החלטת ועדת ערר- א.משי תעשיות בע"מ

ערר מספר: 54-2020

החלטת ועדת ערר לעניין

ארנונה כללית

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה

שליד עיריית בת -ים

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשלייו- 1977

בפני חברת ועדת ערר:

יוייר ועדת ערר: עוייד מטי לשם

חבר ועדת ערר: מר אדיר בן משה

חברה ועדת ערר: גב' דליה קצב

העוררת: א. משי תעשיות בע'ימ

עייי בייכ עוייד אהוד רינת

משרד עוהייד גולדמן , ארליך , אדלשטיין , אביגד ושותי

מרחוב אבא הלל 14 , בית עוז , רייג 5250607

טל. 03-6139906 , פקס . 03-6139996

-נגד-

המשיבה: מנהל הארנונה של עיריית בת- ים

עייי בייכ עוייד לינוי גיובאני

משרד עוהייד שרקון בן עמי אשר ושותי

רחוב בר כוכבא 23 בני ברק

טל. 03-5662808 פקס 03-5662801

החלטה:

1. רקע עובדתי:

1 עניינו של ערר זה הינו סיווג קומת המשרדים ששטחה 255 מייר , אשר בהתאם לחיוב ארנונה

מסווגת עייי מנהל הארנונה בסיווג של יימשרדים ועסקיסיי ואילו העוררת טוענת כי יש לחייב

כחלק אינטגרלי משטח המפעל, במפעל לייצור מוצרי קוסמטיקה הממוקס ברחוב שמעון

הבורסקי 8, בעיר בת ים , נכס 7122076001 (להלן ייהנכסיי) .

2 הנכס שבבעלות העוררת מחויב בארנונה בהתאם לסיווגים הבאים :

- | 2,947 מייר בסיווג מבנה תעשיה.

- | 493 מייר בסיווג מבנה עזר לתעשייה .

- | 255 מייר בסיווג משרדים ועסקים

- | 1,4525 מייר בסיווג קרקע תפוסה .

- = 434 מייר בסיווג חניון צמוד לעסק.

3

13

14

15

1-6

17

העוררת מפעילה מפעל המתמחה בתחום הפיתוח והייצור של מגוון מוצרי קוסמטיקה , העוררת

היא מפתחת ובעלת מותג 411%/ 21 כ0]א בתחום טיפוח השיער.

ביום 07.05.2020 העוררת הגישה השגה לעניין חיוב 255 מייר מהנכס הנדון בסיווג ''משרדים

ועסקים 'י ולא כחלק מהמפעל , שמפעילה העוררת בנכס, וטענה כי סיווג זה הינו שגוי וטענה כי

אין לחייב שטח זה בסיווג זה כי אם בסיווג מבנה תעשיה , כמפורט '' ייהלכה משפטית קובעת

שככלל, סיווג נכסים , לצורך חיוב בארנונה , צריך שיעשה לפי השימוש העיקרי שנעשה בנכס ,

על פי השימוש העיקרי הזה יש לסווג את כלל הנכס, כאשר ייהטפל הולך אחרי העיקר יי במיוחד

בנכס מסוג הנכס נשוא הערר זה , אשר המשרד שבו הינו בוּיקה הדוקה לשימוש בכלל הנכס

כמפעל הכרחי לניהולו של המפעל ולמימוש תכליתו ובייחוד כשטח המשרד הינו בשיעור של כ=

% בלבד משטח המפעל.

ביום 05.07.2020 המשיבה דחתה את טענת העוררת בהשגה בטענה כי בהתאם להסכם בין

הצדדים, שינוי סיווג בנכס יעשה במקום בו יחול כל שינוי בו . מאחר והעוררת לא טענה לכל

שינוי שהוא כאמור , אי לכך, לטענת המשיבה הסיווג שנקבע בהסכם בין הצדדים עומד בעיינו

וימשיך לחול.

העוררת הגישה כתב ערר והמשיבה הגישה כתב תשובה. התקיים דיון עם הצדדים, התקיים סיור

בנכס , הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה והגישו סיכומים כנדרש.

להלן טענות הצדדים.

