פרוטוקול ועדת איתור יקיר העיר באר שבע מיום 21.6.2022
1
עיריית באר שבע
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ועדת איתור יקיר/ת באר שבע מס' 3/1049
מיוםשלישי, כ"ב סיון תשפ"ב, 21.6.2022
נכחו ה"ה השופט בדימוס יוסף רבי – יו"ר הוועדה
עו"ד כרמית אהרון אמונה – נציגת קהילה וחברה
פרופ' דן בלומברג – נציג האקדמיה
גואל דרורי – נציג תרבות ואמנות
ציפי הרפנס – נציגת חינוך – חברי הוועדה
אבישג אבטובי – מנכ"לית העירייה
עו"ד חיים טורקל – היועץ המשפטי
אסתי מרקוביץ' – ע/מזכיר העיר
נעדרו ה"ה: אבי פוגל – מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור (התנצל)
עו"ס ורד ששון – יועצת לקידום מעמד האישה (התנצלה)
על סדר היום:
1. בחירת יקירי/ות באר שבע לשנת תשפ"ג – 2022.
2. עיטור על מפעל חיים
מצ"ב הנוהל.
2
1. בחירת יקירי/ות באר שבע לשנת תשפ"ג - 2022
בהתאם לסעיף 5.3 בנוהל להענקת עיטור יקיר/ת באר שבע פורסם קול קורא באמצעי
התקשורת השונים להציע מועמדים/ת להענקת עיטור יקיר/ת באר שבע.
בתום המועד שנקבע, הוגשו המלצות ל- 28 מועמדים/ות להענקת העיטור
מועמד בשם י.ג. לא נדון מאחר ועפ"י סעיף 4.5 לתקנון לא ניתן להעניק לעובד עירייה מכהן
לפיכך, הוועדה בחרה מתוך 27 מועמדים/ות
בהתאם לסעיף 5.8 בנוהל קיבלו חברי הוועדה, בעת התכנסות הוועדה, את רשימת המועמדים
והמסמכים המתאימים, ללא זהות הממליצים.
חברי הוועדה עיינו ברשימת המועמדים ובמסמכים המתאימים ולאחר שלב העיון התכנסה
הוועדה למחרת לדיון מעמיק ופרטני על כל מועמד ומועמדת.
חברי הוועדה סבורים כי כל המועמדים/ות שהומלצו הינם ראויים ובתום דיון ממושך החליטה
הוועדה להמליץ בפני מועצת העירייה על 7 מועמדים/ות לקבלת עיטור יקיר באר שבע, זאת
בהתאם לסעיף 5.12 בנוהל
הוועדה ממליצה להעביר לוועדה לבחירת מגן ראש העיר את המועמדת בשם ל.כ.
יצוין כי ההחלטה לגבי כל מועמד ומועמדת התקבלה פה אחד וזאת בהתאם להוראות סעיף
4.8 בנוהל.
להלן שמות המועמדים/ות שהומלצו ע"י ועדת איתור יקיר/ת באר שבע
לקבלת עיטור יקיר/ת באר שבע לשנת תשפ"ג-2022 לפי סדר א"ב:
מר שלום בניאן
ד"ר ארנה ברי
גב' עמירה חיים
גב' מלכה ליברמן
גב' ליזה ניקולאיצ'וק
פרופ' אסתר פריאל
מר ליאוניד שולמן
3
1. מר שלום בניאן
קורות חייו של המועמד
שלום בניאן, עלה לארץ ב 1950. כבחור צעיר סייע רבות לקליטתם המוצלחת של העולים
הרבים שזה מקרוב הגיעו לשער עלייה ולמעברות העולים של אותם הימים. במשך השנים ,
ועד היום ללא הפוגה , יחד עם רעייתו דבורה, תמך, ליווה, סייע והדריך משפחות רבות,
סטודנטים ונערים ממשפחות קשי יום. כל זאת מתוך הכרה עמוקה בערבות הדדית של
הקהילה ושלא על מנת לקבל פרס.
שלום בניאן נ"י נולד ב1931 באיראן. השנה מלאו לו 91.
בשנת 1950 עלה לארץ וקשר את גורלו עם הנגב. היה בין מייסדי מושב מסלול, ומנהל המעבדה
בחוות הניסיונות גילת.
בשנת 1959 השתקע בבאר שבע ומאז ועד היום פעל יחד עם רעייתו דבורה נ"י במסגרות רבות
ומגוונות למען הקהילה.
בתפקידו הציבורי הראשון שימש כראש המחלקה לסיפוק צורכי דת בהסתדרות ואחר כך
שימש כמזכיר האיגוד המקצועי בגוף זה.
בשנים 1974-1978 כיהן כחבר מועצת העיר באר שבע והממונה על תיק שירותי העירייה.
מאמציו התמקדו בהעברת שוק הירקות העירוני, שהיה ממוקם ברחוב הפלמ"ח ושסבל
מלקויי תברואה קשים, לשוק החדש שנבנה בדרך חברון. הדגש היה על שיפור ועיצוב הדוכנים
וסלילת המעברים- וזאת לטובת תושבי בעיר.
בין יתר תפקידיו הוא טיפל בכול הקשור לטיפוח סביבה אסטטית וגינון באזור בתי הכנסת
בעיר.
נושא בתי הכנסת היה קרוב מאוד לליבו וביתו שימש בית פתוח ומוקד עליה לרגל לגבאים,
חזנים ושליחי ציבור שהגיעו אליו מתוך ידיעה כי בקשתם נופלת על אוזן קשבת.
פעמים רבות לא הניח לנושא עד שנמצא פיתרון לשביעות רצון המתפללים.
עם מעברו לכור תעשיות שימש כמנהל כוח אדם ואדמיניסטרציה במפעל חסין אש.
בשנת 1989 זכה שלום בניאן לפתוח, לראשונה בבאר שבע, את המרכז הלימודי האזורי של
האוניברסיטה הפתוחה בבית יציב, כשהיא מונה 18 סטודנטים. תוך זמן קצר, ולאחר פעילות
נמרצת של שיווק והשקעה בצוות המורים והתלמידים, התרחב בצורה משמעותית מספר
הלומדים במסגרת זו והגיע ל- 800 סטודנטים. אלו היוו חתך מיצג של תושבי העיר שעבור
העובדים מביניהם זו הייתה הזדמנות יחידה לרכוש השכלה אקדמית. נוסף על תרומת
הלימודים לקידומם האישי של הסטודנטים גם שיפור תדמיתם בעיני עצמם. עד לסיום
תפקידו בשנת 1995 זכה להוקרה ע"י בוגרים רבים שציינו את הליווי האישי, ההקשבה
לצורכיהם, מציאת דרכים יצירתיות לפתרון בעיות כלכליות תוך שימת דגש על הרמה
המקצועית ועל כבודם של הלומדים.
4
בכול מקומות עבודתו צוינו פתיחותו לזולת, נועם הליכותיו, מתינותו, יכולתו לנהל
קונפליקטים וליישב סכסוכים לצד עצותיו הטובות והנבונות. כל זאת לצד התנדבותו ללא
גבול למען הקהילה.
יחד עם רעייתו דבורה נ"י פעל במסגרת מחלקה קהילתית בעיריית באר שבע ושימש אוזן
קשבת ויד מסייעת למשפחות נצרכות. עיקר עבודתו התרכזה בשכונות ד' צפון, שיכון דרום
ומעברת חצרים.
עבודה זו נעשתה בצנעה רבה שלא על מנת לקבל פרס.
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
מאז פרישתו לגמלאות, לפני למעלה מ 30 שנים, מקדיש שלום את כול זמנו ומרצולטובת
תושבי העיר ובעיקר למשפחות נזקקות ללא הבדלי מוצא.
בין פעילויותיו הרבות ניתן למנות:
1. מיסודו של בית תמחוי המספק יום יום ארוחות חמות למשפחות קשות יום מחלקי
העיר השונים תוך הפעלת מערך מתנדבים גדול ומורכב.
2. גיוס תרומות לחלוקת תלושי מזון ואריזות שי לחגים למשפחות שהתביישו לפנות
לקבלת סיוע כלכלי. הדבר נעשה תוך הפעלת מגוון דרכים למתן הסיוע יחד עם שמירת
צנעת הנזקקים וכבודם.
3. עריכת טקסי בר מצווה לילדים נזקקים (מאז 1964). במסגרת מסיבות בר המצווה דאג
לביגוד והנעלה חגיגיים, לתפילין וטלית לכל ילד, לשיעורי הכנה לקראת עלייתם
לתורה ולמסיבת סיום מפוארת בהשתתפות המשפחות ונכבדים.
במהלך השנים הפעילות התרחבה וצמחה והטקס נערך ל-24 ילדים, ילידי הארץ
ועולים חדשים מבאר שבע והסביבה. לרוב, הטקס מתקיים ברחבת הכותל המערבי
בירושלים אליו נוסעים באוטובוסים החוגגים ובני משפחותיהם. את אחד הטקסים
ליוה הרב בקשי דורון מן הכותל ועד לאולם השמחות שסעודתו נתרמה ע"י אנשי
עסקים תושבי באר שבע שנענו לפנייתו של שלום בניאן.
4. שלום רתם את קברניטי העיר באר שבע, בראשם מר רוביק דנילוביץ, לסייע לו
בהקמת מועדון חברתי-קהילתי לותיקים יוצאי איראן. גייס 3 מיליון ₪ מפדרציית
יוצאי אירן בניו יורק לבניית מרכז בן 400 מטר בבאר שבע. בתקופה הקרובה ב"ה
ייחנך המבנה החדש בחסות חברת "כיוונים" ועירית באר שבע. במשך שנים רבות
המועדון שימש כמוקד לגיוס ואיתור מתנדבים התורמים לפעילויות החברתיות הרבות
ששלום ורעייתו דבורה יזמו לטובת תושבי העיר באר שבע.
5. בתפקידו כיו"ר הסניף הדרומי של ציוני איראן בישראל עסק ביצירת קשר בין תורמים
יוצאי אירן החיים בחו"ל לבין ההנהלה הארצית לגיוס תרומות. הכספים שנתרמו
שימשו כמלגות לסטודנטים נזקקים שהתחייבו לפעול למען בני נוער בעיר. שלום ליווה
בתשומת לב ובאכפתיות את הסטודנטים שבינו לבינם נוצר קשר חם. בעקבות כך
בחרו חלק מן הסטודנטים להישאר ולהתגורר בבאר שבע ובני הנוער זכו לשפר את
הישגיהם הלימודיים ולצאת ממעגל הסיכון.
5
6. שלום היה מודע לעובדה כי בני העדה הפרסית מאופיינים במודעות גבוהה לתרומה
רבה וענפה לקהילה. פעילותם המבורכת מוצנעת והגיע העת להוקירם על פועלם. הוא
ארגן ערב הוקרה לותיקים יוצאי איראן שקשרו גורלם בבאר שבע ותרמו תרומה
משמעותית לפיתוח העיר בתחומי תשתיות, תעשיה, חקלאות, בניין, כלכלה ומסחר,
חינוך ותרבות ופעילות ציבורית מגוונת. בערב השתתפו מאות אנשים לצד נכבדי
ציבור.
7. לפני 5 שנים הוציא לאור את ספרו המרתק "מבצע עֹז– מגלות איראן לארץ ישראל"
המשלב את סיפורה הפרטי של המשפחה שבחרה לעלות לישראל מגלות מלאייר ועד
לקליטתה המלאה בארץ. בספר תמונות מצחיקות ומרגשות מחיי היהודים באיראן,
דרך הרפתקאות עלייתם המיוחדת לארץ ישראל וקליטתם המוצלחת בה. סיפורו שזור
בתולדות היהודים באיראן ובראשית חיי המדינה.
8. בהתמדתו לאורך השנים להיות ער לצורכי הציבור ולתרום לקהילה נתן דוגמא אישית
לחמשת ילדיו נ"י ההולכים בדרכיו. כל אחד ואחד מהם המתגורר בנגב תורם
בהתנדבות לקהילה הבאר שבעית. גם נכדיו הפזורים ברחבי הארץ, מתנדבים באופן
פעיל בקהילות בהן הם חיים.
נראה כי הגיע העת להוקיר את פעילותו הנמרצת לתרומה לנגב בכלל ולעיר באר שבע בפרט.
ועל כך יבואו חברי הוועדה על הברכה.
