פרוטוקול ועדת חינוך מס' 5/321 - תכנית שנתית, מיום 18/1/15

פרוטוקול ועדת חינוךמס' 5/321 - תכנית שנתית, מיום 18/1/15

נוכחים ד"ר חפצי זוהר- יו"ר

עו"ד מינה קלמן חדד (יוסי דדוש- מ"מ)

חוה סטרול – מנהלת בי"ס על יסודי, נציגה מטעם ארגון המורים העל יסודי

איריס ביטון – מנהלת בי"ס יסודי, נציגה מטעם הסתדרות המורים

אבנר ביטון – נציג ועד הורים עירוני - חברי הועדה

עדי טרבס - חברת מועצת העיר

עדנה אלתר

סיון אשכנזי

ד"ר אליעזר גרינשפון

יהונתן דביר

יובל חדד

ד"ר לאון טרוסטיאנצקי

שחק להב

אירנה ליברמן

יעקב פחימה

תמר שימי

צופית שמואל - מוזמנים קבועים

זהבה הראל – ראשת מנהל החינוך

רחל פלג - מנהלת המחלקה לחינוך העל יסודי

שלומי נומה – מנהל אגף חינוך תרבות נוער צעירים קהילה וקליטה, חב' כיוונים

עמית ריינגולד- סגן מנהל אגף מינהל לוגיסטיקה וחירום

עו"ד עינת הרוש או עו"ד מוריה מלול– נציגת היועץ המשפטי

אורי ינון – מנהל תחום תרבות ואמנות

מוטי טבת – מנהל יחידת המחשוב, אגף החינוך

דינה דוד – מנהלת המחלקה לחינוך יסודי

מרים הוטר – מנהלת היחידה למצוינות במינהל החינוך

מוניקה ידלין – מנהלת המחלקה לחינוך קדם יסודי- נציגי העירייה

נעדרו: שמעון טובול (עופר כרדי-מ"מ)

משה ינאי (יסמין סקס פרידמן – מ"מ)

הרב סיון סרור (הרב גדי מזוז- מ"מ)

זיו ברבי – יו"ר מועצת תלמידים

שילת חקשור – חברת מועצת העיר

מוטי אמזלג

מזל בובליל

פרופ' חיים היימס

איתי הרפז

מיכל ונה

ד"ר סיגל רון

חיים ברדה – מנהל כספי, אגף החינוך – נציג גזבר העירייה

עו"ס עדנה סבאג קריבוי – יועצת למעמד האישה

עו"ס דניאלה דרורי- יועצת לענייני אזרחים ותיקים

אבי אשטמקר - נציג לשכת מבקר העירייה

אינג' סמי בוזגלו – ממונה בטיחות עירוני

פנינה גל יעקוב – מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד

יעקב אילוז – מנהל מטה בטיחות בדרכים

על סדר היום:

1. הצגת המרכז הטכנולוגי – יוצג ע"י גב' רחל פלג, מנהלת המחלקה לחינוך על יסודי

ומר מוטי טבת, מנהל יחידת המחשוב, באגף החינוך.

2. שונות.

כיכר מנחם בגין 2 ,ת"ד 15 מ-84100 טל' 6463990-08 פקס 6277031-08 maskir@br7.org.il

מבנה פדגוגישל פעילות המרכז המוקם.

נכון לעכשיו במסגרת המרכז מוקמת לוגיסטיקה ומתוכננת פעילות מעבדתית בשלושה תחומים:

• לימודימכטרוניקה" בשילוב עם לימודי מערכות סיב"מ ותיב"מ.

• לימודי ביוטכנולוגיה.

• לימודיתקשורת בהתמחות וידיאו וקולנוע.

כמו-כן, המרכז עתיד להציע תשתיות גם בתחום לימודי סייבר.

סיכום דיון:

• בשנה הראשונה תהיה ועדה מלווה, נצטרך לחשוב מה יהיה, חשוב מאוד שיהיו מומחים, ועד מנהל

• המרכז ישרת גם תלמידי כיתות עירונית

• מרכז להשתלמויות מורים

• ההיבט האזורימאוד חשוב.

• פתוח בוקר וערב– חשוב גם כמקור הכנסה.

• חשוב שמנהל יחלום, יבנה תכנית בעצמו ולא הכל יוחלט בעבורו.

