פרוטקול מועצה 22 מתאריך 3.6.2020
עיריית בני ברק
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ישיבת מועצה
מן המניין מס' 22
מיום רביעי, י"ב בסיון ה'תש"פ ()03.06.2020
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
השתתפו:
הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר
הרב חנוך זייברט - מ"מ רה"ע
הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע
הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע
הרב אליהו דדון - סגן רה"ע
הרב גדליהו בן שמעון - סגן רה"ע
הרב ישראל משה פרידמן - חבר הנהלה
הרב שלמה זכריה קוסטליץ - חבר הנהלה
הרב מיכאל קקון - חבר הנהלה
הרב שמחה שטיצברג - חבר הנהלה
הרב רפאל אליהו גרינבאום - חבר מועצה
הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן- חבר מועצה
הרב חיים מאיר לאנגסם - חבר הנהלה
הרב שלה שטרן - חבר הנהלה
הרב ישראל הפטקה - חבר הנהלה
הרב מאיר סלומון - חבר הנהלה
הרב פרץ אברמוביץ - חבר מועצה
הרב יעקב אברהם זכריהו - חבר מועצה
הרב ישראל בן ששון - חבר מועצה
הרב אברהם פרטוש - חבר הנהלה
הרב עו"ד בצלאל נתן - חבר הנהלה
הרב משה שלום מלאכי - חבר מועצה
הרב מיכאל אלמליח - חבר מועצה
הרב אריאל ניר - חבר מועצה
מר יעקב וידר - חבר מועצה
נכחו:
מר שמואל ליטוב - מנכ"ל העירייה
רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה
עו"ד יהודה ליבוביץ - היועמ"ש של העירייה
עו"ד מוטי בר-לב - משרד עו"ד בר לב
דוד פינקל - רמ"ט רה"ע
יוסי צימט - עוזר מ"מ רה"ע
יהודה ברטלר - עוזר להרב יהושע מנדל, סגן רה"ע
אבי מאושר -לשכת רה"ע
חנוך זיידמן - מנהל אגף תשתיות ופיתוח
יוסף יעקובוביץ - פניות ציבור
קיוי הס - רכז נושא הדוברות
יהושע וינברגר
ישראל מנלה
איתי גדסי
אבשלום אוחיון
רו"ח שושנה גולדפינגר - מבקרת העירייה
גב' חיה לוין - ס. מנהל אגף דוברות
רו"ח שושנה לרנר - אגף התקציבים
גב' לאה רוזנשטיין - מנהלת מח' ייזום ופיתוח
2
על סדר היום:
א. הצעה לסדר היום של יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);
ב. אישור תב"רים (תקציב בלתי רגיל) יוני 2020 (מצ"ב החומר);
ג. דו"ח רבעוני לשנת 2019 (רבעון 3 ורבעון ,4 )2019 (מצ"ב החומר);
ד. הוספת חשבון העירייה מס' 21833 בסניף 655 בבנק הפועלים להצטרפות השימוש
בערוץ ישיר מתן הוראות בפקס (הבנק שינה את נוסח ההוראה לשרות בפקס וצריך
לאשר מחדש) (מצ"ב החומר);
ה. סגירת חשבון העירייה בבנק הפועלים מס' חשבון ,289153 בסניף מס' 655 (מצ"ב
החומר);
ו. איוש ועדות (מצ"ב החומר);
ז. שונות.
3
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו מתחילים ישיבה מן המניין, ישיבה מס' 22 של מועצת
העירייה. שינוי מקום. אנחנו נמצאים פה במתחם עוד פעם, אנחנו פותחים את ישיבת
המועצה. תודה רבה לאגף לשירותים חברתיים בראשות הרב שיקי מנדל, בהנהלת הגב'
ארלט מויאל, שנתנה לנו את האפשרות. החוקים – 50 איש בשטח פתוח – אנחנו מקיימים
את החוקים, 2 מטר מאחד לאחד, רווחים. חיפשנו מקום ואני חושב שזה מקום אידיאלי.
קיבלנו מתנת שמים שמזג האוויר נעים – לא חם מדי ולא קר מדי, זה זמן טוב, יכולים
ליהנות מהאוויר. רואים את הבניינים היפים שנבנים פה ברוך השם.
א. הצעה לסדר היום של יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: נתחיל בסעיף א' – הצעה לסדר היום של יעקב וידר, חבר מועצת
העירייה. בבקשה.
מר יעקב וידר: ערב טוב. לפני כן אני רוצה להתייחס לנושא של ה-תב"רים,
כדי לא לבקש ממך פעם נוספת זכות דיבור.
קודם כל, אמרתי גם בוועדת כספים ואני אומר את זה שוב, אני רואה שבסעיף של ה-
תב"רים מופיע ישיבה, לדוגמא. אני אומר את זה גם פה לפרוטוקול – יש הרבה מאד
ישיבות שפנו אלי, גם ראשי ישיבות, בבקשה שישפצו להם. הם פנו גם אליך, פנו גם לחברי
מועצה נוספים. נאמר להם שאין תקציב. לא אושר להם. אני רואה לפתע פה שמופיע פה
איזה שהוא סעיף לאחת מהישיבות. אני לא יודע מי זאת, אולי זה מקורבים אליכם, אני
לא יודע מה הסיבה שדווקא לה אושר שיפוץ, ואני חושב שזה צריך להיות כלפי כולם. לא
יתכן שדווקא לישי בה אחת ולאחרים לא. אני אומר שוב לחברי המועצה, לפני שאתם
מצביעים – תחשבו טוב ותבדקו, כדי שלא יבואו לדפוק לכם בלילה בבית.
דבר שני – לגבי הדו"ח הרבעוני – העסקים חוגגים על הקופה הציבורית, ואנחנו רואים
פה בדו"חות. יש פה שלל דוגמאות, אני רוצה להתייחס לדוגמא אחת. סך הנכסים ירד ב-
2019 מ-44,520 ל-387,500 , וזו רק דוגמא אחת. המצב הכלכלי של העירייה הולך ויורד,
יש ירידה בהשקעות,
הרב חנוך זייברט: לא הבנתי מה הדוגמא.
מר יעקב וידר: אתה תשמע עד הסוף. בסוף שאלות. בסוף אני אענה לשאלות.
יש ירידה בהשקעות, יש גידול בגירעון השוטף ובגירעון המצטבר, מושקע הרבה מאד כסף
מכספי הציבור כדי לשקר לציבור שהמצב הכלכלי טוב. אבל הנה רבותי, המצב רע. יש
גידול דרמאטי בגירעון השוטף, גידול דרמאטי בגירעון המצטבר. בגדול, מה שאנחנו
למדים מהדו"חות האלה, זה שיש קריסה כלכלית והתדרדרות כלכלית חדה בכל המדדים
הכלכליים של העירייה, כפי שאתם רואים בדו"חות שהוצגו בפניכם. מנסים למרוח אותנו,
מביאים לנו ב-2020 דו"ח של ,2019 אבל הנה, מגיע לחברי המועצה לדעת מה האמת. אני
לא יודע מה ראש העיר מוכר לכם. הנה הנתונים מולכם, תקראו, תראו בעיניים. אתם
יודעים מה, לא רק לחברי המועצה מגיע, גם לתושבים מגיע לדעת את האמת.
עכשיו בנושא הוועדות, ראיתי גם שהעליתם. אני לא יודע מי הגיש את ההצעה, רשום
הצעה לסדר, מי הגיש את זה, הירח? השמש? הכוכבים? לא רשום מי הגיש את ההצעה
הזו. ראיתי גם שאין שם החלטה לגבי נציגי ציבור של האופוזיציה. אני חושב שצריך
להיות גם לפי ההוראות של בית המשפט, היתה החלטה מפורשת של בית המשפט, מי שלא
יודע לקרוא את ההחלטה ולא יודע לקרוא את הוראות החוק, אני מוכן לשבת איתו, אני
משוכנע גם שעו"ד ליבוביץ ישמח לעזור, לסייע, אני מוכן גם לנקד בחינם. יש החלטה
וצריך לקיים אותה, לא יתכן שיעשו מזה צחוק, זה מנוגד לחלוטין להחלטה של בית
המשפט ומנוגד לחוק. אם נצטרך – נחזור לבית המשפט, כמו שפעם שעברה בית המשפט
העמיד את העסקים על המקום, גם הפעם זה יקרה.
4
עכשיו לגבי ההצעה. תראו, על תושבי בני ברק עברה תקופה קשה מאד, אולי התקופה
הקשה בי ותר שידעה בני ברק. משבר הקורונה תפס את תושבי בני ברק עם עירייה עשירה
מאד, בניגוד לתושבים העירייה עשירה, עם תקציב שנתי עצום של קרוב למיליארד שקל.
הרב חנוך זייברט: לפני שניה אמרת שהכול בקריסה, עכשיו העירייה עשירה?
מר יעקב וידר: מר זייברט, שאלות בסוף. עם תקציבים שמנים ללשכות,
למחלקות, עם מנגנון עובדי עירייה הכי מנופח והכי שמן במדינת ישראל. אלפים רבים של
עובדי עירייה ועליהם מתווספים עוד רבים של עובדי קבלן עלומים. שלום, מורגנשטרן,
עוד לא שמעת מה אמרתי וכבר קפצת? בימים כתיקונם אני דורש בשם תושבי בני ברק
תשובות – מדוע המנגנון מנופח? מדוע מבזבזים את כספי תושבי בני ברק על חגיגות ועל
סעיפים עלומים? מיהם כל אותם עובדים עלומים? מה נעשה בכספי התושבים? והתשובות
לא ניתנות, אולי באמת כי חוששים לענות לתושבים מה נעשה בכסף שלהם.
