פרוטוקול ועדת כספים מס' 1-2 מיום 31.3.2024

עיריית באר שבע

פרוטוקול ועדת כספים מס' 1/2

מיוםראשון כ"א אדר ב תשפ"ד 31.3.2024

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

לכבוד ה"ה רוביק דנילוביץ' - יו"ר

ד"ר חפצי זוהר - מ"מ יו"ר

שלומי נומה - סגן ראש העיר (יוסי בן עמי - מ"מ)

עו"ס אורי כרמל (פנינה פחימה - מ"מ)

יוליה סגלין נמץ (עו"ד קובי פודגייצקי - מ"מ)

מירב פרץ שקד (אפרת זיו אספיס - מ"מ)

מלאכי בוטבול ( אליעזר חסידיאן - מ"מ)

משה בן זקן (שמעון יוחאי אוחיון - מ"מ)

יאיר תורתי (גדי מזוז - מ"מ)

טימור מיכאלי (עידו אטיאס - מ"מ)

אנדרי אנדי קליימן (עו"ס ג 'ולי קייט - מ"מ)

צח ברק

עו"ד אמנון כהן - חברי ועדת הכספים

גב' אבישג אבטובי - מנכ"לית העירייה

ליאור דיעי - גזבר העירייה וראש מינהל הכספים

אדר' תמר פוריה - מהנדסת העיר

עו"ד חיים טורקל - היועץ המשפטי או עו"ד ג'ף גודמן סגן היועץ המשפטי

אבי פוגל - מבקר העירייה וממונה על תלונות הציבור

ראומה גליסקו כהן - מנכ"ל ית חברת יעדים

ניר גורליצקי - ראש מינהל הון אנושי

אבי אוחיון - ראש מינהל החינוך

אתי כהן - מנהלת אגף הרווחה ושירותים חברתיים

בני מגרלישוילי - מנהל אגף הפיקוח

עמית ריינגולד - מנהל אגף מינהל לוגיסטיקה וחירום

אריק יעקב - מנהל אגף לאיכות הסביבה

מלכה גל - מנהלת אגף רישוי עסקים

אבי ביטון - מנהל אגף אחזקה

שאול כהן - מנהל אגף הביטחון

בני קשת - מנהל אגף חדשנות מערכות מידע ותקשורת

ורד גושן - מנהלת אגף לתכנון אסטרטגי

שמואל רחוביץ' - מנהל אגף אכיפה

עו"ד סופיה רווח - סגנית גזבר ומנהלת אגף התקציבים

מירב תורג'מן - סגנית גזבר העירייה

רו"ח פזית פוקס - סגנית גזבר העירייה וממונה על הנכסים

מר עמוס אבו - מנהל אגף כלכלה רכש והתקשרויות

יחיאל חמו - מנהל אגף גבייה ומנהל הארנונה

רו"ח צביה סעדון - מנהלת אגף חשבות

רו"ח ערן רוזנטל - מ"מ מנכ"ל חברת כיוונים

רו"ח עומרי יוסף - חשב החברה הכלכלית

אמנון יוסף - דובר העירייה

דודי ליפשיץ - ראש מערך הספורט והבנייה הציבורית

רו"ח מינה מלכה - מנהלת מחלקת תקציב שוטף

עו"ד חופית עובדיה אלוש - מחלקת התקשרויות וביטוח

ירון בסטיקר - מנהל מחלקת תקציבי פיתוח

יוסי בן ישי - מנהל מחלקת בקרה הסכם הגג

רו"ח מור מלכה - מנהלת תחום בקרה תקציב רגיל

גל עטר - מנהלת מעקב ובקרה לפרוייקטים

רו"ח הדס מזוז - חשבת מינהל תפעול

רו"ח מרינה כהן - חשבת אגף מינהל, משאבי אנוש, ביטחון ואחזקה

אולגה גרצנשטיין - מנהלת כספים אגף הרווחה

אור מויאל - חשבת מינהל החינוך

חשב/ת מינהל תכנון ופיתוח

עו"ס ורד ששון - יועצת לקידום מעמד האישה

עו"ס אליאנה ארטוב - יועצת לענייני אזרחים ותיקים

ירין אבוטבול - אחראית ניו מדיה והסברה

ד"ר איתן חורי - סגן מנהל אגף משאבי אנוש

רו"ח רחלי חדד - מנהלת מחלקת השכר

אביטל קוגן - מנהלת מחלקת בקרת נוכחות ודיווחי שכר – אגף משאבי אנוש

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

ריכוז הנושאים על סדר היום :

א. הצעת תקציב העירייה לשנת 2024 (מצ"ב.

ב. תוכנית הפיתוח (התקציב הבלתי רגיל ) לשנת 2026-2024.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

ישיבת כספים מס 1/2

יו"ריו"ר רוביק דנילוביץ':

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת הכספים, מספר אחד, נכון?

אישור תקציב העירייה לשנת 2024. אבל לפני כןברשותכם, אנחנו בקדנציה חדשה, יש לנו פה

חברות וחברים חדשים ואני רוצה שנעשה סבב היכרות שכולם יכירו את כולם. כדאי ככה שתכירו

את הנפשות הפועלות שאיתן צריך להתחיל לפעול ביחד, במשותף. אתגרים גדולים בפנינו ואנחנו

נוכל להם ביחד. אז, נעים מאוד וברוכים הבאים ברכה והצלחה לכולם.

לי קוראים יו"ר רוביק דנילוביץ'.

סבב הכרות של כל הנוכחים

1. הצגת תקציב העירייה לשנת 2024

יו"ריו"ר רוביק דנילוביץ':

ברוכים הבאים, שתהיה לנו דרך צלחה. אני רוצה ברשותכם לנושא אישור התקציב, לומר כמה

דברים. תיכף ליאור יציג מצגת קצרה. ביקשתי שיזמנו את חברות וחברי המועצה החדשים למפגש

ראשון שבעצם ייתן רקע, סקירה על מצבה של העירייה, על האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו,

כל מה שאנחנו חווים ב - 15 השנים האחרונות, לצד הדברים הנפלאים שקשורים לפיתוח העיר, גם

אתגרים לא פשוטים שמדינת ישראל קיבלה החלטות המשליכות על ההתנהלות העירונית שלנו

וחשוב לי שתקבלו גם רקע וגם העמקה בתחומים מסוימים, כדי שתהיה לכם תמונה מלאה כיצד

עירייה מתנהלת. אנחנו בשנת 2008 היינו עירייה גרעונית, קיבלנו מענקי איזון ממדינת ישראל

ובתהליך מאוד אמיץ של כל הגורמים וכל הגופים, לא רק נבחרי הציבור, נבחרי ציבור שקובעים

מדיניות, אבל בסוף צריך לעשות את זה במשותף עם הפקידות המקצועית בכלל האגפים. הובלנו

מבנה ארגוני חדש לעירייה וגם תוכנית אסטרטגית, העמקנו את הכנסות העירייה. אנחנו

מהרשויות שבאמת גובות את ההכנסות שמגיעות לנו, כי בסוף את הכסף שאנחנו מצליחים לגייס,

אנחנו מחזירים לציבור. אני כרגע מדבר לחברותיי ולחבריי, חברי מועצת העיר, שבצדק רב הלכו

לציבור והציגו מה הם רוצים לעשות בשביל הציבור. בסוף בשביל זה צריכים תקציבים, צריכים

משאבים והתקציבים האלה חוזרים לציבור. ברגע שהקופה ריקה, לצערנו קשה לתת, אנחנו

מקצצים ומצמצמים, כי חשוב לנו לנהוג באחריות תקציבית. חשוב לומר שאנחנו מקיימים את

המפגש הזה ואת העברת התקציב במצב לא אופטימלי. אנחנו עושים את זה כי אנחנו עובדים 1/12

וזה די נגזר עלינו הן בגלל המלחמה, בעיקר בגלל המלחמה ובגלל שמערכת הבחירות התעכבה, היו

א. הצעת תקציב העירייה לשנת 2024(מצ"ב

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

שינויים בתאריכים והגענו למצב שאין לנו הרבה זמן להיערךוזה לא נכון לעבוד 1/12, כי האגפים

פה חלקם לא יכולים לעבוד בצורה כזו ולכן אנחנו רוצים להעביר תקציב וכשנשאלתי על ידי חלק

מהחברים האם תקציב הוא בר שינוי, בוודאי. יש לנו ועדות כספים לעיתים פעם בשבועיים, פעם

ב3 שבועות, פעם בחודש, תמיד ניתן לעדכן את תקציב העירייה. אנחנו מעדכנים אותו כשאנחנו

יודעים שיש תקציבים ומשאבים שמגיעים ופה חשוב לי לומר אולי את הדבר הקריטי שאנחנו

נמצאים עכשיו בפתחו זה החלטת ממשלה שאנחנו עובדים עליה כבר 3 שנים, עוד מממשלת

נתניהו הקודמת, עבר לממשלת השינוי וחזר לממשלה הזאת.

ברוך הבא, אמנון, בוא בבקשה. עשינו סבב היכרות, תציג את עצמך.

עו"ד אמנון כהן:

עו"ד אמנון כהן, חבר מועצה.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

ברוך הבא. התחלתי לתת דברי רקע למה אנחנו מעבירים את התקציב עכשיו, שזו תקופה לא

אופטימלית, אבל העירייה לא יכולה לעבוד 1/12, זה משתק את כל המערכות ואז התחלתי לספר

שאנחנו הגענו באמת לרגע המכריע מול ממשלת ישראל, מדינת ישראל, להחלטת ממשלה על

מטרופולין באר שבע. זו פעם ראשונה, אגב, שמדובר בהחלטה ייחודית ייעודית לעיר באר שבע, כי

עד היום היו החלטות במסגרת מעבר צה"ל דרומה ובאר שבע הייתה חלק מהן.

קצת התרבות, קצת למרכז מצוינות בחינוך, קצת לפה, קצת לשם, אבל באר שבע לא הייתה

במרכז, היא לא הייתה במיקוד ואנחנו אמרנו, לא יכול להיות שבאר שבע כעיר מטרופולין, עם כל

האתגרים הלאומים שיש לה ואלה אתגרים לאומיים מאוד גדולים, מעבר צה"ל דרומה שסוף סוף

קורם עור וגידים, קריית התקשוב שאוטוטו מגיע לבאר שבע. חשוב לי שתבינו למה מדובר באירוע

לאומי גדול. אנחנו בראשית שנת 2026, בעזרת ה’ הולכים לקלוט סדר גודל של ישוב כמו ירוחם

לתוך העיר באר שבע, לשכונת רמות. קרית התקשוב, זה למעלה מ-7,000 איש ש עוברים לחיות פה.

יש דברים שהמדינה חייבת לתת אותם: תחבורה, תרבות פנאי, מערכת חינוך כי חלקם יגיעו

משפחות, הם יעברו לגור פה.

עידו, ברוך הבא. תציג את עצמך, כי עשינו גם סבב היכרות.

מר עידו אטיאס:

פספסתי.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

לא.

מר עידו אטיאס:

נעים מאוד, אני עידו אטיאס, סיעת חוזה חדש לבאר שבעיים.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

יו"ר רוביק דנילוביץ:

בוא, בבקשה, בוא תצטרף. אז זו דוגמה אחת. דבר שני, קריית המודיעין, שזו עיר המודיעין למי

שנוסע בין באר שבע, עומר, לקיה, מיתר, דרום הר חברון, שם נבנית עיר. אנחנו מדברים על כ-

20,000 איש שיחיו שם. הם ימומנו והעיר המרכזית שתהיה להם זאת באר שבע. גם הם, חלקם

יהיו עם משפחות, חלקם אנשים צעירים, שהיומיום שלהם יהיה בעיר באר שבע, שזה תעסוקה של

בנות או בנ י הזוג, תרבות הפנאי, המגזר העסקי, זאת אומרת, זה מבטא בעצם את היות

המטרופולין עוגן חזק, מרכזי וכל הדברים האלה הופכים להיות סביב העיר באר שבע.

