ועדה למיגור אלימות מיום 28.6.20

ח' תמוז תש"ף

30/06/20

ועדה למיגור אלימות מס 6/494 מיום 28.6.20

נוכחים ה''ה

דר' חפצי זוהר – סגנית ומ"מ ראש העירייה – מ"מ יו"ר

אתי כהן – מנהלת אגף הרווחה

שאול כהן – מנהל אגף הביטחון

עו"ס דניאלה דרורי – יועצת לענייני אזרחים ותיקים

ד"ר אורית אלפי – מנהלת השירות הפסיכולוגי

צילה אלמוג – מנהלת מרכז לטיפול במניעת אלימות במשפחה

עו"ס סיגל מויאל גלבוע – מנהלת הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול

שמעון קריאף – מנהל המוקד העירוני

יהודית ינקו – מנחת מנחים – עיר ללא אלימות

רותי בובליל – מנהלת אסטרטגית ותפקידים מיוחדים, חברת כיוונים

יפעת ביתן – מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון

גל אייבי – מנהל תחום מניעה וקהילה – הרשות לביטחון קהילתי

הדס שחר – הרשות העירונית למאבק באלימות סמים ואלכוהול

בני מגרלישוילי – מנהל אגף הפיקוח

עמית ריינגולד – מנהל אגף מינהל (מ"מ מנכ"ל העירייה אבישג אבטובי)

אולגה גרצנשטיין – מנהלת כספים אגף הרווחה (מ''מ גזבר העירייה רו"ח תומר ביטון)

ראוף אלזבידאת

נעדרו:

שמעון טובול – חבר המועצה

משה ינאי – חבר המועצה

זהבה הראל – ראש מינהל החינוך

אמנון יוסף – דובר העירייה

עידן יחזקאל – מנהל מחלקת הנוער, חברת כיוונים

עו"ס רונית ספיבק – אחראית נושא ילד ונוער בסיכון באגף הרווחה

עמוס ישי – מנהל מחוז דרום, הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול

אבנר ביטון – יו"ר ועד הורים עירוני

יובל גודקר – יו"ר מועצת תלמידים

פקד חמאד אבו עשיבה – קצין נוער , נציג המשטרה

פקד רותם קדוש – מפקדת שיטור עירוני , נציגת המשטרה

רס"ב גיא ירוחם – סגן מפקד שיטור עירוני, נציג המשטרה

צביה דרורי – נציגת מנהלת המחוז במשרד החינוך

חאלד אזברגה – נציג מנהל המחוז במשרד הרווחה

איציק כהן – מנהל סיירת הורים

אדר' תמר פוריה – מהנדסת העיר

אבי פוגל – מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור

עו"ד סהר אשכנזי – או עו"ד שושנה אזולאי – נציגי הלשכה המשפטית

עו"ס ורד ששון – יועצת לקידום מעמד האישה

נעדרו והתנצלו:

שוש ריחני – מנהלת מחלקת ביקור סדיר וקידום נוער

עו"ס אתי שטרית – מנהלת מרכז הורים ילדים

הועדה התקיימה באמצעות האפליקציה Microsoft Teams Meeting

הנושאים שנדונו על הפרק

1. במוקד הועדה התקיימה הרצאתו של ד״ר אריק טאיב על הפסיכולוגיה של המסוגלות. ד"ר

טאיב הינו פסיכולוג חברתי, חינוכי ומטפל, ובוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות

מאוניברסיטת בן גוריון ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית. ד"ר טאיב משמש כפסיכולוג

חינוכי בשפ"ח באר- שבע.

