החלטת ועדת ערר עש ואכלת ושבעת בע"מ

וועדת ערר

לעניין ארנונה כללית

עיריית בת ים

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת -ים

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלייו- 1977

בפני חברת ועדת ערר:

יו'יר ועדת ערר: מטי לשם, עורכת דין.

חבר ועדת ערר : מר אדיר בן משה

חברת ועדת ערר גב' דליה קצב

העוררת: ואכלת ושבעת בע''ימ

באמצעות ב''כ עוה'"'ד מוטי איצקוביצי

ממשרד כ גבע איצקוביץ' עורכי הדין

מרחוב יוסף קארו 19, ת.ד. 7369 תל אביב- יפו

טלי: 08-9797297, פקס: 077-4030789

-נגד-

המשיבה: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

באמצעות ב''כ עוה''ד יעקב רוזן ו/או איתי בסיסי

ו/או רועי רוזן ו/או גיא בן גל ו/או יפעת רחמני ו/או

מיכל רוטשילד ו/או אלעד כלב ו/או עדי סויסה ו/או

עומר עידו ו/או לירון תורג'מן

ממגדל אלון 1, רח' יגאל אלון 94, תל אביב- יפו

טל': 03-6868800; פקס: 03-6868801

דואר אלקטרוני: [₪1180.00.1[ 0116066

החלטה:

1 מבוא:

תאריך: 24 מאי 2020

ערר מסי: 2020 /05

עיריית בת-יס

ועדת ערר לעניני ארנונח כללית

26 007-2008

.,

.-

.

ערר מש" .. ו ל

1 ביוס 11 מאי 2018 ניתן פסייד ביהמייש המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית משפט לעניינים

מנהליים (להלן ''ביהמיישיי), עמיינ 58270-09-17 ואכלת ושבעת בעיימ ני עיריית בת ים , לפני

כבי השופט חגי ברנר, סגן נשיא.

12

-

21

22

24

2

תאריך: 24 מאי 2020

ערר מס': 2020 /05

ביהמייש דן על ערעור מנהלי שהוגש על החלטתה של ועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית

בת ים (להלן 'יועדת ערר'י ו/או ייהועדהי') מיוס 06.12.2016, אשר דחתה ערר של המערערת

בנוגע לחיובי ארנונה שהוטלו עליה בגין אולס ארועים שהיא מפעילה ברחוב העצמאות 67

בבת ים (להלן ייהנכסיי) עבור שניס 2015 -2009.

טענות הצדדים :

טענת העוררת :

סיווג הנכס: המערערת טענה בערר לביהמייש כי לא היה מקוס לסווג את הנכס בשלמותו

כאולס אירועים משום שההסכם מיום 19.032009 קבע כי יסווג הנכס לפי מספר סיווגים ,

בהתאס לשימוש הספציפי שנעשה בכל אחד מהם .

טענת חיוב רטרואקטיבי : עוד טענה המערערת בערר לביהמייש , כי לא היה מקוס להשית

עליה חיובי ארנונה באופן רטרואקטיבי, והוא הדין בתשלומי פיגורים שהוטלו עליה.

תגובת המשיבה בפני ביהמייש : מנגד, המשיבה טוענת כי לוועדת ערר אין סמכות לדון

בחיובים רטרואקטיבי, ולעניין הסיווג הנכון של הנכס , מסכימה המשיבה כי לא נומקה

החלטת ועדת ערר כראוי, ומן הראוי להחזיר את הדיון לוועדת הערר לצורך הנמקה מחדש.

ולחילופין שביהמייש יכריע על סמך החומר שבפניו.

החלטת ביהמייש :

חיוב רטרואקטיבי : טענה זו נדחתה עייי ביהמייש אשר פסק : בכל הנוגע לקביעתה של ועדת

הערר לפיה אין לה ולמנהל הארנונה סמכות לדון בטענות המערערת נגד החיוב הרטרואקטיבי

שהושת עליה , הדין עס ועדת הערר , והדרך הדיונית שבה היה על המערערת לנקוט על מנת

לתקוף חיובים רטרואקטיבי היתה באמצעות עתירה מנהלית.

סיווג הנכס : הערעור בפני בימייש התקבל בעניין אחד בלבד, והוא בעניין העדר הנמקה

בשאלת הסיווג הנכון של הנכס. בעניין זה בלבד פסק ביהמייש : 'יתינתן החלטה משלימה של

ועדת הערר'" .

