החלטת ועדת ערר עש ביבי אורי

עיר
בת ים
ועדה
החלטות ועדת ערר
קטגוריה
החלטות ועדת ערר
תאריך
07/12/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר בת ים
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

תאריך: 15 דצמבר 2020

ערר מספר: 7/2018

ועדת ערר לעניין

ארנונה כללית

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת -ים

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלייו- 1977 עיריית בת- ים

בפני חברת ועדת ערר: ועדת ערר לעניני ארנונח כללית

יו''ר ועדת ערר: עו''ד מטי לשם ו 2 2

חבר ועדת ערר: מר אדיר בן משה 7

חברה ועדת ערר: גב' דליה קצב ערר מס' וו

העוררת: ביבי אורי

באמצעות בייכ עוהייד אסף גל ו/או עופר ורד

ו/או ענבל שמול-רביב ו/או דרור שאול

ו/או בנימין סטי ו/או חני רובינשטיין-וילציינסקי

ו/או ניר טקל ו/או יורס עין דור

מרחוב יעקב אליאב 5, ת.ד 23177, ירושלים 91231

טלי: 073-2554466, פקס: 073-2554455

-נגד-

המשיבה: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

באמצעות בייכ עוהייד יעקב רוזן ו/או איתי בסיס

ו/או רועי רוזן ו/או גיא בן גל ו/או יפעת רחמני ו/או

מיכל רוטשילד ו/או אלעד כלב ו/או עדי סויסה ו/או

עומר עידו ו/או לירון תורגימן

ממגדל אלון 1, רח' יגאל אלון 94, תל אביב- יפו

טלי: 03-6868800; פקס : 03-6868801

דואר אלקטרוני: [181.00.1 זט[01110062

החלטה:

1. רקע עובדתי:

1 ערר זה מתייחס לחיוב ארנונה של נכס המצוי ברחוב ישראל וישינגרד 7 בעיר בת-ים, זיהוי

נכס: 7129048016, מס' משלם : 1034160 (להלן : 'יהנכס").

2 הנכס מוחזק עייי ייביבי אורייי (להלן: ''העוררת"י), משמש בפועל לזגגות רכב (החלפת שמשות)

ומחויבת בגינו ארנונה לפי סיווג יימוסכים".

13

14

15

2

241

22

23

24

25

26

7

28

העוררת הגישה ערר שבו טוענת לעניין סיווג הנכס ומבקשת לשנות את הסיווג בארנונה לסיווג

'ימלאכה"".

המשיבה טוענת כי שומת הארנונה נקבעת בהתבסס על השימוש בנכס, ומאחר ומבוצעיס

בנכס תיקוני רכבים, הסיווג אשר מתאים ביותר הינו מוסך.

העוררת הגישה תצהיר לעניין השימוש שנעשה על ידו בנכס ואילו המשיבה וויתרה על הזכות

להגיש תצהיר מטעמה.

טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות הבאות :

העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכס הנדון 'ימלאכהיי ולא 'ימוסך'י כפי שסווג עד כה, וכי

מדובר בסיווג שגוי, מאחר ואינו תואם את הפעילות ו/או השימוש שנעשה בנכס, בהתאם לסי

8 לחוק הסדרים: שקובע כי יש לסווג את הנכס לפי השימוש שהמחזיק בו מבצע בפועל:

''ארנונה תחשוב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס לשימושו ולמקומו''.

בנוסף לכך, בהתאם לתקנות הסדרים?, בסי ההגדרות, הגדרת מוסך הינה תחת בית מלאכה.

העוררת מבצעת הפרדה בין סוגים שוניס של תיקוני רכב. לטענתה, הנכס הנדון משמש לביצוע

עבודות הקשורות בזגגות רכב בלבד, כגון: החלפת שמשות, תיקון זכוכיות וכו'.. ולא מבוצעות

בנכס כלל עבודות הקשורות לתיקון מכני של מערכות הרכב (כגון: תיקוני מנוע, החלפת

שמנים, מצברים טיפולים שוטפים ועוד..), ומאחר שהיא מבדילה בין סוגי התיקונים השונים,

אין מדובר ביימוסך'י ואין לסווג את הנכס כך בארנונה.

