פרוטוקול ועדת שימור, הנצחה ושמות 26.12.2021

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 1 -

פרוטוקול ועדת שימור, הנצחה ושמות

פרוטוקול ישיבת ועדת שימור, הנצחה ושמות שהתקיימה במשרדי המועצה ביום 26/12/2021

בהשתתפות

שם תפקיד

איתי ויסברג ראש מועצה

מנחם ברגב נבחר ציבור

זיו רכלבסקי חבר עמותת דורות

יובל חלמיש חבר עמותה לשימור בנימינה

אלי אליוביץ חבר עמותה לשימור בנימינה

חנני רויכמן נציג ציבור

נעדרו:

שם תפקיד

דניאלה אילון נציגת ציבור

אהרון שיאחי נבחר ציבור

ג'קלין בן עמי נבחרת ציבור

יואב מלטר מהנדס המועצה

איל טפרברג נציג עמותת דורות

על סדר היום:

1. דיון חוזר בשם לכיכר בגבעת הפועל בעקבות החלטת מליאה

2. המלצה לשם רחוב יק"א.

3. הוספת פריט הנצחה דפיברילטור

4. דיון בשמות רחובות כפולים בבנימינה וגבעת עדה

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 2 -

ריכוז החלטות והמלצות

1 הועדה מחליטה כי הכיכר תקרא של שם אחד משיריו של אהוד מנור. עד המפגש הבא כל

חבר יעלה מספר אופציות של שירים מהם יבחר השם.

2 הועדה מחליטה כי החומר והבקשה יועברו להתייחסות העמותה לשימור ושחזור עבר

המושבה בנימינה.

3 הועדה מחליטה כי הוספת דיפיברילטור נראה דבר ראוי, אך מצריך בדיקה מול מד"א

כיצד והיכן להציב אותם. בדיקה תבוצע על ידי קב"ט המועצה.

4 הועדה לא מוצאת לנכון לדון בשנית בשמות הרחובות במושבות מאחר ועל פי המשובים

המתקבלים השינוי שנעשה מספק. כמו כן, לא התקבלו עד כה תלונות לנושא למעט הפניה

המדוברת.

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 3 -

דיוןוהמלצות:

איתי ויסברג: שלום לכולם, תודה שהצטרפתם. מאחר ומהנדס המועצה לא נמצא בדיון, נדון בוועדה רק

בנושאי שמות ולא בנושאי שימור. נכנס ישיבה נוספת לדון בנושאי שימור.

סעיף מספר 1 – דיון חוזר בשם לכיכר בגבעת הפועל בעקבות החלטת מליאה

דיון איתי ויסברג: נפתח את הדיון בבקשה שהגיעה ממליאת המועצה וירדה חזרה

לוועדת שימור, הנצחה ושמות לדון מחדש בנושא של שם לכיכר ברחוב הפועל,

הכיכר המחברת בין רחוב הציפורן לשיש ורחוב הרופא. אני מזכיר שהיה דיון

בפעם הקודמת שדנו בנושא הזה התמקדו בשני שמות- כיכר הפועל וכיכר

הפועלת. השם שהוחלט היה "כיכר הפועל". זה עלה כהמלצה להנהלה ואח"כ

למליאה ובמליאה ביקשו שנקיים דיון חוזר בנושא. החלטנו שנעלה מישהו לא

מהועדה להציג למה הוא חושב שהשם כיכר הפועל הוא השם המתאים ומישהו

שיציג למה הוא חושב שהשם כיכר הפועלת הוא השם המתאים.

זיו רכלבסקי: למה המועצה החזירה את זה בחזרה? מה הייתה הסיבה?

איתי ויסברג: המליאה החליטה שנכון לשקול מחדש את השם הפועלת ברוח

העצמה הנשית.

*נועה ישראלי ושרון לנדבר וקסלר מצטרפות לדיון*

איתי ויסברג: ברוכות הבאות, נתתי רקע לחברי הוועדה איך הגענו לדיון החוזר

הזה. מצאנו שזו ההזדמנות לשמוע נציגים של שני הצדדים. נועה נשמח

שתתחילי.

נועה ישראלי: ערב טוב, שמי נועה ישראלי, אמא ל3 בנות, גרה בבנימינה כבר 3

שנים. אני בעד השם כיכר הפועלת. אשמח להקריא משהו שכתבתי כדי להסביר

את הטיעון ואני מרגישה שיש הרבה תושבים ותושבות שככה עומדים אחרי

ההצעה הזו.

כשאני מטיילת עם הילדות שלי ברחבי העיר הן שואלות אותי, אמא, למה יש רק

גיבורים ולא גיבורות? רק מייסדים ולא מייסדות? רק פועלים ולא פועלות?

אני מלמדת אותן שהן יוכלו לעשות כל מה שירצו כשיגדלו. לשמחתי, הן נולדו

בתקופה שבה קולן של נשים, אולי יותר מאי פעם, נשמע. תקופה שבה נשים

יכולות לבחור ולהיבחר, לרכוש השכלה, לעשות קריירה, להיות מנכ"ליות,

ולהתחלק בחופשת הלידה. תקופה שבה אין לגיטימציה לאלימות כלפי נשים

(למרות שיש לנו עוד דרך שם). תקופה שבה נשים יכולות לבטא, לשיר, להפגין

(עדיין לא בכל מגזר, לא בכל תרבות).

