פרוטוקול ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מיום 25.8.20

ו אלול תש"פ

2020.826

ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים מס 7/544

פרוטוקול מיום 20208.52

נוכחים ה"ה:

גדי מזוז- יו"ר

משה בן זקן

אתי כהן- מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים

אורלי ניסמיאן- מנהלת המרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, אגף הרווחה

והשירותים החברתיים

עו"ס רונית אברהם אליעז- מנהלת היח' לטיפול בנפגעי סמים, מרכז חוסן, אגף

הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ס סיגל מויאל- מנהלת תכנית עיר ללא אלימות

עמית ריינגולד- מנהל אגף מנהל לוגיסטיקה וחירום

בני מגרשווילי- מנהל אגף הפיקוח

אולגה גרצנשטיין- מנהלת כספים באגף הרווחה, נציגת גזבר העירייה

עו"ד שוש אזולאי, נציגת היועץ המשפטי

יפעת ביטן- מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360

הדס מוסקוביץ שחר- הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול

נעדרו:

יהודית שושן- מפקחת אזורית- משרד הבריאות

אבנר ביטון- יו"ר ועד הורים עירוני

יובל גודקר- יו"ר מועצת תלמידים

ענת אסף

שלמה סולומון- מוזמנים

זהבה הראל- ראש מנהל חינוך

משה ינאי

מתי מידלין- מנהלת בית ספר על יסודי

עו"ס סיגל לוי- מנהלת מרכז מתדון

בתיה רחום

ירדן רחמן- חברי ועדה

אדר' תמר פוריה- מהנדסת העיר

אבי פולג- מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור

רחל פלג- מנהלת המחלקה לחינוך העל יסודי

עו"ס ורד ששון- יועצת למעמד האישה

עו"ס דניאלה דרורי- יועצת לענייני אזרחים ותיקים

עו"ס שמעון אבינועם- ס' מנהל היחידה לטיפול ושיקום ומנהל מרכז קשב לנוער

עידן יחזקאל- מנהל מחלקת נוער, חברת כיוונים

צביה שוורץ- מנהלת ערבי עדות וקהילה, חברת כיוונים

נצ"מ טירן יהוד- מפקד תחנת המשטרה

רפ"ק חמאד אבו עשיבה- קצין נוער, תחנת באר שבע- נציגי משטרה

הועדה התקיימה באמצעות האפליקציהMicrosoft Teams Meeting

הנושאים שנידונו על הפרק

גדי מזוז: ברוכים הבאים לכולם, ימים לא פשוטים עוברים עלינו. אנחנו מסיימים את חופשת הקיץ

בשבוע הבא, הילדים ובני הנוער חוזרים למסגרות החינוך עם כוחות לכאן ולכאן. חופשת קיץ לא

פשוטה עברה עליהם.

סיגל מויאל: ברוכים הבאים לכל הנוכחים , היום תציג בפנינו אורלי ניסמיאן, מנהלת המרכז

לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, אגף הרווחה והשירותים החברתיים את המרכז.

אורלי ניסמיאן: תודה על ההזמנה להציג את פעילות המרכז בוועדה החשובה הזו. המרכז אותו אני

מנהלת שייך לאגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית באר שבע והוא חלק ממערך גדול

ומכובד העוסק בהתמכרויות. באגף יש את מרכז "קשב לנוער" המטפל בנוער נפגע סמים ואלכוהול,

מרכז "חוסן" המטפל בבוגרים נפגעי סמים, יחידת האיתור "מקשיבים בלילה", דרי רחוב והמרכז

לנפגעי אלכוהול והימורים. כל המרכזים עובדים בממשקי עבודה עם שאר הגופים, המרכזים

והמענים הרחבים שיש בעיר.

לפני שאדבר על המרכז ועל מגוון השירותים שהוא מציע אדבר על חומרים ממכרים (מצ"ב מצגת).

