העוררת מפעילה מחלקות סיעודיות בנכס הנדון בשס ייבית אוריי, אשר מהווה דיור משלים,

בית דירות לאדם מבוגר.

3 העוררת הגישה כתב השגה ביוס 18.3.2018 וכן הגישה כתב ערר על חיוב בארנונה ביוס

8, בגין סיווג הנכס כעסק וטען כי אין לחייב את הנכס לפי סיווג של עסק, וכי וכאית

לסיווג של בית אבות או לחילופין סיווג של דיור מוגן ואס לא כך, לסיווג בית חולים.

14

15

המשיב הגיש כתב תשובה להשגה ביום 26.6.2018 וכן כתב תשובה לערר ובקשה לדחייה על

הסף ביום 2.7.2018, וטען כי מדובר בעסק אשר נכלל בסיווג 'ימשרדים, שירותים ומסחר",

אך ניתן לסווג את העסק כבית חולים.

נערך סיור בנכס עייי חברי הועדה ביוס 19.2.2019, עיקרי הסיור יובאו בהמשך ערר זה.

2. טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות כדלקמן:

21

22

23

24

25

206

27

28

7

2.10

21

העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכס כייבית-אבותיי. לטענתה, הנכס מהווה מחלקה סיעודית

לאוכלוסיית הגיל השלישי וכי מחלקה סיעודית זהה לבית אבות מבחינת קריטריונים וחיוב

בארנונה.

לטענת העוררת, בעבר חויבה עייי המשיב בגין ארנונה עבור סיווג הנכס יימגורים'י ואילו בשנת

6 החל לחייבה בסיווג בית חולים עסקי. וכי לא בוצע כל שינוי עובדתי בנכס ולכן אין

המשיב יכול לשנות את סיווג הנכס.

כמו כן, טוענת כי קיימת השגחה סיעודית על חלק מהדיירים, אולם כאשר יש צורך בטיפול

רפואי הדייר מופנה לבית החולים ולמרפאות חוץ, שאין בנכס כל ציוד רפואי ו/או מכשור

רפואי הנדרש לטיפולים שמבוצעים בבתי חולים, אלא לטיפולים בסיסיים בלבד.

העוררת טוענת כי הדייריס מתגוררים בנכס בקביעות, דבר הדומה לבית אבות, לעומת אשפוז

בבית חולים, שהם מורשים לארח ולצאת מהדיור באופן חופשי, ושהדיוק מהווה מקוס

מגוריהס הקבוע של אותם דיירים, אשר מתגוררים לתקופות ארוכות ולא על בסיס יומי.

אולם, טוענת כי חלק מהדיירים וקוקים לטיפול והשגחה צמודה, ניתן להקביל זאת לדייר

המתגורר עם מטפלת צמודה, דבר אשר שכיח ומקובל. וכי אין לחייב דייר המתגורר עם

מטפלת צמודה בתעריף חיוב של בית חולים ולא של דירת מגורים.

העוררת טוענת כי בהתאם לתקנות ההסדרים', אין לחייב בארנונה על בית אבות בסכוס גבוה

מאשר בית מגורים באותו האזור.

בנוסף, בהתאם לפסייד אחוזת ראשונים?, טוענת העוררת לעניין סיווג הנכס, כי בתי אבות

הינם בתי מגורים של אוכלוסיה קשישה ולכן אין לחייב בית אבות בארנונה גבוהה מאשר

בית מגורים.

כמו כן, הסתמכה העוררת על פסייד בית אבות מונטיפיוריי שקבע שיש להחיל את ההלכה

באחוזת ראשונים על כל בתי האבות.

העוררת בנוסף טוענת לביטול השטחים המשותפים בנכס, והצמדת שטחים ציבוריים כגון

משרדי הנהלה, מועדון וכו' לכל דייר בהתאם לחלקו חיחסי.

וכן, טוענת שמאחר והנכס מיועד לדיירים סיעודיים ולדיירים נוספים, יש להפחית משטח

הנכס לחיוב בארנונה את שטחי המסדרונות, הלובי, חדרי המדרגות והמערבים, בהתאם

לכללי החיוב בבית דירות משותף.

