פרוטוקול מיגור אלימות מיום 8.7.19

ועדה למיגור אלימות מס 14/1414

מיום 8/7/19

נוכחים:

ד"ר חפצי זוהר – מ"מ וסגנית ראש העיר

זהבה הראל- ראשת מינהל החינוך

עמית ריינגולד- מנהל אגף מינהל לוגיסטיקה וחירום

שאול כהן – מהל אגף הביטחון

אמנון יוסף – דובר העירייה

עו''ס סיגל מויאל – מנהלת הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול

דני טפר – מנהל שיטור עירוני

עו"ס אתי שטרית – רכזת ועדה לקידום מעמד הילד

רותי בובליל – מנהלת מחלקת הדרכה, הסברה וניהול פרויקטים, חב' כיוונים

יפעת ביתן – מנהלת תכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון

גל אייבי – רכז מניעתי ברשות החדשה

יהודית ינקו – מנחה חינוכית ברשות החדשה

עמוס ישי – מנהל מחוז דרום, הרשות לביטחון קהילתי, נציג המשרד לבט''פ

התנצלו:

רוביק דנילוביץ' – ראש העירייה

אבישג אבטובי – מנכ"ל העירייה

ד"ר אורית אלפי- מנהלת שירות פסיכולוגי חינוכי

שמעון קריאף – מנהל המוקד העירוני

חאלד אזברגה- נציג מנהל המחוז במשרד הרווחה

נעדרו:

שמעון טובול- חבר המועצה

משה ינאי – חבר מועצה

רו"ח תומר ביטון- גזבר העירייה

אדר' תמר פוריה- מהנדסת העיר

אבנר ביטון- יו"ר ועד הורים עירוני

בר מלכה – יו''ר מועצת תלמידים

צביה דרורי- נציגת מנהלת המחוז משרד החינוך

פקד לנה לנצט – קצינת נוער תחנת באר שבע – נציג המשטרה

פקד רותם קדוש – מפקדת שיטור עירוני- נציגת המשטרה

עו"ס דניאלה דרורי – יועצת לענייני אזרחים ותיקים

שוש ריחני- מנהלת מחלקת ביקור סדיר וקידום נוער

צילה אלמוג – מנהלת מרכז לטיפול במניעת אלימות במשפחה

עו"ס רונית ספיבק – אחראית נושא ילד ונוער בסיכון באגף הרווחה

רומן מוטל – מנהל מרכז טמ"ס

איציק כהן – מנהלת סיירת הורים

אבי פוגל – מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור

עו"ס ורד ששון- יועצת לקידום מעמד האישה

אולגה גרצנשטיין– מנהלת כספים אגף הרווחה

עו"ד סהר אשכנזי – לשכה משפטית

ראוף אלזבידאת

:תוכן הנושאים אשר עלו בוועדה

1. ד''ר חפצי זוהר , מ''מ ראש העיר, פתחה את הישיבה בהדגישה את פועלה הרב והפורה של הרשות

לביטחון קהילתי בבאר-שבע. בהמשך לדבריה, ציין עמוס ישי, מנהל מחוז דרום של הרשות לביטחון

קהילתי במשרד לבט''פ, כי העיר באר-שבע היא ללא ספק העיר המובילה במחוז הדרומי וכי פרוייקטים

שיזמה הפכו לפיילוטים והיוו השראה ברמה הארצית.

2. עמוס ישי עמד על עובדת היעדרותם של מספר חברי ועדה ובעיקר על היעדר נציגות של המשטרה. ד''ר

חפצי זוהר ביקשה להדגיש כי הנוכחות בישיבות חשובה ויש להקפיד עליה וקראה לברר עם הנעדרים

מה סיבת העדרותם.

3. הישיבה נסובה סביב תחום התמחותה של שלומית גיא, ד''ר לאנתרופולוגיה וחוקרת ספורט, שסקרה

את תופעת האלימות במגרשי הכדורגל על סיבותיה ודרכי ההתמודדות עמה ועל רקע סקירה זו העלתה

המלצות לתוכנית התערבות בבתי הספר בעיר כפי שיפורט בהמשך.