כמו כן, מוסיפה כי העבודות הנעשות בנכס מהוות עבודות ייחודיות שלא ניתן לבצע במוסכים

העוסקים בתיקון מכני של הרכב.

אי לכך, טוענת העוררת כי אינה שונה מבתי מלאכה העוסקים בזגגות ומסווגיס בארנונה-

יימלאכהיי ויש לסווג את הנכס הנדון בהתאמה, מאחר והנכס הנדון מהווה סוג של בית

מלאכה העוסק בעבודת כפיים.

עוד מוסיפה העוררת, כי מועצת העיר בת ים הוסיפה סיווג של מוסך, למרות שבשאר

הרשויות במדינה מתייחסים לסיווג הראשי של מלאכה, וזאת על מנת לקבוע תעריף יקר יותר

ממה שנקבע לסיווג מלאכה עקב התועלת הכלכלית שניתן להפיק מהפעלת הסיווג היקר על

נכסים שונים בעיר. ויחד עם זאת מציינת כי עדיין אינה נופלת תחת הסיווג של מוסך מאחר

ואינו מספקת שירותים של מוסך, כאמור לעיל. ומוסיפה כי נכס המשמש לצזיגוג רכבים בעל

תשואה נמוכה יותר ותועלת כלכלית נמוכה יותר מאשר נכס המשמש למוסך.

כמו כן, לטענת העוררת, צו הארנונה של עריית בת-ים איחד שני סוגי סיווגים אשר נפרדים

לחלוטין ושוניס בתכלית: תעשייה ומלאכה וקבע בגינס תעריף חיוב זהה. אולם לטענתה אין

לערבב בין המבחניס לקביעת תכולה של כל אחד מהם.

העוררת טוענת כי יש להעדיף את הפירוש הדווקני, המיטיב עם הנישום, ולכן יש לסווג את

הנכס כיימלאכהיי מאחר וזהו הסיווג שתשלום הארנונה זול יותר. מסתמכת העוררת על פסייד

המשביר בעיימ: ''לגבי מס, כלל גדול הוא, שעל בית המשפט להשתדל לרדת לסוף דעתו של

י חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנייג-1992

: תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות, (תשסייו 2007)

: עייא 39/61 המשביר בע''מ ועמיגן בע'ימ נ' מנהל הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, פייד טייו, 1765

המחוקק ולברר את כוונתו ורק אם יעלה הרס בידו ואחרי ככלות הכל נשארת ההוראה

סתומה וניתנת להתפרש לכאן ולכאן, יעדיף את הפירוש הדווקני המיטיב עם הנישום.'"

9 ופסייד דיגיטל אקויפמנט* : ''מקום שבו החוק הוא דו משמעי וקיימת אי בהירות בניסוח

החוק, גם כשנותנים את הדעה לתכלית החוק, כי אז, ככל שמדובר בחוק פיזיקאלי, יש

להעדיף את האופציה הפרשנית הנוטה לטובת משלם המס, שהיא, בדרך כלל, פרשנות

מצומצמת ודווקנית של החוק''.

0 לסיום, העוררת טוענת כי בהתאם לדרך הפרשנות שבפסיקה שלעיל, ניתן לראות בזגגות רכב

הן כמוסך והן כפעילות של מלאכה, מאחר ותעריף המלאכה זול יותר בצו הארנונה של עריית

בת ים, יש להעדיף סיווג זה, ומוסיפה שהשימוש בנכס תואם באופן מובהק לסיווג מלאכה.

1 לפיכך מבוקש לקבל את הערר ולסווג את הנכס כמלאכה במקום מוסך.

3. טענות המשיבה:

המשיבה ענתה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות :

1 המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערר ואת כל הטענות שהועלו בו ובעיקרן טענת סיווג הנכס

כמלאכה.

