ועדת איכות הסביבה מיום 20.2.2022

עירית באר-שבע

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול

ועדת איכות הסביבה מס' 14/963 מתאריך 20.2.2022

הוועדה התקיימה בטימס

נכחו ה"ה: צח ברק - יו"ר

אריק יעקב - מנהל אגף איכות הסביבה

משה בן זקן

חיים אדירי - נציג עמותת באר שבע ירוקה

גלית פרג - נציגת החברה להגנת הטבע - חברי הועדה

יוסי זזון - חשב מינהל תפעול

אבי פוגל - מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור

עמית ריינגולד - מנהל אגף מנהל לוגיסטיקה וחירום

דובי פרנקל – מנהל אגף הפיקוח

יניב שטיוי - סגן מנהל אגף איכות הסביבה

עו"ד חן דומר - נציגי הלשכה המשפטית

חנן רוסבי - רכז איכות הסביבה תעשייה ותשתיות

אחיקם אורבוך - רכז גינות קהילתיות, אגף רווחה

רונית איבגי- מתאמת קיימות עירונית- נציגי עירייה

עינב מלמד – המשרד להגנת הסביבה מחוז דרום

בלהה גבעון- מנכ''לית נגב בר קיימא

נתן חיים

משה פישר

איציק הלמן – מנכ''ל עמותת באר שבע ירוקה- מוזמנים קבועים

נעדרו

שמעון טובול

משה ינאי– חברי ועדה

ד''ר זיגי זילברמן

גיל מארק

ניסים סבג

שלמה סלומון - מוזמנים קבועים

אדר' תמר פוריה- מהנדסת העיר

לריסה מלמד - מנהלת היחידה הסביבתית - התנצלה

אשר מלול - רכז חינוך סביבתי, מינהל החינוך

אתי כהן - מנהלת אגף רווחה והשירותים החברתיים

מיכאל אוחיון - מתאם בריאות עירוני

אלונה סולדחין - מנהלת מחלקת רישוי בניה

עו"ס ורד ששון - יועצת לקידום מעמד האישה

עו''ס דניאלה דרורי- יועצת לענייני אזרחים ותיקים- נציגי העירייה

מוזמנים

אורי חבוט – מנהל מפעל דודאים

תמר אדמתי – מנהלת קישרי קהילה ומרכז מבקרים אתר דודאים

עטרה הורוביץ- שומרי טבע באר שבע

שיר שפרו- מגמה ירוקה

דן לסט - רשת קומפוסטרים

דנה יוסקוביץ - מגמה ירוקה

איתמר אדמתי- הרשת הירוקה

פרוטוקול ישיבה

צח ברק - יו''ר ועדת איכות הסביבה פותח את הועדה לאיכות הסביבה מס' מס' 14/963

על סדר היום ועדת איכות הסביבה

דברי פתיחה - צח ברק, יו''ר הוועדה.

היכרות עם אתר דודאים-

סקירת פעילות ארגונים סביבתיים מקומיים והצעה לקידום נושא בוועדת איכות הסביבה.

סיכום- צח ברק, יו''ר הוועדה

להלן עיקרי הישיבה

תמר אדמתי- דודאים הוא אתר לסילוק פסולת המשתרע על שטח של 470 דונםבשטחה של מועצת בני

שמעון, האתר מנוהל על ידי מועצה אזורית בני שמעון ונגב אקולוגיה. האתר משלב הטמנה פעילה ומרכז

ללימוד נושאי סביבה. האתר מחולק לאגפים המטפלים בפסולת מסוגים שונים החל בפסולת ביתית

וכלה בגזם גינות. עיריית באר שבע מהווה את הלקוח הגדול ביותר ומשמשת כשותף אסטרטגי

משמעותי.

באתר קיים מרכז לחינוך סביבתי ובו אנו מציעים סיורים מרתקים בנושא טיפול בפסולת, מחזור,

סוגיות של קיימות ופיתוח הנגב. במסגרת הסיור באתר המבקרים נחשפים לתהליךייצור הזבל ואופן

הטיפול בו. זהו סיור מרתק שיגרום לכם לחשוב מחדש על האחריות שלנו כאזרחים וצרכנים בתהליך

ייצור הזבל

חשוב לציין כי עיריית באר שבע בחרה במודע להעביר את הפסולת המעורבת למפעל למיון בדרך

להטמנה ולא להטמנה ישירה ויש בכך אימרה חשובה.אורי מנהל המפעל יציג בהרחבה לגבי מתקן

המחזור- מצ''ב מצגת.

