פרוטוקול מספר 38.20 מישיבת מועצת עיר שהתקיימה ביום ב', י"א בתמוז התשפ"ה, 7/7/2025

פרוטוקול מספר 38.20 מישיבת מועצת עיר שלא מן המניין

שהתקיימה ביום ב', י"א בתמוז התשפ"ה, 7/7/2025 בזום

נוכחים ה"ה:

צביקה ברוט, יהודה הרוש, ורד דנינו, דוד פפיא, אורי בוסקילה,

אלי יריב, לאה בם, ילנה פינסקי, יוסי היזמי, שלמה פינטו חכם,

אברהם חקק, רפאל ברנז, קטי פיאסצקי, יסמין ולקומיר פרייסמן,

אירנה גנין, ויקטור וולדושיק, פבל אסטחוב.

חסרים ה"ה:

ששון אליהו, ויקטור טל, אנסטסיה סהר שבצוק, טל אסייג, שמעון

כהן סבן, שלומי לחיאני, אילנה נג'ר, אפרים מזרחי.

מוזמנים ה"ה:

דורית מוריה- מרכזת ישיבות המועצה, עו"ד חנה כהן- יועצת

משפטית, מרדכי ברשישת- גזבר העירייה, בן מלכה.

סדר היום:

1. בקשה לשימוש אחר בתקבולי מקרקעין.

2. עדכונים ושונות.

דורית מוריה:

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח מועצת עיר שלא מן המניין. 38/20. אתם שומעים אותי?

דוד פפיא:

כן, כן, שומעים, שומעים. הכל בסדר.

דורית מוריה:

38/20, על סדר היום. קודם כל ראש העיר ייתן עדכונים ואנחנו נעבור אחר כך לבקשה לשימוש אחר בתקבולי מקרקעין. ראש העיר בבקשה.

1. בקשה לשימוש אחר בתקבולי מקרקעין.

צביקה ברוט:

אז שלום לכולם, תודה על ההצטרפות, בלו"ז קצר יחסית. אני רק אתן הסבר קצר, אחרי זה הסעיף השני, לא יודע אם לקרוא לזה סעיף, יהיה באמת כל השאלות. אירנה ביקשה לקבל סקירה, אז כמובן כל מי שירצה או לשאול או לקבל סקירה מהצוות המקצועי, ממני, קטי, כל אחד מה שמתעסק עם הרווחה, אלי כמובן בחינוך, כל אחד והאחרים כמובן בתחומו. אנחנו כרגע מבקשים עכשיו לאשר העברה מקרן מקרקעין בגובה 10 מיליון שקלים שהיא למעשה אישור שמעניק כרגע משרד הפנים לרשויות שנפגעו, כסוג של, אני קורא לזה בשפתי סוג של מקדמה, כי הרי עדיין לא נקבע השיפוי הממשלתי. אנחנו עכשיו נדרשים להוצאות מאוד כבדות, דרמטיות, של עשרות מיליונים, כשהרשויות כל אחת בתחומה ובהיקפיה, כשאנחנו עם אתר ההרס הגדול ביותר, אבל גם לאחרים יש הוצאות מאוד גדולות. רק פינוי השפוכת וההריסה של הבניינים הראשונים, בסך הכל שלושת הבניינים הראשונים שאנחנו הורסים השבוע, מגיע ל-6-7 מיליון שקלים. וכאמור יש לנו צפי ... של עוד בניינים רבים, אז כרגע עכשיו צפויה החלטת ממשלה שאמורה להסדיר את השיפוי. עד שזה יגיע, הממשלה אומרת שבועיים, אני מעריך כנראה לפחות חודש, חודש וחצי, קטי אל תחייכי, אנחנו-

קטי פיאסצקי:

אני מחייכת בצער.

צביקה ברוט:

אני חושב שיש התגייסות ממשלתית יפה, הפקידות באמת ככה מבוקר עד ערב-

קטי פיאסצקי:

כשהממשלה רוצה להתגייס לדברים...-

צביקה ברוט:

הפקידות הממשלתית בהחלט מגויסת, אני חושב שאגף התקציבים באוצר, הייעוץ המשפטי, כולם ככה סביבנו, סביב זה, משרד הפנים, משרד השיכון, אז עכשיו ההליך שאנחנו עכשיו מבקשים להעביר הוא למעשה, נקרא לזה עזרה ראשונה שנותנים לנו עכשיו כשאני מקווה ששאר השיפוי יגיע אחרי זה באמת בהקדם, אנחנו נעביר גם רשימת בקשות מפורטת, הגזברות כבר עכשיו אוספת את כל ההוצאות. אבל מעבר להוצאות הנקרא להן פיזיות, כמו אתר ההרס, דברים אחרים שיש לנו עכשיו, אנחנו כמובן נבקש גם את כל ה-, נקרא לזה היום שאחרי, התמודדות עם הטראומה, מרכזי חוסן, שאר הדברים שהם יהיו חשובים לא פחות, אולי הרבה יותר. אז עכשיו ההליך שאנחנו מבקשים הוא נדרש בהליך מהיר, זו הסיבה שעשינו את זה מהיום למחר, כי מנכ"ל משרד הפנים ביקש שנעביר לו את המסמכים עד מחר, יום שלישי בבוקר. כן צריך להגיד שאין חובה חוקית בחוק, שחובה להעביר את זה במועצת העיר ולכן גם עשינו את הכינוס תוך 24 שעות, מהיר. יש אבל נוהג, שהיה נהוג תמיד שכן מבקשים את אישור המועצה ולכן חשבתי שכן נכון לפעול לפי הנוהג הזה, גם אם בחוק לא כתוב שצריך אישור מועצה. אבל כן חשבנו, וגם המלצת היועמ"ש הייתה שנפעל לפי זה, ולכן אנחנו מביאים את זה למועצה. אז כאמור, עכשיו ההחלטה שדורית תיכף תקרא, מדברת על העברה של 10 מיליון שקלים מתקציב, מקרן מקרקעין לתקציב השוטף, למטרות שאנחנו נצטרך, האלה. וכמובן שבהמשך אני מקווה שיהיה הרבה יותר מבחינת השיפוי הממשלתי שיגיע אגב, אני מקווה, גם כמענק מיוחד, אבל גם כדברים ייעודיים ממשרדים אחרים, אנחנו נבקש הרבה דברים מהרווחה חד משמעית, הקליטה, משרד החינוך כמובן, תחבורה ושאר המשרדים, אבל זה כאמור אמור להגיע במסגרת החלטת ממשלה כוללת. עד כאן, אם יש כמובן שאלות אז מרדכי פה לענות.