בית החולים השני, שלשמחתי הרבה הצלחנו לשנות את ההחלטה מהממשלה הקודמת, שקיבלה

החלטה פחות נכונה לטעמנו, בנושא הזה של איזו מערכת בריאות צריכה להיות כאן בבאר שבע

ובמטרופולין כולו ואנחנו חשבנו שיש מחויבות למדינת ישראל שיהיה פה לראשונה בית חולים

ממשלתי. בכל הארץ יש בתי חולים ממשלתיים, למעט בנגב. פה יש בית חולים אחד. סורוקה, הם

עושים כמיטב יכולתם, אבל הוא לבד וכולנו מבינים עד כמה יש חשיבות שתהיה תחרות גם

במערכת הבריאות. אסור שיהיה פה מונופול. אז סורוקה, אנחנו רואים גם במלחמה, הצוותים

המקצועיים, הרופאים והרופאות והצוותים בכלל של סורוקה עושים עבודה יוצאת מן הכלל, אבל

אסור שיהיה מונופול. אסור שיהיה מונופול כאן במערכת הבריאות והצלחנו לשנות, בוועדה

שהוקמה עם הקמתה של הממשלה האחרונה, משרד האוצר ומשרד הבריאות, מנכ"ל משרד

האוצר ומנכ"ל משרד הבריאות לשנות את ההחלטה וההמלצה המקצועית שלהם, שבית החולים

השני בנגב יהיה בית חולים ממשלתי. ההחלטה הקודמת בממשלה הקודמת אסרה על בתי חולים

ממשלתיים להיות חלק מהתחרות פה. חושבים שזה לא נכון, חושבים שזו מחויבות שיש למדינה

לתושביה, לאזרחיה. זה במקביל למי שעובר ברחוב רוטשילד בבאר שבע, רואה את אסותא כבר,

בית החולים כמרכז רפואי, מיתמר. גם פה הם התחילו במודל מסוים ואנחנו התעקשנו מול משרד

הבריאות לאשר להם עוד חדרי ניתוח, עוד חדרי אשפוז. בהתחלה אמרו לא ולמה לא, אבל בסוף

הם הבינו. בסוף אנחנו נלחמים על הבריאות של התושבים שלנו, אז גם בית החולים הנוסף

שלצידו קריית הביוטק, כ- 700 מאות דונם, המרכז הלוגיסטי שיהיה הכי גדול בארץ , אותו אנו

מקימים יחד עם בני שמעון, שגב שלום, פארק התיירות באר שבע, הנגב פארק שיהיה לצד שדה

תימן, שאנחנו מקווים שיהיה מנחת תעופה שיאפשר בסופי שבוע טיסות מאירופה לתיירים

שיוכלו לבוא לפה, כי לנו יש מתנה מהקדוש ברוך הוא, 365 ימים יש לנופה שמש. כמו שאנשים

נוסעים ליער השחור או לכל מיני מקומות בגרמניה, בהולנד, פה יש לנו מקום שאפשר להניב ממנו

גם תיירות, גם תרבות פנאי וזה מניע את גלגלי הכלכלה כאן באזור. יש שם את הפארק המוטורי,

למי שמכיר.

ברוכים הבאים חבר מועצה, בוא תציג את עצמך, בבקשה.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

מראנדי קליימן:

שלום לכולם, סליחה על האיחור, שמי אנדי קליימן.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

ברוך הבא. חשוב לי, לשלושה שהצטרפו ממש בדקות האחרונות, לציין שאנחנו ב-10/4 מקיימים

חצי יום לחברות ולחברי המועצה, לתת סקירה על העיר באר שבע, שתדעו בדיוק איפה אנחנו

נמצאים בכל תחום. בנושא הפיתוח, הסכמי הגג, המצב התקציבי, האתגרי, הכל. בנוסף, אמרתי

שאנחנו מביאים את התקציב לאישור עכשיו, כי אין לנו ברירה. בעקבות המלחמה מערכת

הבחירות נדחתה ולכן החוק מחייב אותנו להביא את אישור התקציב מיד וכשנשאלתי על ידי חלק

מהחברים האם התקציב יכול להשתנות במרוצת הזמן, אז כן, יש לנו וועדות כספים פעם

בשבועיים/ שלושה/ חודש וככל שאנחנו נביא יותר תקציבים ומשאבים, אנחנו מהדקים את

התקציב. עשינו זאת בעבר, אנחנו נעשה את זה גם עכשיו , אבל לא יכולה לעבוד 1/12 .

נתתי סקירה על המצב שהעירייה נמצאת בו באופן כללי ומבחינת פיתוח אתגרים, החלטת

ממשלה.

ביום חמישי האחרון נפגשתי עם שר האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

מיד בתום וועדת הכספים נפגשתי עם יושב ראש וועדת הכספים של הכנסת, הרב משה גפני, עם

יושב ראש ש”ס, אריה דרעי, עם שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים, להסביר להם את החשיבות של

כולם, ממשרד ראש הממשלה, משרד הפנים, שר האוצר, אגף התקציבים באוצר, שהחלטת

הממשלה הזו היא החלטת ממשלה קריטית לעיר באר שבע. ב-10/4, אנחנו נסביר לכם מה עשתה

מדינת ישראל במרוצת השנים, דברים שלצערי פגעו בעיר באר שבע.

עכשיו הם מבינים שיש להם מחויבות לשנות את המגמה הזו וכן, ופה אני פונה לחבריי, שחלקכם

באים מבתים פוליטיים. אני כבר רוצה להודות ליאיר תורתי שעשה את ההקדמה לשיחתי עם שר

האוצר ונפגש איתו, ואמר את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה. גם שמעון טובול, שהיה איתי

אצל וועדת הכספים וגם החברים מש”ס לפני, כהכנה לפגישה עם שר הפנים. בסוף אנחנו חייבים

לשלב ידיים ביחד ואני יודע שאמנון מתחיל לעבוד קשה מאוד מול השרות והשרים של הליכוד.

תראו, בסוף אלה החלטות פוליטיות. אלה החלטות פוליטיות. החלטות ממשלה אלה החלטות

פוליטיות. לא ייתכן שבאר שבע והנגב יהיו בצד ומי שצריך לעשות לובי פה ולהילחם, זה נכון שאני

עושה את זה ואמשיך לעשות את זה בכל הכוח ויש לי שיחות עם כולם ויחסים נהדרים עם כולם,

אבל גם לכם יש תרומה וכל מי שמכיר אנשים שנמצאים בצומת קבלת ההחלטות, אנא מכם, אני

מבקש, אני צריך אתכם בכל הכוח. אתם חייבים לדבר כי זה משהו שמגיע לנו כרשות בדין. זה

מגיע לתושבים שלנו. אי אפשר שרק ייקחו מאיתנו ויטילו עלינו משימות לאומיות ולכן אנחנו

נמצאים ברגע קריטי עכשיו, באמת ברגע קריטי של איך החלטת הממשלה הזאת תעבור והיא

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

תשליך גם על תקציבי הפיתוח שתכף ליאור ייתן סקירה אודותם, וגם על התקציב השוטף, כי

כשאתם באתם אליי במשא ומתן הקואליציוני ושאלתם מה קורה עם זה ועם זה, אמרתי אתם

צודקים לחלוטין. מה קורה עם הכסף? בסוף צריך כסף כדי לממש את כל המאווים ואני חושב

שכולנו בדעה אחת שצריכים לתת יותר כי אנחנו רוצים שהתושבים שלנו יהיו מאושרים,

שהקהילות שלנו יפרחו ומערכת החינוך תקבל יותר ותנועות הנוער והקהילות, כולם, כל המוסדות

וכל הקהילות וכל האגפים. יש לנו אתגרים גדולים ופה צריכים לשנס מותניים, להפשיל שרוולים

ולעבוד ביחד. לכן, מה שאנחנו נ עביר היום, זאת כרגע מסגרת התקציב כדי שנוכל להתנהל ב-

10/4, אנחנו ניתן לכם את הסקירה המלאה, שם אתם תוכלו לשאול את כל השאלות ולקבל את

כל התשובות ולהגיד לכם בפני מה אנחנו הולכים להחלטת הממשלה.

ב- 17/4 יש לנו את ישיבת המועצה לאישור התקציב. היה חשוב לי שניפגש לפני כן כולנו, חברי

המועצה, כדי שתקבלו סקירה מלאה. אני מקווה ומאמין שהחלטת הממשלה תהיה ממש בחודש

וחצי - חודשיים הקרובים ואז תהיה לנו גם ו ודאות לגבי הרבה דברים ששאלתם אותי. אתם

שאלתם בצדק רב כי אם לא אנחנו נצטרך לדעת כולנו, באומץ רב, איך אנחנו מגייסים תקציב כדי

לעשות יותר לטובת הציבור. נעשה סיעור מוחות, נשמע רעיונות, אני פתוח לכל דבר, אתם באמת

שותפים שלי, אבל כשתדעו מה עשינו בעבר, תראו איך בעבר הצלחנו להקים, לתת יותר למוסדות

התרבות והח ינוך והדת והכל, כתוצאה ממה? מהחלטות אמיצות, ומה קרה כשנאלצנו לצמצם.

צמצמנו לכולם באופן שווה, אבל עכשיו זה הזמן להיאבק על התקציבים שמגיעים לנו בדין

ממדינת ישראל, מממשלת ישראל. אז אני מקווה שאחרי שנעביר את התקציב היום, תכף נעביר

את רשות הדיבור לגזבר, לליאור, שייתן סקירה קצרה, תשאלו את השאלות שלכם, יש לנו ב -

10/4 את המפגש שלנוב- 17/4 מועצה ואני מקווה מאוד שעד חודש וחצי תובא לממשלה,

לאישור, החלטת ממשלה על מטרופולין באר שבע, שתסייע לנו מאוד ותרווח לנו לא מעט

תקציבים שנוכל להעשיר את התושבים שלנו ואת רווחתם. ליאור, בבקשה.

מר ליאור דיעי:

ערב טוב. בהחלט מעמד מרגש, וועדת כספים ראשונה שלנו, של מרבית החברים כאן זו פעם

ראשונה. אני אתחיל, בעיקר בגלל שזאת ה פעם ראשונה ואנחנו פחות מכירים במשפט אחד על

ה"אני מאמין שלי", כמי שעומד לצד הנהלת העיר ואחראי על הנושא הכספי. אני חושב שאי

אפשר לנהל כסף בלי להבין תוכן, ובלי להבין את המהות של הדברים שאנחנו עושים. זה עובר

כחוט השני לכלל האנשים שעוסקים פה בכספים בארגון הזה. זה דגש שאני נותן אותו, ובגלל זה

השקף הראשון שאנחנו מציגים זה שקף שמדבר בכלל על אסטרטגיה, לא על כסף. מכיוון שאני

מתחבר לכל מה שראש העיר אמר בפתיח שלו. בסוף הכיוון שאנחנו הולכים אליו כרשות הוא

תמיד כיוון שהם נותנים אותו ומחליטים עליו, קובעי המדיניות וקובעי המדיניות לפני הרבה

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

מאוד שנים נתנו פה מגדלור, מצפן שלשם אנחנו צועדים מרגע שהוחלט שהעיר הזאת תהיה

מטרופולין. מהרגע שהוחלט שהעיר הזאת תהיה מרכז ידע בינלאומי שנשען על ערכים של חדשנות

ועל ערכים של יזמות וקהילתיות. אתם צריכים להבין שכשאנחנו מסתכלים על כמות ההשקעות

שהייתה פה בעיר משנת 2016 עד שנת 2023, זה סכום בלתי נתפס של מיליארד וחצי שקל

שהושקעו על ידי הרשות דרך תקציבים ממשלתיים ודרך תקציבים עירוניים. כשאנחנו אומרים

מיליארד וחצי שקל, זה בסביבות עוד 3 מיליארד שקלים שהגופים העסקיים מסביב משקיעים

בעיר ואיך אנחנו רואים את זה? בכמות ההיטלים שהם שילמו, כך שיש פה משנת 2016 ועד היום

בטווח של 6 שנים, השקעה של 4 וחצי מיליארד שקלים בפיתוח העיר. אני לא יודע אם יש עוד עיר

במדינת ישראל שבהיקף שלה, בגודל שלה, בכמות התושבים שלה, ביחס להשקעה שלה עומדת

במספרים שאנחנו עומדים וזה אומר הרבה על מה שקורה פה וזה המשך של תנופה שנמשכת גם

ממה שהיה פה גם 10 שנים לפני. זאת אומרת, זה לא התחיל משנת 2016 וחשוב מאוד לראות את

המספרים האלה כדי להבין לאן אנחנו הולכים. שימו לב, מי שחד עין ורואה את המספר שאנחנו

מדברים עליו, עד 2027 כולל. אם אנחנו, העירייה, ביחד עם ממשלת ישראל שתעמוד בהתחייבויות

שלה כלפי העירייה, ביחס להסכם הגג שנחתם, נעמוד בתוכניות שלנו, אנחנו מדברים על עוד 3

מיליארד שקלים מהיום עד שנת 2027 .3 מיליארד שקלים של השקעות. אתם מתארים לעצמכם

מה קורה לעיר שמשקיעה בעצמה את הסכום הזה? אתם תבינו לבד את המכפלות שעשיתי לפני

כן, כדי להבין מה יקרה פה עם העולם העסקי ולאן העיר הזאת יכולה ללכת וזה הכול תלוי בסופו

של דבר בנו, הרבה מאוד בנו, אבל גם בזה שהשותפים שלנו, שזה בעיקר ממשלת ישראל, יעמדו

בהתחייבויות שלהם. אני רוצה הסבר קצר רגע על מה זה תקציב פיתוח, כי רוב החברים פה הם

חברים חדשים. תקציב פיתוח זה תקציב שאנחנו משתמשים בו לטובת פרויקטים וזה תקציב

שמתקבל ברובו ממשרדי ממשלה, או מגבייה של היטלים. והתקציב הזה כשמו כן הוא, לפיתוח

העיר. זה לא תקציב שוטף, זה לא תקציב שאנחנו משתמשים בו לטובת הפעילות השוטפת בעיר.

