פרוטוקול ועדת חינוך פרוטוקול ישיבת ועדה 01/22 שהתקיימה ביום 16.04.2023

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 1 -

פרוטוקולועדת חינוך

פרוטוקול ישיבת ועדה 01/22 שהתקיימה ביום 16.04.2023 בבית ימי בנימינה

בהשתתפות:

שם תפקיד

איתי ויסברג ראש המועצה ויו"ר הוועדה

גלית אלרד חברת ועדה- מנהלת אגף חק"ר

עינב קולטון מנהלת בית ספר גבע

שגיא מקורי יו"ר הנהגת הורים גבע

עוזי חיים הכהן סיו"ר הנהגת הורים אמירים

דרור לוי יו"ר הנהגת הורים אשכולות

רעות דסברג יו"ר הנהגת הורים בראשית

רז כרמי יו"ר הנהגת הורים כרמים

שושי רובינשטיין פדידה נציגת גני ילדים

אביחי חיון נציג ציבור

שושנית עציון נציגת ציבור

אפרת מזרחי חברת מועצה

אשר ארביב מפקח מתכלל משרד חינוך

אתי שחף מנהלת בית ימי בנימינה

לבנה קארו מנהלת המתנ"ס

תרזה מהבד מנהלת צהרונים במתנ"ס

אריאל פישר יועמ"ש המועצה

נעדרו:

שם תפקיד

שחר איתן חבר מועצה

אביב רגב חבר מועצה

שלום טרם חבר מועצה

אביטל תבור חברת מועצה

על סדר היום:

1. נוהל שימוש במבני ציבור ובהם בתי ספר לטובת פעילות קהילתית

2. הפעלת צהרונים במושבות- הצגת המודל הקיים, עדכון לגביי פעולות להמשך וחשיבה על

מודל אפשרי ליישום לאור בקשת התושבים.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 2 -

ריכוז החלטות והמלצות

1 יש לבדוק מבחינה חוקית האם ניתן לבצע תמחור תלוי מטרת אירוע. במידה וניתן חוקית

להפריד תעריפים, השמאי יכין תמחור תלוי מטרת האירוע. המטרות יקבעו על ידי מנהלת

אגף חינוך ויועברו לשמאי.

2 יבוצע בירור בנוגע לטענת החיוב הכפול עבור קייטנות בחופשות פסח וחנוכה

3 בשנת הלימודים תשפ"ד יינתן מענה לימי החופשה כמו בדגם הקיבוצי למעט ערבי חג וימי

שישי.

4 תקבע פגישהשל ראש המועצה ומנהלת מחלקת חינוך עם ההורים שמעוניינים לבקש לימודי

חוץ. שושנית תהיה אשת הקשר מול התושבים.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 3 -

דיוןוהמלצות:

סעיף כללי- פתיחה

דיון

איתי ויסברג: ערב טוב לכולם ותודה שהצטרפתם. אנחנו מתארחים בבית ימי

בנימינה שנחנך לאחרונה ואתי שחף מנהל אותו.

אתי שחף: מציגה את מרכז המבקרים בבית ימי בנימינה.

סעיף מספר 1 – שימוש במוסדות ציבור

דיון

גלית אלרד: ביקשנו מהיועץ המשפטי להיות איתנו בנושא זה על מנת שיסביר את

החוק בנושא זה. ישנה מדיניות לשימוש במבני ציבור לפעילות קהילתית מגוונת. כל

פעילות שקורית בחסות מנהל בית הספר היא באחריותו והוא רשאי להשתמש במבני

ציבור ללא עלות. כל פעילות שלא בנוכחות ובאחריות צוות בית ספר מחייבת חתימה

על הסכם שימוש במבנה ציבור לכיסוי עלויות ואחריות על כל נזק.

עו"ד אריאל פישר: בית הספר משמעו המועצה ולכן כשהוא עושה פעילות הוא אינו

נדרש לשלם למועצה. כשגוף פרטי מבקש לעשות פעילות בנכס ציבורי, המועצה

מחויבת לפעול על פי החוק. יש שתי אופציות, יש גופים פרטיים שיכולים לקבל

מהמעוצה תמיכה. תמיכה היא למעשה טובת הנאה, טובת הנאה יכולה להיות בשתי

דרכים. טובת הנאה כספית או טובת הנאה בשווה ערך כספי שזה נקרא תמיכה

עקיפה. אם גוף רוצה לקבל תמיכה מהמועצה כלומר לקבל מהמועצה כסף או זכות

לעשות שימוש שהוא שווה ערך כספי כמו למשל להשתמש במתקן של המועצה הוא

צריך להגיש בקשה לתמיכה לפי נוהל תמיכות. המועצה מפרסמת פעם בשנה נוהל

תמיכות עם שני סוגי טפסים, תמיכה ישירה שזה גופים שבנוהל מוגדר מי הגופים

שיכולים להגיש, לדוגמא עמותות שרוצות לקבל תמיכה כספית, הצופים, הנוער

העובד, חב"ד וכו'. הטופס השני הוא לתמיכה עקיפה, כלומר שווה כסף, למשל

הצופים רוצים להשתמש במבנה מבלי לשלם דמי שכירות. זו תמיכה, זה סוג של

טובת הנאה.

אפרת מזרחי: גם אדם פרטי?

עו"ד אריאל פישר: לרשות אסור לתת תמיכה לאדם פרטי.

שושנית עציון: אדם פרטי שהוא בתפקיד ייצוגי?

שגיא מקורי: הנהגות הורים הם לא גוף ייצוגי.

עו"ד אריאל פישר: נוהל משרד הפנים מגדיר איזה גופים יכולים לקבל תמיכה. בדרך

כלל זה עמותות. אדם פרטי לא יכול לקבל תמיכה בכלל זה אומר שאם אדם פרטי

ירצה לעשות שימוש במבנה ציבורי, לדוגמא לחגוג יום הולדת במבנה של המתנ"ס,

הוא יצטרך לשלם דמי שימוש למועצה כי מדובר במבנה של המועצה. דמי השימוש

צריכים להיות ראליים לדוגמא אם דמי שימוש למבנה ליום אחד הם 150 שקלים, אי

אפשר לגבות מאדם שקל אחד עבור דמי שימוש כי זו תמיכה עקיפה, אם לא נלקח

השווי האמיתי זה סוג של טובת הנאה.

ועד הורים הוא לא ישות משפטית ולכן כשאומרים לי שוועד הורים רוצה להשתמש

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 4 -

במבנה זה משפט שמשפטית הוא לא נכון, כי ועד הורים הוא לא עמותה, הוא גם לא

אדם פרטי, ולכן הוא לא גוף שיכול לקבל תמיכה ישירה או עקיפה.

שגיא מקורי: משרד החינוך בחוזר מנכ"ל מגדיר מה הוא ועד הורים, הוא מגדיר את

הנהלים איך בוחרים ועד הורים, הוא מגדיר מי יכול להיות יו"ר ועד הורים, כמה זמן

הוא יכול לשמש בכהונה ואתה אומר שאותך זה לא מעניין ואתה מתעלם מהגוף

הזה?

עו"ד אריאל פישר: אני לא מתעלם, אם משרד הפנים בנוהל תמיכות יגדיר תמיכה

בוועד הורים לי אין בעיה עם זה. משרד הפנים שאמון על נוהל התמיכות ומשרד

החינוך הם שני גופים שונים.

איתי ויסברג: תמיכה זה מצב שאתה עושה שימוש בנכס ולא משלם עליו.

עו"ד אריאל פישר: נכון, אבל אם גורם משתמש במתקן ולא משלם את השווי

הריאלי זו תמיכה עקיפה. גם תשלום מופחת זה תמיכה. משרד החינוך מכיר בגוף

של וועד הורים, לעומתו משרד הפנים לצורכי שימוש לא מכיר בגוף כזה.