לעניין קרקע תפוסה, העוררת טוענת כי אינה מחזיקה בקרקע תפוסה ולכן לא ניתן לחייבה

בגינה. וטוענת כי יש צורך בחוקה משפטית ושימוש לצורך חיוב כקרקע תפוסה ולכן אין

לחייבה בגין כך.

1 תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) תשס"ז 2007

; ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה ואח' נ' עריית ראשון לציון ניתן ביום 9.2.2003

3 עת"מ 167/09 בית אבות מונטיפיורי נ' עריית פתח תקווה ניתן ביום 9.11.2010

2.12

העוררת מבקשת מועדת ערר לקבוע כי סיווג הנכס הנדון מהווה בית אבות או לחילופין

לחייבה כדיור מוגן, ואם לא כך אז לחייבה כבית חולים. כמו כן, מבקשת שלא לחייבה בגין

קרקע תפוסה.

3 טענות המשיב:

המשיב ענה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות:

241

42

3

4

5

26

37

8

9

210

21

ראשית, טוען המשיב לדחיית הערר על הסף.

לאחר בדיקה ומדידה שנערכה בשנת 2016, נמצא כי יש לעדכן שטח לחיוב לפי 421 מייר של

עסק, משרד, חנות + 501 מייר של קרקע תפוסה.

העוררת הגישה הודעת תיקון שומה והשגה לשומה שבוטלה. ועל כן, לטענת המשיב הערר

מוגש על תשובה להשגה בגין שומה שבוטלה ולכן דינו של ערר זה להידחות.

המשיב טוען כי בהתאם לחוק ההסדרים סי 8(א)*, הערייה מחייבת נכס בגין ארנונה לפי סוג

הנכס, שימושו ומיקומו.

כמו כן, המשיב טוען כי עצס קביעתה של הערייה את גובה הארנונה וסיווג הנכס, עומדת לה

'יחזקת תקינות המעשה המנהלייי. מסתמך המשיב על פסייד בעניין גדעון אליאב* וכן על

פסייד אבו אור, שם נקבע שיש חזקה שהרשות פועלת בהתאם לדין, הנטל לסתור חזקה זו

הינו על המבקש לטעון כנגד פעולת הרשות. לטענת המשיב, העוררת אינה הוכיחה כי הערייה

פעלה שלא כדין.

לעניין סיווג הנכס כבית אבות, טוען המשיב כי בהתאם לפסייד אחוזת ראשוניס, שהוזכר

לעיל, ניתנה הגדרה לבית אבות שתכליתו, ייעודו והשימוש העיקרי בו, הוא למגורים של

אוכלוסיה מבוגרת עצמאית, זאת בניגוד למחלקה סיעודית.

הסיווג 'ימגוריסי' אותו דורשת העוררת, מיועד למגורי דיירים עצמאיים ולא למחלקה

הסיעודית. ואולם, מאחר וחלק מהקשישים המאושפוים במחלקה הסיעודית אינם

עצמאיים, הזקוקים לטיפול רפואי, אותו טיפול שהעוררת מספקת להם, אין מדובר בבית

אבות המשמש למגורים, אלא בנכס המהווה מחלקה סיעודית.

יתרה מכך, לטענת המשיב לא ניתן לפצל את סיווג הארנונה ולתת יימתקן רב תכליתייי מאחר

ומדובר בנכס שלס המוחזק עייי העוררת ולא ביחידות מגוריס עצמאיות.

לעניין שטחים משותפים, טוען המשיב כי בנכס הנדון העוררת הינה המחזיקה היחידה של

הנכס ולא מדובר ביחידות מגוריס המוחזקות בידי מחזיקים שונים. וכן, כי לא הועברו אליה

עייי העוררת הסכמי שכירות שיוכיחו שאינה המחזיקה בכל היחידות.

כמו כן, טוען שלפי סעיף ההגדרות של צו הארנונה, כל שטח המהווה חלק מהמבנה יהא חייב

בארנונה. ושבסיווג משרדים, שירותים ומסחר כל שטח המהווה חלק מהמבנה וכולל שטח

מקורה שמשמש לצרכי העסק יחויב בארנונה.

