פרוטוקול ישיבת ועדת שימור שהתקיימה באמצעות zoom ביום 05/05/2020

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 1 -

פרוטוקולועדת שימור

פרוטוקול ישיבת ועדת שימור שהתקיימה באמצעות zoom ביום 05/05/2020

בהשתתפות

שם תפקיד

איתי ויסברג ראש מועצה

שרון פישמן מהנדסת מועצה

מנחם ברגב נבחר ציבור

ג'קלין בן עמי נבחרת ציבור

איל טפרברג חבר עמותת דורות

יובל חלמיש חבר עמותה לשימור בנימינה

מתוקה מחנאי חברת עמותה לשימור בנימינה

אלי אליוביץ חבר עמותה לשימור בנימינה

נעמה נאמן מזרחי מנהלת מחוז חיפה המועצה לשימור

אתרים

שמעון דוד נציג ציבור

חנני רויכמן נציג ציבור

זיו רכלבסקי נציג ציבור

זיו אורובן אורח

נעדרו:

שם תפקיד

דניאלה אילון נציגת ציבור

אהרון שיאחי נבחר ציבור

על סדר היום:

1. אמצעי הנצחה אישיים במושבות

2. שמות פינות הפרדה

3. בית אהוד מנור

4. שמות רחובות גבעת הפרחים

5. המשך רחוב הסחלב

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 2 -

ריכוז החלטות והמלצות

1 בשל צרכי היישוב, נוסח הנצחה אחיד עם גמישות מועטה לשינויים, שילוב ברקוד לדף

מפורט על המונצח.

מסגרת עלות של עד 5,000 ש" כוללת למשפחה

כמו כן לנסח מודל הפעלה לקרן הנצחה יישובית המאפשר תחזוקה של מתקני הנצחה

ברחבי היישוב

2 יועלה בוועדה הבאה. חברי הועדה יחשבו על נושא לשמות

3 הועדה תמתין לקבלת תיק תיעוד מהתושב ותדון בדרישות השימור

4 הועדה מאשררת את שמות הרחובותבגבעת הפרחים כפי שאושרו בהגשת התכניות,

ובהתחשב בכך שלא ימצא פרוטוקול המעיד על החלטה אחרת מוקדם יותר.

5 הועדה מאשרת שם הרחוב כסחלב

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 3 -

דיוןוהמלצות:

סעיף מספר 1 – אמצעי הנצחה אישיים במושבות

דיון איתי ויסברג: ערב טוב, תודה רבה שהצטרפתם. אתם זוכרים באחד הדיונים

הקודמים שלנו העלנו את הרעיון שאנחנו רוצים לאפשר הנצחה אישית

במושבות. אנחנו רוצים שהיא תהיה הנצחה סבירה ואחידה לכולם ולא כגודל

הכיס של המנציח. לשרון יש הצעה לכמה אלמנטים שאפשר להנציח בעזרתם.

חנני רויכמן: אני רוצה להעלות רעיון של "אמץ עץ"

שרון פישמן שמש: קריטריונים ראשוניים להנצחה כאשר כל בקשה להנצחה

מגיעה לועדה והיא דנה בבקשה וההחלטה היא ש אנחנו מגדירים את מיקום

ההנצחה ואת האלמנט, ואני רשמתי שאנחנו מגדירים גם את תקופת ההנצחה.

אם אנחנו מדברים על אלמנטי פיתוח שישולבו ב שטח הציבורי אני חושבת

שכדאי להגדיר את התקופה ולאפשר הזזה של אותם פריטים בשטח כדי

שבמקרים של פיתוח עתידי תהיה את האפשרות להזיז ולא תהיה אי נעימות.

אני רוצה להציע מקומות מרכזיים כדי להצי ב את האלמנטים האלו הן

בבנימינה והן בגבעת עדה ואני רוצה שזה יהיה במקומות ציבוריים כלומר לא

ליד הבית, אלא רחובות עם אופי יותר מסחרי או ציבורי וגם בגינות מסוימות

שאני יודעת שאנחנו רוצים להביא לשם אנשים או שזה ישתלב שם מאוד יפה,

אלמנטים שיאפשרו שהייה.

מציגה מפה עם סימונים של רחובות עקרוניים ראשיים בבנימינה וגבעת עדה.

כשאני מתכוו נת לרגבים באזור הבינוי אני מתכוונת לאזור הבינוי בתכנית

המתאר של גבעת עדה יש שטח מסחרי שנבנה מצפון לדרך רגבים ואני רואה

לנכון לשלב שם אלמנטים להנצחה שישתלבו שם מאוד יפה.

הפרטי פיתוח שאני מציעה זה ליצר שפה אחידה של פרטי רחוב, כאשר אני

מציעה ספסלים לרחובות, גינות ושטחים ירוקים. בדקתי גם עלויות. העלויות

פחות או יותר של ספסל דגם עדן בסביבות 1800 ₪, צריכים לקחת עתודה של

200 ₪ לתשתית כלומר להתקנה. וספסלי רחוב דגם ברקת מבטון עלותם 2600

₪ שמצריכההתקנה יותר מאסיבית בסך 400 ₪ לערך

דיברנו גם על גינות ושולחנות שאפשר להנציח, גן נבחרי ציבור, כל מיני מערכות

ישיבה וגם כאן יש הרבה פריטים שאפשר להתקין, אפשר להטביע עליהם כל

לוח משחק שרוצים. נגיד פארק ספורטיילת אפשר לייצר שולחן דמקה או

שחמט, או שמות של נבחרי ציבור. זה עלויות קצת יותר גבוהות בין 4-5 אלף

אפשר להנציח בברזייה בגנים ציבוריים, יש המון מערכות של ברזיות, אני

בוחרת רק ברזיות שמתאימות גם לנכים. כל הפריטים שבחרתי הם נגישים.