שגיא מקורי: אתה אומר מה לא, תגיד מה כן.

עו"ד אריאל פישר: אני לא אומר מה לא, אני מסביר את הנוהל. משרד הפנים לא

מכיר בגוף שנקרא ועד הורים כגוף שרשאי לקבל תמיכה.

שושנית עציון: אני רוצה לדייק את זה עם הסיטואציה שהייתה לנו, אם אנחנו רוצים

לעשות הקרנות סרטים בבית התרבות בגבעת עדה ששם אנו אוספים כסף לטובת ועד

ההורים שמחזיר את זה לבית הספר, אם בית הספר עושה את ההקרנה, זה בסדר.

עו"ד אריאל פישר: נכון. בית הספר הוא בבעלות המועצה זה כאילו המועצה עושה

את הפעילות. כמובן שמנהל בית הספר או מי מטעמו חייב להיות נוכח באירוע.

איתי ויסברג: אם ועד הורים רוצה לעשות פעולה ומנהל בית הספר לא רוצה לקחת

אחריות על האירוע אך לא מתנגד לו באפשרות הוועד להשכיר את המקום באמצעות

הסכם מוסדר.

רעות דסברג: יש כאן משפטיזציה מאוד גדולה. כולנו יודעים שהמושבות מושפעות

בהרבה מאוד יוזמות קהילתיות שלא קשורות לגוף כזה או אחר.

איתי ויסברג: יש גוף שעוזר לך לעשות את זה והוא נקרא מתנ"ס.

רעות דסברג: אז אני אגיד את זה בבירור- מתנ"ס בנימינה גובה הרבה מאוד כסף על

הרבה פעילויות. מתנ"ס בנימינה הוא מהיקרים שיש. זה לא אשמת המתנ"ס, אנחנו

בסוציואקונומי מאוד מאוד גבוה. אין הנחה אחת על שום דבר. היוזמות הקהילתיות

שלנו הן בחינם, הרבה מהפעמים בכל אופן. ברורה לי מה הבעיה, הבעיה נוצרה

מאיזשהו כתב תביעה שנוצר פעם מאיזושהי יוזמה קהילתית שקרתה, לאו דווקא

במושבות שלנו ואז כדי שמישהו ייקח אחריות נוצר הסכם. אבל אנחנו צריכים

לחשוב על דרך יצירתית לא למנוע פעילות קהילתית.

איתי ויסברג: בשביל זה יש את המתנ"ס, תפקידו לא לעשות כסף. אפשרות נוספת

היא להקים עמותה ואז גם אפשר להגיש בקשה לתמיכה.

שושי רובינשטיין פדידה: אני הקמתי את עמותת התרפא"ב. זה לקח שנה וחצי. זה

לא משהו ריאלי.

עו"ד אריאל פישר: אני רוצה לחדד, המטרה של הנוהל זה לקדם מנהל תקין, שוויון,

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 5 -

שקיפות, חיסכון , יעילות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות

שושנית עציון: אז אם אנחנו עושים הקרנת דרך בית הספר, שהמטרה, וזה לא סוד,

לגבות כספים, אנחנו עדיין יכולים לגבות כסף? כמובן שהוא חוזר לילדים.

גלית אלרד: לא, זה פעילות במסגרת בית הספר ולבית הספר אסור לגבות כסף מלבד

תל"ן.

שושנית עציון: אז לא פתרנו את הבעיה.

שושי רובינשטיין פדידה: זה לא נכון, אנחנו עשינו את זה, ועד הורים יכול לעשות

פעילות באישור בית הספר ולגבות כספים, את יכולה למכור עוגות שעשינו את זה

עכשיו בימי שישי, את יכולה גם למכור כניסה לסרט.

אשר ארביב: יש שיתוף פעולה בין הנהגות בתי הספר ובין מנהלי בתי הספר. כל בתי

הספר במחוז חיפה בערבי הורים, התלמידים פותחים עם ההורים קפיטריות

ומוכרים. הכסף חוזר לילדים. זה קורה.

גלית אלרד: צריך לעשות סדר, כשאשכולות עשו יום הורים ובמסגרתו פתחו את כל

בית הספר ומכרו מכל הבא ליד לטובת גיוס כספים, אף אחד לא אמר כלום. זה קרה

בתוך בית ספר בחסותו.

שושנית עציון: אז אני יכולה לעשות את אותו הדבר עם סרט?

אשר ארביב: כן. מה ההבדל בין עוגה לסרט?

שגיא מקורי: חברים אתם מדברים רק על הפן הכספי, יש פה עדיין את נושא

האחריות. קחו דוגמא את מסיבת פורים להורים שמתקיימת בערב ומנהלת בית

הספר לא מעוניינת ובצדק לקחת אחריות על האירוע.

אפרת מזרחי: אני שואלת שאלה בסיסית, אני מתנגדת לגביית כספים מוועדי

הורים/בתי ספר כי מבחינתי חד הם וחד הם תחת המועצה, הכל של המועצה. אין

הבדל. אתה אומר לי שזה לא ישות ועד הורים אז תגיד לי מה כן ועד הורים.

אני שוב אומרת, מבחינתי זה גוף של המועצה.

אשר ארביב: ועד הורים זה לא גוף של המועצה.

אפרת מזרחי: אוקיי אז מה זה כן ועד הורים?

אשר ארביב: נציגות הורים שתומכת בפעילות בית ספרית. מנהל בית הספר קובע את

המדיניות והחזון. ועד ההורים מיישר איתו קו, מעודד, תומך, יוזם. שום הורה

שיושב בוועד הורים לא יכול לקבל החלטות של מנהל בית ספר.

עוזי חיים הכהן: אפרת סלחי לי, אני גם לא אוהב את זה שיש תשלום, אבל אם הוא

מקריא נהלים של משרד החינוך ומשרד הפנים, בואי נפנה להנהגת הורים ארצית

שתפנה למשרד הפנים ותשנה את הנהלים. אנחנו טוחנים מים.

אפרת מזרחי: אני לא מערערת על זה, אני מערערת על כך שביום שוועד הורי אמירים

ירצה לעשות מסיבה באולם של בית הספר, יבקשו ממנו 1,800 שקל. בעיניזה מוגזם.

עוזי חיים הכהן: אני מבין את זה. אבל אני מבין גם שכרגע לכוחות היושבים בחדר

אין את הפתרון ואנחנו לא מתקדמים לשום מקום.

אשר ארביב: אפרת אם הפעילות היא לא בית ספרית, היא פתוחה לכל הקהילה זה

סיפור אחר. אם הפעילות היא לקהילת בית ספר ובתיאום עם מנהל בית הספר....

אפרת מזרחי: היא לא. מסיבת פורים לגיוס כספים פתוחה לכולם..

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 6 -

עו"ד אריאל פישר: אפרת, זה שאחרי זה הכספים שמגויסים עוברים לבית הספר זה

לא אומר שהפעילות היא של בית הספר.

אפרת מזרחי: מה שאני מבקשת שיקרה שיאושר תעריף לגופים מאושרים לעומת

גופים שהם ת.פ המועצה כמו ועדי ההורים.

עו"ד אריאל פישר: זה עניין שמאי. אם שמאי ימצא שיש אבחנה בין גוף כזה לגוף

אחר בבקשה, אני לא מתנגד.

אפרת מזרחי: כן, שלוועדי ההורים יהיה חישוב על הוצאות מים וחשמל בלבד.

עו"ד אריאל פישר: זה החזר ההוצאות וזה מחויב. אנחנו מדברים על שווי שימוש

בנכס.

שושי רובינשטיין פדידה: אני מבינה שצריך לגבות שווי ריאלי ואם לא רוצים לשלם

צריך לדאוג שהאירוע יתקיים דרך בית הספר או דרך המתנ"ס.