ועדיין, בשנת 2021 כשהבנות שלי מטיילות ברחוב, הן מקבלות מסר חד משמעי

שעדיין, נשים אינן שוות. שתרומתן, אולי חשובה אבל היא שקופה. זה נשמע

לכאורה קטנוני - מה אנחנו עושות עניין מאיזו כיכר תנועה קטנה, אבל זהו רק

קצה הקרחון. בתל אביב למשל, עיר החופש והשוויון, יש 61 שמות רחובות על

שם נשים, ו878 ע"ש גברים. בירושלים 72 רחובות על שם נשים, ו1035 ע"ש

גברים.

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 4 -

ואז קמים ומזדעקים וותיקי וותיקות המושבה ואומרים: זה לא מכבד את

ההיסטוריה, למה את חייבת (ציטוט מדויק) "לדחוף את העניין המגדרי לכל

חור"

אז אני מתבוננת על בנותיי ורוצה לומר כי העניין המגדרי נמצא בכל חור

ושינויים גדולים קרו בזכות מעשים קטנים.

לבתי הבכורה ליאור יש שם שני, חוה, על שמה של אחות סבתי, שעלתה בעליית

הנוער, ב1938, ועבדה שכם אל שכם עם חבריה החלוצים בהקמת הארץ, להוטה

להקים כאן חברת מופת וצדק. היא נפטרה ממלריה, בגיל 18 הרחק מהוריה

אבל היא לא הסיפור היחידי. מאות סיפורים של נשים שעבדו ופעלו כאן, שפילסו

את דרכן בתוך עולם קשוח, שייבשו ביצות, תלשו תפוחי אדמה, עדרו, בישלו,

גידלו ילדים וילדות, חפרו שוחות. גם פה באזור שלנו היו המון פועלות לצד

הפועלים.

הגיע הזמן להפסיק להתחבא מאחורי התירוץ של השפה, ש"ככה זה בעברית",

כי שפה מייצרת תודעה ומייצרת מציאות. אז כן, אין כאן בקשה חלילה להפוך

סדרי עולם, אלא להישיר מבט אל החדש, ולתת מקום לצד הפועלים, גם

לפועלות. אני מדמיינת איך נוכל להתאסף בכיכר, בערבי ירח מלא, ולספר את

סיפוריהן של הסבתות שלנו, לצד סיפורי הסבים, ולתת לבנינו ובנותינו עוד דרך

להתחבר אל עצמם ואל עברם. דרך שלא מוחקת אף אחד ואחת.

אז אני בעד לקרוא לכיכר כיכר הפועלת, יש את גבעת הפועל את רחוב הפועל אז

יש גם מקום לפועלות.

ותודה שהזמנתם אותי להשמיע את הקול הזה.

איתי ויסברג: תודה נועה, תישארי איתנו ונשמע את שרון.

שרון לנדבר וקסלר: גרה בבנימינה 11 שנים, מתוכן 8 בגבעת הפועל. כששמעתי

שיש איזשהו רצון להפגין על השם של כיכר הפועלת היה לי ברור שאני אייצג את

הצד השני. בעיקר מתוך תחושות ושיחות עם השכנים הוותיקים שלי שגרים

ברחוב שלי ומכאן יצאתי לדרך ערכתי איזשהו סקר כדי לבדוק את עמדות

התושבים בגבעת הפועל. הייתה היענות של 60 תושבים, מתוכם 59 גרים בגבעת

הפועל ואחד שבחר גם להשתתף. התוצאות מדברות על 29 תושבים שביקשו

שהשם יהיה על שם אחד משיריו של אהוד מנור בדומה למה שהיה עד כה

בבנימינה. אני אישית חושבת שהרכב מנצח לא מחליפים ויש יופי וקסם בבחירה

הזאת שנעשתה למיטב ידיעתי ב2013 בבחירה של שמות השירים של אהוד מנור

בעצם אנחנו לא רק מנציחים את השם של אהוד מנור זה מזמן אותנו גם באופן

חינוכי להתעניין לקרוא את השם של השיר ואפילו להסתכל בבית אם אנחנו לא

מכירים את השיר מהן מילות השיר. בקשר לשמות הנוספים שעלו- כיכר

הפועלת- 22 תושבים, כיכר הפועל- 6, ושלושה נשארו עם שמות הנצחה אישיים.

זיו רכלבסקי: כמה תושבים יש בגבעת הפועל?

שרון לנדבר וקסלר: פחות בקיאה בזה ופחות יודעת להגיד כמה הסקר משקף

את עמדות כל התושבים. אני פשוט רציתי לראות את מי אני מייצגת בסוף. בכל

מקרה הייתי מייצגת את הדעה השנייה, אני כזאת.