עכשיו, כשהגיע המשבר הנוראי הזה, תושבי בני ברק ציפו שאולי לפחות עכשיו, בעת הקשה
הזאת, סוף סוף המנגנון המנופח והשמן שבנו עסקני העירייה מכספי תושבי בני ברק, סוף
סוף הוא יתחיל לשרת אותם. אבל לא רק שהוא לא שירת אותם, המנגנון העירוני פשוט
קרס, העסקים קרסו ולא הצליחו לשרת את תושבי העיר. אתם יודעים עד כמה המנגנון
העירוני קרס? עד כדי כך שהעסקים הסכימו לשלטון צבאי על בני ברק. מי היה מאמין?
הנה, כשמדדי התחלואה עכשיו שוב עולים, במה אתם עסוקים שוב? בעוד ועוד קומבינות
על כספי ונכסי התושבים.
ובהזדמנות הזו, אני לא יודע אם זה נעשה פה, אז אני רוצה לעשות את זה, אני רוצה
להודות לצבא הגנה לישראל ,לאלוף במיל' וראש העיר בפועל רוני נומה, לרמטכ"ל, לשר
הביטחון ולראש הממשלה, שלולא השתלטו וניהלו את העיר היתה פה קטסטרופה. כרגע
עדיין לא הסתיים המשבר ואני מתרכז בפיתרונות סיוע לתושבים ולעסקים. לאחר שיחלוף
המשבר יהיה זמן לטפל באותם עסקנים שהביאו את העירייה למצב הנוראי הזה. בימים
הכי קשים, אני, בסיוע מתנדבים, דאגתי לתת מענה לתושבים שלא קיבלו שום מענה
במוקד העירוני שקרס, צריך לומר את זה. דאגתי למזון למשפחות, לתרופות, עשינו
תיאומים מול גורמי הצבא והממשלה, חילקנו צעצועים לילדים בבידוד. ומה העסקים עשו
באותו זמן? מינו – עוד יועצי תקשורת ועוד יועצי תקשורות – על חשבון מי? על חשבון
תושבי בני ברק, כדי לנסות לטשטש את הכישלון המהדהד שהביא לקריסה העירונית. רק
בזכות הקשרים האישיים שלי עם ראש הממשלה ועם רבים משרי הממשלה, הצלחנו
להביא סיוע לעיר. אתם יודעים מה, אני חייב לציין לשבח פקיד אחד שכן עבד וסייע –
הגזבר אדלר, שגם בימים הכי קשים ובזמן שהעסקנים נעלמו, הוא עמד וסייע ימים
כלילות. מגיע לו תודה רבה. (מחיאות כפיים)
אני רוצה להעלות נקודה חשובה, והיא 'סופר' חשובה. אחת מהדרכים שהצלחנו להוריד
את התחלואה בעיר היא לצמצם את כמות האנשים בתוך החנויות. זה היה הסעיף הראשון
בתוכנית שהצגתי, ולבסוף, לאחר הפרעות רבות, זה בוצע. אחת מהדרכים להוציא החוצה
את האנשים מהחנות, זה לאפשר במקומות בהם הדבר אפשרי להוציא את הסחורה החוצה.
זה גם מוריד את כמות האנשים בתוך החנות וגם מסייע כלכלית לסוחרי העיר שצריכים
את הסיוע הזה. הם נכס לעיר הסוחרים, הם לא נטל, וצריך לעשות הכול כדי לסייע להם,
בוודאי שלא להפריע להם.
היתה החלטה נכונה שקיבל גם ראש העיר, וצריך להגיד לו תודה רבה על זה, שבמקום
שלא מפריע צריך ואפשר להוציא את הסחורה החוצה, וההחלטה הזו בוטלה. אני לא יודע,
אולי כדי להכניס עוד כסף לקופה על חשבון העסקים שבקריסה. אם הייתי חושב שיש פה
איזה שהוא היגיון – מילא, אבל אותו זלזול שגרם לקריסה בפעם הראשונה, עלול לגרום
לקריסה גם בפעם השניה. חייבים לאפשר את הוצאת הסחורה במקומות בהם זה ניתן. גם
כשאמרתי וזלזלתם, התחלתם להתייחס ברצינות רק אחרי שהיה דם ונשפך דם בעיר. אבל
זה היה מאוחר מדי. חייבים להמשיך להוציא את הסחורה החוצה. ואני עכשיו אקריא,
ברשותכם, את ההצעה לסדר שלי, ואני מצפה באמת, מחברי המועצה ההגונים, להצביע
לפחות פעם אחת למען תושבי בני ברק. תחשבו על מה שאני אומר – תצביעו למען תושבי
5
בני ברק, לא למען העסקנים.
בחודשים האחרונים טיפלתי במאות פניות של תושבי העיר שמשבר הקורונה גרם להם
לנזק כלכלי חמור, עד כדי כך שחלק מהם התקשה לרכוש אפילו מוצרי מזון בסיסיים.
בימים האחרונים העירייה שלחה לאותן משפחות ולשאר תושבי העיר דרישות לתשלום
ארנונה בסכומים משמעותיים על תקופה של שיא המשבר. כידוע, במועדים הרלוונטיים
העירייה קרסה לחלוטין, כמעט שלא סיפקה שירותים לציבור, עד שבסופו של דבר הודחו
העסקנים מניהול העיר ובמקומם מונה האלוף נומה לראש העיר בפועל. אני אציין שגם
בשגרה, הארנונה בבני ברק היא מהגבוהות ביותר בארץ, יותר לדוגמא מהרצליה, מסביון,
מכפר שמריהו, ואין לזה שום הצדקה ביחס לתמורה שהתושבים מקבלים. משכך, מן הדין
ומן הצדק לפטור את תושבי העיר מארנונה למגורים למשך חודשיים, החל מה-15 במרץ
עד ה-15 במאי. מאחר שמבחינה פרוצדוראלית לא ניתן לסבסד פטור זה מתקציבה השוטף
של העירייה, אני מציע לבקש את אישור משרד הפנים להקמת תב"ר ייעודי לנושא הזה
מקרנות הפיתוח של העירייה. ולכן, כנציגי הציבור שחשוב לנו רק הציבור, לא טובה של
עסקנים, אנחנו מחליטים:
.1 עיריית בני ברק תפטור את תושבי העיר מתשלומי ארנונה על אותם חודשיים שבהם
העירייה קרסה.
.2 מנכ"ל העירייה יגיש בתוך 10 ימים בקשה בהתאם למשרד הפנים.
שוב, חברי המועצה, מבקש מכם, לפחות הפעם, תצביעו למען התושבים. תודה רבה.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום? מי נגד להוריד את
ההצעה מסדר היום? תודה רבה. ההצעה הוסרה מסדר היום.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של מר יעקב וידר
חבר המועצה. להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד.
הרב אברהם רובינשטיין: אני חושב שכל מי שכתב לי ווטס-אפ להגיב, אני חושב שזה
מיותר, הדברים מד ברים בעד עצמם, אני לא חושב שראוי לענות עליהם בכלל. יש פה
210,000 תושבים בעיר הזאת שיודעים את האמת ואני לא חושב ששקר, ככל שהוא יהיה,
אם יחזור הרבה פעמים, גם כן, אין לו משמעות.
אבל אני רוצה לדבר על הנושא של המשבר, על הקורונה, על המגפה, איך שאנחנו התנהלנו
בע יר הזאת, בלי קשר למה שנאמר פה קודם. אבל אני חושב שבני ברק היוותה סמל ודוגמא
לכל, לא רק לתושבי ארץ ישראל, אלא לכל העולם כולו. בהתחלה התמודדנו בזה לבד,
אבל כשזה הגיע לממדים גדולים קיבלנו החלטה להביא לפה את רוני נומה, אנחנו הבאנו
אותו והוא הביא איתו ביחד את כל הצוות שלו, בערך כ-10 אנשים, שחלקם אנשי צבא
חשובים מאד, חלקם גם אזרחים בעלי משמעות, והעמדנו חמ"ל, אני חושב שאין שום עיר
בישראל, אפילו שהשלטון המרכזי לא נתן לנו מענה, אנחנו בכוחות משותפם וכמובן
בסיעתא דשמיא ענקית ענקית ענקית שהיתה לנו, הצלחנו להתגבר על המגפה הגדולה
שהיתה בבני ברק. העיר שלנו חוותה אסון, אפשר להגיד אסון, למעלה מ-2,900 חולים,
חלקם היו מונשמים. יש בבני ברק, אני חושב המספר של היום הוא 46 נפטרים. כן, אריק?
46 אנחנו אוחזים. אתמול נפטרו שניים – הרב דרורי וגב' רינגל. אני חושב שזה נורא
ואיום. מי שמכי ר גם את הרב דרורי, הוא איש צעיר, ללא מחלות רקע, אנחנו כבר דיברנו,
הזכרנו בהרבה פורומים את כולם. אבל משפחת דרורי זו משפחה שורשית בבני ברק. זה
הבן של הרב זלמן עוזר, שכן של הרב שמחה. כולם מכירים, משפחה שורשית בני ברקית,
אני חושב כבר כמה דורות. חנוך, אתה מכיר אותו, הוא היה אצלך. היו לו עניינים. הוא
הגיע לעירייה, אברך תלמיד חכם מופלג, משפחת דרורי, משפחת אלפרוביץ מי שמכיר,
הוא אחיין של המורה אלפרוביץ. בני ברק מבכה על האסונות הגדולים.
מצד שני, היה לנו סיעתא דשמיא גדולה ובאמת אנחנו אוחזים, כשהיו לנו 300 נדבקים
ביום . היום, היו לנו כמה ימים אפס, עכשיו אנחנו מקווים שזו לא מגמה, אתמול היו 8
חולים חדשים, היום 6 חולים חדשים.
