פרוטוקול ישיבת הנהלה מיום 20 פברואר 2023

פרוטוקול ישיבת הנהלהמיום 20 פברואר 2023

פרוטוקול ישיבת הנהלת מועצת בנימ ינה גבעת עדה שהתקיימה ביום שני ה 20.2.23 בלשכת ראש

המועצה.

משתתפים: איתי ויסברג - ראש המועצה.

חברי הנהלה:

מנחם ברגב, אפרת מזרחי, אלינור בראל, אביב רגב, ג'קלין בן עמי.

נעדרו: אהרון שיאחי.

צוות מקצועי: ניצן מחנאי גרמן, מנכ"לית

אבישי יצחקי, גזבר

יואב מלטר, מהנדס

רגב גולן, מנהל אגף שפ"מ

גלית אלרד, מנהלת אגף חק"ר

אושרת נגר, דוברת ופניות הציבור

אריאל פישר, יועמ"ש

על סדר היום:

1. סטטוס ביוב בהרחבה גבעת עדה - יואב מציג

2. סטטוס ביוב אזור תעשייה כרמל - יואב מציג

3. ת"ע בית ספר ראשון בגבעת עדה - יואב+ אושרת

4. דיון בנושא שימושבמבני ציבור לפעילויות קהילתיות - איתי

5. חגיגות 120 לגבעת עדה- חברי מועצה

6. עדכון בעניין מתקנים ביה"ס גבע- אושרת מציגה את האופציות

בברכה,

איתי ויסברג

ראש המועצה

מהלך הדיון

1. סטטוס ביוב בהרחבה גבעת עדה- יואב מציג

יואב מלטר: יש תכנית ישנה שנדרשת לעדכון. השינוי הנדרש הוא לאסוף את הביוב.

אפרת מזרחי: למה לא להשתמש במה שקיים?

מנחם ברגב: לטובת תושבי הרחבה רצוי לא להתחבר אליו.

איתי ויסברג: עשו קו באמצע שדות חקלאיים, בלי הסדרה, אין שביל גישה לתחזוקה, הקו

לא כל כך מוצלח לראייה פותחים שם המון סתימות.

אושרת נגר: אי אפשר לבצע שטיפות כמו שצריך, זה קו מאוד עמוק.

יואב מלטר: על פניו זה יהיה בחפירה. יש קו על רחוב הארזים שהוא בשיפוע מאוד טוב,

הכוונה לחבר את ההרחבה אליו לאורך הכביש ולצאת החוצה בחצייה

קיימת. אנחנו כחודשיים מיציאה למכרז.

ההרחבה מקבלת 2 טבעות של צנרת.

אלינור באל: אבל זו לא תכנית חדשה.

יואב מלטר: כל מה שיש פה זה עדכון.

אפרת מזרחי: לא הולכים על התכנית שההיא הציעה?

איתי ויסברג: כפי שהצגנו בעבר נדרש טיפול פרטני כל תושב בנפרד עם הסדר זכות הנאה

לטובת תחזוקת הקו העתידית.

2. סטטוס ביוב אזור תעשייה כרמל - יואב מציג

יואב מלטר: הקטע הצפוני נמסר ותקין. הקטע הדרומי בוצע ונמסר – על פני השטח נראו

שקיעות. נעשתה פעולת צילום במקום הבעייתי ביותר. התעורר חשש שהקו

שקע והוא לא תקין. עלתה תמונה קשה של שבר וכו' בתוך קו שלעולם לא

הופעל.

המסקנות – לקחנו מתכנן לבדיקת היתכנות להבין על מה מדובר ומה

העלויות להגיע לקו מתפקד.

אפרת מזרחי: מי המפקח פה?

יואב מלטר: אלי אברהם מטעם משכ"ל. תוואי הקו הוא נכון, רוצים תוואי של שיפוע

כדי לא להיכנס לבניה של תחנת סניקה נוספת.