***מר אברהם חקק הצטרף בזום***

ויקטור וולדושיק:

המון שאלות.

צביקה ברוט:

בבקשה.

ויקטור וולדושיק:

א', מה הקריטריונים, אנחנו צריכים לדעת איך מחלקים את הכסף, כדי להסביר לאנשים שאתה קיבלת 800, זה מגיע לך.

צביקה ברוט:

לא, לא, סליחה, רגע, רגע, ויקטור, ויקטור, סליחה, רגע, רגע. רק להסביר, זה לא כסף למפונים. זה כסף שעובר מסעיף אחד לסעיף אחר בתוך תקציב העירייה.

ויקטור וולדושיק:

אני לא מדבר, אני לא מדבר על הקרן הזו שאתה מדבר.

צביקה ברוט:

רגע, רגע, שנייה, ויקטור, אני יודע, אז רק כרגע, אתה מבין, כדי שלא יהיה בלבול ויקטור ברשותך, בואו נסיים רק את הנושא הזה ואחרי זה אתה תקבל ראשון את זכות הדיבור בנושא השני על מה שאתה מדבר, אתה מדבר על הכספים שמגיעים למפונים, אז מיד נגיע ברשותך לזה. ברשותכם רק אם יש שאלות נקודתית על הסעיף שדיברנו עכשיו. על העברה מסעיף לסעיף.

ויקטור וולדושיק:

אני מחכה, אני לא אומר מילה, בוא נסיים את זה ואתה כבר יודע.

צביקה ברוט:

ואז אתה הראשון שתקבל את זכות הדיבור בסעיף השני שזה באמת ההסברים האלה.

ויקטור וולדושיק:

אוקיי.

דורית מוריה:

בסדר גמור, אני מבקשת לקרוא הצעת החלטה: העברת 10 מיליון ש"ח, מקרן מקרקעין לתקציב שוטף. עכשיו אני רוצה לעבור בבקשה אחד אחד, כי זה מה שאנחנו נאלצים לעשות כשאנחנו עושים את הישיבות

יהודה הרוש:

בזום.

דורית מוריה:

בזום, נכון. אז אני, לפי שמות. דוד פפיא?

דוד פפיא:

מאשר.

דורית מוריה:

אירנה?

אירנה גנין:

כן.

דורית מוריה:

ויקטור?

ויקטור וולדושיק:

בעד.

דורית מוריה:

אורי?

אורי בוסקילה:

בעד.

דורית מוריה:

אלי יריב?

אלי יריב:

בעד.

דורית מוריה:

קטי פיאסצקי?

קטי פיאסצקי:

בעד.

דורית מוריה:

פבל. פבל?

אירנה גנין:

הוא לא שומע.

פבל אסטחוב:

אני מאשר.

דורית מוריה:

תודה. ורד דנינו? ורד? ורד, את על מיוט. אברהם חקק?

אברהם חקק:

מאשר.

דורית מוריה:

פינטו?

שלמה פינטו חכם:

מאשר.

דורית מוריה:

הרוש. הרוש? יהודה הרוש?

יהודה הרוש:

כן, בעד, בעד.

דורית מוריה:

יוסי הזימי?

יוסי הזימי:

בעד.

דורית מוריה:

יש פה עוד מישהו שלא קראתי את שמו?

לאה בם:

לאה בם, בעד.

דורית מוריה:

לאה בם, תודה רבה וראש העיר כמובן.

ורד דנינו:

אותי, דורית.

צביקה ברוט:

כן, בעד.

דורית מוריה:

קראתי אותך ורד.

ורד דנינו:

אהה, טוב ממי. בעד.

צביקה ברוט:

רק עכשיו גם שמענו אותך.

דורית מוריה:

כן, בדיוק. אז בבקשה ראש העיר, סעיף מספר 2.

צביקה ברוט:

אושר פה אחד, תודה רבה. עכשיו הסעיף השני באמת שאל עכשיו ויקטור שאלה אני אתן רגע רקע קצר. בן פה?

דורית מוריה:

כן, אבל רגע ראש העיר ברשותך מי שרוצה

בן מלכה:

אני פה רה"ע.

דורית מוריה:

מי שרוצה, ילנה , אישרתי את ילנה. ילנה אמרה בעד.

הצבעה: פ"א

פ"א: צביקה ברוט, יהודה הרוש, ורד דנינו, דוד פפיא, אורי בוסקילה, אלי יריב, לאה בם, יוסי היזמי, ילנה פינסקי, קטי פיאסצקי, אברהם חקק, שלמה פינטו חכם, אירנה גנין, ויקטור וולדושיק, פבל אסטחוב.

2. עדכונים ושונות.

דורית מוריה:

מי שרוצה לדבר שירשום לי בוואטסאפ. ואז-

צביקה ברוט:

פבל ואירנה כבר ראיתי, סליחה, ויקטור ואירנה כבר ראיתי, אם אחרים רוצים לדבר תכתבו.

אירנה גנין:

לא, אני לא דיברתי, אני רוצה לדבר.