2 בהתאם לסי 8(א) לחוק ההסדרים* , המשיבה טוענת כי הבסיס החוקי להטלת ארנונה

והמבחנים לקביעת סוגי הנכסים השונים עליהם מוטל חיוב הארנונה, נקבעו בהתאם לסי זה:

'י(א) עירייה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת

בניין: הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם

בידי המחזיק בנכס.

(ב) השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס,

קביעת שימושו מקומו וסיווגו לעניין הטלת ארנונה כללית''.

3 וכן מתייחסת לכללים לארנונה המצוינים בסי 9 לחוק ההסדרים שקובע כך:

'/(א) השרים יקבעו בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לכל שנת כספים, סכומים

מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד

מסוגי הנכסים, וכללים בדבר עדכון סכומי הארנונה הכללית, וכן רשאים הם לקבוע יחס בן

הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים''.

4 עוד טוענת המשיבה, כי קיימת לזכותה ייחזקת תקינות המעשה המנהלייי, כפי שנפסק בבריימ

6 בעניין עוייד גדעון אליאב*: ''חזקה על רשות שהיא פועלת כדין, והטוען כי פעולה

מסוימת נעשתה שלא כדין, עליו הראיה.'' עוד נקבע כי לעירייה שיקול דעת רחב בקביעת

חיובי הארנונה, וקייס צמצוס התערבות של בית המשפט בשיקול דעתה של תחת נימוק של אי

סבירות. ואם ברצון עוררת לערר על חיובי הארנונה, עליה להראות כי אותה החלטה לוקה

בחוסר סבירות בכדי שבכלל יהא ניתן לדון של תקפותה של ההחלטה.

5 וכן מוסיפה המשיבה פסייד נוסף עליו מסתמכת : עריית תל אביב יפו? :

לדעתי, לא היה מקום לקבוע כי היטל הביוב הוטל שלא כדין. אמת, החלטת הרשות

המקומית לא נמצאה. אין בכך כדי לפגוע בחוקיות ההיטל, שכן לרשותה של הרשות

+ עייא 524/89 דיגיטל אקויפמנטי (דק) בעי'מ נ' מדינת ישראל פייד מה(4), 573

5 חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנייג- 1993

6 בריימ 8499/06 עוייד גדעון אליאב נ' עריית הרצליה (פורסם בנבו)

7 בעייא 6066/97 עריית תל אביב יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בעי'מ (פורסם בנבו)

המקומית עומדת חזקה התקינות (או החוקיות). על פי חזקה זו, נקודת המוצא הינה כי

המנהל פעל באופן חוקי ותקין ... ניתן כמובן לסתור החזקה. הנטל מוטל על המבקש לעשות

כן'י.

6 המשיבה מתייחסת לטענות העוררת לעניין מהות השימוש בנכס, וטוענת כי הן מהוות טענות

סרק וחסרות יסוד ואין לקבל טענות כאלו, לטענתה סיווג מוסך הוא המתאים ביותר מאחר

והשימוש בנכס הוא עבור תיקון רכבים. כידוע מבוצעים במוסך תיקוני רכבים לרבות תיקוני

חשמל, זגגות, מערכות ועוד. אי לכך , זגגות נכנס תחת הפירוש של תיקוני רכב ולכן מסווג

הנכס כמוסך.

7 המשיבה מביאה הגדרת מוסך שקבע העליון* 'יואכן המוסך שהוא כאמור סוג הפעילות היחיד

הנכלל במפורש בהגדרת ''מלאכה'' בתקנות, עונה במובהק על המאפיינים שציינו לעיל-

מקום המעניק ללקוח קונקרטי שירות של טיפול ותיקון ליקויים בכלי רכב בהתאם לצרכי

הלקוח, וזאת באמצאות מלאכה מקצועיים המבצעים את מלאכתם בחלקה בעבודת כפיים

ממש, וחלקה באמצעות מכשור מתאים המופעל על ידי עובדי המוסך.."

8 לטענת המשיבה, מאחר וההגדרה שלעיל מתאימה במדויק לפעילות העורר בנכס ועל כן דין

טענותיו להידחות. כמו כן מוסיפה כי אין לייצר הפרדה מלאכותית בין סוגים שונים של

תיקוני רכב כגון מכני מול זגגות, המחווה טענה שנוגדת כל היגיון וחסרת יסוד.

