ועדת20ערר פרוטוקול20חתום20אחרק206.6.21
ועדת הערר לענייני ארנונה
בית- דגן
בעניין:
אחרק אבשלום (תיק ערר 9/2020)
אחרק שנצר לימור (תיק ערר 10/2020)
אחרק פרלוק אורנה (תיק ערר 11/2020)
שלושתם מרח' הגולן 16, בית דגן
בייצוג עצמי
(ייהעוררים"')
- נגד -
מנהל הארנונה, מ''מ בית דגן
עייי בייכ עוייד עודד מהצרי ואחי
שדי מנחס בגין 5, ת.ד 95, בית דגן
טל':03-7164945, פקס : 03-7164806
(ייהמשיביי)
פרוטוקול דיון מיוס 6.6.2021
בפני: | אהוד נדב, עו''ד - יו'/ר הועדה.
אסנת נעים - חברת ועדה.
עזרא חבושה - חבר הועדה.
מוכירת הועדה : הגב' אורי גלעדי.
מטעס העורריס: מר אבשלוס אחרק, גבי אורנה אחרק פרלוק, גבי לימור אחרק שנצר.
מטעס הַמָשיב: עוייד עודד מהצרי.
העוררים: לכל אחד/אחת מאיתנו יש רישיון עריכת דין. הגבי
תייצג את כולנו, וזאת בנוסף לייצוג כל-אחד מאיתנו את עניינו.
תיקי ערר:
2000
1000
10
אורנה אחרק פרלוק, אחת העוררות שהינה עוייד,
יוייר הועדה - עו''ד אחוד נדב - אני מפנה לנספחים שצורפו לכתבי הטענות. ראינו שס כחמישה שרטוטי נכסים;
אחד מסתיים ב- 100, אחד ב- 200, אחד ב- 300, אחד ב- 400 ואחד ב- 500. לכאורה עניין לנו בחמישה נכסיס
שונים. אחרי שראינו את וה, מקריאת כתבי הטענות מסתבר כי ככל הנראה אתם בעצמכם מדברים על ארבעה
נכסים. מה נכון !
מר אבשלוס אחרק > דיברנו על 4 נכסים כי היה אחד של קירוי ווה הסתדר - המועצה שלחה פקח לאחר
שהוסר הקירוי ולכן לא עמדנו על וה. אנחנו הגשנו ערר רק לגבי 3 נכסיס.
יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - אתה משוכנע 1
מר אחרק - משוכנע ב- 100%,
יו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב - לפי מה שכתוב בכתב הערר שהגשתם, לכאורה הערר מתייחס ל- 4 נכסים
שאתסם מערערים עליהם, נכסים שמטפרס 200, 300, 400, 500,
מר אחרק - אני לא מסכים איתך. יש אמנס 4 נכטים שאנחנו מחזיקים אבל הערר הוגש רק לגבי 3 נכסים -
6 אי', 16 בי ו- 16ג' בלבד. לגבי הנכס בגולן 16 שהוא משותף של שלושתנו לא הגשנו ערר. אנחנו מפניס להשגות
בסעיף גי והן מדברות רק על 3 נכסים שמווכרים. אגב כל הנכסים הס באותו מקוס והס בטור.
יוייר הועדה- עו''ד אהוד נדב > צרפתס לערר שרטוטים של 4 נכסים.
גב' אורנה אחרק - אנחנו מגישיס ערר על 3 נכסים בלבד.
*ו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב > אנחנו מביניס אם כן שלגבי הנכס שמסתיים ב- 100 אתם לא מערערים, נכון !
גב' אורנה אחרק - לא.
עו'יד עודד מהצרי - אני מטכים איתם בעניין הוה. המספרים פחות רלוונטיים, יש 3 נכסיס ואני מציע שנתקדס
איתס.
*ו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב - העוררים מצהיריס אם כן לפרוטוקול כי הערריס שהגישו מתייחסיס רק לגבי
שלושה נכסיס, אלה המתוארים בכתב הערר מטעמם כנכסים בי, ג' ו- ד', כאשר מספרי הנכס שלהס מסתיימיט
ב- 300, 400 ו- 500, בהתאמה. העורריס מוסיפים כי אין להס ערר לגבי נכסים אחרים,
*ו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב - שאלה, לאיזו שנת מס מתייחסים העררים שהגשתם ו
גב' אורנה אחרק - שנת 2020 כולל רטרו.
לוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב - כלומר אתס עורריס על השומות בגין השניס 2019 ו 2020 ו
עו'יד עודר מהצרי - מחצית 2019 כי חוייבו החל מיולי 2019. הגענו להסכמה דיונית. יש כאן טענת גודל, חיוב
רטרו פסול, טענה שההשגה התקבלה באין מענה במועד, וטענה מהותית לגבי מדידה לא נכונה.
לגבי הטענה המהותית - יש לה גס השלכות לשנים 1 וצפונה. הגענו להסכמה שהמועצה תשלח מודד לשלושת
הנכסיס בכפוף להפקדת פיקדון שיוחוּר אס המדידה תימצא לא נכונה. זה יחול גס לגבי 2021 וצפונה.
*וייר הועדה - עוייד אהוד נדב - מבין שהגעתס להסדר לגבי ברור הטענות ביחס לגודל הנכס, כלומר תבוצע
מדידה על-ידי מודד ובהסתמך על המדידות שיצאו אתס תעמדו בקשר ביניכס וכמקווה תגיעו להסכמות. כמה
ומן אתס צריכיס לביצוע האמור !
גבי אורנה אחרק + על שנת 2021 גם שלחנו ערר, אבל אני מדברת על שניס 2019-2020. מקובל עלינו שאם ייקבע
שהטענה בדבר איחור במתן תשובה להשגה לשנת 0 לא תתקבל על אף שמדובר שתשובה שניתנה
באיחור, אז נלך לשלב הבא של מדידה. אני מוכנח להגיע איתו להסכמה מהותית אבל היא מותנית בהחלטה
ביחס להחלטה בהשגה שניתנה באיחור.
יו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב - מה אתס הולכים לעשות מחר בבוקר ! בהנחה שהבנתי אותך נכון, ההסדר
הדיוני יצא לפועל רק לאחר שתראו איפה אתס עומדיס בקשר לטענות המקדמיות.
עוייד עודד מהצרי - אס הטענות יתקבלו או לגבי שנים 2019-2020 וה כבר לא יהיה רלוונטי. לגבי טענת
הרטרואקטיביות שהעלו העורריס, טענה זו עלתה במסגרת תביעה ייצוגית שהסתיימה בהסתלקות התובעים.
בנוסף, אין לוועדה הנכבדה סמכות לדון בעניין של רטרואקטיביות.
יוייר הועדה - עו''ד אחוד נדב - קודס כל טענה זו לא יוצרת בהכרח מעשה בית דין כלפי העוררים, אף שיתכן כו
היא כן מחייבת את המועצה. בכל מקרה, במסגרת דיון מקדמי אנו נוכל לבדוק האס וה בסמכות הוועדה.
האס מקובל על כל הצדדיס שאנחנו נדון בשלושת הערריס לחד !
כל הצדדים - כן.
החלטה
לפנינו נותרו שלושה עררים המתייחסים לשלושה נכסים. בהתאם להסכמות הצדדים, הדיון בשלושת העררים
יהיה במאוחד,גב/ אורנה אחרק - ראשית, הבוקר עוייד מהצרי שלח לי פסק דין בעניין תובענה ייצוגית בנושא
רטרואקטיביות ולכן אני אצטרך לבדוק את וה. אני מסכימה עם עוייד מהצרי שלוועדת ערר אין סמכות לדון
בטענת רטרואקטיביות. יחד עס ואת, מאתר ואנו נמצאים עס הטענה הראשונה שלנו בעניין איחור במתן
ההתלטה בהשגה על-ידי המשיב, אני מניחה שוח יפתור את נושא הרטרואקטיביות. מבחינתנו, אס יהיה צורך
נוכל להגיש אחר כך עתירה מינהלית בנושא הזה. אולי כל העניין ייפתר לפנכ.
החלטה
לאחר בדיקה חוזרת הגיעו העוררים למסקנה כי אין לועדת הערר סמכות לדון בטענת הרטרואקטיביות של
החיובים בארנונה ומכאן שהועדה לא נדרשת לנושא במסגרת העררים שלפנינו. העוררים שומרים את זכותם
לעלות טענה זו בפני הערכאה המוסמכת במסגרת עתירה מנהלית או כפי שימצאו לנכון.