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 5 -

אני רוצה להגיד שאני בעד העצמה נשית, שירתתי 22 שנים בצבא, מתוכן 6 שנים

ביחידות מבצעיות של חיל הים, לא היה לי יום ולא היה לי לילה, אני בעד לקדם,

אני בעד להעצים, אני פחות בעד שלטים. אני יותר בעד מעשים. כשהבנות שלי

יוצאות החוצה לרחובות הן לא שואלות למה קוראים לרחוב השניים רחוב

השניים ולרחוב הגיבורים רחוב הגיבורים, הן מסתכלות ימינה ורואות אישה

חזקה שקוראים לה אילנה מקוב ויודעות מה היא עשתה בחיים שלה וממשיכות

ברחוב ורואות את מיכל ורדיגר שיודעות מה היא עשתה בעבר ומה היא עושה

בהווה ומסתכלות על המשפחה שלנו ועל המורות שלהן ועל העובדות במועצה

ויש להן מספיק להסתכל כדי להבין איפה יש עוצמה נשית. ככה אני רואה את

פני הדברים. עוד משהו שהייתי שמחה לומר, שלפעמים כשעושים שינוי צריך

להסתכל מה היתרון בשינוי ומה ההפסד ובתחושתי יש יותר הפסד בקריאת שם

כיכר הפועלת מאשר רווח שהרווח הוא שימור ההיסטוריה שלנו. בסוף לגבעת

הפועל קוראים גבעת הפועל כי היו פועלים במחצבה ולא פועלות ובעיני יש

חשיבות יתרה לסיפור של שמירת ההיסטוריה והזיכרון וחס ושלום לא לפגוע

באנשים אחרים שגרים בישוב.

איתי ויסברג: שרון בעצם ההצעה שלך לבחור את אחד משיריו של אהוד מנור

ועל שמו לשים את הכיכר.

שרון וקסלר לנדבר: נכון.

נועה ישראלי: אני רק ברשותכם אוסיף שהיו פעולות, גם פה במחצבה וגם היו

נשים שעבדו פה ואפשרו לפועלים שחיו פה לעבוד, הם חזרו והכינו להם אוכל, הן

גדלו את הילדים, הן דאגו להרבה דברים שהם שקופים היום.

יובל חלמיש: כמעט ולא היו פועלות שעבדו פיזית במחצבה.

נועה ישראלי: אבל הן אפשרו לפועלים לעבוד... ויש עדויות של פועלות

במחצבה, אפילו מצאתי בארכיון אני יכולה להעביר לכם את זה.

איתי ויסברג: נועה, שרון, עוד משהו לפני שנעבור לדיון פנימי?

שרון לנדבר וקסלר: תודה על ההזדמנות ועל החשיבות שאתם שמים לנושא

ומאחלת לכם ערב טוב.

איתי ויסברג: תודה לכן בנות

*נועה ישראלי ושרון לנדבר וקסלר עוזבות את הדיון*

איתי ויסברג: נעשה סבב התייחסויות. מסתבר שהיריעה נפתחה יותר מהפועל

והפועלת. נפתחה לרעיונות חדשים כמו שיר של אהוד מנור.

זיו רכלבסקי: במחשבה בעקבות זה שזה נפתח אני במחשבה להמשיך את הנושא

של שמות הכיכרות בבנימינה על שמות השירים של אהוד מנור. אם פותחים אז

יכול לתת לנו גם בעתיד לכיכרות נוספות פתרון טוב ומכבד ואני בהחלט מקבל

את הרעיון הזה.

איתי ויסברג: בוא נעשה סדר, בין כיכר הפועל לכיכר הפועלת יש לך העדפה.

זיו רכלבסקי: בין כיכר הפועל לפועלת אחרי שמיעת הטיעונים אני בעד הפועלת.

אבל אם פותחים את החבילה אני בעד המשך קריאת הכיכרות על שם שיריו של

אהוד מנור ולבחור אולי משהו בין השירים, הוא גר שם, אז אולי יש לו משהו

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 6 -

שכן עונה ל.. שיר מדבר על גבעת הפועל, לא מכיר עד כדי כך את השירים שלו.

איתי ויסברג: יש לו מעל 1000 שירים. אולי שיר שמדבר על העצמה נשית

זיו רכלבסקי: אם הולכים על הכיוון הזה אני בהחלט אשמח לעשות תיקון

ולהמשיך את הכיכרות על שמות השירים של אהוד מנור.

יובל חלמיש: אני גם בפעם הקודמת תמכתי בכיכר הפועל. לא היו פועלות

במחצבה, אולי מזכירה כזו או אחרת. אבל בהסתכלות, בגלל שפותחים את זה

אני כן נוטה לקרוא לכיכר על אחד משיריו של אהוד מנור. זה מפתיע, בכל

בנימינה מפזרים את שמות הכיכרות על שיריו של אהוד ודווקא איפה שהוא נולד

לא.

איתי ויסברג: לא בכל הכיכרות, רק בכביש 652.

יובל חלמיש: בכל זאת. אני רוצה להציע שני שירים, אחד זה בן יפה נולד כי זה

מול כתף הכרמל. והאפשרות השנייה היא השיר גלי רק שזה עלול להיות מעט

בעייתי בגלל שזה שם. אני נוטה יותר לבן יפה נולד בגלל כתף הכרמל.

חנני רויכמן: אני מכה על חטא, אני אחרי הישיבה חשבתי על מה שיובל אמר על

הקטע של הפועלים והפועלות וכל מה שנאמר ואני חושב שזה הטיעון הכי חזק.

