פרוטוקול ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מיום 26.7.20

ה' אב תש"פ

26.7.2020

ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מס 6/518- בטימס

פרוטוקול מיום 26.7.2020

נוכחים ה"ה:

גדי מזוז- יו"ר

משה בן זקן

אתי כהן- מנהלת אגף הרווחה

זהבה הראל- ראש מנהל חינוך

עו"ס סיגל מויאל- מנהלת תכנית עיר ללא אלימות

עו"ס סיגל לוי- מנהלת מרכז מתדון

עמית ריינגולד- מנהל אגף מינהל לוגיסטיקה וחירום

בני מגרשווילי- מנהל אגף הפיקוח

אולגה גרצנשטיין- מנהלת כספים באגף הרווחה, נציגת גזבר העירייה

עו"ד שוש אזולאי, נציגת היועץ המשפטי

יפעת ביטן- מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360

הדס מוסקוביץ שחר- הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול

נעדרו:

משה ינאי

מתי מידלין- מנהלת בית ספר על יסודי

בתיה רחום

ירדן רחמן- חברי ועדה

אדר' תמר פוריה- מהנדסת העיר

אבי פולג- מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור

רחל פלג- מנהלת המחלקה לחינוך העל יסודי

עו- יועצת למעמד האישה

עו"ס דניאלה דרורי- יועצת לענייני אזרחים ותיקים

עו"ס רונית אברהם אליעז- מנהלת היח' לטיפול בנפגעי סמים, מרכז חוסן

עו"ס שמעון אבינוען- ס' מנהל היחידה לטיפול ושיקום ומנהל מרכז קשב לנוער

עידן יחזקאל- מנהל מחלקת נוער, חברת כיוונים

צביה שוורץ- מנהלת ערבי עדות וקהילה, חברת כיוונים

נצ"מ טירן יהוד- מפקד תחנת המשטרה

רפ"ק חמאד אבו עשיבה- קצין נוער, תחנת באר שבע- נציגי משטרה

גדי מזוז: שלום לכולם, אחר צהריים טובים, שמח לפגוש את כולם בימים לא פשוטים אלו, ימי

הקורונה וימי בין המייצרים. מפאת קוצר הזמן, אבקש שסיגל תפתח בבקשה.

סיגל מויאל: ברוכים הבאים לכל הנוכחים.

סיגל לוי: שלום רב, שמי סיגל לוי, אני מנהלת מרכז סלע ב' בבאר שבע ברחוב פנחס החוצב. סלע

ב' הינו מרכז גדול שמטפל בנפגעי סמים בבאר שבע. אני עובדת כ-25 שנהבאגודה לבריאות

הציבור, עמותה שנותנת שירות למשרד הבריאות. יש לעמותה המון פרויקטים בכל הארץ, חלק

מהפרויקטים הם עוסקים בהתמכרויות. העמותה מפעילה 13 מרפאות כמו זו בבאר שבע ובנוסף

מפעילה גם ניידות .

עד שנת 1975 מכורים לסמים פנו לבריאות הנפש, למיון ולמחלקות וקיבלו שם מענה. בשלב

מאוחר יותר החלו לקבל את תרופת המתדון , שמיד אספר לכם עליה, בתוך בתי המרקחת

והרוקחים לא הסתדרו עם אוכלוסיית הקצה אז הוחלט לפתוח מרכזים למתן טיפול תרופתי

ממושך – מתדון שהוא תחליף סם.

מטרת המרכזים הייתה לדאוג לבריאות הציבור, שתהיה פחות רמת פשיעה, פחות זנות, פחות

הפצת מחלות זיהומיות, פחות כניסה לבתי כלא ובעצם התרופה לא הייתה המטרה אלא אמצעי

למשוך את האוכלוסייה הקשה לטיפול ולשיקום בהמשך.

מטרות הטיפול הן קהילתיות, משפחתיות ופרטנית. מזעור הנזקים לחברה, לבריאות הציבור ולא

רק מיקוד במכור עצמו. חשוב להבין שלמרכז הטיפול שלנו יש מעגלי השפעה נוספים מעבר לפרט

ההשפעה היא על הסביבה, הקהילה והחברה כולה. בעידן בו אנו חיים של עולם צפוף , מלא

מחלות, זיהומים התפקיד שלנו כמרכז נותן שירות הוא מאוד מאוד חשוב.

הטיפול במרכז מחולק לכמה רבדים: בראש ובראשונה האוריינטציה שלנו היא רפואית. יש רופא

מומחה שמקבל את המטופל ובונה לו תוכנית טיפולית ומפנה אותו למתן טיפול רפואי נוסף בעת

הצורך למשל, אם אותו מטופל חולה סכרת או שחפת שזו מחלה קשה ומדבקת, הרופא ידאג

שמשרד הבריאות יגיע למרכז לתת את הטיפול הנחוץ.