לטענת המשיב חלף המועד להגשת עתירה מנהלית בעניין והמשיב שומר על זכותו לעלות טענות בשל כך ככל
שיידרש.
יוייר הועדה - עוייד אהוד נדב הטענה הראשונית בה נדרש לדון היא איחור המשיב במתן מענה בהשגה
והנפקות של איחור שכוה, ככל שהיה.
עוייד עודד מהצרי - העברתי אל הגבי אחרק את התגובה בעניין המענה לטענה של איחור במתן תשובה להשגה
כפי שנשלח בדיוניס קודמים.
גב' אורנה אחרק - אני חייבת לציין שאני מבינה מהמענה שעוייד מהצרי חוזר בו מהטענה שחייתה הארכה
בהתאס לתקנות של בתי המשפט,
עו'יד עודד מהצרי - אס תראי מה שכתוב בתשובה, עיריית תייא בעצס אימצה את התקנות למרות שהן לא
חלות על ועדות ערר. וה גם מה שנאמר בדיון קודס.
יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - וה אפילו לא על ועדת ערר. אנחנו מדבריס על הארכת מועד למתן תשובה
בהשגה על-ידי חמשיב.
עו'יד עודד מהצרי - ועדת ערר יש לה סמכות לאמצ אותה. גס ועדות ערר של עיריית ת''א וגס של ראשלייצ מצאו
לנכון לאמ את התקנות.
יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב - אני לא בטוח שאתה צודק בקשר למה שנעשה בתייא ובראשלייצ. בדיון בתיק
אחר אתה טענת שתי טענות לעניין הוה: 1. הארכה אוטומטית מכוח התקנות. טענה וו להבנתי אינה מופיעה
בתשובה שלך; 2. טענה נפרדת שיש סמכות לועדה להאריך מועד.
השאלה המשפטית היא, האס התקנות, כתקנות, חלות !
עו'יד עודד מהצרי = אני דווקא כן אקשור, כי אי אפשר להסתכל עליהן בנפרד.
יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - האס לבית משפט רגיל יש שיקול דעת בהחלת התקנות ! האס הוא יכול לא
לקבל את התקנות !
עו'יד עודד מהצרי - עניין ּה לא הגיע למחוצי עד כמה שאני יודע. השאלה היא האס במסגרת ועדות ערר לענייני
ארנונה האס התקנות חלות או לא חלות. בבתי משפט רגילים אין מחלוקת שהן חלות. אני טוען שלוועדת ערר
יש סמכות להחיל את התקנות מכח טמכותה הטבועה, כפי שעיריית ת'/א וראשלייצ עשו - האריכו מועדים
והחילו את התקנות. לכן אני מבקש מכם, אתס יכולים שכן ואתם יכולים שלא. אבל אני מבקש שתחילו את
התקנות.
יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - המשיב מבקש אס-כן שועדת ערר תשתמש בסמכותה הטבועה להחיל את
התקנות ולהאריך את המועד למתן החלטה בהשגה עייי המשב !
עוייד עודד מהצרי - במצב המיוחד, הנדיר עס הקורונה והקושי שהיה, ועדת ערר צריכה לראות לנכון להחיל את
התקנות. סמכות טבועה בהארכת המועד במצב קיצון, קורונת.