לגבי הסקר רציתי להגיד, הסקר נפתח לכל החברים בקבוצה של גבעת הפועל זה

מקיף פחות או יותר את כל התושבים בגבעת הפועל אז מי שרצה השתתף. רציתי

להגיד לגבי הסקר ולגבי השאלון, יש משהו שלמדתי פעם שהייתי ברדיו, יש

דברים שאתה בעדם ויש דברים שאתה לא מוכן לקבל אותם. זאת אומרת נגיד

ברדיו בשנות ה80 היו אומרים שאנשים מוכנים לשמוע הרבה סוגי מוזיקה אבל

אם תהיה להם מוזיקה קלאסית או ערבית הם יעבירו תחנה כי יש דברים שהם

לא מוכנים לקבל, יש שירים שהם אוהבים, יש שירים שאין להם בעיה אבל יש

דברים שהם לא מוכנים לקבל עכשיו אני חושב ששני השמות שהם בכותרת

הישיבה גם כיכר הפועל וגם הכיכר הפועלת הם שמות שאצל קבוצות די רחבות

הם בקטגוריה הזו, הם שמות שמעוררים אנטגוניזם. אז כלקח מהישיבה

הקודמת אני מצטרף לדבריו של יובל, אני חושב שזה פתרון שכולם יוכלו

להתחבר אליו ולא יעורר אנטגוניזם אצל אף אחד.

איתי ויסברג: אם אני מסכם את דבריך- אתה בעד למצוא שיר מתאים ועל שמו

לקרוא את הכיכר?

חנני רויכמן: כן. אם חייבים משהו מהשורש פעל אז אני בעד הפועל ולא הפועלת

כי הפועלת זה די לשבש את ההיסטוריה ולתקוע לאנשים אצבע בעין.

מנחם ברגב: שני דברים, הטיעונים על תיעוד שמות של נשים אולי נכונים לו

היינו עוסקים בקריאת שמות של אנשים על הכיכר. אם היינו רוצים לשים את

אהוד מנור אז היו קופצים למה שמנו גבר ולא אישה אז זה לא שייך לכל העניין.

אני גם מסכים עם חנני שאם נכנסו למחלוקת על פועל או פועלת אז בוא נרד מזה

כי מה שלא נחליט הפסדנו. לכן נראה לי די טבעי לחזור למסורת שהייתה

לקריאת הכיכרות גם אם זה לא ב652 ולו בגלל שזה בגבעת הפועל ברחוב שבו

אהוד מנור גר.

יובל חלמיש: אפשר להחליט שזו תמשיך להיות המסורת לכל הכיכרות

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 7 -

בבנימינה, לאהוד יש מספיק שירים.

אלי אליוביץ: אני חד משמעית בעד להמשיך את הקריאה של הכיכר על אחד

משיריו של אהוד.

איתי ויסברג: אם חשבתי לתת נאום חוצב לבבות אני מוותר עליו כיון שיש לנו

תמימות דעים שהכיוון לבחור שם על שיר של יצירה מקומית של תושב המקום,

יליד המקום, יש בזה עוצמה וגם קלות בהחלטה וכנראה בקונצנזוס די רחב.

לגבי השיר אני לא יודע אם נחליט גורף על כל המושבה, זה יכול להיות נפלא

לדעתי כי אין לי רעיונות אחרים. אם מקובל עליכם ההחלטה הולכת לכיוון של

לבחור שיר. הייתי רוצה שנקדיש דקה שתיים כל אחד איזה כיון הוא היה רוצה

של שיר, האם על שם מישהו או מישהי, האם על איזה ערך מסוים, האם על

משהו שקשור לנוף.

זיו רכלבסקי: בדקתי רשימת שירים של אהוד מנור והשיר שמדבר מה שיובל

ציין על חוטם הכרמל זה בן יפה נולד ואני חושב שזה הכי מתאים, אבל צריך

לבדוק אם אין באיזו כיכר את השם הזה כבר.

איתי ויסברג: בן יפה נולד זה שם של שיר, אני הייתי נותן בוחר אחד מתוך

מילות השיר ומוסיף ציטטה למטה מאיזה שיר הגיע.

יובל חלמיש: לכן מציע לקרוא לכיכר "כתף הכרמל" ולהוסיף למטה שזה מתוך

השיר בן יפה נולד.

מנחם ברגב: מתאים למקום.

איתי ויסברג: צריך להחליט, האם תרצו לקרוא לכיכר כיכר בן יפה נולד, כיכר

כתף הכרמל או כיכר הכתף ולתת למטה את הסיפור.

יובל חלמיש: כדאי לבדוק איך זה מופיע בכיכרות האחרים כי אם אתה ממשיך..

איתי ויסברג: לא חייב להמשיך, הרעיון ממשיך אבל לא חייב באותו פורמט.

אלי אליוביץ: יש גם שיר על שכונה שהוא כתב שמדבר על גבעת הפועל באופן

כללי אבל אני לא מצליח למצוא אותו עכשיו.

איתי ויסברג: אז בואו נחליט ברשותכם, שאנחנו משנים את ההחלטה מכיכר

הפועל לכיכר שעוד אין לה שם אבל העיקרון יהיה על אחד משיריו של אהוד

מנור. למפגש הבא נביא מספר אופציות כל אחד ונבחר מהן.

מקובל על כולם פה אחד?

כולם: כן.

החלטה הועדה מחליטה כי הכיכר תקרא של שם אחד משיריו של אהוד מנור. עד

המפגש הבא כל חבר יעלה מספר אופציות של שירים מהם יבחר השם.