איתי ויסברג: נסכם על כך שהשמאי יכין תמחור תלוי מטרת האירוע. יש לבדוק

חוקית ושמאית שאפשר לתת תמחור על פי מטרה ובתוך זה גם מי קובע את המטרה,

כי אני לא מתכוון לקבוע את המטרה כי אני נתפס פוליטי.

גלית אלרד: אני אקבע את המטרה, זה ישב תחת החינוך.

החלטה

יש לבדוק מבחינה חוקית האם ניתן לבצע תמחור תלוי מטרת אירוע. במידה וניתן

חוקית להפריד תעריפים, השמאי יכין תמחור תלוי מטרת האירוע. המטרות יקבעו

על ידי מנהלת אגף חינוך ויועברו לשמאי.

סעיף מס' 2 – הפעלת צהרונים במושבות

דיון

גלית אלרד: אנחנו מכירים אמירות שאנחנו לא נותנים מענה מספק במסגרת

הצהרונים בעיקר בימי החופשה ולכן הורים מבקשים לרשום את ילדיהם למסגרות

קיבוציות כדי לקבל מענה יותר טוב. יש לנו מערכת של אילוצים כי אנחנו גוף מוסדי,

גם החברה למתנ"סים שמפעילה מטעמנו את הצהרונים. עשינו עבודת עומק בנושא

כדי להציג לכם את האתגרים, היתרונות והחסרונות של מבנה כזה ובעיקר מה אנחנו

רוצים ויכולים לעשות לקראת השנה הבאה.

לבנה קארו: אני שמחה על ההזמנות. אני רוצה להגיד לכם שאני מבינה חשוב

להתאים את המענה לצרכי ההורים, יש גם אילוצים. נתחיל איתם: יש לנו את חוק

הצהרונים ואת תכנית ניצנים. חוק הצהרונים מגדיר צהרון- כל מסגרת חינוכית בלתי

פורמלית עד כיתה ג' שפועלת בתוך מוסד חינוכי ומופעלת על ידי רשות מקומית או מי

מטעמה. תכנית ניצנים היא בעצם התכנית שמשרד החינוך מפעיל ומסבסד צהרונים

עיקר בלמ"ס יותר נמוך אבל גם אצלנו שאנחנו למ"ס יותר גבוה יש סבסוד של 150

שקלים לילד רק לכיתות א-ב', זאת אומרת צהרוני הגנים שלנו לא מסובסדים בגלל

שאנחנו סוציו גבוה. אנחנו כן מפעילים צהרונים גם לכיתות ג'. הצהרון פועל בימים

א'-ה' ועד השעה 17:00 וכולל את חופשות חנוכה ופסח. את הקיץ אנחנו מפעילים לא

תחת ניצנים אלא תחת בית הספר של החופש הגדול. אנחנו מפעילים 14 צהרוני גנים

לא בתכנית ניצנים ועוד 7 מסגרות בבתי הספר, כן במסגרת ניצנים, רק א' ב', הג'

בתוכם לא בניצנים. יש לנו 54 עובדות במסגרת הצהרונים, הנקודה המשמעותי להבין

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 7 -

היא ש-19 מתוכן הן סייעות שעובדות ברשות. ו-12 נשות צוות מלבדן הם לא עובדות

בלעדיות שלנו. זה נתון חשוב להסבר למה אנחנו לא עובדים בימי שביתה. דבר נוסף

שקריטי מאוד הוא שאנחנו פועלים ללא מטרת רווח בצהרונים, כלומר כל מה

שהצהרונים עושים חוזר לפעילות לקהילה.

גלית אלרד: חשוב לציין שגם בשנים קודמות שהצהרונים היו גרעוניים בגלל מודלים

לא נכונים, זה תוקצב מהמועצה.

לבנה קארו: יש פיקוח גם של משדר החינוך, גם של החברה למתנ"סים וגם של משרד

הבריאות, גם ברמת השתלמויות, גם ביקורות, הכל מפוקח. ויש תכנית פדגוגית של

החברה למתנ"סים.

אפרת מזרחי: רגע, לפני תסבירי מה זה אומר ניצנים?

גלית אלרד: ניצנים זה תכנית מתוקצבת על ידי משרד החינוך לרשויות בלמ"ס נמוך.

בנימינה גבעת עדה לצערנו לא זוכה להטבה הזו למעט כיתות א' ב' בבתי הספר

היסודיים.

אפרת מזרחי: אבל מה זה אומר ניצנים?

גלית אלרד: 150 שקלים סבסוד לילד לחודש ותכנית פדגוגית מקיפה שמשרד החינוך

נותן לה גם מעטפת פדגוגית.

לבנה קארו: כבסיס לתמחור אני רוצה להגיד אמירה כללית, אנחנו מאוד היינו רוצים

לתת הרבה יותר ולהשיג כוח אדם במשכורת יותר טובה ופשוט להעלות את כל הרמה.

פנינו למפקחת של משרד החינוך ושאלנו האם ניתן לגבות יותר. חוק הצהרונים אומר

בפירוש אין לגבות מעל הסכום המקסימלי, גם בלמ"ס גבוה.

אפרת מזרחי: בניצנים.

גלית אלרד: לא, צהרונים שהם תחת משרד החינוך. כל הצהרונים שלנו הם תחת

משרד החינוך, גם אם הם לא בתכנית ניצנים.

שגיא מקורי: אפשר לפתוח צהרון "פרימיום" שהוא לא תחת משרד החינוך?

גלית אלרד: צהרונים פרטיים.

שגיא מקורי: פרטי בבעלות העמותה שתרוויח הרבה יותר כסף. האם המתנ"ס בתור

עמותה יכול לפתוח צהרון פרטי? ירוויח הרבה יותר כסף, כי אני אומר לך בתור לקוח

שאהיה מוכן לשים הרבה יותר כסף בשביל שירות. אותם ילדים ששולחים אום

לרגבים או לגליקסון יהיו מוכנים לשים עליו את הכסף והם גם ישמחו שהילד יהיה

במערכת החינוך בגבעת עדה.

שושנית עציון: למה? אם יש מסגרת שעובדת בקיבוצים עשרות שנים למה להפוך את

זה?

שגיא מקורי: שיעשו תחרות, הם יותר טובים מהם.

שושנית עציון: למה?

שגיא מקורי: כי הם יכולים להרוויח כסף.

שושנית עציון: והמערכת שלנו מוכנה לתמוך במהלך כזה? צריך אדמיניסטרציה

שתלווה את זה.

שגיא מקורי: היא תרוויח כסף.

שושנית עציון: אבל אם אתה מכניס עוד גנים הכוח אדם שיש לך היום לא יודע לנהל

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 8 -

את זה ברמה כזו

אפרת מזרחי: ברור לך שילד שהיום הולך לגן מועצה או לכיתה א'-ב' וצריך את

האופציה להישאר לצהרון, את צריכה לתת להם את הכי טוב שאת יכולה לתת.

שושנית עציון: ברור.

אפרת מזרחי: זה שיש גנים בקיבוצים זה סיפור אחד, אנחנו לגנים שלנו ולבתי הספר

שלנו צריכים לתת מענה הכי טוב שאנחנו יכולים לתת ואם ניצנים מגביל אותנו

ומשרד החינוך מגביל אותנו....

שושנית עציון: את לוקחת את המילים שלי ומשנה אותם. זה לא מה שאמרתי, הוא

בא והציע לתת מוצר נוסף ואני אומרת המוצר הזה כבר קיים, בגליקסון וברגבים.

