פרוטוקול ועדת ערר מס' 0

עיר
באר טוביה
ועדה
ועדת ערר
קטגוריה
ועדת ערר
תאריך
18/06/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר באר טוביה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

בפני ועדת ערר תיק ערר 23/17

לקביעת ארנונה כללית

ליד המועצה אזורית באר טוביה

העורר: אסי אדיר ת.\ 067312843

מושב בית עורא 77

טל.: 050-5873172

נגד

המשיבה: מנהלת הארנונה של המועצה האזורית באר טוביה

באמצעות בייכ עוה'יד גיא ממן ו/או שגית אביבי- גליקסמן ו/או אחי

דרך בן גוריון 36, בית הלפיד, רמת גן, 52573

טלי: 03-6121190 ; פקס : 03-7510490

החלטה מעודכנת

על פי החלטת בית משפט לענייניס מנהליים בבאר שבע, תיק עמיינ 69169-01-20 עזיזיאן נ' מועצה

אזורית באר טוביה ואח', מיוס 18/06/2020, נקבע כי חברי ועדת הערר, על כל חבריה, יערכו סיור

בנכס העורר, העורר ישמיע בפניהס שוב את כל טענותיו, ולאחריו תתזור הועדה ותיתן החלטה

מעודכנת בהתאם.

ביוס 13/07/2020 בשעה 30 :08 נערך סיור בנכס העורר בהשתתפות כל חברי הועדה, עוייד ממשרדו

של עוייד עמיר, העורר עצמו ונציג המשיבה, מפקח מטעמה.

יווכר כי בסיור המקדיס להחלטה בעניינו של העורר מיוס 25/11/2019, שערך נציג הועדה, נראה

נכס במצב אחר, ספות וריהוט פרוסיס בקומה אחת ואולס ערוך להפעלת אירוע בקומה אחרת.

כעת הציוד נערס חלקו בתוך הנכס עצמו וחלקו במאהל מחוצה לו.

להלן ממצאי הסיור:

1. הנכס (בכל שלושת הקומות) מחובר לתשתיות לרבות חשמל ומים.

2 בכל הקומות בנכס נראה ריהוט כאשר ב- 2 הקומות הראשונות, קרקע וראשונה, הריהוט

נערס לצדדיס ולמטבח (כסאות, כוסות וכוכית, צלחות ועוד).

3 ואת ועוד. ספות סלון וחלקי ריהוט נמצאו במאהל שפתח הכניסה לנכס בעניינם טען

העורר כי הינס מועבריס למושב נחלה לאכסון אצל בתו שחינה בעלת משק.

4. בקומה העליונה(השנייה) נמצא היכל גדול בשטח של הקומה הראשונה. בכניסה להיכל זה

מרחב גדול בצדו ספות וכן שולחנות סלון מקופליס האחד על השני וברוב שטח ההיכל

.10

.1

12

דיון:

חלוקה למספר לא מבוטל של חדריס(שמונה חדריס סך הכול פרט למטבחון) המשמשים

כאכסניה ללינה בלבד. בכל חדר קיימות מיטות, חלקן דו קומתי וחלקן לא, עליהס

מזרוניס חדשים בניילון עטופיס בסדיניס, שמיכות וכריות.

לטענת הנישוס, לפני מספר חודשיס פנו אליו ממושב דובב, ולאור החלטת צה''יל ביקשו כי

המקוס ישמש כמקלט למגוריס עס פרוץ מלחמה, חלילה, ועל כן יש לאחסן פריטים אלו

מבעוד מועד.

לטענתו פריטיס אלו הינס של הישוב דובב עצמו.

יובהר כי בחלק מהחדריס אף מצויים בערימה מורוניס רביס, חדשים, עטופים בניילון,

טרס פתיחתס.

הנציג מטעס המועצה, המפקח, נתן סקירה מהירה במקוס לגבי חריגות הבניה והשימוש

החורג וכן תיאר באופן כללי את התנאיס הנדרשיס להפעלת הנכס, בהס לא עמד ולא

עומד העורר.

בנוסף הוצגו בפני חברי הועדה ההיתריס המצוייס לנכס בעוד מדובר בהיתר לבית אריוה

בקומת הקרקע ושתי קומות נוספות לתעשייה .

מהסיור עלה כי על מנת להסדיר ולהפעיל את הנכס יש להגיש בקשה לקבלת טופס 4

(תקנה 5 ) לקומה השלישית, וכן להסדיר את חריגות הבניה הקיימות, וככל שהעורר

מעוניין להפעיל אולס אירועיס במבנה עליו להגיש בקשה לשימוש חורג.