6
הרב חנוך זייברט: בבני ברק?
הרב אברהם רובינשטיין: בבני ברק, כן, אני מדבר על בני ברק. אבל כל מקום באו ללמוד
מאיתנו. מקורות ההדבקה זה בבתי הספר. לשאלתך, הרב גדליהו, מוקדי התחלואה הם
בדרך כלל במוסדות החינוך. לפעמים המדביקים הם הילדים ולפעמים המדביקים הם
צוותי החינוך. אבל אנחנו עוקבים. ומי שרוצה לראות, אני חושב באמת, אריק, תעשה
איזה סיור לחברי המועצה בחמ"ל. אנחנו היום יודעים לזהות כל בניין.
הרב חנוך זייברט: כשניסינו להיכנס לחמ"ל היה שומר שלא נתן להיכנס.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, בסדר. אבל עברו מאז כמה ימים ואתה נכנסת וכולם
נכנסו וכו' וכו', ועבדו בצוותות משותפים, גם חברי המועצה. כל המתווה של להיכנס
לישיבות, התשתית הראשונה היתה בבני ברק, עם מיקי אדלשטיין, שישבו כולם, מועצת
החכמים פה של העירייה, לנסות לגבש מתווה. אחרי זה התקבל מתווה אחר, מתווה דומה
לזה. אבל כל התהליכים שמדינת ישראל עשתה, חלק גדול נוצר פה בבני ברק. בני ברק
לימדה את השלטון המרכזי. כשלא היה לנו בתחילת התהליך מענה מהשלטון המרכזי על
שמות החו לים, איך אנחנו פונים אליהם, איך אנחנו מניידים אותם למקומות, לסדר
לכולם בתי הארחה עם כשרות ועם כל התנאים, ועיריית בני ברק הכניסה את היד עמוק
עמוק לכיס לתת מענה,
מר יעקב וידר: אני באמת אשמח לשמוע תשובה לשאילתה שלי על הכספים
שניתנו לכשרויות. מעניין באמת לשמוע.
הרב אברהם רובינשטיין: לתת מענה לאותם אנשים. וגם, אני פה אומר מעל הבמה הזאת,
יישר כוח לראשי מדינת ישראל, שבאיזה שהוא שלב הם ראו את הצורך ונתנו לנו מענים
– המל"ל, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הפנים, הרב אריה דרעי נכנס גם כן, הוא
היה ממונה מטעם ראש ה ממשלה לטפל בקורונה במגזר החרדי, עם הצוות שלו. כולם נתנו
את ידם ואת כוחם ואת מרצם,
מר יעקב וידר: שכחת את צה"ל, שכחת את צבא הגנה לישראל.
הרב אברהם רובינשטיין: אמרתי. אמרתי.
מר יעקב וידר: לא אמרת. לא אמרת צבא הגנה לישראל.
הרב אברהם רובינשטיין: אמרתי, אמרתי, אמרתי, אני באמצע להגיד – פיקוד העורף,
החיילים שהיו פה בבני ברק וקיבלו אותם במאור פנים, והחזירו מאור פנים, והיה קידוש
שם שמים גדול מאד מאד. העיר שלנו בתקופה הזאת קידשה שם שמים. אני לא מפרט,
כולם יודעים, המפורסמות אינם צריכים ראיה.
אבל בכל הדברים הטו בים רציתי לדבר על כמה דברים שאני לא חושב שמותר לנו, לתושבי
העיר, לסלוח, לכמה אנשים שצריך לקחת בחשבון. אני רוצה לדבר, דבר ראשון, על בית
חולים תל השומר. אני לא יודע אם זו הנחיה של פרופ' קרייס. אני רואה עכשיו, מיד אחרי
הקורונה, מודעות פרסום גדולות לבוא למחלקות היולדות, ללדת בבית חולים תל השומר.
אז מי שיודע איך התנהג איתנו בית חולים תל השומר בזמן הקורונה, ובתי חולים אחרים
שהאירו לנו פנים, אני לא מדבר רק על מעייני הישועה, אני מדבר על איכילוב, על אסף
הרופא, על בילינסון, כל בתי החולים שהאירו לנו פנים, לניאדו, אם שכחת משהו – תגידו,
אבל בית חולים תל השומר הסתכל על תושבי בני ברק בצורה מאד מאד לא יפה. ועכשיו,
7
כשהם קוראים לנו לבוא לשם, לנשותינו, אני לא אומר, תל השומר הוא בית חולים
המובחר ואולי בית החולים הכי טוב בארץ, מחלקות אונקולוגיות, מחלקות הניתוחים,
כל המחלקות, לב, בית חולים טוב. אבל היולדות, אני חושב ששם, אם פונים אלינו, אני
פונה לתושבי העיר לעשות חשבון נפש, חשבון עצמי עם בית החולים הזה, שהראה לנו
עורף,
מר יעקב וידר: אני חייב להסכים איתך על זה. אשתי ילדה שם בתקופת
הקורונה את ילדתנו הראשונה,
הרב אברהם רובינשטיין: מזל טוב.
מר יעקב וידר: תודה רבה. אני רוצה לחזק את דבריך – חווינו שם חוויה,
הרגשנו שם על תחושתנו את ההתנהלות של בית החולים והיא היתה רעה. ואני אומר את
זה פה ואני מחזק את הדברים שלך.
הרב אברהם רובינשטיין: עורף קרה בלשון המעטה.
מר יעקב וידר: נכון.
הרב אברהם רובינשטיין: ואני קורא לתושבי בני ברק – תעשו איתם חשבון. דבר ראשון.
דבר שני – אני רוצה לציין לשבח את בית חולים מעייני הישועה על הפעילות שלו בקורונה,
הוא נתן מענה בכוח גדול ובמאור פנים, אבל אני רוצה גם להגיד דבר. המנהל הרפואי של
בית חולים מעיי ני הישועה, פרופ' רביד, גם אני לא יודע, שיבקש סליחה. אם הוא לא יבקש
סליחה, אני קורא להנהלת מעייני הישועה לפטר אותו. לא יעלה על הדעת שהוא עלה
בתקשורת, אני לא יודע אם כמה פעמים, אבל אני ראיתי שהוא פנה לרבנים, הוא פנה
לראשי עיריית בני ברק. אלי פנה פרופ' סורקיס לפני יומיים, על המצב בבני ברק, שלא
הולכים עם מסכות. דיברתי עם עוד כמה אנשים – החמרנו את ההנחיות. הפקחים נותנים
דו"חות. יודעים לדבר. פרופ' רביד, שהוא אמר שהוא דיבר עם עיריית בני ברק על המצב
ולא שמעו לו, אני חושב שזו חוצפה שאין כדוגמתה. ולפני שהוא אומר, כן אמר או לא
אמר, והוא מצלצל אלי לבקש סליחה, שלא יבקש ממני סליחה, שיבקש מ-210,000 תושבי
העיר, יבקש סליחה על האמירות שלו. הוא לא יכול פה להיות מנהל בית חולים של בית
חולים של העיר ולדבר נגד העיר, נגד תושבי העיר. אז אני קורא להנהלת מעייני הישועה
לקחת את זה בחשבון את הדברים האלה.
דבר נוסף – קופות החולים עבדו פה בצורה יוצאת מן הכלל.
מר יעקב וידר: אני רוצה גם לשמוע נגד ליצמן את אותן אמירות. גם הוא דיבר.
הוא דרש סגר מלא על בני ברק, גם דבר נגדו, תדרוש לפטר אותו גם. הוא גם דרש סגר
מלא שלא היה צריך להטיל. לא היה צריך להטיל על בני ברק, והוא אשם במצב בתל
השומר. הוא חלק מהאשמים. כי היתה פה הסתה שחלחלה, אחת מההחלטות של ליצמן,
ההחלטות הרעות שלו, ואני שמח שהוא לא שר בריאות היום. כולם שמחים.
הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה לדבר על עוד דבר. קופות החולים עבדו פה, בהתחלה
היו ק שיים. אנחנו מבינים את הקשיים, בגלל שאת הקורונה אף אחד לא חווה. לא שום
ראש מדינה, לא שום ראש ממשלה, לא שום ראש עיר חווה כזו תופעה, כזו מגפה. אז תוך
כדי התנהלות למדו, והמסקנות, מה שיסיקו את המסקנות, ועדות חקירה או לא ועדות
חקירה, אני חושב שזה מיותר ועדות חקירה, בגלל שבסיכומו של דבר נעשו דברים גדולים
תוך כדי תנועה ובסוף מי שראה את החמ"ל שהוקם פה אצלנו בחדר המועצה, שישבו
קופות החולים, פיקוד העורף, מד"א, אנשי העירייה המופלאים, נציגי העירייה ומתנדבים
– היה מחזה מפעים. עבדו 24 שעות, ממש, בימי ששי עבדו כמעט עד כניסת השבת פה.
עבודה יוצאת מן הכלל. אבל אני חושב שאנחנו, אני בכל אופן, לא סולח למנכ"ל קופ"ח
8
מכבי, רן סהר. קופ"ח מכבי עשו עבודה נפלאה, האנשים עשו עבודה נפלאה. רן סהר, שהוא
אמר בתחילת התהליך, והוא הלך לכנסת ואמר שם בוועדה ש-%38 מתושבי בני ברק הם
נגועים, ועד היום הוא לא ביקש סליחה. הוא אמר – כן התכוונתי, לא התכוונתי, אמרו,
לא אמרו, הוצאו דברים מהקשרם. אני קורא להנהלת קופ"ח מכבי לפטר אותו לאלתר.
מר יעקב וידר: אתה גדול על חלשים. תדבר נגד ליצמן, נגד דרעי. דרעי קיבל
את ההחלטה לסגור את בני ברק. אתה גדול על חלשים. אתה גדול על חלשים. דרעי וליצמן
קיבלו את ההחלטה.