צביקה ברוט:

לא לא, אני אמרתי שאת אירנה ואת ויקטור ראינו ואתם מיד תקבלו זכות דיבור, ואם אחרים רוצים אז פשוט תכתבו לדורית כדי שלא נפספס אף אחד. אז ברשותכם, רגע, רק רקע כללי. אנחנו לשמחתנו קיבלנו שותפויות משותפים טובים, שחלקם הגיעו אלינו, חלקם אנחנו גייסנו, גם חלק מהשותפים שלנו, אתמול דיברתי עם קטי, היא גם הביאה את אחת הקרנות, ויש לנו סך הכל פה שורה של שותפים, לדעתי איזה 15 או 16 גופים שכאמור, חלק ביוזמה שלנו וחלק ביוזמתם פנו אלינו, של ישראלים טובים וגם יהודים טובים בחו"ל או נוצרים טובים בחו"ל, שכולם באו ככה לעזור בשעת משבר. רק בעיקר התמקדנו פחות בצרכים שלנו, כי אנחנו בסדר, אנחנו שמחים שאנחנו תורמים גם לעירייה, אבל בעיקר היה חשוב לנו שיתרמו למפונים. אז יש עכשיו, מיד ברשותכם אני אתן לבן לפרט את סוגי התשלומים, כל קרן הביאה משהו, למשל קרן אחת נתנה מענק של 2,500 דולר, קרן אחרת שזה ...של ההסתדרות הציונית הלאומית, תרמה 4,000 שקל. קרן אחרת הביאה מחשבים לילדים עם צרכים מיוחדים. כל אחת מהקרנות, וויקטור, זו כבר התשובה לשאלה הראשונה ששאלת, קבעה את הקריטריונים שלה. כלומר, אנחנו עשינו הכל כדי שבסופו של דבר זה יחולק, כמה שאפשר לכולם. אבל בסוף לא אנחנו קבענו, אלא התורמים הם אלה שקבעו מי מקבל מה. למשל, בא הראל ויזל, שאפילו לא רצה לפרסם את שמו, אבל פה אני אומר את זה בפני חברי המועצה, מגיע לו יישר כוח, החליט שהוא תורם אלף שקל לכל משפחה מפונה כדי לקנות עזרה ראשונה ככה. סליחה, הלבשה תחתונה, טישרטים, פיג'מות, דברים דחופים כי לא היה להם כלום, בחנויות שלו. עכשיו, הוא כמובן יש לו הרי רשתות משמעותיות. ובכל מקרה בהקשר הזה, הוא אמר יש לי תנאי אחד, הוא דיבר איתי אישית, התקשרתי אליו, הוא שמח לתרום, הוא רק אמר תנאי אחד, ברשותכם, יש לי ניסיון מהצפון והדרום, אך ורק מי שבמלונות. אחר כך הם הסכימו גם להרחיב את זה למי שאמור להיות במלון, אבל לא משנה. הוא לא מוכן נגיד לתת, אפילו אם זה משפחות מצוקה. כלומר לצורך העניין, הוא תורם המון במדינת ישראל, הוא אומר כרגע במטרה הזו אני לא תורם, לא לצעירים ולא-, אני תורם עכשיו אלף שקל למי שבמלון וצריך בגדים עכשיו, משהו דחוף. קרן אחרת באה ואמרה, אך ורק לקשישים, קרן אחרת באה ואמרה רק לבעלי צרכים מיוחדים. אז לכן, יש אנשים שקיבלו בהתאם למה שהתורמים ביקשו, יש אנשים שהם אולי אוכלוסיות יותר חזקות שפחות קיבלו כי לא משנה אם הם היו צריכים או לא, אבל התורמים הגדירו מה הם מקבלים. דברים שהגיעו מטעם העירייה או מטעם המדינה כמובן הלכו לכולם, כי למשל 500 שקלים שהמדינה נתנה כדמי כיס, זה הולך לכולם, אין הבחנה. כל מיני דברים אחרים שאנחנו ניתן, אפילו אגב צ'ופרים קטנים, שהם לכאורה זניחים, אבל בכל זאת הם עניין של תשומת לב, כמו כרטיסי קולנוע, אנחנו מחלקים עכשיו לכל המפונים שיוכלו ללכת על חשבוננו, וגם בתרומה משותפת ממשפחת אדרי, הבעלים של סינמה סיטי, כולם יקבלו. גם אם הם בבית. כל מי שזכאי, לפינוי, שביתו אינו כשיר כרגע או לא היה כשיר, יוכלו לקבל את זה. לכן אני אומר, הקריטריונים, לא אנחנו קבענו, אנחנו יישמנו את הדרישות של התורמים, כי ככה כמובן מקובל וככה חייבים לעשות.

ויקטור וולדשיק:

זה ברור לחלוטין. זה ברור שיש קריטריונים. למה אין קריטריונים אצלנו? כשאנחנו מדברים עם אנשים, אנחנו צריכים להגיד כן, זה מגיע לפי הקריטריונים בשבילך. ההוא, השכן שלך, זה לא מגיע לו. אבל אנחנו לא יודעים את זה.

צביקה ברוט:

השאלה למי, פנית למישהו והוא לא נתן לך תשובה?

ויקטור וולדשיק:

אני פונה אליך כי אני לא יודע-

אירנה גנין:

מי עונה.

צביקה ברוט:

אהה, ויקטור קודם כל אני מקבל את ההערה שלך, ויקטור אני מקבל את ההערה שלך באופן מלא, אני רק אומר זו פעם ראשונה שאתה פונה. אם היית מתקשר אפילו שבוע שעבר, היינו שולחים לך דף, עם כל הקריטריונים, ודרך אגב אני מעודד את חברי המועצה, ואני גם חושב שזה חשוב שכל אחד כפי יכולתו-

ויקטור וולדשיק:

זה היה ברור, זה צריך להיות באופן אוטומטי.

***גב' יסמין ולקומיר פרייסמן הצטרפה בזום***

צביקה ברוט:

מאה אחוז. לא, תראה, אני חייב להגיד לך, קודם כל, שוב, זו הערה שאני מקבל אותה להבא, אני כן רק אומר, מיד, אירנה, מיד אני מעביר לך את רשות הדיבור. אני רק אומר, אתה יודע, בסופו של דבר הצוותים עובדים מסביב לשעון. הם לא זוכרים כל דבר עכשיו לשלוח לכל חברי המועצה את הקריטריונים הספציפיים, כי אנחנו לא יודעים אם אתה בקשר עם אנשים או לא. יש כאלה שהם כן, יש כאלה שהם לא. ולכן אם היית מתקשר אליי או למישהו מהצוות שלי, או היית מתקשר למנכ"ל או לכל אחד שמתעסק, לגזבר, היית מקבל מיד את הקריטריונים בשמחה רבה, ולכן אם אתה מעוניין לקבל, נדאג שמחר בבוקר תקבל את הרשימה המדויקת, ויותר מזה, אני חייב להגיד יישר כוח לכל חברי המועצה, שנמצאים בקשר עם אנשים, שמסייעים להם. אגב, אני יודע שיש המון שעושים את זה כי גם המון היו מולי בבעיות פרט של כל מיני משפחות, בין אם זה אנשים שהיה להם יותר זמן פנוי ויכלו להגיע למרכז המשפחות מבוקר עד ערב ומלווים אותם עד עכשיו, ובין אם זה אנשים שעושים את זה מהבית. כל אחד מכם, יישר כח באמת על העזרה וההתגייסות, אני חושב כמובן שזה סופר חשוב וכולנו מחויבים לעשות את זה למען התושבים שלנו. אירנה בבקשה.