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמד וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
6
2. ד"ר ארנה ברי
קורות חייה של המועמדת
רקע
ד"ר ארנה ברי נולדה בירושלים ב -1949 לראיסה ויואש צידון (צ'אטו , ואת שנות ילדותה
ונעוריה עשתה בתל אביב ובצרפת. בצה"ל שירתה בתפקיד קצינת תיאום הדרכה בביה"ס
לטיסה. ארנה הינה בעלת תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה מאוניברסיטת חיפה, תואר
שני בסטטיסטיקה וחקר ביצועים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי במדעי המחשב
מאוניברסיטת דרום קליפורניה USC.
קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בישראל
במשך עשרות שנים, מוכרת ד"ר ארנה ברי כיזמת מוערכת באקדמיה, בתעשייה עתירת הידע,
במגזר הציבורי ובתעשיית ההון סיכון בישראל. במהלך השנים היא פעלה להנחיל תרבות של
חדשנות ולעודד חשיבה חדשנית בארץ לרווחת הציבור.
ב-1993 הקימה ארנה בשותפות את חברת אורנט שפיתחה מתגים לתקשורת מהירה, ונמכרה
לסימנס ב-1995. זו הייתה ההשקעה הראשונה של קונצרן אירופי בישראל, שנתנה תו איכות
לתעשייה הישראלית וסייעה לחברות רבות בגיוס הון.
ב-1996, מונתה ארנה לתפקיד המדענית הר אשית במשרד התמ"ת, האשה היחידה שכיהנה
במשרה זו . היא פיתחה תכניות מו"פ חדשניות, יצרה קשרי תעשיה בינלאומיים , חתמה על
הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים עם מדינות רבות והביאה לקידום תדמיתה ועסקיה של
התעשיה הישראלית. בתקופת כהונתה היא אף הגדילה את תקציב המו"פ לשיא. ארנה הייתה
בעלת תפקיד מפתח בהחלטת המדינה להצטרפות לתכנית המסגרת החמישית של האיחוד
האירופי, אשר חיזקה את הקשרים בין תעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית והתעשייה
האירופית וכיהנה כיו"ר של מספר קרנות דו-לאומיות (כגון ארה"ב, קנדה, קוריאה, סינגפור,
ובריטניה). כאשת חזון, פעלה ארנה לקידום ענפי טכנולוגיה חדשניים והסרת חסמים ענפיים,
וזאת תוך שיתוף פעולה בין הממשלה והאקדמיה, על מנת להגביר את הצמיחה והתחרותיות
ולהעלות את המודעות ליכולות הישראליות בעולם.
בשנת 2000 חזרה ארנה לעשייה בתעשיית ההיי-טק כמשקיעה וכמובילת חברות הזנק. היא
כיהנה במגוון תפקידים ניהוליים ומדעיים, שבהם יצרה חדשנות טכנולוגית ופיתחה יכולות
עתירות ידע בישראל. בין תפקידים אלה: שותפה עצמאית בקרן ההון סיכון ג'מיני , שהייתה
מהקרנות המובילות בישראל ויו"ר הדירקטוריון בחברת Riverhead networks , שנרכשה ע"י
סיסקו ב-2003 (הרכישה הראשונה של סיסקו אחרי משבר 2000). גולת הכותרת של חברות
ההזנק בהן כיהנה ארנה כיו"ר היא חברת PrimeSense ,שנרכשה ע"י Apple בשנת 2013
ומצלמת תלת המימד שלה נמצאת במכשיריiPhone מהסדרה 10 ומעלה
ב- 2010, מונתה ד"ר ברי כסגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המצוינות של חברת הטכנולוגיה
הבינלאומית EMC בישראל. ארנה התמקדה בהגדלת נוכחותה של החברה הגלובאלית בארץ
ע"י רכישת חברות ישראליות, הרחבת הפעילות לבאר שבע, שהיוותה תרומה מרכזית לייסוד
אזור התעשייה בנגב, ושיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית. במהלך כהונתה של ארנה הוכפל
צוות העובדים מצפון הארץ ועד לנגב.
ד"ר ארנה ברי תרמה מהידע והניסיון שלה לביטחון ישראל, בהשתתפותה בוועדת ברודט
(2007), וועדת טישלר 2012) לבחינת תקציב הביטחון והתאמת סעיפיו המרכזיים לצורכי
7
המערכת. היא השתתפה בוועדה הטכנולוגית המייעצת לראש מפא"ת, לקידום התשתית
המדעית והטכנולוגית הנחוצה למו"פ ביטחוני.
פעילות בהתנדבות
• יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA)
• יו"ר לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה
• יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ת"א-יפו.
• דירקטורית בחברת היישום ב.ג. נגב טכנולוגיות BGN Technologies)
• דירקטורית בוועדת הפטנטים ובוועדה לקביעת מדיניות קניין רוחני של אוניברסיטת
בן-גוריון בנגב.
• חברת המועצה האירופ אית למחקר EURAB II European Research Advisory
Board .
• חברה בצוות המחקר של ה-ACM Association of Computing Machinery)) שעסק
בהשפעת הגלובליזציה על תכניות הלימודים האקדמיים במדעי המחשב כמו גם
בתחרותיות העסקית (2003-2004), עבודה שזכתה בפרס
תרומה לשגשוג הפריפריה והנגב
ד"ר ארנה ברי ושותפיה בחרו להקים את חברת "אורנט" בכרמיאל מתוך האמונה בחשיבות
פיתוח הפריפריה.
ארנה ברי הייתה גם מחלוצי פארק ההייטק בנגב. תחת הובלתה של ד"ר ברי, חברת EMC
הייתה החברה הרב לאומית הראשונה שהקימה סניף בבאר שבע. באותה עת לא היו תשתיות
היי-טק בבאר שבע. מחויבותה של החברה לשכירות בבניין הראשון בפארק ההיי-טק אפשרה
לחברת גב-ים נגב לקבל אשראי להקמת הפארק. כיום בפארק מועסקים כ -3000 עובדים
ישירים.
קידום נשים ומיעוטים
ד"ר ברי היא דמות מפתח בקידום נשים, הן באמצעות דוגמה אישית והן בפעילותה המעוררת
השראה להעצמה וקידום של נשים. ארנה כיהנה בהצלחה במגוון תפקידים בכירים בעלי השפעה
ציבורית וחברתית, ומהווה במשך שנים דמות מנהיגותית רבת פעלים. כמנכ"לית מרכז
המצוינות של DELL EMC בישראל היא פעלה וממשיכה לפעול גם היום לשוויון מגדרי
וחברתי. היא הנהיגה מג וון פעילויות לחשיפת נשים ונערות מהפריפריה ומרחבי המדינה
לתעשייה הטכנולוגית ולעידודן להשתלב ולהתמחות בתחום זה. יכולותיהן של הנשים שארנה
קידמה בתעשייה ובמגזר הציבורי הוכרו וזכו להערכה בהמשך דרכן בתחומי הפיננסים,
הטכנולוגיה והניהול.
8
פעילות בהתנדבות
• דירקטורית עמותת "קו משווה" לקידום שוויון בתעסוקת אקדמאים מהמגזר הערבי.
• השתתפה בפעילויות לקידום נשים של הקהילה האירופית בארגון WIR (Women in
Industrial Research) של הנציבות האירופית The European Commission)
• מנטורית בעמותת בוגרות יחידת 8200 - Woman2Woman. ד"ר ברי חונכת נשים
צעירות, מלווה ומדריכה אותן במהלך הקריירה שלהן ומחזקת את האמונה ביכולותיהן
ובשאיפותיהן לקידום ולמצוינות.
הכרה נרחבת בפועלה בארץ ובעולם
• בפרס [19]""WITI Hall of Fame"" לשנת 2014 מטעם ארגוןWITI ("Women in
Technology International"), המוענק מדי שנה כאות הוקרה והערכה על תרומתן
של נשים לקהילות המדע והטכנולוגיה ברחבי העולם,
• ב"אות יקירת הנגב" מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,[20]ו
• בפרסViterbi מטעם אוניברסיטת דרום קליפורניהUSC) שהוענק לה ב-8 באפריל
2011, על היכולת לשלב יזמות עסקית עם מצוינות מקצועית .[21]
• ב-2017 קיבלה ברי תואר עמיתת כבוד מהמכללה האקדמית תל אביב יפו [22]בגין
תרומתה למכללה ופועלה למען הטכנולוגיה והמדע בישראל, למען הנגב, לקידום
נשים, ובגין החדשנות והיזמות שלה. באותה שנה היא קיבלה תואר עמיתת כבוד
מהמרכז הבינתחומי הרצליה על תרומתה לתעשייה הטכנולוגית ופעילותה ארוכת
השנים במגזר הפרטי והציבורי לקידום מדע וטכנולוגיה בישראל ומחוצה לה, לפיתוח
הנגב ולקידום נשים ומיעוטים .[16]
• ביוני 2018 קיבלה ד"ר ברי את אות מגן הסייבר [23]במסגרת שבוע הסייבר בישראל
בגין תרומתה הייחודית למחקר הסייבר בישראל.
• באוקטובר 2021 הוענק לברי פרס על שם התעשיין הוגו רמניסיאנו מטעם אוניברסיטת
תל אביב[24].
• 2022 דוקטור לשם כבוד אוניברסיטת בר-אילן
ברי דורגה בשנת 2012 במקום ה-70 ברשימת 100 האנשים המשפיעים בישראל של המגזין
הכלכלי דה-מרקר, בשנת 2008 דורגה במקום הרביעי ברשימת הנשים המשפיעות ביותר בשוק
ההון בישראל בסקר של האתר החדשות "כלכליסט ,[25]"ובשנת 2005 הציב ירחון הטכנולוגיה
האמריקני Red Herring את ברי כ"אחת מ-25 הנשים המשפיעות והחשובות בעולם
הטכנולוגי לשנת 2005".
9
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקוליהממליצים
קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בישראל
"לעולם טובת המדינה נגד עיניה, ובראש מעיניה. היא מודל לחיקוי בקרב קהילת היזמים
והמשקיעים בתעשיית ההייטק הישראלית בזכות חתירתה המתמדת למצוינות, והודות
ליוזמות הרבות אותן היא הוגה ומממשת הלכה למעשה"
נחמיה (חמי) פרס, שותף מנהל ומייסד קרן "פיטנגו" ויו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות
"ד"ר ברי הינה אישיות מיוחדת ודמות בולטת בהוויה הישראלית. היקף עשייתה ותרומתה
למדינת ישראל, המשתרעת על פני שנים רבות ובמגוון רחב של נושאים, מפיתוח התעשייה
הטכנולוגית וביצור בטחון המדינה ועד קידום אוכלוסיות מוחלשות - הינם יוצאי דופן. הכוח
המניע אותה - אהבת הארץ וציונות לשמה. "
אלוף במיל' עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר 2008-2012
תרומה לשגשוג הפריפריה והנגב
"ד"ר ארנה ברי היא אישה פורצת דרך. בנחישותה הרבה לפתוח את מרכז הפיתוח בבאר-שבע,
הגשימה הלכה למעשה את חזונו של מייסד המדינה, דוד בן-גוריון לביסוסו של הנגב כעוגן
טכנולוגי –מדעי בינלאומי מוביל."
רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע
"בזכות אנשי חזון ומעשה כמו ד"ר ארנה ברי, הפכו מרחבי החול בתוך שנים ספורות בלבד,
לבנייני תעשיות עתירות ידע בהן חברות בינלאומיות, מעבדות מחקר, חברות סטארט-אפ ואלפי
עובדים, המהווים מנוע צמיחה חברתי-תעסוקתי-כלכלי, המשנה את מציאות החיים באזור"
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אונ' בן-גוריון בנגב
קידום נשים ומיעוטים
"מדינת ישראל התברכה בפעילות של דר' ארנה ברי שחרטה על דגלה קידום חדשנות
מחשבתית פורצת דרך, מהיכרותי האישית אוכל להעיד שתמיד השכילה להציב את טובת הכלל
לנגד עיניה, הן ביצירת מקומות עבודה, קידום אוכלוסיות מגוונות , קידום החדשנות, היזמות,
המדע והטכנולוגיה בישראל. לכבוד יהיה למדינת ישראל שדר' ברי תזכה לקבלת הפרס היוקרתי
לו היא ראויה בזכות ולא בחסד !"
מקסין פסברג, סגנית נשיא אינטל העולמית
סיכום
ד"ר ארנה ברי מקדישה את חייה לקידום המצוינות, היזמות, החדשנות ושוויון ההזדמנויות
בחברה הישראלית. חותמה ניכר היטב בתעשיית הטכנולוגיה העילית ובמגזר הציבורי - החל
מיזמות וניהול, דרך מילוי תפקידים ציבוריים ותרומת הידע שלה, דרך וועדות מקצועיות ועד
ייסוד אפיקים חדשים של מעורבות בקהילה, המעניקים תקווה למגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ.