במרכז מטפלים בבעיות שתהיה והימורים. אלכוהול הוא חומר ממכר, חומר זמין, נורמטיבי, חוקי.

כולם שותים בצורה כזו או אחרת באירועים, חגים, מפגשים חברתיים. הרבה מאיתנו מהמרים גם

בצורה כזו או אחרת, קיימים הימורים חוקיים כמו טוטו / לוטו.

המרכז שלי נוגע בשני חומרים ממכרים – חוקיים. חומרים שזמינים לכולנו בצורה כזו או אחרת

ואנו נוהגים להשתמש בהם, הם חלק מתרבות הבילוי של כולנו. אלו חומרים שנמצאים בכל בית

וזו הבעיה - אנשים כמוני וכמוכם שמתחילים לשתות ו/או להמר ואיבדו שליטה. אנחנו מטפלים

בהתמכרות לחומר ובהתמכרות להתנהגות.

אלכוהול שייך לקבוצת חומרים המכילים אתנול. אתנול הוא חומר שמשנה מצב תודעה, הגוף מפתח

אליו תלות. אתנול נמצא ביין, בירה ובכל המשקאות החריפים. הימורים הם שונים ומגוונים: קזינו,

קוביות, באטים, ליינים, קלפים, מכונות מזל שיצאו מהחוק בשנת 2017.

יפעת ביתן האם משחק הפורטנייט נחשב משחק ממכר?

אורלי ניסמיאן: כן. נוכל לראות מגוון רחב של התמכרויות למשחקי מחשב, סקס, קניות, אוכל. כל

עיסוק שמשתלט לנו על החיים, שתופס יותר ויותר זמן בחיינו ומנהל אותנו. במשחקים כאלו שיש

אקשן, ריגוש, תלת מימד. יש התמכרות לריגוש, לחוויה, וזו כמו בן גם התמכרות. הקורונה לא

עשתה לנו טוב גם במובן הזה - יש יותר זמן מסך, יותר לבד, יותר זמן פנוי, יותר בדידות. אנו רואים

שלצד התפתחות הקדמה יש התמכרויות רבות יותר להתנהגויות והתמכרויות לחומרים. וכמובן,

יש שילוב בין ההתמכרויות.

חוזרת לאלכוהול- אלכוהול הוא סם, הוא חומר פסיכואקטיבי, משנה תודעה, חומר שמפתחים

אליו סבילות ובסופו של דבר תלות. הגוף מפתח סבילות לכמות המוגברת של האדרנלין

והנוראדרנלין שמופרש ובכך בעצם מתרחשת התמכרות לחוויה.

ניתן אפילו לראות "קריז", שמוכר לנו מעולם ההתמכרויות לסמים כשמנסים להפסיק הימורים:

אי-שקט, עצבנות, רעד בידיים, חרדה ואף דיכאון. ישנו ציר של תהליך התפתחות בעיה של שתיה /

אלכוהול והתנהגויות נוספות. זהו תהליך שלא קורה ברגע, ביום או אפילו בשנה ולכן המכור לא

רואה אותה וגם לא הסביבה, המשפחה, מקום העבודה. תהליך פיתוח התלות לוקח זמן. לכן יש

הכחשה מאוד גדולה וחוסר מודעות לבעיה המתהווה. חשוב לציין שלא כל מי ששותה עשוי לפתח

תלות.

אלכוהול פוגע גם פיזית וגם נפשית: הוא פוגע במערכות הגוף השונות, מוריד חלקים של שליטה,

מוסר, מסיר עכבות, יותר אגרסיות, האדם מרגיש "משוחרר יותר", נטול מערכות הגנה, נכנס למצבי

סיכון שלא היה נכנס אליהם ללא האלכוהול.

גדי מזוז: בעניין האלכוהול וההימורים אני רוצה לעלות נקודה חשובה - כמעט ואין אכיפה בנושא

האלכוהול, ידוע לי שבעבר הייתה יותר. ובעניין ההימורים - שוק אפור וכל ההשלכות על האדם

ומשפחתו. האם אנו עוצמים עיניים? איך נוכל לעלות את המודעות בקרב בני הנוער לסכנות הרבות?