המקור שממנו אנחנו בונים מוסד ציבורי, אנחנו משתמשים בתקציב פיתוח. כשאנחנו משלמים

את מה שקורה במוסד הציבורי, משכורות המורים וכו’, זה תקציב שוטף וזה משמעותי. אנחנו

מציגים כרגע את תוכנית הפיתוח שלנו לשנת 2024. הסכום שאתם רואים 350 מיליון שקלים, זה

סכום התחלתי. כבר בוועדה הבאה שאנחנו נפתח אותה בעוד כמה דקות, אתם תראו מענקים

שהגיעו בימים האחרונים שלא נמצאים בספר. אין ישיבה שאנחנו לא נשב פה ונאשר מענקים.

המענקים האלה לרוב הם מענקים של תקציב פיתוח. אנחנו נאשר אותם מישיבה לישיבה, אחת

בחודש או אחת לשבועיים. לפעמים גם נתכנס באד הוק כי נצטרך לאשר מענק מאוד מאוד גדול

שהגיע ונרצה להתחיל לעבוד. נאשר אותם בשוטף ואני מעריך שאת הש נה הזאת, למרות המלחמה

ולמרות ההאטה, אנחנו נסיים בהוצאות פיתוח של קרוב לחצי מיליארד שקלים, אם לא יותר, רק

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

של הרשות שלנו. אם דברים יתפתחו בקצב מהיר יותר, יכול להיות שגםהמספרים יהיו אחרים,

אבל אני תמיד שמרן. חוץ מתקציב הפיתוח יש את התקציב השוטף. התקציב השוטף זה התקציב

שמשמש אותנו לפעילות השוטפת העירונית. המקור העיקרי של התקציב השוטף זה הארנונה. יש

גם מקורות אחרים, אבל הם יחסית משניים ו הם בהיקפים הם הרבה יותר קטנים, כמו אגרות

שמנהל אגף הפיקוח, וכו’, אבל בגדול אנחנו נשענים על תקציב הארנונה. אני רוצה לתת לכם עוד

נתון אחד שאני מניח שיהמם פה את כולם. האחוז של התקציב הפנוי שהוא לא משמש אותנו

לשכר או לפעילויות שהם פעילויות קבועות, שתיכף אני אסביר מה זה, הוא 1%. זאת אומרת כל

השאר קשיחות.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

הסכמי שכר, חוזים עם קבלנים, תאורה, אחזקה, ניקיון כל הדברים.

מר ליאור דיעי:

בדיוק. אנחנו פותחים בית ספר, יש הוצאות כגון ניקיון, הסעות, כל התקציב השוטף, אבל כולו

מעוגן בהסכמים. התקציב השוטף שלנו בסופו של דבר לפעילות חופשית, הוא מאוד מאוד

מצומצם. הוא הצטמצם בשנים האחרונות בגלל קיצוצים שעשינו, עוד פעם, בגלל הפרשים בין

הארנונה שאנחנו גובים לבין ההוצאות שרק הולכות ומתייקרות כל שנה.

אני אפרט על מינ הל החינוך ואגף הרווחה והשירותים החברתיים, מכיוון שזה באמת שני האגפים

הכי משמעותיים וגדולים. וכשאנחנו מסתכלים על ההיקפים בהכנסות, עיקר השינויים במינהל

החינוך, מגיע מתוספות שכר שנבעו מהסכמים שהמדינה חתמה. ההסכם הכי גדול, הכי משמעותי,

היה בתחום הסייעות, אבל היו גם הסכמי שכר נוספים והחלק הנוסף זה בתי ספר ומוסדות חינוך

חדשים שנפתחים פה בעיר במהלך השנה. המשמעויות הן רחבות. באגף הרווחה אנחנו מדברים על

מספרים הרבה יותר קטנים. אומנם מינהל החינוך זה תקציב של 944 מיליון שקלים, אגף הרווחה

בסביבות 340 מיליון שקלים, התקציב המעודכן. אבל השינויים הם שינויים יחסית מינוריים. אני

רק אומר משהו על אגף הרווחה, וחשוב מאוד שגם פה יבינו כולם.

מר ליאור דיעי:

חשוב מאוד להבין שהמדינה בהסכמים שלה מולנו מתחייבת לממן 75% מההוצאה של קהילת

הרווחה והשירותים המיוחדים. בפועל, לאורך השנים אנחנו הולכים וגדלים וגדלים בהשקעה

עירונית. היום אנחנו כבר עומדים על מצב בו 60% מההוצאה ממומנת על ידי הממשלה, במקום

75%, ו40% על ידי הרשות

יו"ר רוביק דנילוביץ':

רגע, ליאור, ברשותך, כי חשוב. זה נכון שעל הכול נדבר גם ב- 10/4, אבל חשוב שתבינו. זאת

אומרת, יכולה עיריית באר שבע, כמו הרבה רשויות אחרות במדינת ישראל, לבוא ולומר זה מה

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

שהמדינה נותנת, זה ה25% שלי, גמרנו. אבל אנחנו רגישים ואנחנו אנושיים ורואים את הציבור

ומודעים לקושי ויש דברים שאתה אומר איך המדינה קבעה קריטריון כזה? זה אמיתי? איך הם

יוכלו להתקיים? לכן, אנחנו מכניסים את היד עמוק לכיס ונותנים הרבה מעבר למה שהמדינה

מחייבת אותנו, אך זה בא על חשבון דברים אחרים ופה נצטרך כולנו להבין את התמונה בכללותה,

במלואה, ולהחליט על מדיניות, איפה אנחנו באמת חושבים שהלב שלנו צריך להיות יותר רחב,

איפה שצריכים להיות יותר גמישים, איפה צריך אולי לעשות שינויים כדי לפנות אולי קצת יותר

תקציבים למקומות שאנחנו חושבים שנכון יותר עם הפנים קדימה לעבות אותם בתקופה הזו.

בבקשה, ליאור.

מר ליאור דיעי:

מבלי שנהיה מתואמים, זה בדיוק מה שרציתי להגיד, על הרגישות שלנו ועל העובדה שאנחנו

באמת לאורך כל השנים, החלטה של ראש העיר ושל הנהלתת העיר, הייתה להמשיך ולתת את מה

שצריך לתת בכדי לא לפגוע באוכלוסיות שהן חלשות יותר.

אנחנו נעבור עכשיו לצד ההוצאות. עד עכשיו זה הצד ההכנסות. גם פה ניתן לראות שההוצאות

שלנו בשנת 2023, הן תואמות לתקצוב שתקצבנו בשנת 2024. זאת אומרת ההוצאות בפועל, הן

פחות או יותר מה שאנחנו מתקצבים עכשיו. אני כבר אומר גם פה, לאור הניסיון שלנו, אנחנו

נגייס כסף נוסף במהלך השנה, וגם השנה אנחנו נסיים במספרים גבוהים יותר. רק לצורך

השוואה, השבוע תקצבנו 200 מיליון שקל פחות, היו כספים נוספים שהגיעו במהלך השנה, חלקם,

החלק הגדול זה אותם הסכמי שכר שדיברתי עליהם, והתוצאות משתנות. אנחנו נציג את

התוצאות המשתנות בכל וועדת כספים ובכל מועצה כשנצטרך. זה הפירוט של הסעיפים הגדולים.

תכף תראו את כל האגפים. האגף המשמעותי שבא אחרי החינוך והרווחה זה האגף של אגף איכות

הסביבה, בסביבות ה- 240 מיליון שקלים. זה מה שאנחנו משקיעים בניקיון ובגינון של העיר

מדובר בסכום גדול אומנם, אבל העיר צמחה, העיר, בשנים האחרונות פיתחה שכונות חדשות שלא

היו קיימות לפני כן ואמנם התקציב גדל לאורך השנים, אבל חשוב להבין שכששכונה חדשה נבנית,

צריך לתת לה שירותים. הפער במהירות שבה אנחנו גדלים לעומת הפער במהירות שבה אנחנו

גדלים בהכנסות, הוא לא אותו פער, ולצערנו אנחנו לא תמיד יכולים להדביק אותו. לכן, למרות

שהסכום הוא מאוד מאוד גדול, אנחנו מרגישים שאנחנו היינו רוצים להשקיע בתחום הזה יותר.

מר טימור מיכאלי:

זה מהשוטף?

מר ליאור דיעי:

זה מהשוטף.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

מרצח ברק:

כמה זה בהשוואה לעומת שנה שעברה?

מר ליאור דיעי:

כ-8 מיליון שקלים ביחס לביצוע של שנה קודמת בעיקר בשל ההסכמים החדשים.

מר טימור מיכאלי:

איחדתם את גנים ונוף ואיכות הסביבה?

יו"ר רוביק דנילוביץ':

כן, איחדנו את זה.

מר ליאור דיעי:

נכון. אוקיי.

ד"ר חפצי זוהר:

ללא פיתוח, טימור, זה רק שוטף.

מר ליאור דיעי:

נכון. טוב, הדבר האחרון שאני אתייחס אליו ובתקציב ב סדר גודל כמו שלנו, צריכים להבין ש 800

מיליון שקל הולכים לטובת שכר ו- 120 מיליון שקל הולכים לטובת פנסיה. הפנסיה היאלטובת

הפנסיה התקציבית, אותם עובדים שלנו שפרשו. אנחנו מחויבים על פי חוק להפריש את הכסף

הזה לטובת השכר שלהם, גם על פי חוק וגם מוסרית זה נכון לעשות את זה ואני שמח שאנחנו

מסוגלים לעשות את זה. מצד שני, 800 מיליון שקלים הולכים לשכר, כשאני מדגיש שרוב השכר

ממומן על ידי משרדי הממשלה, זאת אומרת החלק הארי פה זה השכר של החינוך, 467 מיליון

שקלים, ש- 75% ממנו משופה על ידי משרד החינוך וברווחה זה קרוב ל60% משופה על ידי משרד

הרווחה והפערים זה הפערים שאנחנו כרשות תומכים בהם מתוך המקורות שלנו. כל שנה יש

שינויים בשכר והם נובעים בעיקר מזחילה של דרגות שכר, הסכמי שכר חדשים וכו’. לפני שנעבור

לשאלות ולאישור התקציב, זאת הזדמנות שבעיניי חד פעמית בוועדת כספים להגיד קצת תודות.

תסלחו לי שזה יהיה טיפה ארוך, אבל עבודה של בניית תקציב, בטח בשנה כזאת, שאנחנו עובדים

על התקציב הזה מיוני שנה שעברה וכל פעם זה מתארך ומתארך, היא עבודה מאוד סיזיפית, קשה

ומורכבת וצריך להודות פה לאנשים שעשו אותה. אז קודם כל אני רוצה להודות לראש העיר. זה

נראה טריוויאלי שיש ראש עיר שעובד ככה. אני חבר בפורום של גזברים אחרים, א ני יודע שאין

עוד ראשי הערים שנותנים חופש למקצועיות, שמדגישים שהכל חייב להיעשות לפי הספר באופן

חוקי, שנותנים לצוות המקצועי לעבוד ביצירתיות, באמת באמת תודה רבה לך על מה שאתה נותן

לנו ועל החופש שאתה נותן לנו, בלי זה זה לא היה יכול לקרות. תודה לסגני ראש עיר הנכנסים

והיוצאים ואלה שנשארים בתפקיד שלהם. אלה היוצאים, שעבדו מאוד קשה איתנו בשנים

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

האחרונות והנכנסים שיעבדו איתנו מאוד קשה בשנים הבאות. חברי מועצת העיר, גם הישנים וגם

החדשים, בלי הדרך והמצפן שאתם נותנים והיכולת והאפשרות שאתם נותנים לנו, לדרג

המקצועי, לא היינו יכולים לעשות את העבודה שלנו ועל זה תודה לכם ולאלה שהחלפתם.