טענות העוררת:

במסגרת הערר, מעלה העוררת את הטענות הבאות :

21

4

23

העוררת טוענת לעניין חיוב הארנונה בשטח של 255 מייר מהנכס הנדון בסיווג 'ימשרדיסיי ולא

כחלק מהמפעל , שמפעילה העוררת בנכס, וטענה כי סיווג זה הינו שגוי וכי יש לחייב שטח זה

כחלק אינטגרלי משטח המפעל בסיווג ייתעשיה יי . וכי סיווג נכסים , לצורך חיוב בארנונה , צריך

שיעשה לפי השימוש העיקרי שנעשה בנכס , על פי השימוש העיקרי הזה יש לסווג את כלל הנכס,

כאשר ייהטפל הולך אחרי העיקריי.

העוררת מציינת כי השטח המחויב כמשרד משמש בפועל כחדר ישיבות , משרד מנכייל ף משרד

מנהל הייצור, הנהלת חשבונות , עמדת קפה וכיתת לימוד להעברת סדנאות מעשיות לספרים

מהארצ ומחוייל לשימוש במוצרי העוררת . ההכשרה המקצועית הנייל , כוללת גס הנחיות בתחום

הבטיחות , חיונית במכירת מוצרי כימיה , מסוג המוצרים שמייצרת העוררת , שבהתאם לכך גם

לא מוכרת את המוצרים הנייל לסרים , שלא עברו את הסדנה בפועל.

העוררת מציינת כי בהתאם לפסייד בעניין תכפ סוכנויות 1993 בעיימ ועופר שערים אוטומטיים

בעיימ , נקבע , כי השימוש בחלקי הנכס , אותם מצאה העירייה לפצל מהנכס העיקרי , כעמדת

קבלה , חדר מנכייל , הנהלת חשבונות, מח' מכירות, מטבחון וכיוייב, הכרחיים בכל מפעל מייצר ,

וממשים את תכליתו , את המטרה לשמה הוא הוקם ולשמה הוא פועל , כל אחד מהתפקידים

הללו הוא חלק מהמערך הכולל , אין בלתו והוא אינו עומד בפני עצמו. באופן שיכול להתקיים

במנותק מהמפעל. וכן ציינה פסקי דין נוספים בנושא.

3. טענות המשיבה:

המשיבה ענתה לטענות העוררת בטענות הנגד הבאות :

21

2

3

24

5

26

ראשית, המשיבה טוענת כי בהתאם לתקנה 1 לתקנת הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית

ברשויות המקומיות) התשסייז - 2007 קובעת כי סיווג נכס הינו 'יקביעת סוג נכס בהתאם

לשימוש בויי וכי שיש לחייב נכס ארנונה בהתאם לסיווג המטיב לבטא את השימוש שנעשה בו

(בריימ 3058/16 מנהל הארנונה במועצה המקומית בנימינה - גבעת עד ני אפרת שותפות לייצור

ושיווק אפרוחי פיטום ).

המשיבה טוענת כי קומת המשרדים נפרדת למפעל העוררת ועומדת בנפרד מהמפעל כמתקן רב

תכליתי, הכולל פעילות יצרנית במסגרת המפעל ופעילות הנהלה, שיווק , מכירה וסדנאות

במסגרת המשרד.

המשיבה עוד טוענת כי המערערת מציינת מפורשות כי המשרד משמש כחדרי הנהלה , הנהלת

חשבונות , חדר ישיבות , ו- ''יכיתת לימוד להעברת סדנאות מעשיות לספרים באר> ומחו'יל

לשימוש במוצרי העוררת, ההכשרה המקצועית הנייל כוללת גם הנחיות בתחוס הבטיחות. .

אי לכך טוענת המשיבה כי המשרד אינו משמש אך לפעילות נלווית לפעילות היצרנית של המפעל

ותכליתה התעשייתיות, כי אם משרד הכולל מתן שירות לקוחות, הדרכות מוצרים , שיווק ,

סדנאות וכיוייב. לכן לא ניתן לומר כי המשרד משמש כחלק ממבנה התעשייה באופן נכרך אחר

שימוש העיקרי של המפעל כאשר בפועל הוא מקיים פעילות עצמאית שאינה הכרחית ומהותית

לפעילתו העיקרית של המפעל ופעילותו היצרנית.

עצם העובדה כי המשרדים מצויים ליד המפעל המהווה את הפעילות העיקרית אינס בהכרח

מובילים למסקנה כי סיווגם יהיה יימשרדים במבנה תעשיה'י , כאשר הפעילות בהם מלמדת על

שימוש נפרד , שימוש זה אשר אינו בהכרח למהות הארגון העיקרי המשמש כנכס כשיווק,

הדרכות , מוקד טלפוני , וכיוייב, משכך מדובר בפעילות עצמאית .