הרב אברהם רובינשטיין: לא יעלה על הדעת שאדם שמתפרנס כמעט כ-%50 מתושבי העיר
יילך על הראש של תושבי העיר ויגיד שצריך לעשות סגר על בני ברק,
מר יעקב וידר: דרעי וליצמן קיבלו את ההחלטה על סגר על בני ברק, מה אתה
מאשים עובדים?
הרב אברהם רובינשטיין: ו-%38 מתושבי בני ברק חולים, ולעשות 'שיימינג'. הוא אדם
צדדי, הוא לא חלק מהחברה, אז כשהוא אומר את זה יש לזה משמעות. הוא אדם כאילו
נייטראלי, נציג קופ"ח.
מר יעקב וידר: וכשליצמן אומר ... אין אחריות? למה אתה הולך על חלשים?
למה אתה הולך על חלשים?
הרב אברהם רובינשטיין: אז אני קורא לקופ"ח – עד שלא יפטרו אותו, אז שהציבור
ישפוט את קופ"ח מכבי. אם הם לא יכולים לקחת את עצמם ולעשות מעשה, אני פונה
לציבור בעניין הזה. עד כאן דברי. מי שרוצה,
מר יעקב וידר: מה עם לפטר את המנגנון העירוני שקרס? אולי, ראש העיר,
אולי תתפטר, תיקח אחריות על מה שקרה בעירייה? לפטר את כולם. אולי אתה תתפטר?
הרב אברהם רובינשטיין: אני גם מודה לכל כוחות ההצלה, כמו שאמרתי, גם לפיקוד
העורף, אמרתי ואני אומר פעם שניה, גם לכוחות ההצלה שתרמו, לכל ארגוני החסד שעבדו
פה יום ולילה, יום ולילה בלי יוצא מן הכלל – תודה רבה לכולם. ואנחנו עומדים, במצב
הזה שאנחנו נמצאים עכשיו, בזכותם. תודה רבה.
הרב אליהו דדון: אני רוצה לומר, אני שומע את כל התודות להרבה מאד אנשים,
ואין ספק שמגיע להרבה מאד אנשים תודה רבה ותודה גדולה מאד. הצוות של ראש העיר,
שעשה ימים כלילות, לטפל בנושא הזה של הקורונה (מחיאות כפיים), מגיע להם מעבר
למחיאות כפיים. אנשים שעשו קידוש השם,
הרב אברהם רובינשטיין: גם הצוות, גם הגזברות.
הרב אליהו דדון: אני לא מדבר על אריק, שישב ימים ולילות פה וייצג את
העירייה בכבוד. ואני רו צה לומר, שמה שאריק אמר בתקשורת, זה היה קידוש השם גדול
וקיבלנו פיד-בקים מכל המקומות על כל מה שנעשה.
מר יעקב וידר: ממי קיבלתם פיד-בקים? העירייה קרסה, על מה אתה מדבר?
אתם מלקקים אחד לשני, טופחים שכם אחד לשני, על מה אתם מדברים? אתם אטומים.
תצאו החוצה, דברו עם תושבים. אתם אטומים. המנגנון קרס. אתם מאשימים אותו ואותו
ואותו, תסתכלו במראה, במראה תסתכלו. העירייה קרסה. העירייה קרסה.
9
מר אליהו דדון: כל מה שאתה כותב פה, שהעירייה קרסה והיינו ולא
רלוונטיים, כל השטויות האלה, אנחנו יודעים מי דיבר. ראש העיר של רמת גן היה בתוך
הסיפור הזה. אתה רוצה להיות לנו או לצרינו? תפסת פינה,
מר יעקב וידר: מה זה לצרינו? אני למען תושבי בני ברק. למען תושבי בני ברק.
הרב חנוך זייברט: אלי, שניה, אלי, שניה.
מר יעקב וידר: על מה אתם מדברים בכלל? אתם אטומים.
הרב אליהו דדון: אני רוצה להודות שאדם שהותקף יותר מכולם, והוא, עם כל
הכבוד, עמד בחזית, ואני אומר לך, בכבוד גדול. והיום כולם יודעים להכות על חטא שהוא
עמד בחזית – ראש העיר שלנו, הרב אברהם רובינשטיין (מחיאות כפיים) שעמד בחזית
וכולם התקיפו אותו. והיום כולם מודים שהוא פעל כיאות, הוא פעל בצורה נכונה, ממש
מושכלת, בכבוד גדול, והוא באמת ייצג את העירייה בכבוד גדול, את העיר ואת תושביה,
ועל כך מגיע לו כבוד גדול ותודה רבה בשם כל התושבים.
הרב חנוך זייברט: אני אתייחס לאדם אחד שחי בזכות הציבור החרדי. יש אדם
אחד במדינה שלולא הציבור החרדי הוא מזמן היה בבית הכלא. וכולם שמעו אותו במסיבת
העיתונאים להגיד שבני ברק דומה לעיר המצורעת באיטליה. אחרי זה הוא גם זכר להגיד
שהתקשרתי לראש העיר לעודד אותו, שהוא גר בעיר המצורעים. אז שיתבייש לו ויתבייש
מי שמייצג אותו – את ביבי נתניהו.
מר יעקב וידר: לא הבנתי, לא דיברת על ליצמן שדרש סגר מלא, סגר מלא על
בני ברק? כותרת של ידיעות אחרונות – ליצמן דורש סגר. ליצמן אשם בהסתה נגד הציבור
החרדי. הוא צריך לשלם את המחיר. לפני מנהלי קופות חולים, הוא צריך להתפטר, לפני
כולם.
הרב שמחה שטיצברג: אני רוצה לעמוד ולסביר לרב אברהם רובינשטיין, ואתה יודע
שאני מעריך אותך, אבל תשמע, אין לי בעיה איתך,
הרב חנוך זייברט: אם לא הבינו – התכוונתי לביבי נתניהו.
הרב שמחה שטיצברג: אין לי בעיה איתך על זה שאתה אמרת על ה-%,38 אלא שעם
כל הכבוד לך, כמו שאמרת מקודם שאתה לא מהנדס, אתה גם לא איש כספים. אבל אתה
צריך לדעת לקרוא תקציב. אם יעמוד פה אריק אדלר הגזבר ויגיד ש-65 מיליון שקל שיש
לו נקודה והוא יגיד שמדברים על 6 מיליארד, אז תבין שהוא עשה טעות. אם הוא יגיד 65
במקום 68 אז הוא לא עשה טעות אלא הוא לא יודע את החשבון. אתה מדבר על בן אדם,
עם כל הכבוד לע יריית בני ברק, עם התקציב שאתה מנהל, אתה מדבר על בן אדם שמנהל
תקציב של 18 מיליארד שקל, יותר מבנק לאומי ובנק דיסקונט ביחד. אתה לא מבין את
הגדלים. בן אדם שיודע לקרוא תקציב. כשהוא קורא בעיתון, אתה לא קורא עיתונים,
אתה רק רואה אולי, שומע מה שאמרת, הוא לא מתבייש, הוא קורא עיתונים ואתרים
באינטרנט והכול. כשהוא רואה שיש במדינת ישראל 12,000 חולי קורונה, אז הוא יבוא
להגיד שיש 75,000 חולי קורונה? מה, הוא מטורף? בן אדם שחי רק על כספים, בן אדם
שמאזן את הכול. סליחה, אם הזכרת בית חולים אחד, לא הזכרת, בית החולים היחיד
שלא צריך תקציבי ממשלה – בית חולים אסותא, אבל זה לא משנה.
(מדברים ביחד)
אני מבקש שתוציא את מי שלא חבר מועצה.
הרב חנוך זייברט: אבשלום, לא יכול להיות. אברהם, זה לא יכול להיות.
10
הרב שמחה שטיצברג: הרב רובינשטיין, תגן עלי, אני חבר מועצה.
הרב אברהם רובינשטיין: אבשלום, אני מבקש ממך שקט.
הרב חנוך זייברט: אל תעבוד אצל מי שאמר לך לצעוק. אל תשרת את מי ששלח
אותך לצעוק ... להגיד לראש העיר שיאפשר לך לדבר. שב בצד. אל תהיה חצוף. אתה חצוף.
הרב שמחה שטיצברג: הרב רובינשטיין, תגן עלי, אני חבר מועצה ... מפריע לי.
הרב חנוך זייברט: אתה חצוף. אתה חצוף.
קהל: אנחנו יותר ... מאשר אדון שטיצברג ...
הרב חנוך זייברט: הכול טוב ויפה, אתה לא יכול לדבר בישיבת מועצה. זה לא יכול
להיות דבר כזה.
הרב אברהם רובינשטיין: אני מבקש שקט.
הרב חנוך זייברט: לא יכול להיות דבר כזה.
הרב שמחה שטיצברג: הרב רובינשטיין, אני מוחה. ואני רוצה שיירשם בפרוטוקול,
אני חבר מועצה, עומד אדם מהרחוב מפריע לי ואתה לא מגן עלי. תסלח לי מאד, תוציא
אותו, תוציא אותו.
הרב אברהם רובינשטיין: אז אמרתי,
הרב שמחה שטיצברג: לא, תגן עלי, אני חבר מועצה, אין לו זכות דיבור.
הרב אברהם רובינשטיין: תמשיך לדבר. אני מגן עליך.