גב' אודנה אחרק - לדעתי, עוייד מהצרי, אתה לא קורא נכון את ההחלטות, לא של עיריית ראשלייצ ולא של
עיריית ת'יא. עוייד מהצרי ונח את טענתו שהתקנות חלות על הארכת מועד להגשת מענה להשגה. לא הבנתי מה
הטיעון שלו שנשאר. הוא הגיש בקשה לועדת ערר להאריך את המועד לתשובה בהשגה בטענה שלועדה יש
סמכות. ראשית נפנה לחוק - החוק אומר, אס הס היו פוניס במסגרת 60 חימים המקורייס בבקשה להארכת
המועד ל- 0 ימיס נוספים, כלומר פנייח להארכה בתוך 60 הימים למועד נוסף של 30 ימים, וועדת הערר אכן
חייתה מוסמכת להאריך בעד 30 ימים נוספים. אך בקשתו מגיעה לאחר המועד של 60 הימיס והרבה מעבר. כמו
כן, הס הפנו לפסק דין בעניין גיק קובה עתירה מנהלית עמנ 221/05 נגד מנחל הארנונה חולון. הוצאתי את פסק
הדין. סעיף 12 לפסק הדין מפנה לאותו סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות - ייועדת הערר מוסמכת להאריך את
המועד להגשת התשובה בתנאי שההחלטה להאריך מתקבלת במהלך אותס 60 הימיס בהם מנהל הארנונה היה
אמור לחשיב להשגה, מטעמים מיוחדים ... בתוס 60 הימיס בהס היה אמור מנהל הארנונה להשיב להשגה, אין
לוועדת הערר עוד סמכות להאריך את המועד.."
עוייד מהצרי מרשה לעצמו לטעון טענות סתמיות בעלמא, הוא בעצמו יודע שהטיעון אינו נכון. אס הוא היה בבית
משפט הוא היה מחויב בהוצאות.
ויר הועדה - עוייד אהוד נדב - = אני לא מסכים עם הסגנון של הטיעון שלכם. איני סבור שעוייד מהצרי יודע
שהטיעון שלו אינו נכון ושהוא ייסתס מרשה לעצמו דבריסיי. סגנון לא ראול
מר אחרק - בוא נלך לעתירה מינהלית. תיתן החלטה ונלך לעתירה.
*וייר הועדה - עו'יד אהוד נדב - מר אחרק, אתה יכול ללכת לעתירה מנהלית בלי קשר להחלטה שאנתנו ניתן או
לא ניתן. אם אתה רוצה את פסקי דין שמאשרים את וה אני מוכן להפנות אותך אליהם,
מר אחרק - המשיב לא מתבייש לטעון טענות בעלמא הוא לא יכול להגיד טעינו ! יקרה אסון !
יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - אני לא יודע מי מכס שם ליבו איך נראה כתב הערר שהוגש על ידכס, אבל
כנראה שוּה השלב להעיר: אנתנו ישוב קטן ואינטימי, ומנסיס לשמור על ציביון ייחודי ומכבד. בכתב הערר
שחוגש יש אמירות עס סגנון מסויס שאינן מתאימות לישוב כמו שלנו, או בכלל. הועדה פועלת על פי חוק, והחוק
אף דורש שחברי הועדה יהיו תושבי המקום. כך נדרש, לא סתס. אני חושב שאנחנו יכוליס וצריכיס לכבד וה את
זה. כעוייד אני טוען שהטענות של עוייד מהצרי אינן טענות בעלמא. אני לא חושב שחוא טוען טענות במקור
בידיעה שאינן נכונות. בסופו של דבר כנראה שנבין שלפחות אחד משני הצדדים טועה. וו לא סיבה להתנגח. זו כן
סיבה לדון ואני מציע לכס להניח שאנחנו כועדה נדע בסוף למצוא בדיוק מה נכון ומח לא נכון.
עוייד עודד מהצרי - נקודה אחת מאוד חשובה: בכל מה שקשור לסנקציה מאוד כבדה במקרה של אי מתן מענה
להשגה במועד, המטרה הינה בעצם שפקיד לא יולול בתושב ויענה במועד. וו התכלית שנקבעה בפסיקה,
יוייר הועדה- עוייד אהוד נדב - לא רק. התכלית שנקבעה בפסיקה היא תכלית של הצורך להביא לסופיות הדיון
וודאות באשר למצב המשפטי. וכאי הנישוס לדעת שהדבר הזה י'מאחוריויי. רשאי הוא להניח הנחות על סמך
מצגיס שיצר חמשיב, כולל בדרך של מחדל ואי-עשיה, ולכן הכלל של סופיות הדיון וודאות שיפוטית הוא שעומד
בבסיס הדרישה למתן החלטה בהשגה במועד ולצידה הטנקציה במקרה של אי עמידה בדרישה. יש כאן גם
אלמנט של ייחינוך הרשות'י. כך פועליס גס במיסוי מקרקעין, במעיימ ועוד. בכולס המנגנון הוא דומה. בכולס
נפסק שמי שנפגע מיישוס של הסנקציה הזו, וו הקופה הציבורית, שכולנו אמוריס ליהנות ממנה וכולנו משלמים
לה, אבל בכולס נפסק שבאיזון בין שני האינטרסיס הללו, המחוקק קבע שככל שנכנסיס לאותו אזור - גם איחור
של יוס אחד הוא איחור.