בנוסף הרופא גם אחראי על מתן הטיפול של תחליף הסם. במקום שהאדם יחפש סם כל 4 שעות

כדי להרגיע את הגוף והנפש אנו נותנים לו טיפול תרופתי מתדון או סובוקסון ( תרופה חדשה

יחסית).

לתרופות האלו יש יתרונות בכך שלא צריך לצרוך אותן כל כמה שעות ולעיתים גם לא בכל יום.

ניתן לקחת אותן כל 72 שעות או בזריקה כל 28 יום למשל. אוכל להרחיב בעניין אם תרצו

נושא נוסף, אנו עושים דגימות שתן כדי לדעת באילו חומרים האדם משתמש ובכך לעזור לו

להפסיק את השימוש. בעניין זה אנחנו נותנים שירות לכלל התושבים הזקוקים לתוצאות בדיקות

שתן כמו בתי משפט, עורכי דין, הורים שרוצים להגיע עם יקיריהם וכו'. אנחנו עובדים בשיתוף

פעולה מלא עם כלל הגורמים.

זהבה הראל: מאיזה גיל אתם מקבלים למרכז? איך מגיעים אליכם?

סיגל לוי: אנחנו מקבלים מגיל 18 ומעלה. יכולים להפנות אלינו מהרווחה, מבתי החולים, מבתי

הכלא ... בעצם כל גורם שמזהה אדם כמכור יכול להפנות וכמובן שניתן לפנות באופן עצמאי או

ע"י בני משפחה ובלבד שהאדם מוכר ע"י רופא המשפחה כמכור.

אוכלוסיית המכורים מאופיינת ככזו החולה במחלה כרונית- מחלת ההתמכרות, אלו אנשים

שסובלים בנוסף מחרדה / ו/או דיכאון, מחוסרי הכנסה , מתקיימים מקצבאות .

גדי מזוז: אין ספק שאתם עושים עבודת קודש למען התושבים ובכלל, השאלה שלי האם אתם

נותנים שירות לכלל המחוז? הרי ידוע שאין זה רק שימוש בסמים אלא מתלווה לזה גם סחר,

גנבה, הטרדות במרחב הציבורי ועוד.

סיגל לוי: המרכז נותן מענה בהגדרתו רק לתושבי באר שבע. יש מרכז נוסף, מרכז מטרה שנותן

מענה ע"י נידת לפריפריה. המרכז ממוקם ברחוב אנילביץ. מרכז סלע ב' יכול לתת מענה לאורחים

למשל אדם המתגורר בטבריה ויושב שבעה בבאר שבע וזקוק לתרופה.

זהבה הראל: מה המקבילה שלך לגילאים הצעירים? קשב לנוער?

סיגל לוי: אנחנו נטפל בנוער רק במקרים חריגים ובאישור משרד הבריאות. המקביל שלי הוא

מרכז חוסן שמנוהל ע"י רונית אברהם. ההבדל בינינו שבמרכז חוסן מתחילים טיפול כשהאדם נקי

משימוש בסמים. אנחנו מקבלים את האדם כפי שהוא , אנחנו עוזרים לו לעשות סדר בתחומי

החיים בהם יש לו קשיים, נעזור לו להניע תהליך לעבר טיפול. המטרה היא שהאדם יתפקד, כי

מכור לסמים לא רק שהוא לא מתפקד אלא גורם נזק.

שוש אזולאי: רוצה להדגיש לזהבה שמתדון זה תחליף סם והוא יכול להיות שלב בדרך לגמילה

מלאה... שלב בדרך לחוסן.

סיגל לוי: לאורך כל השנים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרווחה ומרכזי הטיפול השונים

בעיר: קשב, חוסן, המרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים. כל אחד עובד עפ"י הנחיות המשרד

שלו אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ומפנים ומפרים אחד את השני.

אתי כהן: רוצה לחדד חוסן, קשב לנוער והמרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים הם חלק מאגף

הרווחה, משרד הרווחה כאשר היחידה של סיגל שייכת למשרד הבריאות. מה שחשוב זה

הממשקים ורצף העבודה ביננו. בדרך כלל מרכז חוסן מעביר מטופלים למרכז מתדון. וגם אני

נותנת להם את שירותי הרווחה. אני רואה את סיגל כחלק מהמערך הכולל של האגף. ההבחנה

היא בין משרד הבריאות למשרד הרווחה ולא בין אוכלוסיות ויחידות.

סיגל לוי: אמרתי בתחילת דברי שהאוריינטציה שלנו במרכז היא רפואית של המחלקה לטיפול

בהתמכרויות במשרד הבריאות. יחד עם זאת אני עובדת לאורך כל השנים בשיתוף פעולה מלא

ויוצא מן הכלל עם אגף הרווחה על כל יחידותיו.

גדי מזוז: אני מבין שאנחנו מטרופולין... אני רואה את הדברים ואני לא רוצה לעשות הבדלה בין

עיר לעיר או בין תושב לתושב אבל אנחנו צריכים להסתכל על הרווח אל מול ההפסד ומי שלא

תושב העיר שיקבל את השירותים בעירו.

סיגל לוי: אבל זה לא קשור למרכז שלי.

