פרוקטוקול20ועדת20ערר20 תיק2001 2017

ועדת הערר לענייני ארנונה

בית-דגןך תיק: 001-2017

בעניין: 1. דנציגר ארנסט - ת.ז. 8241465

2. דנציגר משק פרחים 'ידן'', ש.ר. 540130002

עייי בייכ עוהייד גלעד כייץ, יוסף מיטלמן ואורי עוז

ממשרד ש. הורוביץ ושותי, עוייד

רחי אחד העם 31, תל אביב 65202

טלי: 03-5670700 ; פקס: 03-5660974

(ייהעורריםיי)

- נגד -

מנהל הארנונה, מ''מ בית דגן

מועצה מקומית בית-דגן

שדי מנחס בגין 9, בית דגן 50200

טלי; 03-9602124; פקס : 03-9604048

(ייהמשיביי)

פרוטוקול דיון מיום 17.1.2017

בפני: | אהוד נדב, עו'יד - יו'יר הועדה.

יעל כהן, עו''ד - חברת ועדה.

עזרא חבושה - חבר הועדה.

מוכירת הועדה: הגבי הודיה עוורי.

מטעם העוררים :עוייד גלעד כץ, עוייד יוסי מיטלמן, עוייד אורי עוז, עוייד יעל מטר.

מטעם המשיב: עוייד עודד מהצרי, עוייד אורן אביטל.

נוכחים נוספים : עוייד אופיר הלל -בייכ המועצה המקומית בית-דגן.

לוייר הועדה - עוייד אהוד נדב: הכוונה שלנו לקדם את הדיון בערר בצורה יעילה ועניינית, ולתת החלטה.

אנו דניס בערר על החלטת המשיב בהשגה ביחס לשומת ארנונה כללית לשנת 2016 שהוצאה לעורריס.

ראשית, הועדה שמה ליבה לכך שכתב הערר הוגש בשס שני עוררים. יש צורך לוודא מיהו הנישום או מיהם

הנישומים לענייני ארנונה שהוצאה לו/להס שומה והוא/הס העורר/העורריס.

עו'יד יוסי מיטלמן: הנישוס לעניין וה הינה המשתלה של דנציגר במשק פרחים דן. ווהי שותפות רשומה.

2

עו'יד יעל מטר: השס המלא הוא יידנציגר משק פרחים דן'י שותפות רשומה מס' 540130002.

יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב: כידוע, חיוב ארנונה יוצא על מי שנחשב המחציק לפי החוק. ברגיל למחויק

ייחשב הבעלים או מי שהודיע לרשות הארנונה והראה לה כי הוא המחציק.

החלטת:

1. העוררים יודיעו בכתב, בתוך 15 ימים מהיום, מי מבתינתס הוא/הס העורר/העורריס לצרכי

ערר וּה.

2. כייא מהצדדים יגיש למוכירות הועדה, בתוך 15 ימיס מהיום, ייפוי כוח לצרכי ייצוג בערר וּח.

עו''ד עודד מהצרי: קיימים ערריס של שניס קודמות שהוגשו וטרס נידונו. מדובר בענייניס והיס ושאלות

דומות. אני מציע לדון בכל הערריס שקיימיס משנת 2011 ואילך.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: נכון לעת הצו, בפני המותב הוה של הועדה קיים ערר אחד המתליחס לשנת

6. למותב זה לא הועבר חומר המתייחס לערריס בגין שניס קודמות.

החלטת:

1. מוכירת הועדה תבדוק אס יש ביכולתה לאתר כתבי בי-דין הנוגעיס לעררים של העורריס

לשנים קודמות. באס לא ניתן יהיה לאתר חומר כאמור, תפנה מזכירות הועדה לבייכ הצדדיס

והס יפעלו יחדיו לשחזור החומר הרלבנטי.