10
ארנה פרצה דרך בתחום הטכנולוגי, כאשר הקימ ה חברה, שהיתה חברת ההזנק הראשונה
שנרכשה בידי קונצרן אירופאי. הקונצרן אף הרחיב את פעילותו בארץ ומשך חברות ענק
לישראל, מהלך שתרם רבות לכלכלתה של מדינת ישראל.
ארנה קידמה את התעסוקה בפריפריה כאשר הקימה את החברה בכרמיאל, וכן הקימה אתר
חדש של חברת EMC בבאר שבעוכך הניחה את אבן הפינה להקמת פארק ההייטק בנגב.
ארנה שברה את תקרת הזכוכית גם בתחום המגדרי, בהיותה בין הנשים הראשונות בישראל
לפרוץ דרך בתחום ההייטק כיזמת מצליחה, והייתה האשה היחידה עד כה בתפקיד המדען
הראשי.
ארנה מהווה מקור השראה לנשים, לדור הצעיר, לתושבי הפריפריה ולקהילת היזמים - השראה
המניעה את הסובבים אותה לשאוף ליותר, ליזום ולהתגבר על מכשולים.
גם כיום, במקביל להתמודדות אמיצה עם זן נדיר ואגרסיבי של מחלת הסרטן, היא אינה חדלה
ממאמציה אלה, וממשיכה להקדיש את עצמה ללא לאות לפעילויות אלה לטובת מדינת ישראל.
בזכות פועלה הנרחב ורב-השנים, שאיפתה הבלתי מתפשרת למצוינות, תרומתה המשמעותית
לקידום כל מגזרי החברה בישראל לשוויון חברתי ומגדרי, תרומתה לבניית תעשיית הטכנולוגיה
עתירת הון אנושי במדינת ישראל, רוחה היזמית וראייתה הגלובלית, ובזכות ההילה שהיא
מקרינה סביבה, המעניקה השראה לסובבים אותה - על כל זאת אנו רואים בד"ר ארנה ברי
כראויה ביותר לקבלת פרס יקירת העיר באר שבע למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה
ולמדינה.
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
הוועדה לקחה בחשבון שמדובר במועמדת שאינה תושבת העיר (סעיף 6.5 בנוהל). עם זאת
החליטה להמליץ לאור תרומתה המשמעותית והמכרעת להאדרת שמה של העיר בארץ
ובעולם בתחום קידום החדשנות, היזמות, המדע והטכנולוגיה בהיותה מחלוצי הקמת פארק
ההיי-טק בבאר שבע ולאור תרומתה לשגשוג הפריפריה והנגב.
11
3. גב' עמירה חיים
קורות חייה של המועמדת
עמירה חיים נולדה בחיפה ב- 27.11.51 תושבת באר שבע משנת 1955. הגיעה כילדה עם הוריה
שבאו לבאר שבע כשנענו לקריאתו של דוד בן גוריון ליישב את הנגב. גדלה בבאר שבע
במשפחה ציונית ערכית שערך הנתינה היה חלק מחייה. למדה בבי"ס דגניה ובמקיף א' בבאר
שבע. נשואה לנתן ולהם שלושה ילדים ותשעה נכדים.
עמירה בעלת תואר שני בהצטיינות במינהל ומדיניות החינוך ותואר ראשון בספרות עברית
והיסטוריה של עם ישראל, שניהם באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לאחרונה מתגוררת בעומר. ברשותה דירת מגורים בשכונת רמות בבאר שבע.
את דרכה החינוכית החלה כמדריכה בתנועת הצופים בבאר שבע. במסגרת שירותה הצבאי,
שימשה כמ"כ ומ"מ וסיימה בדרגת סגן כקצינת חינוך בפיקוד דרום בב"ש.
האמונה שבכוחה של מערכת החינוך לעצב מציאות טובה ומקדמת הנחו אותה לאורך כל
הקריירה החינוכית החל מהיותה מורה בבי"ס "תלמים" בשכונה ו' בב"ש. כבר אז פיתחה
שיטות הוראה כדי להגיע לכל ילד וילדה והפכה למדריכה יישובית ומחוזית בשיטות הוראה.
בהמשך עבדה בבית ספר "גבים" בב"ש שם שימשה כמורה, סגנית מנהלת ובהמשך ניהלה את
בית הספר.
בי"ס "גבים" הפך בניהולה לבית ספר קהילתי, לבי"ס מדגים ארצי בשיטות הוראה וכן מדגים
בקליטת עלייה, לאחר שהובילה לפיתוח שיטת הקניית שפה לילדי העולים. עמירה נבחרה
לצוות הארצי להפקת תוכניות לימודים.
ביה"ס בניהולה זכה בשני פרסי חינוך ארציים והביא כבוד לעיר באר שבע. כמנהלת בי"ס
"גבים" עמירה השקיעה רבות בקליטת התלמידים העולים ומשפחותיהם הן בבית הספר והן
בעיר. התנדבה בשעות אחר הצהריים במרכז הקליטה הסמוך לבית הספר ולאורך כל חודשי
יולי קיימה מסגרות לימוד ופנאי לעולים מכל העיר, וזאת, בצד סיוע למשפחות העולים
בבירוקרטיה, תרגום מסמכים, איסוף בגדים, מתן בסתר ובקיום מפגשים להכרת חגי ישראל.
עמירה
הובילה את ביה"ס, אשר נמצא בשכונה עם אוכלוסייה מגוונת ובחלקה מאתגרת, להישגים
לימודיים וחברתיים גבוהים ברמה הארצית ותלמידי בית הספר מוקירים לה על כך עד היום.
לאחר 5 שנות ניהול, נבחרה עמירה לתפקיד מפקחת כוללת במחוז דרום, גם על העיר באר
שבע, ובהמשך מונתה למפקחת המחוז. ב-2001 נבחרה לתפקיד מנהלת מחוז דרום של משרד
החינוך בו כיהנה 16 שנים
ב- 2005-2006 שימשה כמנכ"לית משרד החינוך ובהמשך חזרה לנהל את מחוז דרום עד סוף
שנת 2018, עת יציאתה לגמלאות וכעת מתנדבת בעיר באר שבע.
בכל תפקידיה עמירה האמינה בחשיבות פיתוח ההון האנושי ברמה הלימודית והערכית.
האמונה בכל אדם והנתינה מכל הלב הובילו את עשייתה והיא ידעה לסחוף רבים אחריה.
הרצון לבסס את באר שבע כמטרופולין חינוכי הוביל את עמירה למקד את פעילותה בעיר.
באר שבע נבחרה על ידה כפיילוט לתוכניות ייחודיות של המחוז וניתנה תמיכה לתוכניות
שיזמו מובילי החינוך בעיר.
12
בין היוזמות הבולטות שיזמה והובילה בעיר ב"ש בלטה ההשקעה בקידום ההישגים
הלימודיים בכל מערכת החינוך בעיר. עמירה הובילה לטיפוח ולמתן תמיכה לכל האוכלוסיות
מול הצרכים הייחודיים שלהן. יזמה הפעלת תוכניות למניעת נשירה, כמו תוכנית "תלם"
למניעת נשירה בחטיבות הביניים ותוכניות מעברים נוספות. דאגה למתן עזרה לתלמידים
שהיו זקוקים לסיוע ובמקביל, הובילה למצוינות ולהצטיינות בתוכניות ייחודיות בבתי הספר
וגם עם האקדמיה, כמו התוכנית "נגישות להשכלה גבוהה" באוניברסיטת בן גוריון להנגשת
ההשכלה הגבוהה לילדי הדרום ותוכניות נוספות.
עמירה האמינה שהתשתית הערכית הכרחית והיא הבסיס לחינוך. השקיעה חשיבה ועבודה
רבה בפיתוח תוכניות ערכיות שהבולטת ביניהן היא "תעודת הבגרות החברתית", תעודה
שניתנת לתלמידים על פעילות ערכית בקהילה. התוכנית שמטרתה להטמיע את ערך הנתינה,
מיושמת היום בכל בתי הספר בארץ. כן פיתחה תקנון בית ספרי בשיתוף צוותי החינוך,
הרשויות המקומיות, ועדי ההורים ומועצות התלמידים.
יוזמתה להקמת מערך לשעת חרום ובניית תוכנית כוללת לתמיכה לימודית, ריגשית וטיפולית
בימי הלחימה, יושמה והוטמעה במערכת בימי החרום שהיו בדרום, ובהמשך הועברה ע"י אגף
הבטחון של משרד החינוך למחוזות האחרים בארץ.
לראשונה הופעלה ביוזמתה מערכת למידה מרחוק ופעילות במקלטים בשנת 2008 במבצע
"עופרת יצוקה".
במהלך כהונתה, הובילה עמירה את החינוך בדרום להצלחות והישגים תוך התמודדות באומץ
וברגישות עם סוגיות חברתיות קשות ומורכבות. אחת המרכזיות היתה מתן תמיכה ריגשית
ומציאת מסגרות חינוכיות לילדים ולמורים המתנתקים מגוש קטיף, תוך ליווי אישי של
המשפחות במשך שנים. על כך זכתה לשבחים רבים מפי הועדה בראשותו של השופט אליהו
מצא, לבדיקת התנהלות ההתנתקות, ואף זכתה לפרס "יקיר השרות". עמירה היתה חברה
בצוות ראש הממשלה אריאל שרון להערכות להתנתקות וליווי הפינוי.
תפקידים נוספים שמילאה:
- חברת מועצה ברשות לפיתוח הנגב.
- חברת דירקטוריון במכון למורשת בן גוריון.
- חברת דירקטוריון במרכז מורשת מנחם בגין.
- חברה ברשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה.
- בתקופת ניהול בי"ס "גבים": יו"ר מועצת המורים של הקק"ל בבאר שבע ונציגת מחוז
דרום בהנהלה הארצית.
- חברה בצוות ההקמה של עמותת המורים וחברת הנהלה.
על פעילותה כמנהלת מחוז זכתה להוקרה ולפרסים ארציים ביניהם:
- פרס נציבות שרות המדינה "מצויינות בדרג הבכיר" ( 2008)
- אות "יקיר השרות" של משרד החינוך 2005 )
- "אות יקיר שרות המדינה 2004)
לאורך השנים, התנדבה לסייע בבאר שבע לנשים שחוו אלימות. לאימהות שהגיעו עם ילדיהם
למקלטים מוגנים היתה אוזן קשבת בבעיות החינוך של ילדיהם. עמירה דאגה להעביר
למקלטים בהסתר משלוחי מנות, פרחים ודברים נוספים. בשנת 2018 יצאה לגימלאות
והרחיבה את פעילותה החינוכית ערכית בהתנדבות.
13
פעילות התנדבותית היום:
- חברה ברא"ם, ארגון מתנדבים בבאר שבע.
- תיאטרון באר שבע - חברה באסיפה הכללית וחברה בעמותת הידידים.
- בית ספר למשחק גודמן – ליווי פתיחת מסלול לימודים אקדמיים ותעודת הוראה
לתלמידי בית הספר למשחק.
- בית החולים סורוקה – חברה בוועד המנהל בעמותת ידידי סורוקה.
- חברה בחבר הנאמנים של העמותה "הגדולים מהחיים". ליוותה את בניית "גן
החלומות" לילדים חולי סרטן בב"ש הסמוך לבית החולים סורוקה. מתנדבת בגן
ומלווה אותו.
- חברה בוועדה המייעצת של עמותת "אתנה", למתן מחשב לכל מורה ופיתוח מעבדות
דמיון (מרחב ללמידה חווייתית אינטראקטיבית). בהיותה מנהלת המחוז בנתה את
מודל ההפעלה הארצי של המיזם לחלוקת מחשבים למורים ולבניית מערכת ההכשרה
וההשתלמויות.
- עמותת "ניצן לזכרם" – מתנדבת בחוות נוער חקלאית טיפולית לבני נוער שנפלטו
מהמערכת, במסגרת של חסות הנוער של משרד הרווחה. העמותה הוקמה בשנת 2015
לזכרם של חיילים מסיירת אגוז
- יועצת בהתנדבות ב"קו החם" הטלפוני הארצי למשפחות במשבר.
- נותנת בהתנדבות הרצאות בנושא ניהול.
עמירה ראתה בתפקידה שליחות ציבורית ופעלה מכל הלב לביסוסה של באר שבע
כמטרופולין חינוכי פורץ דרך שייתן מענה לתושבי העיר, למיתוג הנגב ושיוביל כמגדלור
חינוכי לכל המחוז והארץ. תמיד ראתה את הגזרה הרחבה של הנגב והמדינה ופעלה ללא
לאות להגשמת החזון להוביל את הנגב למצוינות לימודית וערכית.