9 לעניין הפרשנות מוסיפה המשיבה את פסייד של העליון בעניין עריית תייא* שקבעה כך:

יייש להעדיף חיוב של נכס בארנונה לפי סיווג ספציפי בצו המיסים על פני חיובו בסעיף

השיורי בצו הארנונה'/

0 אי לכך, טוענת המשיבה כי אין לחייב את העוררת בסיווג כללי לבתי מלאכה, כפי שמבקשת,

מאחר ומדובר בסיווג שיורי בעניין זה בעצם, שאין להעדיפו, כאמור. מנהל הארנונה של עריית

בת יס קבע סיווג ספציפי וברור לנכסים מסוג זה של העוררת המשמשים כמוטכים ומאחר

והנכס משמש לתיקוני רכבים (שעל כך אינס חולקים הצדדים), מדובר בשימוש של מוסך ויש

לסווג כך את הנכס בארנונה ולדחות את הערר.

4. דיון והכרעה:

1 בפני וועדת ערר הונחו סיכומים אשר הוגשו מטעם העוררת ומטעס המשיבה.

2 קראנו חיטב את כל טענות הצדדים ועיינו במסמכים המופיעים לפנינו, לרבות הטענות

שהושמעו בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדים.

3 ראשית, יש לדון בעניין קביעת סיווג הנכס, מאחר שזוהי המחלוקת שלנו. בהתאם לסעיפים 8

ו-9 לחוק ההסדרים, הוסדר הנושא של סיווג לפי ארנונה: סעיף 8 לחוק הסדרים במשק

המדינה?' קובע כדלקמן:

יי(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם

אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו

ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכל.

(ב) השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של

נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לעניין הטלת ארנונה כללית...."

8 בעעיימ 3 אליהו זהר נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו)

ל בריימ 4021/09 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' חב' מישל מרסיה (20.1.2010) (פורסם בנבו)

+ סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנייג-1992.

44

15

16

147

+8

+9

110

סעיף 9 לחוק הסדרים במשק המדינה': קובע כי:

''(א) השרים יקבעו בתקנות, סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית

אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכן רשאים הם לקבוע

יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים...'/

שנית, יש להתייחס לעניין קביעת השימוש בנכס, העוררת מבצעת שימוש בנכס המהווה

תיקוני רכביס ובפרט זגגות רכב, ועל כך אין מחלוקת בין העוררת למשיבה.

המחלוקת מתפרסת על פרשנות ההגדרות בצו הארנונה לעניין החיוב, העוררת כאמור מבצעת

תיקוני וגגות רכב בלבד, ולכן טוענת שההגדרה של מוסך אינה מתאימה לשימוש בפועל, ואילו

המשיבה טוענת שכל תיקוניס ברכב נכנסיס להגדרת מוסך.

לטענת העוררת, תיקון רכבים במוסך מהווה: תיקון טכני, טיפול לרכב, בעיות מנוע, מצבר,

שמן וכוי.. ואילו כל הנושא של וגגות ברכב המהווה תיקון וטיפול בשמשות הרכב ובזכוכיות

מהווה בעצם תיקון ייחודי שמתבצע רק במקום ספציפי שמומחה בכך ולכך מוחרג ממוסך

לתיקון רכבים. אי לכך, טוענת שיש לסווג את הנכס כבית מלאכה מאחר ולטענתה זהו הסיווג

הכי קרוב בפועל לשימוש, מאחר ומשווה את השימוש של זגגות ברכב לשימוש של וגג באופן

בלל

מאידך, המשיבה טוענת כי כל הטיפולים והתיקונים ברכב חוסים תחת הגדרת הנכס

והשימוש בו כמוסך. לטענתה, סיווג של מלאכה נועד לבתי מלאכה פרופר, ואין להשוות זגג

שעובד בנכסים כמו דירות, עסקים וכוי אל מול וגג שמתקן ומטפל ברכבים מאחר שזה לא

אותו הדבר. לטענתה כל תיקון ברכב נכנס להגדרת מוסך ואין להפריד או להוציא חלק מזה.