ואם חושבים ממש מחוץ לקופסה יש פרטי רחוב שמאפשרים עבודה מבחוץ,

שולחנות עבודה שמחוברים לחשמל שאפשר לחבר אל הלפטופ לחשמל בגינה

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 4 -

ציבורית יש לנו שליטה מלאה על מי עובד, אפשר להחליט מתי יחובר לחשמל.

לייצר פחות או יותר עמדות עבודה חיצוניות. הבעיה היחידה היא שאלו

אלמנטים יקרים, פינה כזו עולה בסביבות 30 אלף₪. (מצגת פריטים מצורפת)

איתי ויסברג: יש פה טווח מחירים בין 1,600 לבין 30 אלף₪. כשאני התכוונתי

לאפשר ל משפחה כלשהי להנציח מישהו בין אם זה האבא, בן, או אח אחות,

רציתי משהו שיהיה מוגדר מאוד, רשימת פריטים מהם יבחרו מה שיותר

מתחברים אליו, כל השאר עובר לרשות, נותן תרומ ה, היא מאושרת ויוצא

לדרך.

אני מניח שיהי ו כאלה שיוכלו וירצו להשקיע 30 אשח. אבל אנחנו יוצרים

פערים. זו דעתי, אני שם את זה לדיון בפני כולם.

זה שניצור רשימה של פריטים שהישוב רוצה במרחב הציבורי ומיקומים,

ומגיעים למי שהיה רוצה להנציח ואומרים לו תבחר מה אתה הכי מתחבר אליו,

באיזה אזור תרצה, מה הגמישות שיש לך.

יובל חלמיש: הרעיון מבורך ונכון. מסכים לגבי הפרויקט של ה30 אלף, כי בעל

המאה הוא בעל הדעה. לא בטוח שמי שמנציחים אותו הוא כל כך חשוב אולי

למשפחה יש כסף אבל לא בטוח שזה נכון לשים דבר כזה. הייתי שם את זה

בסקטור אחר לחלוטין.

אני חושב שצריכה להיות התייחסות בכל הדברים לגודל השלט שיהיה בהנצחה

ומה כותבים ואם הועדה צריכה לאשר את התוכן. כלומר מי הגורם שמאשר את

התוכן שנכתב או שרק רשום לזכרו של... שאר האלמנטים אני חושב שנכון.

איתי ויסברג: היית קובע הגבלה של סכום מסוים?

יובל חלמיש: כן. כי אחרת אנשים יכולים להשתולל כגודל הכסף שלהם ואז לא

בטוח שאותו אדם שמנציחים אותו הוא כזה חשוב.

נקודה למחשבה, מי אחראי לתחזק אותו? המועצה? אותו אדם שהנציח? ספסל

כזה-מי משמן אותו, מי צובע?

איתי ויסברג: יותר מזה, אם עושים ונדליזם, מה אז? האם קונים חדש?

איל טפרברג: אני יודע שדובר על הנושא הזה בעבר והמועצה הכינה חוזה ל10

שנים מול התורם שהמועצה אחראית על תיחזוק המקום. גם אם נגנב.

איתי ויסברג: כלומר התרומה כללה את הפריט ו10 שנים אחזקה

איל טפרברג : כן . יש אצלכם איזה חוזה שהמועצה עשתה כי בזמנו רצינו

להתחיל עם ספסלים הבעיה שהמחיר שאז הוצג היה למעלה מ 4,000 ₪ וזה

היה באמת יקר. ולגבי מה כותבים לזכרו של והשם. זהו. אין תיעוד, היסטוריה,

רק את השם.

יובל חלמיש: מעולה. אם זה מה שקבוע זה מעולה אבל צריכה להיות אמירה

ברורה שלא יתחילו להתווכח מול המשפחה של התורם. כנ"ל לגבי האחזקה. כי

אחרת זה עלול להכניס את המועצה לעלויות יקרות מאוד.

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 5 -

זיו רכלבסקי: שהייתי יו"ר ועדת שימור הכנו נוסח מסודר כולל תחזוקה. גודל

שלט, מבנה שלט, מה כתוב, תחזוקה שנלקחת בחשבון 10 שנים קדימה מבחינת

כסף. צריך לאתר את זה במשרד המהנדס.

איתי ויסברג: כ ל פריט הנצחה מצריך התקשרות והתרומה מכסה על ויות

הקמה ואחזקה. ניקח הסכם עבר ונתקן אותו אם נדרש. אני מבקש מכם לשקול

רמת גג של סכום, משהו יותר צנוע ומסמל. דבר שני רוצה לדבר על מה שחנני

העלה כי זה סוג הנצחה מדהים. חוץ מעצי מורשת שזה מבחינתי מוצג לשימור

שצריך לקבל מעטפת שימור.

רוצה להנציח על שם מישהו עץ, עץ זה לא ל10 שנים. הנדסה תוודא שנוטעים

במקום שהוא לא להריסה בשנים הקרובות ופה ההתייחסות היא קצת אחרת

וצריך גם להחליט איזה סוגי עצים.

ג'קלין אריקסון בן עמי: אני חושבת על מה שדיבר חנני "אמץ עץ" לא הכוונה

לנטוע אולי לאמץ עץ קיים. זה דבר יפה.

דבר שני רוצה להתייחס לנושא של התרומה של ספסלים או משהו אחר, חושבת

שצריך להגביל סכום ושהמשפט צריך להיות אחיד.

ודבר שלישי, הנצחה של חללים חוץ ממה שיש ביד לבנים.