2. לאחר שיאותר/ישוחור החומר הנוגע לערריס לשניס הקודמות כאמור, יבואו הצדדים

בדברים ביניהס ויבתנו האס מבחינתס יש הסכמה לאיחוד הדיון בערריס הפתותים. הצדדים

או מי מהס רשאיס להגיש לועדה בקשה לאיחוד הדיון בערריס האמורים, בין בקשה מוסכמת

ובין בקשת מטעס אחד הצדדיס.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לאחר עיון בכתבי בי-הדין הנוגעיס לערר המונח לפנינו, ולאור הומן שחלף,

יכול שמי מהצדדיס ירצה לעדכן/להשלים/לתקן ענייניס מסוימיס המופיעים בכתב הטענות מטעמו או

החסרים ממנו, בין שמדובר בענייניס טכניים ובין ענייניס מהותייס. הועדה מציעה הצדדיס יבחנו את

הסוגיה, ואס ימצאו לנכון (שניהס או אחד מהס) - בתוך 30 ימיס יגישו העורריס כתב טענות מתוקן

מטעמם (ככל שיחפצו) ובתוך 30 ימיס נוספים המשיב יגיש כתב טענות מעודכן (אס יחפו).

ובתוך כתב הטענות אפשר לסדר את העניין של מי הוא העורר.

עוייד גלעד כץ: יש פה קושי מסויס בהצעה כי אס אחד הצדדיס לא יהיה מעוניין ויבקש להתמקד להגביל

את הדיון לנימוקיסם שפורטו בכתב הערר/התשובה בהתאס לתקנה 17. עלול להיווצר מצב של חוסר

סימטריה.

אני רוצה רק לציין ואה מופיע בסוף כתב הערר שהגענו להסדר פשרה מחייב בין היתר ביחס לכל החיובים

שנמצאים בפני חברי ועדת ערר.

יו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב: איני רואה כאן קושי אמיתי. בסמכות הועדה לשמוע כל נימוק הדרוש

לדעתה לשס עשיית צדק, מה גס שסעיף 17 עדיין יכול ולחול לגבי כתבי הערר/התשובה המעודכנים.

החלטה:

1. העורריס רשאיס להגיש כתב טענות מעודכן מטעמס בתוך 30 ימיס מהיום. המשיב רשאי

להגיש כתב טענות מעודכן מטעמו בתוך 30 *ימיס ממועד שהוגש כתב ערר מעודכן או מתוס 30

הימיס להגשתו, לפי המוקדס.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: עיון בכתבי הטענות מלמד שיש כאן שלושה נכסים לגביהס חלוקים

הצדדים. לגבי האחד, החממות - הטענה טענת סיווג. לכאורה, וכפי שבודאי ידוע לבייכ הצדדים, חלק ניכר

מהטיעוניס שהובאו בכתב הערר (חוקיות, סבירות וכדומה) הס לא בסמכות הועדה. עס ואת, בהקשר

לנכס גה לכאורה יש גם טיעוניס שאכן הדיון בהס חינו בסמכות הועדה. כך, לדוגמא, לגבי הטיעוניס באשר

למהו מבנה והאס זה עונה להגדרות. אנו מפניס את תשומת הלב לכל ההגדרה הקלימת בצו הארנונה והאט

3

אתס רוצים להתייחס לכולה או רק לחלק ממנה. לכאורה, לא ברור האס תעריפים ו/או צוויס הנוהגיס

ברשויות מקומיות אחרות רלבנטי לענייננו ולצו בו עסקינן.

עו'יד גלעד גצ: אני רק אומר בחתייחס לאזכורים ביחס לרשויות האחרות אני חושב שוּה רלוונטי לשאלת

הסיווג בהחלט כוועדת ערר. יש לבתון את השאלה מהו הסיווג הנכון ואה בהתלט כלי רלוונטי מבתינת

ועדת הערר הזו.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לגבי הנכס השני, שטחי מעבר - כאן לכאורה טוענים העורריס הן טענה

לגבי הגודל והן טענה לגבי הסיווג. כידוע, כדי שועדת ערר תוכל להכריע בשאלת הגודל, יש צורך בביצוע

מדידות עייי גורמים מוסמכים. יש צורך להוכיח לועדת הערר מה הגודל, כדי שהיא תוכל להכריע בדבר.

בעקרון, ושוב לכאורה, על רקע חוקת תקינות המעשה המינהלי, מי שרוצה לבוא ולהגיד שהגודל הוא אחר,

צריך להוכיח את צה.