המשיב עוד טוען שלגבי קרקע תפוסה, הערייה מדדה את הנכס ומצאה כי העוררת אכן

מחזיקה בקרקע המחויבת ועושה שימוש בקרקע זו ולכן יש לחייבה בגין קרקע תפוסה.

בניגוד לטענת העוררת שהשטח הנדון אינה בחזקתה ואינו בשימושה.

4 חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1993

5 בר"מ 8499/06 עו"ד גדעון אליאב נ' עריית הרצליה (פורסם בנבו)

6 בע"א 6066/97 עריית תל אביב נ' אבו אור פסגת רוממה בע"מ (פורסם בנבו)

4

.5

2 המשב מבקש מועדת ערר, נוכח האמור לעיל, לדחות את הערר על הסף ולחייב את העוררת

בהוצאות.

סיור בנכס:

1 הנכס הממוקם במגדלי היס התיכון, ברחוב הים 2.

2 נערך סיור בנכס ביום 19.2.2019 עייי ועדת ערר לארנונה, נוכחים מטעם המשיב ונוכחים

מטעם העוררת.

להלן עיקרי פרוטוקול הסיור:

3 העוררת טענה כי מדובר בבית אבות, מגוריס של קשישים לזמניס ארוכים בדומה לבית

אבות, ובניגוד למגורים זמניים כמו בבתי חולים. יש רופא למספר שעות בשבוע ואין ציוד

רפואי, אי לכך טוענת כי המבנה זהה בהגדרתו לבית אבות וכך יש לחייב בארנונה. כמו כן,

לגבי קרקע תפוסה, מדובר ברחבה/גינה שאינה בשימוש ולכן אין לחייב בארנונה.

4 המשב טען כי הסיווג הינו יימסחרייי, כי מדובר בבית חולים גריאטרי פרטי ולכן ראוי לחייבו

כעסק. טוען כי נמצא שמבצעים דגימות ובדיקות, יש רופא במשרה מלאה ואחיות, יש טיפול

רפואי מפוקח עייי משרד הבריאות, בניגוד לבית אבות אשר מפוקח עייי משרד התמיית ועל כן

הסיווג תואם לשימוש הנכס. כמו כן, לקרקע יש דלת יציאה לרחב מרוצפת וקיימת גישה

אליה מהנכס ולכן יש לחייב בגין קרקע תפוסה.

דיון והכרעה:

סיווג הנכס :

1 עיקר המחלוקת בערר זה, הינו בגין אופן סיווג הנכס הנדון. העוררת מבקשת סיווג נכס כ-

בית אבות, והמשיב טוען שמדובר בסיווג נכס של עסק.

2 בהתאם לחוק ההסדרים ס' 8(א), נקבע חיוב הארנונה כי חישוב הארנונה וסיווג הנכס יעשה

בהתאם לסוג הנכס, לשימוש של הנכס ולמיקומו:

'...הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי

המחזיק בנכס'י

3 שענות הצדדיס בהתייחס לסיווג הנכס, עיקרן במהות הפעילות בנכס, והאם מדובר בפעילות

של בית אבות או שמא מדובר בפעילות של בית חולים ו/או עסק ובהתאם לכך נגדיר את

סיווג הנכס ותחולת החיוב בארנונה וגובה החיוב בה.

4 אין עוררין כי באס הנכס יוגדר כבית אבות, החיוב בארנונה עליו להיות נמוך או זהה לחיוב

של דירות מגורים. ואת בהתאם לתקנות ההסדרים שהוזכרו לעיל, בהן במפורש הוזכר כי

חיוב של בית אבות לא יהא גבוה מהחיוב בגין בית מגורים וכן פס'יד מונטיפיורי ואחוזת

ראשונים.

5 בהתאם לצו המיסים לשנת 2020 עפייי פקודת העיריות (נוסח חדש) וחוק ההסדרים, תואס

לאמור לעיל. חיוב של בית אבות הינו 63 ₪, מדובר בחיוב נמוך כפי שמוגדר דירות מגורים

באותו האזור.