איתי ויסברג: פה את מקשרת לבקשה שעלתה לאור יום הזיכרון האחרון,

הצעה שהועלתה על ידי חברת המועצה אלינור בראל. טענה שרק בגלל מעורבות

ביום הזיכרון היא פתאום התחי לה ל הכיר את החללים והיא ילידת המקום

והיא אמרה שהייתה רוצה לראות הנצחה יותר גדולה במרחב הציבורי. זה נושא

שתכף נדבר עליו בנוסף.

ברשותכם אני רוצה להחליט מתווה ראשוני , כל עסקת ההנצחה מול המועצה

כולל בתוכו מרכיב של הקמה ותחזוקה לאותו פריט, בסיס זמן של עשר שנים

ונקבע סכום מקסימלי שנראה ראוי, 4 אש"ח

חנני רויכמן: אני רוצה להעיר משהו לגבי סכומים ולגבי תקופה. הנצחה באה

מהמילה נצח, אני חושב שלהגביל את הנצח לעשר שנים מאוד רחוק מהנצחה.

ג'קלין אריקסון בן עמי: בדיוק מה שרציתי להגיד זה נוגד את המילה הנצחה.

אתה צודק ב100%.

יובל חלמיש : לא, אני הבנתי שהעשר שנים זה ההגדרה של המימון של

האחזקה. זה לא שאחרי עשר שנים מבטלים את זה.

חנני רויכמן : אני חושב שאם המועצה שמה אלמנט הנצחה במרחב הציבורי

היא לא תוכל להזיז אותו, לא עשר שנים ולא עשרים שנה. זאת אומרת אם יבוא

מישהו ויפרק אותו בונדליזם את זה אי אפשר למנוע. אבל אם המועצה תרצה

להזיז אחרי מס' שנים, אנשים יקומו ויתלוננו ולא משנה מה כתוב בהסכם.

אנשים יצפו ליותר גם אם יחתמו על 10 שנים. ומפה אני מגיע לכסף, אם ספסל

עולה 1500 ₪, ושרון הוסיפה 200 ₪ התקנה, אני חושב שלשמור על פריט

במרחב הציבורי במשך 10 שנים ומעלה זה במינימום להכפיל את מחירו. צריך

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 6 -

לקחת בחשבון שהמועצה תידרש לתחזק את הספסל הזה ואם אתה עושה

הנצחה אתה צריך לשמר את זה ברמה מאוד גבוהה.

איתי ויסברג: אני חייב להגיד שבמרחב הציבורי יש לי בעיה להנציח לאינסוף.

אפילו רחובות היסטוריים יכול להגיע למצב שצריכים לשנות אותם. אולי בתים

לא מזיזים אבל המרחב הציבורי משתנה אז או שנחליט שההנצחה קצובה בזמן

או שבמצב כזה המועצה תפנה למשפחה ותציג את החלופות האפשריות להמשך

הנצחה.

חנני רויכמן: אני לא אומר שהמועצה צריכה להתחייב לנצח, אבל צריך לקחת

בחשבון את ההתרעמות הצפויה במקרה של פירוק הנצחה עקב שינוי המרחב

הציבורי למרות שהחוזה יהיה רק לעשר שנים.

זיו רכלבסקי: צריך להכניס לנוהל אפשרות שהמרחב הציבורי עלול להשתנות

ואז המועצה מגיעה למשפחה ומגיעה עמה להסכם.

שרון פישמן שמש: רשמתי את זה.

זיו אורובן: אני רוצה רגע לשאול שאלה, אז עברו 10 שנים, והמשפחה לא רוצה

לשלם. מה אתה הולך ומוריד את הספסל?

יובל חלמיש: אתה יכול להגדיר שהמשפחה מימנה לעשר שנים אחרי 10 שנים

המועצה לא תתחזק יותר אם לא יהיה מימון נוסף.

זיו אורובן: אז במרחב הציבורי יהיה ספסל שבור ולא נעשה כלום כי המשפחה

לא רוצה לשלם?

איתי ויסברג : אני רוצה להציע עוד מודל ברשותכם. בגלל שהנושא של חוסר

תחזוקה לא מקובל עלינו, חנני כותב אולי לא הנצח ה אלא הוקרה , אנחנו לא

מוכנים לקבל מצב שפריט נשאר במצב מביך כי לא חידשו חוזה מצד שני אנחנו

לא רוצים להיכנס להוצאות שלא נעמוד בהם. אולי צריך להתנות תרומה במתן

תקציב שנתי לקרן תחזוקת פריטי הנצחה . וכל עוד משפחה משלמת דמי חבר

בקרן התחזוקה אנחנו מתחייבים לתחזק את זה. מנגנון זה יאפשר להחזיק את

זה הלאה.

יובל חלמיש: אני מסכים, דמי חבר, קרן הנצחה ואז יש סל כולל שמאפשר

למועצה לתחזק את הפריטים.

ג'קלין אריקסון בן עמי: ההצעה שהעלת היא מצוינת. אבל אנשים לא יתחייבו,

זה גם דורש יותר התארגנות מצד המועצה. אולי מראש נגבה יותר ונכניס את

הסכום לקרן תחזוקה הזו.

איתי ויסברג: אני רוצה שחנני יפרט יותר על מה שהו חשב על פרויקט "אמץ

עץ". נשמע פרויקט מאוד מעניין.

