הועדה לקידום מעמד הילד מיום 19.1.20

תאריך 21.01.20

סימוכין 2710 .

הועדה לקידום מעמד הילד מיום 19/01/20

ועדה מס 5/372 .

נוכחים:

- ד"ר רות פרנקל.

- משה פריאל.

- זהבה אביב.

- רינה אוזן.

- אדווה שבת.

- גיא קליינ מן.

-אולגה גרצנ שטיין.

- דניאלה מונטל.

- אתי ועקנין.

- ריקי דאודי.

- מירי בן זיקרי.

- אתי כהן.

-שלומי אמסלם.

- שלום פיניאה.

- רבקה לוי.

- אתי שטרית.

- זהבה הראל.

- ירדן רחמן.

התנצלו :ד"ר ריקי לוריא.

נעדרו:

- שמעון טובול.

- משה ינאי.

גב' שוש ריחני.

-שוש דהן.

-מתי מינדלין.

-מיכל ואנה

-יובל גודקר.

- אבנר ביטון.

- נצ"מ אפי שימן.

- סלע אזולאי.

-מרים אלחנן.

-שילת נער.

-דניאל אבסוב.

-יריב חווה.

-נטליה חנקין.

-שמחה יעקב.

-ליזה ניקולאיצ'וק.

-אדר תמר שרביט פוריה.

- ענת רובין.

-ורוניקה רוזנטל.

- ד"ר ניר בולינסקי.

- שרון ברזניקוב.

-אסתר גושן.

-יוסי ג'יבלי.

- יובל חמו.

- אורה טמנו.

-איציק כהן.

-אבי פוגל.

2

-איתן חורי

-שלומי נומה.

-רחל פלג.

-עו"ס ורד ששון.

-עו"ס דניאלה דרורי.

-עידן יחזקאל.

נושא ראשון: סקירה בנושא שילוב יוצאי העדה האתיופית האקדמיה.

3

האתיופית להשכלה גבוהה- בתחילה לקחנו קבוצה של נשים 1. לקחנו על עצמנו את קידוםהקבוצה הראשונה, האוכלוסייה

מבוגרות שעודדנו אותן לאקדמיה. כיום יש כ-15 נשים שלומדות במוסדות השונים 4 לומדות בקיי- "מסלול שבילים".

זה ממש חזון לראות אותן לומדות על אף כל הקשיים: כלכליים ואחרים. התוכנית מקנה להם תואר ראשון ותעודות הוראה- הן

קיבלו מחשב מהמכללה, יסודות ללמידה וכתיבת עבודות. " זה מרים אותם למקום אחר, רות פוגשת אותם בכל יום רביעי כדי

לשמוע ולהשמיע".

2 .הקבוצה השנייה: 550 חיילים יוצאי צבא. קשר טלפוני לכל אחד ואחד ומעניינת אותם בהכנה להשכלה גבוהה.

הם בסה"כ מאוד רוצים ו מעוניינים. הפגישות הם אחד על אחד. רושמים כל אחד ורוא ים לאן מתקדמים הלאה.

משוב חברי הוועדה:

אתי כהן- משבחת את כל העוסקים במלאכה המסורה על קידום הנושא, להמשיך ולהטמיע זה חשוב.

רות פרנקל- זה מרגש, קידום של כל אחד ואחת. לחלקם הגדול יש בגרות אבל קשה להם למנף את זה, יש להם קשיים כספיים

ומחויבויות משפחתיות וקשה להם.

זהבה הראל- אנו דואגים שהסטארט-אפ יכנס לתוכנ יות בעיר ומדברים עם התלמידים לגבי האופציות שהסטארט-אפ יכול הציע

להם.

נכון להיום יש תוכנית בוגרים- שבכל בית ספר תיכון יהיה רכז בוגרים שילווה את הבוגרים בצבא ואחרי הצבא.

תוכנית מיוחדת לאוכלוסייה האתיופית- זינוק בעלייה. כמו כן חייב קשר אישי.

רות פרנקל- ואף על פי כן הם לא מגיעים לכן צריך לעזור להם, הרי הם מקבלים פה גם שכ"ל וגם מחייה.

עו"ד שלום פיניאה- ליצור קשר- עם אגף כ"א בצבא. עם משה אלוש- אלוף משנה במיל'.

שלומי אמסלם- יש לעשות פעילות לפני שהם משתחררים מהצבא. ליצור מערך של הנגשה לכל התמיכה והעזרה שיש להם.

אתי כהן- להקים מערכת sms וליידע אותם, אם הצבא יאשר

הנושא השני: משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים

מירי בן זיקרי- תודה על הזכות להיות מוזמנת למפגש- ילדים עם צרכים מיוחדים- מה זה? מונח רחב בהיבטים שונים.