6 אולם, המחלוקת כאמור, הינה הגדרת הנכס מלכתחילה, לאחר הגדרות הנכס ניתן יהא

לחייב בגינו ארנונה מותאמת לשימוש.

7 מחד, העוררת טוענת כי הנכס הינו בית אבות. לטענתה, מדובר במחלקה סיעודית אשר והה

בקריטריונים לבית אבות. כמו כן, מוסיפה העוררת וטוענת כי אין מדובר בעסק או בבית

חולים עקב השימוש בנכס, בנכס מתגורריס דיירים באופן קבוע, דבר הדומה יותר לבית

אבות מאשר לבית חולים, הס חופשיים לעשות כפי שנראה להם, אין להם מגבלות ביציאה

וכניסה לנכס וממנו ואין מגבלות בנוגע לאירוח.

8 עוד טוענת כי אין בנכס מכשור רפואי ו/או כל ציוד רפואי שאיתו ניתן לטפל בדיירים, כאשר

יש צורך בטיפול רפואי הדייר מופנה למרפאות מחו לנכס, מלבד טיפולים בסיסיים אותס כן

ניתן לקבל בנכס הנדון. ולמרות שקיימים דיירים אשר זקוקים לטיפול והשגחה צמודה,

העוררת טוענת שזה מקביל לדייר המתגורר בביתו עס מטפלת, ומדובר בדבר שכיח.

9 העוררת עוד טוענת כי בעבר חויבה בגין ארנונה לפי סיווג יימגוריםיי, אולס בשנת 2016

המשיב שינה את סיווגה לעסק, ולטענת העוררת לא יכול לעשות זאת, בהתחשב בעובדה כי

לא ביצעה שינוי בעסק.

0 מאידך, המשיב טוען בהתאם לפסייד אחוזת ראשונים כי הייעוד של הנכס אינו בית אבות,

אלא מחלקה סיעודית. עוד טוען כי אי אפשר להגדיר את הנכס כבית אבות מאחר שחלק

מהדיירים הינסם קשישים סיעודיים שאינם עצמאיים, ולמרות שישנם דיירים קשישים

עצמאיים. העובדה שהעוררת מספקת השגחה רפואית עייי רופאים ואחיות מוסמכות וכן

טיפול רפואי לקשישים הסיעודייס קובעת שמדובר בפעילות סיעודית.

1 מוסיף המשיב כי אין לפצל סיווג ארנונה של יימתקן רב תכליתייי בהתאם לשימוש הנעשה

בכל חדר בנפרד, מאחר ואין אפשרות לחלק את הנכס, כלל הנכס מוחזק בידי העוררת

ומשמש לאותה המטרה, למחלקה סיעודית.

קרקע תפוסה:

2 הגדרת קרקע תפוסה בהתאם לפקודת העריות? : ייכל קרקע שבתחום העירייה שאינה אדמה

חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין'י

3 העוררת טוענת כי אינה מחזיקה בקרקע תפוסה ולכן לא ניתן לחייבה בגינה, טוענת כי אין לה

חזקה משפטית ואין לה שימוש בקרקע ולכן אין לחייבה בגין השטח המדובר.

4 לטענת המשיב, לאחר מדידה בנכס נמצא כי העוררת אכן מחזיקה בקרקע והיא בעלת הזיקה

בה וכן העוררת עושה שימוש בקרקע ולכן יש לחייבה בגין קרקע תפוסה.

סיווג נכס העוררת +

5 בהתאם לפסק דין שניתן עייי כבי השופטת זהבה בוסתן בעתיימ 19715-07-16 בעניין נאות

המושבה בעיימ נגד עיריית נס ציונה ואח' , לאחר שציטטה רבות מפסק הדין בעניין בית פנחס

בבעיימ פסקה השופטת הנכבדה בהתייחס אל עניין בית פנחס כך:

''בחינת השימוש והתנאים בפועל הביאו את בית המשפט למסקנה כי הסיווג הנכון לנכס

נושא הדיון הוא '/בית אבות'' ולא בית חולים.