עוד ציינה המשיבה כי העוררת חתמה על הסכם בין הצדדים בו סווגו השימושים בנכס, על סמך

הנתונים בשטח , העוררת קיבלה על עצמה את סיווג המשרדים וכעת, מבקשת להשתחרר

מהסכמתה , מבלי שחל שינוי בשטח אשר מצדיק סטייה מהמוסכם על ידי הצדדים , משכך יש

לדחות את טענות העוררת בדר סיווג המשרדים ואת הערר כולו.

4. טיכומי העוררת :

1

+2

העוררת חזרה על טענתה בכתב הסיכומים , כי שטח של 255 מייר בנכס הנדון אינו יכול להיות

מחויב בסיווג 'יעסקיסיי . כמו כן ל=ציינה , כי צו הארנונה של בת ים קובע סיווג ספציפי

למשרדים בתעשייה , בית המשפט העליון בהלכת בריימ 4021-09 מנהל הארנונה של עיריית תל

אביב ני חברת מישל מרסייה בעיימ קבע קטגוריות לעניין סיווג בארנונה כללית יש להעדיף את

הסיווג הספציפי / רטני , הקרוב ששל שניתן לשימוש בנכס , על פיני סיווג כללי , המתייחס לשלל

קטגוריות ובמקרה זה סוגי עסקים בעיר בת ים מסופרמרקטים ועד מסעדות, בעלי מקצועות

חופשיים וכיוייב . אי לכך טוען העורר כי לא יכולה להיות מחלוקת שסיווג משרדים בתעשייה ,

תואם הרבה יותר את השימוש שעושה העוררת במשרדי המפעל מאשר סיווג ייעסקיטיי הכללי.

העורר ציין כי המשיב מיקד את טענותיו בחדר הדרכה בשטח 50 מייר , בטענה שהפעילות בו

אינה אינטגרלית לפעילות המפעל, בהקשר זה טוען העורר כי יש בהתאם להלכת מישל מרסיה

להעדיף את הסיווג הספציפי של משרדים בתעשייה , על פני סיווג כללי של עסקים, כמו כן, טוען

העורר כי חדר ההדרכה משמש כחלק אינטגרלי לכל דבר בפיתוח המוצרים , בדיקת המוצרים

תוך כדי הליך הפיתוח , כל ההדרכות לספרים נעשות עייי כימאים עובדי המפעל ולכן יכולות

להיעשות רק בשטח המפעל עצמו, המהווה פעילות אינטגרלית של המפעל , ואשר על כן, יש לקבל

את הערר , ולהורות על חיוב משרדי המפעל בשטח 255 מייר בסיווג 'ימשרדים בתעשייה !י

בהתאם לשימוש בהם בפועל .

5. סיכומי המשיבה :

41

12

3

4

5

המשיבה חזרה על דבריה בכתב הסיכומים , וטענה כי שטח המפעל כולל פעילות כפולה , פעילות

ייצור ופתוח מוצרי טיפוח ופעילות שיווק, פרסוס ומכירה. בכלל שטח המשרד נעשים פעילות

לשני השימושים : כך חדרי הישיבות משמשים גם לפעילות שיווק ומכירה ובו קבעו מדניות

מכירת מוצרים והסדנאות , לרבות פעילות היצרנית , כך בחדרי ההדרכה מוזמנים ספרים

להדרכות וסדנאות על מוצרי הטיפוח של העוררת כאשר בסופם הספרים רוכשים את המוצרים

כאשר מטרת ההדרכה היא לשם הקניה הסופית, מכירה משיאה רווחים לחברה ונעשית

באמצעות פעולות שווק ופרסוס , כך חדר מנכייל , האמון בין היתר גם על פעולות השיווק

והמכירה , משמש אף לצרכי מדיניות הפרסוס והמכירות בנוסף לפעילות היצרנית .

כמו כן, הסיווג למשרדים הינו בהתאם להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים , הכולל סעיף שככל

שישנו שינוי בנתוני הנכס - ישקלו ויידונו סיווגים אלה בשנית , גם בהתאם לטענות העוררת לא

חל כל שינוי בנתוני הנכס , ולכן הסכם הפשרה מחייב.

