הוס שמואל-החלטה

1

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה ערר מס' 81/2016

שליד עיריית באר-שבע

בענין: הוס שמואל

רח' השיטה 71, עומר

טל: 050-5243424 פקס 08-8683881

העוררת

נגד

מנהל הארנונה של עיריית באר שבע

באמצעות עו"ד אורן סרוסי/ עו"ד עביר והבי אבו חיה – לשכה משפטית

מהלשכה משפטית בעיריית באר שבע.

טל' 08-6463718/619 פקס 08-6276636

המשיב

החלטה:

1 .העורר בעלים של נכס שמספרו 96765060000 , להלן: "הנכס" שבתחום שיפוטה של עיריית

באר שבע.

2. העורר טען כנגד דחיית בקשתו לפטור בגין נכס לא ראוי לשימוש לתקופה מה- 20.05.2015 ועד

ל- 31.08.2015 , וזאת עבור החלק האחורי של הנכס מאחר ולטענתו בנייתו אינה חוקית, הנכס

פרוץ, הרוס ומיועד להריסה.

3 .ביום ה- 20.07.2015 נערכה בדיקה בנכס מטעם העירייה שבמהלכה נמצא כי הנכס ראוי

לשימוש, תמונות הבדיקה צורפו לוועדה.

4 .ביום ה- 28.12.15 נערכה בדיקה נוספת בנכס ונמצא כי הנכס ראוי לשימוש ואף הושכר

ומתקיימת בו פעילות עסקית. תמונות הבדיקה צורפו לכתב התשובה.

5 .כפי שניתן להיווכח מהתמונות שצורפו לנו אין מדובר במקרה קיצוני ו/או בנזק שהביא

לחדלונו של הנכס. טענתו של העורר כי חלק מהנכס מיועד להריסה אינו מעיד בהכרח שלא

ניתן לעשות בנכס שימוש כלשהו. טענת העירייה ובצדק, כי אין מדובר בנכס אשר אינו ראוי

לשימוש, והעירייה מסתמכת על סעיף 330 לפקודת העיריות, שם המחוקק ייעד את סעיף 330

למקרים קיצוניים בלבד, בהם הנזק שנגרם הוא כזה כבד עד שהביא לחדלונו של הנכס. לא כל

בניין מוזנח או בניין שמתקיימים בו שיפוצים הוא בניין שאינו ראוי לשימוש. ראה ערעור אזרחי

739/89 – אהרון י מיכאלשווילי נגד עיריית תל אביב, פורסם בנבו ב- 18.06.1991 , וערעור

אזרחי 20291-10-12 , פאהד נשאשיבי נגד עיריית עכו, פורסם בנבו ב- 11.04.2013 . וכן ע.מ.נ

28710-10-11 – דלק, חברת הדלק הישראלית בע"מ נגד מנהל הארנונה של עיריית תל אביב

פורסם בנבו ב- 30.01.2013 , שם נקבע כי על מנת להיכנס בגדר הפטור יש להוכיח כי הבניין

ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו לכל סיווג חוקי שהוא לגבי הבניין, ואין נפקא מינא אם

מדובר במבנה מעטפת ואם לאו.

2

וכן גם ב- ב.ר.מ 5711/2006 – חברת"המגרש המוצלח" בע"מ נגד עיריית תל אביב – יפו,

פורסם בנבו ב – 30.12.2009 , נקבע כי הפטור המבוקש מתייחס לבניין שנהרס, קרי בניין שאינו

עומד על תילו.

6 .בתיק זה התקיים דיון בפני הוועדה ולאור הודעתו של העורר החליטה הוועדה, ולאחר ששמעה

את טענות הצדדים כי באם ימציא המערער אישור לוועדה או לעירייה, על כך כי הוגשה בקשה

להריסה של המקום נשוא ערעור זה להריסה, תשקול העירייה פטור מארנונה על החלק שניתן

להריסה.

7 .המערער המציא אישורים אשר הועברו לתגובתה של העירייה, אולם העירייה בתגובתה טענה כי

לא מצאה במסמכים הנ"ל כל דבר המעיד על כך כי הבניין נהרס על החלק האחורי (השטח

שבמחלוקת) אותו ביקש העורר לפטור מארנונה במסגרת הערר שבכותרת.

8 .לאחר קבלת הודעת העורר ולשם בירור התמונה העובדתית המלאה, ערכה המשיבה על ידי

נציגה ביקורת בנכס ביום ה- 29.05.2018 , הביקורת נערכה גם בידיעתו ובנוכחותו של העורר.

ממצאי הביקורת העלו כי הנכס טרם נהרס, הוא עדיין עומד וקיים, ואף משמש את פעילותו

העסקית של המחזיק בנכס. כך אלה מבדיקתה של העירייה בנכס לטענתה.

9 .לכן, היות וחזקה עלינו כי הביקורת שנעשתה על ידי המשיב במקום והממצאים שהועלו

בה כפי שנרשמו בתגובה מטעם המשיב לוועדה, בסעיף 3 שבה התגובה וכך נרשם

"ממצאי הביקורת העלו כי הנכס טרם נהרס, הוא עדיין עומד וקיים ואף משמש את

פעילותו העסקית של המחזיק בנכס". לכן נראה לנו שכל עוד שהנכס לא נהרס, העירייה

זכאית שלא לפטור אותו מכל תשלום בארנונה, אלא רק אם במידה והנכס ייהרס ויומצא

על כך אישור לעירייה על הריסה בפועל, והעירייה תערוך ביקורת במקום ותמצא שאכן הנכס

נהרס, אז תזכה העירייה בפטור את המערער.

10 .אשר על כןיש לדחות את בקשתו של העורר לפטור בגין נכס לא ראוי לשימוש לתקופה

מה – 20.05.2015 ועד ל- 31.08.2015 .

עו"ד אבי פרץ, יו"ר הועדה

שלום בראשי, חבר הועדה

אריה רייטר, חבר הועדה