עיינו בכתב הערר וראינו שצורפה לה סקיצה או תשריט שיכול להיות שהיא נכונה. ברס, מדובר במטמך

שאינו מדבר בעד עצמו, והיא אינה ערוכה בדרך שמאפשרת למי שאינו איש מקצוע בתתוס לגזור מסקנות

אופרטיביות לענייננו. הועדה צריכה לקבל את הנתוניס בצורה מדויקת ורצוי שוה יהיה בצורה של חוות

דעת מקצועית, כדי שניתן יחיה להתייחס לזה. במקביל, אנחנו מביניס מקריאת כתבי הטענות שהייתה

כנראה מדידה של המועצה, שאף הועברה לעורריס בומנו. רצוי היה שבין היתר הצדדים יעמדו על

ההבדלים בין המדידות ויפרטו מה נכון ומה שגוי במדידות שמגיש הצד האחר.

עו''ד עודד מהצרי: אני מציע שימונה מודד מטעס הועדה ותבוצע מדידה משותפת.

ייר הועדה - עו''ד אהוד נדב: המוצע אפשרי. עס וּאת, יש לשים-לב שלא פחות חשוב מביצוע מדידה

נכונח ומיקצועית, יש צורך להגדיר למודד מהם גבולות השטח. לא נעלמה מעינינו טענת העורריס בכתב

הערר לפיה מאחר ואין גדר בחלק מהמתחם, יתכן שנמדדו שטחים לא רלבנטייס. לאור ואת - יהיה צורך

להגדיר במדויק מהו התחוס הרלבנטי.

האס לא תרצו לדון ביניכם ולהודיע לועדה באם בשלב וה חינכס מסכימים למינוי מודד לביצוע מדידה

משותפת 1

עו'יד גלעד כצ: אני מבין מה נאמר. אני רק אציין שיש צד אחד שצירף מפת מדידה ויש צד אחד שלא צירף.

לו''ר הועדה - עו''ד אהוד נדב: כמו שאמרתי קודס, לא ברור שמה שצורף הוא טוב.

עו'יד גלעד כ>: אנו נשיב תשובה תוך 15 יוס.

החלטה:

1. הצדדים יבחנו האס בדעתס להגיש מדידות מפורטות, מוסברות ונהירות של השטח לחיוב

ביחס לשטחי המעבר, לרבות בדרך של הגשת חווייד מומחה מיקצועי, לצורך הוכחת גודל

השטח בר החיוב בעניין וה.

2. בכל מקרה, בתוך 15 ימים מהיום יודיעו הצדדיס לועדה האס הס מבקשיס בהטכמה למנות

מודד מוסמך מטעס הועדה לשם ביצוע מדידה משותפת. תנאי לביצוע מדידה משותפת בשלב

ה - הגעת הצדדיס להסכמה ביחס לגבולות המתחס הרלבנטי למדידה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: עוייד כץ, קראנו את סעיף 46 לכתב הערר ולא בטוח שהצלתנו להבינו.

התואיל להאיר את עינינו מה הטענה !

עו'יד גלעד כצ: אנחנו שלחנו בומנו מכתב ואף הגשנו עתירה מינהלית כנגד החלטת השרים שאישרה

העלאה חריגה של תעריף הארנונה בבית דגן, ובשלב מסוייס השריס ביקשו מהמועצה המקומית להגיב

והוחלפו תכתובות. אחת הטענות שלנו הינה שלמעשה הוצג מצג מטעה עייי המועצה לשרים, במובן הוה

שהמועצה המקומית לא פירטה בפני השרים שהסיווג הקודס של החממות היה לא סתס אדמה חקלאית

אלא י'יאדמה חקלאית לרבות משתלהיי.

כנגד וה טען חברי, כתגובה לשרים, שהמועצה המקומית סיווגה בעבר את משתלת דנציגר כאדמה

חקלאית לרבות משתלה הכוונה היתה שבתוך המשתלה יש אדמות חקלאיות. ברם, אנחנו לא מדברים על

אותן אדמות חקלאיות אנחנו מדבריס על אותס מבניס, החממות.

אני אומר דבר כזה - יש שלושה סיווגיס יחידיס שהמשתלה מחויבת בהם: סיווג של מבנה, סיווג של קרקע

תפוסה וסיווג של מבנה חקלאית לרבות חממה. אין סיווג של אדמה חקלאית, ועצס העובדה שהמועצה

המקומית מודה ואומרת שהס סיווגו אותנו כאדמה חקלאית לרבות משתלה מעידה שבתפיסת המועצה

4

המקומית יש למשתלה אדמה חקלאית. לגישתנו ווהי הודאה שזה אדמה חקלאית, לכל הפחות ביחס

לשטחי המעברים.

יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אם אני מבין נכון, לטענתכס העובדה שהמועצה המקומית טענה שיש גם

חממות וגם אדמה חקלאית מלמדת לגישתכס שלדעת המועצה המקומית יש אדמה חקלאית במשתלה. על

כך מדובר בסעיפים 43-45 לכתב הערר. ברס, אני מבקש להבין את הטיעון שלכס שבסעיף 46 לכתב הערר.

עו'יד גלעד כץ: בסעיף 46 נאמר כי מעבר למה שטענו לעיל, כבר בשנת 2004 המועצה המקומית עשתה סקר

נכסים ולכן היא ידעה את המצב לאשורו, ועצס העובדה שהיא לא שינתה את הסיווג בשנים 2004 עד 2011

מלמדת שאין שוס טעות והסיווג הנכון שהמשתלה סווגה במשך כל השניס כאדמה חקלאית הוא הסיווג

הנכון.

עו'יד עודד מהצרי: כתוצאה מהסקר התחלתם להיות מסווגיס בשטחי מעבריס כקרקע תפוסה.

עו'יד גלעד כץ: התייחסנו לעניין החממות בסעיף 46 לכתב הערר. אמרנו איך אפשר להגיד שהייתה טעות

בסיווג של החממות אחרי עשרות שנים של סיווג. איך יכול להיות שהחממות נמצאות על עשרות דונס

ומשיקות לשכונה ואף אחד לא ראה. הטענה אומרת - לגבי מבנה חקלאי עצס העבודה שהחממות סווגו

במשך עשרות שנים כאדמה חקלאית מעידה על כך שהמועצה סברה שזה הסיווג הנכון. לכן, הטיעון שלה

שהשינוי בצו נבע עקב טעות הוא טיעון משולל יסוד.

יוייר הועדה - עו''ד אהוד נדב: אתה בעצס טוען שהעובדה שלפי צוויס קודמים, בשנות מס ארנונה

קודמות, המועצה המקומית ראתה את השטחים האלה בסיווג מסויס, מלמדת שהצו החדש לא היה צריך

להיות מתוקן כי לא הייתה לה טעות.

עו'יד גלעד כ\: נכון. המועצה המקומית טענה בפני השרים שיש טעות. ואני באתי ואמרתי איך יכול להיות

שיש טעות על חממות של 20 דונס שרואיס אותס מכל מקוס ביישוב.

יוייר הועדה - עו'יד אהוד נדב: מבלי להתייחס לגופה של טענה, נדמה שהטענה עכשיו מובנת, וניתן לחלק

את האמור בסעיף 46 לשני משפטים - (א) המועצה הייתה מודעת לקיומה של משתלה על שטח של 40

דונס, ו- (ב) המועצה הייתה מודעת לשטח של 20 דונס של חממות.

עו''ד גלעד בץ: נכון.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: לגבי הנכס השלישי, משרדים - כאן לכאורה הטענה היא טענת סיווג.

העורריס טועניס כי הסיווג לא נכון. טועניס שהמשרדיס היו צריכיס להיות מסווגיס כאדמה חקלאית.

שאלה - יש סיבה מיוחדת מדוע בסעיף 59 לכתב הערר אתס טועניס שקיימת פסיקה ענפה בענייניס

מסוימיס אך אתס לא מביאים אותה !

עו'יד גלעד כץ: חשבתי שאין מחלוקת לגבי פסיקה זו. הוועדה תצטרך להכריע.

יו'יר הועדה - עו'יד אהוד נדב: בהתייחס לכתב התשובה שהוגש מטעס המשיב - דנו על כך שלא צורפה

מדידה, דיברנו גם על השאלה מיהו בדיוק המחזיק/הנישוס. ‏ יש למשיב מידע מה בדיוק השטח של

המשתלה בכללותו !

עו'יד עודד מהצרי: למעט המחלוקת ביחס לגודל שטחי המעבר, אין בין הצדדיס מחלוקת ביחס לגדלים

אחרים או ביחס לשטח הכולל של המשתלה.

יו'יר הועדה - עו''ד אהוד נדב: מודה לחבריי למותב, ולכולם. תס הדיון להיוס. נמתין לשמוע מהצדדיס

בהתאס להחלטות שניתנו היוס.

יעל בהן, עו'ייד אהוד נדב, עוייד עזרא חבושת

חברת ועדה יוייר הועדה חבר ועדה