אורי חבוט - מפעל המיון הינו מתקן לטיפול בפסולת ביתית מעורבת (פח ירוק). הפסולת שמתקבלת

בשטח המפעל עוברת תהליך מיון איכותי. פסולת אורגנית עוברת תהליך נוסף לייצור קומפוסט. פסולת

יבשה עוברת מיון לפי משפחות חומרים.

המפעל הוקם בעלות של כ-100 מיליון₪ בשותפות בין המועצה האזורית בני שמעון לחברת נגב

אקולוגיה.

המפעל ישנה את מאזן הפסולת בנגב ויטפל בכ-1,300 טון פסולת ביתית מדי יום

תם עידן ההטמנה הישירה – החל עידן חדש בטיפול בפסולת.

תהליך המיון במפעלמשאית פורקת את הפסולת בבור הקבלה, הפסולת מועמסת על גבי מסוע וכך

מתחיל התהליך, טרומל מפריד את הפסולת לשני זרמים עיקריים אורגני ויבש.

זרם אורגני - עובר ניקוי ממתכות., משונע למתקן לייצור קומפוסט., עובר הבשלה וניפוי נוסף לקבלת

מוצר איכותי.

זרם יבש- עובר תהליך מיון מודרני הכולל טרומל, שואב שקיות, מגנט , מפריד בליסטי, מפריד אופטי.

כל תוצרי המיון (שאנו רוצים למיין ) מאוכסנים בתאים, , לפי תכנית עבודה דוחפים תכולה של תא

למסוע ייעודי שמעביר את המסה לדחסן לייצור באלות., באלות אילו נשקלות ונארזות לטובת המשך

תהליך (מחזור או מכירה). שאר החומר שאינו ממוין משונע להטמנה – מצ''ב מצגת

עמותת נגב בר קיימא- עמותת נגב בר קיימא הוקמה בשנת 1998. במשך שנות קיומה הפכה העמותה

לגורם מרכזי בנושאי סביבה בנגב והצליחה ליצוק תוכן חדש לפעילות הסביבתית המקובלת. השינוי

אותו מחוללת העמותה ניכר היום ביישובים רבים בנגב וכולל מהפיכה של ממש בהתנהלותן הסביבתית

של הרשויות המקומיות, בהנחלת ערכי הסביבה במערכות החינוך ובקרב הקהילות המקומיות.

הצעה לפעילות- הכנת תוכנית אב לקיימות ואקלים הכוללת: התייעלות אנרגטית ,הצבת יעדים לטווח

של 10 שנים לפחות על ידי פעילות בתחום המוניציפלי כגון :הטמעת עקרונות הבניה הירוקה ,שימוש

באנרגיה חלופית ,תחבורה נקיה וכלכלה מעגלית )צרכנות נבונה (על ידי חקיקת חוקי עזר עירוניים ,

חינוך והסברה . קידום מאבק משולב עם הרשויות בהשלכת פסולת שלא באתרים מוסדרים על ידי

הגברת הפיקוח ,טיפולי קצה מותאמים ,וביצוע תכניות לחינוך והסברה.

מגמה ירוקה- ארגון ארצי שמוביל אקטיביזם סביבתי כבר 25 שנה. הארגון מחולק לתאי מתנדבים

שפועלים בכל הארץ, אנחנו כאן בתא באר שבע פועלים בזירה המקומית. המטרה שלנו היא שינוי

מדיניות, דרך יצירת חיבורים, יצירת קואליציות של ארגונים, דרך ליווי ועידוד של כל מי שמעוניין

לפעול, ויצירת רשת של פעילים.

לגבי מטרות לשנת 2022 ,אחת המטרות שאותו מוביל התא בבאר שבע, הינו היערכות לשינויי אקלים

והטמעת הנושא הן במערכת החינוך והן ברמת קידום ברמה העירונית כמו כן, אחד מהצוותים בתא

שלנו מתמקד השנה בסוגיית היעדר ההצללה במרחב הציבורי בעיר, סוגיה שזיהינו בשטח כבעיה כואבת

ביום-יום של תושבי העיר. לדעתנו מדובר בצעדים ישימים שניתן להוציא לפועל בטווחי זמן קצרים

יחסית. מעבר לעניין הסביבתי, יש כאן אינטרס של כולם. אם יש רחוב מסחרי שיתבוצע בו תכנון נכון

של הצללה אז באופן טבעי אנשים יגיעו איליו בכל שעות היממה.