ויקטור וולדשיק:

אוקיי, אז אנחנו מבקשים את הרשימה.

אירנה גנין:

קודם כל אני-, ויקטור, ויקטור, אני עכשיו רוצה להגיד.

צביקה ברוט:

קודם כל אנחנו, בן, תוכל בבקשה לייצר לבוקר את הרשימה ולהעביר להם.

בן מלכה:

אוקיי.

אירנה גנין:

קודם כל, אני התקשרתי כמה פעמים לראש העיר, ברור שאין תשובה בגלל שהוא עסוק.

צביקה ברוט:

נכון אני ראיתי את זה ב-2 בלילה.

אירנה גנין:

התקשרתי לבן מלכה, הוא לא ענה לי. התקשרתי למנכ"ל הוא לא ענה לי, התקשרתי לסמנכ"ל-

יהודה הרוש:

יאללה, אירנה, נו, בסדר, אז לא ענו לך. אירנה, מספיק, נו.

אירנה גנין:

שנייה, התקשרתי לסמנכ"ל לאוניד הוא ענה לי. ואני ביקשתי להעביר את הבקשות שלי, אז הוא אמר לי שכן, שהוא העביר את הבקשות. זה אני מדברת כל הזמן עם דורית, תודה רבה היא נותנת לי תשובות אבל אני לא שואלת על קריטריונים זה ברור, זה לא היא. ומה שאמרו לי זה להתקשר ל-107. אני כמה שעות מדברת עם 107, עכשיו בקשר עם כל הבן אדם. אני רוצה להגיד, למה אני התקשרתי לראש העיר? אני רציתי, אני קיבלתי 100 חבילות לאנשים מאמריקה. רציתי לחלק זה דרך העירייה, בסוף אנחנו חילקנו עם הספונסרים בכל בתי המלון. עכשיו, אני קיבלתי 20 תיקים עם האוכל מהסופר. גם אנחנו חילקנו בארנה, ברוקסון בגלל שאין שם ארוחת צהריים וארוחת ערב. וחוץ מזה אנשים מביאים בגדים חדשים ואנחנו גם מחלקים. אנחנו עוזרים לאנשים, גם הרבה, יש שאלות, ותשובות אנחנו לא תמיד יכולים לתת בגלל שהכל דינמי, כל הזמן היו מחליפים בבניין אדום, אחר כך הוא צהוב, אחר כך הוא ירוק ואחר כך עוד משהו. בגלל זה מה שאני מבקשת, אנחנו לא צריכים להתקשר בגלל שכולם עסוקים זה ברור, אז יש לנו קבוצה, אפשר בקבוצה הזאת, לתת הודעות, לדוגמה, איזה בניין נכון להיום, צהוב, אדום, ירוק, שאנחנו לא צריכים, אנחנו חברי מועצה לא צריכים כמה שעות להתקשר למוקד, בגלל ששם גם עסוקים עכשיו. אמרו לי שלדוגמה לקבל וואוצ'ר זה צריך דרך-

צביקה ברוט:

אירנה, אירנה יש לי הצעת ייעול.

אירנה גנין:

שנייה, הוואוצ'ר לפוקס צריך גם לקבל דרך המוקד. אז גם איזה קריטריונים, אומרים שעובדים סוציאליים יכולים לבחור מי זקוק מי לא זקוק, זה גם לא ברור. מי זקוק, מי לא זקוק. מה זאת אומרת? אם רשת פוקס רוצה לתת מתנה לאנשים, אז מי זקוק, מי לא זקוק. למה נתנו בית מלון לאנשים אם בן אדם לא זקוק? לא ברור לי דברים כאלה. עכשיו, מה שוויקטור אמר שכנים מאותו בניין, אחד קיבל 800 דולר, השני 1,200 מעמותה לארץ. מי, מי עשה את הקריטריונים? שכנים מאותו בניין שהוא ירוק. שהוא ירוק.

צביקה ברוט:

אירנה, שניה רגע. בואי, אני אתן שנייה עוד לבן לתת לך עוד את התשובה הפורמלית, אני חייב רק להגיד לך משפט אחד. יש אנשים מאותם בניינים שיקבלו סכומים שונים כי הם שייכים לקטגוריות שונות. אבל אני אומר לך ולוויקטור שוב, אנחנו לא קובעים את הקריטריונים של התורמים. הלוואי שהיינו יכולים, היינו עושים חלוקה שווה לכולם. דרך אגב, לא בטוח שצריך חלוקה שווה לכולם, סליחה שאני אומר את זה, אתמול גם אלי ויהודה ואני בשבוע האחרון נתקלנו בכמה משפחות מצוקה שוואלה היו צריכים לקבל יותר, קטי אתמול סיפרה לי סיפורים שוואלה גם אני נתקלתי בהם, אימהות חד הוריות, אם אנחנו היינו יכולים לחלק את זה, יכול להיות שהיינו מחלקים את זה אחרת, לפי מי שנזקק יותר. אבל פה במרכאות, עשו לנו חיים קלים, כי התורם וזו זכותו המלאה, קובע למי לתת. עכשיו אני לא יכול להגיד להראל ויזל, מצטער אני לא לוקח את התרומה שלך, כי בא לי לשנות את הקריטריונים. צריך להגיד לו תודה רבה על זה שהוא נותן את התרומה, והוא תורם הרבה כאמור במדינת ישראל, אדם מאוד יקר, ולהגיד לו תודה על מה שהוא עושה. עכשיו, אנחנו כן עושים את הכל כדי למתוח את זה לקצה. למשל, הקרן, סתם דוגמה, הקרן לנפגעי טרור החליטה לתת רק למי שהבית שלו נהרס ממש, אדום, 4,000 שקל. ניהלנו איתם משא ומתן-

יהודה הרוש:

והוא לא חוזר לבית.