אתי כהן: אני רוצה להשיב על זה. העיר באר שבע הוכרה כמטרופולין ולכן ישנם שירותי רווחה

הניתנים לתושבי הפריפריה כמו: קשב לנוער, חוסן, מרכז אלכוהול והימורים, מרכז ענבל, דרי

רחוב ועוד.

סיגל לוי אני חושבת שצריך להמשיך בדרך שלנו לעזור ולעבוד יחד בשיתופי פעולה. אני רוצה

לדבר על כך שהרבה מטופלים לא מגיעים לטיפול כי יש זליגה של תרופות מרשם, תרופות

נרקוטיות הניתנות ע"י רופאי המשפחה. המטופלים מעדיפים את התרופות האלו על פני טיפול ,

מעדיפים את הסחר בהן וזו בעיה הקשה שאנחנו מתמודדים אתה בשנים האחרונות. אתי את

בטח שומעת על זה רבות מהמנהלים שלך.

אתי כהן: הסוגיה שאת מעלה היא מאוד משמעותית ואני חושבת שצריך להעלות אותה ולדון בה

ברמת מטה משרד הבריאות. חשוב לשים את הנושא הזה על סדר היום.

היום הרופאים נותנים תרופות ו"כאילו" מוצאים פתרון לבעיה. אין פה פתרון בעיה אלא השקטה

שלה. בעצם דוחפים את הטיפול ומעדיפים את הטיפול התרופתי על פניו. אצל סיגל מקבלים את

מכלול ההתערבות כולל הטיפול התרופתי.

סיגל לוי: המרכז שלי נותן גם טיפול וגם שיקום. טיפול פסיכוסוציאלי, לא טיפול רק ברמה

הפיזית. אחרי האיזון שמגיע בעקבות הטיפול התרופתי יינתן מענה בכל תחומי החיים: משפחה ,

זוגיות, דיור, ההכנסה. מנסים לעזור לאדם לתפקד וזה האתגר בטיפול וזה החשוב בטיפול. אנחנו

נותנים גם שיקום תעסוקתי וחברתי.

צריך הרבה משאבים כדי לתת את המעטפת הזו, משאבים שלא תמיד קיימים אבל מי שמושיט

את היד אנחנו עוזרים לו והוא יוצא נשכר.

חברי הועדה, אתם שגרירים ויכולים לנתב אנשים שזקוקים לטיפול ולספר שיש תרופות חדשות

שמשרד הבריאות הכניס שעוזרות ומפחיתות שימוש בסמים ואת הסיכוי למוות ממנת יתר.

הטיפול ניתן מידי חודש והאדם יכול לתפקד ברמה טובה ולא זקוק לטיפול נוסף.

המרכז מציע תוכנית חדשה, טיפול חדש לאוכלוסייה נורמטיבית שזקוקה לגמילה מתרופות

מרשם. רופאי משפחה ורופאי כאב מחלקים תרופות משככות כאבים שהם מאוד חזקים ובעצם

אנשים מתמכרים למשככים אלו. בשנתיים האחרונות פנו אנשים ובקשו עזרה לגמילה ממשככי

כאבים . אוכלוסייה זו הינה אוכלוסייה חזקה, נורמטיבית ומתפקדת. רופא המשפחה מפנה ואנו

בונים תוכנית קצרת טווח. המרכז שלנו גדול, מטופלים בו כ-400 מטופלים שמקבלים שירות 200

מגיעים מדי יום לקבלת שירות ו-200 נוספים מגיעים בתדירות

קצת נתונים: 68% מהמטופלים הם גברים והשאר נשים., פחות נשים מגיעות לטיפול

אחוז ההישארות בטיפול הוא מאוד גבוה בין 7-8 שנים, טיפול ארוך טווח

60% נקיים משימוש בסמים, מתפקדים, עובדים ועל הרצף יש מעידות ואנו עוזרים לעבור אותן

30-40% הם אוכלוסייה קשה מאוד , אנו זקוקים ונעזרים בשירותי הרווחה.

62% מהאוכלוסייה משולבים בתעסוקה כזו או אחרת בהקשר זה אנו נעזרים בגופים בקהילה כמו

מעגל החיים והתעסוקה.

ישנו את נושא המחלות המדבקות, בשנתיים האחרונות חלה עלייה במטופלים שנדברים באיידס,

70% מאוכלוסיית המטופלים חולים בהפטיטיס סי שזו מחלה מאוד קשה, זו מגפה עולמית.

משרד הבריאות שם דגש ויש טיפול מעולה שניתן והוא ממגר את המחלה, אנשים מחלימים

מהווירוס הזה.

צוות המרכז מונה 19 עובדים: רופאים, חובשים, עובדים סוציאליים, סדרנים . צוות ענק שפועל

גם בנושא איתור, אנחנו יוצאים לרחובות, נעזרים גם בסמי לוי מדריך האיתור של הרשות למאבק

באלימות סמים ואלכוהול, נעזרים ברווחה ועוד.