• פורסם מכרז לבחירת מנהל/ת

1. ד"ר אליעזר גרינשפן-

בהסתמך על ניסיוני הקודם בפיקוח על הנתיב הטכנולוגי במחוז במשך 26 שנה ובין היתר על מט"מ באר-שבע

ודרכי הפעלתו ואיסוף נתונים על מרכזים ללימודי טכנולוגיה באזורים המרוחקים של קנדה (מענק מחקר מטעם

ממשלת קנדה כחלק מלימודי הדוקטורט שלי ) ברצוני להבליט מספר היבטים, שיישומם עלול להוות בעייתיות:

תחום "מכטרוניקה"\מערכות סיב"מ-תיב"מ

א. פיתוח מגמות נוספות בעיר, אשר יהוו מגמות מזינות של המרכז. הדבר קריטי במיוחד בתחום "מכטרוניקה"

ומערכות סיב"מ ותיב"מ. אומנם המוסד החדש הינו מוסד אזורי, אך נוכחות מובלטת של מגמות מקומיות היא

הכרחית.

למרות שמועד הגשת בקשות לפתיחת מגמות חדשות הסתיים ב-31 בדצמבר, ניתן עדיין להגיש בקשות נוספות

כנגזרת מהתוכנית העירונית, אותה יש לגבש עד 31 במרץ

ב. פיתוח תתי-התמחויות ב"רובוטיקה" המתבססות על אותה הלוגיסטיקה. את תתי -התמחויות ניתן לקיים

במסגרת המגמות להמרת אנרגיה ואלקטרוניקה, כאשר הפלטפורמה ללימודים מיוחדים ולביצוע הפרויקט

היא מקצוע התמחותי - רצוי פרויקט של 5 יחידות לימוד

ג. השכרת לוגיסטיקה של תחום זה לגופים חיצוניים: מסגרות משרד הכלכלה, הסבה מקצועית, הכשרת ציבור

חרדי, התעדכנות מקצועית של בעלי מקצוע בתחום, השתלמויות מורים ומדריכים ויו"ב. פעילות זו תגרום לניצול

טוב יותר של הלוגיסטיקה החדשה ותתרום לביסוס כלכלי של התחדשות הציוד ותחזוקתו.

תחום ביוטכנולוגיה.

א. יש לערוך מיפוי המגמות הקיימות תוך איתור המגמות בעלות סיכוי רב לשרוד מבחינת מספרי תלמידים

מספיקים ויציבים.

ב. במידה ומיפוי זה יוביל למסקנה על מספר מגמות מזינות מצומצם - יש מקום ליזום פתיחת מגמות נוספות

בעיר - כנגזרת של תוכנית שדרוג הנתיב הטכנולוגי בעיר בשנים 2018-2015, אותה יש לפתח בהקדם

ג. ניתן לרכז לימודים התנסותיים של המגמה במעבדות הקיימות בבתי-הספר ומשודרגות. פעילות זו אמורה

לספק תשתית ללימודים עד 3 יחידות בגרותתוספת של 2 יחידותבגרות מתקדמות במיוחד תתבצע

במרכז.

תחום התקשורת.

א. כעת מתקיימות בעיר מספר מגמות התקשורת בהתמחות "קולנוע ווידיאו" לצד מקיף "רבין" ומקיף ו' (

לאחרון גם כוח אדם וניסיון ללימודי המשך על-תיכוניים ברמות י"ג\י"ד ) שלטובתם הוקמו אופנים מפותחים

ניתן לרכז באולפנים הקיימים את נושאי העריכה של הסרטים. נושא הצילום ובמיוחד פרויקט ל-5 יחידות

לימוד אמור לעבור לאולפן של המרכז הטכנולוגי החדש ולהיות מבוסס על הלוגיסטיקה החדשנית ביותר.

ב. בהתחשב ביוקר של הציוד בנושא זה, חשוב לבנות מסגרות לניצול המעבדה המרכזית לתקשורת במרכז

בשעות אחרי הצהרים: חוגים להורים ולמבוגרים, חוגי תיאטרון, העשרה לנוער, חשיפה לתלמידי חטה"ב

והכוונתם למגמות הנ"ל.

2. השתלמויות והכשרת מורים

א. בהתחשב במחסור כרוני של כוחות הוראה ייחודיים לשלושת התחומים, יש לנצל את הלוגיסטיקה של

המרכז כבסיס להכשרה ולהשתלמויות למורים . לצורך ההכשרה יופנו מועמדים מקרב תחומי הוראה

סמוכים או הבאים מהתעשייה. גם מסגרות ההכשרה וגם השתלמויות המורים העובדים במערכת יותאמו עם

מפמ"רים המגמות. האחרונים יוכלו גם לאמץ את תשתיות המרכז כבסיס להשתלמויות ארציות בתחומים

הרלוונטיים.