עוייד עודד מהצרי - אני מבין. חשוב לי להבחיר שלא מדובר חלילה בולוול.
*וייר הועדה - עוייד אהוד נדב - איך אתה מסביר עוייד מהצרי שפסקי הדין בעיריית תייא כולס הוגשו במועד
בטרס פקעו 60 הימיס. בכולס הס דאגו והעבירו את הבקשות לפני תוס 60 הימיס שניתנו מלכתחילה,
עו''ד עודד מהצרי - מספר המטפלים בדבר מאוד קטן. חיינו בסקר נכסים שהביא איתו הרבה השגות ועררים.
זה לא שהאיחור נעשה מזלוול, אלא בעקבות המון סיבות והסיבה העיקרית - הקורונה שהייתה גרועה ותר
ממלחמח.
מר אבשלום אחרק - יש לי שאלה: אס אנחנו לא נשלם ארנונה בומן, אנחנו נחויב בריבית והצמדה ! בתקופת
הקורונה שעליה עוייד מהצרי לא מפסיק לדבר, מועצת בית דגן לא נתנה פטור מארנונה לנכסים, או הוזלה. בנכס
פרטי אף תושב לא וכה להתחשבות, בתקופה כל כך קשה אף אחד לא מצא לנכון להתחשב בנו התושבים, אבל
מצפיס שאנחנו נתחשב במועצה באותה התקופה 1
יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב - אני רוצה להבין, אתס בעצס טוענים 'ילמה מגיע למועצה שנתחשב בה
ובאילוציס שלה כאשר היא מצידה לא נהגה כך כלפינויי !
מר אבשלום אחדק - אנחנו משלמים מה שצריך, אבל גם למועצה מקומית צריכיס להיות ידיים נקיות. גס אס
הס טעו, תאמרו טעינו. לא יקרה אסון גדול.
גב' אורנה אחרק - קודס כל, אני חוזרת ואומרת אני לא יודעת מה היא סמכות טבועה, אני יודעת שוועדת ערר
לא מוסמכת להאריך את המועד לאחר 60 יוס, וכך גס בעיריית ראשלייצ,
יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב - אנל חושב שבעניין הזה הצדדיס יגישו סיכומיס והוועדה תקבל החלטה. אס
טענת העורריס בהקשר הזה תתקבל כי או יראו בהשגותיהס לשניס 2019-2020 כמתקבלות וממילא אין צורך
לדון בדבריס האחרים ונצטרך לדון רק בשנת 2021, אס בכלל. אפשרות אחרת היא לשלוח אתכס לדבר בנוגע
לכל הטענות - יש לנו טענה של רטרואקטיביות שאינה בסמכות הוועדה אך היא עדיין ביניכס, יש את טענת
האיחור במתן תשובה בהשגה ויש את טענת הגודל. יש סיכוי וסיכון, אך וו נקודת מוצא טובה להגיע להסדר
ביניכס לפחות לגבי שנים מסוימות בלי צורך בהכרעה שיפוטית.
אם אנחנו נקבל החלטה שלא מקבלת את הטיעונים לעניין ההתיישנות בהקשר של החלטת המשיב בהשגה, עדייו
יש ברקע את הנושא של הרטרואקטיביות ויש את נושא הגדליס. אנחנו מביניס שבחלק מהדברים כבר יצאה
המועצה לפנים משורת הדין והסכימה לבוא ולראות שהסרתס איוו שהיא סככה או יריעה. הייתה הידברות.
אפשר אולי לעשות כן גס לגבי המדידה. אנחנו מציעים בלבד, אנחנו לא לוחצים לביצוע.
מר אבשלום אחרק - אנחנו הגשנו השגה לשנים 2019-2020 ולשנים אלו אנחנו רוציס החלטה בלבד,
ייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - יתכן שאתם יכולים לסגור היום גם את חשנים 2019-2020 וגם שנים נוספות
קדימה.