גלית אלרד: יש הבדל אחד גדול והוא קשור גם לנושא הרישום. לצהרון כל אחד יכול

להירשם איפה שהוא רוצה, בין אם צהרון פרטי ובין אם בקיבוצים. אבל אם את

רושמת כבר ילד לצהרון בקיבוץ בדרך כלל את תרצי לרשום אותו למערכת החינוך

הרציפה, מהבוקר ואז הוא נגרע ממערכת החינוך אצלנו. שתביני, לתשפ"ד יש 70

ילדים פחות במערכת החינוך של גני הילדים לשנה הבאה 70 ילדים זה 3 גנים פחות

במסגרת בנימינה גבעת עדה.

לבנה קארו: אני אשמח לענות על השאלה של שגיא, כפי שהצגתי בהתחלה, כיוון

שאנחנו פועלים בתוך מבנה רשות ובשם הרשות, אנחנו לא יכולים להפעיל צהרון

פרטי. אני ממשיכה עם הנתונים, על צהרון בסיסי אנחנו יכולים לגבות 650 שקלים

והתוספות יכולות להגיע עד 935 שקלים שזה מה שאנחנו גובים. והסכום המקסימלי

לפי משרד החינוך יכול להיות 985 שקלים

אם הגבייה היא 650 שקלים הצהרון עד השעה 16:00 עם ארוחת צהרים ואשת צוות

אחת לפי משרד החינוך עד 34 ילדים. אנחנו לא חושבים שזה יכול לעבוד ולכן הוספנו

אשת צוות והארכנו פעילות עד השעה 17:00 לבקשת ההורים. בשנה הנוכחית אפשרנו

רישום עד השעה 16:30 והפחתנו בתשלום, מודל זה גרם לקריסה של המערכת ולכן

בשנה הבאה לא יתאפשר רישום עד 16:30.

רעות דסברג: אמרת שבפסח ובחנוכה אתם מפעילים צהרון. חשוב לציין פה בפני כולם

שגובים תשלום נוסף. כלומר אמרת שניתן לגבות עד 985 שקלים בחודש. אתם בפירוש

גובים יותר, חודשיים בשנה אתם גובים מההורים יותר מ1000 שקלים

לבנה קארו: את הצהרון בחופשות את מקבלת בחינם. התשלום הוא על הבוקר. הרי

הצהרון מתחיל החל מהשעה 14:00 .

רעות דסברג: תרזה אני מבקשת שתעני על השאלה. אני אם אני רשמתי את הילד שלי

לקייטנה בפסח מ07:30-13:00 עלה לי 150 שקלים. הבן שלי כל השנה בצהרון. האם

אני משלמת גם על צהרון משעה 13:00-16:00.

שושי רובינשטיין פדידה: לא.

רעות דסברג: כן. זה בדיוק האבסורד. אנחנו משלמים צהרון פעמיים.

גלית אלרד: התשלום הוא 150 שקלים חלקי חמישה ימים, התשלום הוא על הבוקר כי

הקייטנה היא החל מהשעה 13:00, את משלמת על הבוקר מ07:30-13:00 .

רעות דסברג: אבל אני משלמת 220 על כל ילד. את מבינה למה זה פעמיים

שושי רובינשטיין פדידה: אני לא בצהרון ואני משלמת 270 שקלים

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 9 -

רעות דסברג: אני גם משלמת 270 שקלים ואני כן בצהרון. אתם לא מקשיבים לבאג

שאני אומרת לכם. הבאג הוא שמי שבצהרון בגן, משלם כל השנה 930 שקלים, מגיעה

חופשת פסח אני מוסיפה עוד 270 שקלים

איתי ויסברג: לבנה, אני מבקש שהמתנ"ס יבצע בדיקה מעמיקה בנושא.

לבנה קארו: בסדר גמור. יבוצע בירור בנושא.

ברשותכם אני רוצה להמשיך, הורים לילדים בכיתות א' ב' משלמים 785 שקלים בגלל

הסבסוד של ה150 שקלים. בתשפ"ד התשלום יעלה ל985 שקלים מכיוון שהצהרונים

היו בגרעון מטורף בשנה שעברה, בגלל מודל לא כלכלי, בעיקר האפשרות לתשלום

מופחת עד השעה 16:30, כשבפועל ההוצאות הן עד השעה 17:00 .

בנוסף, אפשרנו רישום לשלושה ימים בלבד לבקשת ההורים. זה לא ימשיך בשנה

הבאה, לא יהיה שלושה ימים ולא יהיה רישום עד 16:30 כדי שהמערכת תוכל לקיים

את עצמה.

לוח החופשות- אפשר לראות שיש מענה די נרחב על החופשות, לא מלא. למשל, את

ימי שישי וערבי חג אנחנו לא נותנים.

רעות דסברג: ברור.

גלית אלרד: לא, לא ברור, כי אם מדובר על המודל הקיבוצי שאליו משווים, הוא נותן

את ימי שישי וערבי חג. וכשסופרים את ימי החופשה, אי אפשר לספור רק ימי אסרו

חג, צריך לספור את הכל.

שושנית עציון: אתם רושמים שיש מענה בחופשות באמצעות קייטנה. את יכולה

להרחיב על זה? מי מנהל את זה, מי הצוות?

גלית אלרד: בדרך כלל אותו צוות, על פי תכנית פדגוגית שנקבעת לקייטנה, יש חוגים.

עכשיו, קחו בחשבון שבשנת הלימודים הבאה, משרד החינוך נערך לשינוי במתכונת

לוח החופשות, שלושת ימי האסרו חג אמורים להיות מבוטלים ואמור להיות גשר בין

יום הכיפורים לסוכות. אנחנו בודקים שני דברים שהם בעצם המענים המרכזיים,

האחד, אפשרות לגייס כוח אדם נוסף כדי שתהיה יכולת לבצע תחלופה בכוח אדם, זה

מאוד מאתגר וקשה. אנחנו לא מצליחים לעשות את זה עם סייעות גני ילדים, על אחת

כמה וכמה שאנחנו מציעים לסייעות צהרונים רק שלוש שעות עבודה ביום, זה לא

מחזיק משרה, אנחנו משלמים להם סכום גבוה לשעה אבל זה לא מספיק. אם יהיה

לנו יותר כוח אדם נוכל להעסיק אותם גם בחופשות שכרגע אנחנו לא מעסיקים

ולעשות תחלופה כי גם הן רוצות חופש, גם הן לא מוכנות לעבוד כרגע בימי חופשה.

הדבר השני זה לייצר איזשהו מודל כלכלי, לא בשביל להרוויח אלא כדי להחזיק אתת

המפעל הזה, ולהגיד יום שלם של חופש מהבוקר עד השעה 16:00, תמחור שלו 120-

130 שקלים, אנחנו נפרסם חודש מראש

אפרת מזרחי: גם להרוויח בעניין הזה זו לא מילה גסה.

שושי רובינשטיין פדידה: סוציו אקונומי 9, הורים רוצים ויכולים לשלם, במקום

שהכסף שלהם ילך לגליקסון וכל המקומות, ולנו בכלל אין נגישות למקומות האלה,

למה לא לעשות צהרונים יותר טובים ולקחת יותר כסף?

לבנה קארו: אסור לנו לגבות יותר כסף.

שגיא מקורי: השיקול של הורה איפה לשים את הילד, יהיה בתחילת השנה ובשלב

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 10 -

הזה הוא ירצה לדעת שיש לו בק אפ, שאם יש שביתה ואם יש חופש, יש לו סידור

לילד. מה שאני בא להגיד, בגבעת עדה, יש צהרון אחד פרטי, שמשלם על נדל"ן, גובה

יותר כסף, ומצליח לשרוד. הם נותנים את הפתרון בחגים, בשביתות.

איתי ויסברג: השאלה הגדולה שאתה מעלה, האם גוף שמתנהל תחת משרד החינוך

וחוק הצהרונים, יכול להגיד, אני מפעיל לפי החוק אבל אני יודע גם להפעיל פרטי.