חנני רויכמן: פרויקט "אמץ עץ", זה פרויקט שקיים בכמה מקומות בארץ, לא

ידוע מי התחיל נראה לי התחילה גברת בשם עדי רפפורט, לוקחים ע צים

קיימים ומחברים אותם למשפחות שגרות בקרבה של העץ עצמו. בערים זה

נורא פשוט , בנגב עושים את זה עם עצי שיטה בשביל לשמור עליה ם. שמים

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 7 -

מתקן או שלט ליד שהעץ מאומץ על ידי משפחה מסוימת, נותנים למשפחה או

לילדים, מחברים את זה לפעילות חינוכית ללמידה על העץ. רצון לחבר את

הקהילה לגינון שיש היום. אפשר לחבר את זה גם לנטיעת עצים חדשים. אני

יכול לשלוח חומרים שאספתי ונדבר על זה בישיבה הבאה.

איתי ויסברג: זה פרויקט נפלא, אני אוהב אותו אבל נפרד מהנצחה. איל בגלל

שאתה וחנני הכי קרובים לנושא, אני מבקש שתיתן הגדרה מה נדרש בשנים

הראשונות של ייצוב העץ כדי להבטיח שיצליח.

לענייננו, ניקח את המסמך ש זיו הכנת בעבר ונציג פורמט לאישור שלכם כדי

שנוכל בקרוב להוציא לקהל.

זיו רכלבסקי: אני רוצה להעיר שעל השלט עצמו שיהיה בנוסח קבוע ואחיד.

אני חושב שצריך לאפשר למשפחה להוסיף ברקוד עם הסיפור אחרי המונצח.

איתי ויסברג: אני רוצה לדבר על משהו שהעלתה אלינור בנושא הנצחה של

חללי צהל שטוענת שצריך להיות לזה טיפול נפרד כי זה כבר מעבר למשפחה

אלא אחריות ציבורית להנציח אותם. יש היום חוץ מהנצחות אישיות שעשו כל

אחד, יש את היזכור ביד לבנים. היא חשבה על שביל בו יהיו ספסלים וכל ספסל

ינציח חלל אחר. אני רוצה לשתף על רעיון שאני מגלגל כבר שלוש שנים ומתחבר

לתכנית הפיתוח העתידית שנציע למליא ה, והוא בעצם לקחת רכיב נופי ארוך

כמו שביל שמתחיל בבנימינה עולה למחצבה ממשיך לרמת הנדיב דרך שביל

ישראל משם ממשיך הלאה עד זיכרון, עובר בשטחים של בנימינה, חוף כרמל,

זיכרון יעקוב ורמת הנדיב. קוראים לו "שביל הבנים " שארגון יד לבנים נורא

רוצה להרים אותו ולאורך הש ביל לעשות אזכור קבוע לכל הנופלים. זה הופך

להיות משהו רחב של כל האזור, וגם מאפשר פוטנציאל הנצחה מאוד גדול. אבל

זה פרויקט שייקח 3 שנים. אלינור שואלת על משהו מידי

מנחם ברגב: מציע לחבר את הרעיון הזה לשביל האופנים של גבעת עדה

בנימינה.

ג'קלין אריקסון בן עמי: בדיוק. זה מה שאני רציתי להגיד.

איתי ויסברג: יש לנו כ 80 נופלים להנצחה 6.5 קילומטר, תחלק ל 80 כמה

הגעת?

שרון פישמן שמש: בערך 80-75 מטר זה קצת צפוף.

ג'קלין אריקסון בן עמי: זה לא חייב להיות רק ספסל, זה יכול להיות אבן.

שרון פישמן שמש: יש המון אלמנטים של פיתוח שאפשר להשתמש בהם, זה

יכול להיות ציוני מרחק, אני חשבתי גם להטביע איזו מפה.

איתי ויסברג: שרון תבדקי איזה אלמנטים אפשר.

החלטה להכין הסכם הנצחה בין משפחה מנציחה למועצה על בסיס טיוטת הסכם

עבר שהוצע שמכיל את המרכיבים הבאים: עלות הקמה, עלות תחזוקה

ראשונית, תרומה לקרן הנצחה של היישוב מעבר ל 10 שנות תחזוקה

ראשונות, צורך בפניה למשפחה במקרה והחפץ המנציח צריך לשנות מיקום

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 8 -

בשל צרכי היישוב, נוסח הנצחה אחיד עם גמישות מועטה לשינויים, שילוב

ברקוד לדף מפורט על המונצח.

מסגרת עלות של עד 5,000 ש" כוללת למשפחה

כמו כן לנסח מודל הפעלה לקרן הנצחה יישובית המאפשר תחזוקה של

מתקני הנצחה ברחבי היישוב

סעיף מספר 2 – שמות פינות הפרדה

דיון איתי ויסברג: יש לנו בכל הישוב 28 פינות הפרדה. אחת הבעיות בפינות הפרדה

שלפעמים מגיעים אליה והיא מלאה. אנחנו רוצים להכין שילוט מזמין אליה של

" במקרה שאני מלאה נא לפנות לאחיותי <שם הפינות הסמוכות>". מתוקף זה

עלה רעיון לתת לכל פינה שם במקום שם הרחוב בו נמצאת או מספר סידורי.

עלה רעיון לתת שמות לפי נושא מסוים, שמות של עצים או כל דבר כזה.

יובל חלמיש: לא הבנתי מה הרעיון.

ג'קלין אריסון בן עמי: יש פינת הפרדה, לתת לה שם.

יובל חלמיש: אני חושב שצריך לסדר את הפינות לפני שנותנים לה שם, להגדיל

אותן. השם לא יוסיף לשמירה על ניקיון המקום, אולי לגדר אותה.

איתי ויסברג: המטרה שכל פינת הפרדה כזו תהיה עם האלמנטים הבאים, עוד

לפני שיש לה שם: מוארת, מוקפת בגדר חיה משלושה כיוונים ומצולמת. לכן

הדיון הוא לא על אופי הפינות עצמן אלא על מתן שמות.