2. במבוא להרצאתו נתן ד''ר טאיב הקדמה על נפש האדם אשר בנויה בכמה צורות: יש את

החלקים הנדלים, שהם החלקים שאנחנו רואים אותם ביומיום ויש את החלקים העמוקים

יותר, אלה משפיעים על היומיום שלנו. כשבני אדם רוצים לשפר את עצמם, להצליח יותר

הם ברוב הפעמים ינסו להשקיע מאמצים גדולי ם יותר או לעשות פעולות שיעזרו להם

לעשות את השינוי, אבל לא תמיד זה עובד. השאלה היא למה לא תמיד זה עובד. אחת

הסיבות לכך היא שלעיתים זה עובד ברמה השטוחה יותר, של קצה הקרחון ולא ברמה

העמוקה. הרמה העמוקה יותר יכולה להיות מבנה האישיות של האדם, הביטחון העצמי,

המוטיבציה, או תחושת המסוגלות. מחקרים מראים כי תחושת המסוגלות, גם עבור ילדים

וגם עבור מבוגרים, היא ליבת השינוי שאנשים יכולים לעשות.

3. תחושת מסוגלותפירושה עד כמה אני מאמין שאני יכול לעשות פעולה מסוימת, עד כמה

אני מאמין שאני יכול להצליח. מסוגלות מסוג נוסף היא עד כמה אתה מאמין שאתה יכול

להירתם כדי להצליח, איזה סט פעולות יש לך בראש שיכול לעזור לך להצליח. אם רוצים

לעזור לאדם להשתנות ניתן להגיד לו שהוא יכול- אך לא תמיד זה מה שיעזור לחולל את

השינוי. זאת במידה ותחושת המסוגלות היא קטנה. במקרה כזה, האדם אף עשוי להרגיש

מצוקה ותסכול, משום שעל אף שאומרים לו שהוא מסוגל הוא לא מצליח להביא עצמו

למצב של שינוי או הצלחה.

4. ד"ר טאיב התייחס למספר גורמים שעשויים להגדיל את תחושת המסוגלות:

א. מבוגר משמעותי- האם הילד מרגיש שיש לו מבוגר משמעותי בחייו?

מבוגר משמעותי הוא מישהו שהילד יכול לפנות אליו. למעשה, החוויה משחררת אותו

לפעולה. כאשר הילד מרגיש כי אותו מבוגר משמעותי מאמין בו, הוא משחרר אנרגיה

נפשית המאפשרת לו להתחיל להרגיש שהוא מסוגל. כשילד מרגיש שיש מבוגר כזה, גם אם

הוא לא משתף אותו בכך, זה כבר משחרר חלק מהאנרגיה. מסוגלות היא בבסיסה היכולת

שלנו לנוע קדימה.

ב. המרת תחושת מסוגלות אחת לאחרת - כאשר הילד מרגיש כי יש לו תחושת מסוגלות

בתחום מסוים, זה ישפיע גם על תחומים אחרים. לדוגמא, כאשר ילד מרגיש כי הוא אינו

מסוגל להצליח בלימודים, אם נשפר את המסוגלות הרגשית/ החברתית שלו, ישנו סיכוי כי

נוכל להמיר את התחושה הזו לתחושת המסוגלות בלימודים. כנ"ל לגבי תחושת השליטה

העצמית. כאשר ילד אלים מרגיש כי אינו מסוגל לשלוט בעצמו, נוכל לעבוד איתו על תחושת

המסוגלות הרגשית/ התקשורתית ולהמיר אותה לתחושת המסוגלות ביכולת השליטה

באלימות שלו.