לבנה קארו: אני פועלים במבנה ציבור של המועצה ולכן לא יכולים להפעיל באופן

פרטי.

אפרת מזרחי: אנחנו יכולים לקבל החלטה אמיצה שאנחנו עושים את זה בצורה

פרטית.

לבנה קארו: לא. אנחנו לא יכולים. המתנ"ס לא יכול להתנהל באופן פרטי.

אפרת מזרחי: אז בואו נחליט שאנחנו לא פועלים לא תחת חוק הצהרונים ולא תחת

תכנית ניצנים.

גלית אלרד: אבל זה חוק.

שושי רובינשטיין פדידה: אל תגידו מה לא, בואו תגידו מה כן.

גלית אלרד: אמרנו מה כן, אחד בענייני כוח אדם מה אנחנו יכולים כדי שיהיה לנו

יותר כוח אדם כדי שנוכל לגבות את ימי החופש. אנחנו כרגע עם הכוח אדם הקיים לא

יכולים להעסיק אותם גם בחופשות, יש גם תנאים סוציאליים שצריך לעמוד בהם

ולדאוג להם. והדבר השני הוא לתמחר עלות של יום בימים שעדיין יש בהם חופשה

שכיום אנחנו לא נותנים בהם מענה, למעט ערבי חג וימי שישי. בסופו של דבר יש

חמישה ימים בשנה שאין להם מענה.

אפרת מזרחי: אני עדיין לא מבינה למה אי אפשר להפעיל באופן פרטי תחת המתנ"ס?

לבנה קארו: אני גרה בטבעון, שם הם גובים על צהרון במתנ"ס 1100 שקלים לחודש

שאלתי איך זה קורה והיא אמרה לי בפירוש שהם עוברים על החוק. והם בסיכון

מתמיד שהם יצטרכו להחזיר את כל הכסף.

איתי ויסברג: ברשותכם, בואו נסכם את הנושא.

אפרת מזרחי: אנחנו מבקשים שקט להורים, ומי שרשם לתשפ"ד ידע שיש לו כיסוי

מלא לכל החופשים בדגם קיבוצי.

גלית אלרד: לא בדגם קיבוצי, כיסוי מלא לימי החופשה של מערכת החינוך, בלי ערבי

חג וימי שישי.

אפרת מזרחי: בלי ערבי חג וימי שישי זה בסדר.

החלטה יבוצע בירור בנוגע לטענת החיוב הכפול עבור קייטנות בחופשות פסח וחנוכה.

סעיף מספר 3 –שחרור ילדים

דיון

איתי ויסברג: יש נושא נוסף שחשוב לי לדבר עליו למרות שהוא לא נשלח בסדר

היום, חשוב לי לשמוע את החשיבה שלכם, את ההמלצות שלכם, כי אנחנו בעצמנו

בדילמה. זה נושא של שחרור ילדים מרישום למערכת החינוך היישובית.

גלית אלרד: יש לנו בעיה דמוגרפית והיא הולכת ונהיית מורכבת עד שנגדל.

אנחנו רואים 2 מגמות בולטות, אנחנו רואים מגמה בבתי הספר ובגני הילדים של

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 11 -

ירידה מספרית. בגני הילדים יש לנו 70 ילדים פחות השנה. בבתי הספר, אנחנו רואים

הטיה לכיוון הצד המערבי של פסי הרכבת, מה שנקרא אמירים נוטים לקראת 3

כיתותבשנה הבאה, ואשכולות על 2 כיתות אנחנו לא קרובים אפילו ל3 כיתות

בראשית נשאר אותו הדבר, הנדיב כיתה אחת במקום שתיים שהיו, גבע קרוב מאוד

למה שהיה שנה שעברה. השינוי הבולט שאנחנו רואים בעין הוא השינוי בין אשכולות

לאמירים.

על הדבר הזה יש כמה שיקולים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, האחד, הסיפור של

לימודי חוץ, המגמה היא לא לאשר לימודי חוץ לאור המציאות שלנו.

אפרת מזרחי: בתי ספר את מדברת.

גלית אלרד: גני ילדים ובתי ספר. החל מחטיבת הביניים.....

אפרת מזרחי: לא רגע, תעשי הפרדה..

שושנית עציון: נתת סקירה של בתי הספר ופתאום את מדברת על גני הילדים.

גלית אלרד: קודם כל, התחלתי מזה שלגני הילדים יש לנו פחות 70 נרשמים. בנוסף

בגני הילדים אני עדיין לא בשיבוץ הפרטני כי אנחנו עדיין בתנועה. נתון נוסף שלא

התעסקו בו בשנים האחרונות ובחרנו השנה להיכנס אליו. היו לנו מעל 200 ילדים

בגני הילדים שכתובת הרישום שלהם היא בנימינה גבעת עדה ולא ביצעו רישום

למערכת החינוך במושבות ו46 בבתי הספר. הוצאנו מכתבים בדואר רשום...

שושנית עציון: מתי הוצאתם את המכתבים?

גלית אלרד: לפני חמישה שבועות

שושנית עציון: אחרי תקופת הרישום.

גלית אלרד: בוודאי, אחרי שאנחנו יודעים שהם לא נרשמו.

אפרת מזרחי: מול קובץ משרד הפנים?

גלית אלרד: כן. אחרי זה עשינו טלפונים אחד אחד למי שיש לנו את הטלפון. נשארנו

עדיין בנקודת הזמן הזו עם 134 ילדים בגני הילדים ועוד 26 בבתי הספר, כיתות א

שהכתובת שלהם על פי משרד הפנים היא בנימינה גבעת עדה ולא ביצעו רישום. 85

מתוך הנתון הזה הם מה שאנחנו קוראים "מנותקי קשר", אין לנו שום דרך ליצור

קשר, ניסינו דרך הארנונה וזה גם לא צלח.

אפרת מזרחי: תעבירו רשימות, נעזור לכם.

גלית אלרד: אסור לי לחשוף רשימות בגלל צנעת הפרט, בדקתי את זה עם היועץ

המשפטי. הנתון הזה הוא נתון מאוד מורכב. חלק מההורים לא מוכנים לרשום את

הילד למערכת החינוך במושבות, אלא רוצים לרשום לקיבוצים. אני את רשימת

השמות של מי שלא נרשם מעבירה למועצה אזורית מנשה וביחסי ההוגנות בנינו

כרשויות מבקשת לא לאשר רישום בלי אישור גריעה כמו שאני לא ארשום מישהו

אליי בלי אישור גריעה מהרשות. אני מבהירה, נדון בכל הבקשות, אנחנו לא דוחים

אותן על הסף, אבל אנחנו נדון בבקשות אל מול המציאות הדמוגרפית שלנו. יש לנו

גנים בסכנת סגירה שנה הבאה בגלל מיעוט נרשמים. יש לנו גנים עם 20 נרשמים, זה

לא כלכלי, אבל אנחנו לא מתכוונים לסגור עוד גם למרות שהדמוגרפיה היא לרעתנו

והיא מצביעה על זה שאנחנו יכולים לסגור עוד 3 גנים

שושנית עציון: שני הגנים האחרים מלאים?

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 12 -

גלית אלרד: עדיין לא שיבצנו פרטני לגנים אז עוד אין לי נתונים.

בבתי הספר כל בקשות המעבר בעיקר מעבר בין אמירים לאשכולות יידונו על פי

הנתונים. כרגע אין הצדקה עקרונית כי אז נגרום שאמירים ירדו ל2 כיתות גדולות

ואשכולות יישארו 2 כיתות. זה חלק מהשיקול, בכל מקרה זה עולה לדיון, התשובות

יינתנו ב25.6 ותתקיים מנהלת רישום נוספת כשכל הנתונים המדויקים ביותר לפנינו

אפרת מזרחי: כמה ילדים, אמרת 26 מקודם

גלית אלרד: לא, 70 ילדים פחות

אפרת מזרחי: לא, לכיתה א', כמה ילדים חסרים לך?