צביקה ברוט:

הוא לא חוזר הביתה. ניהלתי איתם משא ומתן, פניתי לחגואל ואחר כך הפעלנו עוד מישהו מהייעוץ המשפטי, הם הסכימו להרחיב את זה גם למי שביתו כתום. ואז אחר כך אפילו עשינו תרגיל בהסכמה איתם. אמרתי, תגידו רגע, אני אומר לכם על השולחן, שחלילה לא יהיה זה, אם מהנדס העיר ישלח לכם רשימה שהייתה נכונה לפני כמה ימים, בינתיים חלק מהכתומים הפכו לירוקים. אכפת לכם שאני אשלח לכם רשימה עם תאריך של לפני כמה ימים?

אירנה גנין:

כן, זה כתוב נכון לתאריך הזה.

צביקה ברוט:

נכון, כי היו עוד בניינים כתומים, אמרו לי בסדר, שלח. וככה הצלחנו להוסיף עוד איזה חמישה-שישה בניינים. לכן בשורה התחתונה הקריטריון, אנחנו עושים הכול להרחיב אותו אבל לא אנחנו קובעים אותו. וגם אם מחר תבוא קרן טורונטו או כל קרן אחרת ותגיד לנו אנחנו עכשיו לסקטור מסוים, בעלי צרכים מיוחדים, עולים חדשים, מבוגרים, ילדים, להם אנחנו נותנים איזשהו מענק. אז אנחנו מחויבים לשמור על, הם סומכים עלינו. זאת אומרת, בסוף גם אם חלק מהמקרים הם עשו את החלוקה וחלק אנחנו, אבל הם מחויבים, אנחנו מחויבים ללכת לפי הקריטריון שלהם, אנחנו לא יכולים לשקר לקרן ולתת למגזר אחר ולגנוב מהם חלילה.

אירנה גנין:

אבל יש אנשים-

צביקה ברוט:

אבל רגע, עוד משפט אחרון, אירנה, יש לי הצעת ייעול.

אירנה גנין:

יש אנשים שלא קיבלו בכלל, החלק הגדול של ה... שאת זה הם לא קיבלו.

צביקה ברוט:

דרך אגב, דרך אגב-

אירנה גנין:

יש לי רשימה כזאת.

צביקה ברוט:

אני גם מכיר את זה. אני יכולה לשלוח אותה. יש זוגות צעירים לצורך העניין, בלי ילדים, מעמד יחסית גבוה, אולי אפילו יותר מיחסית, והם לא עומדים בקריטריונים לקבל ווואלה הם גם לא מתלוננים כי הם לא צריכים.

אירנה גנין:

אני מדברת על פנסיונרים.

צביקה ברוט:

הם איבדו את כל עולמם אגב, הם איבדו בדירה שלהם את כל עולמם, אבל הם ישתקמו, הם יעמדו על הרגליים והתורמים פחות מתעדפים אותם ואני חושב בצדק, לעומת קשישים, עולים, ילדים, משפחות עם צרכים מיוחדים.

אירנה גנין:

רגע, רגע, שניה ראש העיר. אני מדברת על אנשים שלא יכולים להיכנס לדירות שלהם, אני מדברת על פנסיונרים, חלק זה חולי סרטן, זה דוגמאות כאלה. זה לא-, אני מדברת על-

יהודה הרוש:

אז תעבירי את השמות מסודר, תעבירי את השמות מסודר.

אירנה גנין:

בסדר.

יהודה הרוש:

גם לבן גם ל-

אירנה גנין:

אז אני שאלתי לאן. זה השאלה שלי, לאן?

צביקה ברוט:

אז עכשיו רגע-

אירנה גנין:

להדביק על הקיר ליד העירייה? לאן?

צביקה ברוט:

אז אני רוצה ברשותכם, אירנה, כדי לעשות סדר, לפחות כרגע, אני מדבר עכשיו על המקרה הנקודתי הזה כי יש פה אירוע נקודתי. לעתיד, נדבר לעתיד, שלא יקרו עוד. כרגע עכשיו שני דברים, הרשימות של השמות שאת מדברת, אני מבקש שתרכזו את זה, תעבירו לבן, הוא ידאג להעביר את זה עכשיו, חלק מטפלת רותם, חלק הרווחה, הוא ידאג להעביר את זה כדי שגורמי המקצוע יטפלו, זה אחד. שתיים, אם יש שאלות כמו שוויקטור העלה, כמו שאת, שאת יודעת, אנחנו כולנו עסוקים, מי שניסה לתפוס אותנו אני מניח, את כולנו, כל מי שהיה בשטח בימים הראשונים, אי אפשר היה לתפוס אותנו במשך ימים שלמים, המשפחות לא ראו אותנו. אז, ומצד שני, כן חייב שיהיה צינור מלא לחברי מועצה כל הזמן לתשובות, זה ברור. אני מציע להשתמש לפחות כרגע, עכשיו באירוע הזה, בקבוצה שלנו. ודורית, אני מבקש, ממך, כיוון שאת אונליין על הקבוצה גם אם אנחנו לא תמיד, ככל שחבר מועצה, כל חבר מועצה שולח איזושהי שאלה שאולי הגורם המקצועי הרלוונטי לא רואה עכשיו כי הוא עסוק או מסיבה אחרת, בבקשה שאת או מאיה תדאגו לעשות את התיווך של התשובה.

דורית מוריה:

ככה עשיתי עד עכשיו רה"ע.

אירנה גנין:

דורית, דורית וקטי תמיד עונות, תודה רבה להן. זה שני אנשים שתמיד עונים.

צביקה ברוט:

זה חשוב.

אירנה גנין:

ובקשה אחרונה וזהו, אתה פרסמת שאתה חתמת הריסה בתים, אפשר לדעת מספרים ורחובות?