אפרת מזרחי: מתי הקו הזה בוצע? האם ישנה אחריות?

איתי ויסברג: הקבלן תבע אותנו, ואנחנו אותו.

יואב מלטר: תכנון מוקדם בעבודה – תוצר תנוחה וחתך בתוך שבועיים. יש הנחייה

למתכנן ששוחות שלא נפגעו נשתמש בהן שוב. יש פה רכיב של פינו בעבודה

הזו.

אפרת מזרחי: לא יותר זול לעשות חדש?

יואב מלטר: עלתה מחשבה כזו על השולחן. בסופו של דבר אי אפשר להשאיר בקרקע

חקלאית 2 צינורות– שבור ותקין.

מנחם ברגב: צפי לביצוע?

ניצן מחנאי גרמן עם כל המשמעויות של מכרז חדש, יש הרבה עבודה.

איתי ויסברג: המטרה שלי שכהפרויקט יהיה גמור הכסף יחזור לקופה הציבורית ממי

שביצע עבודה לא תקינה.

3. ת"ע בית ספר ראשון בגבעת עדה - יואב +אושרת

יואב מלטר: נערך סיור עם המועצה לשימור אתרים. סוכם שהם יעשו סקר הנדסי.

מנחם ברגב: תיק תיעוד יש.

אושרת נגר: סקר הנדסי הם יעשו אנחנו נעשה מדידה.

יואב מלטר: המועצה פנתה לרשות לשימור אתרים להכניס את הנושא לתכנית עבודה

של השנה הזו.

אושרת נגר: ביום שלישי הבא יואב ואני ניפגש עם סמנכ"ל המועצה לשימור, בינתיים

יואב הגיש בקשה רשמית שזה יכנס לקולות קוראים של השנה הזו. מחכים

לתשובה של התקצוב הזה.

איתי ויסברג: לא מחכים לכסף, יוצאים לדרך. יש לנו יעד להגיע לשנת ה120 לגבעת עדה

עם פרויקט גמור.

4. דיון בנושא שימושבמבני ציבור לפעילויות קהילתיות - איתי

איתי ויסברג: באופן כללי לא כל אחד שעושה פעולה עם קבוצה של אנשים ואומר שזה

קהילתי זה עונה על הגדרה של קהילתיות. יש מכשול מכיוון שאם זה כסף

שממומן ע"י המועצה זה צריך לעבור במסלולים מאוד ברורים.

לפני 3 שנים היתה ביקורת בעניין תמיכותונחשף נושא תמיכות עקיפות.

הסתבר שברגע שאתה נותן למישהו נכס של המועצה צריך לעמוד בתמיכות

עקיפות והסך הכל הוא זה שנמדד.

אלינור בראל: מה קורה אם זו לא עמותה? כי אני לא עמותה.

איתי ויסברג: זו בדיוק הסיבה שזה לקח שנתיים והפתרון הוא גוף שאינו המועצה וזו

מומחיותו - המתנ"ס.

אפרת מזרחי: תגיד מה אתה רוצה איתי.

איתי ויסברג: אני רוצה שפעילויות שמתוקצבות ע"י המועצה יהיו רק ע"פ חוק.

הדוגמא הכואבת ביותר – ועד הורים. אנחנו מאוד רוצים שיעשו פעילויות

אולם הם אפילו לא גוף משפטי.

*ג'קלין בן עמי נכנסה לישיבה.

איתי ויסברג: אחד הכלים שהיה בניהול העצמי – המועצות אמרו לבתי הספר קחו את

המבנה ותתנהלו מול זה. היום כבר אין את הניהול העצמי.

גלית אלרד: כל מה שקורה בביה"ס, הוא בחינם.

הנושא הלך והתרחב. כל אזור הרחיב את עצמו. לדוג' בביה"ס הנדיב – בית

מדרש פעמיים בשבוע אחרה"צ לכל שנת הלימודים.