סעיף מספר 2 – המלצה לשם רחוב יק"א

דיון איתי ויסברג: אנחנו עוברים לסעיף הבא, ממתינה על הקו חיה מן שרוצה להציע

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 8 -

הגיעה אלי בקשהלקרוא על השביל שנמשך באמצע גן המייסדים מהצומת של

רחוב הכיכר והגורן, משמאל יד לבנים, וחוצים לתוך רחוב המורה, לקרוא שם

יק"א, היא תסביר למה.

*חיה מן מצטרפת לדיון.*

חיה מן: ברשותכם משפט אחד אני אצטט משלמה שיבא מהספר שהוא כתב עיר

קמה: "רחובות הם כמו קמטים וחריצים בפני איש, המספרים את חייו. שמות

רחובות אינם רק ציוני דרך במפת העיר, הם גם כרטיס הביקור שלה, מכריזים

על ימיה הראשונים, על אישיה ועל אגדותיה”.

זה הוא אומר לגבי שמות. בנימינה בת 100 ולמעשה הגוף שייסד את בנימינה

הוא יק"א, אנחנו טועים לחשוב תמיד שזה פיק"א. את יק"א הקים הברון הירש.

הברון הירש היה פילנתרופ הכי גדול של עם ישראל מאז ומעולם. הוא נחשב

בזמנו לאדם העשיר כמו שהיום נחשב ביל גייטס וכמוהו. רוב השקעותיו הלכו

לארה"ב וארגנטינה. חצי שנה לפני מותו הוא מחליט לעשות שינוי בהשקעות שלו

ולהשקיע בארץ ישראל ואז הוא נפטר באופן פתאומי כאשר כבר היו לו השקעות

בארץ ואז הברון רוטשילד שמאוד מאוכזב ממה שקורה עם פקידות הברון וכו'

נכנס לנעליו. כל זה למעשה קורה ב1900. מה שמעכב פה את ההתפתחות באזור

זה פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד לאחריה. למעשה ניתן לראות את בנימינה

בחדשנות שלה בתפיסה שלה שהיא מבוססת על שני ברונים על שני דברים

מהותיים, אחד, החזון של הברון רוטשילד ביישוב ארץ ישראל אפילו שלא היה

ציוני בתפיסה, ותפיסת עולמו של הברון הירש שאותה הוא הוריש שזה אין

נדבנות אין כספי תמיכה, יש עבודה, יש הלוואות ובהתאם לכך מתגבשת בנימינה

וקמה. והקבוצה של שוני והקבוצות אחר כך הקליפורניות הכל זה יק"א רוחו של

הברון הירש וגם כספו. עד 1924 שהברון רוטשילד הופך את יק"א לפיק"א

ולוקח את החברה אליו הכספים ברובם הם הכספים של הברון הירש. למעשה

הברון הירש היה ללא יורשים והוא נשכח במידה זו או אחרת על פועלו.

בשנת המאה אני חושבת שאנחנו כמושבה שהוקמה על ידי יק"א, גם בית בצלאל

לוי זה בית שנבנה על ידי יק"א ולא על ידי פיק"א, הוא נבנה מכספיו של הברון

הירש. מעטים היו אז הכספים שהברון רוטשילד הכניס לחברה הזאת. ראוי לתת

לו את הכבוד המתאים ולהעניק במושבה מקום שיישא את השם של יק"א כי

היא אינה מוזכרת בשום מקום והיישוב עצמו על שם הברון רוטשילד והברון

הירש ופועלו הלך לאיבוד.

לכן הייתי מציעה כדי לכבד את המקורות שלנו, את ההיסטוריה שלנו, את

ההשקעה של הברון הירש בבנימינה לקחת את השביל שלאורך גן השעשועים

יוצא קרוב לבית הראשונים ויוצא בצד השני ליד אשכולות, בשביל הלבן, את

השביל הזה לקרוא לו שביל יק"א, להציב שלט שיספר על פועלה של יק"א,

תרומתה לבנימינה, פועלו של הברון הירש ולציין את זה בשנת המאה במעמד

אנשי קרן יק"א שפועלים בארץ.

אני חושבת ראוי היה לכבד את הפעילות של יק"א, היא למעשה זו שקנתה את

כל האדמות כאן, והיא זו שראתה את ההתיישבות ובנתה את הרכב היישוב, זו

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 9 -

שמימינה את הפרויקט של המחלבה, היא זו שבנתה את הרפת הגדולה, את

הבתים והתשתית את מבני הציבור לבנימינה. ולכן חושבת שראוי לכבד את

יק"א ואת הברון הירש בשנת המאה וזה לא פוסל לרגע את השקעתו וחזונו

והמחויבות שלנו לברון רוטשילד.

איתי ויסברג: חברי ועדה, שאלות או הבהרות לפני שאנחנו נכנסים לדיון שלנו?

זיו רכלבסקי: רק שאלה, חיה זה עלה בפני העמותה לשימור בבנימינה?

חיה מן: אני לא יודעת מה הועבר לעמותה לשימור, אני פניתי במכתב לראש

המועצה שהוא גם יו"ר העמותה ונימקתי את ההסברים והסיבות.

מנחם ברגב: יש לי שאלה, השמות פיק"א ויק"א אלה בכלל שמות באנגלית ולפי

מיטב זכרוני פיק"א זה ationPalestine Jewish Colonization Associ ויק"א

זה Jewish Colonization Association.