אלי אליוביץ: זה רעיון לא רע, יש בזה איזשהו קסם, מקום שאתה נותן לו שם

זה מגדיר משהו, זה נחמד. זה בטוח לא מזיק. אני בעד.

איתי ויסברג: העיקר שלאנשים יהיה אכפת ולא יזרקו במקום שמלא למרות

שמלא. מכיוון שאתם לא בטוחים שצריך שמות לפינת הפרדה אני רוצה להעלות

את זה פעם הבאה. תחשבו על נושא מסוים לשמות.

החלטה יועלה בוועדה הבאה. חברי הועדה יחשבו על נושא לשמות.

סעיף מספר 3 – בית אהוד מנור

חוות דעתה של מנהלת מחוז חיפה, המועצה לשימור אתרים מופיעה כנספח א' מאחר ולא הצליחה

לדבר בשיחה בשל בעיות טכניות.

דיון איתי ויסברג: בסיפור של אהוד מנור יש עדכון סה"כ. אני מזכיר, בית הולדתו

של אהוד מנור נמכר ורכשה אותו משפחה מגבעת עדה. הבית יושב ברשימת

שימור אבל מעולם לא הוגדרו לו דרישות שימור כי מתודת העבודה כפי שכבר

הסברתי בעבר, היא שמי שרוצה לעשות שינוי ברכיב שמוגדר לשימור, במסגרת

בקשת היתר לשינויים הוא ניגש לוועדה המקומית והיא אומרת לו שאפשר לתת

היתר אחרי שיבוצעו דרישות השימור. לצורך זה הוא עושה תיק תיעוד על

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 9 -

חשבונו וומביא אותו לוועדת שימור שהיא סטטוטורית שמחליטה איזה

אלמנטים חשוב שישמרו, נותנת דרישות שימור ושוקלת גם אם לאפשר הגדלת

זכויות בנכס כפיצוי על דרישות השימור.

מהועדה הזו יוצא המבקש עם דרישות לשימור שמהוות תנאי להיתר הבניה.

פה היה מקרה הפוך. היה ברשימת שימור של המועצה שנים. כשבאו לשאול עליו

המתווכים למיניהם אמרנו שמוגדר כבית לשימור אבל לא הגדירו דרישות

השימור כי לא בוצע עליו לעולם תיק תיעוד.

אחד לפני הבחור שרכש את הבית שלח שאילתא למועצה מהן דרישות השימור

לבית, קיבל תשובה ממי שאחראי על חוק חופש המידע "לא מוכר דרישות

השימור", זה לא אומר שאין דרישות שימור אלא שלא נעשה תיק תיעוד, גם לא

אומר שהוא לא ברשימת השימור.

שרון פישמן שמש: גם ברשימה הקודמת שדיויד הכין, בית אהוד מנור הופיע

ברשימה. היא לא צריכה להיות מאושרת במליאה של ועדה מרחבית אבל היא

נידונה גם במליאה וגם ברשימה החדשה שהכנו ביולי שאושרה גם במליאה וגם

בוועדה המרחבית הבית מופיע.

בעלי הבית הגישו בקשה להיתר בפברואר והיא עדיין לא נבדקה. ואז התחילה

הקורונה והפעילות בוועדה נפסקה ולא טיפלה בתיק. ולצערי הם התחילו עבודות

בבית ללא היתר ולכן ניתן להם צו הפסקת עבודה וכרגע הבית ללא עבודות.

בעלי הבית פנו לעמותה לשימור, אני העברתי אותו למתוקה אתמול בערב, הם

מבקשים בעצם לדון בתיק שלהם ולקבל הערות ועדת שימור למרות שהם

טוענים שהבית לא לשימור.

אני אשמח להציג לכם את היתר הבניה שהגישו ותמונות של הבית לפני והיום

כדי שנוכל להחליט מה בעצם הדרישה של ועדת שימור על מנת לתת את דרישות

השימור.

איתי ויסברג: רק בואי נדייק, דרישות שימור הועדה יכולה לקבל רק אחרי שיש

תיק תיעוד. אני לא מכיר שיש תיק תיעוד ולכן אנחנו לא יכולים לתת דרישות.

זאת אומרת שגם אם נורא נרצה, אנחנו לא יכולים כרגע להגדיר דרישות

לשימור.

יובל חלמיש: אני לא מכיר את הבנאדם והוא התקשר אלי שלשום וסיפר לי את

הסיפור ושלח לי ניירות והתכתבויות. הבית הזה כבר הרבה שנים לא של משפחת

וינר. הוא נמכר ועבר שיפוץ על ידי משפחת מדרר כי לא הוגדר בזמנו כבית

לשימור. הייתה התנהלות לא תקינה גם של הבחור שהתחיל לבנות ללא אישור

וגם יש לו מכתב מהמועצה שהבית לא מוגדר לשימור.

שרון פישמן שמש: לא, אני מצטערת, אין לו מכתב מהמועצה שהבית לא מוגדר

לשימור. יש לו מכתב אחד שגם לא הוא הגיש למועצה אלא הבעלים הקודם,

לפני שנתיים שבו המועצה אמרה שהיא לא איתרה את דרישות השימור של

הבית. הוא הגיש בקשה בפברואר 2020 והיא לא נידונה עוד, כלומר הוא עשה

עבודות ללא היתר. חשוב לי להגיד את זה. לי כסטטוטורית יש מקומות מאוד

ספציפיים שאני יכולה להתערב בתהליכים של בניה, אני יכולה להתערב בהיתר

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 10 -

בניה או להגדיר תנאים להיתר בניה ואני יכולה לבקש תיק תיעוד. כל הויכוח

תיק התיעוד מכיל הכל על המבנה, האם עבר שינויים , אילו שינויים הוא עבר,

זה התפקיד של תיק תיעוד.