צביקה ברוט:

כן, ירושלים 45, בן יוסף 7 א', בן יוסף 7 ב'. כרגע רק על שני אלה, מהסיבה היחידה ששם יש את המסוכנות הכי גבוהה, ממש בירושלים 45, כל יום שמתחילה רוח אחר הצהריים, נופלות אבנים, אי אפשר להתקדם בהריסות של בניינים אחרים. זה הכי דחוף כרגע, עכשיו הרסנו, זה שלושה בניינים בעצם שני מספרים. 45 ו-7 א', 7 ב', בן יוסף וירושלים. אז עכשיו אותם הם באמצע ההריסה, עכשיו אני חוזר משם כרגע עוד פעם. הייתי שם בבוקר, כבר בניין וחצי היו הרוסים, עכשיו הם סיימו שניים, מחר מתחילים לטפל בשפוכת של שני הבניינים שהרסו, ובהמשך השבוע יהרסו גם את הבניין הגבוה, את ירושלים 45, שייקח שבועיים סך הכל לפנות את הכל. אחר כך נתחיל בהריסה של שאר הבניינים שמוגדרים אדומים או יוגדרו כאלה על ידי רשות המיסים בימים הקרובים.

אירנה גנין:

אבל יש רשימה על כל מה שלהריסה?

צביקה ברוט:

כרגע, כן, אז ככה, יש רשימה.

אירנה גנין:

אפשר לקבל את אותה או שזה סוד?

צביקה ברוט:

לא, לא. קודם כל, היא פורסמה. תקבלי אותה שוב בשמחה. אני כן רק אגיד דבר אחד וזה חשוב מאוד אם אתם משדרים את זה לאנשים, אז להיות מדויקים. אנחנו, יש פה בעצם שני פרמטרים. אחד, מהנדס העיר, הסמכות החוקית נתונה לו, הוא קובע איזה בניין חייבים להרוס. זה אחד. שתיים, רשות המיסים, כלומר מס רכוש, הם אלה שבסופו של דבר, צריכים גם לחתום על זה, כדי לתת פיצוי. זה לא חוכמה שהמהנדס יגיד להרוס, אנחנו נהרוס ונגרום להם נזק, ואחר כך מס רכוש יגיד, סליחה, אני לא מכיר בזה, אני העדפתי לשפץ, גם אם היה איזה נזק מוחלט, הייתי משקיע עשרה מיליון שקלים בבניין ומשפץ אותו. אז אנחנו עכשיו מחכים לתשובה של מס רכוש על שאר הבניינים. יש כרגע, אם אני זוכר נכון, 16 או 17 בניינים נוספים, שמסומנים על ידי מהנדס העיר להריסה. מס רכוש, המהנדסים שלהם כנראה מחר-מחרתיים יעבירו את התשובות שלהם, אני מעריך כנראה פחות או יותר יאשרו בטח, בהתחלה 10, אחר כך נלך להליך של דיון בין המהנדסים על הפער, המטרה להגיע בתוך כמה ימים, לתשובה מוסכמת על כולם, גם מהנדס העיר וגם מהנדס מס רכוש, שלוקחים פה אחריות על חיים של אנשים, שיחתמו ביחד, איזה בניינים להריסה, איזה לא. הנחת העבודה שלנו, שזה כנראה יגמר סביב ה-15 בניינים, כרגע, ואחר כך יהיו עוד שיצטרפו באופן וולונטרי, שאנחנו נאפשר להם אם הם רוצים, אבל על זה אני לא מדבר, כי אנחנו לא מחייבים אותם להרוס. הם פשוט יצטרפו לפינוי בינוי על הדרך, כי הם נפגעו קשה.

***מר שלמה חכם פינטו יצא מהזום***

אירנה גנין:

בסדר. תודה רבה, קיבלתי כל התשובה.

צביקה ברוט:

תודה רבה. תודה רבה ואני רוצה שוב להגיד לכולם יישר כוח, גם על ההתגייסות, על המעורבות.

קטי פיאסצקי:

רגע אני מחכה לזכות דיבור.

דורית מוריה:

קטי היא הבאה בתור.

צביקה ברוט:

אהה סליחה.

קטי פיאסצקי:

אני פעלתי על פי ההוראות, שלחתי הודעה מסודרת לדורית.

צביקה ברוט:

סליחה, ברור.

קטי פיאסצקי:

ביתתם אותי, אז אני מתפרצת. שבוע שעבר הייתי בכנסת.

פבל אסטחוב:

קשה לביית אותך, אבל בסדר.

קטי פיאסצקי:

שבוע שעבר הייתי בכנסת ושאלו אותי אם ככה אני מתפרצת גם בישיבות מועצה.

צביקה ברוט:

אוהא.

קטי פיאסצקי:

אז אמרתי אוהו, לפה באתי עדינה. אז רגע, אז קודם כל אני כן רוצה שבוע שעבר הייתי, לספר ששבוע שעבר הייתי בכנסת. היה יום השלטון המקומי, היו המון המון ועדות שקשורות לתחום המוניציפלי, מה שלי היה חשוב שם בעיקר זה הוועדה לביקורת המדינה, שדיברה על ההיערכות של הרשויות המקומיות למצבי אסון, היה ממש יופי. ורגע, אני אסכם את מה שאמרתי שם, כמובן שייצגתי שם את כל תושבות ותושבי העיר, למעלה מאחוז מתושבי ותושבות העיר שפונה כאן, קרוב לחמישה אחוז של תושבים ותושבות שנפגעו באופן כזה או אחר, הבתים שלהם. על זה שאנחנו, ואני שוב אמרתי את זה גם בפעם הקודמת, אנחנו הגענו מוכנים ככל הניתן, גם פיקוד העורף שהחמאתי לו שם, וגם באמת הגורמים המקצועיים בעירייה. אז גם אני רוצה להגיד שוב מילה טובה לגורמי המקצוע בעיר שתפקדו בצורה באמת מופתית במציאות שנכפתה עלינו בימים הראשונים. לצערי, בחזרה לצחוקים של ההתחלה, הממשלה היא זו שלא מתפקדת ולא הגיעה מוכנה לאירוע, וכמובן שאמרתי את זה. אני רוצה להגיד שגם אליי פונים עוד הרבה מאוד אנשים על בסיס יומי, המון המון, המון אנשים, אתן מוזמנות ומוזמנים להעביר אליי פניות, בטח בכל מה שקשור לרווחה, כמובן, לא עניינים של מס רכוש כי לצערי הם לא מקשיבים לי. אבל כל מה שקשור לרווחה, דברים שנשארו פתוחים, אנשים שפתאום פונים רק עכשיו בגלל כל מיני סיבות-

אירנה גנין:

חתולים.