4. ד''ר גיא עמדה בסקירתה עלהיבטים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים של חקר התופעה. בתוך כך, נסקרה

תופעת החוליגניזם בכדורגל האנגלי אשר מצאה את ביטויה בשנות ה-70-80 של המאה ה-20 בקרב

צעירים לבנים מוכי שעמום, בני המעמד הנמוך שהיו מעורבים בתגרות אלימות. מאנגליה התופעה

התפשטה לכל אירופה כאשר המעורבים באלימות התאפיינו גם בשתיית אלכוהול, גוף חשוף וקעקועים

וכן בגזענות, לאומנות, טריטוריאליות, התארגנות בכנופיות ואלימות נגד המשטרה.

5. ד''ר גיא ציינה כי בשנות ה-80 התרחשו אסונות כדורגל רבים וביקשה לשים דגש על אסון הילסבורו

אשר אירע בשנת 1989 ובו מצאו את מותם 96 אוהדים. האסון התרחש בעקבות לחץ גדול על השערים

שיצרו אוהדי קבוצת ליברפול אשר הגיעו בהמוניהם באיחור וללא כרטיסים. החלטת המשטרה לאפשר

כניסת חופשית מאחד השערים הובילה להימחצותם למוות של האוהדים אשר עמדו קרוב לדשא על

הגדרות המפרידות.

6. ד'''ר גיא הסבירה כי לאחר אסון הילסבורו הוקמה ועדה ממשלתית בראשות השופט טיילור על מנת

לחקור את האסון ולהציע פתרונות לבעיות בכדורגל האנגלי. ועדת טיילור הציעה שלוש פרקטיקות

מהפכניות שהצליחו לחולל שינוי בכדורגל האנגלי (חלק מההמלצות אומצו גם בישראל):

א. אקולוגיה אנושית (שיפוץ אצטדיונים, הסרת גדרות, הוצאת שוטרים, תוכנית אומנותית על הדשא

טרם המשחק, שירותים ציבוריים לשני המינים בכמות מספקת, אוכל מגוון בריא והגייני, פחי זבל

במקומות רבים ככל האפשר). הפרקטיקה של האקולוגיה האנושית מתכתבת עם תיאוריית

'החלונות השבורים' לפיה במקום בו יש חלון שבור אחד צפוי להישבר חלון נוסף, במקום בו מופיעה

אלימות היא צפויה להתרחב. על כן, אין לשים את הדגש על העבריין אלא על הסביבה.

ב. הכלה חברתית (החלפת שוטרים באנשי ביטחון אזרחים ללא מדים, התייחסות של המועדונים

לאוהדים כאל אורחים וכאל צרכני תרבות המגיעים ליהנות מפעילות פנאי תרבותית). פרקטיקה

זו שמה דגש על יחסי אנוש, על קשר בינאישי המייצר תחושה של מחוייבות ועל מציאות בה כאשר

יוצעו לצופים תנאים תרבותיים הם יכבדו אותם.

ג. פיקוח חברתי (הכנסת מצלמות טלוויזיה במעגל סגור, ישיבה בלבד ביציעים, מכירה מוקדמת של

כרטיסי משחק כאשר האוהד מספק להנהלת המועדון את שמו וכתובתו). תהליך הפיקוח מכוון

לטובת האוהדים ושיפור תנאי הצפייה שלהם.

7. על רקע דברים אלה, ביקשה ד''ר גיא להציע תוכנית עירונית בבתי הספר לפי המתווה הבא: פיילוט

בשני בתי ספר בשנת הלימודים הבאה; בשלב הראשון - מנהלי בית הספר, צוות מקצועי

ואדמיניסטרטיבי יעברו הכשרה ויתחיל שינוי אקולוגי בבתי הספר. שינוי זה ירוויח עבור מנהלי/ות

בית הספר את הלגיטימציה כמחזיקי הידע; בשלב השני - הרצאה דומה תועבר לכל מקבלי השירותים

בבתי הספר: רכזי/ות, מורים/ות, הורים וועד תלמידים; לאחר ההרצאה יוזמנו המשתתפים להשתתף

בסדנה לכתיבת תוכנית שנתית מותאמת לבית הספר; התוכנית תחולק על פי חודשים ויקבעו לה

מדדים אמפיריים; יישום; יתקיים תהליך ליווי אחת לחודש לבדיקה של מדדים.

8. ד''ר חפצי זוהר הביעה את התרשמותה החיובית מהמסקנות אשר עלו מהסקירה והדגישה כי המשימה

היא אכן לחשוב מחוץ לקופסא ולייצר מענים יצירתיים בהשראת המלצות דו''ח טיילור וברוח

הפרקטיקות המוצעות בו. ד''ר זוהר ביקשה להתנצל שלא תוכל להשתתף בדיון לאור אילוצים

שמחייבים אותה לעזוב מוקדם.