עמירה מאמינה שהמעשה החינוכי הינו נגיעה בנפש הילד ותמיד מפעמת בה תחושת
שליחות עמוקה.
14
נימוקי הממליצים ופרטים נוספים בהתאם לשיקולי הממליצים
מתכבדים בזאת להגיש את מועמדותה של הגב' עמירה חיים לאות יקירת העיר באר שבע
לשנת תשפ"ב. עמירה חיים ראויה מאוד לתואר יקירת העיר ואנו פונים לוועדה להעניק לה
תואר יוקרתי זה.
תרומתה של עמירה חיים לעיר באר שבע בתחומי החינוך, הקהילה והחברה משמעותית,
מעמיקה ומקיפה גיזרה רחבה עם טווח השפעה לאורך שנים. עמירה קידמה מאוד את
מערכת החינוך בב"ש ויש לה מחויבות רבה לעיר.
לעמירה 45 שנות השקעה בחינוך בבאר שבע. בהיותה מנהלת בי"ס "גביםבשכונה י"א,
הביאה אותו להישגים מרשימים ברמה הארצית. בית הספר זכה בניהולה לשני פרסי חינוך,
והביא כבוד לעיר באר שבע. התלמידים, עולים חדשים וותיקים מכל שכונות העיר, הגיעו
להישגים גבוהים, בין המקומות הראשונים בעיר. עמירה ידעה לנטוע בהם את תחושת
המסוגלות ביכולתם ולהצעיד אותם להישגים ערכיים ולימודיים.
עמירה גיבשה והובילה את האמונה ביכולתם של כלל התלמידים להגיע להישגים גבוהים
ופעלה בנחישות וביצירתיות לקדם כל תלמיד ותלמידה ולמתן מענים לקידום כל האוכלוסיות
והקהילות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
האמינה שיש לתת לתלמידים חלון הזדמנויות ונקודת זינוק שיוויונית ולהבטיח כי הבוגרים
יצאו לחיים עם ידע, מיומנויות וערכים, כדי שידעו להתמודד בתבונה בעולם מתחדש ומשתנה.
עמירה ניחנה בראייה למרחוק וידעה לגבש תוכניות לטווח ארוך. בהיותה מנהלת מחוז דרום
במשרד החינוך ובהיותה מנכ"לית משרד החינוך, באר שבע נתפסה בעיניה כעיר מחוז שיש
להשקיע בה את מירב המאמצים המקצועיים והתקציביים כדי שתשמש כמודל חינוכי.
עמירה יזמה והובילה בעיר ב"ש תוכניות עירוניות רבות שחלקן הורחבו בהמשך לכלל המחוז
ולכל הארץ. באר שבע נבחרה על ידה לקיום פיילוט לתוכניות מחוזיות וארציות רבות ובכך
זכתה העיר לכבוד ברמה הארצית. מאז ועד היום פועלת לקידומה של העיר.
השקעתה הרבה של עמירה בב"ש, ביחד עם מובילי החינוך בעיר, מינהל החינוך וצוותי
החינוך, הובילו להצלחת התוכניות ולהעלאת ההישגים הלימודיים והחברתיים.
כאות הוקרה לעיר זכתה ב אר שבע פעמיים בפרס החינוך הישובי הארצי על חדשנות
פדגוגית והישגים, אקלים חינוכי וערכים חברתיים.
בין התוכניות שפותחו על ידי עמירה בעיר ב"ש ושימשו כמודל לכל הארץ:
- "תעודת בגרות חברתית" – התעודה ניתנת לתלמידים על פעילות התנדבותית. עמירה
בנתה במחוז את התוכנית מתוך הבנה שמעורבות חברתית והתנדבות בקהילה
מעצבים את אישיותם של התלמידים בתהליך התבגרותם והפיכתם לאזרחים
אכפתיים. ב"ש נבחרה כעיר הראשונה ליישום התוכנית שנחלה הצלחה גדולה.
התוכנית הורחבה לכלל המחוז ובהמשך, שרי החינוך החליטו לאמץ את התוכנית
לכלל תלמידי המדינה. בכל שנות פעילותה הבליטה עמירה את הצורך בהטמעת
ערכים בתוך מסלול הלימודים.
- מניעת נשירה בחטיבת הביניים, עמירה יזמה את התוכנית, "תלם". תלמידים רבים
הצליחו בעזרתה, לסיים את לימודיהם בהצלחה. התוכנית מיושמת היום בכל הארץ.
כן גיבשה תוכניות מעברים נוספות בין בית הספר היסודי לעל יסודי כדי להבטיח
15
שיסיימו 12 שנות לימודעמירה האמינה שבני ובנות הנוער צריכים לדעת שהמערכת
עשתה עבורם הכל ערב יציאתם לאזרחות. רבים חבים לה את הצלחתם.
- בנתה מודל חינוכי לשעת חרום, המודל הייחודי שזכה לשבחים אומץ על ידי משרד
החינוך והועבר לשאר המחוזות. במודל שלושה מישורי פעולה: האחד, מערך לימודי
הכולל למידה מרחוק שהופעלה כבר במבצע "עופרת יצוקה ב – 2008; השני, מערך
לתמיכה ריגשית בילדים ובמשפחות; והשלישי, פעולות הפגתיות במקלטים ובהוצאת
תלמידים לאיזורים רגועים יותר.
עמירה פעלה רבות לחיזוק ולקידום מערכת החינוך בב"ש –
פעלה לפתיחת מסגרות לילדי החינוך המיוחד בעיר ובמחוז תוך מתן מענה לכל לקות. החינוך
המיוחד היה קרוב לליבה ותמיד ראתה את עצמה כשליחה של ההורים. עמירה הייתה נציגת
משרד החינוך בוועדות ארציות לבדיקת המענים בחינוך המיוחד ושותפה בגיבוש דו"חות
שהובילו לשינוי בחינוך המיוחד בישראל. בהיותה מנכ"לית משרד החינוך בנתה בין השאר,
את מתווה הגשת תלמידים לוועדות השמה בדגש על קיצור תהליכים ומתן מקום להורים.
האמינה שחוזקה של חברה נמדדת בדרך בה היא מטפלת בחלשים.
עמירה נבחרה לשמש כיו"ר הועדה המחוזית ליישום התוכנית הלאומית "לילדים ונוער
בסיכון", בעקבות "דו"ח שמיד", ונדרשה לבנות את התוכניות בדרום. בבאר שבע נבנו
תוכניות רבות לילדים בכל הגילאים והושקעו תקציבים רבים. התוכנית בהובלתה זכתה
להצלחות רבות וילדים זכו לצאת ממעגל הסיכון והבטיחו את עתידם.
עמירה היתה בצוות ההקמה של פארק קרסו למדע בבאר שבע –וגיבשה עם אנשי החינוך את
התוכניות החינוכיות. פיתחה תוכנית לביקורים קבועים לילדי העיר בפארק כחלק מתוכנית
הלימודים, ודאגה למימון.
במטרה לקדם את ההישגים הלימודיים נפתחו בב"ש מסלולי לימוד יוקרתיים בהיקף של 5
יח"ל, לימודי סייבר בשיתוף אגף התקשוב בצה"ל, תמיכה במרכזי מצויינות ומרכזי מדעים
בשיתוף האקדמיה כמו, "מרכז אילן רמון", מרכז "חוסידמן למדע" תוכנית "מארי קירי"
ללימודי כימיה באוניברסיטה ועוד.
מתוך רצון לפתוח את שערי האקדמיה לכלל התלמידים נפתח מסלול "נגישות להשכלה
גבוהה" בו למדו באוניברסיטת בן גוריון בימי שישי כאלף תלמידים מכתות י'- י"ב. התוכנית
הייחודית בהיקפה העניקה ללומדים גם נקודות זכות ללימודים באוניברסיטה. בצעד אמיץ
עמירה החליטה לבטל את בחינת הבגרות באנגלית בהיקף של – 3 יחידות, המהווה חסם
ללימודים אקדמיים.
עמירה טבעה את המשפט "להגביה את החלום גם למי שלא חלם אותו".
לקידום מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה עמירה הפכה את מרכז מורים באר שבע למרכז
מחוזי. השקיעה פעלה באמונה שבכוחה של מערכת החינוך להוביל את ההון האנושי במדינה,
לשנות ולהשפיע.
16
עמירה קידמה את החינוךבמיגזר הבדואי מתוך ראייה של כלל הנגב והמדינה. הובילה
להעלאת הישגים משמעותית ולשיפור רמת המנהלים, המורים וסביבות הלמידה. הישגי
הבגרות עלו מ-12% ליותר מ-50%.
ההתנתקות מגוש קטיף העמידה את המחוז בפני אתגר גדול ומורכב. עמירה דאגה לשמירה
על הקהילות וליוותה אותן למציאת מסגרת חינוכית לכל התלמידים כמו גם לכל צוותי
ההוראה. על פעילותה בהתנתקות קיבלה את אות "יקיר השרות" ושבחים רבים.
עמירה היתה שותפה בצוותים ארציים לגיבוש הצעות חוק והצעות ממשלה בתחומי החינוך
כמו, התקנון הבית ספרי שגובש בניהולה והיווה תשתית לתיקוני חוק החינוך ועוד. פרס
נציבות שרות המדינה "מצוינות בדרג הבכיר" ניתן לה כהערכה על ההישגים אליהם הגיעה.
פעילות התנדבותית היום:
- חברה ברא"ם – ארגון מתנדבים בב"ש.
- תיאטרון ב"ש - חברה באסיפה הכללית ובידידי התיאטרון. מקדמת תוכניות בבתי"ס
עם המחלקה לחינוך של התיאטרון. יזמה והקימה השתלמות בתיאטרון למורים,
במטרה לעודד חשיפה לתיאטרון בקרב מורים ותלמידים.
- בית ספר למשחק "גודמן" – יזמה ובנתה מסלול המשך ללימודי תעודת הוראה
באוניברסיטת בן גוריון. כהוקרה על פעילותה הוכרזה כיקירת בית הספר למשחק
גודמן.
קרנו של בית הספר עלתה כשכעת מציע גם תואר אקדמי ותעודת הוראה.
- כחברה בחבר הנאמנים של עמותת "הגדולים מהחיים" וכיו"ר "גני החלומות"
בעמותה, ליוותה את בניית הגן הסטרילי לילדים חולי סרטן בסמוך לבית החולים
סורוקה, להבטחת רצף חינוכי ומענה ריגשי במהלך הטיפולים. מלווה את הפעילות
בגן, דואגת למימון המסגרות החינוכיות מול משרדי הממשלה, לתוספות תקציביות
ומגייסת תרומות.
- בית החולים סורוקה – חברה בוועד המנהל בעמותת ידידי סורוקה.
- עמותת "אתנה" - מחשב לכל מורה. חברה בוועדה המייעצת בעמותה. בעבר דאגה
שב"ש תהיה בין הערים הראשונות בארץ שמוריה קיבלו מחשבים וכיום, מלווה הקמת
"מעבדת דמיון" לשני בתי ספר בב"ש.
- עמותת "ניצן" – חוות נוער טיפולית שיקומית לבני נוער מכל הארץ שנפלטו
מהמערכת ואשר משמשת אף כחלופה למעצר. עמירה הובילה את ביסוס המסגרת עם
משרד הרווחה כמסגרת של חסות הנוער ומתנדבת שם.
- יועצת בהתנדבות ב"קו החם" הטלפוני הארצי למשפחות במשבר.
- מתן הרצאות בנושא ניהול .
לסיכום: עמירה הטביעה את חותמה בעיר באר שבע, בנגב ובארץ וזכתה להערכה רבה על
תרומתה הסגולית לחינוך ולקידום החברה.
עמירה מחויבת לעיר באר שבע וממשיכה לתרום בה בהתנדבות כל העת. רואה בנתינה ערך
עליון לחיזוק החברה ומאמינה שהחברה האזרחית הנותנת מעצמה, מעצימה את חוסנה של
מדינת ישראל. התברכה העיר באר שבע שעמירה בין בניה ובנותיה ואנו רואים בה כראויה
מאוד לקבלת אות "יקירת העיר באר שבע".
17
המלצה
זכיתי להכיר את הגב' עמירה חיים שנים רבות. עמירה הינה סמל לאשת חינוך אשר
תפקידיה הרבים ורמי המעלה שכיהנה בהם לא פגעו בתפיסתה ההומנית, הערכית לראות
את הפרט, את הילד הבודד ומשפחתו הזקוקים למענה החינוכי שהמעטפת יכולה להעניק
להם.