יובהר כי, העורר הציג שובר ששילס ל מ.מ.י בשנת 2001 עבור שימוש חורג, אך דא עקא

התשלוס היה עד לשנת 2006 ולכן אינו תקף.

בהסתמך על המסמכים שהוצגו לחברי הועדה הן על ידי הנישוס עצמו והן על ידי נציג

המשיבה, ולאור דברי הנישוס בשטח, עולה כי הנישוס אינו מבין לחלוטין את כל הקשור

לחוקי התכנון ובניה ואת הצורך להבחין בין משמעויות שונות של אישורים ו/או החלטות

כגון הרשאה למתן יישימוש חורגיי דה פקטו.

עוד נחאה כי הנישוס נמצא במעגל אינסופי של האשמות והתנגחויות עס המשיבה וחצה

את רף הרצון להקשיב למשיבה ו/או לאגפיס אחריס אצל המועצה האזורית, אם בצדק

ואס לאו.

יובהר כי העורר מצדו שב והעלה טענות על גבי טענות כנגד המועצה האזורית ייבאר

טוביהיי וועדות התכנון בה לרבות טענות אפליה, פגיעה מכוונת והתנכלות, אשר לטענתו

יצרו את המציאות הנוכחית מתוכה בלבד נובעיס קשייו.

בפני הועדה הציג העורר את הנכס על כל חלקיו ככוה המוכן לפעילות באופן מידי עס

קבלת האישוריס על ידי המועצה האזורית 'יבאר טוביהיי. העורר שב באופן קבוע ומציג

את הנכס כבטיחותי ועומד בכל הדרישות הקיימות.

לכן, בהתחשב בטענות העורר עצמו לא עמד בנטל הראיה כדי להוכיח כי הנכס אינו ראוי

לשימוש על פי חוק.

.3

46

.5

.6

.17

.8

.9

.20

.1

2

.3

.4

.5

בעת הביקור בנכס עולה הרושס כי מצבו של הנכס אינו משמש ואינו יכול לשמש באופן

מידי כאולס אירועים, לא כבית אריוה ולא לתעשייה, אלא ידרוש פעולות מקדימות

לצורך כך.

בבחינת הנכס נחזה כי אינו משמש לפעילות כלשהי, פרט לקומה העליונה בה נחזה כי

ישנה פעילות כלשהי המשמשת או יכולה לשמש באופן מידי כמקוס לינה.

עולה הרושם כי העורר נמצא במצוקה נפשית גדולה עד מאוד וכפי הנראה חצה את רף

היכולת הנפשית והיכולת הכלכלית לבצע ולממן בעצמו את כל הדרוש לטובת השלמת

קבלת ההיתריס והאישוריס הנדרשים.

דא עקא, יוייר הועדה הסביר לעורר במהלך הסיור כי ועדת הערר מוגבלת מתוקף

סמכותה על פי דין לדון אך ורק בענייני הארנונה ואינה יכולה לדון ולתת החלטות בכל

הקשור לענייני תכנון ובניה.

כתוצאה מכך ולאחר ביקורה בנכס נדרשה שוב לבחינת השאלה בדבר חיוב הנכס

בארנונה, סיווג הנכס ושמישות הנכס.

יוקדס ויטען כי מאחר ומדובר באירוע המציף רצף רב שניס של אירועיס בנכס, העורר

העלה ושטח בפני חברי הועדה טענות רבות מספור (אשר בחלקן נסתרו בסיור עצמו

באמצעות מסמכים שהוצגו) ואשר ביחס לרובן אין לוועדה סמכות לדון או לעסוק.

הוועדה בהחלטתה מנובמבר 2019 פסקה בהתאם לטענות הצדדיס עצמם, על פי

אסמכתאות שהוצגו לה ובהתרשס מסיור שביצע בשטח חבר ועדה מטעמה.

גס כיוס לאחר ביצוע הסיור והרושס העולה ממנו, לוועדה אין כל ספק כי ניתן להשתמש

בחצר הנכס ושתי הקומות הראשונות לפעילות אחרת שתניב הכנסה לעורר בתוך ומן קצר

מאוד.

לגבי הקומה העליונה (השנייה) נחזה, כאמור, כי משמשת או מוכנה לשמש לפעילות

באופן מידי וזאת על אף שאין בידה טופס 4 המתיר חיבור תשתיות, כאשר בפועל כל

התשתיות של מיס, חשמל וביוב מחוברות על אף שאין בנמצא טופס 4.