קטי פיאסצקי:

חתולים, כלבים, תוכים, ארנבים, חרדונים. אני מקבלת גם על זה המון פניות בעיקר עכשיו בשלב ההריסה. אם פונים אליכם בנוגע לחיות בית וחיות רחוב. חשוב לי להגיד, שהמחלקה הווטרינרית מגיעה לכל בניין רגע לפני ההריסה כדי לפרוק אותו. הרבה מאוד אנשים איבדו גם את חיות הבית שלהם. אני יודעת שזה אולי נשמע לנו קצת איזוטרי, אבל כשאנשים מאבדים את כל עולמם ורכושם, הם צריכים להיאחז במשהו וזה בן משפחה לכל דבר ועניין, אז אנחנו בשלב, בשלב הזה כי אני מקבלת באמת הרבה פניות גם כאלו. אני כן רוצה להגיד משהו מאוד מאוד חשוב, דיברו כאן על העניין של הבינוי ועל העניין של הקריטריונים והפיצויים ומה עושים. הדברים האלה הם סופר חשובים אבל אני רוצה לבקש מכם, אם אתם מדברים עם תושבים, תקשיבו שניה גם ללב שלהם, ותשאלו אותם מה שלומם, ואם הם צריכים משהו, כי אנחנו באמת, יש לנו כאן גם הרבה מאוד עובדים סוציאליים, הרבה מאוד תושבים לא יתקשרו באופן יזום למוקד העירוני, ויגידו אנחנו צריכים עזרה נפשית. הם כן אולי יגידו לכם, כי הם כבר נקלעו איתכם לשיחה, וכבר שיתפו את המצוקות שלהם, ויכול להיות שהנושאים האלו יעלו, ואנחנו צריכים ליזום את זה. יש הרבה מאוד אנשים שבשבועות הקרובים יחוו כל מיני תחושות של פוסט טראומה, בין אם זה היה טריגר למשהו ובין אם הם היו מאוד קרובים לאירוע, כל אחד והסיפור הייחודי שלו. בבקשה, בבקשה, בבקשה, יש לנו עובדים סוציאליים, יש לנו את השירות הפסיכולוגי שבאמת נותן שירות מדהים, תפנו אליהם, תפנו אליי, במאוד פשוט, שם, תעודת זהות, טלפון, כתובת, עדיף גם כדי שיהיה מאוד קל לדעת רגע מה הסטטוס מבחינת הדאטה, ואנחנו נטפל בזה, בסדר? זה מאוד, מאוד חשוב לי, אני קיבלתי את הטלפונים באמת קורעי לב, לא על עניינים של כסף, על עניינים באמת של תחושות, של רגשות ושל פחדים, ואתם גורם סופר משמעותי בתיווך של הדבר הזה, כמובן תבקשו את רשותם. הם יכולים גם לפנות כמובן לקופות חולים ולגורמים פרטיים, אבל אנחנו כאן כדי לתת להם את המענה הזה. אז בבקשה, אם אתם שומעים משהו תבקשו את רשותם להעביר, ויצרו איתם קשר ללא דיחוי כי זה באמת, איך שאמרתי בכנסת, מעבר רגע לאסון ההנדסי הבאמת מטורף, האסון החברתי בעיר כמו בת ים וההשלכות שלו שנים קדימה, זה משהו שלא היה בשום מקום בארץ באירוע אחד יחיד. ולכן תהיו קשובים גם לזה, בסדר? תשאלו אותם איך הם מרגישים, אם הם כבר פונים אליכם. תיזמו רגע את השיחה הזאת, זהו, זה מה שהיה לי חשוב להגיד, תודה רבה.

דורית מוריה:

תודה. אורי, ואחר כך יסמין.

אורי בוסקילה:

טוב, אני קודם כל, אני רוצה להתחיל דווקא במה שקטי סיימה. אבל אני רוצה לתת הצעה טיפה יותר רחבה. אין ספק שהמשפט האחרון של קטי, בקטע של אנשים רבים, ואני נמצא איתם בקשר, באמת, יש עובדים ברווחה עם אוזן קשבת חבל על הזמן, אבל, למה לא לעשות משהו גנרי לכל אלה שאנחנו יודעים שנפגעו, שהיה קשר איתם פעם-פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע, באופן אוטומטי ליצור איתם קשר, לדבר איתם.

קטי פיאסצקי:

אורי, אני אגיד לך כי יוצרים איתם-

אורי בוסקילה:

שנייה, שנייה.

קטי פיאסצקי:

לא, לא, אבל אני אגיד לך מה ההבדל. כשאתה מתקשר מהעירייה לשאול האם הכל בסדר, זה אחרת מאשר בן אדם פונה אליך והוא כבר נמצא במצוקה ורוצה לפרוק.

אורי בוסקילה:

לא דיברתי על זה, אני מדבר על כך, עם מי שאנחנו בקשר חברי מועצה, זה בסדר, שימי בצד. אני אומר שגורמי רווחה ושפ"חים, צריכים, אני חושב, על אלה שנמצאים בבתים, שלא נמצאים בבתי מלון או במשהו אחר. על אלה אני אומר, זה צורך חשוב מאוד. דבר אחרון, קטי את לא יכולה, את לא יכולה, את עושה אותי, עושה לי דה ז'ה וו לממשלה. כולם פרגנו לצה"ל ולמטוסים, ולמוסד-

יהודה הרוש:

גם הממשלה עבדה מאוד יפה, גם הממשלה עבדה יפה.

קטי פיאסצקי:

די, די, יהודה, די עם השטויות.