המשיבה עוד ציינה כי אינה ממקדת טענותיה בעניין חדר ההדרכה בשטח של כ- 50 מייר, אלא

כפי שצוין לעיל במלוא השטח המחויב בפועל ועל פי הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים.

בהתאם לפטייד בה'יפ 85/98 אחוזת ראשונים ני רובינשטיין ני עיריית ראשון , נקבע כי חדר אוכל

, קפטריה, מרפאה חדרי הרצאות וחדרי חוגים הינם שטחים נלווים לדירות המגורים ומשכך

התכליות זהות ואין להפריד בין הסיווגים, אך ביחס למשרדי הפרסום והשיווק נקבע כי אינס

חלק אינטגרלי לבית המגורים ומשכך יסווגו כמשרדים נפרדים לצרכי ארנונח.

משכך מבקש המשיב לדחות את הערר .

6. דיון והכרעה:

41

2

3

4

קראנו היטב את טענות הצדדים ועיינו במסמכים המופיעים לפנינו, לרבות הטענות אשר הושמעו

בישיבת הוועדה ואשר נכתבו היטב בסיכומים אשר הוגשו עייי הצדדים ולרבות המצב המשפטי

הרלוונטי לטענות הצדדים, לרבות הביקור שנשעה בנכס הנדון .

במקרה דנן מדובר בנכס המהווה מפעל המתמחה בתחום הפיתוח והייצור של מגוון מוצרי

קוסמטיקה , העוררת היא מפתחת ובעלת מותג 418%/. 1 אז 02]/א בתחום טיפוח השיער.

העוררת טוענת לעניין חיוב הארנונה בשטח של 255 מייר מהנכס הנדון בסיווג יימשרדיס'י ולא

כחלק מהמפעל , שמפעילה העוררת בנכס, וטענה כי סיווג זה הינו שגוי וכי יש לחייב שטח זה

כחלק אינטגרלי משטח המפעל בסיווג ייתעשיה יי . וכי סיווג נכסים , לצורך חיוב בארנונה , צריך

שיעשה לפי השימוש העיקרי שנעשה בנכס , על פי השימוש העיקרי הזה יש לסווג את כלל הנכס,

כאשר ייהטפל הולך אחרי העיקריי.

המשיבה טוענת כי קומת המשרדים נפרדת למפעל העוררת ועומדת בנפרד מהמפעל כמתקן רב

תכליתי, הכולל פעילות יצרנית במסגרת המפעל ופעילות הנהלה, שיווק , מכירה וסדנאות

במסגרת המשרד.

בהתאם לפסייד בה'יפ 85/98 אחוזת ראשונים ני רובינשטיין ני עיריית ראשון , נקבע כי חדר אוכל

, קפטריה, מרפאה חדרי הרצאות וחדרי חוגים הינס שטחים נלווים לדירות המגורים ומשכך

התכליות זהות ואין להפריד בין הסיווגים, אך ביחס למשרדי הפרסום והשיווק נקבע כי אינס

חלק אינטגרלי לבית המגורים ומשכך יסווגו כמשרדים נפרדים לצרכי ארנונה.

5 עוד ציינה המשיבה כי העוררת חתמה על הסכם בין הצדדים בו סווגו השימושים בנכס, על סמך

הנתונים בשטח , העוררת קיבלה על עצמה את סיווג המשרדים וכעת, מבקשת להשתחרר

מהסכמתה , מבלי שחל שינוי בשטח אשר מצדיק סטייה מהמוסכם על ידי הצדדים

6 כפי שוועדת ערר רואה את טענות הצדדים, קיימת מחלוקת בגין סיווג קומת המשרדים בשטח

של 255 מייר , אשר מחויב בסיווג של משרדים ועסקים , ואילו העוררת טוענת לחיוב כמשרדי

מבנה תעשיה וכחלק אינטגרלי מהמבנה תעשיה .

7 לעניין סיווג הנכס, בהתאס לסעיף 1 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית במשק

המדינה) התשסייז - 2007 (להלן ייתקנות ההסדריסיי) קובע כי סיווג הנכס ייקבע בהתאס

לשימוש בו, אי לכך מקובל עלינו טענת המשיבה כי הסיווג בנכס יקבע בהתאם לשימוש בו

המהווה עסק.