9. יפעת ביתן ציינה כי התוכנית המוצעת למימוש בבתי הספר במסגרתה תתקי ים מעורבות של כלל

הגורמים - מנהלים, מורים, עובדי משק, מאבטחים – מזכירה לה מאוד את תוכנית 'ההון האנושי'

הפועלת בעיר. ביתן הביעה את תמיכתה ביישומה של תוכנית מעין זו שיש בכוחה להוביל שינוי

משמעותי ברמת בית הספר.

10. נציגת שפ''י הבהירה כי במידה ויוחלט על ביצוע פיילוט בבת הספר יש לחבור לצוותי אקלים ותהליכי

אקלים – צוותים שבראשם עומד מנהל ויועצת.

11. עמוס ישי ציין כי התפיסה שהוצגה במהלך הסקירה ומתייחסת למניעה מצבית היא תפיסה שהרשות

לביטחון קהילתי מיישמת הלכה למעשה בשנים האחרונות. כדוגמא סיפר עמוס על פיילוט ברמה

המחוזית שמובילה הרשות לביטחון קהילתי ביישוב בדרום בנושא של מוגנות בהסעות. במסגרת

הפיילוט, הותקנו מצלמות והוכשרו נהגים ואנשי ביטחון. עם זאת, עמוס ביקש להדגיש כי פעולות בבית

הספר אינם המנדט של הרשות לביטחון קהילתי אלא של משרד החינוך. במקרה שמשרד החינוך יקח

על עצמו להוביל וליישם את הפיילוט בבתי הספר הרשות לביטחון קהילתי יכולה להיות שותפה

לפעולות שתתייחסנה להורים ולצוות שאין לו ליווי מקצועי. עמוס הוסיף על כך וציין כי בבית הספר

ישנה קשת רחבה של משתנים בעלי השפעה ויהיה מורכב לבחון את האפקטיביות של התוכנית במידה

ותיושם במערכת הבית ספרית. אשר על כן, הצעתו של עמוס הייתה ליישם את התוכנית באזור גאוגרפי

מסויים בעיר או במרכזי נוער או מול גורמי עירייה ספציפיים כגון מזכירות בי''ס או עובדי אגף כזה

או אחר.

12. עמית ריינגולד הבהיר כי את רוב הנדבכים שהוצגו במהלך הסקירה הרשות לביטחון קהילתי בעיר

באר-שבע מקיימת ומממשת בתחומים רבים ושונים שיודעים להתחבר יחד לשפה אחת ולמרחב ציבורי

אחד. עמית ציין כי המדיניות העירונית עולה בקנה אחד עם תיאוריית 'החלונות השבורים' ובמסגרתה

קיימת למשל הנחיה באגף האחזקה לטפל מיידית בכל מקום שיש בו ונדליזם – אם ספסל נשרף בלילה,

הפועלים יחליפו אותו כבר בבוקר; כשנפגע רחוב מנפילת טיל, פועלים במיידי לנרמל ולמנוע כאוס.

המדיניות הזו באה לידי ביטוי בשלל פעילויות עירוניות כפי שניתן לראות למשל באצטדיון טרנר שהוא

לא רק מבנה אלא גם תפיסה. ניתן לזהות במקום נשים וילדים לא פחות מגברים ומבוגרים. בנוסף,

הדגיש עמית כי התפיסה של הצבת מצלמות מגלמת בתוכה אלמנטים חיוביים מאוד ואפקט הרתעתי

שמוביל לשינוי ההתנהגות הציבורית כפי שניתן להיווכח במציאות הקיימת בפארקים מפוקחי

מצלמות בעיר. בהמשך לכך, ציין עמית כי תוכנית 360 הפועלת בעיר אף היא משפיעה את השפעתה

בעודה מכילה בתוכה אלמנטים של מניעה וחינוך לסובלנות.

13. עמית סיכם את הישיבה באומרו כי העיר בשלה להתחיל את השלב הבא בהתמודדותה עם האתגרים

עליהם דובר וכי תתקבל החלטה בשיתוף עם ד''ר חפצי זוהר כיצד לפעול וליישם את התוכנית המוצעת

- האם מול אזור או שכונה או במערכת הבית ספרית.

רשמה: סיגל מויאל

__________

ד"ר חפצי זוהר

סגנית ומ"מ ראש העיר