מר אבשלום אחרק - את ההצעה שלדבר אנחנו לא שוללים ואולי גס נגיע להסכמות לגבינו שאולי ישפיעו גם על
אחרים, אבל קודס כל לגבינו בלבד.
יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב = אנחנו משאירים לכס לבחון את הדבריס בעצמכם וביניכס, אם בכלל. אני רוצה
להפנות אתכם לשני פסקי דין של בית המשפט העליון, האחד פסייד ברמ 901/14 עבוד ויקטור נגד עיריית חיפה
משנת 2014, ופסק דין נוסף רעא 4990/05 ממן יעקב נגד עיריית הרצליה. מדובר בשני פסקי דין מרכזיים. הם
במידה רבה מטכמיט את ההלכות, ולאור הטיעוניס שעלו בפנינו היוס יתכן ועיון בהס יוכל לסייע.
החלטה
לאחר שכל אחד מהצדדים פרש טענותיו באשר לשאלת איחור המשיב במתן החלטתו בהשגה לכל אחד
משלושת העררים בס עסקינן, ולאחר שהובהר שהכרעה בסוגיה זו עשויה ליתר את הצורך לדון בטענות אחרות
של מי מהם, הועדה מחליטה כי יוגשו לפניה טיכומי טענות הצדדים בכתב ובצמוד להס אסמכתאות עליהן כל
צד משיט את טענותיו, כולל פסקי דין מלאים ככל הרלוונטי. העוררים יגישו טענותיהם בעניין זה ראשונים
בתוך 30 ימים וימציאו העתקים הן לוועדה והן לב''ב המשיב ישירות. המשיב יגיש סיכומיס כאמור בתוך 30
ימים נוספיס וימציאם ישירות הן לוועדה והן לבייב העוררים. ככל שיהיה צורך בדבר רשאים העוררים לבקש
להגיש סיכומי תשובה מטעמם.
יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב - בהקשר הזה אני רוצה לפרט את העובדות הנוגעות למועדיס הרלבנטייס, מאחר
והן מאוד חשובות לצורך סיכומי הטענות שיוגשו. התאריכיס הרלוונטייס בעניינינו הינס כדלקמן:
א. מוסכס על הצדדים כי תאריך הגשת ההשגות הינו 19.3.2020 ;
ב. תאריך מתן התשובה להשגה - לפי עמדת בייכ המשיב התאריך הרלוונטי הוא תאריך חתימת המשיב על
ההחלטות בהשגה ולגרסתו מועד וה חל ביום 13.5.2020. לפי טענת העורריס המועד הקובע הוא
התאריך בו קיבלו הס לידיהם ולגרסתס אלה התקבלו בידיהס ביום 21.6.2020,
החלטתה
המשיב יאיש תצהיר ערוך כדין בדבר המועד לחתימת ההחלטות בהשגות ע'/י המשיב. ככל הניתן, תצהיר זה
ינתן על-ידי מי שחתם בפועל על ההחלטות בהשגות (ואם לא ניתן יהיה להגיש תצהיר שכזה על-ידי החותם
בפועל, תפורטנה הסיבות לכך).
יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב - לא בטוח שהבנתי את גישת העורריס. אם לא הלכתס חודש לקחת מהדואר את
ומ הדואר אצי תקופת 60 הימיס יכולה לעבור וכך תביאו לקבלת השגתכם + כלומר אס לא תלכו חודשיים
לדואר אתס יכולה לגרוס להחלטה בהשגה להתיישן ולפקוע מאליה + מדובר על שאלה משפטית, כלל משפסי -
מהו המועד הקובע. מועד החתימה על החלטה בהשגה, המשלות בדואר, ההודעה מהדואר, או מועד קבלת דבר
הדואר לידי הנישוס בפועל.