יובל חלמיש: אני מכיר את הבית, הבית עבר שינוי בשנת 69 ו73.

שרון פישמן שמש: אני לא אומרת שהוא לא עבר שינוי אבל בשביל להבין את

מהות השינוי צריך תיק תיעוד.

איתי ויסברג: למה צריך להודיע לו? כל אדם שרוצה לעשות שינוי הולך ומקבל

היתר. יש דברים שלא צריכים היתר דברים פנימיים ולא היינו מתערבים. הוא

ביקש היתר, לא חיכה לתשובה והתחיל לעבוד.

יובל חלמיש: אני לא מצדיק את הבחור. אנחנו נמצאים בטווח האפור.

שרון פישמן שמש: הוא לא יכול לעשות עבודות בלי היתר בניה.

זיו אורובן: על זה אין ויכוח.

איתי ויסברג: יובל אתה אומר לא אכפת לי אם הוא מוגדר לשימור בוא נלך

לקראתו?

יובל חלמיש: כן. אני חושב שיש דברים אפורים. אני הסתכלתי בניירות.

איתי ויסברג: לפי אותו טיעון, כל אחד שעכשיו בונה בית על מתקן לשימור, לא

אכפת לך העיקר שנעזור לו. על איזה שטחים אפורים אתה מדבר? הבנאדם הגיש

בקשה להיתר, בזמן בקשת ההיתר בודקים מה יש על הבית.

שרון פישמן שמש: האיש הגיש תיק מידע ב2020 ובבקשה למידע שלו רשום

בעמוד 12 הפניה לוועדת שימור. אפילו הועדה לא הספיקה לתת לו הערות לפי

התיק רישוי שלו והוא התחיל בניה.

לא מדובר בהגדלה של חלון ב10 סנטימטר אובשינוים קטנים. מדובר בשינויים

שאתם כוועדה צריכים להחליט אם הם מהותיים ולכן אני רוצה להציג לכם

אותם.

זיו אורבן: אני חושב שיובל שם את האצבע על דבר נורא חשוב, יש פה שלושה

נושאים נפרדים אחד מהשני לאף אדם אסור לבנות בלי היתרים, כן שימור אין

שימור, אין ויכוח. ויש עניין של מה ההליך שאדם קונה נכס לצרכי מגורים, לא

הולך לבדוק אם הוא לשימור. אני מסכים שזה שהוא ביקש מידע יש נקודה

אפורה.

איתי ויסברג: הוא לא פנה. הוא הביא מכתב ממישהו אחר. מישהו אחר פנה.

והמכתב גם לא אומר שהבית לא לשימור אלא שלא נמצאו דרישות לשימור.

יובל חלמיש: מכתב ממי שהוא קנה ממנו את הבית. מכתב שמקבל עו"ד

מהמועצה בבנימינה שהבית לא מופיע ברשימת התיעוד. זה משהו גם לא תקין

בהתנהלות המועצה.

חנני רויכמן: זה שיטת מצליח.

יובל חלמיש: להקשות זה הכי קל, אני חושב שצריך ללכת בדרך הביניים.

שרון פישמן שמש: מה זה דרך הביניים? לתת לו היתר בנייה בלי תיק תיעוד?

זיו רכלבסקי: לא, אפשר לחייב אותו להכין תיק תיעוד

זיו אורובן: זה שהבנאדם שיטת מצליח, אתית זה לא יפה, אבל מבחינה משפטית

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 11 -

יש תחום מאוד אפור. ודבר שלישי ואחרון אני לא מתווכח מה הנוהל וזה שצריך

לתעד אבל אם בנאדם קנה בית למגורים שלו וכבר שינו אז מה עכשיו אנחנו

מצפים להגיד לו? לא להרוס את הכיור כי פה בכיור אהוד מנור...?

חנני רויכמן: אנחנו צריכים לראות תיק תיעוד ואז להחליט איך אנחנו רוצים

לראות את הבית, זה מה שאנחנו צריכים להגיד לו. כל בנאדם אחראי שקונה

נכס צריך לעשות את הבדיקות על המצב הסטטוטורי על הנכס שהוא קונה

ולהבין מה המגבלות עליו. וממה שאני מבין כשקנה את הנכס הוא כבר היה

ברשימת השימור.

יובל חלמיש: סליחה חנני אני מסתכל על ניירות.

חנני רויכמן: שיתבע את העו"ד, שיתבע את מי שמכר לו.

יובל חלמיש: אבל המועצה כתבה לו, לא העו"ד.

שרון פישמן שמש: אתה קורא משהו מ2018, ב2019 עשינו פעולה בנושא

יובל חלמיש: מקריא את המכתב שקיבל מהקונה נשוא תאריך 29.01.2019

ומופנהלעו"ד יוסי כפרי "לאחר שנעשו כל האמצעים הסבירים לאישור המידע

לא אותר מידע כפי שהתבקש בבקשה (יתכן כי מידע כזה אינו קיים)".

איתי ויסברג: תקשיב טוב, הוא שואל אם נמצאו דרישות שימור. לא נמצאו

דרישות שימור. לא על כל הנכסים לשימור יש דרישות שימור, כי אין תיקי

תיעוד, הם רק רשומים ברשימת השימור וברגע שאתה רוצה לעשות שינוי אתה

מכין תיק תיעוד ואז יש דרישות שימור.

יובל חלמיש: אני חושב שהייתה התנהלות לא תקינה, אני חושב שתפקיד הועדה

לנסות לפתור את הבעיה.

איתי ויסברג: הדיון הוא עקרוני האם יש תכלית לשימור או לעזוב את זה

בשקט.