עמירה החלה את דרכה החינוכית כמורה ולאחר מכן כמנהלת בבית הספר "גבים" בשכונה
י"א בבאר שבע, שכונה שקלטה עולים רבים בני העדה האתיופית ואחרים שחוו מצוקה
כלכלית קשה.
עמירה דאגה לעזור למשפחות העולים בשלבי הקליטה, בבירוקרטיה שהכבידה עליהם. היא
רתמה את צוות המורים לפיתוח תכניות למודים ייחודיות ומותאמות לאוכלוסיית
התלמידים. דאגה לכל מחסורם הנפשי, הפיזי
והמשפחתי ועל ידי כך בית הספר "גבים" בניהולה זכה לשבחים רבים, לפרסום ואותות
הוקרה על ההישגים הלימודיים והחברתיים של תלמידיו ובעיקר אותות הוקרה על שלוב
מצוין של ילדי העולים בקרב חברת תלמידי בית הספר האחרים. יסודות החינוך שעמירה
הטמיעה בביה"ס מצויים בו עד עצם היום הזה.
כמפקחת מחוז דאגה, עמירה, לכל ילדי באר שבע, לפיקוח מצוין בגנים וליצירת רצף חינוכי
בין הגנים לבין בתי הספר היסודיים ולאחר מכן לחטיבות הביניים בעיר. תפיסתה הייתה
שכל ילד, באשר הוא, זכאי למערכת חינוך שתראה אותו, שתעניק לו את כל המענים
הלימודיים, הפסיכולוגיים והאחרים כדי שבעזרתם יגיע להישגים משמעותיים.
יהושע אלישע, מנהל התחנה הפסיכולוגית דאז, ידע שיכול להפנות אליה כל ילד הזקוק לסיוע
נפשי והסיוע המתאים יינתן. אחריו כל מנהלי התחנה הפסיכולוגית עבדו בשיתוף פעולה מלא
עם עמירה, מפקחת המחוז וכך שוקמו ילדים ובני נוער רבים.
תפיסתה של עמירה הייתה שאין לוותר על אף ילד! – כל אחד יזכה ב -12 שנות לימוד. גם
כמפקחת מחוז וגם כמנהלת המחוז אסרה להוציא תלמידים ממערכת החינוך של באר
שבע. דרשה פתרונות בית ספריים כמו שהות בספרייה, מורה מחנך ועוד... ובלבד שלא
לוותר על אף אחד.
בתקופת פינוי גוש קטיף נרתמה עמירה, בכל כוחה, למשימה לשילוב הילדים במערכות
הקיימות ובפתיחת מערכות מיוחדות עבורם. היא פתחה גנים במלונות בבאר שבע ופיקחה על
קליטת הילדים ומלוי צרכיהם, החל מחיתולים לתינוקות וכלה בריהוט ובעזרי למידה
מותאמים .
באר שבע הפכה להיות עיר מרכזית בתקופת המעבר מרגע הפינוי ועד שיבוץ המשפחות
באזורים אחרים בארץ. עמירה שנקראה לדגל הפכה כל אבן כדי לסייע למשפחות במציאת
פתרונות חינוכיים לילדיהם בעיר.
בתקופות המלחמות השונות הנהיגה עמירה "למידה מרחוק" ואף דאגה לילדיי באר
שבע המצויים במקלטים לערכות לימוד, משחקים ותיקים כדי לצמצם את רמת
החרדה, התסכול והדאגה שלהם ושל הוריהם .
18
עמירה חיים עבדה איתי בשיתוף פעולה מלא. כמנהלת תחום חינוך בעירייה נזקקתי לא
אחת לגיבוי שלה במצבים מאתגרים. לחשיבה יצירתית ולנכונות לסייע. מצאתי אוזן
קשבת, יד תומכת, לב פועם וראש המוכן לסייע ולהירתם בכל. חוויתי ממשקים בכל
התחומים החינוכיים, הפדגוגיים והחברתיים.
תרומתה של עמירה לבאר שבע עצומה!
סוללת המפקחים שעבדו עמה ,בגני הילדים בעיר והמשך למפקחי בתי הספר היסודיים
והעל יסודיים וכן מפקחי קליטת העלייה, חינוך מיו חד, חינוך חברתי,הפיקוח הדתי
והממלכתי – כולם כאחד זכו למנהיגות אסרטיבית, שקולה, יוזמת, מאתגרת ותומכת ללא
סייג . מערכת החינוך בעיר התפתחה והתעצמה בפעולות ויוזמות והגיע להישגים מרשימים
בזכות הגב' עמירה חיים אשר האמינה בצוותי המורים היכולים לעשות שינוי ובילדים –
כאשר נוטעים בהם תחושות מסוגלות – השמים הם לא הגבול!
על כל אלה מגיע לה אות יקירת העיר באר שבע.
המלצה
מבקשת להמליץ על גב עמירה חיים, לשעבר מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, לקבלת אות
"יקירת העיר באר שבע".
בתוקף תפקידי כמפקחת כוללת על יסודי של העיר באר שבע וכמרכזת החינוך העל יסודי
נוכחתי לראות כי גב' עמירה חיים שמה דגש ייחודי לעיר באר שבע בכל סוגייה תקציבית
פדגוגית וארגונית . העיר היתה בראש מעייניה כמנהלת מחוז ולאורך מספר רב של שנים בהם
שמשה כמנהלת המחוז הקדישה תשומת לב, מחויבות רבה ואהבה לעיר ,לתושביה לאנשי
החינוך וכל זאת במטרה לפיתוח העיר בהיבטים חינוכיים רחבים .
באר שבע נתפסה בעיני גב' עמירה חיים כעיר מחוז מרכזית שיש לה
פוטנציאל להשפעה על כל המחוז ויכולה להוות דוגמה לכל הארץ.
ההשקעה בב"ש היתה גדולה הן בתקציבים והן בליווי אנשי המקצוע. מתוך המחוז .
פעלה מתוך אמונה שהצלחתה של באר שבע תקרין על כל הנגב והארץ ואכן כך היה.
תרומתה לקידום מנהלים ומורים היתה מיטבית .בכל אוכלוסיות הגיל התקיימו הכשרות
איכותיות. כאשר היה מחסור במורים למדעים הובילה גב' חיים תוכנית להסבת אנשי אקדמיה
להוראה וההכשרה התבצעה באוניברסיטת בן גוריון בהצלחה רבה.
תוכניות מעברים התקיימו לכל רצף האוכלוסיות (גן -כיתות א-ב, יסודי חט"ב , חטיבת ביניים
וחטיבה עליונה), בשיתוף הפיקוח על העיר ואגפי הגיל ברשות מתוך דאגה ולתלמיד הבודד
להתמודדות מיטבית ולהצלחתו המערכת החינוך העירונית.
כמו כן דאגה גב חיים לכל תלמיד ותלמידה כדי שיסיימו באופן מיטבי 12 שנות לימוד והובילה
תוכניות ייחודיות למניעת נשירה של התלמידים כמו כיתות "תלם", מב"ר ואתגר. בכל בתי
הספר התקיימו תוכניות אלו למרות שברמה הארצית היו בתהליך צמצום תקציבי.
דאגה לכל ילד וילדה והאמינה ביכולתם תוך חיזוק תחושת המסוגלות באמצעות מערך ייעוץ
מקצועי אשר עבד עם צוותי ההוראה מנהלים .
עמירה חיים הובילה טיפוח מצוינות כמו תוכנית לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה
לתלמידים מצטיינים ומחוננים, הקמת כיתת מחוננים במקיף א , הקמת תוכנית נגישות להשכלה
גבוהה בנגב "אשר התקיימה באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עמותת עתידים, האוניברסיטה
ומספר התלמידים מבאר שבע אשר השתתפו בתוכנית היה הגבוה ביותר כ - 600 מתוך 900
19
שהשתתפו). תוכנית זו הגביהה את החלום להשכלה גבוהה בקרב תלמידי באר שבע בשנים
שעדיין לא דברו מצוינות .
גב' חיים יצרה ובנתה יחד עם הצוות המקצועי יוזמות שהפכו לנחלת כלל הארץ ,פותחו ונוסו
בבאר שבע :תעודת בגרות חברתית; כיתת "תלם" בשכבה ט' למניעת נשירה במעבר לחט"ע ;
תקנון בית ספרי. בכל תוכניות אלו באר שבע היוותה חוד החנית ופיילוט בתוכניות אלה.
במסגרת תפישת המצוינות גב' חיים תמכה במרכז אילן רמון, מרכז חוסידמן ובתוכנית מארי
קירי בתקציבים ובליווי מקצועי . תלמידי העיר הם אלה שנהנו מהתוכניות.
למידה מרחוק פותחה במחוז במבצע "עופרת יצוקה" ב – 2008 ונוסתה בהצלחה בבאר שבעתוך
התמודדות משותפת עם הרשות בכל ימי החרום בעשור האחרון.
עמירה חיים היא אשת חינוך בכל רמ"ח אבריה. מהווה מודל למעורבות, איכפתיות והובלה בכל
ערי הנגב הן היהודיים והן הבדואים. מהווה עד היום מודל להשראה לנשים בעמדות מפתח
כמנהיגה חינוכית הרואה בחינוך נקודת מוצא למוביליות חברתית ופיתוח איזורי .
הגב' עמירה חיים, שתרומתה לעיר באר שבע, לנגב ולחינוך במדינה ניכרת, ראויה מאוד לשאת
בתואר "יקירת העיר באר שבע". אני ממליצה בפני הועדה להעניק לה את האות היוקרתי.
המלצה
הנני מבקש להגיש לכם בזאת את המלצתי אודות הגב' עמירה חיים עבור קבלת אות יקירת העיר
באר שבע.
את עמירה אני מכיר מזה שנים רבות, דרכינו נפגשו במסגרת היותה מנהלת מחוז הדרום של
משרד החינוך.
עמירה הינה אישה פעילה וחרוצה שחינוך הדור הבא הוא בנפשה ומשכך היא פועלת ללא לאות
לקידום ערכים של מעורבות חברתית, העשרה והובלה של תחומי חינוך רבים ובפרט פיתוח
לימודי האומניות בעיר באר שבע.
בהיותי מנכ"ל .......... ומנהל ........ עמירה מסייעת להידוק הקשרים של המוסדות בניהולי מול
מוסדות האקדמיה, לרבות פתיחת קורסי הוראת תיאטרון, פתיחת מגמות תיאטרון נוספות
בעיר, הקמת מסלול הוראה לבוגרי בתי-ספר למשחק ועוד.
עמירה פועלת בהתנדבות מלאה מתוך אהבה לתחום והכרה בחשיבותו של תחום אומנויות הבמה
במפגש עם אוכלוסיית העיר לרבות תלמידי בתי ספר, מורים וסטודנטים.
במהלך משבר הקורונה שפקד את עולם התרבות ובמסגרת עשייתה הציבורית ותרומתה הרבה
לקהילה - עמירה ביקשה להצטרף לשורת חברי האסיפה הכללית של התיאטרון ומאז משמשת
אוזן קשבת ויועצת בכל הקשור לממשק שבין חינוך לתיאטרון. על כל אלו ועוד אני מבקש לשלוח
את המלצתי החמה לבחיר ת הגב' עמירה חיים לקבל את אות יקירת העיר באר שבע.
המלצה
אני מבקש להמליץ בכל לב על הענקת תואר יקירת העיר באר שבע לגב' עמירה חיים על תרומתה
רבת השנים לעיר באר שבע, לנגב ולמחוז הדרום.
באר שבע היא בירת הנגב והדרום והיא עיר המקפלת בתוכה קשר של אלפי שנות היסטוריה
בתולדות העם היהודי. את מיטב שנות חייה עשתה עמירה בבאר שבע, היא מכירה את מוצאותיה
ומובאותיה, פרבריה ושביליה גניה ורחובותיה מוסדותיה ואנשיה וקשורה לעיר בקשר עבותות.
20
בכל הזדמנות שעמדה בפניה הייתה לשגרירת העיר ובאת הכוח של העיר ואופייה הייחודי.
היא היטיבה לספר את סיפורה של העיר המשלבת שלושה נופים ייחודיים המשווים לה את
אופייה וצביונה.
עיר המשלבת נוף היסטורי מימי אברהם אבינו אשר התהלך בה דרך כל תחנות הזמן בתולדות
העם היהודי. מאתריה ההיסטוריים ניבט הוד קדומים המספר את אבני הדרך בתולדות העיר
אך, מהווה גם את אבני ציון הדרך בתולדות העם היהודי.
בבאר שבע יש גם נוף טבעי המהווה חלק משפעת יופיו של הנגב והוא בבחינת מתת.