גב' אורנה אחרק - המועצה צריכה לדעת שוה צריך להגיע אליי עד 60 יוס, וה הגיע אליי ב- 21.6.2020. המועד
הקובע יכול להיות 10.6.2020 שבו הס שלחו לפי רשומות הדואר,
יו'יר הועדה - עוייד אהוד נדב - אם כך, נכון כנראה לומר שלגישת העורריס המועד הקובע הינו לכל המאוחר
המועד בו קיבלו לידיהס בפועל את החלטת המשיב בהשגות ולכל המוקדס המועד בו נמסרו ההחלטות בהשגה
למשלוח בדואר ישראל.
מר אבשלום אחרק - יש נקודה מאוד חשובה שצריכה לחיות בתצהיר של מי שחתם, שיסביר מדוע הוא חתס
בתאריך מסויס אך המכתב התקבל למשלוח בדואר בתאריך מאחר מאוחר הרבה יותר. כשאני חותס על מסמך
אני אומר לפקידה מעבר לדלת שתטפל בדתיפות ובו ברגע תוריד אותו לדואר.
יוייר הועדה - עוייד אהוד נדב - | למה זה דחוף ! לפי גישתו של בייכ המשיב, ברגע שהמשיב חתס וה כבר לא
דחוף. אנחנו מדבריס על שני מועדיס רלוונטייס - את המועד הקובע לפי גישת המשיב כיסינו כבר. עוייד מהצרי,
אתה מקבל את המועד של מסירה למשלוח בדואר ואת המועד למסירת ההחלטות בהשגה לידי העורריס בפועל
כפי העולה מתדפיסי הדואר שהציגו העוררים !
עוייד עודר מהצרי - המשיב מקבל את רשומות הדואר כפי שצורפו עייי העוררים,
גב' אורנה אחרק - את הסיכומים שניתנו לי להגיש עד 30 יוס אני אגיש אחרי שעוד מהצרי יגיש ראייה שזה
נחתס ב- 13 במאי 2020, ואני מבקשת גס לאשר שאוכל לבקש לחקור את המצהיר.
יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב - את יכולה לבקש לחקור. תארי לך שהמשיב יטען שהתאריך הוא 13.5.2020 כמו
שהוא טוען, מודע שאז תרצי לחקור 1 הסיכומיס שלך הס סיכומיס משפטיים בהס את מתבססת על עובדות
שעברנו עליהס כרגע, והס המועדים הרלוונטיים. את כמובן צודקת שבמסגרת הסיכומים גס ביקשנו לצרף
תצחיר לתמיכה בעובדות. היה ותגיעי למסקנה שמי מהעובדות לא מוכחת מספיק ואת יכולה להראות שחוא לא
חתס ב- 13.5.2020 ותרצי להראות שהוא לא דובר אמת או לא מדייק - או תבקשי, תספרי למה וה כל כך קריטי
ואנו נגיע להחלטה.
יבוא המשיב ויטען שחתס ב 13.5.2020. נניח שה כל התצחיר. מה תרצי לעשות עם הדבר הוה !
גב' אורנה אחרק - אם וה כל מה שהוא יטען , אין לי הרבה מה לומר לו, כי אני לא יכולה באמת לדעת אס הוא
חתס במועד הזה או לא, אס חהרשות חייבת למסור תשובה תוך 60 ימים היא צריכה לעשות הכל בשביל לוודא
שוה יגיע בזמן.
החלטה
הצדדים מצהירים בפני הועדה והועדה מאשרת את הדברים: עמדנו במגעים בינינו באשר לבחינת שאלת
הגודל. בכל שהדיון והכרעה בסוגית איחור במתן החלטת המשיב בהשגה לא יביא את הדיון בעררים אלה לידי
סיום, הגענו להבנה שבמקרה כזה תבוצע מדידה, באמצעות חברת המדידות בה מסתייעת המועצה. העוררים
יפקידו פיקדון סמלי לצורך כך, ויהיו זכאים להיות נוכחים בעת ביצוע המדידה ולתעדה. ככל שתוצאות
המדידה יביאו לתוצאה טובה יותר מבחינת העוררים יוחזר להם הפיקדון במלואו ולחלופין - במידה ותוצאות
המדידה יאשרו את שנטען ע'יי המשיב או אף יעלו מעבר לכך ישמש הפיקדון כאמור לתשלום לחברת
המדידות.
-9%-, 7 [ .0 .
אסנת נעים
חברת ועדה יו"ר הועדה חבר ועדה
עזרא חבושה