הדילמה הנמצאת מול ועדת ערר בערר זה הינה, כלליות ההגדרה לשימוש של נכס כמוסך,

האם נכללים כל סוגי תיקוני רכב או שמא אנו מחריגים חלק מהתיקונים מההגדרה.

לדעתי, אין להפריד בין העיסוקים השונים שמתבצעים ברכב, כלל הטיפולים והתיקוניס ברכב

נכנסים תחת הגדרת בית העסק כמוסך. וכפי שהציגה המשיבה, בפסיקת העליון?' /ואכן

המוסך שהוא כאמור סוג הפעילות היחיד הנכלל במפורש בהגדרת ''מלאכה'' בתקנות, עונה

במובהק על המאפיינים שציינו לעיל- מקום המעניק ללקוח קונקרטי שירות של טיפול

ותיקון ליקויים בכלי רכב בהתאם לצרכי הלקוה, וזאת באמצאות מלאכה מקצועיים

המבצעים את מלאכתם בחלקה בעבודת כפיים ממש, וחלקה באמצעות מכשור מתאים

המופעל על ידי עובדי המוסך../

1 כאמור לעיל, כל תיקון אשר מתבצע ברכב נכנס תחת הגדרת מקוס העסק כמוטך.

2 אין עוררין שהארנונה מהווה הכנסה לעירייה, הכנסה שהיא זקוקה לה. אולם, מטרת וועדה

זו אינה להכניס כספים לעירייה, אלה לשקול בכובד ראש כל החלטה בהתאם לנתוניס

הקיימים, אי לכך, חייבים להבהיר שלמרות שתשלום הארנונה חשוב לצורך העירייה, אין וה

בא על חשבונס של התושבים. אולם במקרה דנן, אין לקבל את החיוב הייזול יותרי' רק מאחר

והוא זול יותר. לדעתנו החיוב אינו קשור לשימוש בפועל בנכס. חייבת להיות זיקה מסוימת

בין הגדרות סיווג הנכס לבין השימוש שנעשה בפועל. מאחר ומדובר בשימוש של מוסך אין

לוועדה ברירה אלא לסווג את הנכס כמוסך.

1 סעיף 9 לחוק הסדרים במשק. המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנייג-1992.

2 בעעיימ 2503/13 אליהו זהר נ' עיריית ירושלים ( פורסם בנבו)

5. החלטה:

1 מכל הטעמים שנזכרו לעיל ולאחר שהועדה בחנה את טענות הצדדיסם, אנו סבורים כי השימוש

בנכס קרוב יותר ליימוסך"', קשה מאוד לשייך את העבודה שנעשית בנכס לרכיב של עבודת

כפייס בלבד ומכאן לשנות את הגדרת הנכס ליימלאכהיי, מאחר ועבודת הכפיים אינה מהווה

את העבודה המרכזית בנכס, עיקר המכריע של העיסוק בנכס הינו מתן שירות לתיקון רכבים,

כי מה המבדיל חנות של צמיגיס או כל שימוש אחר מההגדרה של מוסך, למרות שמדובר רק

בזגגות רכב, בדיוק כמו מוסך שמטפל בכל בעיות אחרות ברכבים והעיקר הוא מתן השירות

לרכבים ולא עבודת הכפיים כשלעצמה, ולכן נכלל בתכלית ובהגדרה של מוסך.

6. סיכום:

41 אשר על כן, הוועדה דוחה את הערר שהוגש עייי העוררת כנגד מנהל הארנונה בעיר בת ים, על

שומת הארנונה בגין הנכס שבנדון.

2 איני קובעת צו להוצאות.

ניתנה היום 15 דצמבר 2020

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים באזור תל- אביב תוך 45 יום.

על החתום :

ל מטי לשם,,עו"ד -

חפל 6 יו"ר ועדת עבר בות-ים 36 -

אדיר בן משה = יוייר מטי לשם דליה קצ