את הדגש בהבחנה בין בית אבות לבית חולים שם בית המשפט על היקף וטיב הטיפול

הרפואי שניתן לקשישים באותו המקום . ראוי להדגיש , כי בית המשפט לא קבע , כי בל

מקום בו שוהים קשישים לצמיתות מהווה היות אבות. שאלת סיווג מקום ספציפי כ''בית

אבות" או כ''בית חולים'' סיעודי היא תלוית נסיבות של המקרה הקונקרטייי.

בבית פנחס הועסקו רופא בחצי משרה ומספר לא ברור של אחיות, ברם נדמה כי אין מדובר

בצוות רפואי ומיומן ומאובזר הזמין סביב לשעון , קובעת השופטת סירוטח :

7 פקודת העיריות (נוסח חדש) ס' 269

''אין בשירותים אלה כיד לעבור את קו הגבול החמקמק בין סיווג ''כבית אבות'' לסיווג

''כבית חולים סיעודי'' לצורך זו הארנונה. '/

את הדגש בהבחנה בין בית אבות לבית חוליס שס בית המשפט בעניין בית פנחס ובעניין נאות

המושבה על היקף וטיב הטיפול הרפואי שניתן לקשישיס באותו מקום.

כך גם נקבע בעמיינ 255/09 בעניין נאות לה גרדיה נגד עיריית תל אביב.

בערעור שהוגש על ידי נאות לה גרדיה על פסק הדין קבע בית המשפט העליון כך:ירואים אנו כי

מבחינה עובדתית המוסד שבו עסק פסק הדין בעניין בית פנחס אינו זהה - מבחינת אופיו ומספר

אנשי הצוות הרפואי העובד בו- למוסד נשוא הבקשה, וזאת כעולה מתצהירו של הפקת מטעם

הפיקוח העירוני שעליו נסמכה וועדת הערר.... שנית, פסק הדין עצמו לא קבע כלל גורף לעניין

סיווגם של מוסדות סיעודיים, אלא התייחס לשאלת סינוגו של מוסד- בין אם כיי בית אבות'',

בין אם כייבית חולים סיעודייי, לצורך צו הארנונה - כסוגיה שההכרעה בה הינה תלוית נסיבות'י

נציין, כי בביקורת שנערכה כאמור על ידי משרד הבריאות בנכס, ניתנו לעוררת הציונים כמעט

טוב מאוד בתחוס הרפואה, הסיעוד והפיויותראפיה.

6 טשוען העורר כי מלבד טיפולים בסיסיים אותם וניתן לקבל בנכס הנדון , כאשר יש צורך

בטיפול רפואי ספציפי הדייר מופנה למרפאות מחוץ לנכס, וכי אין אצל העוררת מתרנים

האופיינייס לבית חולים , היקף רופאיס ואחיות וציוד וכדו'.

7 נציין, כי העוררת מעסיקה רופא במשרה מלאה , אחיות משרות מלאות , כמו כן קיימים

משרות כח עזר : תזונאית , פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק וכוי, יש טיפול רפואי - מפוקח

עייי משרד הבריאות (בית אבות מפוקח עייי משרד התמיית) .

8 אף אס גודל הצוות המועסק אצל העוררת קטן לעומת בית חולים , העובדה שלנכס העוררת

מגיעים חולים מסוג מסוים והטיפול הרפואי הניתן בו הוא מסוים ואף מוגבל, אינה מונעת

מלראות בו כבית חולים. בהתאם לדברי השופטת סירוטה בעניין בית פנחס: ייאין בעובדה

שהמוסד פונה לקהל מוגדר מונעת ממנו להיחשב כייבית חוליסיי. המוסד מתנהל כדרך שאר

מוסדות רפואיים ספציפיים כדוגמת בתי חולים לחולי נפש, בתי חולים לצעירים ועוד. בכךל

אחד מהמוסדות הנייל אין מחלקות ניתוח או מחלקות אף אוזן גרון. ברס העובדות אלה אין

בהס מלשנות את העובדה הבסיסית כי מדובר בבית חולים . בכל מקרה , אין שום מניעה

שבית חולים סיעודי יחשב כייבית חולים'י.