גלית אלרד: לכיתה א', סה"כ 26, לא ביצעו רישום והם מנותקי קשר. כולם צריכים

עכשיו בדיקה חריגה, שונה ממה שעשינו עד עכשיו. אחרי מכתבים, אחרי טלפונים,

אחרי בדיקת ארנונה.

אפרת מזרחי: יש לך את החלוקה לבנימינה וגבעת עדה?

גלית אלרד: יש לי, לא פה.

אפרת מזרחי: לגבי גני ילדים, מה המצב היום בגנים?

גלית אלרד: 134 לא נרשמו לגני הילדים

אפרת מזרחי: אמרת מקודם 200.

גלית אלרד: התחלתי מ-200 ,60 ביצעו רישום אחרי המהלכים שעשינו, מכתבים

טלפונים, פתחנו עבורם את מנהלת הרישום פעם נוספת אחרי מועד הרישום בינואר.

ביצעו רישום 60, נשארנו עם 134 שלא ביצעו רישום, מתוכם 85 אנחנו מגדירים

אותם מנותקי קשר. האחרים או מסרבים כי הם רוצים לרשום לקיבוצים או

לאנתרופוסופי. צריך להגיד שהחוק מחייב לבצע רישום ברשות שבה אתה גר כדי

לבקש בקשת מעבר. לא ניתן לבקש בקשת מעבר לשום מסגרת אחרת אם לא נרשמת

ברשות שלך.

אפרת מזרחי: אני חושבת שהם לא יודעים את זה.

גלית אלרד: הם יודעים, רשמנו את זה בחוברת הרישום.

שושנית עציון: אני רוצה להתייחס להערה הזו ספציפית ובכלל לתהליך, אני יש לי

ילדים ברגבים, המשך עשרות שנים, אני יכולה להעיד לפחות עשרים שנים, ואין לי

ספק שההתנהלות היא לפי החוק, אבל אפקטיבית בשטח עד היום לא נדרש להירשם

אם אתה רוצה גריעה, זה לא מה שקרה בשטח. עכשיו, ואני לא יודעת מאיזה שיקול

הוחלט לעשות את השינוי, יש לי תחושה שלא הייתה מעורבות של הציבור ושל

הגורמים הרלוונטיים בהחלטה הזו.

גלית אלרד: קודם כל יש מנהלת רישום וחציה היא נציגי ציבור, נציגי ועד הורים.

שושנית עציון: אין שום נציגים לילדי הקיבוצים שזה יותר מ80 ילדים בגבעת עדה

וגם שבאתי וביקשתי שישקלו לאפשר לנו נציגות לא חזרו אלי, לא ענו, לא כלום. את

זה אני שמה שניה בצד. נעשה שינוי בתהליך, חוברת נפלאה, הסתכלתי עליה פעם

ראשונה אחרי שקיבלתי את מכתב הנו נו נו מהמועצה. כי אני בתור מישהי ששולחת

לקיבוצים לאורך שנים אף פעם לא נדרשתי להירשם, אז גם אם הגיעה אליי חוברת

הביתה לא טרחתי להסתכל כי לא היה לי צורך אז יכול להיות שכל המידע הזה

מופיע שם אבל לא הגעתם לקהל היעד.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 13 -

גלית אלרד: זה דיון מאוד ספציפי ופרטני.

שושנית עציון: זה לא ספציפי ולא פרטני כי אני מדברת על הרבה הורים גם בגליקסון

וגם ברגבים שמאוד כעוסים כי לא ידעו.

איתי ויסברג: שושנית, המידע הועבר, אני מקבל את ההערה שבשנים קודמות לא

אכפו אותו.

שושנית עציון: אז איך אני אדע את זה?

איתי ויסברג: יש הבדל, יש לא לקיים את החוק ולדעת שזה החוק, ויש לא לקיים את

החוק ושלא אכפת מהחוק.

גלית אלרד: אבל שושנית, איך את מצפה שאני אדע מי קהל היעד הספציפי הזה?

בגלל זה אני פונה לכלל ההורים בחוברת הרישום ומצפה שהם יקרא את מה שרשום.

רק אחרי שבדקתי ברשימות מי לא ביצע רישום, ידעתי ספציפית למי לפנות. לפני זה

אין לי רשימה של "מבקשי גליקסון או רגבים".

שושנית עציון: אז תדבררו את זה, יש פייסבוק, יש קבוצות וואטסאפ, שיניתם

מדיניות.

גלית אלרד: לא שינינו מדיניות, שנינו אכיפה של הנושא.

שושנית עציון: ועדיין, אפשר למצוא דרך לדברר את זה יותר טוב. ותבינו שלא כולם

זה "קופי פייסט", יש ילדים שעולים שנה הבאה לגן חובה, אתם דורשים מהם לעבור

לגן אחר ושנה אחרי זה לכיתה א', ויש ילדים שהם בגיל 3, זה משהו אחר, זו

סיטואציה אחרת, ויש הורים שיש להם כמה ילדים, יש פה בני אדם, משפחות, אני

מצפה מהמועצה שלי ליותר. תודיעו לפני, תעשו תכנון.

שגיא מקורי: שושנית, אותו דבר באותם אמוציות היו ההורים שחסמנו אותם שנה

שעברה מלצאת מגבע. יתרה מזאת, את יודעת מה האבסורד, שחלק מההורים

שמבקשים לצאת היום לגליקסון שנה שעברה היו נגד לשחרר ילדים מגבע. ואת

יודעת מה? זו צביעות, זו צביעות כי לבקש מהורים אחרים שלא ילכו לבתי ספר

אחרים כדי שלילד שלהם תהיה כיתה שלישית בשכבה, לעומת זאת יש פה מצב

שיכול להיות שיסגרו פה גן...

שושנית עציון: מה, גן של עשרה ילדים?

גלית אלרד: לא, זה לא קשור לגן חמ"ד.

שגיא מקורי: לפני מספר שנים, היה מקרה הפוך, אני ביקשתי שיפתחו עוד גן, ואני

שאלתי למה המועצה לא הולכת לחפש את הילדים בכל המקומות החיצוניים כדי

שיפתחו עוד גן. ומה שצריך לעמוד לנגד עינינו זה האם יש סיכון שיסגרו גן או כיתה

בגלל שחרור למסגרות חיצוניות. עכשיו המועצה עושה, ולדעתי סוף סוף היא עושה

את זה, היא קודם כל דואגת למוסדות החינוך ביישוב שלה. דיבררה את זה, לא

דיבררה את זה, זה כבר לא העניין.

שושנית עציון: זה כן העניין, וגם הטיימינג זה העניין. היו צריכים לתת לאנשים

להיערך.

שגיא מקורי: אז עכשיו, אפשר לבקש את הערעורים האלה, יראו בדיוק מה המצב

של המספרים לקראת הקיץ, יכול להיות שיאשרו לכולם כי זה לא ידפוק אף גן, אבל

הסיטואציה היא שהקלפים צריכים להיות בידי המועצה ולא בידי ההורים.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 14 -

שושנית עציון: הקלפים בידי המועצה ואני טוענת שהתהליך שנעשה פה הוא לא

תקין.

שגיא מקורי: אבל זה כבר היה.

שושנית עציון: לא, זה לא היה וזה לא נגמר כי עדיין קיימת סיטואציה ואני נכנסתי

לדבר עם נטלי וביקשתי שיהיה שיח כי יש המון שאלות, המון חששות, אתם רוצים

שאנשים ירשמו, תדברו איתם, כרגע אין להם אמון במערכת, כי את יודעת מה

אומרים להם? שייקחו מטפלת אם הילד לא גמול.