אתי כהן: על כל נושא הטיפול בהתמכרויות אנחנו אמונים. אני רוצה להצטרף לדבריו של הרב גדי

מזוז ולומר שיש לעשות גם במעגל של המניעה וההסברה בתוך בתי הספר. לייצר מודעות להשלכות

הקשות. צריך לחשוב יחד איך מגיעים לכלל בני הנוער.

אורלי ניסמיאן: אני רוצה להצטרף למנהלת האגף. היחידה שלו עוסקת בטיפול הישיר במכור

ובמעגלים שסביבו. ידוע לי שהעיר חוקקה חוקי עזר עירוניים, וישנה אכיפה במקומות ציבוריים

וגם הגבלה בשעות שניתן לשתות במקומות ציבוריים ויש חוק האוסר על מכירת אלכוהול לקטינים.

אלכוהול לא נכנס לפקודת הסמים המסוכנים ולכן הוא חוקי.

גדי מזוז: מי מטפל בזה? איך בכל זאת ניתן לאכוף את הבעיה?

אורלי ניסמיאן: באמצעות חוקי העזר כמובן, אבל הנוער "חכם", הוא פחות שותה במרחבים

ציבוריים כדי לא להיתפס, הוא שותה בבתים. הוא מצליח לקנות ע"י צעיר אחר שקונה עבורם ויש

גם הורים שקונים.

עמית ריינגולד: אכיפה אינה רק אכיפה בכוח. אכיפה הסברתית ומניעתית. ישנה סיירת מגן

שנמצאת סביב חצרות בתי הספר ומקיימת קשר שותף עם מנהלי בתי הספר והמאבטחים, ישנם

את 8 מדריכי המוגנות הנמצאים בתוך בתי הספר. יש השיטור שמסתובב בפיצוציות ומקבל דיווחים

ממוקדים. ישנם בעלי פיצוציות המגיעים לשימוע אצל מפקד תחנת משטרת באר שבע ומקבלים צו

סגירה ל14 יום 28 יום שזו פגיעה משמעותית בהכנסה והם נרתעים. לצערי, מידע אישי, פעילות

הסברתית ומניעתית בתוך בתי הספר היא מועטה ודלה.

אורלי ניסמיאן: אנו עוסקים במניעה כשמזמינים אותנו. בעבר הגענו להרצאות וסדנאות באמצעות

עמותת אפשר במפעלים, במקומות עבודה. עניין ההסברה והמניעה חשוב מאוד.

סיגל מויאל: בתוכנית העבודה שלנו אנו נעשה פעילות הסברה ומניעה תהליכית באמצעות מדריכי

המוגנות ותוכניות נוספות.

גדי מזוז : אפשר לחשוב על תוכניות מניעה לבני הנוער שייעשו בתוך מערכת החינוך וישלבו גם

פעולות של התנדבות בקהילה ויזכו את בני הנוער בתעודה. אולי אפשר להכשיר את תלמידי כיתות

י"א- י"ב ושהן יעבירו את זה לשאר בני הנוער בבית ספרם. לחשוב על תוכנית כזו שהבשורה תצא

מתוך העיר שלנו ואחר כך ערים אחרות יעשו זאת.

אתי כהן: הרב גדי מעלה נקודה מצוינת, צריך להטמיע את הנושא בתוך הכיתות ע"י בני נוער שיהיו

שגרירים בתוך בתי הספר, נוער לנוער. אני מעלה פה רעיון להיעזר בבני הנוער הנמצאים בטיפול

ב"קשב לנוער" שיספרו את הסיפור האישי להם.

גדי מזוז: אני חושב שניתן להעלות מדרגה בעניין הזה ולקדם את זה. סיגל, ניתן לבקש לאחד את

ועדת החינוך עם הועדה הנוכחית כי יש הרבה מן המשותף. ניתן לייחד ועדה אחת כזו כדי לחשוב

יחד יצירתית איך מקדמים את העניין. סיגל תדברי בבקשה עם זהבה וחפצי.