9 הועדה סבורה, שכל הסממניס שתוארו המתקיימים בנכס העוררת, החל מזהות השוהים

במוסד ומצבס הרפואי - בריאותי, תנאי המגוריסם ואורח החיים של השוהים, גודל הצוות

הרפואי המועסק בו והטיפולים הרפואיים הניתניס והגדרתו כייבית חולים'יי עייי משרד

הבריאות וקיוס דרישות משרד הבריאות עייי העוררת כפי שתוארו בהרחבה לעיל מעביריס

את העוררת את ייקו הגבול החמקמקיי ומטיס את הכף לכיוון הסיווג יימוסדות גריאטריים" /

מוסדות לחולים / מאושפצי סיעודיים ותשושיס נפש אשר משמשים כמוסדות סיעודיים .

0 הועדה מצאה לנכון לקבוע , כי מן הדין לסווג את הנכס נשוא הערר בסיווג מוסדות בית

חולים גריאטריים.

1 אשר לטענת ""'קרקע תפוסהי' טעניס העוררים כי אינס יוצאיס לרחבה, מביקור הועדה בנכס

ניתן לראות כי קיימת רחבת גינה המוצמדת לנכס המרוצפת בחלקה, וקיימת דלת יציאה

לרחבה המרוצפת, השטח מוצמד לנכס, ולכן מהווה קרקע תפוסה .

6. החלטה:

1 קראנו היטב את כל טענות הצדדים ועיינו במסמכיס המופיעים לפנינו, לרבות הטענות

שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומיס אשר הוגשו עייי הצדדים ולרבות

המצב המשפטי הרלוונטי לטענות הצדדיס.

2 הוגשה בקשה למתן החלטה בערר עייי המשיב ביוס 30.10.2019, מאחר ובהתאס להחלטה

מיוס 17.7.2019 הוארך מועד להגשת סיכומי העוררת, אולס העוררת לא הגישה סיכומיס

במועד ועד לתאריך החלטה זו.

3 ראשית, לעניין החיוביס הרטרואקטיבייס בגין ארנונה: לטענת העוררת, בעבר חויבה עייי

המשיב בגין ארנונה עבור סיווג הנכס 'ימגוריס'' ואילו בשנת 2016 החל לחייבה בסיווג בית

חולים עסקי. וכי לא בוצע כל שינוי עובדתי בנכס ולכן אין המשיב יכול לשנות את סיווג

הנכס. לוועדת ערר קיימת סמכות לדון בנושא חיוב הארנונה, אולס לעניין המועד הקובע

בגין החיוב הרטרואקטיבית, הוועדה אינה מוסמכת לדון בכך, כפי שטענה המשיב, ועל

העוררת לפנות לערכאות המתאימות.

4 לעניין החיוב וסיווג הנכס, בהתאם לס' 8(א) חוק ההסדרים, יש לקבוע את סיווג הנכס

בהתאם לשימוש בו.

5 לאחר בחינה של הנכס בסיור ומהטענות ופסקי הדין שהועלו מכתבי הטענות של הצדדים,

הועדה מצאה לנכון לקבוע, כי מן הדין לסווג את הנכס נשוא הערר בסיווג מוסדות

גריאטריים - ייבית חוליסיי גריאטרי.

6 אשר לטענת ייקרקע תפוסהיי לאור העובדה כי קיימת רחבת גינה המוצמדת לנכס וקיימת

דלת יציאה לרחבה המרוצפת, ולכן שטח זה מהווה קרקע תפוסה .

7 לאור התוצאה האמורה וכלל האמור בפסק דין זה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ט''ז שבט תש''פ 11 פברואר 2020

זכות ערעור בפני בית המשפט לענייניס מנהליים באזור תל- אביב תוך 65 יום.

על החתום:

|

\ש \

: מטי לשם, עו"ד

-

ו 0 יו"ר ועדת עבר בת-יכ 6 +

אדיר בן משה שי" יו''ר מטי לשם דליה קצב