גלית אלרד: אף אחד לא יגיד דבר כזה.

שושנית עציון: היום זה נאמר לאחד ההורים, כל היום אני בטלפון עם הורים מגבעת

עדה שזו הסיטואציה שלהם ואני חושבת שיש פה מקום עדיין, עם כל זה שיש

החלטה לתהליך מסוים, יש מקום עדיין לשפר את הדרך שזה נעשה ולדברר לאנשים

את זה, זה לא כאילו זהו עכשיו החלטנו ועכשיו אנחנו מתאבדים על זה ולא משנה

מה התושבים חושבים, אני מצטערת, יש דרך לדבר ולתקשר עם אנשים, ולא הכל

צריך להיות בשלוף, זה אנשים שחיים ביישוב שנים, מגדלים את הילדים שלהם, וזה

לא איזה מהלך של טוב היום ניקח ממכם עוד איזה עשרה שקלים, זה מהלך של, מה

יותר חשוב מהחינוך של הילדים שלך.

שושי רובינשטיין פדידה: אני רוצה להגיד משהו, אני נגד חינוך פרטי, אני חסידת

החינוך הציבורי מתוך זה שחברה שלי באפריקה צריכה לרשום את הילד שלה בגיל

שלושה חודשים לבית הספר, בגלל חינוך פרטי. ואני מסכימה עם המהלך של המועצה

לא להוציא אפילו ילד אחד אם זה פוגע במערכת חינוך שלנו. יש לנו רק בעיה אחת,

שהיא רצה על כל המועצה וזה נושא הדברור, אני אומרת אתת זה כבר שנים, אין לנו

דברור במועצה, יש לנו בעיית תקשורת. דברים טובים ודברים רעים לא מגיעים

לציבור שלנו.

אפרת מזרחי: כל זמן שאנחנו לא נוכל לאפשר להורים שהיום רושמים את הילדים

שלהם לקיבוצים א המענה האופרטיבי, לא מדברת איתך עכשיו על טיולים לרפת,

את העניין האובייקטיבי של מענה לחופשים כמו שהם מקבלים בקיבוצים, או מאוד

מאוד קרוב לזה, לא נוכל שלא לאפשר גריעה.

גלית אלרד: קודם כל אפשר. אנחנו צריכים לדאוג למערכת החינוך שלנו בראש

ובראשונה. תבדקי עם כל רשות אחרת, אף רשות לא תשחרר ילדים אם זה יפגע

במערכת שלה.

עינב קולטון: אני חושבת שההסתכלות של הרשות היא לא הסתכלות של הורה וצריך

לעשות אבחנה מאוד גדולה בין איך שרשות, איך שמנהל ואיך שהורה מסתכל על

הדברים. שושנית אני מבינה אותך מאוד ועדיין בתור מנהלת בית ספר אני מסתכלת,

וגם הרשות, על טובת כולם, אני לא יכולה להסתכל על "דני וניצה בדיצה" ואני

אאבק על כל ילד שירצה לצאת מגבע, בשביל הילדים האחרים האלה וגם בשביל

הילד הזה כי אני חושבת שמערכת החינוך שלנו היא טובה ויש לה מה להציע, ולכן

בתור מערכת אני אאבק על כל ילד. עכשיו אני לא נכנסת לעניין הזה של אם הודיעו

בזמן או לא הודיעו בזמן, לא מהמקום שלי, אבל אני יכולה להבין למה הרשות

נאבקת על כל ילד.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 15 -

שושנית עציון: אני מבינה את זה. אבל יש שני דברים שהם שונים פה. אחד, יש דרך

לעשות תהליך, ובטח בנושא הכי חשוב שקיים להורים, שתיים, עם כל מה שהצגתם

פה, יש פער גדול מאוד למה שקורה פה, עכשיו אני לא אומרת שהקיבוץ זה המדד,

הלוואי, אבל יש גם מציאות, מכירה בזה. אבל יש פער מאוד מאוד גדול שלא מתבטא

בכסף, שמתבטא בזה שיש גן של 24 ילדים עם חמישה אנשי צוות בכל זמן נתון. אז

יש פה פערים גדולים ואם רוצים לעשות צעד כזה ותהליך כזה צריך למצוא דרך

לתווך את זה וזה לא קרה, וזה לא קורה ויש פה המון הורים שעכשיו נמצאים בלחץ

ובמצוקה ואני לא מבינה למה צריך להגיע לסיטואציה כזו.

איתי ויסברג: הזכות שלי בכלל להחליט נובעת מזה שאני מחויב לכולם. אני חושב

שכולם מסכימים על זה, תיארת את זה יפה. אין זכות לשבת פה ולהחליט עבור

חריגים, הזכות לדבר על חריגים היא קודם כל בתוקף כך שאני אדאג לכלל, זה

תפקידי הראשון. הדבר הבא, ייתכן שאפשר לעשות דיברור קצת שונה אבל אני ממש

לא מקבל את התלונה שאם בכל שנה החוק אומר דבר מסוים ואנשים בוחרים

להתעלם ממנו זו אשמת המועצה.

שושנית עציון: מה זה מתעלמים ממנו? הרשות התעלמה.

איתי ויסברג: הרשות בחרה לא לאכוף כי היה לה פחות חשוב בגלל שהיתה

דמוגרפיה עודפת. זה עובדת היסוד. זה לא שמישהו ישב והחליט לעשות מהפכה

השנה. נוצרה בעיה אקוטית של עזיבה קולוסאלית. בואו נראה את הטעויות שהיו

בעבר, אני אתן לך דוגמה, גם בנושא של הצהרונים, היה פה נוהג מרוחב לב לאפשר

להורים לרשום עד השעה 16:30 בתשלום מופחת, הגישה הזו שעברה תחת האף

שלנו, והלכה לקראת ההורה, מוטטה את המערכת, וכשגילינו את זה לא עשינו איזה

דיון גורף עם כולם בנושא, קיבלנו החלטה לטובת הכלל ותיקנו.

שושנית עציון: אבל יש קצת הבדל בין לקחת עוד 500 שקלים לחודש לבין החלטה

גורלית כזו.

איתי ויסברג: נכון ולכן זה לא אותו דבר, זו דוגמא לפעמים שאתה מגלה כשל

במערכת, ופועל לטפל בו. אני אומר כן, יש פה רגישות לקבוצה שהורגלה, בין אם

בצורה שבעל פה או בכתב, כי ככה נהגו פה כל הזמן, להירשם בחוץ, בלי להירשם

במערכת. אנחנו חייבים לתקן את זה, אין לנו דרך אחרת. דרך אגב, ברגע שגילינו את

זה וזה עלה על השולחן, לי אסור לעשות משהו אחר, אין לי זכות אלא לקיים את

החוק. אני כן חושב שאנחנו כן ננהל את הנושא הזה מול ההרשמות חוץ בצורה שונה.

קודם כל נקבע מה המינימום שהמערכת לא תפגע, ולא נשאף לפתוח עוד גנים אלא

למלא את הקיימים.

שושנית עציון: אבל גן חמ"ד ששנה שעברה היו בו 15 ילדים והשנה יש בו רק עשרה

אולי צריך לעצור רגע ולהגיד אולי כבר אין צורך בו ביישוב יותר, לסוג הזה של הגן.

איתי ויסברג: או שדמוגרפית עובר משהו על גבעת עדה.

שושנית עציון: אבל שנה שעברה היו 15 ילדים. אז להשאיר את הגן הזה פתוח אבל

לא לאשר לאחרים לעבור לחיצוני. בשבילם? אולי צריך לסגור את גן חמ"ד?

איתי ויסברג: אולי אני צריך במשך חמש שנים לעבוד על לשפר את המערכת ?