(מדברים ביחד)

צביקה ברוט:

די חברים, בואו.

אורי בוסקילה:

אני רוצה, חברים-

יהודה הרוש:

את עושה עבודה לא לערבב פוליטיקה, כל משרדי הממשלה יצטרפו. את עושה עבודה טובה. אל תערבבי פוליטיקה.

אורי בוסקילה:

חברים, אני רוצה לומר לכם, אני בקשר עם המון, המון תושבים ועם חברים ואישי ציבור מכל הארץ. העיר בת ים, אני אומר את זה בעצב, עצוב לי מאוד להגיד את זה, אבל אני חושב שהעיר בת ים, וצביקה אתה כראש העיר, התגלתה בשיא תפארתה, במלוא הדרה, עם רגישות מטורפת-

יהודה הרוש:

אמת.

אורי בוסקילה:

עם עבודה סיזיפית, אני אומר שאפו, שאפו לעיר, שאפו לך צביקה, וכמובן לכל הגורמים הרלוונטיים שנותנים יד, ובעזרת השם על זה אנחנו מקיימים, "איש לרעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק".

יהודה הרוש:

חזק וברוך.

צביקה ברוט:

ישר כח.

יהודה הרוש:

ישר כח.

דורית מוריה:

יסמין, בבקשה.

יסמין ולקומיר פרייסמן:

היי, מה העניינים? מצטערת שאני לא פותחת מצלמה, אני פשוט לא במוד ייצוגי. אז קודם כל אני רוצה להתחיל עם פירגונים. לכל מי שהיה בשטח. אני לא הייתי, כי הילדים שלי לא, לא יכלו להתמודד. אז אני יודעת שהרבה מכם פיזית יצאו לשטח, שהרבה מאוד עובדי עירייה, בלי שאמרו להם, היו שם בארבע בבוקר, ועשו ובאמת וטיפלו, כל הכבוד לכל מי שהיה, אני יודעת שיש כאן גם חברי מועצה שעשו המון עבודה, בסתר, שלא רוצים להתפרסם ולא רוצים שידעו שהם עבדו וואו ועזרו להמון תושבים, אז קודם כל, כל הכבוד לכל מי שעזר ותמך. ואני רציתי לשאול על הנושא של המפונים שהיו בנתניה. היו לנו, היו לנו מפונים מבוגרים, בעיקר קשישים, בנתניה, שידעו עליהם רק שתי עובדות סוציאליות, הן לא הופיעו בשום רשימות, הם לא זה, ועד שבעצם לא קישרתי את בן עם אחת מהן, אף אחד בעירייה חוץ מהעובדים הסוציאליים לא ידעו על המלון הזה, וזה הכל היה מבוגרים, לא ... תרומות, הם לא קיבלו שום סיוע חוץ מהמלון עצמו. אז רציתי לדעת איפה זה נפל בין הכיסאות, איך זה קרה, מה, מה הסיפור שם עם המפונים בנתניה?

***מר רפי ברנז הצטרף בזום***

צביקה ברוט:

אז בן, תקן אותי אם אני טועה, רק אם אפשר שנייה להיות במיוט כי לא שומעים. חברים, רפי.

רפאל ברנז:

אני שומע.

צביקה ברוט:

אבל תהיו במיוט כי אנחנו גם שומעים אתכם, את האולם.

רפאל ברנז:

רגע, רגע, היינו בברית, שנייה אני אוציא את זה.

צביקה ברוט:

בשעה טובה, בשעה טובה. רק בשמחות. יש לנו בערך 2,100 מפונים, מתוכם 1,670 כרגע במלונות. והבנו שהייתה כנראה חדר אחד או שניים שהגיעו לנתניה בגלל שהם נשלחו לשם בהתחלה שעוד-

בן מלכה:

הם לא היו, הם לא היו זכאים. אני אסביר רגע.

צביקה ברוט:

הם לא היו זכאים. בדיוק, בבקשה בן.

בן מלכה:

הם לא היו זכאים לקבל חדר ולכן העובדות הסוציאליות שהיו שם במקום שמעו את הסיפור שלהם, ראו שמדובר באישה מבוגרת ובעצם עשו איזשהו טריק שהוא חיובי, הם בעצם השתמשו באיזושהי, יש לנו תרומה של איזושהי עמותה שמאפשרת פינוי למלונות עבור קשישים שלא היה להם מיגון. קשישים מוכרים ברווחה עם כל מיני קריטריונים. אז הם בעצם שלחו אותם בתוך, כחלק מההסכם הזה, לנתניה, ולכן הם לא הופיעו בשום רשימה של מפונים כי הם לא היו מפונים דה פקטו. אחרי שהם פנו אליי והבנתי את הסיפור אז חיברנו אותם והבנו את התמונה, בכל זאת אפשרנו להם להמשיך את השהות בבית המלון גם אחרי שנגמר להם המלון בנתניה. אני עד היום בקשר איתם, אנחנו עוזרים להם גם מול מס רכוש וזה, אבל לא מדובר פה על איזושהי תקלה של המערכת. כי מי שהיה צריך להכיר את השהות שלהם שם הכיר. זה העובדים הסוציאליים, זה לא קשור לתוך המערכת שהתעסקה עם המפונים.

דורית מוריה:

תודה בן. זהו, אלי.

יסמין ולקומיר פרייסמן:

הבנתי, תודה.

דורית מוריה:

טוב, ראש העיר היה צריך לרדת מהזום, אז אלי יסגור לנו את הישיבה ברשותך.

צביקה ברוט:

רגע דורית, אני עדיין פה, אם אין עוד התייחסויות.

דורית מוריה:

אהה, סליחה. לא, אין יותר בקשות.

צביקה ברוט:

טוב, אז נגיד שוב תודה לכולם, יישר כוח גדול גם לצוותים המקצועיים, גם לחברי המועצה, ואנחנו נשתמע בישיבה הבאה שכנראה תהיה בתחילת אוגוסט.

דורית מוריה:

תודה רבה. תודה רבה. תודה לכולם.

___________________

_____________________

ראש העיר

מרכזת ישיבות המועצה

צביקה ברוט

דורית מוריה