הועדה תציע למשיבה לפעול בדרך בה יתאפשר לשני הצדדים, לעורר ולמשיבה, ליהנות

מפעילות בנכס, כוו אשר תניב הכנסות הן למשיבה והן לעורר עצמו.

כחלק מהצעה וו הועדה תבקש כי המועצה תפעל בעצמה מול העורר בדרך של ריכוו

והמצאת גיליונות דרישה לקבלת טופס 4 לקומה השלישית והן לטובת הסדרת

השימושיס והחריגות הנכס ולא תמתין שהעורר יבקש ואת.

לוועדה עולה הרושס כי העורר מצוי במצב נפשי בו חצה את רף האמון והרצון להקשיב

למשיבה או לאגפיס אחרים אצלה.

בבדיקה חוורת שביצעה הועדה עולה כי העורר נהנה ממקסימוס הפטור הניתן על פי חוק

וכי אינו עומד בקריטריוניס הקבועיס בסעיף 162 לצו המועצות המקומיות (א) התשיייא-

0, וסעיף 74 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשיייח-1958, הקובעים:

"יבנין שחלות עליו ארנונות לפי צו וה והוא נהרס או ניווק במידה שאינו ראוי שימוש, ואין

משתמשיס בו, ונמסרה למועצה הודעה בכתב על כך, לא יהיו הבעל והמחזיק אחראיס

לתשלוס כל שיעור משיעורי הארנונות על הבניין שפרעונו חל אחרי מסירת ההודעה'י.

.6

.7

.88

9

.0

.1

.2

.3

64

.5

וכן לא ניתן להחיל עליו את סעיף 330 לפקודת העיריות מאחר ולא הוחל בפועל על

המועצות המקומיות או האאוריות. ובכל מקרה בחינת הקבוע בסעיף 330 לפקודה בא

להגביל את תקופת מתן הפטור.

העורר העלה בטיעוניו בפני הועדה מניעות אשר אין בהן כדי לשמש מפלט מפטור מלא

בתיוב ארנונה, בעוד ברור כי ניתן לבצע פעילות והנכס בר שימוש ובעל טופס 4 לגבי שתי

הקומות הראשונות.

יובהר כי על פי הודעת המשיבה, ויכתה את העורר בתקופת הזמן הנוכחית בפטור

מתשלוס ארנונה ל-3 חודשיס, מכוח תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)

(תיקון מס' 2), התשייף-2020.

העורר לא העלה ו/או הציג ולו ראשיתה של ראיה בדבר מבנה שאינו בר שימוש, הרוס או

ניווק ביחס לקומת הקרקע והקומה הראשונה ומעלה בעיקר טענות רישוי כנגד המועצה

האזורית אשר אינה בסמכותה של וועדת הערר כפי שהובהר לעורר פעמיס רבות.

לא רק שאין מדובר בנכס שנהרס או ניזוק, אלא אף מדובר בנכס שבנייתו הושלמה לדעת

כל הצדדיס ויתרה מכך גס לשיטת העורר עצמו בסיור שנערך מוכן לפעילות בכל רגע נתון.

אנו למדיס כי הנכס בענייננו אולי מוזנח אך ראוי לשימוש, ואף משתמשים בו בפועל עת

מאוחסן בו לעיתים ציוד כזּה או אחר. כן מדובר בנכס בו מערכות חשמל ומיס ובמקוס

קיימיס שירותיס.

מהסיור שהתבצע בנכס בקומה העליונה עולה, כי חל שינוי מהותי בקומה מיוס קבלת

ההחלטה בנובמבר 2019 עת אוכלסה במיטות עליהן מזרוניס עטופים בסדין ומוכנה

לקבלת אנשיס למטרת לינה. בקומה תשתיות מחוברות למיס וחשמל.

הועדה בהחלטתה קמא התייחסה לקומה גו כקומה בה העורר אינו רשאי להשתמש בשל

היעדר האישור המתאים. וכן כי הקומה העליונה, אם כן, אינה ראויה לשימוש, ואין

מתקיימת בה לכאורה הזיקה הנדרשת לשס הטלת ארנונה.

ובכל ואת קבעה את חיובו ממועד השימוש בפועל ווּאת על פי הודאתו של העורר עצמו

בפניה.

בבחינת הקומה כיוס לא ניתן יהיה לשנות את החלטת הועדה, שהתבססה בומנו על

הודאת בעל הדין, מאחר והקומה העליונה הינה ברת חיוב בארנונה גס בהעדר טופס 4 ועל

פי הנראה בעיני חברי הועדה הינה מוכנה לאכלוס מידי, כאמור.