החלטה משלימה :

בהתאס לפסיקתו של ביהמייש , ועדת ערר במתכונתה הנוכחית , מוסיפה החלטה משלימה

לעניין סיווג הנכס .

1 לגבי סיווגו של הנכס -- יודגש כי אין חולק בעניינו כי הנכס שבנדון, משמש כאולם אירועיס

מסחרי.

2 המדובר בנכס אשר תכליתו אחת ויחדיה היא - לשמש כאולם אירועים מסחרי.

מכאן, כי ככל אין מדובר בנכס רב תכליתי אשר ניתן לפצלו לסיווגים שונים ואין כל הצדקה

לבצע פיצול מלאכותי כאמור, כי שמבקשת העוררת לעשות, אלא בנכס אשר הפעלות הנעשית

בו וכל תכליתו העיקרית היא אחת ולפיכך סיווגם הנכון של ככל השטחיס המשמשים

כחלקים אורגניים של אולם האירועיס, אשר סווגו בהודעת תיקון השומה כחלק מאולם

אירועים, נעשה כדין.

תאריך: 24 מאי 2020

ערר מס': 2020 /05

3 בהתאם לפסיקה נקבע כי ''מקוס בו מדובר במתקן ''רב תכליתי'' בעל שימושים מגווניס

אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים, ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק

בנפרד. אולס מקום בו מדובר במתקן רב תכליתי בו משולבות הפעיליות השונות זו בזו

ותכליתן אחת- אין מקום לפצלן לצורך הסיווג. וכי ''שאלת אופיו של מתקן זה או אחר

נבחנת בשים לב לזיקה הקיימת בין תכליתה של יחדה אחת לתכליתה של היחידה הסמוכה.

ובשים לב לשאלה אם השימוש בחל ספציפי הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש

תכליתו''.( בריימ 8099/09 ונדוס אופנה בע''מ נ' עיריית תל אביב- מנהל הארנונה [פורסם

בנבו) (28.10.09). עמנ (י-ס) 276018-05-14 אור ודרך נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים

(פורסם בנבו) (23.8.15).

בעננינו כאמור לעיל, אין חולק כי עסקנין בנכס אשר תכליתו העיקרית אחת, תכליתס

העיקרית של כל חלקיו היא לשמש לפעילות אולם האירועים, כאשר לשטחים השונים בנכס

אשר סיווגו כחלק מאולם אירועיסם זיקה הכרחית לעיקר הפעילות בנכס.

4 סיווג חדרי עזר: לטענת העוררת יש לחייבה בגין שטחיס מסוימים משטחי הנכס עפייי הסיווג

הקבוע בצו הארנונה לייחדרי עזריי , טענה זו עומדת בניגוד להוראות צו הארנונה הקובע

בצורה מפורשת כי הסיווג המופחתת ייחדרי עזריי יחול בתעשייה ומלאכה בלבד, בהתאם

לשימוש בשטחים אלה, ויודגש הסיווג יכול לחול רק כאשר מדובר בנכס המשמש לתעשייה\

מלאכה, כמו כן לא יכול להיות חולק כי הסעיף שבנדון שייך לתעשייה ומלאכה, לאור הרציונל

לעודד מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, להבדיל מעסקים, על דרך של מתן תעריף ארנונה מופחת

(רי בינות רבים, עניים בריימ 4021/09 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- יפו נ' חברת מישל

מרייסה בעיימ).

5 נוסף על כך, בשל חשיבות הדבריס תובא הלן הגדרות יימשרדים ועסקים\ אולמות אירועים"י

שבצו הארנונה של עיריית בת ים, ולפיה כלל השטחיס המשמשים לאולם שמחות , יחויבו

בהתאם לסיווג הנכס, והמדובר בהגדרה ספציפית לאולם אירועים"י

'י הארנונה הכללית בעד חנויות, משרדים, משרדי מפלגות, בת מסחר, אולמות תצוגה,

מרפאות, קיוסקים, (לרבות בחוף הים*, בתי ספר, בתי קפה, אולמות שמחות, מחסנים

שבהם מתבצעת פעולת מכירה בכל תחומי העיר סניפי דואר וסוכנות דואר שבהם ניתנים

שירותים לציבור וכל עסק אחר לרבות מחסנים הצמודים אליהם, לרבות שטתי יצעים

ולרבות שטח מקורה הצמוד לעסק ומשמש לצרכי העסק.