מנכ"לית העירייה, אמרתי שלא אומרים שבחו של אדם בפניו, אז אני אגיד פה, אני אחרוג

מהמנהג ואגיד שהדרג המקצועי שיושב כאן בשורות מאחורה, חב לה המון תודה, ולא רק הדרג

המקצועי, העיר באר שבע, וגם הדרג הפוליטי, חב לה המון תודה על העבודה ועל זה שהיא

מורגשת בכל צעד ושעל של כל אחד מהאגפים פה, ובטח גם באגף שלנו. המון תודה לך על הליווי

ועל העזרה ובכלל. אחרי זה, ראשי המי נהלים והאגפים שחלקם הגדול פה וחלקם לא, אבל הם

אלה שעושים את העבודה בפועל. בסוף, ראשי המינהלים ואגפים הם אלה שעובדים, הם אלה

שנמצאים בפרונט מול התושבים, נותנים את השירות, שירות פנים ושירות חוץ. תודה לכם גם על

העזרה בתקציב וגם על היומיום. מינהל ההון האנושי, ראיתם את ה- 900 מיליון שקלים. מי

שעורך, עושה, עומל, זה המינהל הזה, שמורכב פה מאנשים. אני לא רוצה לפגוע באף אחד אז אני

לא אגיד שמות מלבד ניר ואיתן ותעבירו לכל מי שהיה שותף, גם מי שפה וגם מי שלא כאן, תודה

רבה על העזרה, זה לא מובן מאליו.

אחרונים חביבים זה אנשי המינהל שלי. אני בדרך כלל לא אוהב להגיד שמות כי אני מפחד תמיד

לשכוח מישהו, אבל הפעם אני כן אגיד, כי באמת יש פה כמעט שנה של עבודה מאומצת על

תקציב, וזה מתחיל קודם כל ממנהלי האגפים, אותם אני כן אזכיר: עמוס, מירב , פזית, שמואל

ויחיאל, שבאמת, כל הצוות הזה עושה עבודת קודש ביומיום, באמת אני אומר לכם תודה.

בלעדיכם אי אפשר היה לעשות מה שאנחנו עושים היום. אז המון המון תודה. מנהלי הכספים

והחשבים, החשבות, זה בעיקר חשבות וזה בעיקר מנהלות כספים, שעושות עבודה מדהימה עם

מנהלות המחלקה ומנהלי המחלקה של מי נהל, שחלקם יושבים פה וחלקם לא, עובדים כבר ימים

ולילות סביב זה. זה תקציב של שניים וחצי מיליארד שקלים, זאת לא עבודה פשוטה בלעדיהם

ובלי עבודה שלהם זה לא יכול לקרות.

סופי, התקציב של התב"ר עם החצי מיליארד הנוספים. עושה את עבודתה בשקט. התב"רים זה

לא אנחנו, זה היא והצוות שלה, שיושב כאן איתה ולידה, המחלקות שלה, סופי תודה רבה לך.

ולפני האחרונות חביבות יש לי את הלשכה שלי, שאני גם להם חייב להגיד תודה, כי הן תמיד

בשקט ועושות את הדברים מאחורי הקלעים, ותמיד הן שם בשבילי. אז המון המון תודה לאיה

והבנות. ושתי הבנות האחרונות, מינה, שהחליפה את חיים קפלן. חיים קפלן היה פה 30 שנה

בתפקיד. אתם יודעים מה זה להיכנס לנעליים של בן אדם ששלושים שנה הכין תקציב, עשה את

זה במקצועיות שאין מה לדבר, לבוא בתוך פרק זמן של חודשיים, להיכנס לתפקיד, לדעת כל סעיף

וכל פרט פה בספר הזה שאתם הולכים לקרוא, שעברתם וקראתם, שאתם הולכים לאשר היום

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

ובסופו של של דבר לעשות גם שינויים שהיא יזמה אותם, שאנחנו נראה את חלקם במהלך השנה,

כמה הם יעשו את העבודה שלנו יותר קלה וטובה. והאחרונה היא צביה, שהיא הייתה מנהלת

שלה, ולא רצתה שהיא תהיה לבד, אז היא לא עזבה אותה לרגע, וליוותה אותה לאורך כל

התקופה הזאת. המון תודה לכל הצוות הזה.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אז נישאר רק להודות לליאור, גזבר העירייה, תפקיד לא פשוט בכלל, אני רוצה לומר לך תודה

רבה.

חברים יקרים, תכף אני אפתח את זה כמובן לשאלות ולהתייחסויות.

כאחד שנמצא במערכת הרבה מאוד שנים, זה התקציב ה - 26 שאני שותף לו כאן בעירית באר

שבע. חלק מהאנשים שנמצאים פה והם לא מעטים, אגב, זוכרים תקופות לא פשוטות עם תקציב

עירייה שהוא היה בעיקר על הנייר ולא כל כך אפשר היה לממש אותו וליישם אותו ולא בגלל אף

אחד, כי העיר התמודדה עם הרבה מאוד קשיים ואנשים עשו פה עבודה באמת טובה ופיתחו את

העיר והמדינה לא נתנה תמיד את מה שצריך לתת לבאר שבע כעיר מטרופולין ובאמת לאורך כל

השנים נעשה פה מאמץ מאוד מאוד גדול אבל להיות במעמד של רשות איתנה, רשות מאוזנת זה

לא נחלת כלל הרשויות במדינת ישראל. להיות בזכות עצמך, שיש לזה השלכות דרמטיות על

משאבי אנוש, על קליטת עובדים, על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, להיות רשות עצמאית

וועדה עצמאית שלא בכל דבר צריך את האישור של הריבון, של משרד הפנים, של המשרדים

השונים, אתם צריכים להבין עד כמה זה חשוב לנו כעיר שנמצאת בקטגוריה עם הרשויות

המובילות במדינת ישראל. נכון, יש קשיים, יש אתגרים, לא פשוט, אבל אנחנו תמיד ידענו, הצוות

המקצועי יחד עם קובעי המדיניות, לעב וד ביחד, לקבוע מדיניות ולראות איך אנחנו מיישמים עם

התקופה הלא כל כך פשוטה את המאוויים שלנו לתת לתושבי העיר את כל מה שצריך בכל

המערכות. תמיד אנחנו רוצים יותר. ידענו תקופות טובות יותר, ידענו תקופות טובות פחות, יש

תקופות שהידקנו את החגורה, אנחנו יודעים להתנהל ביחד. תזכרו תמיד, האינטרס הוא אינטרס

משותף. ההערות שיאמרו הן באות ממקום טוב, כולם רוצים טוב לתושבים שלנו. רק חשוב להבין

באיזו מערכת אנחנו עובדים ושאין מטה קסמים פה לאף אחד. כל דבר שנקבל החלטה לגביו יהיה

לו מחיר, במקום מה, על חשבון מה ונצטרך לשאול את השאלות וזה בסדר, אנחנו באים עם ראש

פתוח. כרגע אנחנו חייבים להעביר תקציב כדי לא לעבוד 1/12. בחודש הקרוב יש לנו כמהאתגרים

משותפים, לעבור אותם, להעמיק, לשאול את השאלות ואני מקווה מאוד כפי שהתחייבו בפנינו

את אותה החלטת ממשלה, שצריכה לסייע לנו יותר ולהביא במרוצת השנה, בעוד מס' חודשים

עדכון לתקציב העירייה, שאני מקווה שיהיה הרבה יותר טוב, לצד תקציבי הפיתוח, שכפי שליאור

דיבר עליהם, איתם אנחנו ממשיכים בתנופת הפיתוח של העיר, העיר ממשיכה. גם נקווה עכשיו

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

שנצא לדרך עם התכנון של הרכבת הקלה, מחלף גדול בעלות של כמעט 115 מיליון שקל, צריכים

להתחיל לעבוד עליו, על הרבה שכונות חדשות שמפתחים אותן, כפי שאתם רואים, בריכת שחייה

ועוד המון דברים. העיר ממשיכה בתנופת הפיתוח, אז לא רק תקציבי פיתוח, תקציבי פיתוח זה

חשוב, התקציב השוטף, התקציב השוטף משליך בסוף על היום יום של כל תושב וכל תושבת.

ניקיון, חינוך, תרבות, פנאי, קהילות, אחזקת המרחב הציבורי, תנועות הנוער, צעירות, צעירים,

היזמים, בעלי העסקים, זה משליך על הכל ופה אנחנו חייבים כולנו מאמץ משותף, כי שם זה

הכסף הגדול באמת. אז ליאור, תודה רבה לך ולכל הצוותים המקצועיים, למנכ"לית העירייה,

למנהלות ומנהלי האגפים. תודה רבה לכם על שותפות באמת באמת באמת גדולה. זכתה העיר

באר שבע ואתם תלמדו להכיר אותם, אני חושב שאתם תלמדו להכיר שיש פה נבחרות ונבחרי

ציבור נהדרים שבאו באמת לעבוד בשביל הציבור.

חברים, שאלות, הערות, התייחסויות, בבקשה.

מר טימור מיכאלי:

אז קודם כל אני מצטרף לברכות, תודה לכל מי שעבד על התקציב. קודם כל רציתי לשאול,

הצגתם במצגת, תקציב שקיבלנו מהמדינה על שכונות חדשות. אנחנו אמורים לקבל עכשיו, בין

השנים 2024 ל- 2027 מעל שנימיליארד שקלים. נכון?

מר ליאור דיעי:

אם נעמוד בהסכם הגג כמו שאנחנו רואים אותו, וכמו שאנחנו מקווים שהוא יקרה. כרגע יש

עיכובים.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

כרגע חשוב גם לומר, אלה תקציבי פיתוח. כשאנחנו מאשרים תקציב עירייה, אז אנחנו מאשרים

בעצם שני תקציבים. אנחנו מאשרים את התקציב הפיתוח, שהוא נפרד מהתקציב השוטף. הלוואי

שהמדינה בשלבים מסוימים הייתה מאפשרת לנו להעביר יותר מהתקציב הפיתוח לתקציב

השוטף, זה היה מקל ע לינו בהרבה מאוד דברים.

מר טימור מיכאלי:

אז הם לא העבירו לנו בזמן סכומים גבוהים יותר?

יו"ר רוביק דנילוביץ':

זה מותנה בשיווקים. הכסף הזה מותנה בשיווקים שאנחנו מצליחים לייצר. הייתה האטה במשק,

ראיתם את זה, שמעתם את זה, הרבה בעקבות המלחמה, שיווקים נעצרו כמעט בכל מקום בארץ.

המשכנתאות התייקרו, הכסף הפך להיות יקר מאוד. אנשים אמרו, גם קבלנים אמרו, אני לא ניגש

למכרז עכשי ו. אמנון, אתה מכיר את זה מעברך, אתה יודע, הכסף הפך להיות דבר. אנשים

אומרים, כדי לבנות בניין היום, אני צריך לקחת הלוואה כזו וכזו בריבית כזו וכזו, לא שווה לי.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

הייתה האטה בכל הארץ, אני מקווה מאוד שאנחנו מתחילים עכשיו להיות בפתחו של שינוי וכל

שיווק שאנחנו מצליחים לעשות, המדינה מחויבת להעביר לנו איקס עשרות או מאות מיליוני

שקלים.

ד”ר חפצי זוהר:

יש נוסחה. יש נוסחה.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

יש נוסחה לזה.

מר טימור מיכאלי:

זה משלים את השאלה. אתה אמרת שקיבלנו, הייתה לנו הגדרה של עיר עולים.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

נכון.

מר טימור מיכאלי:

הורידו לנו אותה, וזה עוגן משמעותי. אני אשמח להבין אם יש עוד דוגמאות לעוגנים כלכליים

כאלה שצמצמו או הורידו לנו, כדי להבין איפה נפגענו ואיפה אנחנו יכולים לסייע ולשנות את זה.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

הם הבטיחו שלהיפך, באר שבע תהנה. מדינת ישראל במקום לעודד רשויות שהופכות להיות

בזכות עצמן איתנות פיננסית, עובדות בצורה יותר נכונה, עובדות במסורה על התקציב, יודעות

לעשות את הדברים, במקום לעודד אותן שהן עולות בסוציו אקונומי, היא בעצם מנחיתה עליהן

פטיש של הראש. ראיתי היום בפייסבוק שדימונה מצד אחד עלתה בסוציו אקונומי, לא ידעתי

שהם עלו, ראיתי פשוט את ראש האופוזיציה.