שושנית עציון: אבל אם תסתכל ספציפית על גן חמ"ד, תסתכל על ההיסטוריה שלו.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 16 -

איתי ויסברג: שושנית, גן חמ"ד זו לא הבעיה.

שושנית עציון: אה כן? אבל זה הגן שרוצים לסגור.

גלית אלרד: לא זה לא קשור. נראה לך שאני אשבץ ילד בגן חמ"ד כשהוא בממלכתי?

זה כבר לא הגון מצדך.

שושנית עציון: אני לא יודעת, ממה שנאמר לי כשבאתי לדבר ולהבין, זה נאמר לי, לא

נרשמת, את צריכה להירשם, אם לא תרשמי בכל אופן אנחנו נרשום אותך.

גלית אלרד: זה מותר לנו ואפילו מחובתנו לעשות.

שושנית עציון: בסדר, אני מבינה את כל החוקים, אני לא מערערת על זה. אבל עכשיו

אם אני הולכת להירשם, אין לי כבר אופציה לבחור מה אני מעדיפה כי הרישום הוא

באיחור, וזה לא אני היחידה, יש עוד המון כמוני. אז אתה אומר לעצמך, אז מה זה

משנה, שירשמו אותי, הם בכל מקרה עושים מה שהם רוצים, ואני לא יודע מה

הפרמטרים ואני לא יודע איך מחליטים.

גלית אלרד: אם הרישום היה בינואר ולא ביצעת אותו והוא הסתיים בינואר, ועכשיו

אנחנו בסוף אפריל...

שושנית עציון: נכון. מודה. אבל לא ידעו, אנשים לא ידעו כי אפקטיבית לא נרשמו,

אני חיה 13 שנים בגבעת עדה ובחיים לא רשמתי. לא נדרשתי. לא פותחת את ספרי

משרד החינוך ועוברת על כל החוקים.

גלית אלרד: לא, רק את חוברת הרישום שנשלחה אליך לבית.

שושנית עציון: אבל אני לא צריכה לרשום אותם, לא רשמתי אותם עד היום.

איתי ויסברג: אנחנו שינינו אזורי רישום לפני כמה שנים כי הגענו למסקנה שזה נכון

לעשות וידענו שעושים עוול לקבוצה מאוד גדולה, אבל המערכת שבנינו, הייתה כל כך

גמישה מבחינת כמות ילדים שבסופו של תהליך, לקחנו את כל אלה ש"נפגעו" ומצאנו

פתרון. הגענו למצב ששלוש שנים אנחנו מתנהלים כך שאף אחד בסופו של דבר לא

לומד איפה שהוא לא רוצה. את אותה מדיניות, בגלל תקופת מעבר שתיקח כנראה

שנתיים שלוש, אי אפשר לתקן בבת אחת.

שושנית עציון: אז למה לא מדבררים את הדברים? למה מחכים עד יוני, למה

מושכים אנשים עד יוני ואז עד אוגוסט להגיש ערעור. למה למשוך את זה כל כך

הרבה זמן? באמת, אני עכשיו יוצאת מפה וכולם מחכים שאני אעדכן אותם. במה אני

מעדכנת?

גלית אלרד: למה את צריכה לעדכן אותם?

שושנית עציון: כי כולם באותו מצב כמוני. אז אתם יכולים להגיד הנה הגיעה שושנית

המשוגעת מגבעת עדה אבל אני לא היחידה.

איתי ויסברג: אבל בואי נהיה הגונים, זה לא קשור לזה שלא דוברר להם, זה קשור

לזה שהזיזו להם את הגבינה.

שושנית עציון: איתי, מה זה הזיזו להם את הגבינה, אתה שולח את הילדים שלך כל

השנים למסגרת מסוימת, בחיים לא אמרו לך אחרת, עשית כמו שאמרו לך...

גלית אלרד: יש גם לא כאלה שזה כל החיים, יש כאלה שזו שנה ראשונה, והתשובות

שהם נותנים לנו בטלפון זה שהם לא סופרים אותנו ויעשו מה שהם רוצים.

שושנית עציון: ניסיתי לקבוע גם פגישה.

פרוטוקול ישיבת ועדת חינוך מיום 16.04.20236

פרוטוקול חתום מקורי נמצא במשרדי המועצה המקומית

- 17 -

גלית אלרד: אבל לא צריך פגישה, הדבר היחיד שענינו הוא שיש נוהל, הגשתם בקשה

מסודרת, כתבת בה את השיקולים שלך. אנחנו נדון בה במועד אחד עם כל שאר

הבקשות. אין טעם, אנחנו לא עושים עכשיו למי יותר כואב או למי יש יותר ילדים.

גם ילדים שעכשיו בפעם הראשונה ידונו באותה ועדה, ועדת מעברים.

שושנית עציון: אז למה עד יוני צריך לחכות לתשובה?

גלית אלרד: כלקח משנה שעברה, כי יש כל כך הרבה שינויים.

שושנית עציון: אז אתם יודעים מה גלית? אני אמרתי את שלי, אל תעשו כלום, אל

תעשו כלום ותראו לאיפה זה יוביל. באמת, להתעלם לחלוטין מציבור, מה אתם

צריכים, להגיע למצבים שישלחו מכתבים מעורכי דין, ממשרד החינוך, לזה אתם

מחכים להגיע?

גלית אלרד: אבל אני לא עושה שום דבר שהוא לא חוקי, אז מכתב מעורך דין לא

ישנה את תמונת המצב.

שושנית עציון: את לא יורדת לסף דעתי, תצאי מהתפקיד שלך.

גלית אלרד: אבל אני מדברת מהתפקיד, אני לא מדברת כאמא גלית שרוצה לרשום

את הילדות שלה. גם אני לא רושמת את הבנות שלי לאן שאני רוצה.

שושנית עציון: מה שאני אומרת שצריך לדבר ולהעביר את המידע.

גלית אלרד: יותר מוועדי הורים, מנהלת רישום, חוברת רישום, יותר מזה, מה עוד?

אני חברה בקבוצת וואטסאפ עם וועדי הגנים.

איתי ויסברג: הקבוצה הדירה את מערכת הרישום בגבעת עדה, התנהלה כמו שנוח

להם, ועכשיו היא כועסת שהם לא בקבוצת וואטסאפ של וועדי הורים. שנים לא

עשיתי משהו לא חוקי אבל גם לא אכפתי. עכשיו שחוזרים לחוק, האם הרשות

צריכה להתנצל שהייתה ליברלית קודם?

גלית אלרד: אני לא מסוגלת בנקודת הזמן הזו עד שאני לא מסיימת את כל נתוני

הרישום לקבל החלטות. יש לי 134 ילדים מתוכם 50 פלוס מגבעת עדה, אם כולם

ירשמו, זה ישנה את תמונת המצב ולכן לא אמרנו לא לאף אחד, אמרנו לכולם,

תבצעו רישום, רק מי שמבצע רישום יכול להגיש בקשת מעבר על פי חוק, ונדון בה

בצורה מסודרת. אף אחד לא קיבל תשובה שלילית.

שושנית עציון: המערכת שלכם נתנה להגיש גריעה בלי שהם רשומים.

גלית אלרד: להגיש זה בסדר, אבל הבקשה לגריעה לא אושרה.

איתי ויסברג: ברשותכם אני רוצה לסכם את הנושא בכך שתקבע פגישה שלי ושל

גלית עם ההורים שמעוניינים לבקש לימודי חוץ. שושנית תהיה אשת הקשר מול

התושבים.

החלטה תקבע פגישה של ראש המועצה ומנהלת מחלקת חינוך עם ההורים שמעוניינים לבקש

לימודי חוץ. שושנית תהיה אשת הקשר מול התושבים.