סיגל מויאל: אבדוק את העניין מולם.

משה בן זקן: כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו מתייחס לבני נוער מתחת לגיל 18, מה קורה מעל גיל

18?

אורלי ניסימיאן כמו שציינתי בתחילת דבריי, יש מערך שלם של התמכרויות באגף הרווחה הנותן

מענה לבוגרים מעל גיל 18. אני רוצה לספר על המרכז לנפגעי אלכוהול והימורים- אלינו מגיעים

צעירים מגיל 19 ומעלה וכיום המטופל הכי מבוגר במרכז הוא בן 82.

האוכלוסייה המגיעה למרכז היא הטרוגנית, מורכבת מכאלו שרק התחילו לשתות ועד מכורים

כרוניים, הרבה בעלי תחלואה כפולה (התמכרות ומחלת נפש), עולים מארצות שונות שם אנו רואים

שתייה תרבותית, התמכרויות סביב משברי הגירה וקליטה, אנשים בעלי עבירות אלימות ועברות

תעבורה ועוד.

הטיפול ניתן ב4 רמות: אבחון; הפסקת שתיה/ הימורים; טיפול ושיקום; מניעה.

הטיפול נתפר בחליפה אישית ומותאם לפי מידותיו וצרכיו של כל מטופל. הטיפול הניתן הוא

מערכתי וכולל את כל המעגלים הסובבים את האדם (פירוט בשקפים) מתוך הבנה שלהתמכרות

מעגלי פגיעה נוספים: משפחה גרעינית, מורחבת, מקום עבודה וע וד. יינת ן טיפול פרטני, מעקב

רפואי ותוכניות נוספות כמו מרכז יום, קבוצות צעדים, אגרסיות, כלים להתמודדות ועוד. המטרה

היא לבנות לאדם סדר יום ומסגרת.

חשוב לציין כי ישנה פעילות ייחודי ת נפרדת לנשים מתוך הבנת הצרכים והמענים השונים להן

זקוקות. ישנה גם התייחסות נפר דת לצעירים - מרכז ערב לצעירים במרכז "חוסן" ובו קבוצות

ייחודיות העובדות על מודעות, קבלת החלטות, זיהוי מצבי סיכון, ידע ועוד.

ישנן תוכניות רבות נוספות כמו קבוצה לנשות מכורים, בנות הזוג הן כמובן נפגעות ישירות

מההתמכרות. אנו עובדים בשת"פ עם המרכז לאלימות במשפחה, אלכוהול מביא עמו אלימות פיזית

והימורים למשל אלימות כלכלית. אנו מפתחים כל הזמן מענים ייחודיים ומתאימים אותם לצרכים

העולים מן השטח.

אתי כהן: באגף הרווחה כל מערך ההתמכרויות עובד בצורה מסונכרנת והוא נשען על כל משאבי

הרווחה הקיימים. אורלי מדברת על מתן מענה טיפולי הוליסטי וכולל.

מעגל המניעה צריך לחזק אותו, יותר נראות , יותר שקיפות לציבור. צריך להגיע לקהילה באמצעות

יותר ריצי'נג אאוט. אם כל אחד מהמרכזים שלנו היה מציג את העשייה שלו הייתם רואים עשייה

ענקית. אלכוהול והימורים חותך אוכלוסיות, גם אוכלוסיות חזקות. צריך לראות איך עושים יותר

מניעה ואיתור.

הדס שחר: בהזדמנות זו נכון יהיה לכנס מחדש את ועדת טיפול ושיקום בה ישבו יחד כל הגורמים

הטיפוליים הקיימים בעיר העוסקים בהתמכרויות.

אתי כהן: ישנו שולחן עגול כזה ואנחנו נצרף אתכם אליו.

סיגל מויאל: תודה לכולם, תודה לך אורלי.