גב' מירב פרץ:

כמה הם עלו?

יו"ר רוביק דנילוביץ':

לדעתי הם היו 3 ועלו לארבע לכאורה איזה יופי.

באמת דימונה התפתחה מאוד יפה. אבל בעקבות העלייה שלהם, לדוגמה, סיבסוד הצהרונים,

שאם עד היום הם לא שילמו כלום, עכשיו הם רוצים כל תושב ישלם לצהרון 100 שקללחודש.

ארנונה, דימונה מעלה עכשיו ב2.7. אומר ראש העיר, תראו, אין לי, לוקחים ממני כסף עכשיו, כדי

לנקות את העיר, אני חייב. זאת אומרת, מה אני אומר, עיר שפועלת בצורה נכונה, שמתקדמת,

שהיא רשות איתנה, המדינה במקום לעודד אותה, היא נותנת לה פטיש על הראש. אז מה עשתה

המדינה בשלושה דברים, לשאלתך. אחד, עיר עולים. עכשיו, אנחנו באמת עיר עולים עד היום. עד

היום אנחנו קולטים עולים, ואתם מכירים את זה. באר שבע היא באמת עיר קולטת עליה. מה זה

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

עיר עולים? כל הבסיסים ומשרדי הממשלה שהיו בתחום שלנו שילמו 100% ארנונה. זאת הייתה

ההגדרה, בגלל שהוגדרנו כעיר עולים. הייתה עתירה בזמנו של נתניה, שאמרה רגע למה מחשבים

ככה רק על באר שבע ודימונה ולמה לא הכניסו אותנו לנוסחה? הגיע לבית משפט, בית משפט חזר

לוועדת הכספים בכנסת, שינו את הנוסחה. אני הייתי שם עם מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, עם

ניר ברקת, כי אז זה גם פגע בירושלים, אבל בירושלים הוא היה אז ראש עיר ואז אמרו לי לבאר

שבע יהיה תיקון עיוות, אל תדאג ואני סמכתי על מילתם. הם עשו מצד אחד סוג של תיקון עיוות,

אבל הוא לא מספיק, הוא בשוליים. אז ככה, עיר עולים מורידה מאיתנו במצטבר משנת 2017 ,

אנחנו מגיעים ל- 77 מיליון שקלים. זה מה שליאור דיבר עליו, הכסף הפנוי, השוטף, זה הלא

קשיחות. תארו לכם ש עכשיו מחזירים לנו 77 מיליון שקלים. אגב, מה הכאב שלי בשיחות שלי, גם

עם סמוטריץ, וגם עם גפני, וגם עם דרעי, וגם עם שר הפנים ארבל. לא רוצים לתת לנו ? אל תתנו

לנו, אבל למה אתם לוקחים לנו? אנחנו סוציו 5, אנחנו בזכות עצמנו. כל התקציבים שגייסנו לעיר

זה היה בזכות עצמנו. לא אתם נתתם לנו וידעתם להעביר מיליארדים ממקום למקום אבל למה

להכניס את היד עמ וק לכיס שלנו?

דוגמה נוספת, אנחנו היינו עד איזה שנה צביה, המועצות 50/50 ?

גב' צביה סעדון:

2015 .

יו"ר רוביק דנילוביץ:

כן. הנוסחה לגבינו ולגבי אשדוד הייתה השתתפות המדינה במועצות דתיות הייתה 50% המדינה

50% אנחנו. העלו אותנו עכשיו שזה 75% העירייה, ו25% המדינה. כמה כסף זה ייצר 10 מיליון

שקל?

גב' גב' אבישג אבטובי:

10 מיליון שקלים לשנה.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

עוד 10 מיליון שקל. זאת אומרת עכשיו מועצה דתית של הפקמים, יש לה כסף. עכשיו, לא שואלים

אותך, מכניסים את היד לכיס ולוקחים לך וקרן הארנונה. קרן הארנונה אמרו לנו אתם תרוויחו.

קרן הארנונה, כשיש שיווקים והם מצליחים, אז הכל בסדר. אבל מה קורה כשיש שיווקים והם

לא מצליחים? ואז אתה מוצא את עצמך שמצד אחד אתה עיר מטרופולין אבל אתה מפרנס את

הסביבה שלנו. אנחנו עושים מהלך מאוד מאוד גדול משנת 2019 שמבשיל בשנת 2025 ,להעביר את

המועצה התעשייתית נאות חובב לאחריות העיר באר שבע. בעתיד זה ישליך מאוד על התעשייה

ועל התעסוקה ואני מקווה ש גם על ההכנסות, כי גם פה הם יצטרכו לעשות שינויים. נכון לעכשיו,

חלוקת ההכנסות זה לא מביא לנו הרבה מאוד כסף כפי שהם חושבים, ואנחנו פועלים גם במישור

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

הזה, גם זה חלק מהשיחות שהיו עם שר הפנים ועם שר האוצר בשבוע שעבר. אם הם יתקנו את

הנוסחה ולא יחלקו ל-7 רשויות וזה יהיה רק בתחום סמכותנו ואחריותנו, כפי שנאות חובב ורמת

בקע, רמת בקע זה תע"ש, רמת בקע זה אלביט, ששם יש המון כסף וזה ארנונה שהם יצטרכו

לשלם לנו על פי התעריף שלנו, מדורג אומנם. אם הם ישנו את את ההחלטה שלא 7 רשויות ייהנו

מההכנסות, או בנוסחת חלוקה אחרת, זה בהחלט יוכל להביא הרבה מאוד כסף לעיר בעתיד,

בנוסחה מדורגת. גם השיח שלנו עם החלטת ממשלה עכשיו, היא באה ואומרת, עד שקרית

המודיעין ועד שנאות חובב ועד סוף העשור תנו לנו גם את ההטבות מס, גם את כל הדברים האלה

שהעיר תתבסס, ואחרי זה, בעזרת ה' משנת 2030 רכבות מהירות, הרכבת קלה, כל הדברים

האלה, העיר תהיה כבר בזכות עצמה. יהיו לה עוד אזורי תעשיה, עוד אזורי תעסוקה, יהיה בה עוד

יזמות. יהיו בה מספיק הכנסות שהיא יכולה לנהל את עצמה אבל עכשיו אנחנו צריכים אתכם. אז

3 הדברים האלה אנחנו פועלים כדי לראות איך עושים תיקון ומחזירים לנו את עשרות מיליוני

השקלים האלה.

מר טימור מיכאלי:

תודה.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

עוד חברים?

עו"ד אמנון כהן:

אני רוצה להתייחס, רוביק.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

בבקשה.

עו"ד אמנון כהן:

למרות שזה לא תחום העיסוק שלי, חברי מועצה. אבל אני רוצה להגיד לך שהיום שאני חבר

מועצה וכמות הפניות אליי מתנקזת בנושא של שפע. כל הזמן כואב לאנשים להסתובב בעיר

מלוכלכת. זה מעצבן אותם. לקום בבוקר, לראות לא נקי, לא יפה, לא מפונה. עכשיו, זה קל מאוד

לומר שהתושבים אשמים קודם, כי אני שומע את הארגומנטציה הזאת מכמה אנשים בעירייה,

וזה לא במקרה כנראה. לא מחונכים, לא זורקים בזמן, לא מוציאים ביום הפינוי. בסדר, זו תופעה

שצריך לדבר עליה, אבל היא בשוליים. אנחנו צריכים לדרוש מעצמנו יותר. ואני מסתכל בהצעת

התקציב שנשלחה לנו, שדווקא באגף שפע יש קיטון בתקציב. אני רואה גידול מתמיד בכל

הסעיפים, אפילו באגפים או במחלקות או ביחידות שאתה לא יכול למדוד אותם פר תפוקה. אתה

לא יכול ללמוד אותם, נותנים שירות, לא נותנים, זה לא משהו מדהים. ואין לי בעיה. העיר גדלה,

ההוצאות גדלות, הכול בסדר, וצריכים לתת מענה לכל הבעיות. אבל דווקא בדברים שהם

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

מפריעים, ואתה בטח שמעת את זה ושומע את זה כראש עיר. אני חושב שאם רוצים בשורה

לדעתי, כל תקציב של כל גוף לקחת לעצמו 2 ,3 נושאים, לשים אותם כיעד השנה, השנה להתמקד

בזה, בוא ניתן בוסט לעניין הזה, בוא נצמצם פערים, בוא נתקרב למקומות אחרים. אני אומר לך,

זה פשוט כואב לי, ממש כואב לי שאני מסתובב בערים אחרות, אני רואה נקי, ואני אומר לעצמי,

זה לא גזרת גורל. מה, זה הייטק? זה לוטק של הלוטק לנקות עיר. פשוט לנקות אותה. היא צריכה

להיות נקייה. נקייה, בין אם זה על ידי קבלן, בין אם זה מכניזם פנימי של העירייה. אני לא נכנס

רגע לשיטת הפינוי או לטכניקות, נכנס למהות. אם העירייה מפנה, היא צריכה לפנות. ואם קבלן

מפנה, אז עובדי הקבלן צריך לפקח באופן כזה. אני שמעתי של מכרז ושיצא מכרז ולא נבחר זכיין

ושעובדים כרגע פרטץ' כזה מול איזה קבלן שעושה טובה שהוא עובד ואי אפשר לקנוס אותו, וכל

הדוכסות שלו נוזלות וכל מיני דברים. אני לא יודע, אני אומר לך מה אני שמעתי. שאלתי,

התעניינתי היום עם איזה סיור השבוע. ואני דווקא חושב שבעניין הזה של שיפור פני העיר זה

הפנים שלנו. יבוא יזם לפה עם רצון טוב, עם כיס עמוק, אבל איך שהוא נכנס, רואה זוהמה. איזה

הרגשה זה נותן? כאילו אתה אומר לעצמך, לאן תמיד אתה מביא את עצמך. הנראות היא חשובה,

קודם כל זה הכרטיס ביקור של העיר. נכנסים לעיר, אז ברמה המערכתית של פינוי בינוי וכל

שדרות רגר, אני יודע שנעשית עבודה ויש תוכנית מסודרת, דברים לוקחים זמן, ואני מקווה

שיקרמו עור וגידים, וכל המבואה הצפונית של העיר התהפך, ונראה שמה משהו אחר לגמרי. כבר

רואים את זה ברגר, אבל אני מדבר איתך ממש על הכניסה ממש מצפון. אבל לשפר את פני העיר,

לנקות, זה לא צריך שכל פה הרבה, צריך לעבוד, לעבוד מבוקר עד לילה עם צוותים. פה אני אומר

לגזבר, בסך הכל הגזבר הוא איש חשוב, אבל הוא מיישם מדיניות של עירייה, וצריכים לתת לו פה

דגשים להגדלה משמעותית של תקציבי, התקציבים שמיועדים לטובת שיפור פני העיר. אני חושב

שזה דגל, בוא ניקח את זה שנה שנתיים ונאמר לעצמי אנחנו רוצים לשים את העיר בעוד שנתיים

במקום יותר טוב. ואתה מסתובב גם בערים, אתה גם רואה. אתה גם רואה, גם אני רואה וזה

פשוט צורם. אתה אומר לעצמך, פה זה לא כסף, זה לא איזה מחשבה יצירתית, פשוט צריך לנקות

את העיר. היא לא נקייה, לא נקייה, לא מטופחת, לא מתוחזקת, לא מגוננת, לא, לא יודע.מדברים

על חרמשים, כמה עולה, לא יודע, 1,000 שקל. אין חרמשים, אין אנשים, אין, עשבים צומחים

ככה, אף אחד לא, אתה עובר בצמתים ברגע בשבת לבית הכנסת, אתה עומד על האי תנועה, כל

האי תנועה מלא עשביה. אתה אומר לעצמך זה חרמש קטן, הוא בא בבוקר, הוא מנקה את זה, זה

לא דברים שאפשר לפתור אותם, גם לאו דווקא בכסף, ברצון טוב, בניהול טוב, אבל צריך יד

מכוונת. צריך יד מכוונת. יש אנשים טובים באגף שפע, אני פגשתי אותם, חברה רציניים שרוצים