בבאר שבע מצוי גם נוף אנושי של אנשים החיים בעיר במרקם אנושי מגוון כל אחד על פי
צביונו ואורח חייו וכולם במרקם של קהילה חברתית שיש בה רוח של סולידריות וערבות
הדדית.
עמירה הכירה בייחודיותה של העיר באר שבע וראתה את החינוך בה כאבן הראשה והיסוד
החשוב בבניין הפיגומים של העיר.
מתוך כך היא שמה את פעמיה בנתיבי החינוך ונרתמה בכל מאודה לפיתוחה וקידומה של
מערכת החינוך.
היא שימשה כמנהלת בית ספר בעיר. בית הספר אשר שליחותו העיקרית הייתה במתן
הזדמנות שווה לכל אותם תלמידים אשר נסיבות חייהם לא העניקו להם הזדמנות קודמת
לכך. באמצעות תכנית אישית לכל לתלמיד, במעקב אחר התקדמותו ובליווי מקרוב היא ידעה
לכאוב את כאבם, אך גם לקוות את תקוותם. בית הספר הפך למודל של בית ספר המעניק
הזדמנות שווה לכל תלמיד ואפשר להם לממש את עצמם ולפתוח שערי הצלחה והשתלבות
בחברה.
בתפקידה זה היא באה לכלל דיעה כי הטוב שהושג לכלל הילדים היה הגמול לעבודתה
החינוכית.
שנות עבודתה כמנהלת בית ספר בבאר שבע הכשירו אותה לתפקיד מנהלת המחוז של משרד
החינוך, ניסיונה וכישוריה עמדו לרשותה בתקופה זו. עם מינוייה לתפקיד היא התוותה תכנית
רב שנתית בשיתוף עם העירייה ואנשי החינוך בעיר לקידומה של מערכת החינוך בעיר.
החל מגני הילדים, דרך בתי הספר ועד לשילובם של בוגרי המערכת במוסדות להשכלה גבוהה
בכלל ולהרחבת השכלתם באוניברסיטת בן גוריון בפרט – אוניברסיטה המהווה את הלב
הפועם של מערכת ההשכלה הגבוהה בדרום.
עמירה ראתה את החינוך בבאר שבע בנוי על שני נדבכים: החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי
פורמלי ומתוך הכרה בחיזוקם של שני המרכיבים פעלה לעשותם חוטי השתי של החינוך
הפורמלי שלתוכם ישזרו את חוטי הערב של החינוך הבלתי פורמלי. היא קידמה את
הפעילויות החברתיות בחינוך: בתנועות וארגוני הנוער, ביציאה לטיולים ומסעות המחברים
את הנוער לנופי הארץ הזאת, בפיתוח מערך של חוגים ופעילויות פנאי, דרך הפיכת החינוך
החברתי וההתנדבותי כמחויבות של כל תלמיד ליטול חלק בפעילות למען הכלל והחברה,
תכנית אשר נבנתה בבאר שבע והפכה בהמשך לתכנית לאומית בכלל מערכת החינוך.
עמירה מיקדה את עבודתה במערכת החינוך בבאר שבע בחמישה אפיקי פעולה:
21
בפיתוח מערכת לימודית המשלבת גם ידע גם מיומנויות וכישורי חיים וגם ערכים בפיתוח
מערך החינוך החברתי.
בצמצום פערים והענקת שוויון הזדמנות לכל התלמידים.
בקידום ופיתוח של ההון האנושי במוסדות החינוך ובקידום סביבות למידה אשר יתאימו
ללימוד והוראה בעולם משתנה.
גם במרחק הימים אין הדבר מצריך התבוננות יתרה בשביל לראות את טביעות חותמה
במערכת החינוך של העיר ובשיתוף הפעולה הייחודי עם ראש העיר, נבחריה ועובדיה
המסורים.
שליחותה החינוכית כמנהלת המחוז התמזגה עם הנגב בהתבוננות מפוקחת היא פגשה
במציאות של אתגרים מרובים לבניית תשתיות חינוכיות בקרב היישובים הבדואים וילדי
הפזורה. היא דחפה להביא את המציאות אל תיקונה החל בהקמת מערך גני ילדים לגיל הרך,
הקמת בתי ספר גיוס אנשי חינוך והכשרתם, מערך של פעילות חוגים וקייטנות , תכניות חומש
ייחודיות למערכת החינוך הבדואית. יסודות אלה היוו את קווי המתאר לקידומה של מערכת
החינוך הבדואית בדרום.
תכניות החינוך הבדואי לא היו נחלתה בלבד, אלא נטעה אותם בליבם של האחרים.
היא לא הסתפקה בהתוויות התכנית אלא חתרה כל שנותיה למעשה ועל כן במשך כל שנות
עבודתה רגליה היו נטועות במציאות מורכבת ומעליה חפפה התכלית העיקרית - תכלית
המעשה. ומעשיה מעידים יותר מן המילים אשר יכולות לספר והם מליצי יושרה.
בשנות עבודתה כמנהלת המחוז היא פעלה לקידום מערך החינוך בעיירות הפיתוח ובחינוך
הממלכתי דתי ציוני והפנתה קשב ושימת לב לכל זרמי החינוך.
תכניות לא מעטות ראשיתן היו במחוז הדרום ואחריתן כתכנית לאומית בכלל מערכת החינוך
כדוגמא: תעודת בגרות חברתית, כיתות ייחודיות למניעת נשירה כבר בחטיבת הביניים תכנית
לפיתוח מקצועי של אנשי החינוך וכו'
את עמירה הכרתי מקרוב וכל אשר ידעתי לספר במכתב המלצתי זה מהיכרותי האישית
סיפרתי.
עבדנו יחדיו בתקופת ההתנתקות וראיתי מקרוב כיצד עשתה לילותיה כימים בדאגה למצוא
לכל תלמיד בקרב המפונים פתרון למסגרת חינוכית.
עשתה זאת בהתמסרות בלב ונפש, מתוך רגישות גדולה, תוך השתדלות רצופה ויגיעה בלתי
פוסקת והעלתה תרומה חשובה בקליטתם של המפונים בנגב.
הוקרתה של עמירה אינה להזכרת העבר בלבד אלא מתוך כך שמעשיה שוזרים את חוטי
הדוגמא לאחרים העוסקים בחינוך והמכתיפים על כתפיהם את השליחות הציבורית. שליחות
שלא יכולה להעשות מתוך השכל ללא שורש עמוק בלב.
אות יקיר העיר במעמד מכובד וראוי מהווה שעת רצון, שעה המוכשרת להבעת הוקרה,
הערכה ושלמי תודה על הטוב שעשתה לכלל וגם במרחק הימים לא נשכח. מן הראוי כי תואר
יקירת העיר יגיע את תעודתו הראויה וייתן ביטוי בתודעתם של האחרים.
22
הוקרה זו תהא ביטוי של חוב שאנו חבים לעמירה על שליחות חינוכית חברתית רבת שנים
בהכרותנו את הטוב והכרתנו את הטוב. אשר על כן אני מבקש להעלות בפניכם את המלצתי,
אתם הנועדים לבחירת יקירי העיר. להתכבד ולכבד את הגברת עמירה חיים בתואר יקירת
העיר באר שבע. תהיה היא ראויה להתכבד בו ותהא העיר ראויה להתכבד במפעלה החינוכי.
המלצה
במסגרת תפקידי כיועצת בתחומי החינוך והאקדמיה במנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון
משנת 2013 עבדתי בשיתוף פעולה מלא עם עמירה חיים – מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך
באופן צמוד ומהודק.
עמירה עבדה במסירות, באחריות, בדיוק, בדיסקרטיות. יוזמת , פרו אקטיבית ומפעילה נט
וורקינג מסועף. לטובת הדורות הבאים במיקוד ילדי העיר ב"ש .
עבודתה מקצועית לעילא ולעילא, פיתחה רעיונות, פרויקטים וקשרים ולא שקטה על
שמריה. עמירה היתה שותפה בכתיבת סעיף החינוך בהחלטת הממשלה לתקצוב תוכניות
לקראת ירידת בסיסי צ.ה.ל לדרום. הובילה לפתיחת כתות סייבר בעיר באר שבע עם חיל
התקשוב וחיל המודיעין.
פעילותה המשותפת עם משרד הביטחון וצ.ה.ל היתה ממוקדת, מכוונת מטרה, יעילה
ומאפשרת בראש ובראשונה הפעלות בעיר ב"ש ולאחר מכן בשאר ישובי הנגב.
גדולתה של עמירה היא גם ביכולתה הייחודית, לשלב מקצועיות חסרת פשרות עם יחס
נעים, מקבל, מכיל. אשר אפשרו עבודה משותפת, פתיחות, שילוב, הצלחה.
כמי שתרמה רבות לעיר, הגב' עמירה חיים ראויה מאוד לקבלת האות "יקירת העיר באר
שבע".
המלצה
ברצוני להמליץ לוועדת הפרס על הגב' עמירה חיים כראויה לקבלת התואר יקירת העיר באר
שבע.
עמירה הגיעה לבאר שבע כילדה קטנה עם הוריה שבאו לעיר מתוך שליחות ואידאולוגיה
בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון לישוב הנגב. הוריה מילאו תפקידים חשובים בציבוריות
הבאר שבעית ותרמו לפיתוחה ולשגשוגה של העיר.
אביה במערכת המשפטית ואמה בתחומים החברתיים וההתנדבותיים.
עמירה גדלה וצמחה בבאר שבע ומשחר ילדותה ספגה את האהבה והמחויבות לדרום.
מאז נעוריה היתה מעורבת בעשיה חינוכית, זה התחיל בהיותה קצינת חינוך בפיקוד הדרום
ואח"כ בהיותה מורה ולאחר מספר שנים מועט היתה לסגנית מנהלת בבי"ס "גבים" בשכונה
י"א ולמנהלת באותו בי"ס, למפקחת כוללת, מפקחת מחוז, מנהלת המחוז ומנכ"לית משרד
החינוך.
תרומתה של עמירה לחינוך לאורך כל שנות עשייתה רבה. בתחום הפדגוגי הובילה לחדשנות
ומצוינות ואף הדגימה אותה הלכה למעשה בדרכי הוראה בלתי שגרתיות, בהיותה מורה
מחנכת גם לתלמידים בחינוך המיוחד וכמנהלת בהמשך דרכה.
23
תלמידיה הגיעו להישגים נכבדים והם שומרים בזיכרונם את דמותה המיוחדת שהביאה להם
תחושת מסוגלות ומימוש עצמי.
בעבודתה הפדגוגית שמה דגש על תחום הקהילתיות בחינוך, מתוך תפיסה הוליסטית של
התלמיד שאינו מנותק ממשפחתו ומהקהילה בה הוא חי.
בית ספר גבים היה מראשוני בתי הספר הקהילתיים בארץ, כחלק מתפיסה זו תרמה עמירה
רבות לקליטת עליה בשנות השבעים והשמונים, מעצם היות בי"ס גבים קולט עליה ממרכז
בקליטה הסמוך לו.
במסגרת זו ליווה בית הספר בניהולה לא רק את התלמיד, בהוראת השפה ובהשתלבות
לימודית, אלא גם את הוריו ומשפחתו.
יחד עם הצוות תרמה לשילובם התרבותית והחברתית ואף במציאת עבודה.
על פועלה זה זכה בית הספר בפרס חינוך ארצי ועמירה זכתה להוקרה רבה ואף הנחתה
מנהלים בתחום זה.
בבית ספר "גבים" נשמרו עד היום יסודות האמונה בתלמיד וחיפוש הדרך להביא את כלל
התלמידים להישגים למודיים וערכיים.
גם בעבודתה כמפקחת ואח"כ כמנהלת מחוז פרצה עמירה גבולות בדרכי עבודה ייחודיות
ששמו דגש על הדרכת מנהלים ומפקחים תוך דאגה להעצמתם באמצעות הקפדה לא לשקוט
על שמריהם ולשאוף להשיג את המיטב עבור הפרט- מורים ותלמידים כאחת.
בתקופת היותה מנהלת מחוז דרום, עברו מדינת ישראל והחברה בישראל ואף משרד החינוך
שינויים, אותם הובילה עמירה במחוז בהצלחה רבה.
הצלחתה הביאה גאווה לעיר.
בתקופת ההתנתקות ופינוי גוש קטיף דאגה למסגרות חינוכיות לכל התלמידים ולצוותי
ההוראה.
בתקופת התקפות הטילים על ישובי עוטף עזה ובאר שבע, תמכה עמירה ברשויות, הביאה
תקציבים, פיתחה את הלמידה מרחוק לראשונה בארץ והעצימה את המערך הפסיכולוגי
התומך בתלמידים.