חיה מן: השמות הם ככה ומקור השמות הן ביידיש, יק"א זה אידישע קוליוניסט

אסוסיאשן- החברה היהודית להתיישבות, פיק"א הוסיפה את פלסטינה והיא

עברה לחברה היהודית להתיישבות בארץ ישראל.

מנחם ברגב: למען הדיוק ההיסטוריה, אדמות גבעת עדה נרכשו על ידי פיק"א.

חיה מן: לא, אדמות גבעת עדה נרכשו על ידי יק"א.

זיו רכלבסקי: נציגי פיק"א היו במשא ומתן.

חיה מן: פיק"א הוקמה ב1924, סוף 24 תחילת 25 אתם יכולים לבדוק אותי. וכל

מה שהיה יק"א הפך להיות פיק"א. אין מה לעשות. הברון נכנס לפעילות ביק"א

ב1900.

איתי ויסברג: חיה תודה רבה.

חיה מן: תודה ואני מקווה שתאשרו את זה.

*חיה מן עוזבת את הדיון*

זיו רכלבסקי: איתי יש לי משהו מאוד עקרוני בנושא הזה, אני חושב שדברים,

בעבר כבר ציינו את זה והחלטנו את זה שיש שתי עמותות שימור בשתי

המושבות ודברים עקרוניים בסגנון הזה אני חושב שצריך קודם כל לקבל את

עמדת עמותת השימור של בנימינה בנושאים האלו ובנוהל הנכון זה היה צריך

לעבור שיובל יציג אם דנו בזה ומה עמדתם העקרונית בנושא. אחר כך ועדת

שימור, הנהלה ומליאה וכל מה שרוצים.

איתי ויסברג: זיו אני מזכיר שזו ועדה סטטוטורית ויש בה גם נציגי עמותת

שימור של בנימינה וגם של גבעת עדה. אם צריך התייחסות יותר עמוקה בגלל

הרגישות ההיסטורית נעביר לעמותה.

יובל חלמיש: זיו צודק, לעמותה זה לא הגיע. אני חושב שיש בבנימינה רחוב

שנקרא פיק"א ואני לא פוסל רחוב יק"א. אני לא חושב שיש קשר בין יק"א

למקום המוצע. למקום המוצע בכלל הייתי נותן את השם שביל הבנים שמחבר

בין השואה ובין יד לבנים ומצד שני מגרש משחקים של הילדים. ואם רוצים

להנציח את יק"א כנראה יהיו רחובות שיקומו ואפשר להנציח בהם.

מנחם ברגב: אני מציע שהעמותה תתעמק בזה.

אלי אליוביץ: זה לא עלה לעמותה. חיה דיברה על בית בצלאל אולי שם זה יכול

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 10 -

להיות מקום לקרוא על שם יק"אמאוד הרשים אותי מה שחיה אמרה. המיקום

באמת לא מתאים. אני חושב שגם צריך למצוא לזה מקום אחר.

איתי ויסברג: אז אני מסכם את מה שאתם אומרים, נכון להנציח, לא בהכרח

בשביל המוצע כי אין קשר אליו.

חנני רויכמן: הייתי מאוד שמח לקבל את התייחסות ובדיקת ההיסטוריה על ידי

העמותה לשימור בנימינה. לגבי המיקום יש הרבה שיקולים למיקום, אני לא

שולל לגמרי את המשעול הזה, אבל גם רחוב זה מרשים.

איתי ויסברג: כרגע אין לנו רחוב שצריך שם. זאת אומרת שאם הרעיון היה

לעשות אזכור ליק"א בשנת המאה כנראה לא נצליח לעשות זאת במיקום אחר.

אלא אם אין איזה רעיון אחר נשאר השביל הזה שאין לו שם בכלל.

בוא נסכם ככה:

1. החומר והבקשה יעברו לדיון של עמותת שימור עבר המושבה בנימינה

2. נחשוב עד הישיבה הבאה על מקומות אלטרנטיביים בהנחה שנחליט

שהשביל הזה לא רלוונטי.

החלטה הועדה מחליטה כי החומר והבקשה יועברו להתייחסות העמותה לשימור

ושחזור עבר המושבה בנימינה.

עד לישיבה הבאה יועלו מקומות אלטרנטיביים נוספים.

סעיף מספר 3 – הוספת פריט הנצחה דיפיברילטור

דיון איתי ויסברג: אנחנו נתקדם לבקשה שעלתה בנושא הנצחה. אני מזכיר לכם

שמיסדנו את נושא ההנצחה האישית דרך הסכמים מול המועצה על רשימת

פריטים מאוד מוגדרת וסכומים מאוד ברורים והסכום כלל 10 שנים של תחזוקה

שוטפת.

אינה אשתו של אבי סולומון ז"ל מגבעת הפועל, שהיה יו"ר ועדת ערר שלנו,

והתנדב לקהילה, פנתה להצעה חדשה. אינה חיפשה משהו שיותר מתחבר אליו.

ואז היא חשבה על הסיפור של הדיפיברילטור. זה מכשיר אוטומטי שיושב

במקום מוגדר מראש ששוברים ולוקחים לשימוש במקרה חירום. היתרון שלו

שהוא מבצע החייאה לבד אם צריך לפי השיקול דעת האוטומטי שלו וסיכויי

ההצלחה שלו גבוהים מאוד.