לעשות ולדעתי הם קצת כבולים, לא בגלל שאתם שמונעים מהם לעבוד, בגלל שאין תקציב, אז הם

עובדים לפי הקצב. השמיכה קצרה ולאן. כמו שאתה אומר, כשאתה לוקח מפה, אתה חוסך מפה.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

אתה מכסה משם, אתה חוסך מצד שני. אבל אני רוצה דווקא בשביל שיהיה לנו איזה שהיא

בשורה, כי בתקציבי הפיתוח זה היבט אחר לגמרי, כל משרדי הממשלה. ומה שקשור בעירייה, אני

חושב כדגל, אתה שמעת את זה וכל נבחרי הציבור פה שמעו את זה מאנשים. צריכים לתעדף ולתת

תקציב תוספתי לעניין של שיפור פני העיר. היא צריכה להיות יותר נקייה. זה אינטרס שלנו. זה

אינטרס שלנו, כי אם אתה רוצה פה יזמות, אם אתה רוצה פה אנשי קבע שיבואו לגור פה, זה

הדבר הראשון שהם פוגשים. הם לא יודעים על מערכת החינוך, הם לא יודעים על תוצאות הבגרות

הטובות של העיר, הם לא יודעים. הם יודעים להיכנס, לראות מזבלה. וזה מפריע. זה מפריע למי

שגר פה, למרות שהעין כאילו מתרגלת, וזה מפריע כפליים למי שזר. וזה מפריע למי שבא להשקיע

או לגור פה. דבר ראשון מסתכל ואומר מה זה, איך חיים פה בכלל בזוהמה הזאת? ויש מקומות,

אני אומר לך, זה פשוט מטורף לגמרי. ואני אומר אני רוצה, אני מצפה שדווקא בתקציב, בסעיף

של נושא של שיפור תנאים ונוף, שיפור פני העיר ותחזוקה, דווקא שמה, מהמעט שיש לנו, לנסות

לעשות מיעוט של תקציבים, על מנת שדברים גם יקבלו ביטוי, כי בסוף זה הכרטיס ביקור שלנו,

זה הא ב בבוקר, אתה קם ב בוקר, אתה עולה לאוטו, אתה בא, זה מה שאתה רואה. אתה תראה

בניינים, אתה תראה נופים, הכל יפה. אבל אתה בסוף מה אתה רואה, כ שאתה עומד ברמזור והוא

מלוכלך ומסביבו מלוכלך. ואני לא מדבר איתך על על אופן הניהול של, אתה יודע שמפנים פחים

פה בשש בבוקר. מטורף. ילד ישן, תי נוק ישן, פתאום בום טרח, 6 בבוקר. אנשים מבוגרים ישנים

לפעמים אנשים באים כל הלילה, פתאום בום טרח. אתה אומר מה זה, גזירת גורל לפנות אשפה

בשש בבוקר? יש מכרז, יואיל היועץ המשפטי, יכתוב מכרז שלפני 8 לא מפנים. אדרבה, ב8 כל

התושבים הולכים לעבודה, הרחובות, הצירים פנויים, אין מכוניות, תבוא, תפנה, תלך. תרעיש גם,

לא נורא, זה שעה סבירה להרעיש. אז מתחילים להגיד לי דודאים, יש חלון, שש בבוקר יותר זול,

פחות זול. זה לא מעניין את התושב, התושב רוצה לישון בבוקר, זה שעות שלו, שעות האיכות שלו.

אז אני לא מדבר איתך על זה, זה דברים שאפשר לשנות בהחלטה ואפשר לשנות, ואני בטוח

שאתה קשור לדברים האלה. אבל ביום שצריך להוסיף כסף, צריכים להוסיף כסף. אני רואה גם

קיטון בכוח אדם דווקא באגף שיפור פני העיר. אני רואה קיטון בכמות המשרות, בכמות הכספים,

בהשתתפות של התנאים הסוציאליים, שזה פועל יוצא לסדנה של כוח אדם באגף. אני אומר בוא

נגדיל שמה, גם בכסף, גם בתקציבים. זה הפנים שלנו, זה הכרטיס ביקור שלנו, זה הנראות שלנו.

אני חושב שעיר נקייה היא פוטנציאל והיא קרקע, היא בסיס טוב לכל החלומות שאתם מדבר

עליהם. אנחנו שותפים לכל מה שאתה מוביל ורוצה לקדם, וזה בסדר. אני חושב שדווקא בדבר

הזה זו הבשורה לדעתי לשנה הזאתי, וזה גם דברים שאתה רואה אותם בטווח הקצר. לא צריך

בשביל זה מדיניות וחמש שנים, תוכנית חומש. זה מיד, אתה תראה תוך 6 חודשים, אם תיתן

תקציב נוסף ותעבד כוח האדם ואת הציוד ואת המחשוב, את הציוד הטכנולוגי על מנת לנקות את

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

העיר, אתה תראה את זה, אתה תראה את זה במו עיניך. אתה יודע, אני אספר לך בגילוי אישי, יש

לי שכנה אלמנה. אישה מבוגרת בת 78, גרה לבד, הילדים שלה לא בעיר. כל פעם שזורקים לה את

הפח הירוק, שגומרים לשפוך אותו לאופציה, שמים אותו 150 מטר מהבית. איך היא תלך להביא

אותו? אז אני מביא לה אותו. היא קמה בבוקר, הפח שלה עם השם, 150 מטר שמה. אז אני בא

ביום שני, אני שואל את החברה על המשאית, תגיד, למה אתה לא מחזיר את הפח ליד

הדלת, מאיפה שלקחת? אז הוא אומר לי לא, אנחנו עומדים, מעמידים את המשאית באיזה

נקודה, מרכזים אליה את כל הפחים, מורידים ואז כשמורידים אין כוח לחזור לשמה, אז מניחים

את הכל בשורה שמה. אמרתי לו ניחא, בשבילי לא נורא, זה כושר, אני אביא את העגלה. אבל מה

אישה הזקנה זו אשמה? היא קמה בבוקר, אין לה פח, הוא 150 מטר מהבית. עכשיו זה דברים

קטנים, אני לא, זה דברים שאפשר לפתור אותם, זה רק מדיניות. אבל ברמת תקציבית, אני חושב,

אני קורא לך מפה לעשות חשיבה מחדש בסעיף הזה של הנושא של פיתוח פני העיר בשפע, זה

הפרצוף שלנו, זה הפנים שלנו, זה המראה שלנו. אני חושב שזה יתרום הרבה יותר מהתוספת

שניתן לנושא הזה, כי כשנראה עיר נקרא עיר נקייה יותר, אז זה לא רק בהרגשה הפנימית, אני

אומר לך שגם בביצוע וגם בפוטנציאל של יזמים ושל אנשים לבוא לפה, זה נותן הרגשה טובה.

אתה נכנס, אתה רואה עיר נקייה, אתה אומר וואלק, באתי להשקיע במקום טוב. קודם כל,

הכניסה היא טובה, אין לך הזדמנות שניה להשאיר רושם ראשוני ואתה מכיר את זה, ואני חושב

שבעניין הזה טוב נעשה אם נעשה שיעורי מחשבה מחדש. אפשר לצמצם בסעיפים אחרים שהם לא

קריטיים או לא קרדינלים להתפתחות העיר, ודווקא בעניין הזה לתת שם תוספת, לתת לאנשים

האלה כלים לעבוד. ראיתי רצון טוב, ראיתי נכונות, אבל אין להם כלים, לא סמכויות, מדיניות זה

בסדר, אבל אין כלים, אין עבודה, אין פועלים, אין כסף, אין ציון, אין מכרז חתום מול הקבלן, אז

הכל כזה פרטץ כזה ומנקים כי חייבים. אבל זה מינימום של המינימום של המינימום ואנחנו

צריכים לדרוש מעצמנו קצת יותר בהיבט הזה של שיפור פני העיר. אני חושב שבעניין הזה תן

דעתך, אנחנו בוודאי נצטרף לעניין הזה.

גב' אבישג אבטובי:

בטח, רצוי.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

ליאור יתייחס ואני רוצה רק להתייחס אולי טיפה יותר בהרחבה. בבקשה, ליאור. תודה, אמנון.

מר ליאור דיעי:

תודה רבה על ההערה. אני אגע רק בעובדות, מכיוון ששאלת פה הרבה שאלות של מדיניות, ואני

מניח שראש העיר יענה על כך.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

אני אענה על זה

מר ליאור דיעי:

קודם כל העובדות. קיצצנו השנה 4% מתוך תקציבים בכלל, גם תקציבים שהם לא תקציבים

פנויים, קיצצנו 4%, כהנחיה, כהנחת מדיניות של ראש העיר. לא רק שלא קיצצנו בתקציבאיכות

הסביבה, שני דברים עשינו: אחד, כל משרה שיצאה לפנסיה, שהם בדרך כלל מבוגרים שהיה

קשה, קשה מאוד להחליף אותם היום, הועברה מסעיף שכר לסעיף פעולה.

זה לא קורה בשום אגף בעירייה. אין אגף בעירייה שהדבר הזה קורה.

עו"ד אמנון כהן:

מה המשמעות?

מר ליאור דיעי:

המשמעות היא שאתה עכשיו יצאת הצעת לפנסיה וקיבלת 200,000 שקל לעלות שכר, ה- 200,000

שקל האלה עוברים לפעולה

עו"ד אמנון כהן:

ומי מחליף אותי? מי מנקה במקומי?

ד”ר חפצי זוהר:

קבלן.

עו"ד אמנון כהן:

קבלן.

עו"ד אמנון כהן:

קבלן? יותר זול קבלן?

מר ליאור דיעי:

היום אתה מכיר עובדים שלנו שבאים לעבוד בניקיון? אני לא כל כך.

ד”ר חפצי זוהר:

היום פחות.

מר ליאור דיעי:

דבר שני, היו 3 מכרזים גדולים השנה. של תחום הניקיון. זה מכרז שהוספנו כמעט 5 מיליון

שקלים, השנה. בחמש שנים האחרונות כל שנה כמעט היו תוספות במכרז הזה. עוד פעם, בלית

ברירה, העיר גדלה. במכרז של הפסולת, אותו מכרז שדיברת עליו, על הדחסנים הוצאנו במהלך

השנה האחרונה 3 מכרזים לא היו מתמודדים למכרז. אנחנו מביאים בקשה להליך משא ומתן

למועצה הקרובה. עוד מכרז אחד בנוסף, עוד 2 מיליון שקלים תוספת והמכרזים שיפתחו במהלך

שנה. אתה עובד לפי היקף תקציבי והקבלן נותן לך שירותים במסגרת ההיקף הזה. אנחנו יודעים

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

למצות את השירותים האלה עד תום, וכשאנחנו מסיימים את ההתקשרות אנחנו בדרך כלל

נאלצים להוסיף, כי זה פרק זמן. עוד מכרז אחד שאנחנו נצטרך לעשות במהלך השנה הנוספת.

אנחנו כבר יודעים שאנחנו מוסיפים עליו לחצי שנה מיליון שקלים, זאת אומרת שאנחנו מונחים

שנתיים, זה עוד שני מיליון שקלים. אני לא יודע מאיפה העברת את, מאיפה כל הנתונים האלה

ומי אמר לך אותם, אבל אם תרצה נשב איתם, אם תרצה, נשב עליהם בצורה רגועה, ואני אציג לך

אותם בצורה ברורה. אבל אלה קודם כל העובדות.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

כן.

מר עמוס אבו:

ליאור, חשוב לציין, ההתקשרות עם הספק פינוי פסולת זה התקשרות תקפה, הוא אמור לעמוד

בכל ההתחייבויות שלו לפי ההסכם.

מר ליאור דיעי:

גם קנסות.

עו"ד אמנון כהן:

הוא עומד?

מר עמוס אבו:

זה האגף יגיד, אנשי המקצוע, אבל יש התקשרות תקפה וחתומה.

עו"ד אמנון כהן:

אתה גר בעיר?

מר עמוס אבו:

אני?

עו"ד אמנון כהן:

כן.

מר עמוס אבו:

מה זה רלוונטי?

עו"ד אמנון כהן:

אני שואל, אתה גר בעיר, אתה מסתובב בה?

מר עמוס אבו:

מסתובב בה, כן, כן.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

עו"ד אמנון כהן:

אתה מסתובב בה?

עו"ד אמנון כהן:

אתה רואה את רמת הניקיון?