הרב שמחה שטיצברג: כשבא בן אדם ואומר שיש ,16,000 אתה שומע, שיש 12,000
חולי קורונה, ואני יכול להוציא לך את הדו"ח מאותו יום, אז הוא יגיד שיש בבני ברק
75,000 חולי קורונה? מה, הוא התחלק על הראש? הבן אדם אמר ש-%38 מהנבדקים בבני
ברק, ואפשר להוציא את הפרוטוקולים, %38 מהנבדקים בבני ברק נמצאו חיוביים
לקורונה. יש אנשים שלא יודעים להתמודד עם שירות לציבור, וזה קופות חולים, אני לא
רוצה להגיד מי שהם, ומישהו עלה והלך פשוט ורצה לעשות לעצמו פרסומת והוא הפך את
זה ל-%38 מתושבי בני ברק. שום בן אדם שיש לו 10,000 שקל לא אומר שזה 100,000
שקל. לא היה עד היום 75,000 חולי קורונה במדינה, אז מה, הוא מטורף? אז מישהו הלך
ועשה את זה. א'. ב', הוא התנצל והוא הסביר את עצמו. ו-ג',
הרב אברהם רובינשטיין: אם הוא לא אמר את זה, למה הוא התנצל?
הרב שמחה שטיצברג: מה הוא אמר? הוא התנצל וזהו. לכן, לפני שאתה קורא לו
להתפטר, תבדוק את העובדות. ואני מבקש ממך לחזור מהקריאה הזאת.
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא חוזר בי.
הרב שמחה שטיצברג: לא חוזר, או קיי, %,100 זכותך המלאה לא לחזור בך ויהיו לזה
11
הש לכות, זה הכול. אני לא רוצה להתקיף אישית. אני לא ארד לרמה הזאת. יש לי מה
לענות על זה גם כן וגם את הסיבות, יש לי גם את הסיבות למה אתה לא רוצה לרדת, אני
לא אפרט. לא אפרט.
הרב אברהם רובינשטיין: תגיד אותן, תגיד אותן, אין לי בעיה.
הרב שמחה שטיצברג: לא, לא, לא, אני לא מסוגל לרדת לרמה.
הרב אברהם רובינשטיין: אין לי בעיה להתמודד עם זה.
הרב שמחה שטיצברג: אני לא מסוגל לרדת לרמה. לא מסוגל לרדת לרמה הזאת.
הרב עו"ד נתן בצלאל: ... בואו נעבור נושא וגמרנו.
הרב חנוך זייברט: אני מבקש שלא יהיה ... זה לא יכול להיות דבר כזה, אברהם,
זה עובר כל גבול. ואתה נותן לזה גיבוי. זה לא יכול להיות, אברהם.
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא נותן גיבוי, מה, זה מקום כזה,
הרב חנוך זייברט: אברהם, אף אחד לא תמים, ראו בדיוק מה קרה פה, מי שלח
אותו לצעוק? שלחו אותו לצעוק, בוא, כולם ראו את זה.
ב. אישור תב"רים (תקציב בלתי רגיל) יוני 2020 (מצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו אוחזים בסעיף ב' – אישור תב"רים יוני .2020 אריק
אדלר, בקצרה.
רו"ח אהרון אדלר: בוועדת כספים היה דיון על תוכנית ה-תב"רים, היא הוגשה
בפניכם. אני רק אחזור בקצרה על ה-תב"רים הגדולים: תכנון תשתיות – 2.5 מיליון ₪
מהיטלי פיתוח, שיפוץ והשלמת בינוי גני ילדים – 4 מיליון ₪, 3 מיליון מהשבחה ומיליון
מפיתוח, תכנון מבני חינוך – 2 מיליון ₪, שיפוצים – 3 מיליון, בינוי בעלז (אני מדבר על
הדברים הגדולים) – 6.3 מיליון מחינוך, אהלי אליעזר – 15.5 ועוד 1.5 מיליון, מרכז
ג'ימבורי – 1.2 מיליון, בינוי בסמלקה 5.5 מיליון, הסדרי בטיחות על תקציב חיצוני – 3.4
מיליון, הכשרת הישוב – דיברנו על זה באריכות בוועדת כספים, זה תשלומי מע"מ שיחזרו
אלינו בריבית והצמדה כאשר אנחנו נקבל הכנסות מהמבנה ואז נקזז את תשלומי המע"מ
כנגד ההוצאות האלה בריבית. שילוט זמן אמת בתחנות אוטובוסים על חשבון מהיר לעיר
– 1.5 מיליון, ומעבדות מדעים – 1.2 מיליון. סך הכול 32.9 מיליון. ראש העיר, אנא העלה
את זה להצבעה במועצה.
הרב חנוך זייברט: אפשר לקבל את רשות הדיבור?
הרב אברהם רובינשטיין: כן.
הרב חנוך זייברט: כבוד ראש העיר, כבוד חברי המועצה, אני שמח על כמה דברים:
דבר ראשון, אני שמח שבטענות שיש נגד העירייה זה חוזר על ישיבת מועצה אותו דבר,
ככה זה סימן שאנחנו מתנהלים בסדר ואין חדש מדיון אחד לדיון השני בהצעות לסדר,
ככה שהמצב שלנו הוא בסדר.
לא רציתי להתערב מקודם בכל נושא הטיפול בקורונה. אני חושב שהטיפול היה טיפול יפה
של העירייה, באמת הזכירו פה את הלשכה ואת כל האחרים שפעלו ועשו עבודה יפה מאד
12
וקשה מאד. אם כי אני חושב שהיה צריך להתקיים דיון כמו בוועדת מל"ח או כל דבר
אחר, לדון בהיבטים, בכל הדברים שקורים. לא זה המקום להערות ולא זה המקום לדבר
על זה. אבל אני חושב שכיוון שיכול להיות שנגיע לאירוע נוסף או דברים נוספים, חייבת
להיות איזו שהיא היערכות של ועדת מל"ח או ועדה אחרת שתדון בדברים האלה. אם לא
רוצים – גם זה טוב.
יש פה את הנושא של ה- תב"רים, שאני חושב שיש פה דברים מאד מאד טובים וחשובים
ונכבדים, ואני באמת רוצה להתייחס לכמה מה-תב"רים שנמצאים פה.
נמצא פה תב"ר בינוי בית ספר אוהלי אליעזר – אני חושב שבית הספר הזה הוא אחד
הדברים היפים שראש העיר זוכה לעשות. בית ספר שעמד בפני סגירה וברוך השם העירייה
הצליחה לבנות את בית הספר הזה ולהביא את ההרשאה לבית הספר הזה, ובאמת, אחד
הדברים היפים שהעירייה עושה. בטקס שהיה שם אני הזכרתי את הפעילות שעשיתי ביחד
עם ראש העיר לשנות את אופי השכונה במקום, שכולם יודעים שכל הבניינים של רחוב
הירקון, חוץ מ-260 דירות, שהיום בונים שם 1,500 יחידות דיור, היו אמורים להיות מבני
תעסוקה ומבני משרדים, וכולם יודעים שלגור בשכונת מגורים ליד מבני תעסוקה זה אחד
הדברים שקשה לח יות איתם. וברוך השם זכינו להקים שם את השכונה. אני חושב שמגיע
תודות, ראש העיר היה אז יו"ר הוועדה, אני הייתי ראש העיר בשעתו, וזכינו לעשות דברים
יפים. אני אמרתי את זה בכנס וזה גם הוזכר בהודעה לעיתונות של העירייה. ואני אגיד
למה אני אומר שזה הוזכר בהודעה לעיתונות של העירייה, אני לא מתבייש להגיד את זה.
היינו בטקס אחד קודם, בטקס שהיתה בבית ספר מרכז. אני באמת לא כל כך אדם שאוהב
כבוד ולא רודף כבוד, אבל זכיתי לשמוע שם שבמשך השנה וחצי האחרונות זכו להביא את
הפרוגראמות, זכו להביא את ה-תב"רים, זכו להביא את התוכניות, זכו להביא את הכול.
מה לעשות שה-תב"רים הגיעו לעירייה לפני שנתיים וחצי, וה-תב"רים אושרו בעירייה
לפני שנתיים, דברים אושרו בעבר בעירייה. אני לא מצפה מראש עיר שיבוא להגיד באמת
שמישהו אחר עשה את הדברים האלה, אבל לפחות הייתי חושב שהוא מתנצל למה לא
התחילו את הבנייה עד היום ולא ייקח את התירוץ הזה של העשייה הגדולה שעשו בשנה
וחצי האחרונות, שבשכר זה התחילו לבנות את הבניין של בית הספר. אני חושב שזה לא
מכובד ולא ראוי. תודה רבה.
הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה להגיד, בנושא הקורונה, להגיד תודה רבה לחברי
המועצה. רובם ככולם של חברי המועצה, מי יותר, מי פחות, עמדו לצידי בכל עניין
הקורונה. גם במתקפות, כמו שאמר הרב דדון, התקשורתיות, כולם יודעים מי, לכן אני
לא אגיד את שמותיהם, אבל אנשים מוכרים וידועים, תודה רבה לכם. בהזדמנות אני
אוקיר לכם את זה באופן אישי. תודה רבה.
מי בעד סעיף ב', ה-תב"רים? מי נגד? תודה רבה.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את ה-תב"רים (תקציב בלתי רגיל) יוני ,2020
להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד.
מר יעקב וידר: קנו את עץ? פספסתי? קנו אתכם? אני היחידי שמצביע נגד
ההתנהלות של ה-תב"רים? לא, סתם מעניין. מעניין מאד. אין לך שאלות על ה-תב"רים,
מורגנשטרן? זה נראה לך הכול ברור? אני מתנגד לזה שנותנים לחלק מהישיבות כן ולחלק
לא. זה לפי קרבה, מורגנשטרן? איך זה עובד, לפי קרבה? לפי מה זה עובד? לפי מי
מחליטים – להוא לתת, להוא לא – לפי מי? לפי עיניים? לפי אף? לפי מה?
הרב משה מורגנשטרן: שיפוץ אולם ספורט בית ספר סגולה, מוהליבר, של החבר'ה שלך
– אתה נגד.