סיווג נכס נקבע בהתאם לשימוש הנעשה בנכס בפועל, ובענינו מדובר בחלק אינטגרלי ובלתי

נפרד מהכנס ובפעילות הקשורה בקשר הדוק ובלתי נפרד בפעילות אולם אירועים, ומהווה

יסוד מיסודות הפעילות באולם- ברי כי ללא מטבח אין מתקיים אולם אירועים.

6 לענלין חיוב כמחסנים : צו הארנונה קובע 3 תנאים מצטברים לחיוב נכס בסיווג מחסן:

ארנונה כללית- מחסנים:

מחסנים בסעיף זה- חלק מהמבנה אשר משמש כמחסן או מרתף ואינו משמש למכירה במקום

אלא לאחסנה בלבד ושאינו צמוד לעסק ואינו ממוקס באזור התעשיה ישלם 50% מהארנונה

הכללית לעסק.

7 הנה כי כן, צו הארנונה קובע מפורשות כי לא יינתן סיווג מופחת למחסנים מקום בו המחסן

צמוד לעסק, אין זה המקרה בעניינו.

+8

5

51

2

4

6

7

תאריך: 24 מאי 2020

ערר מס': 2020 /05

אף בהתייחס לטענות העוררת לעניין יישטחי מעבריםיי כאמור לעיל, עסקנין בנכס אשר

תכילתו אחת, והמדובר למעשה בחלק בלתי נפרד מאולס האירועים בו הזיקה הקרובה ביותר

הינה של העוררת ולצרכי הפעלת אולם האירועים, עסקנין בשטחים המהווים חלק בלתי נפרד

מהאולס אשר לעוררת הזיקה בקרובה ביותר אליהם היא המחזיקה בהם והיא העושה בהם

שימוש כחלק מהעסקה המסחרי.

דיון והכרעה:

קראנו היטב את כל טענות הצדדיס והחלטת ועדת ערר מיום 06.12.2016, ופסיקת ביהמייש

''), עמיינ 58270-09-17 (בנכס הנדון 9, ועיינו במסמכים המופיעים לפנינו, לרבות הטענות

שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדים ולרבות

המצב המשפטי הרלוונטי לטענות הצדדים.

השימוש הנעשה בנכס בפועל:

סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה: קובע כדלקמן:

*'(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם

אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו

ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס../

תקנה 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה? קובעת כי:

''סיווג נכס- קביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש בו''.

כך נפסק בעי'א 8588/00 עיריית עפולה נ' בק חברה ישראלית לתקשורת בעיימ:-

'ימשחוקק חוק ההסדרים הקובע בסעיף 8 כי הארנונה תוטל בהתאם לסוג הנכס,

שימושו ומקומו, מוטלת על הרשות המקומית חובה לפעול בהתאם להוראת

המחוקק ולסווג את הנכסים בהתאם לסוגם, שימושם ומקומם. הטעמים לכך

נובעים הן מלשון הוראת סעיף 8, הן מתכלית ההוראה הן מן הרקע לחקיקת חוק

ההסדרים'"י

סעיף 4 לצו- מיסים לשנת 32018 קובע כל:

'הארנונה הכללית בעד חנויות, בתי מסחר, אולמות תצוגה, קיוסקים (לרבות בחוף

הים), בתי ספר, בתי קפה, אולמות שמחות, מחסנים שבהם מתבצעת בעולת מכירה

בכל תחומי העיר סניפי דואר וסוכנויות דואר שבהם ניתנים שירותים לציבור וכל

עסק אחר לרבות מחסנים הצמודים אליהם, לרבות שטחי יציעים ולרבות שטח

מקורה הצמוד לעסק ומשמש לצרפי העסק. עסקים בשטח עד 300 מ'/ר - 99.352 ₪

למ''ר לשנה 421 לכל מ''ר נוסף - 57.317 ₪ למייר לשנה'"'י.

מכאן עולה כי, המבחן העיקרי לסיווג נכס וחיובו בארנונה הינו מבחן השימוש בפועל.

בענייננו, מדובר בשטחיס הקשורים בקשר הדוק ובלתי נפרד מפעילות אולס האירועים,

ומהוויס יסוד מיסודות הפעילות באולם האירועים. אין המדובר בשימושים נפרדים אלא

בשימושים לתכלית אחת והיא פעילות מסחרית של אולס האירועים. לאור זאת, הסיווג

המתאים ביותר עבורס הינו הסיווג ששייך להם המשיב, דהיינו- ס' 4 לצו הארנונה- ארנונה

כללית למשרדים, שירותים ומסחר הכולל בתוכו את הסיווג הספציפי של אולס שמחות.