מר עמוס אבו:

אני רק..

עו"ד אמנון כהן:

עכשיו תשאל את עצמך אם הקבלן עושה את העבודה שלו.

חיים טורקל:

אמנון, הוא רק חידד את העובדה שאמרת שאין הסכם אז אמר לך שיש הסכם בתוקף.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

חברה.

עו"ד אמנון כהן:

זה לא כתוב פה. לי נאמר על ידי אנשים שאין הסכם בתוקף.

מר עמוס אבו:

יש.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

זה המקום לשאול, חברה, זה המקום לשאול את כל השאלות, ולקבל את התשובות.

מר עמוס אבו:

לא, בסדר.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

זה בסדר, אנשים נבחרו פה, הם נפגשים עם תושבים. אני חושב שהאדם שנפגש הכי הרבה עם

תושבים יושב כאן לפניכם. ואני חושב, לא יודע כמה יש לנו חברות וחברי המועצה ספורטיביים

שרצים ברחבי העיר,. בואו, אנחנו לא עושים לעצמנו חיים קלים. אנחנו רוצים בסוף להצליח

בתפקיד שלנו. זה לא להגיד הכל טוב, לא הכל טוב. אמנון, תהיה איתי. אני רוצה, אני עונה לך,

אני, אתה, יש עוד מה לעשות, יש עוד מה לשפר. הרבה מה לשפר, ולא רק באגף לאיכות הסביבה.

אוי לאיש ציבור שהוא מרוצה שהכל בסדר, אז אנחנו לא צריכים להיות פה. האדם שהכי הרבה

מתקשר למוקד 106, יגידו לך, אני לא יודע כמה אריק ויניב אוהבים אותי, אני לא יודע מה הם

מסננים בקבוצות הפנימיות שלהם, איזה נודניק זה. אכפת לי. איכפת לי. אנחנו השקענו מאות

מיליונים. חסר כסף. חסר כסף. העיר גדלה בצורה לא פרופורציונלית. אנחנו בשטחינו פי שניים

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

וחצי מהעיר תל אביב, ואין לנו את התקציב של תל אביב. אין לנו. זה תחזוקה, זה חשמל, זה

ניקיון. בואו, אני רוצה להזכיר לנו כמה דברים, כי אנחנו נולדנו וגדלנו בעיר הזו. כמה שטחים

פתוחים היו בבאר שבע? תראו איך אנחנו כבשנו את המדבר עם השנים. אין איפה לעשות ל"ג

בעומר בכלל, כועסים עלינו כל ל"ג בעומר. הכול נהיה או פארקים או שצ"פים. זה גם חלק

מנראות של עיר, כי בסוף זה היו שטחים של אבק ושל חול ושל יבליות לצד זה יש עוד המון המון

המון מה לעשות. קרה משהו, קרה משהו גם ברמה הלוקאלית, מקומית, הלאומית והעולמית.

חברה, אנחנו נכנסים לעידן שלא יהיו יותר פועלי מטאטא.

בינינו, מה התפוקות של, אתה יודע, נכמר הלב, אנחנו מכירים אותם, אנשים בני 80 ,82 ,79, כמה

הם יכולים בשמש הקופחת ובגשם? כמה הם יכולים לטאטא? כמה? 100 מטר 200 מטר 300 מטר

כמה? וגם פה, ופה אני מסכים לחלוטין וזה האתגר הגדול שלנו. איך עם האמצעים הטכנולוגיים

המכנים, החדשים, איך אנחנו מצליחים עכשיו לקחת את המרחב הציבורי שלנו ולמקסם את

המכרזים החדשים, עם המכוניות הקטנות, אתם רואים את אלה שעוברים עם הנגררים ועיבינו

את זה בצורה דרמטית, כי זה לא רק הבדל סיגריה ולא רק צואת הכלבים שהתושבים צריכים

להמשיך להבין. כי ברגע שאתה אוכף, בסוף הם יבואו אליכם. בסוף זו עבודה משותפת של כולנו.

אז אחד, אני מסכים, צריך יותר כסף. על אף שניתן יותר, אבל לא מספיק. זה אחד הדברים,

תראו, אני רוצה שנצליח בתפקיד שלנו. אני לא מייפה פה את הדברים, המאבק שלי מול המדינה

שלקחה לנו כסף זה להחזיר את הכסף. אם יחזירו לנו את ה- 83 ,90 מיליון שקל האלה, תאמין לי

אלה יקבלו יותר, ואלה יקבלו יותר, וכולם יקבלו יותר. כולם. וזה מה שצריך לעשות עכשיו, זה

המלחמה שלנו. כרגע, ואני מסכים, נצטרך לקבוע סדרי עדיפויות, מה יותר נכון במעט כסף שיש

כרגע, נכון לעכשיו. נכון, זה אמיץ מאוד לקבל החלטות כאלה, כי ברגע שאתה אומר אלה יקבלו

יותר, זה אומר לקצץ עוד לאחרים שגם ככה הם מצומצמים ומקוצצים. וצריכים להראות בכל

אגף מה ההשלכות של זה, כי לכל אגף יהיה השלכות. לרווחה יהיו השלכות, ולחינוך יהיו השלכות

ולתרבות יהיו השלכות, ולכוללים יהיו השלכות, לכל דבר. אנחנו מנסים להביא במציאות הקיימת

הלא פשוטה, עד החלטת הממשלה, תקציב מאוזן שלא גורם לאף אחד זעזוע כזה שהוא לא יוכל

להמשיך לעבוד ולתפקד. אז אני מסכים לחלוטין. צריך יותר, נצטרך לראות אם כן, מאיפה

מביאים את הכסף, מאיפה מביאים את המשאבים. ולצד התוספות תקציב של איפה שאנחנו נוכל

לתת, אם נצליח לגייס יותר תקציבים, גם מה עושים, עם שפ"פים. לאלה שלא יודעים מקרב

חברות וחברי המועצה החדשים ומקרב אלה שלא עוסקים בניקיון. בעיקר בשכונות הוותיקות,

האדריכלים הוותיקים של פעם, על כל שיכון שהם הקימו היה איזשהו רחבה גדולה שהיינו

משחקים אנחנו. והיו אז חלומות, אלה שפ"פים, שטחים פרטיים פתוחים, בניגוד לשצ"פים,

שטחים ציבוריים פתוחים. מה ההבדל ביניהם? שצ"פים באחריות העירייה, שפ"פים שיש לנו

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

לרוב בשכונות הוותיקות א', ב', ג', כל השכונות הוותיקות מלאות בשפ”פים. מה קורה בשפ”פים

האלה? זה נכון, זה לא מזמין. אנשים, במקום ללכת עד פח הזבל, אומרים יאללה, אפשר מהחלון,

או שאפשר כשיורדים, אם אנחנו לא רואים את הפח קרוב, אז אנחנו באים לשפ"פ, ערימות של

אשפה ואשפה ואשפה ואז זה פרטי. ומה אומר לי היועץ המשפטי? תקשיב, אי אפשר להיכנס

ולנקות שטח פרטי. חוקית. עכשיו תגידו לי, אני יכול להשאיר בשכונת ד' או בשכונה ג' או בשכונה

א', שיש אנשים קשישים ויש אנשים מוגבלים, ערימות אשפה? זה כבר הופך להיות תברואתי. אז

יש לנו באגף עם ההכשרה של היועץ המשפטי איפה שיש, עלולה להיות בעיה תברואתית ואיפה

שעלולה להיות סכנה, כי אנחנו עיר חמה מאוד, וזה יכול להיות נזק נוראי של עכברים וחולדות,

וכל מיני דברים. אז עושים פה מבצעים. האגף בעצם, עושה מבצעים בשטחים פרטיים, איפה

שהציבור צריך לנקות בעצמו. אבל גם פה אני לא רוצה להאשים, כי בסוף יש בתים של יזמים

שמשקיעים מחוץ לעיר והם חושבים שהם יכולים בשלט רחוק להשכיר את את הבתים שלהם. גם

פה התחלנו עכשיו לעשות מיפוי. איך, איך אומרים צווי ניקיון. נכון, אריק ויניב? עכשיו, כשאתה

נותן צו ניקיון, כולם מפוחדים, כי אתה מנקה ואז אתה מחייב אותם. עכשיו תקשיבו, כל דבר כזה

אתם תשמעו ריקושטים מאנשים, תראו מה עשו לנו, חייבו אותנו. אבל אז בדיוק, עכשיו זה גם

האומץ הציבורי של כולנו לקבל החלטות חשובות גם כאלה. אף אחד מאיתנו לא אוהב לראות עיר

לא נקייה, עיר לא מתוחזקת. ובאמת אני רוצה להצטרף, יש לנו עובדים מאוד מסורים, מאוד

מסורים. גם האגף לאיכות הסביבה, גם באגף אחזקה אצל אבי, שעובדים סביב השעון, כי העיר

הזו היא ענקית, היא גדולה. תראו את הפארקים שלנו, איך הם מתוחזקים. שכחתם שיש לנו מגה

פארקים בכל שכונה וזה אפרופו יוקר המחיה של משפחות שכל משפחה יכולה כל אחר הצהריים

או אלה שרוצים בסופי שבוע להיכנס לכל פארק. האגדות, המשחקים, הילדים, פארק נחל באר

שבע, בלי שקל אחד. ותחזוקה של כל פארק, רק פארק נחל באר שבע זה 15 מיליון שקל בשוטף

שוטף שלנו, של משלם המיסים שלנו. זה כדי שהתושבים יוכלו בכל פארק להיכנס בלי כסף, כי לא

כל אחד יכול לשלם כל יום או פעם בשבוע על הלונדע או למדבריום. זה חלק מתפיסת עולם, איך

אתה נותן למרחב הציבורי לאנשים להיכנס לכל פארק בחינם. כי יש אנשים שיש להם 3 ,4 ,5 ,6

ושבעה ילדים. זה גם חלק מתפיסת עולם, כי כל פארק כזה עלה לא פחות מחמישים מיליון שקל

ואלה היו שטחים פתוחים שהיו אבק והיו מתגלגלים כל האלה, העשבים האלה. וברוך השם גם

פה עשינו כברת דרך. תראו, אלה דברים נכוחים, אלה דברים שבאים באמת מהלב. מודדים אותנו

חלק מהאנשים כאילו היינו תל אביב. אנחנו לא תל אביב. תל אביב היא עיר מאוד עשירה. אתה

יודע, היית רשם הקבלנים. תל אביב קמה לפני המדינה. הקרקעות שייכות לה. כשתל אביב מוכרת

קרקע של 2 ,3 דונם, היא שותפה. היאמקבלת 300 ,400 מיליון שקל על כל קרקע שהיא מוכרת

אצלנו הרוב המכריע של השטחים הם של רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, לא של המדינה. אנחנו פה

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

מתמודדים עם אתגר, זה אתגר של הציונות, שאני ישבתי בארבע עיניים עם שר האוצר ביום

חמישי, אמרתי לו, אדוני השר, תסתכל לי בעיניים. זה האתגר של הציונות, זה האתגר. אני בא

אליך לא כראש עיריית באר שבע, אני בא אליך כשליח של מדינת ישראל, מי אתם רוצים שיישאר

פה בעוד 20 או 30 שנה, תגידו לי אתם. אתם שולחים את כל הצעירים שרוצים להצליח לגוש דן

אי אפשר שבתל אביב ובגוש דן יהיה הכל, כל ההשקעות הגדולות. תבינו, זה מאבק הרבה יותר

גדול, ולכן אני מקבל את ההערה, אני מקבל את הביקורת הבונה. היא באה ממקום, אני יודע שזה

בא ממקום אכפתי. גם לי אכפת. גם לי כואב. אנשים יודעים את זה, הם רואים את זה כולם.

כולם רואים את זה. לא יום יום, שעה שעה, איפה שאני רואה ואני לא מוותר. תשאל את אורן,

תעצור פה אני אומר לו רגע, אני יורד מהאוטו, אני נמצא כל הזמן בדרכים ואני רץ כל הזמן,

כשאני רץ אני רץ עם המכשיר, ואני מצלם. אתם יכולים לראות, הפלאפון שלי כבר תקוע בגלל

כמות הסרטונים שאני מצלם. על כל דבר, מפיצוץ מים, כל דבר. אכפת לנו, אנחנו חיים פה בעיר

הזאת. אנחנו גם משקיעים הרבה מאוד כסף וזה כואב. אני מסכים, אני מסכים אם הכאב הזה

יעבור לכולם, אם נרתום את התושבים גם בהסברה, גם בחינוך, אני פחות רוצה להגיד קנסות, לא

רוצה להגיד קנסות, זה צריך לשמור את זה לסוף. אבל אנחנו שותפים. מה זה המרחב הציבורי?