מר יעקב וידר: יש פה ישיבה.
13
הרב משה מורגנשטרן: פארק רב חושי – לראשונה בבני ברק – אתה נגד.
מר יעקב וידר: תקשיב, תקשיב, אני נגד זה שנותנים סלקטיבית.
הרב משה מורגנשטרן: אתה דואג לתושבים? אתה דואג לעצמך בלבד. אין פה שום דבר
שאתה בעד, כי אין לך שום עניין. יש לך עניין להזיק, כמו בקורונה שרצת לתקשורת.
מר יעקב וידר: מורגנשטרן, אין לך שאלות, אתה משמש כמכסה שלהם על כל
דבר.
הרב משה מורגנשטרן: אני שואל לפני. אני בודק לפני, כדי לקבל תשובות.
מר יעקב וידר: שיבושם לך. יבושם לך.
הרב משה מורגנשטרן: לא יוצא לפייסבוק כמוך. אני עושה, לא מדבר.
מר יעקב וידר: אין לך פייסבוק, מורגנשטרן?
הרב משה מורגנשטרן: לא אמרתי שאין לי פייסבוק. אמרתי שאני לא יוצא לפייסבוק,
כמוך.
מר יעקב וידר: אין לך? אין לך פייסבוק?
הרב משה מורגנשטרן: יש לי פייסבוק.
מר יעקב וידר: ואתה לא מעלה בו דברים?
הרב משה מורגנשטרן: מעלה חד משמעית. לפני שאני עושה אני בודק, לא משמיץ
כמוך.
מר יעקב וידר: תודה רבה.
הרב משה מורגנשטרן: רץ בקורונה להשמיץ כל הזמן בתקשורת.
מר יעקב וידר: אני אומר את האמת, בניגוד אליך, לא מכסה את האמת ולא
מדבר בשקט דברים שאני אומר בקול. אני אומר בשקט ובקול אותו דבר. אותו דבר אני
אומר, מורגנשטרן.
14
ג. דו"ח רבעוני לשנת 2019 (רבעון 3 ורבעון ,4 )2019 (מצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ג' – דו"ח רבעוני לשנת 2019 (רבעון 3 ורבעון ,4 )2019 –
מצ"ב חומר. אריק אדלר יסביר שצריך להצביע פה בשתי פעימות – אחת על רבעון 3 ואחת
על רבעון 4 , בנפרד. אריק, בקצרה, אחרי שהארכת בישיבת ועדת הכספים.
רו"ח אהרון אדלר: נכון. אז אני אמת אדבר, ההצבעה צריכה להיות על שני
הדו"חות. היות ודו"ח דצמבר כולל גם את דו"ח ספטמבר, אז אני אדבר רק על דו"ח
דצמבר וההצבעה תהיה בנפרד על ספטמבר ודצמבר.
השורה התחתונה בדו"ח דצמבר אומרת שעיריית בני ברק סיימה בגירעון מזערי של, מר
וידר, רק לתשומת ליבך, ב-%0.1 מתוך תקציב של 1.4 מיליארד ₪, אז אנחנו סיימנו ב-
1.7 מיליון ₪, זה %0.1 גירעון. אני חושב שזה כבוד גדול לעירייה. אני לא מסכים איתך
עם ההגדרה שעירית בני ברק קרסה. הנתון שאמרת מקודם, רק להבהיר, שיש פה קיטון,
אני אסביר. יש פה קיטון בנכסים ובהתחייבויות, כי בעצם פרענו, אם תשים לב, מר וידר,
יש בהתחייבויות והעודפים, יש משיכות יתר והעברות של 30 מיליון ₪, ועוד ספקים
וזכאים קיטון של 15 מיליון ₪. זאת אומרת, בין 2018 ל-,2019 עיריית בני ברק סיימה
לפרוע את כל ההתחייבויות לזמן קצר, אין לעיריית בני ברק היום התחייבויות לזמן קצר,
והקטינה גם את החובות לספקים שלה, שזה הליך, נכון לחברה, שהיא חוסכת הוצאות
15
מימון כנגד קיטון בנכסים. אשרי חברה שמקטינה את הנכסים ומקטינה את
ההתחייבויות, זה חוסך לנו בהוצאות הריבית.
לגבי פרטים נוספים – אני ארחיב ממש ממש בקצרה. ארנונה – 386 מיליון ₪. יתר עצמיות
– 97 מיליון ₪. מענק כללי – 92 מיליון שקל, כמו השנה הבאה. מענק חד פעמי – 21 מיליון
₪. ותקבולים אחרים – 42 מיליון ₪, שזה היטלי השבחה, מ-רמ"י 12 מיליון, היטלי
השבחה ,17 דיבידנד .4 אם נלך לצד ההוצאות – שכר 212 מיליון ₪, אני מדבר על דברים
כלליים, פעולות כלליות 223 מיליון ₪ - אלה הדברים הגדולים. כאשר במקביל לגידול
בארנונה, יש גם גידול בהנחות ל-155 מיליון ₪. אלה הם עיקרי הדו"חות. רק עוד שני
משפטים – הוצאות החינוך שמושתות על העירייה בסכומים אסטרונומיים של 130 מיליון
₪, זאת אומרת, עיריית בני ברק מכיסה משלמת 130 מיליון ₪ להוצאות החינוך, כאשר
כל משק החינוך 435 מיליון ₪. ומשק הרווחה 75 מיליון ₪ אל מול משק רווחה גדול של
153 ועוד 198 מיליון ₪.
אלה הם עיקרי הדו"חות. ראש העיר, אני מבקש להצביע בנפרד על ספטמבר ודצמבר
בבקשה, ממליץ, מבקש. תודה.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד רבעון שלישי? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה. עבר.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את הדו"ח הרבעוני – רבעון 3 – שנת .2019 להוציא
את מר יעקב וידר שהתנגד.
16
דוח רבעוני לשנת לתקופה: רבעון ,3 שנת 2019
9 1 0 2
טופס 1 - תמצית מאזן
30.9.19 31.12.18
נכסים
נכסים נזילים: קופה ובנקים 52,826 100,820
הכנסות מתוקצבות שטרם התקבלו 62,153 32,068
חייבים - תשלומים לא מתוקצבים 5,440 777
סה"כ רכוש שוטף 120,419 133,665
השקעות מיועדות לכסוי קרן לעבודות פיתוח 78,687 63,106
השקעות במימון קרנות מתוקצבות 56,265 55,683
סה"כ השקעות 134,952 118,789
גרעונות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל
גרעון לראשית השנה 101,175 101,250
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון (במינוס) ()1
גרעון (עודף) שוטף בתקופת הדוח 25,943 )(75
סה"כ גרעון מצטבר בתקציב הרגיל 127,118 101,175
גרעונות סופיים בתב"רים
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון הסופי בתבר"ים (במינוס) ()2
סה"כ גרעון מצטבר בתב"רים סופיים
גרעונות בתקציב הבלתי רגיל
גרעונות מימון זמניים 106,009 110,275
עודפי מימון זמניים )(50,859 )(19,384
גרעון נטו 55,150 90,891
סה"כ נכסים 437,639 444,520
התחייבויות ועודפים
בנקים: משיכות יתר והלוואות 5,207 30,312
משרדי ממשלה 92 1,209
מוסדות שכר - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 53,441 47,734
ספקים וזכאים (*) - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 202,252 203,538
תקבולים לא מתוקצבים:
פקדונות, הכנסות מראש ואחרים 27,001 16,973
סה"כ התחיבויות שוטפות 287,993 299,766
קרן עבודות פיתוח ועודפים בתקציב הרגיל
קרנות בלתי מתוקצבות ()3 93,381 89,071
קרנות מתוקצבות 56,265 55,683
עודפים בתקציב הרגיל
עודף לראשית השנה
עודף (גרעון) בתקופת הדוח
סה"כ עודף מצטבר בתקציב הרגיל
העברת עודפי שנים קודמות לתקציב הרגיל (במינוס)
עודפים בתקציב הבלתי רגיל
עודפי מימון זמניים
גרעונות מימון זמניים
סה"כ התחייבויות ועודפים 437,639 444,520
17
חשבונות מקבילים
חייבים בגין אגרות והיטלים 1,041,476 927,354
עומס מלוות לפרעון (משוערך) לשנים הבאות 194,421 184,450
ערבויות שנתנו 32 32
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון בתקציב הרגיל ()1
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות / הפחתת חובות ספקים בהסדר
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון הסופי בתב"רים ()2
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות /אחר לכיסוי הגרעון
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
הרכב קרנות בלתי מתוקצבות ()3
קרן עודפים בתקציב הרגיל
קרן היטל השבחה 19,408 5,066
קרן ממכירת נכסים 569 567
קרן היטל מים
קרן היטל ביוב
קרנות אחרות 73,404 83,438
סה"כ קרנות 93,381 89,071
(*) מתוך זה הפרשה בגין תביעות תלויות 3071 4994
18
טופס 2 - תקציב רגיל
תקציב שנתי * תקציב יחסי סטיה סטיה
ביצוע מצטבר
מאושר לתקופה מהתקציב מהתקציב ב%
הכנסות
ארנונה כללית 387,000 290,250 275,483 )(14,767 %)(5
הכנסות ממכירת מים 191 191
עצמיות חינוך 19,286 14,465 14,064 )(401 %)(3
עצמיות רווחה 8,058 6,044 6,493 450 %7
עצמיות אחר 105,806 79,355 68,308 )(11,047 %)(14
סה"כ עצמיות 520,150 390,113 364,539 )(25,574 %)(7
תקבולים ממשרד החינוך 409,744 307,308 324,708 17,400 %6
תקבולים ממשרד הרווחה 152,036 114,027 113,981 )(46 %)(0
תקבולים ממשלתיים אחרים 36,606 27,455 25,362 )(2,093 %)(8
מענק כללי לאיזון 92,469 69,352 69,361 9 %0
מענקים מיועדים 19,460 14,595 13,380 )(1,215 %)(8
תקבולים אחרים 38,153 28,615 26,862 )(1,753 %)(6