לכן כרגע עולה הצעה להוסיף לרשימת פריטי ההנצחה דיפיברילטור.

אלי אליוביץ: איפה הם יעמדו?

איתי ויסברג: אנחנו צריכים גם להגדיר איך יעמידו אותו. אם אתה שם במקום

ציבורי זה צריך להיות סגור כמובן שאתה שובר במצב חירום. היום זה נמצא

במוסדות, בספרייה, במועצה, בבתי ספר, מקומות שאתה יודע שיש להם אבא.

אני חושב שזה דבר מאוד נחמד כי זה עוזר להציל חיים אך מצריך חשיבה איך

שומרים עליו במקומות ציבוריים.

אם תחליטו שכן זה יצטרף לאותה רשימה באותו הסכם סטנדרטי שיש לנו

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 11 -

עכשיו כולל התחייבות של המועצה

אלי אליוביץ: זה יהיה במתחם ציבורי?

איתי ויסברג: כן.

יובל חלמיש: אני לא רואה עם זה בעיה מלבד דבר אחד שצריך להגדיר שמי

שקובע איפה יהיה במכשיר זה המועצה על פי צורך ציבורי ולא המשפחה.

זיו רכלבסקי: אני בעד, למיטב ידיעתי ההסכם הזה עד היום לא יצא לידיעת

הציבור. לא ראיתי פרסום שלו. אני אשמח אם יתווסף המכשיר ואם ההסכם

יופץ לציבור בצורה מסודרת.

חנני רויכמן: אני מצטרף לדבריו של זיו גם בדבר הפרסום וגם בדבר המכשיר.

איתי ויסברג: אז נסכם שזה נראה לנו דבר ראוי, צריך לקבוע באיזה פורמט,

ארון סגור וכו. צריך להחליט איך שמים את זה במקום שיהיה נגיש.

יובל חלמיש: קודם כל יש כללים ברורים איך המכשיר הזה צריך להיות תלוי.

הוא צריך להיות במקום ציבורי ונגיש שאם חס וחלילה יהיה אפשר לתפעל

אותו. לא מוסתר. יש היום תקן מחייב במוסדות ציבוריים.

זיו רכלבסקי: אז אפשר להציב בקניונים.

אלי אליוביץ: הקניון לא צריך להציב בעצמו? אפשר בגן ציבורי.

איתי ויסברג: בוא נחשוב איך אתה עושה את זה בגן ציבורי שלמחרת יורד גשם.

יובל חלמיש: למכשיר הזה יש בעיה עם לחות. כדאי לבדוק עם אנשים מקצוע

מה מבחינת מיקומים שלו, לא בטוח שהוא יכול להיות בחוץ.

איתי ויסברג: אני תוהה גם אם מי שפורץ רכב כדי לגנוב פלאפון לא יהיה לו

יותר פשוט לשבור את הארון הציבורי ולגנוב את זה. שווה לא פחות מפלאפון.

מנחם ברגב: הרעיון הוא בסדר, אני חושב שצריך לבדוק ממש את המימוש. כי

בכל מבני הציבור זה נהיה תקן ואז מה נשאר לך מקומות שהם הופכים להיות

בעייתיים.

יובל חלמיש: אני מציע לעשות בדיקה מול מד"א בנושא.

איתי ויסברג: אוקיי, אני רוצה להציע לכם עוד חלופה- במקומות שאין או

במקומות שצריך לחדש, אז בבית ספר מסוים יהיה על שם מישהו. מקובל

עליכם?

אלי אליוביץ: לא, אני אגיד לך למה כי זה לא תפקיד של תרומה. אם זה תקן זה

צריך להיות ממומש על ידי המועצה.

איתי ויסברג: גם אמבולנס זה תפקיד של המדינה, גם ספסל זה תפקיד של

המועצה, במה הם שונים? דרך אגב אין חובה, אנחנו מפזרים והבאנו הרבה

מכשירים כאלו לפה אבל אין חובה לכל המקומות שהצבנו.

אלי אליוביץ: זה גם מכניס את זה למקומות לא נעימים, למה לבית ספר הזה

ולא אחר.

יובל חלמיש: אם התקן מחייב, לדוגמא בבית הכנסת חייב להיות מכשיר כזה?

איתי ויסברג: לא מחייב, אנחנו מעבירים ביום כיפור לדוגמא מהמועצה לבית

הכנסת.

אלי אליוביץ: אם אנחנו חושבים על משהו לשירות הציבור הייתי שמח שזה

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 12 -

יהיה בגן משחקים או בשביל אופניים או בשביל ריצה.

יובל חלמיש: ואז זה בעיה איך לשמר את זה.

זיו רכלבסקי: יש מועדוני גיל הזהב בכולם יש?

איתי ויסברג: יש לנו. אבל גם שם החברה מעלים את זה שאם אתה שם במסגרת

תקן אתה לכאורה מחליף את המועצה וזה לא המטרה. אם אנחנו עושים את זה

במקום שהתקן לא מחייב שזה בחוץ אנחנו מתקשים לתת לזה מנגנון שישמור

על זה, כי זה ציוד חמיד, גניבה קלה. וזה הפחד בסיפור. ובוא נאמר ספסל בטון

לא מרימים, ברזייה לא מרימים. את זה יכולים להרים. אולי אפשר לסמן את זה

בצורה מסויימת שתוציא כדאיות בגניבה.