זה הסלון של כ ולנו. אז אני מסכים לחלוטין שצריך יותר ויחד עם זאת אני חושב שיש פה

השתדלות מאוד מאוד גדולה בתנאים אובייקטיביים לא פשוטים בכלל. לא דיברנו על זה שאנחנו

עיר מדברית. לא דיברנו על זה שכמות המים שאנחנו משקים, אנחנו לא עיר שיורד הרבה מאוד

גשם. אנחנו משלמים הרבה יותר הוצאות מים. אתם תקבלו את כל הסקירה. אני לא אחביא מכם

כלום. אני, אתם כשותפים נאמנים תקבלו את כל התמונה, תראו על מה אנחנו מוציאים כסף על

כל דבר. ואם תחליטו שאתם חושבים שיש לכם רעיונות יצירתיים, בואו נחליט מה המחיר של

הדברים האלה ואיפה צריך למקד. כי בסוף כל אחד בא ואומר לי, בצדק, אבל מה לא ניתן לאלה

יותר? אבל מה, לא ניתן לאלה יותר? אבל אנחנו הבטחנו לאלה. ואני מבין את ההבטחות שלכם,

ואני מבין את ההתחייבויות שלכם ואני מבין שיש ציבורים שרוצים יותר ויותר ויותר. לא סתם

אמרתי את מה שאמרתי בישיבת המועצה. כל הדברים האלה להעביר אחוז מפה לפה, ולעשות

פלט, תמיד אפשר לעשות, הגזבר תמיד יוכל לעשות את זה. אני חושב שאם נשליך את יהבנו על

הדברים הגדולים כולנו בחודש חודשיים הקרובים, אתה עם ההשפעה שלך שיש לך על השרים

מהתנועה שלך, וכל אחד שבא פה מבית פוליטי, ואנשים התחילו לעבוד. אלה הכספים הגדולים

שמגיעים לנו בדין. העיר ירושלים, בירתנו הנצחית, שרק תבינו, חברות וחברי המועצה החדשים,

יש מה שנקרא חוק ירושלים. ירושלים מקבלת בכל שנה ממדינת ישראל מיליארד שקל לתקציב

השוטף. עזבו תקציב הפיתוח, שם יש עוד עשרות מיליארדים. העיר סוציו שתיים. פסטיבל האור,

פסטיבל הזה, המירוץ הזה, יש כסף בלי סוף, המדינה מממנת. עכשיו, עיני לא צרה, ירושלים

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

בירתנו, אין בעיה. אמרתי למדינה 10% ואתה יודע מה, ל5- ,6 שנים, עד סוף העשור. זהו באר

שבע לא צריכה יותר מזה, אבל תנו לנו לעלות על המסלול. במקום לתת לנו, אתם רק לוקחים לנו.

ופה אני צריך את השותפות שלכם. אנחנו כבר שם, אנחנו הגענו באמת למאני טיים. זהו, יש 3

שנים של התדיינויות, של וועדות, הגענו עכשיו לרגע המכריע כי פה לקצץ לעוד קצת ופה עוד

קצת, עזבו. איך מביאים את העוד 80 ,90, 100 מיליון שקלים? אפשר להביא אותם, זה נמצא

בהישג יד, כולם מבינים את זה, כולם רוצים לעזור לנו עכשיו. אפשר להפשיל שרוולים ולהביא את

הכסף הזה, ואז אני מקווה, בעזרת ה’ שנשב ונגיד בכסף הזה עכשיו שאנחנו מביאים, איך עושים

חלוקה נכונה על פי סדרי העדיפויות, מה יותר לניקיון ולאיכות הסביבה, לאיכות החיים, לתרבות

הפנאי, לקהילות, לחינוך, לכולם. זה הסיפור האמיתי שלנו.

עו"ד אמנון כהן:

יש הצעת מחליפים למטרופולין באר שבע?

יו"ר רוביק דנילוביץ':

כן.

גב' אבישג אבטובי:

זה בהליך.

עו"ד אמנון כהן:

מה, יש ניסוח כבר של ההצעה?

גב' אבישג אבטובי:

לא, עדיין לא.

עו"ד אמנון כהן:

מה המשמעות?

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אנחנו העברנו עכשיו את המסמכים לאגף התקציבים.

עו"ד אמנון כהן:

נותנים את המספרים?

גב' אבישג אבטובי:

לא. אנחנו נותנים, לא, עדיין לא, אנחנו נותנים את הפרויקטים.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אבל גם זה מחולק.

גב' אבישג אבטובי:

בדיוק.

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

יו"ר רוביק דנילוביץ:

בית החולים, זה הרכבת הקלה, יש פרויקטים, ואגב זה רב שנתי, זה רב שנתי.

גב' אבישג אבטובי:

אין עדיין מסגרת תקציבית, אם זה מה שאתה שואל.

עו"ד אמנון כהן:

אין מספר.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

מי שצריך לכמת את זה זה אגף התקציבים באוצר, כי בית חולים, השאלה מי מקים אותו. אם זה

אחת הקופות, זה עולה ככה, אם זה בית חולים ממשלתי, זה עולה ככה. זאת אומרת, אני לא יודע

לתמחר הקמת בית חולים. תחבורה, רכבת קלה, איך יודע אם הקו הראשון יהיה החוצה, הקו

הראשון יהיה פנימה, מה יהיה הקו השני, מה מתכננים כל אחד. אנחנו ביקשנו מיליארד וחצי

שקל.

גב' אבישג אבטובי:

רק לתכנון.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

לתכנון של הרכבת הקלה. תכנון, מיליארד וחצי. והמהירה, שאם באמת יעשו אותה סוף סוף,

במקום שידברו על מקרית שמונה עד אילת, בואו נעשה קודם תל אביב באר שבע ב 29 דקות, זה

ישנה פה את כללי המשחק לגמרי. כל אחד יעבוד איפה שהוא רוצה, ויגור איפה שהוא רוצה.

ואתם יודעים מה זה, עכשיו זה בהישג יד. אלה החלטות שצריך לקבל אותם כבר. הגענו באמת

לרגע המכריע, ופה אנחנו צריכים אתכם איתנו. אז יש פרויקטים גדולים שהם פרויקטים של

תקציבי פיתוח, בית חולים, קריית הביוטק, רכבת קלה, רכבת מהירה, כל הדברים האלה.

והכנסנו את הדברים השוטפים, תרבות, חינוך, לדוגמה פארק נחל באר שבע הוא פארק

מטרופולין, גם הכסף הייתה חלק מהחלטת הממשלה וחלק מהJNF ארצות הברית. אם המדינה

לוקחת אותו ואם יחד עם קק"ל, לדוגמה, כי יש עכשיו כל מיני פרויקטים עם קק"ל, רואים

שקק"ל, זה הופך להיות פארק של קק"ל, זה מוריד לנו מהשוטף 15 מיליון שקל. אתם יודעים מה

זה 15 מיליון שקל? זההמון כסף. זאת אומרת, אלה הדברים שאנחנו נותנים להם את כל

הרעיונות איך לתת לנו את הדברים האלה בהחלטת ממשלה בתוכנית חומש.

אז אנחנו העברנו את כל הטיוטה כרגע לאגף התקציבים באוצר, ובאמת שר האוצר, אני מוכרח

לומר לשבחו, באמת, אחרי שהשבוע יש דיון עם הצוות המקצועי של אגף התקציבים באוצר ועם

מנכ"ל משרד האוצר, ביקש דיון אצלו בשבוע הבא כדי לסגור את כל הקצוות. כפי שאמרתי לכם,

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

אני מסיים את הישיבה, אז יש לי שיחה עם יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כדי לסגור את

כל הדברים האלה ביחד. ואם הצלחנו משרד הפנים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, אנחנו

יכולים למצוא את עצמנו במקום אחר לגמרי, ואז התקציב הזה יהיה תקציב מעודכן בעוד

חודשיים, 3 ,4 ואז נוכל באמת לעשות את הדברים שכולנו באמת רוצים לעשות אותם. תודה

מר טימור מיכאלי:

אנחנו לא נכללים תחת כל התקציבים של מנהלת תקומה?

יו"ר רוביק דנילוביץ':

לא. זה בדיוק הסיפור. שאלה מצוינת.

מר טימור מיכאלי:

זה מיליארדים.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אתה צודק, 18 מיליארד שקלים שגם פה, אין ספק שקודם כל צריכים לשקם שם. אף אחד לא

חולק.

מר טימור מיכאלי:

גם אנחנו.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אבל גם פה אנחנו אומרים אי אפשר להחליף את המטרופולין. עם כל הכבוד. זה שצריך לשקם

אותם ולהביא לשם עוד ולהפוך את המקום לאטרקטיבי, אין בכלל ספק, אנחנו בעד, אנחנו

תומכים. אבל אתם לא יכולים להזניח, גם אגב אופקים ונתיבות גם, אז הולכים לעשות ככה,

החלטה לנגב מערבי והחלטה לנגב מרכזי, למטרופולין באר שבע החלטה נפרדת לחלוטין. ואנחנו

יש לנו פגישה גם עם משה אדרי, כי גם פה אנחנו חושבים שאפשר לעשות שת"פים. יש שם

18 מיליארד שקלים? זההמון כסף. צריך פרויקטים, אפשר לעשות פרויקטים משותפים, יש שם

הרבה שיתופי פעולה בין רשויות.

מר טימור מיכאלי:

רק החיבור בתשתיות בין באר שבע למערב, זה הדבר הגדול.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

זה גם מה שאנחנו גם אומרים להם. אל תנתקו בינינו, תחברו בינינו, זה הדבר הגדול. כי בסוף מה,

היזמות שאתה רוצה שתהיה פה, אתה רוצה שאנשים שבאר שבע תהיה המטרופולין שלהם, ולא

ילכו למקומות אחרים. ופה זה הסיפור שמתחיל ליפול האסימון, מי שאיתנו ב100% זה אגף

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

התקציבים באוצר. הם מבינים שרגע, אז למה אנחנו בונים עוד בית חולים בבאר שבע, למה אנחנו

עכשיו מביאים את המודיעין ואת התקשוב לבאר שבע. אמרנו עיר מטרופולין, אז בוא נעגן אותה

כעיר ומעבירים את נאות חובב. בשביל מה? אם עיר מטרופולין, בוא נשליך את כל יהבנו על עיר

המטרופולין. אי אפשר לבנות כמה מטרופולינים. זה הסיפור הגדול עכשיו, ולכן הגענו באמת

לשעה הקריטית, השעה ההיסטורית, ופה אנחנו צריכים כולכם יחד איתנו. עוד שאלות, הערות,

התייחסויות?

מר ליאור דיעי:

יש טעות סופר קטנה, במועדון נוער של כלניות, במקום 150,000 נרשם 15,000, אז אנחנו מבקשים

רק לתקן את הטעות הזאת.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אז זה כחלק מהתקציב אנחנו מביאים את זה.

מר ליאור דיעי:

כן.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אז תכף יש לנו וועדה רגילה גם, נכון?

מר ליאור דיעי:

כן.

יו"ר רוביק דנילוביץ':

אז אני רוצה להביא לאישור ברשותכם את הצעת התקציב של העירייה לשנת 2024, כפי, אנחנו

מצביעים גם על בנפרד על השוטף ועל הפיתוח. הסעיף הראשון, הצעת תקציב העירייה לשנת 2024

כפי שתיאר גזבר העירייה, וכפי שהוצג בפניכם מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד

יו"ר רוביק דנילוביץ':

סעיף 2, תוכנית הפיתוח, התקציב הבלתי רגיל לשנים 2024 עד 2026, כפי שמונח בפניכם והגזבר

תיאר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד. תודה.

הכספים.

הצבעה לסעיף א' – הצעת תקציב העירייה לשנת 2024(מצ"ב

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אושר פה אחד

ב. תוכנית הפיתוח (התקציב הבלתי רגיל ) לשנת 2026-2024

ועדת כספים מס 1/2 מיום 31.3.24

הישיבה ננעלה

_________________________

רוביק דנילוביץ

יו"ר ועדת כספים

הצבעה לסעיף ב' – תוכנית הפיתוח (התקציב הבלתי רגיל ) לשנת 2026-2024

מי בעד? מי נגד? מי נמנע

אושר פה אחד