סה"כ הכנסות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,268,618 951,464 938,193 )(13,271 %)(1
מענק לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הכנסות) 140,000 105,000 127,054 22,054 %21
סה"כ הכנסות 1,408,618 1,056,464 1,065,247 8,784 %1
הוצאות
הוצאות שכר כללי 211,006 158,255 160,893 2,639 %2
פעולות כלליות 231,559 173,669 163,477 )(10,192 %)(6
הוצאות רכישת מים
סה"כ כלליות 442,565 331,924 324,370 )(7,554 %-2
שכר עובדי חינוך 300,801 225,601 240,865 15,264 %7
פעולות חינוך 252,836 189,627 194,767 5,140 %3
סה"כ חינוך 553,637 415,228 435,632 20,404 %5
שכר עובדי רווחה 39,601 29,701 30,210 509 %2
פעולות רווחה 199,964 149,973 150,160 187 %0
סה"כ רווחה 239,565 179,674 180,370 696 %0
סה"כ הוצאות לפני פרעון מלוות,
מימון, כיסוי גרעון מצטבר והנחות
בארנונה 1,235,767 926,825 940,372 13,547 %1
פרעון מלוות מים וביוב 1,007 755 770 15 %2
פרעון מלוות אחרות 23,916 17,937 17,384 )(553 %)(3
סה"כ פרעון מלוות 24,923 18,692 18,154 )(538 %)(3
הוצאות מימון 2,920 2,190 2,305 115 %5
העברות והוצאות חד פעמיות 5,008 3,756 3,305 )(451 %)(12
סה"כ הוצאות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,268,618 951,464 964,136 12,673 %1
העברה לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הוצאות) 140,000 105,000 127,054 22,054 %21
סה"כ הוצאות 1,408,618 1,056,464 1,091,190 34,727 %3
עודף (גרעון) )(25,943 )(25,943
19
טופס 3 - תקציב בלתי רגיל
תקופת הדוח שנה קודמת
תקבולים בתקופת הדוח
מלוות מהאוצר
מלוות מאחרים 25,000
השתתפות משרדי ממשלה
משרד הפנים 2,756 7,466
משרד הבטחון
משרד החינוך 29,469 33,145
משרד הדתות
משרד העבודה והרווחה 42 2,316
משרד איכות הסביבה
משרד הבינוי והשיכון
משרד התשתיות
משרד התיירות
משרד התחבורה 183 1,465
משרדים אחרים 1,201
סה"כ השתתפות משרדי ממשלה 33,651 44,392
אחרים
השתתפות בעלים
מקורות אחרים 41,654 24,283
העברה מקרנות הרשות 86,778 69,264
השתתפות תקציב רגיל
השתתפות תבר"ים אחרים
סגירת גרעונות סופיים בתב"רים
סה"כ תקבולים 187,083 137,939
תשלומים בתקופת הדוח
עבודות שבוצעו במשך השנה 137,576 156,356
הוצאות אחרות (תכנון, ציוד וכד') 13,766 21,282
העברת מלוות שנתקבלו לתקציב הרגיל
העברת מלוות שנתקבלו להקטנת הגרעון
העברה לקרנות פיתוח
העברת עודפים לתבר"ים אחרים
סה"כ תשלומים 151,342 177,638
עודף (גרעון) בתקופת הדוח 35,741 )(39,699
תקבולים ותשלומים שנצברו לתחילת השנה
תקבולים שנצברו (תחילת שנה) 460,607 371,938
תשלומים שנצברו (תחילת שנה) 551,498 423,130
יתרות זמניות נטו לתחילת השנה )(90,891 )(51,192
תקבולים ותשלומים שנצברו לסוף התקופה
תקבולים שנצברו (סוף תקופה) 647,690 460,607
תשלומים שנצברו (סוף תקופה) 702,840 551,498
עודף (גרעון) נטו )(55,150 )(90,891
הרכב היתרה
עודפי מימון זמניים 50,859 19,384
גרעונות מימון זמניים 106,009 110,275
עודף (גרעון) נטו )(55,150 )(90,891
(*)לאחר נכוי השקעות בפרויקטים שנסגרו בתקופת הדוח
תקבולים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 49,270
תשלומים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 49,270
20
הרב אברהם רובינשטיין: רבעון 4 – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? יופי. אז עבר.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את הדו"ח הרבעוני – רבעון 4 – שנת .2019 להוציא
את מר יעקב וידר שהתנגד.
21
דוח רבעוני לשנת לתקופה: רבעון ,4 שנת 2019
9 1 0 2
טופס 1 - תמצית מאזן
31.12.19 31.12.18
נכסים
נכסים נזילים: קופה ובנקים 101,716 100,820
הכנסות מתוקצבות שטרם התקבלו 35,978 32,068
חייבים - תשלומים לא מתוקצבים 394 777
סה"כ רכוש שוטף 138,088 133,665
השקעות מיועדות לכסוי קרן לעבודות פיתוח 59,352 63,106
השקעות במימון קרנות מתוקצבות 56,687 55,683
סה"כ השקעות 116,039 118,789
גרעונות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל
גרעון לראשית השנה 101,175 101,250
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון (במינוס) ()1
גרעון (עודף) שוטף בתקופת הדוח 1,721 )(75
סה"כ גרעון מצטבר בתקציב הרגיל 102,896 101,175
גרעונות סופיים בתב"רים
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון הסופי בתבר"ים (במינוס) ()2
סה"כ גרעון מצטבר בתב"רים סופיים
גרעונות בתקציב הבלתי רגיל
גרעונות מימון זמניים 83,198 110,275
עודפי מימון זמניים )(52,721 )(19,384
גרעון נטו 30,477 90,891
סה"כ נכסים 387,500 444,520
התחייבויות ועודפים
בנקים: משיכות יתר והלוואות 30,312
משרדי ממשלה 41 1,209
מוסדות שכר - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 52,546 47,734
ספקים וזכאים (*) - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 189,014 203,538
תקבולים לא מתוקצבים:
פקדונות, הכנסות מראש ואחרים 23,698 16,973
סה"כ התחיבויות שוטפות 265,299 299,766
קרן עבודות פיתוח ועודפים בתקציב הרגיל
קרנות בלתי מתוקצבות ()3 65,514 89,071
קרנות מתוקצבות 56,687 55,683
עודפים בתקציב הרגיל
עודף לראשית השנה
עודף (גרעון) בתקופת הדוח
סה"כ עודף מצטבר בתקציב הרגיל
העברת עודפי שנים קודמות לתקציב הרגיל (במינוס)
עודפים בתקציב הבלתי רגיל
עודפי מימון זמניים
גרעונות מימון זמניים
סה"כ התחייבויות ועודפים 387,500 444,520
22
חשבונות מקבילים
חייבים בגין אגרות והיטלים 1,041,476 927,354
עומס מלוות לפרעון (משוערך) לשנים הבאות 189,209 184,450
ערבויות שנתנו 32 32
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון בתקציב הרגיל ()1
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות / הפחתת חובות ספקים בהסדר
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון הסופי בתב"רים ()2
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות /אחר לכיסוי הגרעון
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
הרכב קרנות בלתי מתוקצבות ()3
קרן עודפים בתקציב הרגיל
קרן היטל השבחה 17,339 5,066
קרן ממכירת נכסים 570 567
קרן היטל מים
קרן היטל ביוב
קרנות אחרות 47,605 83,438
סה"כ קרנות 65,514 89,071
(*) מתוך זה הפרשה בגין תביעות תלויות 3021 4994
23
טופס 2 - תקציב רגיל
תקציב שנתי * תקציב יחסי סטיה סטיה
ביצוע מצטבר
מאושר לתקופה מהתקציב מהתקציב ב%
הכנסות
ארנונה כללית 382,600 382,600 386,343 3,743 %1
הכנסות ממכירת מים 180 180 257 77 %43
עצמיות חינוך 22,624 22,624 21,967 )(657 %)(3
עצמיות רווחה 8,058 8,058 8,706 648 %8
עצמיות אחר 102,063 102,063 97,153 )(4,910 %)(5
סה"כ עצמיות 515,525 515,525 514,426 )(1,099 %)(0
תקבולים ממשרד החינוך 422,545 422,545 435,908 13,363 %3
תקבולים ממשרד הרווחה 152,036 152,036 153,879 1,843 %1
תקבולים ממשלתיים אחרים 37,541 37,541 32,835 )(4,706 %)(13
מענק כללי לאיזון 92,469 92,469 92,469
מענקים מיועדים 18,250 18,250 21,496 3,246 %18
תקבולים אחרים 43,099 43,099 42,000 )(1,099 %)(3
סה"כ הכנסות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,281,465 1,281,465 1,293,013 11,548 %1
מענק לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הכנסות) 148,000 148,000 155,134 7,134 %5
סה"כ הכנסות 1,429,465 1,429,465 1,448,147 18,682 %1
הוצאות
הוצאות שכר כללי 216,363 216,363 212,064 )(4,299 %)(2
פעולות כלליות 227,027 227,027 223,831 )(3,196 %)(1
הוצאות רכישת מים
סה"כ כלליות 443,390 443,390 435,895 )(7,495 %-2