שרון פישמן שמש: אתם רוצים להוציא את בית אהוד מנור מרשימת השימור?

אני לא מבינה.

זיו אורובן: אנחנו לא רוצים שרון אבל כנראה שהתנהלות רשלנית של המועצה

תגרום לזה. הבנאדם שם מיליונים לקנות בית מגורים.

שרון פישמן שמש: אתם ועדת שימור, הוא משנה חזיתות, חשוב לי להראות

לכם מה הוא עושה. אין לי שום התנגדות שיגיש היתר בניה ויוסיף שטחים לבית

שלו.

איתי ויסברג: שרון, עזבי כרגע שינויים. הבנאדם ביקש מידע לפי חוק, במידע

שביקש רלוונטי לאותו יום שביקש כתוב שזה בית לשימור.

יובל חלמיש: אתה מטעה. זו פניה של עו"ד למועצה וקיבל את התשובה. לא

מוציאים מכתב כל שבוע.

שרון פישמן שמש: הוא לא שאל אם הבית ברשימת השימור, הוא שאל אם יש

דרישות שימור.

זיו רכלבסקי: שרון מתי הבית נכנס לרשימה?

שרון פישמן שמש: הרשימה הראשונה של דיויד ב2005, הרשימה השנייה

ב2019 .

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 12 -

איתי ויסברג: ביום שהאיש ביקש לעשות שינויים קיבל את המידע הרלוונטי

לאותו תאריך. הוא קיבל הנחיה בדיוק איך לפתור את הבעיה- תעשה תיק

תיעוד, נעשה כינוס מהיר של ועדת שימור נגדיר דרישות, תוסיף אותן לדרישות

היתר ותקבל היתר.

יובל חלמיש: כמה זמן לוקח להכין תיק תיעוד?

שרון פישמן שמש: חודש חודשיים

יובל חלמיש: אתה מבין, אז אני חושב שאנחנו יכולים להגדיר לו ערבות בגובה

הכנת תיק תיעוד.

איתי ויסברג: אין פה אדם אחד בבנימינה שבנה בית חוקי ולא ידע אם הוא

לשימור או לא.

זיו אורובן: אני איתך. אדם שעובד ללא היתר צריך לעצור אותו. אני רק אומר

משהו אחד פשוט, ברור שאדם בא לבנות צריך לבדוק מה ההיתרים ומה הגבלות

אבל זה בתוך שכונת מגורים והוא יודע פחות או יותר את הטווחים.

שרון פישמן שמש: חשוב לי להדגיש שהעניין הוא לא פרסונלי. אני מסתכלת על

זה בעיניי מהנדסת הומועצה שחשוב לה לשמור על אתרים שהוגדרו לשימור.

איתי ויסברג: הדיון הוא עקרוני.

יובל חלמיש: אתה גם לא תצליח ליצור תיק תיעוד כי הבית עבר שינויים על ידי

המשפחה הקודמת שגרה בו.

שרון פישמן שמש: זו בדיוק מטרת תיק תיעוד למצוא את כל המסמכים

ההיסטוריים וההיתרים הקודמים.

יובל חלמיש: אנחנו מסכימים איתך, אבל אנחנו רוצים למצוא פתרון כי יש פה

התנהלות לא תקינה.

חנני רויכמן: אני חולק על ההערה הזו, נכון שיכלו להתנהג אחרת אבל אין לקוי

בהתנהלות המועצה.

מתוקה מחנאי: אני רוצה להגיד משהו לגבי תיק תיעוד, משמעותו שיחזור כל

ההתפתחות של מה שהיה בבית וזו מטרתו. אנחנו אמורים לקבל תיק תיעוד, זה

דבר אחד. דבר שני, בזמנו קיימנו פגישה בנושא נספח השימור של המועצה

בתכנית המתאר, שם דובר איך אנחנו מאפשרים לאדם שקנה בית לשימור לקבל

זכויות במקום אחר. השימור הוא איך אנחנו רוצים שהבית ישמר בזיכרון

הציבורי ולא בפנים הבית.

איתי ויסברג: אני חושב שאנחנו מסכימים שהפעולה המשפטית של עצירת

הבניה ללא היתר הייתה נכונה. אנחנו מסכימים שאנחנו לא רוצים להפריע

לבנאדם לחיות שם. אנחנו מסכימים שהמקום למגורים, כך גם היה בעבר. אבל

האדם התכחש לזה שיש דרישת שימוש ביום שהגיש את ההיתר בניה ונאמר לו

בפירוש מה צריך לעשות, לך תקבל הנחיות מוועדת שימור, הוא בחר לא לעשות

את זה. כשזה התגלה ועצרו לו בחר ללכת לעו"ד במקום בחודש אחד לעשות תיק

תיעוד. מה שאמרנו לו, לא יהיה מעקף, נזרז טיפול, אבל אתה מחויב בתיק

תיעוד. לא נפריע לך, להפך, אולי נמצא דרך להקלות אחרות במקום ההגבלות.

ג'קלין אריקסון בן עמי: אבל מה לעשות עכשיו? כבר נהרס שם

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 13 -

איתי ויסברג: לעצור את הקיים ולראות מה אפשר לעשות.

יובל חלמיש: מישהו הסביר לו מה זה תיק תיעוד? מה צריך לעשות?

שרון פישמן שמש: אני יזמתי שיחה עם אשתו, שוחחתי גם איתו.

זיו אורובן: לא מתפקידנו ללמד בנאדם את החוק. מה ששרון עשתה הוא מעל

ומעבר. אם לא התריעו לו דגל אדום כשקנה את הנכס, זה מאוחר מידי.