הם בהסדר עם הסכם ותשלום על פי הנחיית היועמש.

אלינור בראל: יש הסכם?

ניצן מחנאי גרמן בעבר היה לאירוע פרטי, מדובר באירועים קהילתיים.

יש לנו הוצאות ישירות אמי תיות על כל אירוע שמתקיים, זה לא לעשות

רווח. צריך להגדיר מה קהילתי ומה לא.

גלית אלרד: להגדיר מה זה קהילה.

אלינור בראל: כל הורי ביה"ס הם קהילה?

אריאל פישר: ועד הורים זו לא יישות משפטית.

אפרת מזרחי: בתי הספר וכל המבני ציבור הם של המועצה. התלמידים וההורים שלהם

הם תושבים שלנו. להחתים ועדי הורים שמקבלים נקי ומחזירים נקי. ועד

ההורים הוא לא גוף למטרות רווח, אלא שדרוג פעילויות חינוך.

גיוס כספים זה לגיטימי, רוצים להגביל שימוש סבבה.

להגיד 1500 ₪ לאולם זה המון אני מתנגדת התנגדות נחרצת לגביית

תשלומים בסכומים האלה. המילה רווח היא לא רווח זה חוזר לילדים שלנו.

גלית אלרד: כל אירוע הוא לגיטימי מבחינתך?

מנחם ברגב: מצליח אולי להבין את הסעיפים ניקיון, חשמל ואפילו פחת. מה ההיגיון

בשכירות?

איתי ויסברג: על פי היועמ"ש השימוש חייב להיות בעלות ריאלית לקופה הציבורית. זה

רכוש ציבורי שאתה מוסמך להשתמש בו רק על פי הכללים.

אריאל פישר: צריך להבדיל בין המקום שהוא ציבורי. השאלה היא מי המשתמש.

מנחם ברגב: מעלה סוגייה האם מותר לגוף להשתמש?

אריאל פישר: אם הגוף של המועצה מותר לו להשתמש, אם זה עמותה או גוף פרטי הם

צריכים לשלם או מקבלים תמיכה.

מנחם ברגב: ילדי הנדיב עושים בית מדרש, זה אותם ילדים שלומדים בביה"ס.

איתי ויסברג: זה לא הילדים זה ההורים. אם זו היתה החלטה של המנהלת היא לא הייתה

זקוקה לאישור נוסף. בית הספר הוא לשימושה.

הדיון כנגד הנכס עצמו. ביה"ס יכול לעשות איזו פעילות שהוא רוצה.

האחריות עלי אם קורה שם משהו בזמן פעילות שאף אחד לא לקח עליה

אחריות. נכס ציבורי שהתקיים בו אירוע מסויים בידיעתי ואם קרה משהו

זה באחריותי.

הדבר קיצוני יותר כשזה מחוץ לבית הספר ולא מטעמו, למשל בית התרבות.

אפרת מזרחי: זה לא הם, זה אתה, זה אנחנו. כל השנים הורי גבע תרמו לביה"ס.

אלינור בראל: בסדר גם אנחנו תרמנו לביה"ס זה לא אומר שהביה"ס שלנו.

אפרת מזרחי: ועד הורים משקיע כסף בדברים שהם לא בתב"ר של המועצה.

אריאל פישר: זה לא קשור לשימוש במבנה זה שהורים תורמים.

ניצן מחנאי גרמן: מה עושים אם נשברים דברים באולם?

איתי ויסברג: אתה לא יכול לתת נכס ציבורי לגוף כלשהו בלי לגבות דמי שכירות זה נקרא

תמיכה. אתה מחוייב להראות לציבור שלך. מזכיר את אירוע התמיכות

סביב התמיכות העקיפות שמנעו תשלום לעמותת הכדורסל בשל אותה

ביקורת של מבקרת המועצה.

אפרת מזרחי: אבל זה שלך.

אריאל פישר זה שלך אם אתה משתמש. בית הספר פטור.