ג. תחושת מסוגלות רגשית היא עד כמה אני מבין מה אני מרגיש, עד כמה אני מזהה מה האחר

מרגיש ועד כמה אני יכול להתייחס לזה. יש שני סוגי רגשות שאדם יכול להרגיש: רגשות

שליליים ורגשות חיוביים. הסיבות לכך שבני אדם זקוקים לרגשות שליליים הן קודם כל

כי על מנת להרגיש רגשות חיוביים, עלינו להרגיש רגשות שליליים (אפקט הניגוד). סיבה

נוספת היא שרגשות שליליי ם הם תקשורתיים והישרדותיים. למעשה, רגשות שליליים

והיכולת לחוות אותם הופכים אותנו ליותר גמישים בחשיבה וברגשות שלנו. אנחנו לא

מגיעים לנקודת השבירה משום שאנחנו מפתחים יכולת להתמודד ולזהות את הרגשות

הללו. לרגשות חיוביים שני תפקידים מרכזיים: האחד, יצירת מאגר אנ רגיה שעוזר לנו

לתפקד ביום יום והוספת ל"דלק" שיש בתוך הנפש. התפקיד השני, הגדלת היכולת של

האדם. כלומר, אם לאדם יש פוטנציאל כלשהו ובמקביל הוא חווה רגש חיובית, היכולת

שלו עולה ורמת הביצוע והתפקוד יהיו טובים יותר.

לרוב, אנו יודעים לזהות יותר רגשות שליליים. הסי בה לכך היא שבמציאות היומיומית

אנחנו פועלים עם רגשות שליליים וכן כי אנו פועלים באופן הישרדותי. סיבה נוספת היא כי

לא תמיד אנו יודעים להמשיג לעצמנו מתי אנחנו מרגישים רגש חיובי. העבודה הרגשית

היא קודם כל לזהות את הרגשות החיוביים והשליליים אצלנו, לנסות להמשיג א ותם

ולעבוד איתם מבחינה חברתית ורגשית.

ד. סדר יום קבוע- הבנייה של המציאות היומיומית בסדר יום קבוע, שבו אין צורך להשקיע

אנרגיה בדברים שמפתיעים בכל פעם מחדש. סדר היום הקבוע מעלה את תחושת

המסוגלות משום שהוא עוזר לשחרר חלק מהאנרגיה שמושקעת בהתמודדות עם המציאות.

ה. שליטה עצמית - נמצא כי אנשים שיודעים לשלוט בעצמם משיגים מעצמם הרבה יותר

הישגים, מכיוון שכשאדם יודע לשלוט בעצמו, הוא מרגיש שהוא יכול לעשות הרבה יותר

דברים.

ו. פתרון בעיות- תחושת מסוגלות היא מעין "פרוטוקול" שיש לנו בראש שעוזר לנו לפתור

בעיות. במידה ואנו צריכים לפתור בעיה, אנחנו צריכים לדעת מה סדר הפעולות הנדרש על

מנת לפתור אותה. כשיש מסוגלות, סט הפעולות הנדרש כדי לפתור את הבעיה קיים. על

מנת לפתור בעיה יש לפעול בכמה שלבים: הראשון, להגדיר את הבעיה. השלב השני, אותו

עושים באופן אוטומטי כאשר יש מסוגלות, הוא לזכור בראש את כל האלטרנטיבות

הקיימות לפתרון, כשהמטרה היא לפתח גמישות מחשבתית. השלישי, לשקול מהן

היתרונות ומהן החסרונות של כל אלטרנטיבה. לאחר מכן, יש לבדוק כיצד משיגים את

האלטרנטיבה הרצויה. לפעמים יש לשנות את הסביבה על מנת לפתח תחושת מסגולות.

5. אריק שיתף את הנוכחים על פרויקט המתקיים בתל אביב הנקרא"אימפקט"- אימפקט

הינו פרויקט למיגור האלימות בעיר, כאשר עיקר העבודה כעת מתמקדת בפיתוח תחושת

המסוגלות הרגשית חברתית.

6. ד"ר חפצי זוהרדיברה על המובן הרחב של המושג "מצוינות", ששם במרכז את תחושת

המסוגלות, תחושת הערך, המוטיבציה הפנימית וכו'. גישת מרכזי המצוינות בעיר באר שבע

היא להדגיש את החוזקות של כל ילד ולהעצים דווקא את התחומים בהם הוא שולט

ומרגיש בטחון, כאשר אלה יעצימו בסופו של דבר גם את תח ושת המסוגלות בתחומים

האחרים, החזקים פחות. בנוסף, הציעה להשקיע מחשבה בבחינת ההשפעה שיש לגישה זו

על הילדים בעיר.