לעניין סוג הנכס - חוק ההסדרים מסדיר את עניין הארנונה הכללית ברשויות מקומיות בסי

8|):

*....הארנונה תחושב לפי יחידות שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו..'

8 במקרה הנדון ניתן להתרשם הן מכתב הערר וכתב התשובה והסיכומים והן מביקור בנכס כי

קומת המשרדים אינה משמשת אך ורק לפעילות נלווית לפעילות היצרנית של המפעל ותכליתה

התעשייתיות, כי אם משרד הכולל מתן שירות לקוחות, הדרכות מוצרים , שיווק , סדנאות

וכיוייב. לכן לא ניתן לומר כי המשרד משמש כחלק ממבנה התעשייה באופן נכרך אחר שימוש

העיקרי של המפעל כאשר בפועל הוא מקיים פעילות עצמאית השונה מפעילתו העיקרית של

המפעל ופעילותו היצרנית, בהתאם לפסייד בה'יפ 85/98 אחוזת ראשונים ני רובינשטיין ני עיריית

ראשון , נקבע כי גם בעסק אחד יכולים להיות שימושים שונים

9 הסכם פשרה - בהתאס להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 16.02.2012 נקבע כי שטח של

5 יחויב כיימשרדים ועסקים'' , כמו כן צוין כי יישומה זו תהיה בתוקף, אלא אם יחול בעתיד

שינוי במצב העובדתי בנכסים, לרבות בזהות המחזיק , השימוש בנכסים, גודל הנכסים, ו/או

שינוי שבדין. במצב זה ההתאמה תיעשה לגבי השינוי בלבד וממועד השינוי ואילך'' ,

0 הן בטענות העורר והן בתשובת המשיב , לא נטען כי חל שינוי בשימושים בנכס ו/או בגודלו ו/או

במחזיק, אי לכך אין נפקמינא כי ההסכם הינו בתוקף על כל המשתמע ומוסכם בו.

חוק החוצים (כללי)! וחוק החוזים (תרופות) 'מסדירים את נושא חתימת חוזים והסמכים בין

צדדים, בית היתר הסכם זיכיון. בחוק החוזים פרק ג' סי 24:

'יתכנו של חוזה, תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים'י

יתרה מכך, גם העוררת אינה טוענת כי בוצעו שינוייס בנכס הנדון ובשטחי המשרדים .

חוק החוזים (חלק כללי), תשלייג 1973

? חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשלייא 1970

7 התלטה:

בבחינת האיזון בין האינטרסים של הפרט ושל הרשות, מצד אחד קיים הרצון והצורך של הרשות

לגבות מיסים לטובת ניחול העיר ותושביה, דבר המחווה אינטרס חיוני ובעל עדיפות עליונה, אולם

מצד שני עומד האינטרס של הפרט והרצון להרוויח את פרנסתו בכבוד המהווה אינטרס לא פחות

חשוב. תשלומי הארנונה חייבים להיות מידתיים ולהביא לידי ביטוי את האיזון בין האינטרסים. מכל

הטעמים שנזכרו לעיל, אנו סבורים שלא ניתן לחייב נכס בסיווג ארנונה מבלי שיהיה תואם לצו

הארגונח.

לעניין שינוי סיווג שטחי המשרדים - טענה זו נדחית , כפי שצוין שטחי המשרדים אינו משמש אך

לפעילות נלווית לפעילות היצרנית של המפעל ותכליתה התעשייתיות, כי אס משרד חכולל מתן שירות

לקוחות, הדרכות מוצרים , שיווק , סדנאות וכיוייב. כמו כן, בהתאם להטכם פשרה שנחתם ב- 2012

בין הצדדים סווג השימוש בשטחי המשרדים בסיווג החיוב כמשרדים ועסקיס ולא חל לא כל שינוי

בנכס הנדון המצריך שינוי הסיווג האמור.

8 טלכום:

אשר על כן, הוועדה דוחה את הערר שהוגש עייי העוררת כנגד מנחל הארנונה בעיר בת ים על שומת

הארנונה בגין הנכס שבנדון.

איננו קובעים צו להוצאות.

ניתנה היוס 28 אוגוטט 2022

זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנחלייס באזור תל- אביב תוך 45 יום.

על החתוט:

'- 7 \ מ

אדיר בן משת - מטי לש דליה .

,ע

ועדת ערר >