שכר עובדי חינוך 300,473 300,473 321,386 20,913 %7
פעולות חינוך 266,536 266,536 266,961 425 %0
סה"כ חינוך 567,009 567,009 588,347 21,338 %4
שכר עובדי רווחה 39,580 39,580 39,939 359 %1
פעולות רווחה 200,035 200,035 198,002 )(2,033 %)(1
סה"כ רווחה 239,615 239,615 237,941 )(1,674 %)(1
סה"כ הוצאות לפני פרעון מלוות,
מימון, כיסוי גרעון מצטבר והנחות
בארנונה 1,250,014 1,250,014 1,262,183 12,169 %1
פרעון מלוות מים וביוב 1,007 1,007 1,020 13 %1
פרעון מלוות אחרות 23,179 23,179 23,169 )(10 %)(0
סה"כ פרעון מלוות 24,186 24,186 24,189 3 %0
הוצאות מימון 2,920 2,920 3,271 351 %12
העברות והוצאות חד פעמיות 4,345 4,345 5,091 746 %17
סה"כ הוצאות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,281,465 1,281,465 1,294,734 13,269 %1
העברה לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הוצאות) 148,000 148,000 155,134 7,134 %5
סה"כ הוצאות 1,429,465 1,429,465 1,449,868 20,403 %1
עודף (גרעון) )(1,721 )(1,721
24
טופס 3 - תקציב בלתי רגיל
תקופת הדוח שנה קודמת
תקבולים בתקופת הדוח
מלוות מהאוצר
מלוות מאחרים 25,000
השתתפות משרדי ממשלה
משרד הפנים 6,331 7,466
משרד הבטחון
משרד החינוך 55,613 33,145
משרד הדתות
משרד העבודה והרווחה 42 2,316
משרד איכות הסביבה
משרד הבינוי והשיכון
משרד התשתיות
משרד התיירות
משרד התחבורה 183 1,465
משרדים אחרים 1,201
סה"כ השתתפות משרדי ממשלה 63,370 44,392
אחרים
השתתפות בעלים
מקורות אחרים 121,159 24,283
העברה מקרנות הרשות 86,430 69,264
השתתפות תקציב רגיל
השתתפות תבר"ים אחרים
סגירת גרעונות סופיים בתב"רים
סה"כ תקבולים 295,959 137,939
תשלומים בתקופת הדוח
עבודות שבוצעו במשך השנה 217,687 156,356
הוצאות אחרות (תכנון, ציוד וכד') 17,858 21,282
העברת מלוות שנתקבלו לתקציב הרגיל
העברת מלוות שנתקבלו להקטנת הגרעון
העברה לקרנות פיתוח
העברת עודפים לתבר"ים אחרים
סה"כ תשלומים 235,545 177,638
עודף (גרעון) בתקופת הדוח 60,414 )(39,699
תקבולים ותשלומים שנצברו לתחילת השנה
תקבולים שנצברו (תחילת שנה) 460,607 371,938
תשלומים שנצברו (תחילת שנה) 551,498 423,130
יתרות זמניות נטו לתחילת השנה )(90,891 )(51,192
תקבולים ותשלומים שנצברו לסוף התקופה
תקבולים שנצברו (סוף תקופה) 590,861 460,607
תשלומים שנצברו (סוף תקופה) 621,338 551,498
עודף (גרעון) נטו )(30,477 )(90,891
הרכב היתרה
עודפי מימון זמניים 52,721 19,384
גרעונות מימון זמניים 83,198 110,275
עודף (גרעון) נטו )(30,477 )(90,891
(*)לאחר נכוי השקעות בפרויקטים שנסגרו בתקופת הדוח
תקבולים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 165,705 49,270
תשלומים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 165,705 49,270
25
מר יעקב וידר: אני האופוזיציה היחידי, נשארתי לבד באופוזיציה. הסתדרו
עם כולם. יפה מאד. אין ביקורת, אני היחידי שמטיל ביקורת. כולם מרוצים, העיר
מושלמת, מצוין.
הרב עו"ד נתן בצלאל: ניסו להסתדר איתך גם.
מר יעקב וידר: לא מצליחים, מה לעשות? קשה לקנות אותי. מה לעשות,
בצלאל?
הרב אריאל ניר: הרב אברהם, ברשותכם, 3 דקות. שלחתי לחברי המועצה הצעה
שגיביתי אותה במחקרים ובדברים נוספים מבחינת העלות. ציפוי נחושת למנכי היד, אם
זה ידיות ואם זה מעקות, הורגים %99 מהחיידקים. אני חושב שכעיר שבנויה בצפיפות,
כדאי שלפחות המבנים של העירייה או המבנים ששייכים לציבור, כל מנכי היד יהיו
עשויים מפליז או מנחושת או מסוג הדברים האלה. לפי מה שבדקתי, העלות לבניין חדש
כשבונים אותו זה 2,000 שקל, לבניין ישן זה סדרי גודל של 10,000 שקל. יש גם צבע
שצובעים, זאת אומרת, לא חייבים להחליף ממש את הכול, צובעים צבע שמכיל נחושת,
והדבר הזה הורג %99 מהחיידקים שבאים איתו במגע ו-%80 מהחיידקים באוויר.
אני מציע לחשוב על הנושא. לא חייב להצביע ברגע זה. להסתכל על המייל, לחשוב על
הנושא. הרי לא מדובר רק בקורונה. עכשיו אולי מגיע גל שני. מדובר בכלל, בבני ברק
ההדבקה היא מאד גבוהה. אם ילד חולה בשלשול, מיד כל בית הספר או כל הגן או כל
הבניין מקבל את המחלה. מי שמדבר עם רופאים שנמצאים בקופות החולים יודעים, שרמת
הוויראליות בבני ברק, אתה לפעמים מרים טלפון לרופא, הוא אומר לך – עזוב, אין לך
מה להגיע, כולם יש להם דלקת ראות, כולם יש להם שפעת, כולם יש להם, הכול בסדר.
אני מציע שהדבר הזה יכול לעזור לעיר וגם מבחינת נאותות, נראה שאנחנו מקפידים
ואנחנו צעד קדימה לפני שאר העיריות ושאר הדברים. מדובר בעלויות זניחות, ולבניין
העירייה או למבני הציבור לדעתי זו אמירה מאד חשובה קדימה. תודה.
ד. הוספת חשבון העירייה מס' 21833 בסניף 655 בבנק הפועלים להצטרפות השימוש
בערוץ ישיר מתן הוראות בפקס (הבנק שינה את נוסח ההוראה לשרות בפקס וצריך
לאשר מחדש) (מצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. סעיף ד' - הוספת חשבון העירייה מס' 21833 בסניף
655 בבנק הפועלים להצטרפות השימוש בערוץ ישיר מתן הוראות בפקס (הבנק שינה את
נוסח ההוראה לשרות בפקס וצריך לאשר מחדש) (מצ"ב החומר).
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה. עבר.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להוסיף חשבון העירייה מס' 21833 בסניף 655 בבנק
הפועלים להצטרפות השימוש בערוץ ישיר מתן הוראות בפקס (הבנק שינה את נוסח
ההוראה לשרות בפקס וצריך לאשר מחדש). להוציא את מר יעקב וידר שנמנע.
ה. סגירת חשבון העירייה בבנק הפועלים מס' חשבון ,289153 בסניף מס' 655 (מצ"ב
החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: סגירת חשבון העירייה בבנק הפועלים מס' חשבון ,289153
בסניף מס' 655 (מצ"ב החומר). צריך להסביר או הסבירו?
מי בעד? מי נגד?
החלטה: הוחלט ברוב קולות על סגירת חשבון העירייה בבנק הפועלים מס' חשבון
,289153 בסניף מס' .655
26
ו. איוש ועדות (מצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: איוש ועדות – היות וחבר המועצה אברהם קהאן מהאופוזיציה
הודיע על התפטרות לפני כמה שעות, ולפי היועץ המשפטי, הרב יהודה ליבוביץ, אמר
שבגלל שהוא לא נמצא אז כל הנושא של איוש ועדות, צריך לעשות חישוב מסלול מחודש,
אני מוריד את זה כרגע מהמועצה לפעם הבאה.
ז. שונות.
הרב אברהם רובינשטיין: אני קודם כל רוצה להגיד לרב שמחה, הרב שמחה, תודה רבה
על כל הפעילות שלך בקופת חולים מכבי, ואני חושב שאתה עושה עבודת קודש, ותודה
רבה לך על הכול, ולכל הפקידות בקופת חולים מכבי. לא דיברתי מילה רעה על קופת
חולים מכבי, הם עבדו מצוין,
הרב שמחה שטיצברג: אתה היית יכול לבקש למחות, אבל לא לקרוא לפטר בן אדם,
הרב אברהם רובינשטיין: בסדר.
הרב שמחה שטיצברג: תחזור מהקריאה של ההתפטרות.
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא חוזר בי. אמרתי שאני לא חוזר בי. אני אומר שקופת
חולים בבני ברק עושה עבודת קודש.
מר יעקב וידר: שמחה, תבקש ממנו גם להתפטר. על מי שדיבר דברים לא
נכונים מתבקש להתפטר. תקרא לו להתפטר, נו, שמחה. תקרא לו להתפטר.
הרב אברהם רובינשטיין: ולגבי מה שהרב חנוך אמר, אני לא אמרתי פעם אחת שה-תב"ר
של בית יעקב מרכז אני הבאתי אותו. לא שמעו מהפה שלי פעם אחת. הבנייה התעכבה
בגלל סיבות כאלה ואחרות, ואני לא רוצה להלאות את חברי המועצה למה התעכב, אבל
לא אמרתי פעם אחת שזה היה בזמני, בזמן הכהונה שלי. ואם נאמר ככה – לא אמרתי את
זה אף פעם. אני חושב שדברים שכתובים אי אפשר להכחישם.
אז תודה רבה לכולם. ישיבת המועצה נעולה. תודה רבה.
_______________ __________________
שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין
מנכ"ל העירייה ראש העיר
27