החלטה:

.6

.7

הועדה מקבלת את החלטתה בגבולות שהוגדרו לה על פי חוק ואינה יכולה, חרף מצבו

הנפשי והכלכלי העגוס של העורר כפי שעלה בפניה, לקבל החלטה שלא בגדר סמכותת

ובניגוד למצג שהוצג לח

לאור האמור לעיל ולאחר הטיור בנכס ועדת הערר מחליטה כי נכון ליום 13/07/2020,

הנכס אינו מקים את הנדרש בפקודה ו/או בתקנות כדי לחסות תחת הגדרת נכס שאינו

בר שימוש או כנכס אשר נהרס או ניזוק ועל כן יש לחייבו על פי הסיווג הנמוך ביותר

בהתאט לחוק ולצו הארנונה.

.8

.9

.0

.1

2

.3

44

על אף האמור לעיל ולטובת שני הצדדיס, בעיקר במצב החירוס השורר במדינה והקושי

הרב הנופל על כתפי האורחים והעורר בתוכס, הועדה תשוב על הצעתה למשיבה לפנות

לגורמיס במועצה האזורית לרבות במחלקת התכנון והבנייה על מנת שאלו יעורו לעורר

בהבנת כל הנדרש להכשרת הנכס להשבה לפעילות באופן בו תפעל בעצמה מול העורר

בדרך של ריכוז והמצאת דרישות לטובת הסדרת השימושים והחריגות הנכס ולא תותיר

את הדבר בידיו לרבות בעניין בחינת מתן הרישיון לעסק.

מדובר בעורר שהינו חלק מקהילת חברי המועצה האזורית, אדס מבוגר אשר הנכס הינו

כל עולמו ופעולה שכזו מצד המשיבה יתכן ותרחיב גבולות אלו בן רגע ותגרוס לשחרור

נפשי מהמועקות אשר העורר נושא בעולמו הוא.

יש לציין כי, ממבט בהתנהלות המשיבה עולה הרושסם כי ריסנה עצמה בכל הקשור לעורר

תוך הגעה להסכמי פשרה אתו, מתן פטור מקסימלי והקטנת החיוב למינימוס האפשרי

במסגרת החוק והצו.

העורר מצוי כיוס בסחרור ובמעגל אינסופי של פעולות הסותרות האחת את השנייה ועל

כן המלצת הועדה לעורר הינה כי ינסה לקבל החלטה רציונלית מה רצונו בקשר עס הנכס

לגבי כל קומה וקומה ויפעל בשיתוף עס המשיבה כדי להסדיר ואת לטובתו לרבות חיוביו

בארנונה.

הועדה ממליצה בחוס הן לעורר והן למשיבה לפעול יחד מתוך רצון להקל על הסחרור

והסבל הרב, אשר אין לוועדה כל ספק כי הוא מצוי בו, כדי להגיע לפתרון אס כדי לבצע

פעולות שיש בהן כדי לוכותו בפטור של נכס שאינו בר שימוש, ככל וניתן לעשות כן, ואס

כדי להסדיר את הנכס לטובת השבה לפעילות ולחייבו בהתאס.

הועדה מחליטה שלא לחייב את מי מהצדדיס בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

החלטה זו נתונה לערעור לפני בית המשפט לענייניס מנהלייס בבאר שבע בתוך 45 ימיס

מיוס המצאת ההחלטה.

לפי הוראות תקנה 20 לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי

הדין בוועדת ערר) תשלייז - 1977 ניתן לפרסס החלטה זו באתר האינטרנט של המועצה

האזורית באר טוביה.

שה =7;

עו''ד בעז עמין, יו'יר הועדה

אני מסכיס עס ההחלטה של יוייר הועדה ומצטרף לקריאה שלו למשיבה לפעול מתוך התחשבות

מקסימאלית בעורר אם כדי לעזור לו לבצע פעולות אשר יוכו אותו בפטור של נכס שאינו בר

שימוש, ככל וניתן לעשות כן, ואס כדי להסדיר את הנכס לטובת השבה לפעילות ולחייבו בהתאס.

אשר גולדמץן//חבר ועדה

אני מסכימה ומצטרפת להחלטות חבריי לוועדה.

7-7

ליאורה אוריאל, חברת ועדה

ניתנה היוס, כייב בתמו\ תשייפ, 14/07/2020