אפרת מזרחי: קריאת מונה חשמל ומים ונסגר עניין.

ניצן מחנאי גרמן: וניקיון? ועובד?

אפרת מזרחי: יש פעם בשנה אירוע, המועצה גם את זה יכולה לספוג.

איתי ויסברג: הנושא של דמי שימוש – אריאל, משפטית האם ניתן לקבוצה ציבורית

להשתמש בנכס ללא דמי שימוש?

אריאל פישר: לא.

איתי ויסברג: קל לא להבין כאשר אתם לא חתומים על זה. מה שיהיה מקובל משפטית

זה מה שיהיה.

אריאל פישר: אם הורים משתמ שים במבני בתי הספר זה לא הילדים, זה לא חלק

מפעילות בית ספרית, המנהלת לא אחראית על זה . פעילות לא במסגרת

החינוך הפורמלי.

מישהו בסוף פותח וסוגר את ביה"ס וזה לא המועצה או המנהל.

מנחם ברגב: גם על פעילות אחר הצהריים במגרשי הביה"ס הילדים צריכים לשלם?

איתי ויסברג: לא. נעשתה החרגה, יש על זה ביטוח, המגרשים הם לא מתקנים סגורים.

אפרת מזרחי: ועדי הורים הם שלוחה של בית הספר , צריכים לעודד את זה ולא לעצור את

זה.

אבישי יצחקי: זה לא העניין של הכסף.

איתי ויסברג: אני לא חותם על משהו לא חוקי.

ג'קלין בן עמי: אפשר להוריד את הסכומים למינימום.

אריאל פישר: זה שמאי קבע.

איתי ויסברג: אני לא קבעתי את הסכומים, מצדי שיהיה 10 שקלים המועצה לא רוצה

לעשות כסף על זה. מה שיקבע כריאלי על ידי היועמש יהיה.

5. עדכון בעניין מתקנים ביה"ס גבע- אושרת מציגה את האופציות

איתי ויסברג: יש מתקן בתוך ביה"ס גבע שהוא לא במצב תקין, אני רוצה להחליף אותו.

הבאנו יועצים ואז הסתבר שאם אתה מחליף את המתקן, חל עליך התקן

החדש שמחייב טיפול בכל המתקן לרבות החלפת רצפה וכו'.

סכום שמגיע לכ 233 אלף₪.

יש פיתרון חלופי שהוא פחות טוב, לשפץ את המתקן הקיים.

233 אלף₪ או כ 20 אלף₪ לתיקון.

ניצן מחנאי גרמן: יש שם מתקן חדש שההורים תרמו.

איתי ויסברג: אנחנו נתקן את המתקן ולא נחליף לצערי.

אפרת מזרחי: הסיפור היקר הוא המשטח גומי.

גלית אלרד: יש למתקן נינג'ה בעיה אמיתית מבחינה בטיחותית.

6. חגיגות 120 לגבעת עדה- חברי מועצה

איתי ויסברג: לא יכולים להתחיל באירועים הקרובים כשעוד לא סיימנו את המאה של

בנימינה. הכוונה להתחיל את ה120 של גבעת עדה לא במקביל.

אמרנו שנתחיל באוקטובר.

אפרת מזרחי: אמרנו שאת האירוע הגדול נעשה ביום העצמאות הבא. גבעת עדה יש לה

תאריך מאוד ברור שזה סוכות.

איתי ויסברג: הבעיה שלא התכוונו לנהל 2 שנות אירועים

אפרת מזרחי: אנחנו לא חוזרים אחורה. אתה אמרת שיש אירועים של 220.

איתי ויסברג לא אמרנו אירועי של 220 אלא תב"ר 220 כדי שנוכל ל גייס תרומות

ולהמשיכן לאירועי גבעת עדה.

בזאת ננעלת ישיבת ההנהלה,

איתי ויסברג

ראש המועצה