בתקופת השמת התוכנית "אופק חדש" שתרמה לשינוי בדפוס עבודת המורה, התוכנית קיבלה
במחוז דרום ביטוי מיוחד שהביא לתנופה בהישגי התלמידים בבאר שבע והביא את העיר
לקבלת פרס חינוך ארצי.
עמירה ומפקחי המחוז אף שמשו כמדריכים ומנחים בתחום זה למחוזות אחרים
על כן אני רואה כבוד גדול כתושבת העיר שנים רבות, כמנהלת בית ספר לשעבר בבאר שבע
וככזו שהעיר נטועה בליבה, שגב' עמירה חיים תישא תואר זה.
המלצה
גב' עמירה חיים פעלה במערכת החינוך בבאר שבע מעל 40 שנה תחילה כמחנכת בבית ספר
גבים ולאחר מכן שימשה כסגנית מנהלת ומנהלת בית ספר גבים , משם המשיכה לתפקידי
פיקוח , כמפקחת המחוז ומנהלת המחוז במשרד החינוך ומנכלי"ת משרד החינוך.
24
במהלך שנות עבודתה , חנכה אלפי תלמידים שגדלו להיות אזרחים פעילים ותורמים לחברה
רבים מהבוגרים הם דמויות בולטות בתחום הרפואה , החינוך , הספורט , התרבות , התעשייה
והפוליטיקה .
גב' עמירה חיים הביאה כבוד רב ותרומה משמעותית לעיר באר שבע בתפקידיה המגוונים
ממורה צעירה ועד למנכלי"ת משרד החינוך ובפעילות התנדבותית מאז פרישתה לגמלאות
בתפקידים הבאים:
יו"ר בית שולמית – גן החלומות באר שבע מרכז חינוכי שיקומי לילדים חולי סרטן בגיל הרך
ובני משפחותיהם .
חברת הנהלת קרן אתנה – עמותה להעצמת מורי ישראל
חברת הנהלת רוטרי באר שבע – מקיימת פעילות בנושא מצויינות חינוכית חברתית קהילתית
עמירה , הגיע עם משפחתה מחיפה מתוך ציונות בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון " לחיזוק
הנגב " ומתוך ציונות המלווה אותה עד היום .
בוגרת תנועת הצופים , שימשה בשירותה הצבאי כקצינת חינוך, נשואה לנתן ואם לשלושה
ילדים .
במסגרת תפקידיה עשתה רבות לצמצום פערים במערכת החינוך ע"י שבירת הקשר בין מצב
סוציו- אקונומי לבין השגים לימודיים הצליחה לעשות את זה הלכה למעשה כמנהלת ביה"ס
גבים בשכונה יא' , שכונה שקלטה עולים רבים בשנות ה- 70-80 מאתיופיה , חבר העמים
ודרום אמריקה
והוכיחה שזה אפשרי בעזרת אמונה בילד ונתינת תחושת המסוגלות , הצליחה להוביל
תלמידים רבים להצלחה ולמימוש הפוטנציאל שלהם , עד לכדי הצטיינות .
שימשה בתפקיד מפקחת המחוז והייתה אחראית על תכניות פדגוגיות שקידמו תלמידים
ומורים להצלחות .
עמירה יזמה מיזמים רבים שהפכו לנחלת הכלל שעיקרם אקלים חברתי , אהבה לתלמיד,
הגברת תחושת המסוגלות ומתן מעטפת חינוכית חברתית הוליסטית מותאמת .
בשנת 2005 מונתה גב' עמירה חיים למנכ"לית משרד החינוך, בתפקידה הארצי הצליחה
להשפיע רבות על שינוי האקלים הבית סיפרי , על ההישגים הלימודיים באזורים מוחלשים
ובמבחנים הבינלאומיים.
בתקופת העימות בגבול עזה פיתחה תורת הפעלה לשעת חירום בישובי הדרום במעגל הפדגוגי
והלוגיסטי , יזמה והפעילה תכניות חוסן, תכניות ללמידה מרחוק, כמו כן פעלה רבות
בתקופתה כמנכ"לית לקידום מעמד המורה ושיפור שכר המורים, פותחו תכניות רבות למניעת
האלימות במערכת החינוך שהמוטו המוביל יצירת כבוד הדדי ומניעת ניכור .
לסיכום : עמירה השקיעה את מירב שנותיה וממשיכה גם בימים אלו לקידום ופיתוח מערכת
החינוך בבאר שבע בפרט ובאיזור הדרום בכלל .
25
עמירה הקדישה את חייה לטובת העיר , אוהבת אותה אהבת אמת ומיישמת גם היום בפעילות
התנדבותית הלכה למעשה להיטיב עם ציבור תושבי העיר ולהשפיע על האקלים הבאר שבעי
באופן משמעותי . עמירה היא סמל ומופת של חינוך ויצירה מהווה מגדלאור לרבים וטובים
בזכות פעילותה המבורכת בבאר שבע.
המלצה
עמירה חיים כיהנה במשך שנים רבות כמנהלת מחוז דרום במשרד החינוך.
במשך כעשר שנים זכיתי להיות חבר הנהלת המשרד עם עמירה, כראש מינהל החינוך
הממלכתי דתי.
זו תקופה ארוכה ומשמעותית שניתן היה לעמוד על תכונותיה, מנהיגותה והובלתה של עמירה
את מחוז הדרום.
העבודה המשותפת עם עמירה, הייתה בחדוות יצירה, בתחושת שליחות ובאמונה בכוחה של
מערכת החינוך ליזום, לשנות ולהנחיל ידע וערכים.
עמירה היוותה מודל לאנשי החינוך. בלהט בו הובילה את המערכת, באמון שלה בחינוך!
בטיפוח צוותי הוראה, באמונה שבכוחה של מערכת החינוך להוביל את ההון האנושי במדינה,
ובדאגה אינסופית לכל תלמיד ותלמידה במערכת החינוך בשאיפה לקיים חברת מופת במדינת
ישראל.
התרומה המשמעותית, הייחודית של עמירה, נגעה בשלושה מישורים – תרומה לעיר ב"ש,
לנגב ולמחוז וברמה הארצית.
ראיתי את ההשפעה של עמירה על מערכת החינוך כולה.
מהדאגה המיוחדת לעיר המחוז- באר שבע. השקעה מקצועית ותקציבית בעיר ב"ש כעיר מחוז
שהצלחתה תקרין על כל הנגב והארץ.
דרך הובלת תהליכים חינוכיים פדגוגיים בכל המחוז. מודלים שנלמדו בהמשך בכול הארץ. (
כמי שהכיר את פעולות המשרד בכול הארץ, מחוז דרום היווה דוגמא ומופת לתוכניות שמצאו
להם מקום, במחוזות נוספים והפכו לתכניות ארציות של מערכת החינוך כולה.)
כמו למשל:
1. התמודדות בשעת חרום ושמירה על רצף לימודי בכל שעה. מחוז דרום פיתח כבר במבצע
"עופרת יצוקה" ב – 2008 , את הלמידה מרחוק
2. יוזמות חינוכיות, היוזמה של תעודת בגרות חברתית,
3. תוכניות לנגישות להשכלה גבוהה.
4 . טיפוח מצוינות במקביל למתן מענים לקידום בבחינת "כל אחד יכול
בעבודה המשותפת עם עמירה בכל הקשור לחינוך הממלכתי דתי, ניתן היה להכיר את השקפת
עולמה במתן מענה לקבוצות עם מאפיינים ייחודיים:
- הבנה שיש להקשיב ולתת מענה לכל הקהילות ולשמור על אהבת ישראל בין כל הזרמים.
26
- בניית מוסדות חינוך ודאגה לטיפוח בתי הספר הקיימים במטרה להרחיב את הרישום
אליהם. מניעת סגירת בתי ספר שכונתיים כדי שינתן מענה של חינוך דתי לאומי ציוני בכל
רחבי העיר והמחוז.
- ראייה למרחוק של התהליכים והשינויים שחייבו מתן מענה ייחודי.
אין לי ספק שזו הייתה ראייתה גם לגבי קבוצות ייחודיות אחרות.
ואולי המקום המרכזי בו ניתן היה להכיר ולעמוד על מנהיגותה של עמירה היה בתקופת
המשבר הגדול של תקופת ההתנתקות- ההתנתקות מגוש קטיף העמידה את המחוז בפני אתגר
ענקי. ליווי כל משפחה ומשפחה עד למציאת מסגרת חינוכית לכל ילד וילדה כמו גם לכל צוותי
המורים. התפיסה הקהילתית שעל פיה פעלה עמירה חייבה פתרונות יצירתיים עם לב גדול
ופתוח. התקופה נחרטה עמוקות בליבה של עמירה, כמו בליבם של התושבים ברגשי תודה
עמוקים לה על פועלה זה בשעת משבר.
ולסיכום.
פעמים כשאתה מבקש להמליץ על איש ופועלו, אתה מביא אסופה של מעשים, של פרטים
ומהם ניתן לראות את הציור את השלם.
נדמה לי שאצל עמירה, המעשים הגדולים והקטנים ( הרבים והמשמעותיים!!!) שהיא הובילה
בעיר באר שבע במחוז הדרום ומשם כבשורה לארץ כולה, התחילו מחזון גדול, מהאמונה שלנו
במדינת ישראל, מתחושת השליחות שבערה בעמירה בכל מפגש ומעשה, מהאמון שהחינוך
תפקידו להצמיח את דור העתיד ומכוחו לשנות את פני החברה והמדינה.
עמירה ראויה לכל שבח.
והעיר באר שבע ראויה לעמירה בתעודת יקיר העיר שהיא תקבל בעז"ה
המלצה
היכרותי עם עמירה חיים נמשכת כ- 2 עשורים ,במעגלים שונים.
עמירה היא אשת חינוך מקצועית ומיוחדת שבמהלך כל השנים העבירה מסר ברור לגבי
תפיסתה את באר שבע כעיר מחוז, שיש לה פוטנציאל להשפעה על המחוז כולו ומהווה מודל
גם לכל הארץ.
ככל הידוע לי ההשקעה מבחינתה בב"ש הייתה רחבה הן בתקציבים והן בליווי אנשי המקצוע.
היא תמיד פעלה מתוך אמונה שהצלחתה של באר שבע תקרין על כל הנגב והארץ וכך גם אנחנו
המנהלים במוסדות החינוך ובאגפי החינוך פעלנו בעידודה להעמקת השותפויות עם עיר
המחוז.
כמנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, עקבתי אחר מערך החינוך המיוחד בב"ש
ובמחוז כולו והתרגשתי לראות כיצד החינוך המיוחד מקבל מענה ממוקד בראייה רחבה של
צרכי המחוז כולו. ילדים מגיעים מכל האזור לעיר ללמוד במסגרות החינוך הכלליות
והמיוחדות ומקבלים מענה מקצועי לצרכיהם.
עמירה הדגישה תמיד ואמרה שחוזקה של חברה נמדד בדרך בה היא מטפלת בחלשים לא
מתוך חסד או ל"עשות טובה", אלא מתוך זכות ומחויבות לתת מענה מותאם לכל תלמיד
באשר הוא. הבינה שהנחלת ידע, מיומנויות וערכים לילדי החינוך המיוחד מחייבים מתן
משאבים מיוחדים, אכפתיות ואהבה, והיא דאגה לייצג זאת באופן ברור בפני אנשי המטה.
27
עמירה עודדה את ההקשבה להורים לילדי החינוך המיוחד ואת חשיבות הליווי של המשפחות
בדרכם הארוכה והמאתגרת. החינוך המיוחד קרוב לליבה ותמיד ראתה את עצמה כשליחה
של ההורים בטיפול המיוחד בילדיהם.
עמירה דאגה ללוות כל פנייה ולקיים קשר ישיר עם כל הגורמים. במסירות באהבה ובדאגה
היא טיפחה את מתן המענים הרחבים עם הרשות, אנשי המטה ואנשי המחוז והביאה לפתיחת
מסגרות ומתן מענה לכל מוגבלות.
בעתות החרום. בעופרת יצוקה ובצוק איתן קיבלו ילדי החינוך המיוחד מענה בבתי
התלמידים כדי לשמור על רצף לימודי. היא עקבה מקרוב אחר עבודת הצוותים ויחד עימם
דאגה לקיום שגרת לימודים ככל הניתן.
היא הובילה את הקמת "גן החלומות" בבאר שבע . מענה ייחודי - מסגרת חינוכית לילדים
חולי סרטן ודאגה לתקציבים נוספים כדי להעשיר את המערך החינוכי שיטיב את הטיפול
בילדים. עמירה ממשיכה גם היום , בהתנדבות להוביל את הגן, ללוות את הצוות החינוכי
ולדאוג לתקציבים מהעמותה "הגדולים מהחיים".