זיו רכלבסקי: מציע לבדוק מול מד"א ולראות מה התקנים אומרים ואז לקבל

החלטה.

איתי ויסברג: אוקיי, נעביר את זה לבדיקה מול מד"א, לא רק את התקנים, אלא

איפה מומלץ ואיך לטפל בכזה ציוד.

החלטה הועדה מחליטה כי הוספת דיפיברילטור נראה דבר ראוי, אך מצריך בדיקה

מול מד"א כיצד והיכן להציב אותם? בדיקה תבוצע על ידי קב"ט המועצה.

סעיף מספר 4 – דיון בשמות רחובות כפולים בבנימינה וגבעת עדה

דיון איתי ויסברג: טוב, נושא אחרון, יש לנו פניה בנושא שמות הרחובות בבנימינה

גבעת עדה.

פרי מקריאה את הפניה:

שלום רב,

לפני מספר שנים, עדכנה המועצה המקומית את שמות הרחובות אשר נשאו

שמות זהים בשתי המושבות לפי ההיגיון הבא:

רחוב הגפן, שנשא שם זהה בבנימינה ובגבעת עדה הפך שמו בבנימינה לרחוב

הגפנים. על פי אותו אופן, גם רחוב הרימון, הפך לרחוב הרימונים וכן הלאה.

מטרת הרעיון המקורי, ככל הנראה, הייתה לשמר את שמות הרחובות

המקוריים, ועדיין להפריד ביניהם תחת מועצה מקומית אחת מאוחדת.

במציאות, שמות הרחובות מבולבלים לחלוטין בכל מיני אפליקציות ניווט

ואתרים שונים. כמעט בכל אתר סחר אינטרנטי שבו מזמינים משלוח עד הבית,

אין זיהוי של שמות הרחובות כמבודלים. כתוצאה מכך, אין ספור מקרים בהם

שליחים, אורחים, ועוד מבקרים טועים ומוצאים את עצמם מגיעים לכתובת

נכונה אבל בגבעה, או ההיפך..

ברור לחלוטין שמטרת המהלך הייתה טובה אך בפועל מייצרת בלבול גדול ולא

נראה שיש דרך לתקן את אין סוף אתרי האינטרנט בארץ או בעולם.

המלצתי לשקול בוועדת שמות רחובות הקרובה לשנות את שם אחד הרחובות

באופן מוחלט לשם חדש וייחודי בתחום המועצה.

במידה ויש רעיון אחר לפתרון נשמח מאד לשמוע.

אודה לבדיקתך/התייחסותך,

פרוטוקול ישיבת ועדה. שימור, הנצחה ושמות_ מיום 26/12/2021

*החלטות פרוטוקול זה טרם אושרו במליאת המועצה

- 13 -

שמעון פסח מרחוב הגפנים 4 בבינימינה

אלי אליוביץ: וזה נכון?

זיו רכלבסקי: אני רוצה להגיד לכם שבחצי השנה הראשונה היה בלבול בגלל

שלא הזינו עדיין בוויז ובכל המקומות בצורה רשמית באגף למיפוי ישראל לא

קלטו את זה נכון ואחר כך אחרי שהזינו את השמות אין היום שום בלבול

השליחים מגיעים היום בדיוק, האמבולנסים מגיעים שלא נדע לאן שהם צריכים

כנ"ל מכבי אש. אנחנו לא נתקלנו בשום דבר גם אם את כותבת היום בכל

אפליקציה את מגיעה לאן שאת רציכה זה בכלל לא נכון הטענה הזאתי ואם היה

למישהו איזה בלבול אולי באיזה תוכנה לא... בתוכנות הרישמיות היום אחרי

שמשרד הפנים עדכן את זה ועדת השמות במשרד הפנים העביר את זה לאגף

למיפוי ישראל זה נכנס למפות ולכל האפליקציות הרשמיות של המדינה ואין

בלבולים. אני לא מקבל את הטענה הזאת, שמישהו כותב ככה אקראי ולא נתן

גם באיזה אפליקציות הוא השתמש ובמה ובמי, זה שיטה טובה להעלות כל מיני

דברים.

יובל חלמיש: הוא צודק. אם יש בעיה ספציפית צריך לבדוק אותה. רק צריך

לוודא שזה עודכן במפות החדשות של המועצה.

איתי ויסברג: זה עודכן.

זיו רכלבסקי: היתה בעיה בשנה הראשונה וצפינו את זה גם עד שזה עובר

ממשרד הפנים הלאה. אבל מאז לא נתקלנו בעוד תלונות כאלו.

מנחם ברגב: אני חושב ששינוי יעשה רק בלאגן יותר גדול.

איתי ויסברג: זיו, אני חושב שאתה צודק, את ההיסטוריה שאנחנו עברנו עם

השמות אחרים לא עברו. אז אנחנו מסכימים פה אחד שאין מקום לדון בשנית

בשמות הרחובות.

אני מודה לכל המשתתפים בוועדה.

החלטה הועדה לא מוצאת לנכון לדון בשנית בשמות הרחובות במושבות מאחר ועל פי

הפידבקים המתקבלים השינוי שנעשה מספק. כמו כן, לא התקבלו עד כה

תלונות לנושא למעט הפניה המדוברת.