בהתאם לסעיף 2 לצו הארנונה בת ים* הגדרת שטח נכס הינה :

1 סי 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת ועדי התקציב), תשנייג-1992

ג תקנה 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללות ברשויות המקומיות), תשסי-2007.

3 עא 8588/00 עיריית עפולה ני בזק חברה ישראלית לתקשורת בעיימ:

4 סי 4 לצו-מיסים לשנת 2018.

5 סי 2 לצו-מיסים לשנת 2018

תאריך: 24 מאי 2020

ערר מס': 2020 /05

"פירושו השטח שנקבע בהתאם להוראות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר,

תנאים ואגרות תש''ל 1970) כולל קירות חיצוניים, פנימיים, מרפסות ומרפסות

פתוחות (מרפסת שמש) וכולל 30% משטח הגג הצמוד לאותה דירה.

יחידת שטח פירושה כל מטר מרובע או חלק ממנו"'.

8 בהתאס לסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]* הגדרת בניין הינה:

''כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם

המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח

שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או

בחלקו'"י

9 בבריימ 8099/09 ונדוס אופנה בעיימ ני עיריית תל אביב-מנהל הארנונה? נקבע כי:

"הלכה פסוקה היא כי יש לסווג נכס בהתאם לשימוש שנעשה בו. מקוס בו מדובר

במתקן ''רב תכליתי'' בעל שימושים מגוונים אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים,

ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד.... אולס, מקוס בו מדובר

במתקן רב תכליתי בו משולבות הפעילויות השונות זו בזו ותכליתן אחת - אין מקום

לפצלן לצורך הסיווג... שאלת אופיו של מתקן זה או אחר נבחנת בשים לב לזיקה

הקיימת בין תכליתה של יחידה אחת לתכליתה של היחידה הסמוכה; ובשים לב

לשאלה אם השימוש בחלק ספציפי הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש

תכליתו''.

6. החלטה:

מכל הטעמים שנזכרו לעיל, אנו סבוריס כי צדקה ועדת ערר בהכרעתה בדבר העובדה

שעסקינן בנכס אשר תכליתו העיקרית אחת ויחידה והיא לשמש כאולס אירועיס ללקוחותיו,

וממילא תכליתם העיקרית של כל חלקיו היא לשמש גס כן כאולס אירועיס, כאשר לשטחיס

השוניס בנכס אשר סווגו כולס כאולס אירועים- שטחי מטבח, משרדיס ועוד, זיקה הכרחית

לעיקר פעילות בנכס. מכאן, שאין המדובר כלל בנכס רב תכליתי ולפיכך סיווגס הנכון של כלל

שטחי הנכס אשר סווגו בהודעת תיקון השומה בסיווג מסחרי כאולס אירועיס נעשה כדין.

המבחן העיקרי לסיווגו של נכס וחיובו בארנונה הינו מכחן השימוש בפועל.

בענייננו, מדובר בשטחיס הקשוריס בקשר הדוק ובלתי נפרד מפעילות אולס האירועיס,

ומהוויס יסוד מיסודות הפעילות באולסם האירועים. אין המדובר בשימושיס נפרדים אלא

בשימושיס לתכלית אחת והיא פעילות מסחרית של אולס האירועיס, לאור זאת הסיווג

המתאים ביותר עבורס הינו הסיווג ששייך להס המשיב, דהיינו- ס' 4 לצו הארנונה- ארנונה

כללית למשרדיס, שירותיס ומסחר הכולל בתוכו את הסיווג הספציפי של אולס שמחות.

7 סיכום:

אשר על כן, דוחה הוועדה את הערר שהוגש עייי העוררת כנגד מנהל הארנונה בעיר בת יס על

שומת הארנונה בגין הנכס שבנדון.

ניתנה היום 24 מאי 2020

זכות ערעור בפני בית המשפט לענייניס מנהליים באזור תל- אביב תוך 45 יום.

על החתוס:

2 יר"ר ועדת ערר בת-ים: 7

אדיר בן משה > לשם דליה קצב

6 סי 169 לפקודת העיריות (נוסח חדש)

7 ברמ 8399/09 ונדוםו אופנה בע"ימ גי עיריית תל אביב-מנהל הארנונה