המחויבות לעיר באר שבע ניכרה וניכרת גם היום בפועלה ובדאגה לכל ילד וילדה ובאמונה
ביכולתם. ההשקעה בקידום צוותי ההוראה והטמעת המודעות לחשיבות בהעלאת תחושת
המסוגלות שלהם ושל התלמידים הן מאבני היסוד בתפיסתה החינוכית ועל כך היא ראויה
לכל הערכה והוקרה..
עמירה ליוותה אותי לאורך דרך ושנים רבות הייתי עדה לתרומתה הייחודית לעיר ב"ש, לנגב
ולחינוך במדינה. על כל פועלה במקצועיות, אכפתיות מסירות ואהבה יוצאת דופן, אני מוצאת
שהיא ראויה מאוד לקבלת אות יקירת העיר באר שבע.
אני מאחלת לעמירה בריאות, הצלחה והמשך עשייה ענפה, באותן אנרגיות ועוצמות אנושיות
ומקצועיות מיוחדות, שהן שלה.
המלצה
הגב' עמירה חיים מוכרת לי מאז שנת 2014 כ8 שנים, במהלכן כיהנתי כמנכ"ל עמותת גדולים
מהחיים הפועלת למען שיפור באיכות חייהם ורווחתם של ילדים חולי סרטן ומשפחותיהם
ללא הבדל מין, דת ולאום ובשנה האחרונה בתפקידי כסמנכ"ל פיתוח בינלאומי בתגלית
Birthright Israel .
היכרותי עם עמירה חיים החלה כאשר תפקדה במשרד החינוך כמנהלת מחוז דרום, ביקשתי
ממנה להצטרף לחבר הנאמנים של עמותת גדולים מהחיים כנציגת הדרום ושותפה בהנהלת
ביה"ח סורוקה.
החזון המשותף היה להקים מגוון תכניות תמיכה וסיוע ייחודיות לצרכי הילדים מהדרום על
מגוון האוכלוסיות, ולהקים את רשת גני החלומות – גני ילדים שיקומיים סטריליים
וייחודיים לילדים חולי סרטן ללא מערכת חיסונית בריאה.
עמירה מיד התגייסה למשימה, הצטרפה לחבר הנאמנים ופעלה רבות לסיוע לילדים חולי
סרטן מבאר שבע והסביבה ולמשפחותיהם, בדקה וקידמה כל ילד לפי צרכיו במטרה לסייע
להם להתמודד עם תקופת הטיפולים הקשה ולסייע בהחלמתם.
עמירה הייתה שותפה מלאה בתכנון ובהקמת גן החלומות השיקומי לילדים חולי סרטן בבאר
שבע, וכן פעלה רבות ברשויות המקומיות בדרום ובמשרדי הממשלה השונים להכרה ארצית
בצרכי הילדים הנכים במסגרות החינוך השונות.
28
עמירה פועלת ללא לאות בכל הרמות: למען זכויות הנשים והאימהות, מחברת עסקים עם
עמותות וצרכי הקהילה, פעילה מול תורמים מכל העולם בייצוגיות עמותת גדולים מהחיים,
בית החולים סורוקה והעיר באר שבע.
עמירה מנהיגה הפועלת למען קהילת הדרום כל חייה, הקדישה את חייה לחינוך ילדי הדרום
ולקידום קהילת הדרום. היא אישה נחושה, עצמאית ומובילה, אינטליגנטית וחכמה, בעלת
חוש צדק וראייה חברתית רחבה, נכונה לכל אתגר הן ברמת הפרט, הקהילה המקומית בדרום
והן ברמה הארצית, תמיד פועלת ביצירתיות ובייצוגיות, מקצועיות, ובנעימות לכל איש ואשה.
אני ממליץ ומבקש מחברי הוועדה לשקול בכובד ראש ולהעניק לגב' עמירה חיים פרס אות
הוקרה על פועלה כיקירת העיר באר שבע. אני מלא הערכה על פועלה ומוקיר לה תודה על סיוע
ושותפות ארוכת שנים.
המלצה
כאשר הגב' עמירה חיים עבדה כמפקחת המחוז ואני כמפקח אזורי בחמ"ד (חינוך ממלכתי
דתי), הצטלבה דרכנו, ומאז, עבדנו יחד בצמתים שונים בעבודתה בתפקידים שונים שלה
ושלי.
כבר אז ראיתי את הפוטנציאל שלה לקידום מטאורי ואכן צדקתי באבחנתי והגב' עמירה
התקדמה בצעדים ענקיים ממפקחת מחוז למנהלת מחוז ולמנכ"לית משרד החינוך.
התואר יקירת העיר כל כך מתאים לה והיא ראויה לו, כמובן שלדעתי זו יצטרפו אנשי חינוך
רבים בכל הדרגים במערכת החינוך, מנהלי מחוזות , מנהלי אגפי חינוך, מפקחים, הנהלת
החמ"ד, מנהלים, מורים, הורים ואף תלמידים רבים בוגרי המערכת.
משנת 2002 ועד שנת 2015 במשך 13 שנים שמשתי כמחמ"ד (מפקח המחוזבחינוך הממלכתי
דתי), והגב' עמירה חיים כמנהלת המחוז. בשנים אלו נחשפתי לאשת החינוך מספר 1. מרשים
מאוד כיצד קידמה את המערכת ביוזמות חינוכיות, לימודיות וחברתיות.
יוזמות רבות אומצו ע"י שאר המחוזות בארץ כמו הבגרות החברתית ועוד ....
העיר באר שבע קיבלה תשומת לב מיוחדת ואני כמחמ"ד יכול להעיד שהייתה לא רק אוזן
קשבת לצרכים של החמ"ד בב"ש אלא ראתה את כלל המערכת בב"ש בראיה קרובה ואישית.
החמ"ד זכה במחוז כולו ובמיוחד בב"ש לעדנה, לקידום בפתיחת מוסדות חינוך, בתקציבים
רבים, ביוזמות ובשעות רבות לתגבור לימודים.
העיר ב"ש בין הבודדות בארץ שיש בה שתי ישיבות ,שתי אולפנות, בי"ס תיכון מקיף דתי גדול
ומרכז טכנולוגי מיוחד.
בתקופת עבודתי כמחמ"ד העיר ב"ש זכתה לתשומת לב מיוחדת בהנגשת האקדמיה לעל
יסודי, ביוזמות פורצות דרך עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, עם מרכז רמון, עם יחידות הצבא
לעידוד השתלבות ילדי הדרום ביחדות הסייבר ועוד.
המאמץ שלה לעודד את התלמידים לאקדמיה, להגדלת זכאי הבגרות , לאיכות תעודת הבגרות
ולהפנמת גישות חינוכיות חדשניות בתחומים השונים, לימודיים חינוכיים וחברתיים היה
עצום.
29
אני עד במהלך השנים האלה לאנרגיות ולעוצמה של הגב' חיים בקידום מערכת החינוך במחוז
בכלל ובבאר שבע בפרט.
כל כולה היתה נתינה חינוכית לכלל המערכת, לתלמידים, למנהלים, למורים, להורים וכן
למפקחים וליוזמות ולגישות חדשניות.
לסיכום
התרומה של גב' עמירה חיים לבאר שבע היתה בעיני גדולה ואיכותית לעיר באר שבע, למחוז
הדרום כולו שפרח ושגשג בתקופת כהונתה וכמובן תרומתה לכלל המערכת כאשר שמשה
כמנכ"לית משרד החינוך.
הגב' עמירה שמשה לי ולכולנו כעמוד אש אשר צועד לפני המחנה במסירות ,בנחישות,
במקצועיות ועם אמונה חזקה ביכולתה של מערכת החינוך לקדם ולהשפיע וביכולתם של כל
תלמיד ותלמידה להגיע להישגים לימודיים וחברתיים.
אני ממליץ בחום ובכבוד רב להעניק לגב' עמירה חיים את אות י"קירת העיר באר שבע".
הוועדה ממליצה פה אחד על המועמדת וזאת מהנימוקים כפי שפורטו במכתב ההמלצה.
הוועדה לקחה בחשבון שמדובר במועמדת שאינה תושבת העיר (סעיף 6.5 בנוהל). עם זאת,
החליטה להמליץ לאור תרומתה המשמעותית והמכרעת להאדרת שמה של העיר גם במישור
הארצי בתחום החינוך, תרומתה לביסוסה באר שבע כמטרופולין חינוכי פורץ דרך, הגשמת
החזון להוביל את הנגב למצוינות לימודית וערכית וקידום תוכניות שפותחו על ידה בעיר
באר שבע ואשר שימשו כמודל לכל הארץ.
30
4. גבמלכה ליברמן
קורות חייה של המועמדת
מלכה נולדה בעיר זלאו בשנת 1926, להוריה רחל ומשה פולק. במשפחתה היו ארבעה ילדים–
אייזיק, הבכור, מלכה, דבורה והאח הצעיר, שלמה. אביה היה בעל מעדנייה כשרה בעיר
ואימה הייתה עקרת בית. המשפחה הייתה מסורתית. סבה של מלכה, מוניש פולק, כתב יומן,
המתעד את חיי הקהילה ב משך שנותיו האחרונות עד להילקחו ע"י הנאצים. עותק היומן
בשפת היידיש מצוי אצל מלכה עד היום. בשנת 1942, ההונגרים הפשיסטיים נכנסו לאזור
עירה של מלכה, ואז החלו גזרות על היהודים: עוצר, טלאי צהוב, גירוש מבתי הספר, נישול
אביה מן העסק הפרטי ועוד. ב 1944, משפחתה של מלכה גורשה מן הבית, וזאת לאחר שאחיה
הבכור כבר נלקח למחנות העבודה. המשפחה הועברה לגטו סילדשומיו, משם החלו תוך זמן
קצר טרנספורטים לאושוויץ, וגם תורה של משפחתה של מלכה עד מהרה הגיע. על הרמפה
באושוויץ בשעת לילה, לאחר הנסיעה הנוראית, נפרדו מלכה ואחותה מהוריהן ומאחיהן
הצעיר, שרק זמן קצר לפני כן חגג את טקס בר המצווה. ההורים ושלמה הצעיר נלקחו ישירות
להשמדה. מלכה חשה אחריות גדולה על אחותה הצעירה ממנה. היא לא ידעה מה עלה בגורל
משפחתה, וחשה מחוייבות לשמור על אחותה ולהשיב אותה להוריה בתום התופת. מלכה
חשה כי תפקיד חשוב זה עזר לה לשרוד ולהחזיק מעמד. היא אחזה באחותה וגוננה עליה
בכל כוחה בכל המחנות הרבים אליהם נשלחו יחד. בעיקר נלחמה בכל כוחה שלא יפרידו
ביניהן – הן הגיעו למחנות שטוטהוף, גלובן, רוונסברוק ומלחוף. במחנות היו נתונות מלכה
ואחותה להשפלות, למראות זוועה, לרעב, לעבודות כפייה קשות בקור אימים ותחת אכזריות
הנאצים. במלחוף הן שוחררו ע"י הצבא האדום. לאחר החלמה ממחלות קשות בהן לקו, יצאו
מלכה ואחותה דבורה יישירות לכיוון הבית, שם קיוו להתאחד עם ההורים. בבית הן מצאו
את האח הבכור, ששב ממחנות העבודה והתוודעו לאסון שפקד אותן, ולאובדן ההורים, האח
הצעיר, והרוב המוחלט של המשפחה המורחבת. תוך זמן לא ארוך, מלכה, ששיוועה לקן
משפחתי, הכירה את בעלה, אברהם ליברמן. הזוג התחתן, בנוכחות אנשים ספורים, כי לא
היה את מי להזמין, בקלוז', שברומניה. ב 1947, יחד עם בעלה, עלתה על אוניית המעפילים
"פאן יורק", מתוך כמיהה להגיע לארץ ישראל, ל"בית", עליו שמעה מפי אביה, שהמשפט:
"בשנה הבאה בירושליים הבנויה", היה שגור על פיו. למרבה הצער, את האונייה שלהם עצרו
הבריטים, ומלכה מצאה עצמה שוב מוקפת גדר תיל וכלואה, באי קפריסין. במחנה קפקריסין,
מלכה בעלה שהו כשנתיים, שם הכירה מלכה לראשונה יהודים מתפוצות שונות משלה.
בפברואר 1949, מלכה הגיעה ארצה, למעברה בבית ליד. מן המעברה היא עברה לבית ביהוד
בעלה גויס לצבא באופן מיידי. ב 1957 הגיעו לבאר שבע, שם הקימו את ביתם. למלכה
ואברהם נולדו שלו
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]