שומרי טבע באר שבע-מציעים שתי הצעות האחת: ההפסקת ריסוסים בשצ"פים ובגינות: הפסקת

ריסוסים ושתילה של עצי פרי נשירים (על מנת לאפשר צמחיית חורף עשירה). חירמוש של השטח לפני

ל"ג בעומר (והשארת החומר על הקרקע כדי להעשירה וכדי שלא לאבד זרעים לעונה הבאה), על מנת

למנוע אזורים קוצניים /כמושים ותלונות על סכנת נחשים. יש צורך, ב הרחבת הקונספט לשטחים

נוספים והעברת אחריות החרמוש בשטחים הנוספים לעירייה. הצעה שנייה הרחבת הייעור העירוני

באמצעות: הקפדה על שתילות נכונות, בורות, דשן, השקיה) וסוג צמחים נכון למקום. דרישה

להתמקצעות והטלת קנסות מרתיעים.. המטרה הסופית היא בניית שלד עצים עירוני רחב ובר קיימא,

שיסומן במפות ושגורמי התכנון יחויבו להשתמש בו ולהכיר בו כגורם מגביל מרצון.

ארגון רשת קומפוסטרים- במסגרת קורס מנהיגות אקלים של מגמה ירוקה, יזמנו איגוד של

הקומפוסטרים בעיר באר שבע, במטרה להוות כוח עולה בעיר, לתת תמיכה לפתיחה של עוד

קומפוסטרים קהילתיים ולהציע מודל מקיים ורחב השפעה, לשם כך נדרשים משאבים מעבר להתנדבות

של היוזמים והפעילים ולכן, החלטנו לפעול בשני מישורים - המישור המעשי ומישור המדיניות. בפן

המעשי, מתוך הבנה כי לשטחים וקבוצות שונות צרכים שונים מבחינת גודל הקומפוסטר והציפייה

מהנראות שלו, נציע אחד משני פתרונות: הראשון הוא קומפוסטרים מפלסטיק (L900), והשני הוא

קומפוסטר בנוי ממשטחי עץ ממוחזרים. מתוך ההכרח כי הקומפוסטרים יהפכו לעוגן קהילתי ולא

למפגע תברואתי וכדי לגייס את תמיכת הרשויות, בנינו מודל מסודר שיבטיח תחזוקה נאותה ומענה

יעיל לבעיות.

"הרשת: באר שבע", ממובילי יער מאכל שכונה ב', ומקבוצת פעילי אקלים ב"ש. ככלי להתמודד עם

משבר האקלים ועם המון היבטים חברתיים-סביבתיים נוספים הצלחנו לאגד קבוצה של תושבים ואנשי

תכנון ובעזרת מגמה ירוקה שעוסקת גם בנושאי תכנון, לסמן את פרויקט קרית גנים כשכונה עירונית

המחוברת לסביבתה ומאפשרת חיים עירוניים ומקיימים יותר. כמו כן, אנו לקראת פרסום שאלונים

שהוכנו בעזרת אנשי מקצוע בתהליך שיתוף ציבור שנקרא "שארט". שבמסגרתו יתקיימו מפגשי שיתוף

ציבור עם תושבי השכונות. נשמח עם העירייה תסייע תיקח אחריות בתהליך ובפנייה לקהילה. השלב

הבא הוא לארגן פגישה עם היזמים. בנוסף התגבשה קבוצה בשם פעילי אקלים, תוך יצירת שיתוף פעולה

עם ארגונים נוספים והפורום להתחדשות עירונית, הבנו את חשיבות התקנת פאנלים סולריים ואנו

מאמינים שיש הרבה מה לעשות בתחום זה.

עמותת באר שבע ירוקה- הוקמה לפני עשרים ושתיים שנה, כדי לתת מענה לנושאים הסביבתיים

המלווים את צמיחתה והתפתחותה של העיר באר-שבע . פעילות היחידה מתאפיינת במתן ייעוץ,

הכוונה, פיקוח, הסברה ועשייה רחבת היקף בשטח. מטרתו יצירת מודעות ציבורית בנושא איכות

הסביבה בעיר באר-שבע.

להלן נושאים שלדעתנו צריך לעלות במסגרת הוועדה: קידום ביצוע סקר- ניטור קורונה בביוב העירוני,

כאמצעי לאיתור מוקדים ברמת השכונה ולזמן נציג מהתאגיד, והמשרד להגנת הסביבה, הצגת נוהל

עיריית באר שבע לפינוי פסולת בחירום ע''פ המתווה של המשרד להגנת הסביבה, הצגת פרויקטים חינוך

סביבתי.

רשמה: רונית אבגי מתאמת קיימות עירונית

_______________________

צח ברקחבר מועצה

יו''ר ועדת איכות הסביבה