חנני רויכמן: לפי דעתי זו חובתו של כל אדם לפני שהוא רוכש נכס לבדוק את

הכל. בנאדם הולך לוועדת בניה, ומוציא פלט זכויות וחובות ושם רשום שהנכס

הוא לשימור.

זיו אורובן: אני מדבר בזמן רכישת הבית.

מנחם ברגב: בזמן רכישת הבית זה לא רלוונטי כי אם הוא לא רוצה לבצע בו

שינויים זה לא חשוב אם הוא לשימור או לא.

זיו אורובן: בן אדם קונה בית, סבירות שיוכל לשפץ אותו לפי אחוזי בנייה.

מנחם ברגב: לפי מה שמותר לו ולפי מה שאסור לו.

יובל חלמיש: אנחנו לא סותרים שהאדם פעל בצורה לא תקינה. אין ויכוח על

תיק תיעוד. האם אנחנו אומרים עד שאין תיק תיעוד אתה לא זז מטר בבניה.

חנני רויכמן: כן.

איתי ויסברג: כרגע ההנחיות שקיבל, תשלים תיק תיעוד, תעביר אלינו לועדת

שימור, נתכנס מהר, תקבל הנחיות, תטמיע אותן , תנוע מהר, תתקדם מהר. זה

הכל. לא בירר או שלא רצה לברר.

החלטה הועדה תמתין לקבלת תיק תיעוד מהתושב ותדון בדרישות השימור

סעיף מספר 4 – שמות רחובות גבעת הפרחים

ז'קלין עוזבת את הדיון.

דיון איתי ויסברג: גבעת הפרחים תוכננה לפני 12 שנים, אולי יותר. ניתנו לה שמות,

מהנדס המועצה בזמנו לא טרח להביא את זה לאישור הועדה ולכן אנשים לא

יכולים לקבל טופס 4 כי אין פרוטוקול מאושר

אני מבקש לאשר את השמות כדי שנוכל לתת להם טפסי 4 כי הם לא אשמים

שההתנהלות לא הייתה כנדרש.

זיו רכלבסקי: אני לא יודע אם זה אותו דבר.

איתי ויסברג: זה מה שקיבלנו, אם אתה יודע אחרת תעדכן.

זיו רכלבסקי: זה בכלל לא מה שדנו, בבנימינה וגבעת עדה יש החלטת מועצה

שכל השמות הם של פרחים ועצים. זה סותר את החלטת המועצה.

איתי ויסברג: אני לא יודע על מה אתה מדבר.

זיו רכלבסקי: יש החלטה כזו להוציא אותם רחובות ותיקים שלא נקראו בשיטה

זו.

איל טפרברג: זיו, זה רק בגבעת עדה.

חנני רויכמן: אני מכיר החלטה היסטורית שלא קוראים על שמות אנשים ולא

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 14 -

קוראים על שמות פרחים ועצים

זיו רכלבסקי: אני מציע שתבדקו מול מנכ"לית המועצה.

איתי ויסברג: אם יש החלטה כזו, צריך אולי לשנות אותה. אבל פה יש פרוטוקול

שלא עבר הליך עד הסוף ובגלל זה לתושבים בגבעת הפרחים אין יכולת לקבל

טופס 4 .אני מנחש שגם אם קיים פרוטוקול כמו שאתה אומר, הפרוטוקול שאני

מציג הוא היסטורי יותר רק מישהו לא דאג לאשר אותו. בכל מקרה מחר יחפשו

את הפרוטוקול שאתה מדבר עליו.

יובל חלמיש: אני גם זוכר משהו כמו מה שזיו אומר, אני לא יודע מה בא קודם

הפרוטוקול של גבעת הפרחים או פרוטוקול המועצה שקובע הנצחה על שמות

פרחים וצמחים.

איתי ויסברג: אני מציע לאשר את הרשימה הזו בתנאי שאין פרוטוקול החלטת

מליאה מאוחר יותר שלא מאפשר לאשר אותה.

זיו רכלבסקי: זה עלול לתקוע אותה.

איתי ויסברג: אני מסכים איתך, דרך אגב, יש אפשרות לתת את השם ולפעול

לשנותו אחר כך.

זיו רכלבסקי: יש לי הצעה, בוא נריץ את זה כדי לא לתקוע אנשים.

איתי ויסברג: אני רוצה שנקבל החלטה שאנחנו מאשרים את זה וזה מותנה

בבדיקה משפטית שאין הנחיה מוקדמת יותר שפוסלת לקרוא בשמות האלו.

מנחם ברגב: בנוסף, צריך לתת שם לכיכר בין השיש והציפורן , כנראה גם בשם

אחד משירי אהוד מנור כמו יתר הכיכרות.

החלטה הועדה מאשררת את שמות הרחובות בגבעת הפרחים כפי שאושרו בהגשת

התכניות, ובהתחשב בכך שלא ימצא פרוטוקול המעיד על החלטה אחרת

מוקדם יותר.

סעיף מספר 5 – המשך רחוב הסחלב

דיון איתי ויסברג : בבנימינה, יש רחוב מבי"ס הנדיב עושה סיבוב 90 מעלות ויורד

לרחוב הנדיב. יש דרך עפר שמופיעה בתכניות כמו רחוב הסחלב, הוא תוכנן

להיות המשך של רחוב הסחלב וכרגיל לא עשו פעולה של לאשר את השם. עכשיו

זה ענין עקרוני אם אנחנו מאשרים את החוב כסחלב או חושבים על שם חדש.

החלטה הועדה מאשרת שם הרחוב כסחלב.

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור_ מיום 205/05/200

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 15 -

נספח א- חוות דעת מנהלת מחוז חיפה המועצה לשימור אתרים