ב. כמרכז אזורי להשתלמויות, המרכז יקיים אותן לא בשיטת "מאסף" (זאת אומרת טיפול בצרכים פדגוגיים

אקטואליים שכבר נוצרו ). ad-hoc

תחת זאת א מורה לבוא מערכת השתלמויות מקדימות , המבוססות על חוות דעת של המפמ"רים של

המגמות לגבי כיווני ההתפתחות של התכנים הלימודיים.

3. מבנהארגוני ובסיס כלכלי להפעלת המרכז

א. מאחר והמוסד עתיד להוות פלטפורמה לוגיסטית ללימודים של גופים חיצוניים רבים (בנוסף למוסדות משרד

החינוך ) ניהול יעיל שלו מחייב

הקמת ועד המנהל ( דירקטוריון ), בו יינתן ייצוג לגורמים, המעוניינים בניצול יעיל של המרכז ופיתוחו ( משרד

החינוך, העירייה, האקדמיה, צה"ל, התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר ותעשייה ועוד ).

ב. מאחר ובתי-הספר המבקרים במרכז יהיו בחלקם לא בבעלות עיריית באר-שבע, יש לפתח מראש מחירון

מדויק של השכרת שירותי המרכז למשתמשים חיצוניים. ניתן להשתמש בניסיון מוצלח של מרכז לנוער

שוחר פיזיקה על-שם אילן רמון, המשרת גם את המוסדות של האזור.

ג. מן הבחינה הארגונית-פדגוגית הנקודה הרגישה במיוחד עלולה להיות התיאום בין ראש המגמה שבמרכז

לבין מרכזי המגמות המבקרות. שני הצדדים עשויים להיות בעלי רקע ארגוני-פדגוגי ואף השתייכות ארגונית-

מקצועית שונים. יש לפתח ולהביא לאישור ועד המנהל את המתכונת הברורה והמקובלת על שני הצדדים.

4. תחזוקת הלוגיסטיקה של המרכז

הנושא כשלעצמו מורכב. חייבים לעסוק בו באופן ייסודי אחרי הפעלת המרכז בשלב ה"פיילוט".

5. מחקר ופיתוח

מרכז טכנולוגי בבאר -שבע יכול להתפתח כבסיס למחקר ולפיתוח בתחום החינוך הטכנולוגי. במערכת החינוך

הטכנולוגי של בני הנוער בישראל עדיין לא באו לידי ביטוי כמה אלמנטים חשובים לפיתוחה:

• פיתוחמגמות והתמחויות חדישות ( בשני העשורים האחרונים נסגר מספר רב של מגמות מיושנות - אך

כמעט ולא פותחו מסגרות חדשות ). המבנה של מינהל הטכנולוגיה והתקשוב, המתבסס על מגמות מסורתיות

והמפמ"רים שלהם, איננו פלטפורמה נוחה לפיתוח חדשנות. המרכז הטכנולוגי בבאר-שבע בחסות אקדמית

עשוי להוות גם מרכז לפיתוח מסוג זה.

• מערכת החינוך הטכנולוגי בישראל עדיין לא פיתחה אתהכלים לחיזוי החינוך הטכנולוגי הנדרש ( במישורים

כמותיים ואיכותיים ). בחסות אקדמית איתנה המרכז יכול להיכנס גם לתחום חשוב זה ולהוות חלוץ ארצי

בנושא.

• התחום של החינוך הטכנולוגי בארץ עדיין חסר ז'ורנל מקצועי-אקדמי. ניתן לפתח את התחום החשוב זה תוך

שיתוף פעולה עם האקדמיה והגופים הנוספים.

התפתחות תחום המחקר והפיתוח תחייב קיום אחראי עליו לצד המנהל הכללי של המרכז ("היועץ האקדמי

למחקר ולפיתוח" או הגדרה דומה ).

שמות אפשריים:

• מרחב (המרחב העירוני לחדשנות בטכנולוגיה).

• מעשה 1.)

• מ.ע.ל.ה

• השם הנבחר– מעלה בהצבעה פה אחד.

כתבה: זהבה הראל

הישיבה ננעלה

______________

ד"ר חפצי זוהר יו"ר הוועדה