אתייחס ל-3 קבוצות 1. מוגבלות קוגניטיבית 2. מו גבלות פיזית חושית. 3. אוטיזם

1. מוגבלות שכלית- יש חוק לטיפול במוגבלות שכלית- החוק אומר שצריך לעבור וועדה, וועדת אבחון. אדם שנזקק לטיפול

כגון: קושי שכלי, משהו בהתפתחות הצעירה נפגם. מסיבות שונות והוא נזקק לטיפול.

הוועדה קובעת את מידת התפקוד ואם יש קושי נוסף, היא תקבע מהם דרכי הטיפול באדם המסוים.

עד גיל 18 הם באחריות ההורים, הם האפוטרופוסים ובגיל 18 מתקיים דיון למינוי אפוטרופוס בבית משפט

2 .מגבלות פיזית חושית- אוכלוסייה שיקומית.

חלקם אינטליגנטיים מאוד , אבל המוגבלות מונעת מהם לתפקד וזקוקים להנגשה. בשנים האחרונות הצבא נפתח להכיל אוכלוסייה

זו. חלק נולדים עם מוגבלות פיזית או מחלה גנטית או תאונה.

3 .אוטיסטים – יש בב"ש 3 מעונות לאוטיסטים. כל אחד יכול להכיל 12 בלבד. לאחרים המשולבים במעון רגיל, שיש להם

הכרה, יש סייעות ל-180 שעות אופציה נוספת- 180 שעות בבית

האוכלוסייה האוטיסטית גדלה. מי רשאי לאבחן? רק פסיכולוג התפתחותי או קליני או נוירולוג ילדות או רופא ילדים- לפי מבחן

בן לאומי DS-5. .לא מדובר באוכלוסייתחוק.

ראש העיר הכריז על פיתוח תוכנית אסטרטגית ופיתוח מענים לאנשים עם צרכים מיוחדים. אמור לקום מרכז בשם "פייס"

4

שירותים לאוכלוסייה זו. שיהווה מערך רב שרותי לאנשים על הרצף. במטרה לתת

משוב החברים:

דניאלה מונטל – הפורום הוא לא לצורך למידה אלא להבין שהבעיה היא ההורים, כלומר לסייע להורים.

תמיד יש צורך לעוד ועוד. המענה לאוכלוסייה הזו הוא בור ללא תחתית- תמיד לא מספיק. יש חוקים וועדות ותוספות , לכן

המוקד צריך להיות ההורים. ההורים הולכים לאיבוד, לא יודעים זכויותיהם.

- זהבה הראל – אין ספק שלמשפחות עם צרכים מיוחדים צריכים ליווי- הרשות והמדינה צריכים להוביל את זה.

הצורך של ליווי המשפחות בעקבות התיקון של חוק חינוך מיוחד.

- אתי ועקנין- ההורים הם נקודת התחלה. ההורים מקבלים את האבחון "וחרב עליהם עולמם" וכדי שלא יהיו אבודים, יש לתמוך

בהם וללוות אותם. קבלת הלקות היא תחילת הדרך, גיוס ההורים זה המפתח.

-אתי כהן – להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים זה לא פשוט. הם צריכים מעטפת וליווי 24 שעות ביממה. זה קושי ואתגר-

ההתמודדות של המשפחות צריכה "פרק" מיוחד.

- משה פריאל- "יישר כוח" לנשות החינוך המיוחד- נראה שהאוטיזם תופס מקום מרכזי יותר. השיח הציבורי סביב זה.

עד כמה האלמנט הקהילתי עשה כדי לשים את זה במרכז הבמה?.

-אתי כהן- הרבה הורים לילדים עם אוטיזם הקימו עמותות וארגונים לכן יותר שיח.

- זהבה הראל- משפחות המתמודדות עם ילדים עם צרכים מיוחדים חייבים ליווי, ראש העיר מרכז שולחן עגול לנושא זה.

סיכום: רות מסכמת את הנושא ומודה לכולם. תודה מיוחדת לגב' זהבה אביב ודניאלה מונטל, אשר מסייעות למפגשים האישיים

עם החיילים המשוחררים יוצאי העדה האתיופית המשולבים באקדמיה. רות מציעה לחברי הוועדה לחשוב עד למפגש הבא מה

חשוב שהוועדה תיקח על עצמה ואיך לסייע?. כמו כן, ממליצה לזמן את גב' שמואלה קושניר, מנהלת מרכז למשפחות שבהן יש

ילדים עם צרכים מיוחדים.

בברכה,

ד"ר רות פרנקל- יו"ר הוועדה.

רשמה: אתי שטרית- רכזת הוועדה.